פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

שלום לכולן. שמי הוירטואלי יהיה אופוריה. נעים מאוד. יש לי שאלה: אם פעם הייתי שיכורה במועדון ומישהו ניגש אלי והתחיל לנשק אותי בלי לשאול אותי והחדיר אצבעות גם בלי לשאול אותי ואני הייתי מבולבלת ושיכורה אבל לא התנגדתי - האם זה נקרה פגיעה מינית..? אגב, המקרה הזה הוא לא אופוריה. זה קרה באמת. אופוריה זה סתם שם ניגודי ומבלבל. קצת גם כמו שאני.

מצטערת על החויה הקשה שעברת. זו בהחלט פגיעה מינית, שכרות ואף הסכמה במצב של שכרות אינה קבילה, מצבך המעורפל נוצל לרעה ...למרבה הצער, כיצד את מרגישה? כיצד משפיע עלייך? כאן בשבילך אידה

שלום, אני בת 23, עברתי לפני שנה ניסיון אונס ומעשה מגונה, פריצה לביתי והריסת רכוש, ע"י אדם (אותו אני מכירה כל חיי)שלקה בהתקף פסיכוטי, הוא נשלח לאשפוז, אובחן כחולה נפש, ולאחר שבועיים שוחרר. אני גרה בקיבוץ ועליי להתקל באדם הזה יום יום. חיי אינם חיים. לאחר שנה של ריבים ומלחמות מול הקיבוץ אזרתי אומץ והגשתי תלונה במשטרה. לאכזבתי, לאחר כחודש התיק נסגר בטענה שאותו אדם לא היה שפוי באותם רגעים ועל כן לא ניתן להעמידו לדין. לא זכיתי למשפט. כלום!! השאלה שלי היא האם מישהו מכם נתקל פעם בבעיה הזאת שהתוקף הינו חולה נפש עם תעודות? מה עושים?? לא יכול להיות שהוא ימשיך בחייו כרגיל וחיי ייעצרו. הוא חייב לשלם על מה שעשה בדרך זו או אחרת. אם מישהו יודע על דרך כלשהיא, פתרון או עצה בבקשה!!! אני שבורה מזה לגמרי!!! לא מספיק מה שעברתי- אין לי את הזכות אפילו להעניש אותו ולהחזיר את הכוח לידיים שלי...זה כל כך לא פייר ולא הגיוני...בבקשה תעזרו לי ( כבר ביררתי ב 1202 ואין להם מושג מה עושים במקרה מסוג זה...) תודה!

?

ברוכה הבאה פלונית אלמונית, עברת חויה קשה וטראומטית,הרבה כאב ותסכול, בטוחה שהיא משפיעה על מהלך חייך ועם זאת את מגלה אומץ וכוחות רבים, הדבר היחידי שעולה לי כרגע היא תביעה אזרחית, שלפחות תוכלי לתבוע ולקבל פיצויים, כך תוכלי לפחות לשקם את חייך לפנות לטיפול הולם, http://www.orendin.com/%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%93%D7%99%D7%9F_-_%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9F,_%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%A3,_%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%97,_%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99_%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A1/ מוזמנת לשתף בכל מה שאת מרגישה ויכולה, כאן בשבילך אידה

קודם כל אני מודה לך על התגובה והטיפ... יש לכם אולי מושג אם יש איזה שהוא משרד או מוסד כלשהוא שעוזר לממן תביעה אזרחית לנפגעות תקיפה מינית שאין להן אמצעים כלכליים? קשה לי להאמין אבל שווה לנסות :-) שבוע טוב לכולם

קודם כל אני מודה לך על התגובה והטיפ... יש לכם אולי מושג אם יש איזה שהוא משרד או מוסד כלשהוא שעוזר לממן תביעה אזרחית לנפגעות תקיפה מינית שאין להן אמצעים כלכליים? קשה לי להאמין אבל שווה לנסות :-) שבוע טוב לכולם

היי פלונית, אני מבינה איך את מרגישה. מאז ש"פרצו" אל חיי גם חיי אינם חיים אבל אני נאבקת כל יום מחדש וזה לא קל. אני בטוחה שגם לך קשה עם כל העניין אבל את עושה מעשה מאוד אמיץ (לנסות לתבוע אזרחית) ואני מאוד מעריכה אותך על כך. הנה כמה לינקים שמצאתי בשבילך ואולי לכל השאר שיקבלו אומץ ויידעו שהכלי הזה של תביעה אזרחית עומד גם לרשותן, כמו שמציינת הכתבה מ"לאשה" בלינק הבא (העתיקי והדביקי בשורת הכתובת): http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3352518,00.html ולמרות שב-1202 אמרו לך שאין להם מושג, חיפוש קצר העלה את הדף הבא באתר שלהם ויש בו גם מספר טלפון של עו"ד ליעוץ: http://hrcc.1202.org.il/template/default.asp?siteID=4&PageId=632&catId=144&maincat=9 אני יכולה רק לאחל לך מיליון בהצלחה ומי יתן שהכח יהיה איתך... רק טוב.

נורא נעים לי לשמוע, אני אבדוק את הכל תודה רבה לך.

אתמול דיברתי עם אבא שלה בישראל הסרטן התפשט לה בכל הגוף לפני חודש היא עברה ניתוח בראש היא מקבלת טיפול ניסיוני של כימותרפיה ואני אפילו לא יכולה לנסוע אליה לשם להיות איתה היא היתה בארץ לפני כמה חודשים פגשתי אותה ועכשיו זה מהדהד לי מצב קריטי פוחדת לאבד אותה אלוהים תשמע את צעקתי תבריא אותה אל תתן לה למותתתתתתתתתתתתתתתתתתתת

גלוש מבינה כמה קשה לשמוע את הבשורות בלי יכולת להיות לידה ברגעים אלה מתפללת יחד איתך שהטיפול יעזור ומצבה של חברתך ישתפר שבת שלום שחף

זה באמת קשה... שולחת לה תפילת החלמה... שבת שלום דמעה

עצוב כל כך... מצטערת איתך בתפילה של רפאה שלמה מחזקת אותך גל יקרה בשרות טובות אידה

הלכתי לישון עם פיג'מה וכשהתעוררתי פתאום גיליתי שאני בלי החלק העליון שלה אתן לא יכולות לתאר לעצמכן כמה הופתעתי! בסוף מצאתי את החולצה של הפיג'מה ליד הכרית כנראה שפשוט נהיה לי חם בלילה והורדתי אותה אבל בד"כ כשאני מתעוררת ועושה משהו אני זוכרת והיום לא זכרתי בכלל אז היתי די בהלם כשהתעוררתי ואח"כ זה נורא הצחיק אותי זהו, סתם התחשק לי לשתף שיהיה לכולן יום מקסים ומחוייך שחף

הנקודה האדומה הזאת מטריפה אותי מצד אחד היא מאוד עוזרת לרואת את ההודעות החשות שעדיין לא קיבלו תגובה אך מצד שני היא יותר מדי צורמת

מסכימה איתך.... מה שלומך? רוצה לאחל לך שבת שלום שבת של שקט דמעה

להיות חופשי ומאושר..... כנראה אפשרת לעצמך מקווה שכל הסופ"ש יהיה מחוייך אידה

סוף שבוע כבר קצת פחות מחוייך מקודם אתמול בחצי השני של היום לא הרגשתי טוב כאב לי הראש ומצב הרוח קצת צנח אבל היום עוד מעט יבואו אלי שתי חברות אומנם בשביל לכתוב עבודה משותפת אבל עדיין זה נחמד :)

זאת פעם ראשונה שאני בפורום נאנסתי לפני כחודש ואני מאז בבור שחור ועמוק נדודי שינה, הקאות, סיוטים פלשבקים, התקפי חרדה.... אתמול הייתי פעם ראשונה אצל פסיכיאטר והיה לי כל כך קשה לדבר בקושי יצאו לי המילים מהפה יש לי אישה תומכת ואתמול התחלתי טיפול דברים אמורים להיות בהירים יותר אבל אני עדיין מרגישה כלכך בודדה מגעיל לי קשה לי מחניק לי בבקשה בבקשה תגידו לי שזה משתפר

אני חושבת שהעובדה שחודש מיום האונס את כבר בטיפול היא גורם מאוד משמעותי להצלחתו. עשית את הדבר הנכון כשפנית לעזרה , בטיפול תעברי תהליך של עיבוד הטראומה והחשוב הוא שתלמדי לחיות עם הסימפטומים. זה לא הוקוס פוקוס, אבל בהחלט אפשרי רק תאמיני ותהיי סבלנית. זה לא נעלם כל כך מהר, וגם לא נעלם לגמרי אף פעם ,אלא נכנס לאיזו פורפורציה שכרגע היא בלתי אפשרית. תצטרכי להחזיר לעצמך את הביטחון והאמון וזה לא פשוט בכלל. אבל כמו שאמרתי בהתחלה- הטיפול בתופעות של הטראומה ככל שמתחילים בו יותר קרוב לארוע כך יש הצלחה יותר גבוה, ואת כבר מטופלת. זה מראה משהו על העוצמות שלך. מאחלת הרבה טוב - וחשוב מאוד , תוודאי שלמטפל/ת שלך יש ניסיון בתחום הטיפול בנפגי תקיפה מינית. וכנסי לאתר מקום תמצאי שם המון מידע שיעזור לך להתמודד עם השלבים שאת עוברת ותעברי - הנה קישור http://www.macom.org.il/ המון כוח ותיקוה לך - ליז

מצטערת לשמוע על החויה הנוראית שעברת, טוב לשמוע שיש מי שאיתך תומך ושומר, כמו כן כל הכבוד על תחילת הטיפול, לא תמיד יש כוחות לתחילת טיפול, אך אחוזי ההחלמה גבוהים ככל שהטיפול קרוב לטראומה, אם תוכלי להתעניין בטיפול בEMDR זהו טיפול שעוזר מאוד, אני מקווה לראותך כאן לא לבד אידה

תודה רבה על מילות העידוד מה הוא הטיפול עליו דיברת? הפסיכיאטר שלי רשם לי ציפרלקס וובן אחד לחרדה והשני על מנת לישון סוף סוף אני יודעת שיקח עוד שבועיים עד שיתחיל לעבוד אין לי מושג איך אני מחזיקה מעמד עד אז כל כך קשה לי ונדמה שאף אחד באמת לא מבין

לפני שבוע כאשר אם הפסיכולוגית עלה הנושא של מערכות יחסים שהיו לי בעבר אם גברים הרגשתי כמו זונה הם תמיד ניצלו אותי למטרה אחת ושמה מין. יום לאחר מכאן הכלבה עשתה את אחד הדברים שכלבים לפעמים עושים בבית ואני כאשר ניקיתי את זה הרגשתי כל כך דחייה מעצי איזה מין זונה מגעילה את לאחר מכאן חתכתי את עצמי וניסיתי להתאבד אם בליעה של כמות לא קטנה של כדורים אמא מצאה אותי בעמצה ולקחה למין... אני כל כך מיאשת מהכול תמונות רצות וצפות לי הכול מפחיד אותי לידיד היסרטיה אני לא יודעת כבר מה לעשות אם עצמי נמעס לי מהחיים האלה איך שהם היתי רוצה לצעוק הצילו!!!! רק שאין לאן

תמיד יש לאן לצעוק הצילו... כמו כאן למשל... כולנו כאן כדי לשתף ולעזור - גם אם לפעמים אנחנו לא מצליחות - אנחנו רוצות ומנסות... אני כותבת פה פעם ראשונה - רק בזכותך - עד עכשיו רק הייתי צופה ושאבתי כח מכל מה שהאחרות כתבו - אבל אחרי שקראתי את מה שכתבת, החלטתי שהגיע הזמן לכתוב גם. בזכותך אני כותבת - אז בעצם זה שצעקת, גרמת לי לדבר... ועל זה - תודה. ולפני שאת מתייאשת שוב, בואי לכאן שוב ותכתבי - ואני בטוחה שכולן פה יקשיבו וייעצו כמה שרק אפשר, שזה לא מעט... גם את יכולה לעזור לנו - אנחנו זקוקות למישהי כמוך שתקשיב לנו ותתרום מהניסיון שלה... רובנו נמצאות במצב כזה או אחר שגורם לנו לאבד תקווה לפעמים - אבל אז אנחנו מבינות שהעבר שלנו הוא בעבר והעתיד עדיין לא קרה וכל מה שנשאר לנו הוא ההווה שצריך ללכת בו צעד אחר צעד ולדאוג בצעדים האלה שהעתיד יהיה טוב יותר. אז אם את מרגישה שניצלו אותך בעבר, אל תתני לזה להמשיך. תעמדי על שלך. תהיי חזקה, גם אם זה אומר לצאת פחות עם גברים... כי אז את תהיי זאת שתחליט אם מי להיות ועם מי לא. אני מציעה שקודם כל תחליטי שקודם תתני לנשמה שלך להתחבר למישהו, שזה תהליך שלוקח זמן בדרך כלל וגם הנשמה לא משקרת - ואז תדעי מי באמת רוצה אותך בשביל הגוף ומי רוצה אותך בשביל הנפש... מקווה שנקרא ממך עוד הרבה בפורום הזה... ומקווה שגם אני אכתוב הרבה... ותודה רבה לכל המקסימות פה שעזרו לי בלי לדעת אפילו... תמיד תדעו שגם אלו שלא מדברות/כותבות - מקבלות מכן כח. תודה.

כל הכבוד לך! מרגש ומחמם את הלב לקרוא את תגובתך, אני מקווה שזו תיהיה פתח ותוכלי להצטרף אלינו גם באופן פעיל, כבר אני רואה כמה כוחות ויכולת לתרום לפורום יש לך, זה בטח לא מובן מאליו כי כנראה לא במקרה הגעת לפורום נפגעות תקיה מינית, כאן בשבילך אידה

אחת יקרה מערכות יחסים שבנוים בצורה כזו או אחרת, הן לא מקריות, אלה רק לפי הלמידה והתנסות שלנו, למרבה הצער...חשבת כנראה שכך הן מרכות יחסים, שכך מקבלים חום ואהבה, אני מצטערת על כך, ועם כל הכאב טוב שהתחלת לעבוד על כך עם המטפלת שלך, כך תוכלי להבין ובעיקר להאמין שמגיע לך הרבה יותר! מגיע לך שיכבדו , יעריכו ויאהבו אותך זה לא קל....אני יודעת....אבל אפשרי.... חזקי ואמצי את לא לבד אידה

כואב לי לשמוע שאת כל כך מתייסרת וכואבת ואני מאוד שמחה שאמא מצאה אותך ועכשיו את חזרת אלינו אני מבינה שההתמודדות עם התכנים שעולים בטיפול מאוד קשה עבורך אך תזכרי שזאת הדרך שבסופו של דבר מאפשרת לך להתקדם ולצמוח תשמרי על עצמך את יקרה וחשובה לכולנו כאן ולי באופן אישי סוף שבוע עכשיו.... זמן להניח את כל הדאגות בצד ולנוח, לצבור כוחות מקווה שתוכלי לאפשר זאת לעצמך שחף

שלשום הגדלתי את המינון של אחת התרופות שאני לוקחת וחייבת להודות שמצבי השתפר פלאים אומנם קצת רדומה מדי אבל זה יעבור, הגוף יתרגל העיקר שאני כבר הרבה יותר רגועה ואפילו לא מדוכאת לא היה לי קשה היום לצאת לעבודה המעשית נעלמו המחשבות המציפות כבר לא כואב כל כך בפנים בקיצור - עולם אחר אז לכל מי שמתנגד לתרופות תחשבו אתם מפסידים החיים יכולים להפוך להרבה יותר פשוטים והרבה פחות כואבים אומנם לא כל התרופות פועלות מהר יש ביניהן כאלה שההשפעה הסופית מושגת רק כעבור 3 שבועות וגם לוקח זמן להתאים את התרופה שתהיה נכונה ולהתאים את המינון האופטימלי אבל זה אפשרי!

תחשבו מה אתם מפסידים

הי יקרה, תודה על החיזוק למטה ושמחה שיותר טוב ושאת יודעת מה עוזר לך ולא מפחדת לעשות את זה. אני עכשיו בבלגנים של בדיקות ובכל פעם יש הפניה חדשה והזמנת תור וציפיה לתשובה שזה החלק הכי מטיש - נראה שהסרטן שלי חושב לעשות "קמבק" אבל יתכן גם שזו רק הזעקת שוא... הלוואי - אבל צריך עוד בדיקה להזמין שעושים רק בשני בתי חולים ואח"כ ציפייה לתשובה ואינשאללה אז אוכל לנוח ולדעת שכל הלחץ הזה היה סתם - ואז אני אומרת לעצמי "אם כך למה להלחץ עכשיו" אבל אני לא מצליחה להוריד את מפלס החרדה. וחוזרת ללילות בלי שינה מה שמחזיר אותי ללילות הלבנים בתקופת הטיפול מה שמחזיר כל מיני תחושות גופניות ו..אוףףףףףףףףףףףףףףף. די קיקשתי מספיק לאחת שלא ממש נימצאת פה בזמן האחרון.

צטערת שיש חשש ל"קמבק" לא רצוי כלל של הסרטן, זו בטחתיהיה תקופת לחץ ואי הודאות, מקווה שתעבור במהרה ועם בשורות טובות...אמן! אני חושבת שאולי כדאי לחזור לכמה שיחות טיפוליות בכדי להתחזק ולעבור את התקופה הזו, כמו כן נראה לי שדמיון מודרך אכן יהיה מצויין עבורך בתקופה זו!! אל תזנחי ואל תיהיה גיבורה, כולנו זקוקים לעזרה אי אפשר לבד!!! איתך אידה

אני כל כך מקווה שזה לא הסרטן!!! בטח שתהיי בחרדה זה כל כך מפחיד לחשוב מה יהיה אם כן ואל תגידי קישקשתי מספיק את לא מקשקשת בכלל את משתפת במה שעובר עלייך משתפת בחרדות שלך זה נראה לך כמו קישקוש?! תחשבי אם מישהי אחרת היתה כותבת את זה היית חושבת שזה קישקוש?! וזה כל כך לא קשור לכמה את כותבת כאן בד"כ תמיד יש לך כאן מקום!!! מקווה לשמוע ממך בשורות טובות כמה שיותר מהר מחבקת אותך עם הרבה אהבה ודאגה שתהיה לך שבת ביתית וחמה שחף

היי שחף - קודם כל כל הכבוד על כל התרומה שלך בפורום הזה - רציתי להגיד/לכתוב את זה כבר הרבה זמן (-; הייתי קוראת סמויה)... והנה עכשיו אני פה וכותבת... בקשר לתרופות, תמיד הייתי נגד "טיפולים חיצוניים" כמו כדורים וכאלה, אבל לאט לאט אני מתחילה להשתחרר מהגישה הזאת כי אני מתחילה לראות שהצד החיובי שבעניין גדול מהשלילי. אני כבר הרבה זמן בסוג של דיכאון - ותמיד תוהה אם כדורים יוכלו לעזור לי להתניע את המצברים כל בוקר, רק התנעה ראשונית ומשם אני כבר בטח אסתדר... עד עכשיו לא רציתי, אבל אני חוששת שאם לא אתחיל לטפל בעצמי, אני אמצע את עצמי מנותקת מהמציאות לחלוטין. הבעיה שלי היא שהעולם הזה נראה לי כל-כך דפוק מצד אחד ומצד שני הוא כל-כך יפה... שאני בבית אני רוצה להיות בחוץ - לראות את העצים, להריח את הים, לראות ילדים צוחקים, לעבוד ולהוציא מעצמי את המקסימום, לאהוב... שאני בחוץ (מה שכבר לא קורה כל-כך הרבה) - אני כבר משתוקקת להגיע חזרה הביתה, למקום שלי, לביטחון שלי, למקלט שלי, ללבד שלי... אז איך זה עובד עם הטיפולים (נגיד שהגענו כבר למינון הנכון)- את חושבת שזה יייתן לי כוח להישאר בחוץ ולהתמוד עם כל האנשים ששם...???

שמש יקרה אני מבינה שאת מתמודדת לבד עם כל מה שעובר עלייך בעקבות הטראומה, מתמודדת לבד עם החרדות...בדידות, אני ממליצה לפנות לטיפול מקצועי בתחום, לצור קשר של אמון עם מטפלת ויחד להחליט הלאה ...לפי הערכה של שתכן והתקדמות והתמודדות שלך, טיפול פסיכותרפי הרבה פעמים נותן מענה להרבה מהתופעות, כמובן להשאיר ראש פתוח לכל עזרה, כשתגיעי להחלטה שמגיע לך טיפול... שאת מוכנה לשינוי נשמח לעזור לך אידה

קודם כל תודה רבה לך על המילים החמות :) היה לי מאוד נעים לשמוע/ לקרוא אותן! ואני מאוד שמחה שיצאת מאחורי הקלעים והצטרפת אלינו ככותבת פעילה לגבי הטיפול התרופתי.... הוא יכול מאוד לעזור להרגשתך הכללית אך הוא לא מהווה תחליף לטיפול פסיכולוגי אלא בא כתוספת, במקרים בהם נהיה קשה מדי לשאת את הכאב הנפשי שתהיה לך שבת נעימה וחמימה (מומלץ בבית מול תנור חימום ;-) ) שחף

טוב לשמוע שאת מרגישה יותר טוב ויש שיפור פלאים!!! מקווה שהכל יכנס לפרופוציות הנכונות, אני בעד להשאיר תמיד ראש פתוח לגבי כל דבר,כולל תרופות, לא להכנס לתבניות ! בהצלחה בהמשך אידה

יקרה שלי אני מסתדרת מעולה עם חומרים שלא ממכרים בין הפגישות הראשונות עם המטפלת היא אפילו צחקה עליי שאני לוקחת קלמנרווין אני לוקחת את זה יחד עם ריגעון של הדס ופספלורה וזה עוזר לי לא גורם נזק לגוף מומלץ מאוד הגוף לא רגיל אצלי לכדורים לכן אני נגד . אני רואה המון כדורים אצלי בבית מזעזע לא יכולה לראות את עצמי עם כדורים יש לי בעיה של חסימה נפשית לכדורים ואני מאוזנת לאחר שנים של בעיה בבלוטת התריס . אני חושבת שאתם אילה שלוקחים כדורים מרעילים את הגוף גורמים נזק בלתי הפיך לכבד מתמכרים אצלי לפחות הכל טיבעי מחומרים טבעיים אין ספיגה בגוף אין בעיות בכבד הכל טוב אין בדיקות דם איען לחקות שלושה שבעות שהכל יפעל אין להוריד מינון או להוריד אין הכל ידוע וטוב אז למה לשנות ? ניסית בכלל חומרים טבעיים ? נסי אולי תחליטי שאת לא מפרנסת את חברת התרופות זה חומרים שפועלים יופי על הגוף ואם זה עוזר אז למה לא? למה אני צריכה לשנות את מה שעוזר לי לא מבינה ?

שלום לך שירה,מאחלת לשתינו שנדע להשתמש בפורום הזה.נראה שיש כאן הרבה. בעקבות החשיפה אתמול, הערפול הפך חזק יותר ונדמה לי שאולי עדיף לא לגעת בזה,למרות שאני נאבקת עם ההרגשה.אבל התחושה החזקה שלי היא ככל שאני נפתחת יותר, אז אני בונה חומה מבוצרת יותר.הפחד הגדול שלי זה שיש מצב שאיבדתי שליטה קצת,כי אני לא מפסיקה לבכות והיום הגוף שלי כל כך כואב,מותש,ולא מובן!אולי זו תגובה טבעית כי השלתי עוד שכבה מעליי,חתיכת שכבה עבה............איך קמים על הרגליים ומתפקדים?כי עכשיו נדמה,שיותר קשה.

לשתף את הסביבה זה מעשה מאוד לא פשוט ואמיץ זה מקרב אותך לאנשים ומאפשר לך לקבל את התמיכה ויחד עם זאת מעורר הרבה רגשות לא פשוטים הגוף מתחיל "לדבר" הוא נושא בתוכו את כל הזיכרונות התחושתיים וכעת את יכולה להרגיש את מה שלא אפשרת לעצמך להרגיש עד עכשיו אבל כנראה שהיום את כבר מספיק חזקה ומסוגלת להתמודד עם כל אותם הרגשות והתחושות הגופניות שמקורן בעבר העובדה שאת מרגישה צורך ומרשה לעצמך לשתף מצביעה על הכוחות הפנימיים שיש בך היום את מתחילה מסע חדש ומשמעותי שבהחלט אינו פשוט אך הוא יתרום לך רבות האם יש לך עם לעבד את כל הדברים שצפים בימים אלה על פני השטח? האם את נמצאת היום בטיפול? שיהיה לך לילה טוב, חמים ונעים שחף

האם יש לך עם מי... כנראה היום אני ברוגז עם מילים קצרות שמתחילות ב-מ

שחף,תודה על התגובה.אני חושבת שאני צריכה להפיג את ערפול החושים שיש לי עכשיו,כי אני עדיין לא מרגישה בפוקוס, אבל הנה אני כאן.הבלאגן בראש עכשיו עצוםםםםם....לאט לאט. ושוב תודה,לילה טוב,שקט יותר אני מקווה.

נעמי יקרה אני מצטרפת לאיחולים לך לשירה ולשמש שאכן תיהיו חלק מאיתנו, ותוכלו להשתמש, להתחזק ולהעזר בפורום!!!! הכאב בעקבות החשיפה הוא קשה וצורב...וכל צעד כזה מביא עימו עוד התמודדות ועוד גלוי וגם כאב.... את אמיצה שפתחת ושיתפת... אני יודעת ובטוחה שזה לא קל אבל מאמינה בך וביכולות שלך! למרות שזו עדיין רק התרשמות מהכתיבה שלך! שוב ממליצה לא להיות לבד זו הדרך לטיפול... לרפואה מחזקת אותך כאן בשבילך אידה

למה יש נקודה אדומה מה זה אומר? תהיו יעילים איך זה הולך פה???

נקודה אדונה מסמנת הודעה חדשה שאף אחד עוד לא הגיב עליה אם את רוצה להגיב להודעה אחרי שאת פותחת הודעה כלשהי מתחת צריך ללחוץ על השורה בה כתוב "לחצי כאן להוספת הודעה חדשה" ואז נפתח לך טופס בו את כותבת ואחרי זה שולחת לגבי היעילות.... לרוב לא תוכלי לקבל תגובה מידית מכיוון שאנחנו מעט משתתפות ולא נמצאות מול המסך כל הזמן אז לא פעם קורה שצריך לחכות לתגובה גם יום שלם אבל בסוף היא מגיעה ועם הזמן יכולות להתווסף עוד תגובות את מוזמנת לשתף, לשאול, להתמך ולתמוך מה שמתאים לך ובזמן שמתאים לך תרגישי בבית שחף

כמובן שעל מנת להגיב כתוב "לחצי כאן להוספת תגובה" ולא הודעה חדשה, כמו שבטעות כתבתי קודם

איזו הכנסת אורחים (אחים לצרה..?) יפה את עושה! כל הכבוד! אופוריה.

היי זאת פעם ראשונה שאני ניכנסת למקומות האלה אני לא ממש מבינה בזה יש לי שאלה יש משהי שמוכנה לעזור???

הפורום כאן פתוח לשאלות,יעוץ, לשיתוף, קבלת ומתן תמיכה כל אחת בקצב וביכולת שלה, להרגיש פחות לבד, בלי ביקורת ובלי שפויות אז ברוכה הבאה מוזמנת להיות חלק, לשאול, לשתף , כאן בשבילך אידה

הפירסומת הזו שמשירה שיער על כל הפורומים???? הי מה שלומכן? אני בגדול בסדר רק ש... יש לי איזה עניין רפואי שכרגע בברור ומוצאת את עצמי נאלצת שוב להכהות חושים ולאפשר לאלפי ידיים למשש את גופי והשבוע הייתי במקום שפתאום לא היייתי בטוחה אם זה הבדיקה או שהיד גלשה מעבר. ובמקום לעצור ולהפסיק לרגע את הרופא, שתקתי.והולכת עם ההרגשה המחורבנת של האלם הזה. טוב, תחזיקו לי אצבעות ושהכל יהיה בסדר כי ממש אין לי כח. מה... הוא שם למעלה לא יכול לתת קצת מנוחה? אז מה אם סיימתי טיפול? ישר צריך לקפוץ עלי עם בעיה חדשה???

מפריעה, בטח מפריעה הפרסומת! אבל אפשר ללחוץ על ה-X בצד ימין למעלה והיא תיעלם.... מצטארת שאת נאלצת לעבור את כל הבדיקות הפולשניות האלה הרגשה מאוד מאוד לא נעימה! מקווה שתחושת האלם תעבור מהר ותוכלי לשכוח מכל החוויה הנוראית הזאת! וכמובן מחזיקה לך אצבעות שהכל יהיה בסדר גמור!!!! ושאת שתרגישי טוב גם פיזית וגם נפשית! שולחת חיבוק חם מכאן ועד אלייך אוהבת שחף

ליז קראתי לגבי מצבך הרפואי. מקווה שהכל אזעקת שווא ושהכל בקרוב יהיה מאחורייך! מבינה אותך בתהליך, בדיקות זה דבר פולשני לי אישית מעולם לא הייתה בעיה עם בדיקות אם..בעצם, מתי הייתה הפעם האחרונה שביקרתי אצל רופא נשים?? לפני חמש שנים??!! שהתקינו לי התקן(טבעת) אולי זה מעצלנות בכל מקרה אני חייבת לבקר שם בקרוב... כי ההתקן כבר פג תוקף.. בכל מקרה אני גם מקווה שהרופא ההוא לא באמת התכוון לפגוע או לגלוש מעבר.. את יודעת שמבחינה חוקית ולגיטימית את יכולה לצרף לבדיקות עוד אדם שאת בוטחת בו, עוד זוג עיניים לשים לב למתרחש בעיקר אצל רופא נשים, למשל. בכל מקרה שולחת לך חיבוק והמון כוחות לעבור את זה.. סמויה

תודה על העצות החיבוק והכוחות

ליבי ותפלותיי איתך שולוחת חיבוק ומחכה ומקווה לבשורות טובות אידה

שלום לכולם,כשהייתי ילדה קטנה עברתי התעללות מינית.ואני חושבת שעכשיו אני מוכנה להתמודד עם זה.מאז התחתנתי ואפילו יש לי ילדה מקסימה מקסימה....היום גיליתי לחבר טוב שלי את הזהות של המתעלל.האמת שאני פוחדת ואפילו קצת מעורפלת.אבל מרגישה שעשיתי לראשונה את הדבר הנכון.אני מנסה גם פה אולי זה יחזק יותר ויגרום לי סוף סוף לקום בחזרה למה שהייתי,לזהות שלי,לכוח שהיה לי,לאני. תודה.

הי, נעמי ברוכה הבאה!!! בהצלחה בדרך. ואנחנו כאן. באות, הולכות, מתחלפות, אבל תמיד כאן. אז לאט לאט לך שתפי השתתפי כמה שנכון לך . והרבה כח בתהליך - ליז

כל הכבוד על ההחלטה והיכולת לשבור את קשר השתיקה, לפתוח ולשתף את הקרובים לך! זו בטח לא החלטה קלה....בטוחה שעברת דרך ארוכה ולא פשוטה עד הלום! אני מקווה וממליצה שבעקבות צעד אמיץ זה תעשי צעד אמיץ נוסף ותפני לקבלת עזרה מקצועית, עזרה שתעזור לשים את עצמך במקום ראשון! כי את הדבר הכי חשוב מחזקת אותך אידה

לא יודעת איך אני אהיה מסוגלת למשוך את היום עד 8 בערב אולי אוותר על העבודה לא יודעת אני נגמרת לא מבינה איך להמשיך גם אתמול הייתי ככה מהבוקר מה יהיה איתי? כמו שזה נראה עכשיו אני בסוף אצטרך לוותר על המשך הלימודים

מזדהה.. שולחת חיבוק אוסף ומנחם http://www.secretfriendsociety.com/extras/Jellaby_hugs460.jpg דמעה

מאחלת לך שהיום ישתפר לו בהדרגה... אצלנו שטוף שמש ממש מקסים... אז שולחת לך מכאן קרן שמש חמימה ומלטפת... (((((((((((((שחפונת)))))))))))))))))) יהיה בסדר! סמויה

אני היום כבר הרבה יותר טוב כמו שכתבתי למעלה לילה טוב שחף

מביאה לכאן סיפור שמישהי אביאה לפורום אחר ומאוד אהבתי אותו יום אחד, נפל סוסו של אינדיאני זקן לבור עמוק. החיה זעקה במשך שעות בעוד האינדיאני חושב מה יעשה. לבסוף, הוא החליט שהסוס זקן ושבמילא יש למלא את הבור, פשוט לא היה טעם לנסות ולהוציא את החיה. הוא הזמין את כל השבט שיעזור לו. כולם החלו שופכים עפר לתוך הבור. בתחילה, הבין הסוס מה מתרחש ובכה מרות. אז, להפתעת כולם, הוא השתתק. כמה דקות אחר כך, הביט האינדיאני הזקן מטה אל הבור ונדהם למראה עיניו. עם כל חופן עפר שפגע בגבו, עשה הסוס דבר-מה מדהים! הוא היה מנער את העפר וצועד צעד אחד למעלה. במהרה, נדהמו כולם לראות את הסוס צועד אל מעבר לשפת הבור ומסתלק בדהרה! החיים ישפכו עליך עפר, מכל הסוגים. כל שעליך לעשות כדי לצאת מהבור הוא לנער את העפר מעל גבך ולצעוד צעד אחד למעלה. כל אחת מהצרות שלנו היא אבן-דרך. אנו יכולים לצאת מהבורות העמוקים ביותר על ידי כך שלא נעצור ולא נכנע לעולם! כל שעלינו לעשות הוא להתנער, ולצעוד צעד אחד למעלה

אחלה סיפור- עם הרבה לקח אהבתי... שיהיה אחלה יום! סמויה

http://lc.fdots.com/cc/lc/e6/e6dcf3a85c2d0c9102827002ef5c13f7.jpg (-;

היי, חמודה!

http://icons-p3.imeem.com/jk81D4hF.jpg סתם עושה רעש דמעה

http://i22.photobucket.com/albums/b301/anya_harris/smileys/20050801_elephant20hug.gif

כל כך כל כך זקוקה לחיבוקים.... דמעה

אז אני מצטרפת שולחת חיבוק לאיסוף השברים...http://www.bhol.co.il/ImageBank/orig_046DE750AAB947CCA62http://www.ursine.com.au/Images/2BearsHug.gif F1C8CFC6F4A5B.jpg

הלכתי למפגש של פורום של הפרעות אכילה,למרות שחששתי מאוד גם כי חדשה וגם כי זה נותן כאילו שהבעיה הזאת קיימת ולא היה לי קל כי זה להודות וזה לראות מראה מול העינים וזה להבין מאיפה זה מגיע והיתה שם אחת שממש דיברה אותי אני עדיין מבולבלת מהמפגש ורוצה להכחיש אבל ההתנהגות היום יומית לגבי אוכל עדיין קיימת אני מרגישה ממש חוסר אונים מול האוכל ומול הטקסיות הזאת ליד השולחן אני נעה בין אכילה כפיתית עד רצון להוציא ובין המנעות אני מנסה לבדוק עם עצמי מתי הכפיתיות מגיעה ומתי ההמנעות מה הטריגר שמוביל לזה אף פעם לא חשבתי שזה בכלל בעיה אבל היו פעמיים שהדליקו לי נורות אדומות פעם שזרקתי אוכל ולא מקולקל ופעם שהעירו לי שרזיתי המון וזה ממש בולט בפנים וכל פעם שאני מנסה לאכול אוכל אני מרגישה את הבחילה את ההתנגדות אבל שאני אוכלת חטיפים או מתוק אין לי את הבחילה ממש מוזר זה בעצם לא מוזר כי אוכל היא מילת המפתח חטיפים זה לא מצריך את כל ההכנה וכל הטקסיות חוטפת משהו וזהו זה הזמן לחזור לטיפול כי דברים עולים לי

נגמרו לי המילים.... רק להגיד שקראתי ומאוד מבינה....

גל יקרה אכן זה הזמן לחזור לטיפול, עברת והתקדם רבות, והינה עשית עוד צעד גם בתובנות ועוד נושאים לעבוד עליהם, כל הכבוד לך איתך אידה

שוב ראיתי אותו וכל הדרך בליבי הלוואי שזה יגמר מתי שהוא הסיוט הזה והגשם שירד רק אסף את הדמעות שבעיניי עד מתי זה ימשך

שלום לך וברוכה הבאה לפורום שם יפה ואופטימי בחרת לך אני מבינה שהחוויה הכואבת שאת מתארת חוזרת על עצמה שוב ושוב היא מעצימה ומחייה את הכאב כל פעם מחדש האם יש לך אפשרות למנוע את המפגשים איתו? אולי תרצי לשתף קצת יותר? מקווה שהדמעות כבר התייבשו ואת ישנה שינה רגועה ושלווה ומחר תקומי ליום חדש ויפה עם הרבה אהבה בלב לא אהבה כואבת אלא אהבה רכה, מחממת ומלטפת שחף

שחף יקרה בוקר לא אין אפשרות הלוואי והיה זה הכל באקראי שאני ניתקלת בו סה"כ הייתי ילדה בת 14 שזה קרה לראשונה ובגלל חוסר מודעות בזמני ובית מנוקר ללא אהבה העדפתי לשמור את הסוד בתוכי ולהמשיך הלאה אז לפני 3 שנים זה קרה שוב והזכרון מהילדות הציף אותי מאוד אז נכון כיום אני בטיפול אבל עצם השתיקה אני משלמת את המחיר כיום

מצטערת על הטראומה שחוית שחוזרת שוב , לראות- מפגש עם הפוגע לרוב מהווה טריגר וזעזוע חזק, במיוחד שעבר זמן רב כל כך, ניתן לנסות להמנע ממשפגשים כאלה וניתן לנסות ולהתחזק לקראת מפגשים כאלה בלתי צפוים, שיתוף, שיחות, טיפול, תרגול אף אחד לא קל, אבל בעזרת עבודה קשה...וגם כואבת שסופה התחזקות והעצמה ניתן ואפשרי... טוב לשמוע שאת בטיפול, אני מקווה שאט אט תאכלי לשבור את השתיקה ולשחרר ממך את כל העומס....לפחות את חלקו מחזקת אותך בהצלחה אידה

משהו לא מסתדר לי מצד אחד כתבת לי בשירשור הקודם שמערכות יחסים לא מתפרקות כי מישהו אשם אלא כי זה נעשה לא מתאים... ומצד שני כתבת לי שבעצם מערכות היחסים שלי מתפרקות כי אני בוחרת להתרחק אז אם ככה אז זה כן בגללי... לא יודעת.. דמעה

"יש רגעים לא יודע מה עושים מול עיניים אדומות מול גבהים ותהומות רגעים שהכל נשבר בפנים" אייל גולן ממש ככה דמעה

לא יקרה, לא כתבתי שמערכות היחסים מתפרקות בגללך לא הבנת אותי נכון כתבתי שבגלל שאת מתרחקת ולא מאפשר לעצמך להיות בקשר עם אנשים את מרגישה עוד יותר נטושה למרות שבמציאות האנשים לא באמת נטשו אותך האנשים עדיין נמצאים שם, לידך את רק לא יכולה להבחין בכך כי את סגרת את הווילונות השחורים על חלונותייך ולא יכולה לראות את האנשים שנמצאים מבעד לחלון מחכים להזדמנות, שאולי אחד הווילונות יפתח הם לא יכולים להיות איתך, כי את לא מאפשרת אבל הם עדיין נמצאים בסביבה ובגלל שאת לא רואה אותם את מרגישה שהם נטשו מקווה שהפעם הצלחתי להסביר את עצמי קצת יותר טוב

אני חושבת עכשיו גם על משהו נוסף כשכתבתי לך שמערכות יחסים נפסקות בגלל שני האנשים המעורבים בקשר התייחסתי לאמירה שלך שעוזבים אותך בגללך כלומר, מישהו אחר מנתק איתך את הקשר, עוזב אותך ובהודעה השניה התייחסתי לכך שאת מנתקת את הקשרים בשני המקרים אני מאמינה ששני הצדדים תורמים לכך בשני המקרים כנראה שמשהו בקשר כבר לא עובד השאלה היא מי עושה קודם את הצעד הסופי

מה עושים כשהגוף מתפרק לאלף חלקים, מתפזר לכל אבר. כשהאור מסנוור וציוץ של ציפור או תקתוק של שעון נכנס פנימה. מה עושים כשהאנשים לא נראים אמיתיים יותר כמו תוכנתו. כשיש הרגשה שאין ספור עיניים מסתכלות עלייך ואת מרגישה חשופה ופגיעה. מה עושים כשמרגישים שאין כבר כוח להתמודד עם הסבל ושהכל מתערבל ואין גוף והנשמה יוצאת החוצה ומסתכלת מהצד לועגת, נלעגת. אומרים שלפעמים מתוך השפל ניתן לבנות מחדש, מה אם כבר ניסיתי, אימצתי את כל כוחותי ועדיין אני בגיהנום שלא נגמר. אני נוסעת במכונית עם הורי וכמו לאוטו אין גבולות, כמו הייתי אני בתוך הכביש והמכונית מאיימות לכלותני והקוגניצה לא מתפקדת ואני אמורה להגיע למקום מסויים והולכת לאיבוד ונוסעת על רכבת בכוון ההפוך. מה קורה כשרק המוות נראה פתרון אפשרי והמחשבות טורדניות ופולשות ומציפות ולוקחות אותי כמו לא הייתי מעולם.מה עושים?

מה עושים שכל כך קשה? שהכל מרוחק הוא לא להשאר לבד למצוא את הפתח אל אדם קרוב שאפשר לסמוך לדבר לשתף לפנות לעזרה לטיפול מקצועי האם יש? אדם שאפשר לסמוך?? האם את בטיפול? אנחנו כאן בשבילך אידה

שלום לך אליוט טל אני קוראת אותך חושבת על תקופות מאוד דומות שעברתי כשכל העולם מרגיש כל כך מאיים כשכל דבר כל כך חודר ופוצע כשהגשות כל כך עוצמתיים, מציפים ובלתי נסבלים תחושות של כאב, פחד, בלבול, חוסר אונים לפי מה שחוויתי, מה שבאמת יכול לעזור זה לא להיות לבד להימצא בחברת האנשים שיקרים לך שיכולים להבין ולתמוך ולשתף אותם כמה שיותר לא להשאיר את כל הרגשות לעצמך אלא לשחרר אותם החוצה במילים ואם זה מדבר אלייך גם באומנות וכמובן להיעזר באנשי מקצוע הטיפול זוהי לדעתי הדרך הטובה ביותר בה תוכלי לעזור לעצמך שחף

להתנתק מהכאב להתנתק מהרגשות להתנתק מהמחשבות המציפות ופשוט להתחיל לתפקד להתעצבן על עצמי, על חוסר המעס שלי ולדחוף את עצמי קדימה בכוח יאללה, אין זמן להתברברויות שלי עם עצמי!!!! צריך לכתוב עבודות ומהר!!! אוףףףףףףףף כמה שזה קשה :(

מרגישה בחילה הבחילה הרגילה שבאה במקום הרעב רק באופן פרדוקסלי יודעת שאם אוכל משהו עכשיו גם אם זה יהפוך לבולמוס וגם אם לא הבחילה רק תתעצם ואני אשנא את עצמי על זה שאכלתי והמחשבה הראשונה שתעלה בראשי זה להקיא ואז יתחילו הלבטים הרגילים כן או לא? ההחלטה הסופית תהיה תלויה ברמת הגועל מעצמי שאני ארגיש וכדי להימנע מכל התסבוכת הזאת בוחרת להסתפק בעוד כוס קפה או דיאט קולה לפחות בנתיים ויודעת שאם לא אוכל עד הלילה קרוב לוודאי אתקשה להירדם בסוף אולי אפילו אבחר לאכול משהו קטן כי אהיה חייבת לישון בשביל להיות מסוגלת לתפקד מחר זה בטוח לא ימצא חן בעיני, אבל לא תהיה לי בררה וגם אז כנראה אצטרך להיעזר בכדורי שינה כי כל המנגנון כבר ישתבש יום לא מוצלח במיוחד לא כל הימים הם כאלה קיצוניים וזה שבחרתי להתחיל לכתוב עבודה על הפרעות אכילה מהווה את אחת הסיבות לקיצוניות הזאת אבל לא יכולתי לבחור לכתוב על נושא אחר פשוט לא יכולתי! כי זה הנושא שמעסיק אותי עכשיו יותר מכל דבר אחר ואני לא יכולה לברוח ממנו גם אם מאוד ארצה

בסוף התחילה לכאוב לי הבטן אז אכלתי בננה ואח"כ גם סלט מעגבניה ומלפפון הייתי נאיבית כשחשבתי שזה יעזור :( זה רק נהיה יותר גרוע כי עכשיו כל האוכל מתהפך לי בפנים ומושך יותר מדי תשומת לב

מלחמה אין סופית בריחה בכדי להמשיך ולתפקד והאוכל? משרת את כל זה? גם שם מלחמה של שליטה. ומה יקרה אם תרפי? היא תלך לאיבוד? בטוח? שזה הפחד? מחזקת אידה

ברור שאם ארפה השליטה תלך לאיבוד היא תמיד הולכת לאיבוד

אתמול נלחמתי וכתבתי דף אחד של העבודה היום הרפתי קצת וזללתי כל הערב בלי הפסקה וכתבתי רק פיסקה אחת ובאמת שהפעם אין זמן יש שבועיים של חופשת סימסטר השבוע הזה שכבר נגמר שבוע הבא לימודים והשבוע שאחריו שוב לא לומדים וזהו, אחר"כ מתחיל סמסטר ב' ובתכלס עבודה מעשית ממשיכה והעבודה שלי ממשיכה יש רק יומיים חופש של הלימודים בסמינר וצריך לכתוב 4 עבודות 2 של 6 עמודים אחת של 10 ועוד אחת זה לתכנן סדנה ולכתוב את כל המהלך שלה ואת כל מה שאומרים מתי בדיוק אני עושה את זה? אומנם לא את כל העבודות מגישים מיד אחת מהן שבועיים אחרי שחוזרים ללימודים אבל אז אפשר לכתוב רק בשישי שבת ואח"כ צריך לכתוב עוד עבודה בא לי פשוט להרים ידיים וזהו!!!!!

אחרי תקופה שלךא הצלחתי להכנס למייל שלי, מצאתי כמה מציאות: אז משהו נחמד אולי מתאים לטו בשבט שחלף..... לפני שקראתן... מי אתן חושבות שאתן?איזה עץ? "כי האדם עץ השדה , כמו האדם גם העץ צומח" נתן זך מאיזה עץ אתם עשויים זה הזמן לבדוק מאיזה עץ אתם עשויים. האם אתם עץ שכל רוח מטה אותו הצידה? האם אתם עץ עם שורשים עמוקים המשתרגים יחדיו עם שורשים אחרים? האם אתם עץ זקוף וגאה שמשקיף על העולם מצמרתו הגבוהה? האם אתם עץ העומד ביופיו ובשלמותו ואינו נכנע לתכתיבים ולמזיקים? מצאו את תאריך הלידה שלכם וגלו מאיזה עץ אתם עשויים. 23 בדצמבר עד 01 בינואר – עץ תפוח 02 בינואר עד 11 בינואר - עץ אשוח 12 בינואר עד 24 בינואר- בוקיצה 25 בינואר עד 03 בפברואר - ברוש 04 בפברואר עד 08 בפברואר - צפצפה 09 בפברואר עד 18 בפברואר - ארז 19 בפברואר עד 28 בפברואר - אורן 01 במרץ עד 10 במרץ - ערבה בוכייה 11 במרץ עד 20 במרץ - תרזה 21 במרץ אלון 22 במרץ עד 31 במרץ - שקד 01 באפריל עד 10 באפריל - פירוס אמריקני 11 באפריל עד 20 באפריל - עץ אדר(מייפל) 21 באפריל עד 30 באפריל - אגוז 01 במאי עד 14 במאי - צפצפה 15 במאי עד 24 במאי - ערמונים 25במאי עד 03 ביוני - עץ המילה 04 ביוני עד 13 ביוני - אלה 14 ביוני עד 23 ביוני - עץ תאנה 24 ביוני ליבנה 25 ביוני עד 04 ביולי - עץ תפוח 05 ביולי עד 14 ביולי - אשוח 15 ביולי עד 25 ביולי - בוקיצה 26 ביולי עד 04 באוגוסט - ברוש 05 באוגוסט עד 13באוגוסט - צפצפה 14 באוגוסט עד 23 באוגוסט - ארז 24 באוגוסט עד 02 בספטמבר - אורן 03 בספטמבר עד 12 בספטמבר - ערבה בוכייה 13 בספטמבר עד 22 בספטמבר - תרזה 23 בספטמבר עץ זית 24 בספטמבר עד 03 באוקטובר - שקד 04 באוקטובר עד 13 באוקטובר - פירוס אמריקני 14 באוקטובר עד 23 באוקטובר - עץ אדר 24 באוקטובר עד 11 בנובמבר - אגוז 12 בנובמבר עד 21 בנובמבר - ערמונים 22 בנובמבר עד 01 בנובמבר - עץ המילה 02 בדצמבר עד 11 בדצמבר - אלה 12 בדצמבר עד 21 בדצמבר - עץ תאנה 22 בדצמבר עץ אשור(בוק) עץ תפוחים – אהבה אנשי עץ התפוח הם בעלי קסם אישי, מושכים ומעניינים. מאוד נדיבים, הם מקרינים נועם, מתקשרים היטב עם הסובבים, הרפתקנים, רגישים, רוצים לאהוב ולהיות נאהבים.הם נאמנים וכשותפים הם בני זוג עדינים. הם חיים את הרגע, פילוסופים חסרי דאגות עם דמיון עשיר ויש להם כישורים מדעיים. עץ המילה (עץ ממשפחת הזיתיים) - שאפתנות אנשי עץ המילה מושכים באופן יוצא מן הכלל, נמרצים, אימפולסיביים, תובעניים ויכולים להיות אנוכיים. הם אינם מוטרדים מביקורת של הסובבים, הם שאפתנים מאוד, אינטליגנטים, מוכשרים ואוהבים לשחק עם הגורל ולקחת סיכונים. הם מאוד מהימנים ואמינים, נאמנים וזהירים באהבה, לפעמים ההיגיון משתלט על רגשות, אבל הם לוקחים את השותפויות שלהם מאוד ברצינות. אשור – יצירתיות אנשי עץ האשור הם בעלי טעם טוב, חשוב להם מאוד איך שהם נראים, הם מקפידים להיות בכושר (דיאטות, ספורט, וכדומה). הם חומרניים, חסכנים ויש להם יכולת ארגון טובה שבאה לידי ביטוי בקריירה ובחיים בכלל. בעלי כושר מנהיגות, הם לא לוקחים סיכונים מיותרים ופועלים על פי ההיגיון. הם חברים מדהימים ויכולים להיות חברים לכל החיים. ליבנה – השראה אנשי עץ הליבנה הם אנשים נמרצים, מושכים, אלגנטיים, ידידותיים, חסרי יומרות, צנועים, לא אוהבים התנהגות או מצבים שיש בהם גסות וולגריות. הם יעדיפו לחיות בסביבה שהטבע שולט בה ובאווירה שקטה.הם מלאי דמיון, אין להם צורך להוכיח את עצמם, הם זקוקים לשקט ואיזון, וכשיש להם סביבה שכזו הם שבעי רצון. ארז - ביטחון עצמי אנשי עץ הארז הם בעלי יופי נדיר, יש להם כושר הסתגלות, הם אוהבים מותרות, בעלי בריאות טובה, אינם ביישנים, בעלי בטחון עצמי ונוטים להסתכל על האחרים מגבוה.הם נחושים ומסוגלים לקבל החלטות מהירות. הם אוהבים להרשים אחרים, אך לעיתים הופכים להיות חסרי סובלנות. יש להם הרבה כישרונות, הם חרוצים, יש בהם אופטימיות קבועה, הם מחכים לאהבה האמתית היחידה. ערמונים – הגינות אנשי עץ הערמונים הם בעלי יופי בלתי-רגיל, אינם רוצים להרשים, בעלי חוש צדק מפותח, נמרצים ומעניינים. הם עושים שימוש מושכל בטאקט, שקולים ונמנעים מלפגוע באחרים, אך יחד עם זאת, הם מתרגזים בקלות ורגישים מאוד. לעיתים קרובות נראה כאילו הם פועלים מתוך תחושת עליונות אך למעשה הם מכסים על חוסר הביטחון. רוב הזמן הם מרגישים שלא מבינים אותם, הם מתאהבים רק פעם אחת, אך מתקשים למצוא לעצמם בן זוג. ברוש - נאמנות אנשי עץ הברוש הם חזקים, חסונים ובעלי עוצמה. יש להם כושר הסתגלות טוב והם לוקחים את מה שהחיים מציעים להם. הם אופטימיים ומרוצים, משתוקקים לכסף והכרה, אינם אוהבים להיות לבד. הם מתרגזים במהירות, נסערים, נאמנים, קפדניים אך לעיתים לא זהירים מספיק.הם משקיעים הרבה ביחסים, כמהים לאהבה ועלולים לחוש שהיא אינה מסופקת. בוקיצה – אצילות רוח אנשי עץ הבוקיצה הם בעלי מראה נעים, מקפידים מאוד על לבושם. הם שמחים, יש בהם אצילות רוח, הם נדיבים מאוד, בעלי חוש הומור, מעשיים, אוהבים להוביל, אם כי פחות אוהבים לציית, שותפים נאמנים וישרים, אוהבים לקבל החלטות עבור האחרים, לעיתים קשה להם לסלוח על טעויות. עץ תאנה – רגישות אנשי עץ התאנה מאוד חזקים, קצת עקשנים, עצמאיים, לא נכנעים להתנגדויות או וויכוחים, אוהבים את החיים, את המשפחה, ילדים ובעלי חיים. הם מוכנים לפעול למען אחרים, התחום החברתי חשוב להם. בעלי חוש הומור, לא אוהבים לעבוד קשה, יש בהם חכמה ויכולת מעשית לממש רעיונות. אשוח - מסתוריות אנשי עץ האשוח הם בעלי טעם יוצא דופן, מעוררי כבוד ומתוחכמים. יש להם נטייה למצבי רוח ולעיתים אנוכיים. הם בעלי טביעת עין טובה ואוהבים דברים יפים, יחד עם זאת, הם מאוד צנועים.הם אמינים, יש בהם שאפתנות, הם מתמידים ומוכשרים מאוד. יש להם הרבה ידידים, אך גם הרבה אויבים. שקד – יוצא דופן אנשי עץ השקד הם מקסימים, הם מגלים הבנה רבה כלפי הסובבים, יודעים להרשים ולהקסים את כולם. הם ישרים, סובלניים, ובעלי חוש שיפוט מדויק. הם לא מהססים להילחם עבור נושאים שנראים להם חשובים, במיוחד בתחום החברתי. הם זוכים לפופולאריות, יש להם נטייה למצבי-רוח והתאהבויות קפריזיות. אלה - טעם טוב אנשי עץ האלה הם בעלי יופי קריר, דואגים מאוד למראה החיצוני ולתנאים שלהם, יש להם טעם טוב, לא אנוכיים, פועלים על מנת ליצור את החיים נוחים ככל האפשר, הם מובילים את דרכם בהיגיון ופועלים על פי החוקים והנהלים, אך לרוב הם לא בטוחים בקשר להחלטות שלהם. ביחסים רגשיים הם זקוקים לנתינה וקבלה, יש להם חלומות על אהבות לא רגילות, לעתים רחוקות הם שמחים עם הרגשות שלהם, לרוב הם חשדניים ואין להם נטייה לסמוך על אחרים. תרזה – ספקנות אנשי עץ התרזה יודעים לקבל את מה שהחיים מזמנים עבורם בדרך רגועה. הם אינם אוהבים להלחם, ונמנעים ממצבי לחץ ומתח. הם לא אוהבים עצלנות ובטלנות, הם עדינים ומתונים, מוכנים להקריב למען ידידים. יש בהם הרבה כישרונות אבל הם לא מתעקשים מספיק לפתח אותם. לעיתים קרובות הם הופכים למתלוננים ומקטרים על מה שקורה סביבם. הם בני זוג נאמנים, אבל קנאים. אדר - חשיבה עצמאית אנשי עץ האדר הם בעלי חשיבה לא שגרתית, מלאי דמיון ומקוריות. הם ביישנים ומאופקים, שאפתנים, מלאי גאווה ובעלי בטחון עצמי. הם זקוקים לאתגרים ולהתנסויות חדשות, לפעמים עצבניים, הם מורכבים מאוד, יש להם זיכרון טוב, לומדים מהר לפעמים מתוך התבוננות. חיי האהבה שלהם מסובכים. אלון - אומץ אנשי עץ האלון הם בעלי אישיות חזקה, אומץ, חוסן, יודעים לעמוד על שלהם ולא מוותרים, עצמאים, בעלי נוכחות, לא אוהבים שינויים, ניצבים עם שתי הרגלים על הקרקע, מעשיים מאוד ויוזמים. זית – חוכמה אנשי עץ הזית אוהבים, מלאי חום ורגשות, טוב לב, הגיוניים, מאוזנים, נמנעים ממצבים של תוקפנות ואלימות. יש בהם שמחה, הם שלווים וסובלניים, בעלי חוש צדק מפותח, רגישים, אמפתיים, משוחררים מקנאה, אוהבים לקרוא ולשהות בחברתם של אנשים מתוחכמים. אורן - ייחודיות אנשי עץ האורן אוהבים חברה נעימה, מאוד חזקים, יודעים כיצד ליצור לעצמם חיים נוחים, מאוד פעילים, יעילים, אמיתיים, מהימנים, חברים טובים, אבל מסתפקים במעט חברים. הם מתאהבים בקלות אבל התשוקה שלהם נכבית מהר, הם עלולים לוותר בקלות, הם חווים אכזבות עד שהם מוצאים את דרכם. צפצפה – חוסר וודאות אנשי עץ הצפצפה נראים מרשימים, לא כל כך בטוחים בעצמם. הם מגלים אומץ רק אם זה הכרחי, זקוקים לסביבה נעימה ולגילויי רצון טוב מהסביבה. הם מאוד בררנים, לעיתים קרובות בודדים כיוון שהם מעוררים התנגדות. יש להם כישרון אומנותי, כושר ארגון טוב, נטייה לתחומי הפילוסופיה, ביחסים הם אמינים ולוקחים את השותפות ברצינות. פירוס אמריקני - רגשנות אנשי עץ הפירוס הם מלאי קסם, שמחים, בעלי יכולת נתינה שאין בה אנוכיות, אוהבים למשוך תשומת לב, אוהבים את החיים. קיים בהם חוסר שקט וצורך להיות בתנועה.הם מורכבים מאוד, הם גם תלותיים וגם עצמאיים. יש להם טעם טוב, כשרון ונטייה לאומנות, הם נלהבים, רגשנים, חברים טובים, אבל אם נפגעו, הם מתקשים לסלוח. אגוז - התלהבות אנשי עץ האגוז הם שונים ומלאי ניגודים, הם לא מוותרים, לעיתים קרובות עלולים להתגלות כאנוכיים ותוקפניים. יש להם אופקים רחבים, הם ספונטניים והתגובות שלהם בלתי-צפויות. יש בהם שאפתנות בלתי-מוגבלת, הם חסרי גמישות, שותפים קשים ולא שגרתיים, לא תמיד אהובים אבל לעיתים קרובות נערצים, יכולת טובה לראות כמה צעדים קדימה, מאוד קנאים, נלהבים וחסרי פשרות. ערבה בוכייה - מלנכוליה אנשי עץ הערבה הבוכייה הם מקסימים אבל יש בהם סוג של עצב. הם מושכים מאוד, ישרים, אמפתיים, אוהבים כל דבר טעים ויפה, אוהבים לטייל, חולמניים, בעלי אינטואיציה טובה, חסרי מנוחה וקפריזיים. הם יכולים להיות מושפעים מהסביבה אבל לא קל לחיות איתם, הם תובעניים מאוד. יש להם קשיים באהבה אבל בדרך כלל הם מוצאים שותף שמעגן ומקרקע אותם.

את ענקית כל כך נהנתי לקרא את עניין העצים

תהום עמוק של מים עכורים... תהום של עצב לא מצליחה לראות את הסוף תהום ללא תחתית שומעת שיר באנגלית I wonder if you know that I never understood that although you said you'd go until you went I never thought you would וחושבת כמה זה נכון ואיך כולם נוטשים ואיך אני תמיד יועת שהם יעזבו אבל לא ממש מאמינה שזה יקרה שוב עד שהם באמת עוזבים ומנסה להגיד לעצמי שלא עוזבים אותי בגללי אבל זה כל כך לא נכון עוזבים אותי רק בגללי נמאס טובעת בתהום של כאב ועצב דמעה

http://www.quizilla.com/user_images/T/theusedfan/1071533860_esdrowning.jpg להמחשה דמעה

אני לא עזבתי ולא אעזוב אני כאן ושם אבל בסביבה את רק צריכה להושיט יד ולא להסתגר ולהתנתק אל תתבצרי בתוך החומה הפנימית אל תסגרי שערים ואני אומרת את זה כי כואב לי שאני לא יכולה להגיע אלייך רגשית אל תכעסי על מה שכתבתי

אני חושבת שבכל מערכת יחסים כשהיא נגמרת זה קורה בגלל חוסר ההתאמה בין שני האנשים ולא בגלל אחד מהם וברוב המקרים בתחילת מערכת היחסים ההתאמה קיימת אבל האנשים משתנים, נסיבות החיים משתנות ובאיזשהו שלב הקשר כבר אינו יכול להמשיך להתקיים כי האנשים או הצרכים שלהם כבר אינם מתאימים אחד לשני אבל שוב, זה לא בגלל אחד מהם, אלא בגלל שניהם בגלל מהות הקשר שנוצר ביניהם

אני חושבת שעדיף לא לחיות אם החיים מנוהלים לגמרי על ידי פחד... דמעה

או שאפשר להגיע להחלטה שאת לא מוכנה יותר לתת לפחדים שלך לנהל לך את החיים ולעשות את אותם הדברים שאת רוצה גם אם הם מפחידים להילחם בפחדים ולא להיכנע להם ואני גם יודעת שאת מסוגלת לזה הוכחת את זה לא פעם אחת

דמעה יקרה, מצטערת שאת מרגישה שהכל עכור חסר תקווה, שאלה היאמה הציפיות, מחברות, מכרים שכנים מטפלות משפחה ןעוד, כשיש הרבה ציפיות....גדולות... גם האכזבות מגיעות.. איתך אידה

כן אני יודעת אולי בדיוק בגלל זה אני מתרחקת כדי שלא יהיו לי ציפיות מאף אחד דמעה

אני לא מצליחה להחליט לעצור את ההרס העצמי אני מרגישה כמו מטומטמת אני לא מצליחה להבין למה אני כל כך נאחזת בזה ולא מוכנה לוותר אני לא קצת זקנה מדי ומלומדת מדי בשביל סוג כזה של אקטינג אאוט?! מה זה נותן לי? מה אני מרוויחה מזה? אשליה של שליטה? תחושת עצמאות ובעלות בלעדית על הגוף שלי? או שפשוט מנסה למשוך תשומת לב ולהשיג קצת התייחסות? רק שזה לא כל כך מצליח לי כי אני לא ממש משתפת.... בעצם הרעיון האחרון פחות נראה לי כי אני די מפחדת מהתגובות של הסביבה, במקרה וידעו או שזה לא משנה? כי אולי איפשהו בפנים הציפיה עדיין קיימת? אוףףףףףףףף נמאס לי להסתבך עם עצמי :-/

הי שחף אל תרדי על עצמך. לא רק כי זה לא עוזר אלא בעיקר כי לא מגיע לך.. מגיע לך לאהוב את עצמך ולסלוח לעצמך, גם כשאת לא עושה את מה שאת חושבת שאת צריכה וגם כשאת פוגעת בעצמך. זה כואב, אני יודעת. אבל לדעתי ומתוך המסע שלי אני רואה שאחד הדברים הכי מקדמים ומרפאים זו היכולת להגיב לעצמי בחמלה. כמו לילדה קטנה שזקוקה לעזרה. אם היית רואה ילדה כמוך שעושה את מה שאת מבקרת את עצמך עליו- היית מבינה שהיא במצוקה וקשה לה ואין לה דרך אחרת לבטא את זה כנראה. ההרס העצמי לדעתי בא מאותו מקום של כעס- על עצמך ועל אחרים. ורק הסליחה וההבנה משחררת אותו. לתת מקום לכל הרגשות "הרעים" ולהתנהגויות ה"רעות" להיות בלי לשפוט אותן. בסופו של דבר הם שם מסיבה מוצדקת. תכבדי אותן ותנסי להקשיב בתוך עצמך מה הן אומרות לך. מגיע לך להרגיש טוב. מקוהה שזה מדבר אלייך ואני לא סתם כותבת מתוך עצמי...

מאי יקרה, תודה שהקשבת לי והגבת לי מהמקום כה עמוק ועמיתי אני מאוד מסכימה איתך וחושבת שאת מאוד צודקת אבל כרגע אני מתקשה לצאת מהמקום הזה שאני נמצאת בו המקום הזה שרווי בכעס, בראש ובראשונה על עצמי אני מניחה שאני זקוקה לזמן על מנת להצליח להגיע למקום אחר ולפני כן אולי כדי להגיע להחלטה שאני רוצה לצאת מהמקום שאני נמצאת בו היום וזה לא כל כך פשוט כי יש בי המון התנגדות תגידי, האם את היא זו שכתבה כאן לפני כמה שנים בכינוי נואשת (מאיה) ושנסעה לחו"ל לפני כ-3 שנים? או שאת מישהי אחרת? גם אם כן וגם אם לא... ברוכה הבאה או ברוכה השבה לפורום מקווה לראות אותך כאן עוד הרבה ואם מתאים לך, מזמינה אותך לשתף שיהיה לך המשך יום מקסים שחף

תרצי לשתף יותר במה מתבטא ההרס העצמי? מאיזה נקודה זה מתחיל או איזה טריגר גורם לזה שאת רוצה להרוס אצלי ההרס העצמי למשל זה הגועל מעצמי או השליטה ואולי גם צעקה פנימית שאני לא יכולה ומצליחה לצעוק ואולי המחשבה שהייתי רעה אז ולא מגיע לי טוב ואת לא צריכה להרגיש מטומטמת כי את לא תראי לאיזה מקומות הגעת למרות הכל ולא קל לעשות שינוי כי תמיד המוכר הוא כביכול גם הבטוח והקודים האלה היו טובים לאז היום את בזמן אחר ובמקום אחר ועל שביל אחר בדרך להגשים את החלום שלך שולחת חיבוק

תודה על תגובתך החמה ואני לא מרגישה שמתאים לי לשתף יותר, מעבר למה שכבר כתבתי

רע כואב לבד לא מסוגלת להתמודד יותר רוצה למות או אולי רק לא רוצה לחיות בעצם מה ההבדל? מתפרקת וזהו ומחר יום חדש אני אקום ואתחיל תפקד כאילו כלום לא קרה כמה זמן אני עוד אצליח לסחוב ככה?!

(((((((((((((((((((שחף)))))))))))))))))))))) מצטערת לשמוע שכל כך קשה... מקוה שהיום יהיה טוב יותר http://snoopn4pnuts.com/cart/images/funkychmag1.jpg דמעה

מנסה על הבוקר לקחת את עצמי בידיים ולהיכנס לעשייה כדי לא להישעב לתוך המחשבות

מצד אחד לתפקד כי צריך ומצד שני הכאב הלבד תחושת הריק המציאות הפנימית המציאות החיצונית שמתעתעות אולי חג האהבה חידד אולי חג האהבה הרגיש את הלבד את כאב הפרידה שולחת לך חיבוק שם בדרך

תודה גלוש האמת שהשנה בכלל לא הרגשתי את חג האהבה הוא עבר איכשהו דרכי והלבד הזה הוא לא של הזוגויות שאין זה לבד אחר כללי יותר בעיקר כי מתקשה לשתף כלומר משתפת אבל לא מספיק כנראה ומרגישה שאין לי מספיק תמיכה לפחות לא בכמויות שאני צריכה כרגע לא משנה איכשהו יהיה בסדר בסוף

עוד יום ועוד יום כמו חרוזים שבהם את מצליחה לפעמים יותר ולפעמים פחות כול כך מובן ומוכר מה שאת רושמת אני שלוחת לך חיבוק לעזור לעוד קצת מקווה רוצה לתת לך את התחושה שאת לא לבד רוצה לתת אותה גם לעצמי אבל את באמת אחד האנשים האמצים ביותר שהכרתי חיבוק בתיקווה שהיה טוב יותר

אחת יקרה חייבת למצוא לך שם חיבה כל הזמן חושבת ולא מצליחה להגיע למשהו משום מה יש כינויים כאלה שקשה להפוך אותם לשמות חיבה אני מכירה לפחות שניים כאלה יש לך רעיון כלשהו? תודה לך יקרה על המילים החמות והמעודדות את מקסימה ומיוחדת תראי איך גם בימים הקשים שלך את מצליחה לתת כתף ולתמוך ואני באמת מצליחה להרגיש קצת פחות לבד כשאני קוראת את המילים שלך מקווה שיהיה לך (וגם לי ולכולן) יום יותר קל יום ושכל השבוע יעבור בטוב שחף

ואיך אפשר להפיג את פחדייך? שחף

מפחדת מהכל הבת שלי נוסעת ממש עוד מעט לכמה חודשים לחו"ל וזה מפחיד אותי מאוד והקיץ מתקרב ואני סובלת בקיץ כל כך והפעם הבת שתמיד עוזרת לי לא תהיה והבת השניה גם נוסעת לטיול לשבוע ואהיה כאן לבד... ובעיות עם הכסף והבריאות ומפחיד לחיות ככה בחוסר אונים מול הכל... תעזבי סתם מוצפת בחרדה.. מה שלומך?

התמונות של הבן שלי אני לא מרגישה שלמה חסר לי כל כך זה תמיד היה לי על הצואר ואני מחפשת כל פעם באינסטינקט אם זה נמצא וזה לא אני יודעת שהוא לא נמצא אבל השרשרת נתנה לי אשליה שהוא איתי ועכשיו אני מרגישה שזהו אין וגם חודש הבא זה שוב התאריך אני לא יכולה להמשיך לא טוב לי אני שוב מתפרקת גם אין לי את העבודה בחוג הפסיקו לי מאבדת אחיזה רעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע לייייייייייייייייייייייייייייייייי

את כתבת לא מזמן, שזה שהמידליון הלך לאיבוד כנראה מהווה סימן לכך, שהגיע הזמן להרפות, להיפרד, להמשיך הלאה בחיים ואני חושבת שזאת חשיבה מאוד נכונה מה שאבד לא ניתן להחזיר וחשוב להמשיך הלאה לאחר תקופת האבל תקופת האבל שלך כבר נמשכת זמן רב מדי אח הדברים החשובים זה לדעת להרפות ואני חושבת שעכשיו יש לך הזדמנות לכך ולגבי החוג ראיתי בלוחות לא מעט הודעות שדרושים מדריכים לחוגים אגב, מה קרה? למה הפסיקו את החוג?

קשה לי להמשיך הלאה שחף כי כל העבודה עם הילדים מחדדת את הכל כמו שזה ממלא זה גם מרוקן היום הגננת שמה להם שירים הם מתחילים לדבר על המשפחה והשירים היו על אמא מיותר לציין אייך הרגשתי גם מהצד של אמא שאין וגם מהצד של אמא שהייתי והמדליון מצאתי אותו ביום שישי עשיתי ניקיון בחדר והוא היה מתחת לארונית הוא נפל כנראה אז ולגבי החוג ההורים רוצים פעילות יותר מיוחדת למרות שעשיתי פעילויות טובות והילדים שיתפו פעולה ההורים לא אז בזה זה נגמר ושוב חזרתי לתקופת ההתגלגלות ואני מסתכלת במה שנתת לי אז הקישורים הבעיה היא תמיד השעות שחופפות

בימים שהם בין הגרועים שלי כאשר הכול מוצף כל כך ומזיכר את העבר ובמקביל ריק ושותק עד איבוד ההכרה כשיש פחד ששוב זה יקרה ואין יכולת לראות שמתי שהוא זה יסתדר חשבתי אל איך היתי לפני וחלקו לפני המון שניים ואיך אני עכשיו.... הבנתי שאולי אחד הדברים הכי חשובים שנלקחו זה היכולת לבטוח בחוץ בפנים ולצפות למחר הפחד האין סופי שהוציא תוכן מהחיים והפחד הזה הוא בפנים ואני אשמה בו איך שהוא חשבתי שהשיר הזה מתאים ניצוצות מילים: רמי פורטיס לחן: ברי סחרוף ורמי פורטיס כן, אנחנו שניים, האויב שהוא חבר אני זה התחפושת ובפנים אדם אחר צועק אל הירח, בוכה ומקלל מסתובב כמו כלב, מוכה ומילל זה כמו מכת חשמל, וזה זורם ומעוות את חוש הזמן לאן? אני הולך ומסתבך ניצוצות של הבנה, שוב חולפים כמו סרט נע כמו רוח סערה הם מקלפים עוד חלקים מהקליפה הפחד מטפטף כמו רעל ונספג כמו נשיקה אני זה המלכודת שבוי בלא תקווה רוצה לפתוח דלת, נסגר ולא יוצא מנסה לברוח ותמיד, תמיד חוזר. זה כמו לרקוד עם שד שמחבק ולא עוזב כן הוא תמיד רעב. אני הולך ומתרחק ניצוצות של הבנה, שוב חולפים כמו סרט נע כמו רוח סערה הם מקלפים עוד חלקים מהקליפה

אחת יקרה אולי דוקא מהמקום הכי נמוך...הכי גרוע כפי שאת אומרת.... ניתן לעשות את השינוי... להתחיל לטפס למעלה.... להתחיל לצמוח ירידה לצורך עליה... אני מאמינה... מאמינה בך מחזקת אותך ושולחת לך כדור של תקווה, אמונה...של אומץ מול כל הפחד איתך אידה

אחת יקרה אוד צורם לי המשפט שכתבת: "הפחד הזה הוא בפנים ואני אשמה בו" מי שאשם, זה מי שהשאיר אותך לחיות בפחד התמידי ובטח שלא את! את מתמודדת ככל יכולתך ועושה את המקסימום שאת מסוגלת אליו כדי להמשיך בחייך, למרות הכל למרות הפחד והכאב שמציפים אותך למרות הקושי העצום את ממשיכה בלימודייך את מטפלת בעצמך לא נכנעת וזה המוןןןןןן!!!!!! את ראויה להמון הערכה והארצה!!!! אל תשמיצי את עצמך ואל תפחיתי מערכך!!! השיר שהבאת מאוד נגע לליבי הוא מאוד עוצמתי וכואב מאוד ישר וקולע אני איתך בכאבך מחבקת בעדינות וברכות מקווה שהשבת תעבור עלייך בטוב שחף

אולי הפעם אתפוס אותך הי, אם יש לך את המייל שלי אשמח שתצרי קשר. הכנסתי את הפרטים שלי בקישור של אור הנפש בדוקטורס, הייתי רוצה לשמוע את המלצתך בעניין מקום לימודים שאני מחפשת. תודה

:)

אני חולה ואני צריכה טיפול אבל אני לא רוצה לטפל בזה מצב מבלבל משהו.....

אני צריכה שמישהו יציל אותי ממני

((((((((((((((((((((((((שחף)))))))))))))))))))))))))))))))))

שלכת אליך הרבה כוח אל תזניך את עצמך יש בך וכאן אני חסרת מילים לאותו אין סוף שאני תמיד נדהמת כשאני קוראת את המודעות והתגובות שלך

סליחה שבאיחור.... ואנ מניחה שזה גם לא זמן טוב עכשיו אבל, החלטתי לאחל לך בכל זאת בהזדמנות הזאת... מקווה שתהיה לך שנה נפלאה ונהדרת ושתמשיכי להגיע להישגים ותמשיכי להצליח בכל... סמויה

תודה יקרה תמיד נעים לקבל ברכות ליום הולדת :) ומה שלומך? מזמן לא שמענו ממך....

שחף אהובה, זה מעייף הצורך הזה כל הזמן לתחזק את הגוף והצורך לתחזק את הנשמה ולפעמים זה נראה כבר בלתי אפשרי ומייאש. אבל תחשבי על כל הפעמים שאת מצליחה להתמיד בזה, ועל כמה טוב לך כשאת במקום שמצליחה לעשות מה שנכון לגופנפש שלך. יש לך מלא זיכרונות כאלו - תעלי אותם ותקבלי מוטיבציה. מחבקת - ליז

שחף יקרה, יש לך את המודעות, הרצון וגם היכולת את רק צריכה להחליט איתך אידה

יש לי את המודעות אין לי את הרצון או לפחות יש אמביוולנטיות מאוד גדולה אולי אני רוצה אבל לא עכשיו מתישהו... בעתיד... אחרי שאצליח לרדת כמה קילו זה שאני לא אצליח כי הגוף שלי רגיל מדי לכמות קטנה מדי של קלוריות זה כבר שאלה אחרת

לא יודעת היכן להתחיל טוב מזמן לא הייתי כאן ברכות לחוגגות יום הולדת שחף ובובה על במה . קרה מה שהוא שסף החרדה שלי עלה למעלה יותר מידיי למעלה . כתבתי היכן שהוא מה שהוא לא כאן ואז זה הגיע למקום שאני לא יודעת אם מבחינתי זה טוב . למה הייתי צריכה את זה??????????????????? לא מספיק מה שיש לי ? עכשיו אני אתקע עם שינוי חברתי? הרי זה מה שרציתי לא? עכשיו דווקא בזמן הרע הזה? כן זה קורה המשאלה שלי מתגשמת קורמת עור וגידים תור המשונה מצליחה תתפללו שאת החומות אצליח להפיל . ואת החוקים לשנות כי זה לטובתנו לנו מחשבהמטופשת ילדותית מה שהוא לא? שיהיה לכן שבוע טוב ונפלא אני לא כאן כי אני בתוך מצב שלי שלא רוצה ולא יכולה לכתוב עליו לארוצה הפורום בלעדיי נראה נפלא באמת . אז רק קפצתי לבקר לקרא אני תמיד קוראת

המצב של מביטה ולא יכולה לכתוב מוכר לי מאוד רק תישמרי על עצמך אני אשמח אם כן

שולחת לך חיבוקי..... ביי בינתיים יקרה תרגישי טוב...

תור יקרה את חלק מהפורום, את יכולה לבחור באיזה חלק את רוצה להיות... משתפת, קוראת, מגיבה הכל מקובל ובסדר אך זכרי תמיד שאת יקרה וחשובה לנו, והפורום נראה נפלא יחד איתך! אז מקווה לראותך כאן אידה

מאחלת לך הצלחה רבה רבה במקום החדש! תיעזרי בהם כמה שאפשר מקווה שתצליחי לשבור את מעגל ההרס העצמי שתלמדי לאהוב את עצמך ואת החיים שהחיוך יחזור אלייך וימלא אותך מבפנים שתמצאי את השלווה ואת הרוגע הפנימי שתרגישי מוגנת ועטופה בחום ואהבה מחבקת אותך חיבוק של יום הולדת אוהבת ומתגעגעת שחף

שחף אמרה הכל כך שלא נותר לי אלא פשוט להצטרף ☺ (עלוקה שכמותי) מזל טוב הרבה אושר - מגיע לך ♥♥♥ ליז

חשבתי שעם הקונספט החדש אולי גם אפשר להוסיף סמלי אבל .. לא, אז זה היה - חיוך ושלושה לבבות ועכשיו אוסיף חיבוק בדרך הישנה }{

(היי כולם) שיש לעיתים קרובות מידי מצבים שהמטפלת "נכנסת" בכם? נמאס לי מזה :-(

שבלולית יקרה טוב לראותך............. למה כוונתך..נכנסת בכם".....? דוגמא?! ומה שלומך???? אידה

תודה אידה המקסימה. אני בגדול במצב עליה, לומדת ועובדת, עמוסה מאד עכשיו אני בתקופת מבחנים לחוצה עוד יותר. "נכנסת" הכוונה מנערת , כועסת, תוקפת כל פעם על משהו אחר ועכשיו אני כועסת חזרה על כל הסיפור הזה ועוד שזה בזמן המבחנים הלחוצים גם ככה שלי. :-(

יש לנו כמה ימי סמינר ואני לא הכי יכולה להעלם מישם המנחה לתזה וראש החוג שם וקצת קשה להעלם כשבכיתה יש 10 סטודנטים וחלק לא קטן מההרצאות זה על PTSD דיכאון והפרעות שונות בזיכרון כתוצאה מתראומה כשהם מדברים אל המנגנון הביולוגי זה חצי צרה למרות שאני תמיד חושבת מה זה הגניים שיש בי??? אך כשהם נותנים דוגמאות והמון פעמים זה על פגיעה מינית אני מתה לברוח משם ואין איך..... אני לא רואה טוב ואני מתבישת להוציא את המקל שלי(לרוב מלווים אותי למקום)? והדבר הנוסף אני לא רוצה להיות סמל למשהיא ש....

אחת יקרה התמודדות בהחלט לא פשוטה... יש אפשרות לשתף מישהו שם? מישהו שאת יכולה לסמוך עליו? שיוכל אולי להיות שם בשבילך ברגעים קשים? האם את מדברת על כך בטיפול? בהצלחה אידה

בסוף ברחתי ופגעתי בעצמי בשלבים כאלה אני תוהה האם אני במקצוע הנכון אני מעדיפה לא לשתף שם אף אחד כי העבודה היא מחקרית ברגע שיגלו משהו מתעים למחקר יתיחסו אלי כמו אל חולדה ולא כמו בן אדם

מזדהה ומבינה כמה זה קשה עבורך אני בעצמי די נשברתי לאחרונה בגלל סיטואציה דומה רק שאני לא הרגשתי ולא מרגישה עדיין שאני רוצה לברוח אני רואה במצבים כאלה הזדמנות ללמוד יותר על עצמי ולעבוד על הדברים האם הסמינר כבר מאחורייך? איך הסתדרת איתו בסוף? אשמח אם תשתפי... שחף

בשלב מסוים שקבר לא יכולתי יותר ברחתי בהפסקה ובכיתי ופגעתי בעצמי ואז החלטתי די!!!! איך את מצליחה לעשות את זה? אשמח אם תוכלי להסביר לי איך שזה לא יגמר תמיד רע

כאן, אחרי הרבה זמן שלא נכנסתי בכלל! סוג של ניתוק מהכל.. אחרי תקופה ארוכה וקשה הרבה אלכוהול כדורים נסיון התאבדות, שטיפת קיבה ירידה/עליה במשקל הכל ביחד ידיד טוב שלי החליט שדיי(!) ופנה לכל מיני גורמים עכשיו אני באשפוז יום 3 פעמים בשבוע. מעקב אחרי תרופות, טיפול באומנות טיפול בבילותרפיה וקבוצת תמיכה.. ואנשים מקסימים ומדהימים. מהשומר בכניסה ועד לרופאה המקסימה שלי. עדיין לא נפרדתי מהמטפלת הקודמת מדחיקה את הרגע. למרות שהפעם זה מיוזמה שלי אבל עדיין קשה לא מעיזה להרים טלפון לקבוע עוד פגישה אחרונה. המטפלת החדשה בחופש השבוע, שבוע הבא מתחילה איתה . הכל ביחד ואין זמן לנשום שבועיים לא הייתי בעבודה רק השבוע חזרתי קשה הכל היה קשה עד שהתרגלתי למקום החדש לאנשים .. נותנת סימן חיים ומחבקת את כולכן. מזל טוב שחפית היקרה גמלי יש יומולדת (בעברי) ביום שבת הקרוב.. 25 ימלאו לי.. מזל טוב לנו :) יומטוב לכולן אני.

נסיונות התאבדות לצערי!

יופי שיש לך את כל האנשים הניפלאים האלו סיבך מאחלת יום הולדת שמח המון אושר ואור

אני שמחה שאחרי המשבר את כאן איתנו חייה אני שמחה בשבילך בשביל העליה והמון מזל טוב שהשנה ובכלל תהיה בעליה אושר והמון אהבה

בובה יקרה אני כל כך מצטערת כל מה שעברת וחוית עם זאת אני שוומעת אופטימיות ותקוה אצלך וזה כבר טוב..... מקוה שזה פתח לתקופה חדשה תקופה של אור בחייך של שינוי! מאחלת לך רק טוב מזל טוב ליום הולדתך אושר ותקווה להתחלה חדשה בה תגשימי את כל הטוב אשר תבקשי לעצמך אידה

לשחף!!!!!! קולולולולולולו!!!!! חג לך שמח וזר לך פורח היום יום הולדת לשחף.... שחף יקירתי, המון המון מזל שיהיה לך יום הולדת שמח! מלא בשמחה וחיוכים, שיאירו לך את כל השנה הבאה מאחלת לך שתהיה זו שנה של אושר, שמחה, הגשמה ואהבה זכרי שחלומות לא מתגשמים- מגשימים אותם!! ונצלי את החיים עד תם.... אני.

שיהיה לך רק טוב.. מגיע לך http://i247.photobucket.com/albums/gg141/jackquan/HappyBirthdayDrag on.gif http://i65.photobucket.com/albums/h214/kidderred/holidays/birthdays/dragon-3.gif דמעה

http://i247.photobucket.com/albums/gg141/jackquan/HappyBirthdayDragon.gif

מזל טוב המון אושר ואהבה הצלחה בלימודים ובעבודה את אחד המלאכים שבפרום והלאוי והיו לי מילות שימחה בשביל מכל הלב

שתצליחי בכל מעשי ידייך שתגשימי כל חלום שהשנה תהיה יותר קלה ומחייכת שיהיה לך שקט ושלווה ובריאות ממני גל

ריגשתן אותי! תודה על כל המילים החמות אפשר בבקשה לקבל שידור חוזר בתאריך העברי ;-) מצא חן בעיניי :))) שיהיה לכולכן יום נפלא שחף

הייתי בטוחה שזה עוד יומיים... המון מזל טוב שפע אור אושר,שלווה, הצלחה אהבה ובריאות הגשמת חלומות קטנים וגדולים... שכל יום יהיה חיוך ומלא באור ותקווה בכל הלב אידה http://img105.imageshack.us/img105/1741/birthday6xf4.jpg http://img100.imageshack.us/img100/7724/0210th7.jpg

גם ככה אני במצב רגשי לא טוב וכשאני מגיעה לעבודה והילד (האוטיסט) צועק ובורח והוא מנותק וכל הזמן צריך להשקיע המון אנרגיות כדי להחזיר אותו לריכוז זה שואף ממני את כל טיפות האנרגיה האחרונות שעוד נשארו לי אחרי יום לימודים ביום חמישי האחרון כשהיתי צריכה ללכת מהלימודים לעבודה היתי כבר על סף בכי והיום שוב צריכה ללכת לעבודה בבוקר ובערב כשבאמצע יש את העבודה המעשית זה נהיה כבר סיוט אין לי את הכוחות הרגשיים לזה יותר פשוט אין ואין לי אלטרנטיבות אחרות כבר תקופה ארוכה אני מחפשת לי עבודה אחרת ולא מוצאת מחפשת משהו לימי ראשון ושישי שזה ימים שבהם אין לי לא לימודים ולא עבודה מעשית למרות שגם עם זה אני לא יודעת איך אני אסתדר כי זה לא משאיר לי ימים ללמוד בבית בעצם מה זה משנה מה אני מחפשת בכל מקרה אני מצליחה למצוא :(((

כרגיל פיספסתי את המילה לא במשפט האחרון :-/ אני לא מצליחה למצוא

בואי למסנגר כשתוכלי ♥♥

תמיד יש את הימים האלה שכול הדברים מזכירים לי את העבר תקופת הבחינות של סימסטר א' בשילוב בחירות ואני ומזלי הטוב זה קרה בשני הבחירות האחרונות אפשר להעלם לזמן קצר ולא להיות יותר כבנוס קרעתי כתוצאה משני בורות שלא ראיתי רצועות בקרסול כך שגם אם יהיה זמן אני לא אוכל לברוח רוצה להעלם

אחת יקרה מצטארת לשמוע שזאת תקופה כל כך קשה עבורך :( החיים לצערינו מלאים בטריגרים..... איכשהו נצטרך לאט לאט ללמוד לחיות איתם יכולה להגיד לך מהניסיון שככל שמדברים יותר על הדברים בטיפול ומעבדים את זה בדרכים כאלה ואחרות הטריגרים עם הזמן כבר פחות משפיעים וכשאת בתקופה קשה תשתדלי להעסיק את עצמך בדברים שמבריחים את המחשבות תהיי יותר עם אנשים שטוב לך להיות איתם תעשי דברים שאת אוהבת זה יכול להקל ולעזור לך להעביר את התקופה בדרך קצת יותר רגועה ועם הרגל - חשוב כמה שפחות לאמץ אותה! והאמת שלא יודעת מה עוד יכול לעזור :( החלמה מהירה לך יקרה שולחת לך חיבוק מגן, כזה שעוטף אותך ברכות ושומר עלייך מכל צרה! שחף

משום מה מפחיד אותי השקט שנוצר כאן :(

http://www.area.co.il/pin/215191images/6.gif שתהיה לך שבת שקטה ללא פחד דמעה

שמחה שאת כאן

אין לי ממש משהו חשוב להגיד ואם היו לי הכוחות הייתי באה יותר אבל... מרגישה שכרגע להיות כאן מחליש אותי - אז שולחת חיבוק חם ואוהב ומקווה שיהיה הרבה יותר טוב }{

ליזוש אני שמחה שאת שומרת על עצמך! זה הכי חשוב!!! תודה על החיבוק שולחת לך גם אחד כזה אוהב ומפנק במיוחד :) שחף

לא רוצה להרבות במילים כי באמת לא רוצה לפגוע לא מסוגלת לקרוא כאן יותר לא מסוגלת להיות בקשר עם האנשים שכאן יותר פורשת תשמרו על עצמכן כולכן דמעה

של לקרוא של להיות עם וכנראה שלפעמים באמת יכול לעזור לבודד את עצמך מהקשיים שמסביב כשיש יותר מדי עומס בפנים אך זה לא אומר שאת לא שייכת להפך, זה מראה עד כמה את כן שייכת אחרת לא היה לך קשה עד כדי כך להיות עם האנשים שכאן ועם מה שהם כותבים בגלל שזה לא היה כל כך נוגע בך תשמרי על עצמך ותחזרי מתי שתרגישי שזה נכון לך את תמיד נשארת חלק מאיתנו שחף

דמעה יקרה מצטערת שכך את מרגישה, הפורום דינמי ואיתו גם המשתתפות דברים קורים, בפורום וגם מאחור, תגובות שונות, אני לא יודעת מה בדיוק מפריע וקשה לך, אבל אם החלטת פסק זמן... דעי שתיהיה מאוד חסרה ונשמח לראותך חזרה איתך אידה

באוטובוס עלתה מישהי עם עגלה כמו שהיתה לבן שלי שהספיק לשבת בה פעם אחת קניתי לו אותה חדשה איתה גם לקחתי אותו לאותה פגישה ארורה שבסופה נאלצתי להפרד ממנו צהרים רגילים של לנסוע לעבודה וכל היום כבר היה אחרת הקו הדק הזה שאני מתמודדת איתו כל יום עם הילדים שבצהרון עם הילדים בחוג כל יום זה נכנס בי כמו סכין המילה אמא אין לי כח נפשי כבר

אני צריכה טיפול היום לקחתי את כל האוכל וזרקתי אותו לפח בחוץ קשה לי להתמודד עם אוכל בצלחת ובכלל

חבל לכעוס אל אצמך למרות שאני יודעת שאצלי המון פעמים זה אותומיתי מחר יום חדש וצריך שוב לנסות להתמודד לא מבטיחה שזה יצליח אבל אולי

אני גם כבר תקופה די ארוכה רוב הזמן מתקשה לגעת באוכל במיוחד אוכל מבושל אפילו עד כדי כך שלא מצליחה לזרוק אותו מהמקרר כבר חודש או יותר עומד לי במקרר אוכל שצריך לזרוק אותו כי הוא התקלקל מזמן ולא מזמן מת לי תוכי אחד כי שכחתי לתת לו אוכל יותר מדי זמן והוא נשאר בטעות בלי אוכל בכלל מזל שחתולים יודעים לבקש ממני אוכל כשנגמר להם

גל ושחף יקרות אני מצטערת על החיבור והקונטציה שמתקשרת לאוכל, ובעצם ממשיכה ופוגעת בכן עד היום, חשבתי רבות לפני שהגבתי לכן , נושא הפגיעה והאוכל, בנות רבות בטיפול העידו כי נפגעו מאביהן ולצד הפגיעה אבא היה המבשל והייתה התעסקות רבה סביב האוכל, כך שנושא האוכל הפגיעה התחברו תמיד יחד, וחשבתי על החיבור , אבא שדואג מטפל מאכיל, אוהב וגם פוגע, צד נוסף של יצרים וצרכים שמתחברים יחד, ושוב אצלכן זה ממשיך ומתערבב אהבה ושנאה , משיכה ודחיה, גורם לכן בלבול רגשות מעורבים, ביחס לאוכל...... ביחס לאבא....... מחזקת איתכן אידה

נמאס לחשוב חיובי כי לא יוצא מזה כלום נמאס לשרוד נמאס לספוג צעקות וקללות נמאס מהחיים האלה אמא שלי הייתה צריכה לעשות הפלה ואז לכווולם היה טוב יותר!!!!! אין לי יותר מילים דמעה

לא יכולה למצוא הרבה מילים חוץ מכמה מילות של הזדהות שגם לי נמאס מהרבה דברים בחיים האלה מכל ההתמודדויות היומיומיות מכל המלחמות הפנימיות יודעת רק שבלי לנסות להשתמש בחשיבה חיובית לא היתי שורדת את כל זה והיתי נאלצת להרים ידיים ובכל זאת אני איכשהו מצליחה לסחוב את עצמי וממשיכה לתפקד גם אם לא בצורה הטובה ביותר אבל עדיף זה מאשר כלום ובאמת שיש לי ימים שאני רוצה להרים ידיים אבל מה אז?! מה יבוא אחרי זה? מה אני אוכל לקבל במקום מה שיש לי עכשיו? רק ריק אחד גדול של הדיכאון העמוק והאלטרנטיבה הזאת נשמעת לי הרבה פחות מפתה אז איכשהו ממשיכים לשרוד למרות כל הקושי ולמרות שנמאס כי שום דבר טוב יותר לא יבוא במקום

דמעה יקרה מבינה את ההרגשה שנמאס, הקושי והכאב... היה טוב אם אם הדברים היו מסתדרים .... ואני תמיד חושבת שצריך לשמור על ניצוץ אופטימי... רק יכולה לחנסות לחזק לשלוח לך קרן אור של תקווה איתך אידה

הי לכולם, דבר ראשון תודה על המקום הזה! אז ככה.. אני בת 18 ועברתי גילוי עריות (אפילו שאני שונאת לקרוא לזה ככה!!) אני בטיפול כבר הרבה שנים ובשנים האחרונות אצל מטפלת ביביליוטרפיסתית מדהימה(!) חשבנו ביחד והחלטנו שהגיעה הזמן שאני אכתוב ספר, את הסיפור שלי, על כל ההרגשות שלי, על ההתמודדות היומיומית, על ההתמודדות בטיפול, על ההתמודדות במשפט, על ההתמודדות מול הפגיעה העצמית בקיצור על הכול... :) הבעיה היא שאני נורא מבולבלת איך לכתוב אותו, (זה גם יהיה ספר משוטף למטפלת ולי, "ספר מטופל מטפל") כשהחלטנו על כתיבת הספר אני יצאתי בהצהרה שהספר שלי לא יהיה כמו כל הספרים של נפגעות אני אומנם מגדירה את עצמי פמניזית (פחות או יותר) אבל הרגשות של "האני אשמה" (טוב יותר נכון גם אני אשמה.) מלווים חלק ניקר בחיי וברגשותיי ואני גם מאוד מאוד רוצה להוציא את זה גם בספר. חוץ מזה יש המון דברים שמפריעים לי בספרים של / על נפגעות ממש מפריעה לי שבכל הספרים הנפגעות יוצאות רק נפגעות והפוגעים רק פוגעים מאוד מפריעה לי שהנפגעות רק תמימות ומסכנות, מאוד מפריעה לי שהפוגעים יוצאים רק אנשים רעים. ובקיצור נורא מפריעה לי שזה (לפחות לפי ההרגשה שלי,) יוצא נורא "לבן שחור" כזה... אבל שוב אני נתקלת בבעיה אני מגדירה את עצמי פמניזית וממש ממש ממש ממש לא רוצה לפגוע בנפגעות או שהספר שלי יצא "אנטי פמיניזם" איך עושים את זה? איך כותבים את כל מה שאני רוצה, מרגישה, חושבת בלי לפגוע באף אחד ובלי שזה יצא "אנטי פמניזית"?? המטפלת ואני חשבנו על כמה דרכים, הדרך שבנתינם הכי נראים לי זה לכתוב עמוד אחד "שאני זונה מגעילה והכול בגללי" ובצד השני (כי גם הצד הזה קיים קצת..) "הוא מאניק הוא הכאיב לי הוא אשם אני הייתי קטנה.." ברור שזה לא בדיוק יהיה ככה ובמילים האלה אבל זה פחות או יותר.. מה אתם אומרים? מאוד אשמח לשמוע תגובות והצעות. ושוב תודה רבה רבה על המקום הזה. :)

במחברות פשוטות שבי עם המטפלת שלך ועירכי את הספר איתה אחר כך מחשב כתבי הכל על המחשב הגהה וכיוצא בכך אחרכך הוצאת הספר לאור ואחר כך הכריכה וכיוצא בכך בהצלחה !!!

!

ראשית ברוכה הבאה לפורום, מוזמנת להיות חלק לשתף, להתייעץ או כל דבר אחר הבהרה קטנה וחשובה: כשיש סכוי והקטן ביותר שתוכן ההודעה יכול לעורר תחושות מהקלות לקשות והקשורות לפגיעה אנו מציינים "טריגר" טריגר זה כל דבר שמזכיר את התקיפה, את התקופה של התקיפה, את הסיטואצייה עצמה, וכל דבר שקשור אליה, וגורם להרגשה רעה, פלאשבקים וכ"ד אני מצטערת לשמוע על הפגיעה שעברת ומחזקת אותך על היותך בטיפול שנים רבות, כמו כן טיפול בביותרפיה נשמע טוב , אין לי הרבה ידע בנושא אך נראה לי שמבחינת הרפואי הטוב ביותר הוא אכן כתיבה של כל אשר את מרגישה ורק אחר כך לערוך את החומר, אני חושבת שזה יפה מאוד שאת חושבת על הקוראים והקוראות שלא יפגעו ותמיד אפשר לכתוב הקדמה שמבהירה את הדברים בהצלחה מקווים לראתך כאן ולהתעדכן אידה

דייי אני כבר לא שורדת את המחשבות שרצות לי כל הזמן אבל כל הזמן בראש!! אני רוצה למות נימאס לי מהחיים המיזדיינים האלה!! הכאב שתמיד רודף אותך המחשבה שהבן דודה שלך עשה לך את זה אין אמון באף אחד היום שלןש שנים סבלתי מהבן זונה הזה!!! דדדדדדדדדדדדיייייייייייייייייייי!!! אין לי כח כבר לסחוב את כל זה על הכתפיים שלי לבד שאף אחד לא יודע על זה!!!!!!!!

אם זה מנחם אותך את לא היחידה בסיפור הזה ולבד הייתי שנים לבד וגם עכשיו אני לבד הכי טוב זה לבד להסתיר כי אף אחד לא נפגע ממך נכון ? אולי לא ........ ברוכה הבאה לפורום

לא יודעת מתי זה קרה ואיך זה קרה אבל משהו בי השתנה לא יודעת אם זה טוב או לא טוב אבל זה פשוט ככה פעם היו לי כוחות להגיב כאן לכל ההודעות ולתמוך בכולן וגם כתבתי על עצמי הרבה יותר בפתיחות והיום אני די מתרחקת קוראת אבל לא מגיבה או לפחות לא תמיד מגיבה וגם לא ממש חושפת את מה שעובר עלי אני לא יודעת מה בדיוק גרם לשינוי אולי זה התהליכים שאני עוברת עם עצמי אולי זה הרכב הפורום שהשתנה אולי זה גם וגם........

אולי זו גם העובדה שאת לומדת? לימודים וטיפול זה שני דברים שדורשים המון אנרגיות, גם אם הטיפול הוא תהליך שאת עוברת עם עצמך. יש תקופות שאנחנו גם צריכים מרחק וזה בסדר וטבעע. תני לעצמך לעבור את זה. תקשיבי למה שאת צריכה כרגע ואמרי לעצמך שזה טוב, וזה בסדר כי מה שבא מבפנים הוא מה שנכון לך... אני זוכרת את התגובה המחבקת שלך להודעה שכתבתי. היא היתה מחממת לב. וזה בסדר שלא תמיד יש את הכוח לתת את זה..

את מקסימה אני מאוד אוהבת לקרוא את התגובות שלך לי ולאנשים אחרים תודה שאת כאן ובקשר ללימודים ולטיפול את כמובן צודקת אך יחד עם זאת לימודים וטיפול היו לי גם בשנה שעברה ולמרות זאת היתי כאן הרבה יותר שתהיה לך שבת נעימה ומפנקת שחף

מה לכתוב? בשביל מה לכתוב? מה זה יתן אם אני אכתוב? לא לכתוב!!!............................................

יש מילים שמפחיד לכתוב אותן שמפחיד שמישהו ישמע או יקרא אותן כאן כי אולי לא יבינו כי אולי ישפטו כי אני שופטת את עצמי עליהן בגלל שהן חסרות היגיון אבל הן עדיין קיימות ואי אפשר להיעלים אותן

שחף אין דבר כזה לא נורמלי כתבי כבר מה מציק לך בבקשה שחררי את המועקה תני לנו לשפוט אתץ הכתיבה שלך במקומך אולי זה לא רע כל כך כמו שאת חושבת? טוב יקרה שלי איתך עד סוף העולם קראת את השיר? שחררי את הכאב זה יעזור לך מאוד.

שחף יקרה אם יש התלבטות סימן שיש צורך מסויים לשתף.... ומה אנחנו באמת יכולות לעזור......................... אבל נוכל להקשיב., לנסות להבין פשוט להוןת איתך! אידה

http://www.laundryblues.com/Images/LaundryBluesSadFace.gif דמעה

ענקית ולא שחכתי באמת שלא אבל נתקעתי עם בעיות .

ומבינה,רק להגיד שאני כאן,מחקה יחד איתך...

http://www.ursine.com.au/Images/2BearsHug.gif ממני

מצעטרת שלא כתבתי הרבה זמן רצית לתמוך ורציתי לשתף אתכן אבל פשוט לא יכולתי אני מתקשה לחזור בזמן ולהגיד מתי זה התחיל התחלתי שוב להיזכר בדברים והכול הציף אותי למצב שבו כבר התחלתי לטבוע באחד הימים כשפחד משתק היה בי לצאת מין הבית וכל כך כעסתי אל עצמי לקחתי מספר לא קטן של כדורים רק בשביל להרגע קצת ולאחר מכן פחדתי מהכול אפילו מלהדליק את המחשב עכשיו טוב יותר למרות שלתחנה ועוד כמה דברים אני לא מוכנה לעשות אבל יותר פעילה חזרתי ללימודים ולמעבדהולמוסיקה כבר כמה פעמים פתחתי את הפרום וחשבתי לכתוב או לענות אבל הרגשתי פשוט משותקת שמחה לחוזר קצת יותר לכאן

חיבוק ((((((((((((((((((((((((((((אף אחת)))))))))))))))))))))))))))))))))))))) חיבוק(((((((((((((((((((((((((((((אף אחת)))))))))))))))))))))))))))))))))))))) חיבוק ((((((((((((((((((((((((((((אף אחת)))))))))))))))))))))))))))))))))))))) היה קשה לקרא אותך באמת עדיף לכתוב בפורום מאשר להשאיר בבטן דברים כואבים

אחת יקרה טוב לראותך כאן איתנו אני מקווה שהחלק הקשה מאחורייך, מצטערת לשמוע שהיה כל כך קשה שהיית צריכה לחפש מרגוע ולפגוע בעצמך! הפגיעה בעצמך,צריכת יתר של כדורים צריכה להיות מחוץ לתחום, זו לא צריכה להיות אופציה!!יש דרכים נוספות להרגע...הטובה ביותר היא לשתף, לא להשאר לבד! אבל זו החלטה ואחריות שלך ! לדאוג ולשמור על עצמך! ואנחנו כאן בשבילך איתך אידה

שתהיה שבת רגועה לכולנו

שבת שלום גם לך. אהבתי את הכינוי שלך. אם תרצי לספר למה בחרת אותו- אשמח לשמוע..

ברוכה הבאה לוחמת חופש טוב לראותך עימנו מוזמנת להשאר ולהיות חלק מהפורום, כאן בשבילך אידה

ברוכה הבאה לוחמת חופש טוב לראותך עימנו מוזמנת להשאר ולהיות חלק מהפורום, כאן בשבילך אידה

חזרתי עכשיו מוואלה וקראתי את כל מה שנכתב שם בגלל כל הבלאגן נמנעת מלהגיב שם כל מה שאני רוצה אני אכתוב כאן . קודם כל לא רק לך אמרו שאלוהים נותן מבחנים לאנשים שיכולים לעמוד בזה גם לי אמרו . זכות הבחירה - שמעת על זה? לנו יש זכות בחירה מה לעשות עם החיים שלנו לשקוע או לעלות ואל תגידי לי שיש לי יותר כוח מאשר לך לא נכון אני ממש אבל ממש לא חזקה בואי לטיפול אצל לבנה ותראי איך אני נשברת מתרסקת ו כל דבר קטן מזיז לי ומציק לי במיוחד נושא התאבדות וילדים יש מאוחרי טראומה גדולה בנושא את כותבת שלא תתאבדי את רוצה לדעת מה שהוא קצת קשה להאמין לך טוב כרגע הולכת לפתוח את השער לכלבה שלי ....חזרתי אלייך אל תכעסי עליי או על אחרים קצת קשה להאמין לך עד שלא יהיה פתרון אמיתי לבעיה את מוזמנת להיות בקשר אבל תעשי לי טובה אל תבלגני לי את החיים טוב????? באמת אכפת ממך בן אדם אני כבר לא יודעת איך לומר את הדברים אולי בתווך של אור הנפש?

אם לא היה לי אכפת ממך לא הייתי כותבת בוואלה ובטח היה בלאגן ענק כרגיל ותקפו אותי וקרעו אותי לגזרים כרגיל כש ל אמכירים את הסיפור שלי אמת גם לא צריכים להכיר אותי ואת קרעת את הנשמה שלי ואת הרוח שלי לגזרים אני לא אכתוב לך דברים רעים דרך אגב אמא שלי אמרה שאת זקוקה לעזרה גדולה מאסיבית מאוד ושהתאבדות זה לא הפתרון בגלל זה רצף הכתיבה שלי נקטע ומה את עושה שרוצים לעזור את סוגרת דלת אז למען הילדים שלך איך את רוצה קשר? איך את רוצה שיאמנו לך? איך את רוצה שיעזרו לך אם את בורחת וממה ? מעזרה אמיתית ? גם מרים יודעת שנפגעתי מכל הסיפור שלך מי לא יודע עד כמה נפגעתי כל פעם שיש נושא של התאבדות זה מציק לי בנשמה שלי מזיז אותי עושה לי טריגר אם יקרה לך מה שהוא אני מוכנה לאמץ את הילדים שלך שומעת ולתת להם בית ושוב ז הלא מתוך כוונה רעה אצלך כל דבר זה רע רע רע לא נכון ואני כמעט התיאשתי ממך ואם אני כמעט התאישתי ממך מה תגיד דמעה או גל? או אור הנפש? אני לא רוצה להתיאש ממך אני רוצה שיהיה פתרון לבעיה את אל תצפי מאף אחד קומי ועשי פתחי עיתון מצאי דירה חדשה אל תפרסמי כתובת לאף אחד עיזבי את המקום שומעת???????? אני גם עושה למען עצמי אם אני לא אעשה לעצמי אף אחד לא יעשה לי שומעת את הזעקה הענקית שלי???????????? אוהבת אותך שומעת ורוצה לעזור לך מבינה ???????? מקבלת??????????מה קשה לך כל כך לקבל ??????? חבל תשני את המחשבה לא אומרת שזה קל אבל אפשרי תחשבי על הדברים טוב ? לא מרגיש לי טוב שאת נעלמת תישארי כאן תכתבי ואם זה מפריע לך אני כותבת לך אני לא אכתוב יותר מבטיחה אבל קש לי במקרה שלך לקיים לא יודעת למה אבל יש מה שהוא ש..........בעיה שלי את עושה אצלי טריגר ואני צריכה להתמודד איתו ואת חלק מהטריגר הזה ואת גם חלק מפתרון של הטריגר השאלה שלי לעצמי מה כל כך צורם לי אצלך? התנהגות שמזכירה אותי ? התאבדות? הכל יחד ? יכול להיות הכל יחד נראה לי יותר . את לא רוצה להגיב בסדר לא חייבת אבל בבקשה תקראי ואל תעשי שטויות אל תפספסי בבקשה לא כתבתי כי כיף לי כי כואב לי וצרם לי והפריע לי והיה לי טירגר רציני לא יודעת למה איתך כן ועם אחרות לא אולי כי השתנתי במשך הזמן ? כן השתנתי הכתיבה נשארה קשה ורעה אבל באיזה אופן אני שונה . אני רוצה לעזור לך את מאמינה לי? את רוצה שאני אעזור לך? את יודעת ור היא לא מפלצת היא לא רווחה היא לא פקידת סעד ולא איזה אדם עם תואר אלא פשוטה ביותר מטפלת בזקנים שכרגע גם לה יש כמה עניינים לא פתורים עם המדינה אבל היא יודעת שאת זקוקה לעזרה ורוצה לעזור את לא תסגירי את הדלת? בבקשה אל תפגעי בי בבקשה אני כבר לא יודעת איך להעביר לך את כל התחושות שלי כתבתי לך בוואלה לא כדי לכעוס עלייך ולא כדי לבקר אותך אלא כדי לנער אותך ולעזור לך וא5ם באיזה מקום הצלחתי אז ניצחתי ואני בדר כלל לא לוזרית שברתי את לבנה חלילי הקרימינולוגית של אל"י והיא הודתה בפניי בשיחה האחרונה שאני קשה אז מה אם היא נשברה וכמעט הפרישה אותי אז אותך אני לא אנצח אבל זה לא לנצח בדיוק זה לנצח כדי לעזור לך ואני אצליח מתחת לחומה שלך להישתחל כמו זרם מים דק כמו סופה של רעמים וברקים לא פוחדת ממך בכלל כואבת

אני קוראת אותך,מבינה את המקום שממנו את רושמת לי את הדברים,אתמול היה לי יום קשה,מודה היה לי יום לא קל. אני יודעת שאת רוצה לעזור,אני יודעת ומרגישה בכל אות ומילה שלך,את לא מוותרת וזה חשוב,תמיד אמרתי לאנשים לא לוותר אליי,בתכופה האחרונה האמת,ביקשתי את זה,שיותרו ,שיניחו לי,שאני מרגישה שאני מסוכנת לאנשים. את יודעת אמירות שיכולות לפגוע בך נפשית יותר קשה מפגיעות פיזיות.את לא פוגעת בי במה שאת רושמת,ניסית להסביר לך גם שאני לא מתכוונת לריב איתך,לא מתכוונת לכל זה בכלל.אני מבינה מאיזה מקום את רוששמת,מבינה גם את הכאב של אובן בן אדם דרך התאבדות,גם אמא שלי בחרה דרך הזאת,אני לא אמא שלי ואני גם לא יהיה כמועה. מה שקרה באותו יום שיש נבה מכאב,כאב שלם של פגיע,של אונס והתוצעה היתה לקחת 4 כדורים שלא מאושרים עצלי בתרופות שאני לוקחת. כן ההיתי חייבת לנסות ולהירגע,שיכאב פחות,לא היתה שם כוונה להיתעבד,הרבה פעמים אני מסנה להסביר לאנשים,שהכאב הוא כל כך גדול שמנסים לברוח ממנו קצת,יש כאלו שבוחרים דרך אחת ,יש כאלו שבוחרים דרך אחרת. אז לקחתי 4 כדורי שינה,לקחתי.תעמיני לי תור,שהם הם היו חושבים שאני רוצה להתעבד,מזמן לא ההיתי כאן,בתח היו סמים אותי במחלקה סגורה,אף אחד לא היה רוצה לקחת אחריות אם ההיתי מנסה באמת להיתעבד. אני אומרת לך את זה,שתביני,שאם היו חושבים שרציתי למות,מזמן ההיתי במחלקה סגורה. הדבר השני הוא,שאני לא ימות כל עוד הילדים שלי שם,אני לא ינוח עד שאני ידע שהילדים שלי יחזרו להיות איתי. הילדים שלי הם הדבר הכי חשוב לי,יותר מהכל. אני ואת ועוד נשים רבות אחרות לצערי ,מגלות כמה המארכת שלנו אובדת דפוק.אני לא מכירה את לבנה,המטפלת שלך,גם לא חושבת שאני רוצה להקיר,יש לי או יותר נכון היתה לי סוללה של אנשים שעוזרים לי,עכשיו אני בתחילת פרדה מההוסטל,מהמקום שהיה בשבילי כמו בית.אבל יש עוד אנשים שמאורבים,יש עוד. יום רביעי שמאתי דברים מהעו'ס שלי ושל הילדים שהשאירו אותי פאורת פה,הבנתי ממנה דברים שהיא אמרה,"עמית אני יגיד לך דברים שנשארים כאן בחדר ולא שמעת אותם ממני..." זה רק המחיש לי כמה הכל דפוק. בכל מיקרה אני מנסה להסביר לך,גם את הצד הזה שלא עוזב את המקום שבו אני גרה,רק בגלל שלא משנה עכשיו כמה אני יאבור לדירה אחרת,החברים שלו ימצאו אותי,זה לא קל,זה קשה,אבל אני יודעת שברגע שאני לוקחת את הילדים שלי לשבתות,לגרוש שלי או לחברים שלו ,אין שום בעיה לעכוב אחריי. בגלל זה אני לא עוברת,מקלט כמה שהוא אופציה או לא אופציה,אני לא יכולה לחשוב אל זה שאני לא ירעה את הילדים שלי,זה לא אוגן,לא אופר.אני יודעת שאת לא תסכימי אם חלק ממה שאני רושמת כאן.זאת זכותך,אני יודעת שאת לטובתי ולא לראתי,לא נירה לי שחשבתי ככה. הרבה דברים קראו קטוצה של אי הבנה,מה שקרה בוואלה,כל הדברים שהיו שם.את תמיד מוזמנת לחזור לרשום שם,בלי שום קשר אלי,את תמיד גם יכולה לקרוא אותי שם ולהגיב לי כאן.זה גם בסדר. שוב אני מבינה את הכאב שלך,מבינה אותו יותר מידי טוב,רק רוצה שתדעי,אני לא זונחת את הילדים שלי,את זה יכולים להאיד לך כולם. כל המאחרת כמה שהיא דפוקה,כולם יודעים ורוצים שהילדים יחזרו אליי. מצטערת אם את ניפגעת ממני,יודעת גם שאת לא אוהבת שאני מבקשת סליחה,ואולי אין לי הרבה אל מה לבקש,רק חשוב לי שתביני גם אותי. תרשמי מהמקום הכואב שלך ,זה בסדר,אבל תנסי להיות נטרלית במקרה שלי. כך שנינו נרוויח. חיבוקם לך ושבת שלום עמית

מי אמר שאני לא מבינה אותך אני כן ואני רוצה לעזור לך אם אפשר איך שהוא אם הוא עוקב אחרייך את לא יכולה לעשות מה שהוא ואם תעברי למרכז בלי שהוא יידע ? יש לך אפשרות לבקש עזרה ממישהוא? את והילדים שלך? את רוצה שאני אשאל חוקר פרטי מה לעשות ואיך לעשות? מה אני צריכה לעשות כדי לעזור לך ? הכי בטוח זה לשאול אותך מה את צריכה ? את רוצה לעבור משם ? יש לך משפחה שאת בקשר איתה? אחות ? דודה ? מי שהוא? רוצה שאהפוך לדודה שלך לכל החיים ? זה יעזור לך? לא יודעת שואלת בודקת מבינה אותך ואל תחשבי שלא אני אשאל בעלי מקצוע מה עושים במקרה שלך . וכן המערכת דפוקה ואת צריכה כמוני וכמו אחרות להילחם אנא קחי קוחות ואל תיעלמי מהפורום הזה בבקשה כשאת נעלמת אני מתחליה לפחד וקרא אותך במקום אחר איזה מזל שאני יודעת היכן את ומה לעשות כדי לתת לך לומר את האמת קשה להיות נטרילי במקרה שלך אני אשתדל אפילו שכתבת לי פחדתי לקרא טוב שהבטחת לא להתאבד וטוב ששיחררת את כל המועקה שלך עם אימך את רואה כמה דברים טובים קרו במצב הזה שניערתי אותך שיחררת את כל הזבל הנפשי פינית מקום למה שהוא יותר טוב נו ...תור מוצלחת או לא ??? סתם צוחקת שתהיה לך שבת טובה אנא שימרי על עצמך חיבוקים ואהבה מכל הלב מבינה אותך באמת

תור יקרה אני מצטערת שאת לוקחת על עצמך כל כך, אני בהחלט חושבת שזה יותר מדיי, את רוצה להציל את העולם וזה בלתי אפשרי, אין לנו שליטה על שום דבר או מישהו אחר חוץ מאשר על עצמנו, ואם חשוב לך להציל תעשי זאת הטרטוריה שאפשרית לך, זה הדבר שכל אחת ואחת יכולה לעשות...לעשות את השני אצלה ,שוב זה לא סותר את התמיכה והעזרה אחת לשניה...אבל בגבול...בגבול שלא פוגע בך, אני בטוחה שזה לא מבקרה ויש הרבה מהאחורי הצורך הזה, ןאולי באמת כדאי לעבוד על כך בטיפול, אני יודעת שאת לא היחדה עם הצורך הזה ולא היחידה שנפגעת והתערערת מהצורך להציל! שמרי על עצמך!!! כמו כן אני מבינה את הצורך לפתור דברים על גבי הפורום, אך אני חושבת כפי שנאמר...זה לא המקום, מותר לשתף לכתוב לספר מה את עוברת וכיצד את מתמודדת אך שיחות ופתירת ענינים אישים לא מרגיש לכולם בנוח כאן וגם לי לא!! מקווה שתקבלי זאת בהבנה זה מסר לכולן מחזקת אותך אידה

נכנסתי לכאן כדי לכתוב כמה דברים,נכנסתי לכאן כדי לרשום ל... וראיתי מה שתור רשמה אליי,מה שאחרות אוברות ופטעום מה שרציתי לרשום,כבר לא יודעת אם בכלל רלוונטי. למה בכל זאת אני ממשיכה לרשום? אולי כי כשאני קוראת אותך וקוראת אותך וההיתי בקשר איתך וגם איתך,פטעום אני מבינה,לא מפליא אותי שלא ענית לי לטלפון,האמת זה היה די מוזר לי שאנית לי פעם שאברה,אני מדברת אלייך דמאה יקרה,היום נכנסתי לכאן כדי לרשום לך,כדי להגיד לך כמה דברים,רציתי לרשום גם לך גלי כמה דברים,אבל בעצם,אני רוצה לכתוב את זה במייל,לכל אחת מכן,ואין לי אותו. אם תוכלו להשאיר לי... אני באמת רוצה לרשום לכם כמה דברים שמאוד חשוב לי להגיד לכן. אז כן תור,נכון ניסיתי להתעבד בגלל אונס שאברתי,ולא משנה כמה את כועסת אליי או מאבירה אלי ביקורת,או לא משנה מה... החיים שלי מחורבנים,החיים שלי תמיד היו כאלו,החיים שלי לא יכולים להיות מושלמים שיש חארות בעולם,שיש את הנקמה של הגרוש שלי,שיש ושיש ושיש. לא הבאתי את זה אל עצמי,אני מאוד מנסה בכל דרך אפשרית לשמור אל עצמי,לאגן אל עצמי,אבל שמחקים לך מחדר מדרגות,שאומדים מאוחרה שאת לא רועה,אז זה בעיה להתגונן בכלל... לצערי ולשמחתי,אני בחיים,מרגישה כמו אל זמן שאול,אבל מה זה משנה,לא היה שם נסיון אובדני,בלעתי רק 4 כדורים יותר ממה שאני צריכה,פרשו את זה אחרת.רציתי שקט,רציתי לא להרגיש את הכאב הזה,את האונס הזהאת כל מה שהרגשתי... אני יודעת שזה לא אוגן לבו לכאן אחרי שאני לא רושמת הרבה זמן,אבל מרגישה שזה גם הבית שלי,ומרגישה שאני כן רוצה ויכולה היום יותר לשטף במה שקרה לפנאי שבועים שלוש,כבר לא זוכרת את הזמן המדיוק בגלל רצף דברים שקראו במאלך השבוע שהיה,שבוע שאבר שהיה... המשתרה מצאה אותי מעולפת,מטושטשת,ופצועה,פינו אותי באותו לילה לבית החולים ,משם בבוקר למחרת אלכתי יחד אם השותרים שליבו אותי לכל הדרך לתחנת המשתרה לתת את התלונה,יום למחרת ביקשו ממני להכין את עצמי לנסיע להבו כביר לפטולוג שיעסה לי עוד בדיקות,הכל היה מזעזע,הכל,האונס,הבית חולים,התלונה,הפטולוג,הצילום של הגוף החבול,האקלטה של הדברים,הכל היה מזעזע... אני לא יכנס לפרטים,אני לא יכנס לשם,אבל אני כאן,יושבת ורושמת את כל מה שהיה,את חלקו לפחות,המשתרה עדיין עובדת אל התיק,אתמול קיבלתי טלפון מהאורכת דין של המרכז סיוע שמלווה אותי די הרבה זמן,לאדכן אותי שהמשתרה עדיין מחקה לכל תשובות המאבדה,ככה המארכת שלנו עובדת,דפוק,לאט ובלי הגנה. אני לא מוכנה ללכת למקלט,זה לא אופציה,אבל גם יודעת שלחיות ככה זה לא אופציה,ואני בבלגען שלם אם עצמי,מה לעשות,איך לעשות? אתם יכולות לבקר אותי,להאשים אותי,לכאוס אליי... בהרגשה שלי ,שאני קורבן של החרא הזה שנותן לחברים שלו ושולח אותם,כדי שאני יהיה במקום הכי נמוך שיש,כי הוא פוחד שהילדים שלי יחזרו אלי. אני גרה בדירה לבד,ההוסטל מפסיק להיות המקום התומך מסוף החודש.ועכשיו מתמודדים אם הכל יחסית לבד. אני רושמת ורושמת ולא יודעת מתי ואיך להפסיק את הכתיבה,באמת רציתי לחתוב משהוא אחר ואחרכך ראיתי את מה שתור רשמה אלי ואל הכתבה שהיתה בוואלה חדשות ואני מרגישה צורך להסביר את עצמי,להגיד לכם,לא יודעת... אני ממשיכה להלחם אל הילדים שלי,אני ממשיכה ועושה הכל,אין אף אחד בעולם שיכול להגיד אליי שאני לא אמא ראויה,שאני לא אמא טובה,כולם יודעים כמה אני נלחמת אבור הילדים שלי,כולם יודעים כמה אני נותנת לילדים שלי,כמה אני חלק חשוב בחיים שלהם,אבל כולם גם יודעים ולצערי מנסים לעצום עיניים,למה שאובר אלי,למה שקורא בחיים שלי,הבנתי את זה אתמול יותר מתמיד,הבנתי את זה שבוע שאבר יותר מתמיד,וזה הכל ביחד ממחיש לי את התמונה הכל כך גדולה של כמה העולם שלנו עובד דפוק. כמה המשתרה עובדת דפוק,כמה הרווחה עובדת דפוק,וכמה וכמה וכמה.... אז הבית שלי מסוכן,אנשים בורחים ממני ,כי אני כביכול המסוכנת,שבעצם ההרגשה היא של וואלה כולם עוזבים אותך ,כי כולם מפחדים לא להיפגע... כמה זה חרא להרגיש ככה,כמה זה מגעיל להיות קורבן ולהיות "פושעת" באותו מידה... זאו לא חושבת שיש מה עוד להוסיף רק שמצטערת שלא רושמת כאן הרבה,מצטערת שאני מפילה טריגרים כאן ונעלמת. גלי ודמעה וגם אור הנפש,אם אפשר את המייל שלכן,אני באמת רוצה לרשום לכם כמה דברים מחוץ לפורום. עמית

המייל שלי [email protected] מחכה לשמוע ממך דמעה

אני ירשום לך מחר אולי שאני יהיה יותר שפויה נירא לי שעיבדתי כל צלם אנוש שאולי עוד היתה לי. קראתי את מה שרשמת תור,אני גם רוצה להגיב לך,אין לי את הכוחות הנפשיים האלו בכלל להגיב. אני פשוט מאבדת את כל החאיזה שיש לי. לא הולכת למות,לא מתכוונת להיתעבד,ממש לא. אני לא ימות בשקת שהילדים שלי שם.ממש ממש לא. זאו.

תעברי דירה כבר ותפסיקי להתאבד אני לא נגדך אני בעדך מתי תביני ותפנימי?????????לא בעיה אסיג לך את המייל של אור הנפש או של דמעה בסדר אני לא נגדך באמת שלא !!!! ותפסיקי להתאבד תעברי דירה ותחיי את החיים שלך ולמען הילדים שלך אין לך זכות להתאבד אני עוברת גהנום עלי אדמות ואני לא מתאבדת הכי קל זה לעשות מעשה שכזה ולהכאיב לי כאדם אני לא רוצה ממך תרוצים או הסברים אני רוצה לעזור לך מתי תפנימי? מתי?????????????????

[email protected] ושוב אני חוזרת אני לא נגדך רק שתדעי שאת יכולה לשאול את אור הנפש כמה אני נסערת הייתי שניסית להתאבד את לא יודעת כמה ואני איתך ולא נגדך הכתיבה שלי היא קשה אני מודה בכך ולא מסתירה אבל איך את רוצה את הילדים שלך אם את כך מתנהגת ? חוץ מזה סבי התאבד ואני חיה עד היום את הסיפור הזה אז יש לי טראומה ואני לא רוצה ולא מעוניינית שהילדים שלך יעברו את זה עכשיו את מבינה אולי יותר ממה שאת צריכה לדעת עליי ??????????????? מבינה ? רק שתדעי שאם תנסי להתאבד זה לא נראה טוב בעיני הרשויות הדפוקות אני מסכימה איתך אבל אני איתך ואני יודעת שקשה לך להאמין לי בעיה שלך אני כמו לבנה המטפלת שלי באל"י רק אני ללא תעודה ולמדתי לקחת מאילה שהם ללא תעודה יותר ממה שאת יודעת חוץ מזה באמת למה לא כתבת כאן הרבה זמן? את יודעת האקט שלך עשה לי רע בכל המובנים !!!! תשנאי אותי כמה שתריצי באמת אבל אני לא נגדך

עמית יקרה, מצטערת על כל אשר עברת,, אני מבינה את הקושי שלך.. וכן שכל נסיון ההתאבדות הינו טראומתי בפני עצמה, אם זאת יותר קל לשמוע שלא היו לך כוונות להתאבד,ואת רוצה ובוחרת בחיים, אין ספק שכל ארוע כזה מזעזע ומערער את כל הסובבים אותך ובמיוחד את אלה שאכן איכפת להם ממך. אם זאת אף אחד לא יכול לקחת את האחריות במקומך! רק את אחראית לחיים שלך!!! אי אפשר לשפוט, אי אפשר לדרוש ממך דבר, את היחידה שיודעת מה את יכולה,ולמה את מסוגלת, אתה היחידה שתחליט עבור עצמה, אני מצטרת שהשתמשו בשמי כמי שהתייאשה ממך, לא כך הדבר... בהמשך לדברים, אני חושבת שרק את אחראית לחייך, והסובבים כן צריכים לשמור ולהגן על עצמם , זה לא סותר הצעת עזרה והפגנת אכפתיות...אך כן הכל בגבולות!!! הגבולות נכונים עבור כל אחת ואחת כאן בפורום, כי את פריצת הגבולות אתן חויתן, ובהרבה מהמקרים קשה למצוא את הגבול כשרוצים לעזור או להפך, עמית!!! אני מקווה שאכן את בוחרת בחיים! אני מקווה שתלמדי ותוכלי לשמור לעצמך אני יודעת שיש הרבה ידיים שמושטות לך לעזרה.... הגשי יד חזרה... זו הבחירה שלך איתך אידה