פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

הוא עושה ממני סמרטות מרדים אותי ולוקח ממני את כל האנרגיות הראש שלי כבד כמו אבטיח, האף סתום והעיניים יבשות ושורפות שיעבור כבר!!!

יכול להיות שגם אני הייתי מתה עליו אם הוא לא היה עושה אותי חצי חולה

אמא שלי התקשרה היום מאיזה טיול שהיא ואבי יצאו והודיעה לי שהטיול יארך ליום נוסף ולכן לא תהיה איתנו בערב החג (היום)וגם מחר \כשתחזור לא נפגש כי חברים הזמינו אותם ואני אומרת אמא תצאי מזה כבר את לא רואה לא שומעת הילדה שלך לבד הילדה שלך שיש לה ילדים משל עצמה זקוקה לך ועכשיו! מצד שני אלה הבחירות שלה היום ולהתעלם ממני היו גם הבחירות שלה לפני 24 שנה ואם אם לרגע קטן היא מסתכלת אז היא לא שוכחת להזכיר שלא כולם צריכים לראות מה אני מרגישה ואני שוב לבד ,משננת את מילותיה של המטפלת שלי לא מצליחה להבין מה עשיתי ולמה מחכה שיום חמישי יגיע שאלך לטיפול אהיה מחובקת קצת אעצום עיניים וארגיש אהובה גם אם זה רק לכמה דקות וגם אם זה מגיע ממישהי שממלה בשבילי חללים של אמא ושבשבילה אני עוד מטופלת . רות

האכזבה מאמא היא כל כך קשה וכואבת אמא שמצפים ממנה שתאהב, תבין, תחבק ותתמוך והיא לא רואה, לא שומעת, מתעלמת ומשאירה לבד... לפעמים יכול לעזור להגיד לה במפורש מה את מרגישה ולמה את זקוקה ממנה עוד יותר יכול לעזור לצרף אותה לטיפול זה מאפשר הידברות עמוקה מאפשר להבין טוב יותר אחת את השניה ויכול מאוד לקרב ביניכן אני הייתי עם אמא שלי בטיפול במשך שנה וזה עשה פלאים לקשר שלנו ואל תחשבי על כך שאת רק עוד מטופלת עבור המטפלת שלך הקשר שלכן נשמע כמאוד קרוב, חם, אוהב ואמיתי הקירבה שלכן היא אמיתית האהבה שהיא נותנת לך היא אמיתית לא כל מטפלת מסוגלת להעניק כל כך הרבה אהבה זה נשמע שאת זכית במטפלת מקסימה! וזה שאת מצליחה לקחת ממנה את מה שהיא מעניקה לך זה דבר נפלא ובכלל לא מובן מאליו... ואני מאמינה שאת עבורה מיוחדת ואהובה כמו שהיא עבורך שחף

מצטערת על הלבד ימי חג ושבת לא פעם מחדדים את הבדידות, מצטערת שאמא לא יכולה להיות שם עבורך לתת ולהעניק, להפריח מעט מהלבד, הציפיות מאמא הן כל כך גדולות שתיהיה שם כל הזמן עברנו תאהב, תחבק, תכיל, תטפל וכך האכזבות, האם אמרת לה? שאת זקוקה לה? שאת רוצה שתבואי שאת מרגישה לבד? האם יצא פעם לדבר על מה שעובר עלייך? אולי שווה לעשות זאת? טוב שיש למה לחכות.. שיש טיפול טוב.. מטפלת שמעניקה לך את תחושת הבטחון וממלא מעט מהחללים , בטוחה שאת לא עוד מטופלת! שיעבור בקלות חג שמח אידה

נמאאאסססססססססססססס!!!!!!!!!!!!!!!!!!! דמעה

תחשבי על זה שאחרי זה נגמר החג עוד יומיים וזהו אגב, ראיתי אתמול סרט בארוץ 8 על הכוח של המחשבה ובין היתר על הכוח של התקווה והייתי מאוד רוצה שתראי אותו אני אנסה להקליט לך אותו סרט מאוד מעניין! בנתיים שולחת חיבוק ומאחלת שהיומיים הקרובים יעברו בקלות שחף

זה באמת יותר דיי, אם היה יום רגיל...מה היה שונה? מה היית עושה? האם זה משהו שאת יכולה לעשות עכשיו בכדי להקל??? שיעבור בקלות איתך אידה

כל כך כל כך עייפה דמעה

מקוה שנרדמת לבסוף ושאת ישנה בשלווה עכשיו... שיהיה לך יום של שקט, ושלווה פנימית.

לא ישנתי... לא נורא... שיהיה לך חג שמח.. דמעה

הייתי היום בפגישה וכרגיל שוב ראיתי שדבר לא השתנה ואף אחד לא שונא אותי ואף אחד לא רוצה לזרוק אותי . איך אני עושה את זה פעם אחרי פעם לעצמי . אולי בגלל שאף פעם לא התייחסו אלי ככה ,כל האנשים שאני מכירה היו מתייאשים ממני מזמן אבל היא לא ,לא מתייאשת ,נותנת מחבקת כאילו הכל בסדר . כשהתחלתי את הטיפול לפני שנה בערך ,ניסיתי תקופה די ארוכה לספר מה קרה ,התפרקתי די הרבה והיו המון חלקים בסיפור שלא יכולתי להוציאם מפי,היום החלטתי (אחרי שהתקדמתי מאוד )לספר שוב בלי להתפרק או לפחות לנסות ,אני חייבת לשים את זה מאחורי כי חוץ מהזכרונות הכואבים יש הרבה דברים שאני מאוד מתייסרת בגללם. אז בקיצור התחלתי היום ,אני צריכה הרבה כח הרבה. ואני יודעת שהמטפלת שלי תהיה שם בשבילי לתת לי את הכח שאני זקוקה לו. לעצמי אני מאחלת שיהיה לי את האומץ לקחת רות

רות יקרה כל כך שמחתי לקרוא את מה שכתבת! האמונה שלך בעצמך, במטפלת שלך ובקשר שלכן זה דבר יקר ערך! תשמרי את המילים האלה שכתבת כדי שברגעים הקשים תוכלי להיזכר בהן ולשאוב מהן את הכוח ואת התקווה שחף

כל היום חולמת על לישון וכשמגיע הלילה, מפחדת מסיוטיו.

מוכר עד כאב :( מקווה שהלילה עבר עלייך ברוגע, בלי סיוטים מאחלת לך יום שימשי, נעים ואופטימי שחף

מתוך "ימי התום" של ריטה.. "...אז מה מחבר בסופו של דבר שני אנשים יחד צל חלומות, משקל העבר משא של בדידות ופחד אני עייפה מלכסות יותר עייפה מלרדוף בין הברירות לשלם ולוותר אני אשלם עד הסוף זמן שנשאר ואין רחמים אין לי שום חרטות או תקוות לעצמי זהו כל מה שיש..." דמעה

דמעה. נסי להתמקד ב'מה מחבר בין 2 אנשים - (משא של בדידות ופחד..)' אם תסכימי, שולחת לך חיבוק מנחם,מרגיע ו..אולי מעודד? יודעת שיותר קל לומר זאת למישהו אחר ותמיד זה נשמע כקלישאה אבל זה נכון - תמיד, כל עוד יש חיים - יש תקווה. 'בואי נפזר את מסך הערפל'...

שולחת לך מעט תקווה http://img2.tapuz.co.il/infinity/Thumb/flx2123820_20071221754274728.jpg כי אי אפשר לחיות בלי תקווה החיים יהיו חסרי טעם אם לא תהיה בהם תקווה שחף

אז זהו שאין תקוה כשהייתה תקוה היא איכזבה אותי שוב ושוב עכשיו באמת וויתרתי לא מצפה לכלום לא מקוה לכלום פשוט נגררת מיום ליום... מחכה רק שיגמר כבר דמעה

ממשיכה כאן כדי שלא אבלע אי שם במורד ההודעות... (אגב, ראית את ההודעה שלי בנוגע לחזרתך מחו"ל שם למטה?) בהמשך להודעה - 'שאלה' - רציתי לדעת מה זה אומר אם התחושה הזאת מוכרת לי או לא? שאולי קשה לי לתת אמון שלמישהו באמת אכפת ממני? מול הפסיכולוגית - היו תקופות של תחושה כזאת, אבל אחרי כמה כוויות שחטפתי ממנה.. כשהתעלמה כשהייתי במצוקה (אולי בניסיון לשים לי גבולות) והרגשתי מאד מושפלת ושלא מאמינים לי (תמיד נראית יותר חזקה ממה שבאמת) וזה גרם לי למשבר גדול (וזה האבסורד שטיפול יכול לגרום לכזאת פגיעה). ובכל זאת הקשר שוקם איכשהו. אך האמון?? אני מנסה וגם היא, אני מניחה. אבל עדיין, התחושה שאני מוחזקת ומוכלת מאד לא עקבית. מאמינה באותו הרגע שאכפת לה אבל כעבור כמה שעות/יום/ ימים , התחושה הזאת מוחלפת בחשדנות שהכל מלאכותי ושלמעשה היא עייפה ונואשה ממני. (ואז אני שואלת אותה ואולי כבר נמאסתי עליה עם השאלה הזאת...). ע י י פ ת י .

כן, קראתי למטה, תודה המילים שלך חיממו לי את הלב והתכוונתי להגיב אבל כנראה זה התפספס לי בסוף עוד לא לגמרי מאופסת... ולגבי ההמשך... קודם כל זה חשוב שהתחושה הזאת כן מוכרת לך גם אם היא לא יציבה ובורחת מהר היא כן קיימת אצלך וכן, בהרגשה שלי קשה לך לתת אמון באנשים קשה לך לסמוך עליהם ולהאמין שבאמת אכפת להם ואולי קשה לך להאמין שזה באמת מגיע לך ומשם נובע החשד שהכל מלאכותי, לא אמיתי, מזוייף אני מאמינה שמה שאת מרגישה ברגע שאת נמצאת מול המטפלת זה מה שקיים שם באמת - הקשר האמיתי והחם והאכפתי זה מה שהיא משדרת לך ואת יכולה לחוש את זה בכאן ועכשיו, באותו רגע והחשדות מתפתחים מאוחר יותר כי קשה לך להחזיק בהרגשה הזאת לאורך זמן רב כשזה מתרחק בזמן זה נהיה פחות מוחשי ולכן יותר קשה להאמין בזה ואני חושבת שזה מאוד חשוב שאת שואלת אותה כי את זקוקה לכך שהיא תגיד לך מה היא באמת מרגישה כדי שתוכלי להיות יותר בטוחה גם אני כמוך הרבה פעמים זקוקה לכך שהאנשים יגידו לי שבאמת אכפת להם כי הרבה פעמים קשה לי להאמין בכך ומדי פעם האמונה הזאת מתערערת אצלי גם כשמדובר באנשים מאוד קרובים ואני זקוקה לאישורים חוזרים ונשנים עצוב לי לשמוע שנפגעת מהמטפלת שלך אני חושבת על זה שדווקא בטיפול הכי קל להיפגע כי זה קשר שנהיה מאוד מאוד משמעותי ואנחנו מצפות שהמטפלות תמיד יבינו את הכל ותמיד יצליחו להכיל אבל המטפלים הם בנוי אדם כמוני וכמוך והם הרבה פעמים יכולים לטעות ולא להבין עד הסוף ואז זה פוגע בנו בעוצמות גבוהות יותר מחוץ לטיפול אנחנו מצפים מאנשים להרבה פחות ולכן גם נפגעים מהם הרבה פחות

תודה על תגובותייך האחרונות. כל הדברים שכתבת מאד נכונים. בנוגע לקושי "להחזיק" באמונה שבאמת אכפת לה, הוא מתגבר כשהיא לא עומדת בהבטחות שלה. נכון שהקושי הזה ממילא מאפיין אותי ואולי לכן רגישה לביטויים שנראים לי כזלזול/התעלמות. כבר לא שואלת , כי כבר לא מאמינה לתשובה..

מחכה שיעבור ,רוצה להריץ את החיים קדימה אולי עוד קצת והכל ירגע . הייתי בטיפול ולצערי התפרקתי לגמרי ,הרגשתי כמו מטומטמת לא יכולתי לעצור לא יכולתי ללכת ,כל כך רציתי להשאר אבל........ היא שאלה אותי מה אני צריכה ואם זה חיבוק אז היא פה בשבילי וידעתי ידעתי שאסור לי "לקחת" כי אין לי גבול ואני צריכה וצריכה והכל צורב אותי והכל כואב לי ,מחזיקה בקושי אני יודעת שאין ולא יהיה מישהו שיאהב ללא תנאי וללא תמורה וידעתי את זה כל חיי כמעט וכשאני מתחילה לחשוב דרך הלב זה מה שקורה אני חייבת לחזור לעשות הפרדה לא לצפות לא לבקש ולא לקחת אם מציעים לי קצת כי הרי זה לא מספיק לי וכזו אני . אני רוצה שקט רוצה להחבא רוצה שמישהו ישמור עלי רוצה שיאהבו אותי אין לי כח החג יהרוג אותי המטפלת שלי אומרת שזה בבחירתי האומנם? הלילות ללא השינה הבדידות זה משהו שבוחרים? אולי כדאי שאפסיק את הטיפול הזה שגרם לי לצפות או לחשוב שאפשר גם אחרת

אפשר לבחור איך להתייחס לדברים, לנסיבות, שאותן אי אפשר לשנות. השליטה שלך היא על הדרך, שבה את בוחרת להסתכל על העולם. ובעזרת טיפול ועבודה (לא קלה בכלל, אני יודעת) - משיגים אהבה עצמית שיש לטפח אותה (גם אחרי סיום הטיפול), יומיום ואפילו רגע- רגע (זה כל הזמן בחירה מחדש) ורק אז אפשר לצפות מאחרים שיאהבו אותנו. בהצלחה.

כל המטפלות אותו זבל, מניסיון. אל תאמיני.

ממש, אבל ממש לא!!!!!!!!!!!!!!!!!! מניסיון....

אני כל כך מבינה את הקושי שלך זוכרת את השנים הראשונות של הטיפול שלי עד כמה הכל היה מציף ושום דבר לא מספיק ורוצים עוד ועוד ונראה אפילו שאולי עדיף בלי אולי עדיף לא לקבל בכלל מאשר לקבל קצת ולרצות עוד ועוד אבל זה לא נשאר ככה לנצח כשיש מי שבאמת איתך ומי שבאמת נותן מכל הלב לאט לאט לומדים לווסט את הרגשות לאט לאט נבנים הגבולות והחלל האין סופי הזה מתחיל להתמלא זה לא קורה מהר זה תהליך ארוך והדרגתי אבל זה קורה בסופו של דבר אל תאבדי את התקווה כי באמת אפשר גם אחרת אפשר ללמוד לאהוב את עצמך אפשר ללמוד שמגיע לך שיאהבו אותך אפשר ללמוד לקבל ולהנות מזה צריך רק להאמין ולהיאחז בסבלנות ואז הכל יהיה אפשרי!... שחף

התעוררתי אחרי שעה וחצי של שינה ולא מצליחה להירדם בחזרה לא רגועה כל היום לא רגועה רוצה כבר להירגע ולא יודעת איך :(

בסוף הצלחתי להירדם וישנתי עוד כמה שעות ועכשיו צריכה ללכת לעבודה לא ממש בא לי :( רק שלא יהיה קשה מדי ושיגמר מהר!

איך יודעים אם לפסיכולוג/ית יש מוטיבציה לטפל בך? כשהתחושה הבסיסית שלי היא כל הזמן של דחיה, שלא רוצים אותי, שמתרחקים, שמתעייפים ממני? איך אדע מתי באמת יש להקשיב לתחושות שלי ומתי אלה תחושות שווא, שנובעות מהשנאה ומהדחיה העצמיות שלי ??

אני לא ממש יודעת איך לענות על השאלה הזאת אולי אפשר פשוט לברר את זה לדבר על זה ולסמוך על הבן אדם שיושב מולך האם לפעמים קורה לך שאת מרגישה שלמישהו באמת אכפת ממך? שבאמת רוצים לעזור לך? האם מדי פעם קיימת הרגשה כזאת מול הפסיכולוג/ית שלך? או שזה משהו שלא מוכר לך בכלל?

טל יקרה הדבר הכי טוב הוא לפתוח עם המטפלת את הדברים, לשתף מה את מרגישה, יתכן מאוד שאלה תחושת חויות מהעבר שמתערבבות לך בטיפול, דוקא מקום שהופך למשמעותי יש את הפחד לדחיה, פתיחות ושיתוף מעין זה בטיפול תורם רבות לטיפול ולקשר, אל תוותרי על השיחה אידה

חזרתי מפריז אתמול בבוקר וישנתי כל היום כי בלילה לא ממש יצא לי לישון וגם הייתי הרוגה מעייפות כל הגוף כאב כי אני ממש לא בכושר ולא רגילה ללכת כל כך רבה אבל זה לא קילקל לי את הטיול המדהים נהנתי מכל רגע ורגע הספקנו לראות את רוב המקומות שרצינו וגם היינו בשני מוזאונים מדהימים וכשבאנו לנוטרדם זה היה בדיוק הזמן של התפילה וזה היה פשוט מהמם האקוסטיקה שם יוצאת דופן וזאת הייתה ממש חוויה בלתי נשכחת הקול של האישה ששרה והצלילים של העוגב היו כל כך חזקים ויפהיפיים ראינו את כל המקומות שהשמות שלהם מוכרים לי מהילדות קשה לי לתאר את ההרגשה שליוותה את הטיול במקומות האלה היה בזה משהו קסום במיוחד היה גם משהו נוסטלגי בטיול הזה כי פתאום ראיתי עצים שלא צומחים בארץ ושלא ראיתי אותם קרוב ל-20 שנה ומסתבר שאני עדיין זוכרת איך הם נראים ויודעת לזהות אותם אותם עצים שהכרתי אותם בתור ילדה כשגדלתי ברוסיה ובגלל שזה אביב אז כל העלים עדיין צעירים, טריים ועדיים הם רק צמחו והצבע שלהם ירוק בהיר על חלק מהעצים העלים עדיין קטנים מאוד כי עוד לא הספיקו לצמוח זה נותן תחושה רעננה של צמיחה והתחדשות תחושה שבארץ הרבה פחות מורגשת כי רוב העצים אצלינו ירוקי עד חייבת גם לציין שהינו בבית מלון משגע באיזור מרכזי ויוקרתי זה היה בית מלון לא יקר ובסיסי ביותר אבל הוא היה מעוצב בצורה מיוחדת הם שיחזרו את העיצוב שהיה במאה ה-17 או ה-18 להיכנס לחדר שלנו זה היה כמו להיכנס לעולם אחר, אגדי וקסום מה גם שהיה לנו מזל החדרים במלונות בפריז הם בד"כ מאוד מאוד קטנים וכדי לקבל חדר בגודל נורמלי צריך לשלם מחיר כפול ולנו כמובן לא היה כסף בשביל חדר גדול אז הזמנו חדר רגיל וכשהגענו לשם אמרו לנו שאנחנו מקבלים חדר גדול באותו מחיר לא יודעת איך ולמה זה קרה אולי נגמרו להם החדרים הקטנים אבל מה שחשוב שקיבלנו חדר מרווח ונוח כמעט בחצי מחיר וזה הוסיף מאוד להרגשתנו הטובה יצא לנו גם לאכול בשתי מסעדות פריזאיות עתיקות שביקרו בהן בזמנו גדולי האומנים והסופרים זה היה שילוב של האווירה הקסומה והאוכל הטעים להפליא מזג האוויר ביום הראשון וביום השלישי שלנו שם היה שמשי ונעים לא חם ולא קר - פשוט מתנה ביום השני היה מזג אוויר קר, אפור וגשום אבל זה לא קילקל לנו את האווירה ואת מצב הרוח ולבסוף אציין שהבאתי לי מפריז סמלה קייצית ושני צעיפים פרט קטן ושולי, אבל מאוד נעים ומרגש :)

שחף יקרה נראה שכתבת הכל בנשימה אחת............ ובאמת מרגיש מדהים, שמחה שיצא מוצלח מכל הבחינות לינה, הטיולים, ההופעה,המראות, הנופים..החברה... יש תמונות? תאגרי את כל הכוחות הנפשיים שישרתו אותך לעוד זמן רב אידה

תודה :) בטח שיש תמונות!!! צילמתי קרוב ל-500 תמונות ביומיים וחצי.... רק שבערך שליש זה למחיקה כי פשוט צילמתי כל דבר מספר פעמים כדי שתצא לפחות תמונה אחת טובה של כל דבר זה היתרון שבמצלמה הדיגיטלית אין בעיה לצלם בלי סוף ואז למחוק את המיותר

הסתבר שאני יודעת די הרבה מילים וביטויים בצרפתית חלקם משירים בצרפתית שתמיד אהבתי לשמוע וחלקם לא ממש יודעת מאיפה - מן סוג של ידע כללי רובם מילים של נימוסים אז יכולתי להיות מאוד מנומסת בצרפתית :) וגם יכולתי להבין מה אומרים לי כשפונים אלי וכשנפרדים ממני זאת הייתה הפתעה נעימה! :)

http://www.cousette.fr/boutique/images/bienvenue%20a%20la%20maison%20W002.jpg וואו נשמע מדהים!!! אני כל כך שמחה שהיה טוב... דמעה

תודה דמעונת שולחת לך חיבוק ממני על הבוקר

דף היוצר שלי בבמה החדשה הסתדר האמת שזה הסתדר די מזמן אבל חיכיתי שהם יאשרו לי את היצירה החדשה שהכנסתי לשם בשירים רואים שם רק כמה שורות אז כדי לראות את כל השיר צריך להקליק על השם שלו ומזהירה שחלק מהיצירות עלולות להיות טריגריות http://stage.co.il/Authors/78006 שחף

וואי כמה עוצמה יש ליצירות שלך!!! דמעה

תודה

תודה על השיתןף.. לכבוד הוא לי! נכנסתי.. קראתי... עיכלתי.. השיר "טיפות על דף" מצא חן בעיני במיוחד.. המילים היפות של השיר וכמובן המשמעות.. אהבתי את התמונה של השחף בכניסה.. אז באמת תודה על השיתוף היקר.. סמויה

תודה לך על המילים החמות לכבוד הוא ל-י...

הטיפול כל כך קשה וכואב עצם המחשבה לחפור בנפש בפנים היא כל כך קשה וארוכה וכואבת מאוד

האם זו את?? אני כל-כך מצטערת שלא הייתי בשבילך כאן בחג הפסח. היו לי מלא אורחים אני אספר לך אח"כ, לא חשוב. כל- כך הצטערתי לשמוע על איך שהיית לבד בפסח. קראתי אותך אבל לא יכולתי להגיב. מצטערת על ימים טרופים כאילה בשבילך.. גם סערות בסוף נגמרות.. שולחת לך קרש הצלה קטנטן להאחז בו... ((((((((((((((((((((תור))))))))))))))))))))) וואי.. אני רק מקווה שלא התבלבלתי בינך לבין "בלי-שם" לא יודעת למה זה מתקשר לי ביחד (סמויה מעופפת זה כולם יודעים אבל נמאס לי להתנצל על זה כל הזמן ולנסות להסתיר). אז אם זה באמת בלי שם אחרת - אז התבלבלתי. לא נורא העיקר שתור תראה את ההודעה שלי זה הכי חשוב.. שבת שלום- תור! אוהבת,סמויה..

לסמויה אני אין שם ולא יודעת מי זו תור לא אני את החג הייתי עם משפחתי הדברים שכתבתי זה על הכאב בטיפול

אני מסכימה עם כל מילה ויחד עם זאת חייבת לציין שכל הקושי הזה משתלם עד מאוד! עם הזמן מתחילים לראות תוצאות בהתחלה ההתקדמות נמדדת בצעדים קטנים ובהמשך התוצאות מתחילות להיות הרבה יותר בולטות ומורגשות כמובן שזה לא מבטל את הקושי ואת הכאב שבתהליך...

ברוכה הבאה טיפול הוא דבר קשה... אך הקושי והכאב קיים גם כך, ובטיפול את לא לבד, את משחררת וחולקת את הכאב.... יש מי שאיתך שומע,מכיל, תומך... כל זאת עם הזמן יקל ואט אט ירפא את הפצעים, ותמיד תדעי שגם אם כואב ושוב מדמם יש מי שאיתך בהצלחה ומקווים לראותך כאן איתנו אידה

תודה על קבלת הפנים כן אני מאמינה שעצם שהשיחה על הכאב זה חלק מהחלמה למרות הקושי שיש בו באיזה שלב זה גם עוזר ותומך עם כל הקושי שכרוך בזה

מוזמנת לחלוק ולשתף להיות חלק אולי קשה ויש חששות אך בקצב שלך אנחנו כאן בשבילך אידה

אז שבת שלום לכולן חג...שבת...חג... בטח לא קל תשתדלו לעשות דברים שעושים טובים שיעבור בקלות שקט שלווה אידה

אידה, את ממש קוראת את הנפש...=אור הנפש. באמת לא קל (קשה נורא!!) נדנדת ה"חג-שבת" הזאת אפילו למדחיקנית שכמוני.... מנסה להעביר כל פעם את השעה הקרובה (מציבה לי יעדים קצרים) ולא לחשוב רחוק -- עד סוף השבת או החג אחרת - א ש ת ג ע ואולי אני כבר??? מאחלת גם לך שיעבור בקלות ואפילו בכייף, בשמחה ובשלווה.

הנה השבת כמעט מאחורינו.... עוד יום עבר ותכף יגמר וגם החג יגמר לו עוד מעט זה יעבור הרבה יותר מהר מכפי שזה נראה היום לפעמים זה מדהים לגלות עד כמה מהר טס לו הזמן מדי פעם אני מסתכלת אחורה ופתאום מגלה שעברה לה השנה ואיכשהו זה תמיד בא אלי בהפתעה מוחלטת ועכשיו נשאר עוד פחות משבוע בעצם רק עוד 4 ימים עד שיגמר החג והחיים יחזרו למסלולם הרגיל גם הימים שלפעמים מרגישים כמו נצח בסופו של דבר עוברים מהר

שיגמר כבר שיגמר כבר :(((((((((((((((((((( דמעה

דמעה יקרה מה שלומך? מחכה איתך לימים טובים יותר הם יגיעו... אל תאבדי תקוה איתך שהמשך החג יהיה שמח יותר אידה

היי אידה...שלומי גרוע לא יבואו ימים טובים יותר זה כבר אבוד והחג שבת חג הזה משגע אותי הכל מאוד קשה כלכלית נפשית פיזית הבת הקטנה שלי כנראה תאושפז בקרוב..יש כרגע פשוט רשימת המתנה במחלקה אז מחכים ובינתיים קשה מאוד לחיות איתה כי היא כל כך כועסת כל הזמן נמאס לי שתמיד רע כל כך דמעה

פסח 2009 פסח בלי אוכל בלי משפחה עם בדידות ועם כאב. קמתי הבוקר והריחות מהבישולים של השכנים מילאו את הבית כולו. אצלי יש כמה פרוסות לחם. הריחות מטריפים אותי. והערב יתכנסו השכנים וישירו שירים ואשמע אותם ואהיה לבד רק אני בלי אף אחד. שמחה רבה? לא נראה לי. ולכם אאחל שיהיה לכם חג יותר טוב משלי.

עצוב לי לשמוע אל מצבך אני שולחת לך איכולים רבים וחמים ושהחג לא יהי נוראה כפי שהוא נראה לך עכשיו האם יש לך כוח לכת את עצמך לחב"ד או משהוא כזה שמארגן סדר משוטף?

שיהיה לך חג שמח וחבל שלא אמרת לי את מוזמנת אליי הבית פתוח כך גם הנשמה עם המון אהבה יחד עם הכאב יש גם צד של נתינה ללא סוף אז חג שמח מלא אביב אושר ושמחה

ההודעה שלך מעוררת הרבה כאב. הלב נחמץ. חושבת שאין שום סיבה שתעבירי כך את החג. בטח יש הרבה אנשים בסביבה הקרובה - אפילו שכנים שישמחו לארח אותך לפחות לארוחה אם לא ללינה בלילה. (אני הייתי שמחה לעשות זאת) רק חשוב שאנשים יידעו ובשביל זה צריך להגיד. יודעת מעצמי שקשה להיות במקום נזקק ולבקש עזרה אבל חושבת שזה סוג של עוצמה לעשות את זה . אנא ממך תדאגי לעצמך ואולי תקחי את עצתה של מי שקוראת לעצמה 'אף אחת' - (כינוי שסליחה, אבל לא אהבתי.) ותלכי לסניף של חב"ד. הם ישמחו וגם לך יהיה יותר טוב ממה שכרגע.. בבקשה.

רק עוד משהו ל'סתם' . אולי יעזור לך לדעת שלדעת לקבל זה בעצם לדעת לתת. כי זה בעצם לאפשר למישהו אחר לתת. חוץ מזה רציתי להבהיר לגבי הכינוי 'אף אחת' (וגם 'סתם' אגב) שלא אהבתי כי יש בזה הקטנה וגימוד עצמיים. ואני חושבת שאת ממש לא אף אחת ושאת ממש לא סתם.. ובהזדמנות זו - פסח שמח וכשר לכולן ולאור הנפש - אידה שנה טובה (ניסן הוא ראש החודשים לפי התורה) וגאולה אמיתית!

תור יקרה אך את מרגישה היום? קראתי את כל ההודעות שלך, ואני מצטערת שכך נשארת לבד, אין אף אחד מסביב וגם לא בפנים שיכול למלות את הבדידות, אני מקווה ומאחלת לך שתיהיה חזקה אל תאבדי את התקווה הימים הטובים יבאו סבלנות תמשיכי לסמוך על עצמך ולאחל לעצמך דברים טובים שהמשך החג יהיה שמח יותר אידה

המצב שלי לא טוב הכאב כל הזמן מציף ולא משנה מה אעכשה אני יכולה לשבת על הדשא לראות ירוק מול העניים ולחוש כאב ממש כך מפלח כמו סכין . באמת איך חשבתי שאני אוכל שבועיים לבד מה אני ? סופר מן ? טוב אני לא ממש לא סופרמן מזמן לא טסתי בשמיים גם לא כמכשפה המטאטא יצא לחופש הואאומר שאני כבדה חה חה חה בדיחה טובה מה ? והכאב אני צריכה "גלולה" להקטנת כאב ? יש דבר כזה מי מתנדבת להמציא? אור הנפש? שחף? סמויה? אני יודעת שהתשובה היא בי ואני משתדלת להתקשר פעם ביום לער"ן ול1202 הסתיים הרומן כי אין לי מה לחפש שם ממש כך . אני זוועה אני בקטע של אכלנות ריגשית אני משתדלת שלא אני נאבקת בשדים שלי ויש לי מזל שיש לי מקום שבו אני יכולה לבכות לצעוק ולשחחר אבל זה לא מספיק ממש לא שבועיים זה המון זמן שוב לעשות מה שלא צריך אבל אניכבר אחרי הכל אני כועסת כואבת וזה יעבור לי איך שהוא אני חזקה ואני יכולה כמו שאומרת אור הנפש אני סומכת עלייך טוב כי אין הרבה ברירה נכון? ואולי יש? ואם יש אחת כזו מה היא בדיוק? חג שמח לכן בנות פורום מדהימות חיבוק ותודה

למה לבד??? חג שמח והמון אושר תנסי להעזר במה שיש בחג ער"ן 1202 בפרום צטים של ער"ן וסהר אני מאכלת לך שהשדים בחג לא יכאיבו כל כך ומי יתן והם יספסיקו להכאיב לך בכלל

לא רוצה את 1202 נפגעתי מהם מספיק יותר מידיי באמת. בקשר לער"ן נמאס לי גם מהם טוב אחרי 28 שנים עם ער"ן לא בא לי להציק יותר מאחורי הקווים יש גם אנשים שלא זקוקים לי במיוחד. מאז שזה ש......לא חשוב עזב את ער"ן אין כל כך טעם להתקשר ממש כך. אבל אני יודעת שזה יתפוס אותי במקום הכי לא מוכן שלי באמצע ההגדה או מה שהוא כזה אני כבר מכינה הגנה אין לי ברירה נכון? שיהיה לך חג הכי שמח שיש חיבוק ותודה

חג שמח בנות יקרות שהאביב יפזר את ניחוחות הפריחה החופש והחרות אנרגיות טובות של התחדשות שתחושו את הכוחות והשינוי הפנימי מבפנים ותוכלו לצעוד לקראת הפריחה והחרות האישית של כל אחת אני יודעת שזהו חג לא קל מזמינה אותכן לשתף כיצד אתן מרגישות חד שמח אידה

חג שמח ומלא אהבה ופריחות אור הנפש היקרה אידה. איך אני מרגישה יש הודעה למעלה כשתקראי אולי תזדעזעי כי עד כה לא כתבתי כך אני כועסת כואבת ורוצה שדברים ישתנו ממש כך. הלוואי . חג שמח לך ממני חג מלא אהבה ואור וטוב ושמחה ואושר ותודה לך שאת מאפשרת בפורום שלך להוציא לפרק ולשפוך ושאת נותנת תודה .

חג שמח לכולם שהחג יעבור בקלות רבה כחול האפשר ושגם אנחנו נוכל לפרוח באביב זה ולהמשיך לפרוח

זהו, הגיע הרגע שכל כך ציפיתי לו במהלך כל השבוע האחרון.... בעוד שעה אני יוצאת מהבית לכיוון שדה התעופה ובעוד כמה שעות אני כבר אהיה בפריז! :) איזה כיף לי! :))) אני כל כך מתרגשת!... אז אני לא אהיה כאן כמה ימים אחזור ביום שישי מאחלת לכולכן שהחג יעבור בקלות ושגם תצליחו לשמוח ולהנות חג אביב שמח! שחף

תהני מכל רגע תנשמי עמוק את ריח האביבי של פריז תחזרי מלאה בכוחות ואנרגיות טובות חג שמח אידה

חג שמח המון כייף ואושר שתספגי את הכייף ותחזרי לארץ אם כוחות מחודשים

כפי שכתבתי למעלה באמת נהנתי מכל רגע ורגע ספגתי לתוכי את כל הרחות והמראות המדהימים של העיר ושל האביב וחזרתי עם יותר מדי אנרגיות שעדיין לא מצליחה לנצל אותן עדיין לא מצליחה לנחות יותר מדי מלאה בהתרגשות מחר על הבוקר עבודה וזה מרגיש לי הזוי ולא שייך בכלל לא לעניין זקוקה לעוד שבוע כדי להירגע ולחזור לעצמי

להעביר את ימי החג בתרדמת זמנית? (סתם משתעשעת בפנטזיות...)

אומרים שיש משהו מרדים במצות.....סתם תנסי להחליט שאת שולטת באך יעבור החג תהני מהאביב ומה שמסביב חשבי מחשבות חיוביות חג שמח אידה

שוב לבד יש מישהי?

הנה הגעתי :)

אני לא מצליחה לכתוב תגובות בהודעות שכתבתן.. ניסיתי.. מוזר, מישהי יודעת למה? בכל מקרה, אני עדיין כאן, מידיי פעם..קופצת לראות מה קורה. יודעת שלרובנו החג הקרב ובא לא עושה טוב, ומצטערת שאנו נאלצות לעבור את זה כל שנה מחדש.. שולחת חיבוקים ומקווה שיעבור בשלום.. שבוע טוב

מה שלומך? שמחה לראות אותך כאן אין לי מושג למה את לא מצליחה להגיב להודעות לאידה פעם גם הייתה בעיה כזאת במתכונת הישנה של הפורום אבל כאשר הם חידשו את הפורום זה הסתדר מאחלת גם לך שהחג יעבור בקלות ושאפילו למרות הכל תצליחי גם לשמוח זה חג האביב צמיחה והתחדשות פשוט תצאי לטבע ותחגגי את האביב! :) בעיני זו עונה מקסימה ושווה לחגוג אותה!... אז חג אביב שמח שיהיה לך! שחף

וכבר אין לי כוח דמעה

יותר מידי עומסססס חשבונות חובות הבת שלי כנראה לפני אישפוז אבל אד אז יש המון המון הוצאות ואני לא בריאה והבת השניהה מאטיילת לה בדרום אמריקה ואני לא שקטה והנה מגיע האביב ועם האביב מגיעים הג'וקים ואני מפחדת כבר לצאת מהבית אחרי שמחשיך כי יש לי פוביה מג'וקים ומתגעגת עד כאב למטפלת שלי האחרונה מתעוררת בבקרים בבכי אחרי שחולמת עליה והחג לא עושה לי טוב ובנוסף כל יום כמעט פלאשים וטריגרים ואין לי כוחות כבר הולכת ומאבדת שפיות דיייייייייייייייייייייי דמעה

אויש ((((((((((דמעונת)))))))))))) זה נשמע כמעט בלתי אפשרי להתמודד עם כל זה ביחד הלוואי והיה אפשר איכשהו לדלל את העומס

דמעה יקרה זה באמת עמוס ויותר מדיי.... אני מקווה שהחג יביא עימו את ניחוח האביב והחרות ותוכלי לאפשר לעצמך איתך אידה

כותבת כבר כאן כדי לא להיעלם שם למטה.. כתבת על התחושה הפנימית של הלבד וזה אכן כך גם עם אנשים. כי פשוט לא מרגישה שייכת בשומקום. ואולי זה מה שהביאני לכאן... הבדידות השולטת והחונקת שכבר לא יודעת מה מקורה. כמה שנים של טיפול צריך כדי להגיע למקום אחר? מפחדת!!!!!!!!! מפחדת שאין לי ריפוי ומפחדת לנסות שוב ולהתאכזב ולאבד את התקווה, שאולי כבר אבדה... שיהיה לך שבוע טוב.

טל יקרה את לא ישנה עכשיו??? מצטערת על הלבד בדידותך זועקת מבין המילים, אין סיבה שזה ישאר כך לעד טיפול צריך לעזור לך להתרומם, להפוך את הטראומה כמשהו שעברת...., משהו שקיים ואפשר ללמוד לחיות איתו...להתמודד עם הכאב והקושי, ולא להפך כמו שהשמש זרחה הבוקר וכך יהיה גם מחר.... כך הבדידות ודברים אחרים שנראים בלתי אפשריים - יעלמו, תאמיני אף פעם אל תאבדי את התקווה והאמונה! תנסי להרגע...לנוח... הזרימי מחשבות חיוביות והכנסי לשנת חלום נעימה ומפנקת מחר.....תזרח השמש איתך אידה

רק לומר תודה... מנסה ליישם. מקווה להצליח.. (חבל שאי אפשר להזריק תקווה ומחשבות חיוביות...) ממש תודה על התמיכה והעצות הטובות. שיהיו לך ולכולן - רק ימים טובים!

ביום חמישי הייתה לנו ישיבת צוות בעבודה ופתאום בהפתעה מוחלטת אמא שי הילד הביאה 3 שקיות ובכל אחת מהן מתנה לפסח לכל אחת מאיתנו (המטפלות) מתנה שונה וברכה אישית כל כך הופתענו והתרגשנו היא אמרה לנו כל כך הרבה מילים טובות ומפרגנות והיה מורגש שהמילים נאמרות מכל הלב יצאנו משם עם הרגשה ממש טובה ועם חיוך רחב מאוזן לאוזן :))))))))))))))) רוצה לשתף אותכן במה שהם (ההורים של הילד) כתבו לי בברכה: כמעט שנה שאת איתנו ועדיין מתרגשת מכל התקדמות קטנה של י' ומשקיעה מאמצים ומחשבות רבות איך לעזור לו. גם אנחנו מתרגשים לראות אותך משקיעה את כל כולך ונותנת כל כך הרבה אהבה. תודה! קשה לי לתאר לכן עד כמה נעים לי לקרוא את המילים! המילים האלה נותנות לי חשק ומוטיבציה להמשיך במה שאני עושה! וזה בכלל לא מובן מאיליו.... כי העבודה היא קשה ואני כבר מזמן מרגישה שהתעייפתי ולא פעם רציתי לעזוב במיוחד בתקופות היותר קשות כאשר מצבו של הילד משתנה לרעה ועכשיו זאת בדיוק תקופה כזאת כי הפסיקו לתת לו את התרופות שאיזנו אותו הם רוצים לעבור לתרופה הומאופטית והמצב שלו הכי גרוע ממה שהכרתי במהלך השנה שאני עובדת איתו ובכל זאת.... למילים החמות שלהם יש מספיק כוח כדי להעיר בי את הרצון להמשיך!

שחף מקסימה, רק רוצה לומר שאני בכלל לא מופתעת מהמשוב החם שקיבלת. בטוחה (וכבר אמרתי..) שאת מטפלת טובה הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישיותית. רואים זאת גם בתגובות האישיות שלך כאן לכל אחת ואחת. יישר כוח!

זה נפלא שחף, הפידבק כל כך חשוב העבודה קשה, ימיים טובים יותר ופחות ואת משקיעה הרבה מעצמך הרבה אהבה וכמה שתדעי שאת טובה המילה הזו...תודה והערכה ...כל כך חשובים כל הכבוד לך חזקי ואמצי יש תמורה לאגרה אידה

היי שחף הקושי בעבודה עם ילדים בספקטרום הוא באמת גדול ההתקדמות הכרת תודה של הוריו חיוכו וחיוכם על כל צעד קטן נותן וממלא לדעתי אין דבר נפלא יותר מלתת ולקבל לפעמים בימים קשים הילדים האלה עוזרים לי להחזיק שחפונת אני בטוחה שאת תראפיסטית מעולה והכרת תודה היא רק ההתחלה עבורך רות

על כל המילים החמות הנה... הכנתי עבורכן זר פרחים מיוחד http://www.prahim.net/ProductImages/ProductMain1129.jpg

נמאס לי מהעולם הזה. שונאת את העולם הזה. כולם כולם רעים בעולם הזה.

זה נשמע לי מאוד מתסכל ואפילו בלתי נסבל לחיות בעולם עם ההרגשה שכולם בו רעים האם תוכלי לשתף קצת יותר? מה או מי הביא אותך להרגיש כך?

היי מישהי.... ברוכה הבאה מוזמנת לשתף ולהוציא את אשר על ליבך כאן בשבילך אל תשארי לבד אידה

משעמם לי ולא בא לי ללכת לישון :(

לא מצליחה להתרכז בעבודה כתבתי איזו פיסקה ולא מצליחה להתקדם הלאה אני כבר כל כך רוצה להעיף את העבודה הזאת!!!! וזה פשוט לא הולך לי! :(

מקווה שאת ישנה כבר שקועה בתוך חלום מתוק ומחר תזרח השמש ותביא איתה השראה חדשה לילה טוב ובוקר נפלא אידה

כתבתי לכן אתמול 2 הודעות, שקצת נחבאות שם באזור ה"אין"...

הגבתי לך למטה

מישהי יודעת אולי מהי קבוצה דינמית ואם כן אז מה ההאבדל בין קבוצת מודעות לקבוצה דינמית. רות

* בקבוצה דינמית עובדים עם החומרים שהמשתתפות מביאות לקבוצה הדגש הוא על תהליכים נפשיים ועל האינטראקציה הבין אישית המשתתפות מספרות מה הן חוו, מה הרגישו אז ומה הן מרגישות היום בעקוות מה שהן חוו מדברים גם על ההשלכות של החוויות מהעבר על חייהן היום המשתתפות משתפות אחת את השניה ומגיבות אחת לשניה הסבר על קבוצה דינאמית מעת יעל ניסן 2. טיפול קבוצתי דינאמי בטיפול קבוצתי דינאמי הקבוצה כולה נתפשת כיחידה אחת, בעלת דינאמיקה ותהליכים משל עצמה. זוהי גישה מערכתית, כאשר ´המערכת´ במקרה זה מורכבת מכל משתתפי הקבוצה. בקבוצה בעצם מתקיימת סימולציה לקשר משפחתי או חברתי, ועם זאת – טיפול קבוצתי מיועד לא רק למי שרוצה לעבוד על החלקים החברתיים שלו. נכון, ניתן ללמוד בקבוצה דינאמית מיומנויות וכישורים חברתיים, אבל במקביל ישנה אפשרות לבדוק חלקים יותר עמוקים באישיות, ולהגיע לשינויים מהותיים בחיים. הקבוצה מהווה קרקע פורייה לביטוי דפוסי התקשרות ראשוניים ולא מודעים של הפרטים בה בעוד אחרים שומעים, מתבוננים ומגיבים. אפשר לתפוס קבוצה כמעין מרחב של מראות בו אדם בקבוצה משקף ומשתקף שוב ושוב דרך חברי הקבוצה, וגם כאל מכונת זמן דרכה מתרחשים מפגשים עם אנשים, המייצגים דמויות משמעותיות בחייו של אדם, ומאפשרים לו לבדוק ולשנות את התייחסותו אליהן מתוך פרספקטיבה של זמן. המפגשים הרבים והמגוונים המתרחשים בקבוצה מסוג זה מספקת לכל משתתף הזדמנות להיפגש עם עצמו בשלבים שונים של חייו עם דרך ההעצמה וההגברה של אפקט המראות המתרחש בחדר. קבוצה דינאמית נותנת במה לכל קשת הקשרים האנושיים באמצעות חבריה לכן הדמויות ל´העברה´ מגוונות יותר, אפשר להיתרם באופן פאסיבי על ידי צפייה והאזנה לאחרים, ואפשר להיתרם מההזדמנות לתקן. * קבוצות מודעות עצמית יש מכל מיני סוגים ואני לא ממש מתמצאת בזה אז אביא דוגמא לסדנת מודעות עצמית שמצאתי בגוגל סדנת מודעות עצמית נותנת כלים להגברת המודעות העצמית, זיהוי המטרות שלנו, והדרכים להשגתן. מה חוסם אותנו – רצון גלוי, רצון סמוי, מהו החיבור בין רגש, המחשבה והפעולה. סדנת מודעות עצמית מלמדת כלים לאיזון המרכזים האנרגטיים ואיזון גוף – נפש, כיצד אנו יכולים ליצור מציאות מיטבית עבור עצמנו. סדנת מודעות עצמית מיועדת לכל מי שרוצה להכיר את עצמו קצת יותר ולקחת את המושכות של חייו בידיו ולנוע קדימה. סדנת מודעות עצמית הינה סדנה חווייתית המשלבת לימוד והתנסות באופן כללי מה שאני יודעת על קבוצות כאלה זה שהרבה פעמים משתמשים במדיטציה ודמיון מודרך בד"כ יש גם שיתוף דרך ההנחיה היא שונה לגמרי מהנחיה דינאמית אבל אני לא מספיק יודעת כדי להסביר

הסברת מצויין תוה

לא מצאתי בגוגל כלום על קבוצה דינמית או איפה יש יש לך מושג איכן מתקיימות קבוצות כאלה

http://x97.xanga.com/1bea14033643446982378/b31662965.jpg ולמות- יוני רכטר " ולמות - למות בסתר, פה בחדר, ולדעת כי מחר עוד ישתאו למוות זה - ולא יותר. ילווני אנשים (שטרם מתו), ובלי רעד ידברו בינם בלחש על דבר מה אחר, אחר. ולמות. למות בסתר. בלי לשאול על מה ולמה. לעצום עיני הלב בעוד הכל-הכל קיים. הן כנשור כוכב גבוה בדרכו עמוק הימה, מרקיעיו נושר אדם. כי הכל, הכל רק שיר, אשר תמיד נגמר לפתע, בין היות או לא היות, בערב שבכל כופר. ואני - אני רק בן לאם אחת שפעם מתה. לא יותר." אני ריקה דמעה

שולחת לך פיה חמודה ומיוחדת שיש לה כוחות קסומים היא תפזר את החושך שסביבך ותחיי אותך מבפנים http://www.hellokitty.fr/misc/wallpapers/hellokitty_fairy.jpg שחף

הכל מתפרק סביבי נראה לי שאני בהכחשה כי אני מרגישה היום בסדר אתמול הייתי באוטובוס והוא עצר פתאום ועפה עלי אישה עם כל המשקל קיבלתי מכה חזקה ממש ונכנסתי לטריגר התנתקתי לכמה דוקת אבל אחר כל הייתי בסדר תודה על הפיה... שולחת לך חיבוק אוהבת דמעה

לרגעים אני מרגישה שקשה וכואב... ואז אני אומרת לעצמי: "תעזבי, הכל בסדר. תמשיכי ללמוד. אין זמן עכשיו להרגיש." ואיכשהו אני מצליחה לעזוב... מצליחה לסלק את המחשבות וממשיכה לתפקד... לא תמיד זה עובד אבל ביומיים האחרונים כן וזה עוזר לי מאוד כשלא חושבת על הכאב הכאב לא קיים לפחות לא נמצא על פני השטח הלוואי והיה אפשר לסלק אותו ככה לתמיד....

שחפונת טוב שאת יכולה לפחות זמנית לשכוח קצת מהכאב זה דבר גדול!! אני עושה משהו דומה כל שישי שבת אומרת לעצמי שעכשיו לא חושבים על כל הבעיות עכשיו שבת ונחים מהכל ולפעמים אני מצליחה... שתהיה לך שבת מקסימה דמעה

למה לעשות את זה רק בשישי שבת? אפשר לעשות את זה בכל יום הרי בסה"כ הרגשתינו מושפעת מהמחשבות שלנו אז ככל שנחשוב פחות מחשבות שליליות נרגיש יותר טוב אני לא אומרת שזה תמיד מצליח אבל תמיד כדאי לנסות

מה שנקרא לשנות מחשבה הלוואי שזה היה לגרש לנצח הלוואי אולי תמצאי "תרופה" לעניין ? לא כדורים הכל רק לא כדורים טוב טוב קצת צחקתי מרשה לי??? הלוואי שהמחשבות היו לוקחות שנים של כאב ממני הלוואי . אבל זה תופס אפילו בשירותים ממש כך כמו צבת ענק וכל הכבוד לך שאת מצליחה ממש כל הכבוד !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלום רב! בילדותי עברתי התעללות מינית בידי אבי (אני בת 33, נשואה +4). לא זכור לי הרבה, רק שהיו נגיעות ונסיונות לנגיעות (כשכבר גיליתי - אני משערת בגילאי 10-12,13). עברתי טיפול פסיכולוגי שהופסק עקב חוסר כסף. הנושא לא עלה מאז והחיים "נמשכו" כרגיל וגם אצלי... (פשוט הכל מודחק). בתי בת 7 והולכת לעיתים רחוקות (בחופשות) לישון אצל הוריי. אני מאוד חוששת ומאוד רוצה איכשהו לרמוז לאימי שתשמור עליה (מפני אבי), אך לא יודעת איך לעשות זאת. גם כי אין לי רצון לעלות נשכחות וגם לא לעלות נשכחות אצל הורי. מצד אחד, אני סומכת על אבי שלא יקרה כלום, אך מצד שני, איך אפשר לסמוך אחרי מה שהוא עשה לי. מה המלצתך? בתודה מראש סימונה

ברוכה הבאה לפורום מאוד מצטארת לשמוע על מה שעברת וכל כך מבינה את הדאגה שלך לבתך לי עדיין אין ילדים אבל אני כל הזמן חושבת איך עלי להתנהג כשיהיו והאם אהיה מסוגלת בכלל להשאיר אותם עם אבא שלי לצערי אני עדיין לא מצאתי את התשובות... שחף

ה"ל" נשמטה לי :)

אם את פוחדת אל תשלחי את ביתך להורייך לבד ממש כך. אם עברת את מה שעברת מי אמר שאביך לא יפגע בביתך ? מהיכן הבטחון? בני עבר התעללות מינית והורחק מהאב המתעלל ממש כך אנא ממך לא רוצה להישמע קיצונית אבל הרחיקי את ביתך ואל תתני לה להיות לבד עם הורייך עדיף כך את לא חייבת הסברים אם את לא רוצה ואולי לך לא נוח לדבר על זה אבל קיבלת ייעוץ בנושא הזה? יש את אל"י שם יוכלו לייעץ לך .

ברוכה הבאה סימונה מצטערת על הפגיעה שעברת, אם מותר לשאול באיזה גיל היית? מתי היית בטיפול? לכמזמן? מלבד הדאגה הברורה לביתך אני מנסה לראות אם את עוברת תהליך מקביל מול ביתך בת השבע? האם הדאגה מתעצמת עכשיו כיוון שה זהו גיל הפגיעה שלך? האם עוברים עלייך דברים נוספים כאמא? כבת? במודע או שלא ? אנחנו כאן בשבילך מוזמנת לשתף בקצב במה שמתאים לך אידה

אני כותבת לך כאן בנפרד מהשרשור למטה כי רציתי להיות בטוחה שתראי. רציתי לאחל לך חג שמח!!! הכי נפלא שיש. שמחתי לראות אותך שוב אחרי תקופה שלא היית כאן. אני מתכוננת לחג כהוגן- אני מארחת הפעם את משפחתו של בעלי. יהיה כיף... לבשל- אחותו של בעלי תבוא להכין את כל המטעמים לחג כי אני לא יודעת להכין. לנקות- בסוף עשיתי בעצמי את הכל כולל חלונות ומה לא. פשוט לא הצלחתי למצוא שום עוזרת ): חוץ מזה עשיתי ספורט וטוב לעצמי בכך שהתאמצתי וגם הבית נקי בדיוק כמו שאני רוצה- מבריק ומצוחצח בכל פינה. אז יש התרגשות באויר והתכונניות לקראת החג. ספרי לי יקירה אם את מרגישה כבר יותר טוב, איך את מתכוננת לחג... שולחת לך הרבה אהבה ושומרת לך צלחת אצלי בארוחת הסדר... ((((((((((((((((((תור))))))))))))))))))))))))))))) סמויה

אני ... חטפתי כהוגן ממי שצריך ממש כך יש לי תוכניות שאת חלקן אני כבר עושה דיאטה כרגע הורדתי במשקל אבל בשבועיים חופש לא רוצה לחשוב ממש לא. הכאב הולך איתי לכל מקום ממש כך הכאב יצא זהו עכשיו נשאר רק לשחרר יותר אני הולכת ללמוד באוניברסיטה הפתוחה תתפלאי דווקא את הנושא שאני הכי לא אוהבת פסיכולוגיה אני לא כאן כי ......המאסטרה שמטפלת בי באל"י לא מסכימה שאני אעזור לאנשים לפני שאעזור לעצמי ואת יודעת מה הביטי על זה כך היא צודקת צריך לעבד כאב ענק בנשמה וגם לשחרר כעס ויש על מי ועל מה . מבטיחה לך שלי יהיה חג חרות שמח השנה הזו . תודה שאת שומרת לי צלחת לליל הסדר אצלך ואני שומרת לך את כל האהבה שבעולם והחיבוקים ולמה לא ביקשת ממני הייתי באה לעזור לך לנקות ממש כך. את מדהימה כיף לקרא אותך שיהיה לך חג שמח מכל הלב ואהבה אושר תהני לך בחג הזה ועיצה קטנה ממני אל תיכנסי לכאן בליל החג ולא בחג תהני לך עם המשפחה של בעלך מגיע לך חיבוק לבנים שלך קסם שאת באמת (((((((((סמוינת))))))))) אוהבת אותך תודה רבה אצלי אני שומרת לך ולכל המשפחה את כל השולחן אם אפשר

סליחה שקצת באיחור... פשוט ההכנות לחג... במוצ"ש דווקא הגבתי לך אבל ששלחתי זה לא קיבל ומחק הכל. ואז בעלי קרא לי מלמטה שאזדרז לקניות ועזבתי את הכל.. אז מה? בחרת ללמוד? קצת התבלבלתי בתחום..זה פסיכולוגיה או משהו אחר?? עדכני כדי שאוכל לאחל לך מזל-טוב והצלחה! אוי... תודה על הצעת העזרה בנקיונות- אל תשאלי סמויה נקתה כמו משוגעת ולא שמה לב לכאב ולכלום עד שנפצעו לי הידיים ועכשיו הן שורפות לי. ועד שזה יחלים... לסמויה אין הרבה רגש לכאב ואני יכולה לשפשף בלי שזה יכאב לי עד כדי פציעה בלי לשים לב. בדיעבד אני מתחרטת על הנזקים, למה אני לא עובדת בעדינות! נו מילא , הרי זה יחלים בסוף.. בכל מקרה, עדכני לקראת הסדר מה שלומך ובנתיים- שיהיה חג שמח, שולחת לך חיבוקים ונשיקות.. סמויה

ביום שלישי הבא אני נוסעת לפריז לשלושה ימים אמא שלי הזמינה אותי :) אתמול בערב אמא הזמינה לנו כרטיסים היא מצאה כרטיסים ממש זולים באינטרנט אז מאתמול בערב אני מסתובבת עם חיוך :) אף פעם עוד לא הייתי באירופה אז אני מתרגשת!.. איזה כיף זה לנוח קצת מכתיבת העבודות ולהסתובב ברחובות פריז :)))

תמסרי ד"ש למגדל אייפל:))))) http://farm3.static.flickr.com/2391/2209464805_044772467d.jpg?v=0 דמעה

תודה, אני אמסור :) וכהרגלך, התמונה מקסימה!!! שמרתי לי אותה אצלי במחשב :)

החג מלחיץ אותי שיעבור כבר

הוא יעבור! מבטיחה לך :))) רבות מאיתנו מרגישות ככה לגבי החגים החגים מעוררים הרבה כאב וחרדות אבל הם עוברים והחיים חוזרים למסלולם תרצי לשתף מה קשה לך בחג? זה כל החגים או שהחג הספציפי הזה?

ללא מילים :((((((((((((((((((((( דמעה

הנה נגמר החודש מחר כבר מתחיל החודש החדש בואי נקווה שעם ההתחלה החדשה תבוא קצת הקלה והנה משהו קטן בשבילך http://community.travelchinaguide.com/photo/7101/71018032016265.jpg שחף

תודה שחפונת אין הקלה כי לצערי המצב נשא לא טוב דמעה

דמעה יקרה אני מבינה שכואב יותר מדיי שולחת לך קרני השמש האביביות שירפאו ויאפשרו לך להרדיש יותר טוב אידה

תודה אידה אבל כלום לא יכול לרפא את הכאב הזה... אני יודעת שהמצב לא ישתפר קשה לחיות ככה על הידיעה שאין סיכוי שיהיה טוב והחג לא עוזר החג רק מחדד את האין דמעה

היום בעבודה הרמתי את הילד כדי לסובב ולהקפיץ אותו קצת כי הייתי חייבת להעיר אותו איכשהו וזה הרג לי את הגב הגב נתפס לי ועכשיו הוא כואבבבבבבב :(((( אני רק מקווה שיעבור לי עד מחר אחרת אני לא יודעת איך אני אלך לעבודה.....

שולחת חיבוק לילה טוב http://www.hottestgraphic.com/upload/Morning,Afternoon,Night/mn064.gif דמעה

איזה חיבוק מקסים! :))) ואני כבר הרבה יותר טוב הגב כמעט בסדר לפעמים עוד קצת מרגישה אי נוחות בגב אבל זה כבר לא כואב

רואה הכל שחור. לא רואה מוצא. הכל נהיה יותר ויותר גרוע. לאן שפונה הכל חשוך. הגרוע ביותר - שהמסיכה נפלה ואני לא רוצה רחמים. מעדיפה למות.

נורא מצטארת לשמוע שכל כך קשה לך... אבל לפעמים זה טוב כשהמסכה נופלת כי אז סוף סוף מקבלים תמיכה עד אז הרבה פעמים לא רואים אותנו ופתאום מתחילים לראות לא לרחם, אלא פשוט לראות ולהבין את הכאב זה מאפשרת לאנשים להיות איתך ומשאיר אותך פחות לבד אם כמובן תאפשרי לאנשים להיות איתך אם תסכימי להיאחז ביד שיושיטו לך היכולת להיעזר באחרים זה כוח כולנו זקוקים לעזרה ולתמיכה אך לא כולנו מאפשרים זאת לעצמינו מושיטה לך את ידי.... ושולחת לך קרן אור מלטפת... שתאיר לך את הדרך... שחף

תודה על קרן האור ששלחת ושאני כה זקוקה לה... הבעיה שהמסיכה נשרה אבל מה שרואים מבחוץ, זה אדם רגיש ופגיע אדם בודד, שונה ומוזר, שלא הקים משפחה משלו, בגילו.. מרגישה לא מובנת ומאד לבד ולא כי רוצה ... כי אנשים בורחים מהכאב ומהעצב. תודה שראית ושניסית להאיר. מאחלת לך רק אור וחמימות בחייך תודה.

טל יקרה, גם שהכל שחור בפנים בחוץ אל תשכחי שאחרי הלילה בא הבוקר השמיים התבהרו השמש תזרח אל תרימי ידיים, אף אחד לא אוהב רחמים ולא מגיע לך רחמים רק תדעי שאנחנו איתך חזקי ואמצי אידה

אז צדקת אידה ותודה! באמת אחרי הלילה, הגיע הבוקר והתבהר... לפחות יחסית. תודה שגילית הבנה ונתת לי להרגיש שאני לא לבד. זו התחושה החזקה ביותר שלי והמפחידה ביותר - ה ל ב ד. אין הרבה אנשים סביבי. אובייקטיבית. לכן מספיק שאחד מהם מפנה לי עורף ואני מתפרקת... זה נורא שכל כך תלויה באנשים מבחוץ. לא יודעת להיות עם עצמי!! טוב איך אפשר להיות עם עצמי כאשר העצמי הוא אויר?... אבל עכשיו זה לא כך.מקווה שלאורך זמן.... אם הבנתי נכון , המרכז שלך נסגר בארץ? וגם (כמו שכתבתי לשחף) יכול להיות שבכל מקרה אני לא מוגדרת כנפגעת תקיפה מינית...(?) ובאמת , יש מטפלים המתמחים בנפגעי אלימות מסוגים שונים? או שכל פסיכולוג אמור להיות מסוגל לטפל בכל הסוגים? תודה בינתיים.

טל יקרה, גם שהכל שחור בפנים בחוץ אל תשכחי שאחרי הלילה בא הבוקר השמיים התבהרו השמש תזרח אל תרימי ידיים, אף אחד לא אוהב רחמים ולא מגיע לך רחמים רק תדעי שאנחנו איתך חזקי ואמצי אידה

טל יקרה, גם שהכל שחור בפנים בחוץ אל תשכחי שאחרי הלילה בא הבוקר השמיים התבהרו השמש תזרח אל תרימי ידיים, אף אחד לא אוהב רחמים ולא מגיע לך רחמים רק תדעי שאנחנו איתך חזקי ואמצי אידה

טל יקרה, גם שהכל שחור בפנים בחוץ אל תשכחי שאחרי הלילה בא הבוקר השמיים התבהרו השמש תזרח אל תרימי ידיים, אף אחד לא אוהב רחמים ולא מגיע לך רחמים רק תדעי שאנחנו איתך חזקי ואמצי אידה

היום דיברתי עם המרכז לנפגעות ואולי נפתחת קבוצה בקרוב (חודש בערך) תחזיקו אצבעות כי אולי זוהי תקותי לצאת ממעגל הבדידות הכואב והנורא הזה רות

מאוד מאוד מקווה בשבילך שזה יתאפשר!

רות, הייתי רוצה לשאול אותך כמה שאלות על הקבוצה כי אולי אני גם הייתי רוצה... ולא נראה לי שזה מתאים בפורום יפריע לך אם ניצור קשר במייל? המייל שלי זה [email protected] אם זה מתאים לך, תכתבי לי ואני אכתוב לך בחזרה אבל באמת רק אם זה מתאים לך! שחף

בכיף שלחתי לך

עוד עמוד נכתב ויש עוד כל כך הרבה לכתוב :( האם זה אי פעם יגמר?!

זה יגמר מתי שההוא בסוף הדרך לפעמים זה יהיה הר געש ולפעמים יהיה נמלה תלוי ביום ובשעה בזמן ובמקום . זה יגמר כשאנחנו כבר לא נהיה ועד אז כנראה הסבל יהיה מנת חלקנו השלמה עם דברים ולא כלום מעבר וכמה שזה קשה

אני מאוד מקווה שזה יגמר כשאנחנו עוד נהיה.... התכוונתי לכתיבת העבודה שלי!...

שבוע טוב. אפשר לדעת מתי את חוזרת לארץ ותהיי זמינה טלפונית? תודה

בקייץ אבל את יכולה לנסות גם לני יש את כל הפרטים באתר שלי כולל אימייל תרגישי בנוח כאן בשבילך אידה

עוד קצת והשבת מאחורי ,כל כך התאמצתי והנה אני כמעט אחרי מחכה לי שבוע עבודה עמוס וקשה וזה טוב ,כך למחשבות על עצמי יהיה פחות זמן להגיע . רות

והנה השבת כבר ממש ממש מאחורייך! :) מקווה שבמהלך השבוע העמוס תמצאי גם קצת זמן כדי לפנק את עצמך שתהיה אפשרות לא רק לעבוד קשה אלא גם להנות מהחיים! שחף

אני פצעתי את עצמי והכאב שבי יצא לחופשי אני גמורה וחלקי נגמר כמו נר לאט לאט . מתקלה נכבת והכל יוצא עקום שכזה נכון לא כותבת כאן כמעט שיערתי שאל ולא אצטרך יותר ואני פצועה מאוד קוראת אתכן ולא מגיבה משתבללת בתוך הכאב שלי שבי נמצא עמוק בתוך הנשמה שבי אני מבקשת ממנה עיצה היא לא רוצה ואומרת שזה הכוח שבי מי יעצור את הדימום שלי ? את המצב שלי? הצילו

טוב שיצאת מהקונכיה ושיתפת.... אולי זה לא יפחית מרמת הכאב אבל לפחות תרגישי קצת פחות לבד ובעצם הבדידות בפני עצמה מוסיפה לכאבך שולחת לך ערכת עזרה ראשונה על מנת שתוכלי לחבוש ולרפא את הפצעים http://www.kalir.net/Media/Uploads/%D7%AA%D7%99%D7%A7_%D7%A6%D7%93_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A9.JPG וגם חיבוק עדין ומרפא http://i92.photobucket.com/albums/l23/dazzlejunction/greetings/hugs/hug_7.gif שחף

תודה שחפונת ממש תודה זה עוזר לי ברגעים הכי קשים שלי לדעת שאת כאן ולא משנה מתי אכתוב או לא ממש כך תודה על החיבוק והעזרה ראשונה תודה עזרת לי ממש כך . חג שמח לך מדהימה את נפלאה ותודה

תורי מצטערת לשמוע על הכאב שפתאום ככה מתפרץ... שולחץ לך חיבוק וכוחות לעצור אץ ההתפרצות מקווה שהכל יסתדר.. חוץ- התגעגעתי אלייך.. סמויה

גם אני געגעתי לכאן כבר חשבתי שלא אכתוב אבל לא . תודה על החיבוק והכוחות זה עוזר מאוד אוהבת מה שלומך? איך הבנים ? הבעל המדהים? חג שמח לך ולבני המשפחה שלך ! באהבה ממני

תור טוב לראותך אני כל כך מצטערת על כל הכאב שבך על המלחה בין הפנים והחוץ אני מקווה שאת איתנו יעזור ויקל שמרי על עצמך אנחנו איתך אידה

כחלק מהטיפול שלי לא להיות כאן כדי לשחרר את הכל אני לא יכולה להיות כאן אבל זה לא קל כמו שחשבתי כי כשאין מי שיקשיב ויתמוך כמו עכשיו למשל שבועיים חופש מהכל . מי שמטפל בי יצטרך כנראה לסמוך על החושים המחודדים שלי . יש לי תוכנית מסוימת שרק לחשוב עליה עושה חשק היא תוכנית מפורטת מאוד מכוונת כמו צליל מיתר על נבל ממש כך זה ללכת ללמוד באו"פ דווקא פסיכולוגיה חזרתי לשומרי משקל התחלתי לרזות אתמול היה קשה כי זה היה אכלנות ריגשית אבל היום זה נראה אחרת ואני מקזזת שותה המון הולכת הרבה ולאט לאט מחזירה את הכבוד העצמי שלי לעצמי כמו שאומרת המאסטרה שמטפלת בי את לא יודעת כמה קשה לה איתי אבל הצלחנו זה מה שחשוב עם כל הקושי הצלחנו לשבת אחת מול השניה ולעשות את זה ממש כך וזה מה שהוא שלא קורה כל יום אני זכיתי להיות תלמידה של אחת הטובות שיש באמת . היא זכתה בהמון הערכה ואהבה ממני וגם לומר את האמת היא כעסה עליי שלא הצלחתי להרים טלפון אבל לא יכולתי להיות שפוכה כאן זה לא בדיוק פתרון אבל אין לי ברירה אני לא יכולה נפשית ולא פיזית להרים טלפון לאדם שאורמ בפרוש לי אין זמן אני מכבדת את זה ממש כך וגם לבגיע לתל אביב לאבן גבירול 14 לא עושה חשק גדול מחניק לי שם מאוד מעורר בי טריגר רציני וא ז אני מתנתקת מהמקום אני נעלמת לבועה שלי לבועת הלא מרגיש לי כלום וכך אני בעצם יוצרת ניתוק בין המקום שמזכיר כאב המון כאב אליי עד שהיא מגיעה כדי לקרא לי בפגישה האחרונה היא הגדירה אותי כארעה אחים בהגדה תם רשע וזה שלא יודע לשאול וחכם היא עלתה עליי לקח לה שנתים אבל עלתה עליי בגדול זה נכון וזה משרת מטרה קדושה מאוד . הישרדות זה מה שזה משרת ולא יותר בעצם אילו תכונות של אדם שנראה כמו אחד שאפשר לסדר אותו אבל ממש לא . אידה אור הנפש חג שמח לך תודה על הכל ממש כך תודה על העיצות ועל האהבה שלך תודה על ההבנה והתמיכה והמילה זה כל כך חשוב . ממש כך שלך תור מבטיחה לשמור על עצמי אפילו שאני לא טובה בזה אני אלמד מבטיחה שבחג הזה יהיה לי חירות נפשית ממש כך

מחשבות מתרוצצות בראש שאולי אין סיכוי שיהיה כבר טוב ואולי אהיה תמיד תמיד לבד אהיה תמיד מסומנת ומלוכלכת ומכוערת פעם זונה תמיד זונה ואולי תמיד ארצה את מה שלא יהיה לי לעולם ותמיד אתגעגע ואם זה ככה ותמיד יהיה רע אז למה להלחם? ולמה לשרוד? רע וקשה צריכה חיבוק כל כך זקוקה למגע ואין ברור שאין יום חרא יום של געגוע למה שאין סליחה שתופסת מקום סליחה שבכלל נושמת אוףףףףףףףףףף המטפלת שלי לשעבר לא יוצאת לי מהראש היא חסרה לי מידי :(((((((((((((((( דמעה

את לא זונה כלל לא והגעגועים כל כך מוכרים ומשאירים טעם לעוד . אבל אין ברירה כש דלת נסגרת חלון נפתח כך זה בחיים . המילה זונה - יש לי איתה בעיה רצינית מאוד ממש כך מוכנה לחבק ולא רק וירטואלי את יודעת נכון? אז מתי שתריצי את יודעת היכן להשיג אותי אוהבת אותך את מדהימה אותי שלך תור וחג שמח לך

דימעונת יקרה קודם כל תודה על ההצעה ואולי אשתמש בה באחד הימים את יודעת אנחנו באותה סירה כמעט הלבד הזה שמאיים ופוגע ,כל כך קשה אני כל כך מבינה ,בסה"כ חיבוק אנחנו מבקשות בקשה קטנה ובשבילנו ענקית ומרפא כמעט כל כאב דימעונת אני מחזיקה את ידך חזק ואני אשמח לשמוע שהרגשתך השתפרה רות

http://i691.photobucket.com/albums/vv273/lostben0/hug.gif מקווה שאת יותר טוב היום.... שחף

השבתות האלה לא פשוטות קשה לי ,אני מרגישה איך לאט לאט זה נופל עלי והעצב מפלס את דרכו ללבי ,הגוף כבד הכל כואב ואני מחפשת מחפשת . אני מטופלת אצל אישה נפלאה לא פסיכולוגית אלא קניסולוגית ( האדם הטוב ביותר שהכרתי) והיא פתחה את ליבה למעני חיבקה ואמרה את המילים החסרות ואני כמו באר ללא תחתית רוצה עוד ועוד מדביקה את המילים החיבוק בתיקווה שיום אחד הבאר תתמלא ונפשי תדע הגנה ושלווה מהם. הסופש"ים כל כך בודדים ואני שוכחת את המילים וכבר לא זוכרת את ההרגשה של להיות מוגנת ואני צריכה כל כך צריכה. רות

הרגשה כל כך מוכרת! אני מקווה שעם הזמן יהיה אפשר ללמוד לשמר את ההרגשה לפרקי זמן יותר ארוכים ובנתיים שולחת לך חיבוק מכאן אני יודעת שזה לא אותו דבר אבל מקווה שבכל זאת זה נותן משהו... גם אם המשהו הזה הוא מאוד קטן... שחף

גם הדבר הקטן כביכול נכנס לבאר האין סופית הזו שבתוכי מחבקת בחזרה רות

מזדהה מאוד עם מה שכתבת. מקוה שסוף השבוע יעבור בטוב משאירה לך את כתובת המייל שלי אם תרצי תכתבי לי אולי יחד אפשר להרגיש פחות לבד [email protected] דמעה

יש בתוכי צרחה שרוצה לצאת צרחה כזאת ארוכההה וחזקה כזאת שנמשכת ונמשכת עד שנגמר האוויר ואז ממלאים שוב את הריאות... ושוב... צרחחהההה ארוכהההה... ויש בתוכי בכי שרוצה לצאת מטפס עד הגרון ושם נתקע יושב שם כמו גוש ולא זז החוצה משתעלת אולי זה ינער אותו אבל כלום... ויש בתוכי צורך כל כך חזק בחיבוק מרגישה את זה בגוף באצבעות הידיים צורך לגעת צובטת את עצמי שורטת את העור אבל הצורך לא עובר.. יש בי מתח וישי בי חרדה ויש בי דאגה והכל תקוע ואני משתגעת דמעה

כאילו דיברת מגרוני ליבי איתך רות

שולחת לך חיבוק לבן וטהור אולי לא שיגרתי אבל הכי אמיתי שיש http://www.1millionlovemessages.com/wp-content/uploads/2008/03/polar-bear-funny-dog-death-hug.jpg הלוואי ויכולתי לעשות יותר... אולי תנסי לתת קצת יותר מילים למתח, לחרדה ולדאגה... יכול להיות שזה יעזור מעט לשחרר... לא רק הצרחה והבכי משחררים אלא גם המילים הפשוטות, השיתוף זה שמישהו אחר מקשיב ומבין.... אני כאן כדי להקשיב ולתמוך עד כמה שאני יכולה... שחף

חיבוק מדהים תודה :) קשה לי לתת מילים לרגשות לא יודעת למה זה כל כך קשה אבל אני לא ממש מצליחה תודה שאת כאן http://img.123greetings.com/eventsnew/friend_hugsncaring/1029-020-31-1084.gif דמעה

עוד שבוע נגמר.... זהו הזמן לנוח לאגור כוחות להנות ולאהוב את עצמכן הקדישו את השבת לדברים שאתן אוהבות גם אם יש עבודות ועוד מטלות, הגדירו זמן מסויים שהוא רק לכן.... לציור, פיסול, סרט עם פופקורן, מעדן....מוזיקה....מדיטציה.... יום ראשון שרשור סיכום למדו להעניק לעצמכן שבת שלום שבת של שלווה אור ואנרגיה אידה

רק שיהיה קצת שקט דמעה

אני אתמול נחתי ואגרתי כוחות לא הרגשתי מסוגלת ללמוד אז ראיתי שני סרטים אומנם בלי פופקורן אבל עדיין היה נחמד :) והיום מקווה שאצליח להתקדם עם העבודה

אין לי כוח לקום מחר בבוקר וללכת ללימודים זה לא אומר שאני לא אעשה את זה במיוחד שהשיעורים מחר מאוד מעניינים אבל כרגע אני מרגישה שאין לי כוח וחוץ מזה הראש תרוד במחשבות שלא בא לי לחשוב אותן שלא עושות לי טוב רוצה שהמחשבות פשוט יעלמו הן לא מועילות לי בשום דרך וזהו עייפה מדי זזה לישון לילה טוב עולם....

היום בבוקר היה לי שיעור שנקרא טיפול באמנות בפסיכיאטריה אז התפתח דיון של מי זה "הם" - החולים ומה זה "אנחנו" - הבריאים עד כמה הגבול יכול להיות דק יש אצלינו הרבה בנות שעוסות את העבודה המשית באברבנל ואני היתי שם בשנה שעברה ומצאתי את עצמי מדברת על עצמי כשייכת לשני העולמות שעכשיו אני יושבת בכיתא ושייכת כביכול לעולם "הבריא" ומחר אני יכולה לשבת בקבוצת תמיכה לנפגעות שרבות מהן אולי מתאשפזות מדי פעם (וגם אותי רצו לאשפז לפני כמה שנים) ואז אני כביכול שייכת לעולם "החולה" אז לאן אני שייכת באמת? ושבגדול לא קיים "הם" ו"אנחנו" ניתן להיות בו זמנית בשני העולמות ולמעשה כל זה עולם אחד ולא ניתן לעשות את החלוקה כי הרבה פעמים האנשים שייכים גם לפה וגם לשם זאת הייתה שיחה מאוד לא פשוטה עבורי כי זה נושא כואב שאני הרבה פעמים חוזרת אליו מי אני? לאן אני שייכת? האם אני בריאה או חולה? או שאני לא זה ולא זה? מן חיפוש של זהות עצמית.... שנמשך שנים על גבי שנים ודיברנו גם על סטיגמה וסיפרתי שאני תמיד מסתירה מההורים של הילדים איתם אני עובדת שאני לוקחת תרופות פסיכיאטריות ומסתירה את הקשיים שלי ואת העבר שלי כי אם ידעו, אף אפחד לא ירצה שאני אעבוד אצלו ואני יודעת שאני טובה במה שאני עושה אבל את אף אחד זה לא יעניין אנשים יחששו שאני אעבוד עם הילדים שלהם בגלל הסטיגמה זה היה החצי הראשון של השיעור היה קשה אבל זה היה כלום לאומת החצי השני של השיעור בחצי השני של השיעור המרצה הציגה בפנינו מקרה של אישה שעברה גילוי עריות המרצה הראתה לנו איך באמצעות הציור האישה הזאת עברה תהליך של עיבוד הטראומה האישה לא הצליחה לדבר על הפגיעה בכל השנים שהיא הייתה בטיפול פסיכולוגי והיא דיברה את הפגיעה באמצעות הציורים שלה בלי לדבר עליה ובציורים היה אפשר לראות איך לאט לאט היא עוברת מעמדה של קורבן לעמדה של שורדת של מישהי שמחזירה את השליטה לידיה זה היה תהליך מדהים ומה שהכי מעניין היא לא הייתה מודעת לתהליך שהיא עברה כל עוד, בסיום התהליך, המטפלת באומנות לא הראתה לה את רצף הציורים שלה ואיך נבנה ומתפתח שם הסיפור של עיבוד הטראומה זה לא היה טיפול פרטני זאת הייתה קבוצת סטודיו פתוח שהמטופלים באו לשם לצייר ולא היו דיונים על משמעות הציורים הרעיון הוא שהתהליך האומנותי בפני עצמו הינו מרפא ומאפשר לעבד תכנים פנימיים זה היה מדהים לראות את התהליך שהיא עברה אבל זה היה קשה בטירוף לראות את כל הציורים שלה שדיברו את הפגיעה ולזהות את עצמי בתוכם ולהבין את המשמעות כל כך לעומק הבנתי שמדובר בפגיעה באחד הציורים הראשונים שאפילו המטפלת שלה (המרצה שלנו) לא יכלה לזהות את זה בשלב מוקדם כל כך זה נהיה חד משמעי בשבילה רק בשלב הרבה יותר מאוחר של התפתחות הנושא בציורים כשאמרתי לה את זה - שכבר בציור הזה רואים והסברתי לה איך, היא פתאום שקעה במחשבות זה לא משהו שהיא הצליחה לראות לפני כן ואני בקושי נשמתי ומצד רציתי לברוח מהכיתא ומצד שני לא רציתי להפסיד רציתי לראות את התהליך אז כשהיא סיימה להראות לנו את הציורים ברחתי מהכיתה יצאתי ל-5 דקות לשתות קפה ולעשן היתי חייבת להתאוורר ואחר כך חזרתי לדיון כשהשיעור הסתיים הייתי שקועה בעצמי לא הייתי מחוברת למה שקורה סביבי הרגשתי שאני זקוקה לזמן לעצמי אז הברזתי מהשיעור הבא למרות שגם הוא היה מעניין והיה חבל לי להפסיד אותו אבל זה דרש ממני יותר מדי כוחות להישאר עד סוף יום הלימודים אז וויתרתי לעצמי ונסעתי הביתה אני יודעת שזה יצא ארוך בטירוף אבל הייתי חייבת להוציא את זה איפשהו!.....

איך עם כל העומס הזה בראש ובנפש אני אמורה מחר להצליח ללמוד?! איך אני אצליח להתנער מכל זה ולכתוב את העבודה הארורה הזאת?!

שחף יקרה סטיה חברתית מי מגדיר את מי? אנחנו? אנחנו מגדרים את מי שלא נורמלי? את הסוטה? את זה שלא בסדר? ואולי אנחנו לא נורמלים? מי יודע מהו הולם? הנכון? ה"נורמלי"? בחברה שלנו אוכלי כלבים - לא נורמלים....בחברה בתאיילנד זה מאוד נורמלי(סליחה על הדוגמא...) נורמלי זה עניין של הגדרה! ומי מגדיר אולי ניתן לוותר על ההגדרות,???? ולדעת שכולנו לפעמים זקוקים לעזרה, מאנשים, חברים, משפחה, אנשי מקצוע , תרופות, קבוצה ועוד לפעמים אנו מבקשים או נעזרים בכלים כמו הציור שאת מתארת מבלי לדעת,אך ללא ספק שזה נעשה במקום בטוח, מקום שמאפשר. מאוד מובן הקושי שלך בשיעור, אך התמודדת איתו בגבורה!וטוב שעשית הפסקה! דעי שתהליך הלמידה - ההכשרה וגם בטיפול עצמו כרוך במתמודדות והסתכלות במראה לא פעם, הכשרון הוא לעשות הפרדה ותמיד להיות בהדרכה....ובמידת הצורך בטיפול, סומכת עלייך אידה