פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

לא משנה מה פשוט לכתוב עוד יום מתחיל והבטן מתחילה להתהפך מזל שתכף יוצאת מהביית ללימודים אני מאמינה שברגע שאהיה בחברת אנשים אוכל קצת להתרחק מעצמי מהרגשות, מהמחשבות התעייפתי מעצמי זה ממש לא קל להיות אני לפעמים זה יותר פשוט אבל בתקופה האחרונה ממש לא הלוואי והיתי יכולה להיות יותר שמחה וקלילה הלוואי והיה לי יותר פשוט לחיות בעולם הזה

לא תמיד קל ולפעמים הכל מרגיש כבד וחשוך אז שולחת לך קרן אור קטנה... http://farm1.static.flickr.com/206/456250234_7c1f075dfa.jpg וחיבוק ענק... איתך גם כשנדמה לך שלא דמעה

יש לך נשמה עדינה, אני מרגישה את זה, וגם מכירה את זה מעצמי... לא קל להתמודד עם העולם בחוץ כשבפנים משהו שביר ופגוע, אבל תראי את עושה את זה כל יום. את יוצאת ללימודים, את מביאה את עצמך בין אנשים... גם לי זה קשה וגם אני לא מוותרת, ותודה לאל שיש לנו את הכוחות לא לוותר. לפעמים אני רק רוצה להשתבלל בתוך עצמי... וגם עושה את זה לא מעט... לצאת ולעשות ולהיות בעשיה מסיח את הדעת מהכאב ומהמחשבות הקשות.. נראה לי טוב להאחז בעשיה- זה מחזק. מקווה שהיה לך יום טוב ומוצלח של לימודים

אני דווקא בתקופה של שבלול אם אין צורך אני בבית כבר לא מוציאה את הכלב ואם כן לזמן קצר ביותר קיבלתי בום ואני אוספת את עצמי או שלא לאט

לא נעלמתי אני כתבתי לפני יומיים אני בד"כ לא כותבת כל יום

אתמול והיום אני מרגישה קצת יותר טוב לא יכולה להגיד שהתאוששתי לגמרי אבל יש בהחלט שיפור תודה ששאלת שיהיה לך יום נעים שחף

איתך עד סוף העולם מזדהה איתך לוקחת ממך ואלייך איתך עד סוף העולם עוצמת עיניים לוקחת את הידיים מחבקת חיבוק עוטף חבוק דובי מלא אנרגיה שכזה אפילו שלי כרגע אין איתך עד סוף העולם מקווה שתתחזקי ותהיי במקום יותר טוב שולחת לך שמש ואור ואהבה וורוד איתך עדס סוף העולם באמת שלא שאלתי רשות אפילו מרגישה שאיתך זה הכי ואת הכי ולכן עד סוף העולם איתך ..............

שלום רב, בשנים האחרונית חוויתי איתותים רבים המצביעים על התעללות מינית שלי בגיל הילדות וע"י בן משפחה. הנני באמצע שנות החמישים שלי וחשוב לי מאוד לדעת לאשורו אם זה אכן המצב שאליו הייתי חשופה. מעבר לאין ספור התנהגויות אופייניות כמו אכילה כפייתית ועוד אני זוכרת מצבים מעורפלים ויחד עם זאת בגיל קטן מאוד אותי מתנהלת בצורה מרמזת על כך. האם יש דרך ל"יציאה מהארון"?

אבל זה לא כל כך פשוט כמו שאת קראת לזה"לצאת מהארון" זה מסע שכל אחת מנהלת בדרך שלה במיוחד כאלה שנפגעו כפול כמוני למשל זה מסע לנשמה בהתחלה לא הייתי עם טיפול מסודר היום אני כן כבר שנתיים באיזה שהוא מקום לבנה עשתה לי טובה ענקית שהיא מטפלת בי כי אני אישה קשה מאוד. יש כאן בפורום הזה נשים ללא טיפול גם אני לא האמנתי בטיפול אבל שאת פוגשת את האדם שאת יכולה לדבר איתו ולהיות כנה ולשחזר את מה שקרה את מבינה מה שעברת ואם זה האישור שאת מחפשת? לא נראה לי . מה שאת עברת עברת מה שאת זוכרת זה מה שקובע וזה לא משנה הגיל שלך .

תודה רבה על תגובתך התומכת, אני באמת רוצה להתחיל טיפול מסודר, מי זאת לבנה והאם אפשר להגיע עליה?

שן יקרה את מוזמנת להיות חלק מהפורום, לשאול , להתייעץ לקבל תמיכה ועוד מדברייך נשמע שאת חייה בערפל, יש כל מני סמנים, דברים שמפרעים ומציקים, תמונות זכרונות מטושטשים, כנראה שהזכרונות קשים ואת העדפת במשך השנים , להדחיק ולא לזכור, בכדי שתוכלי להמשיך הלאה, אני מבינה שעכשיו קשה עם הערפול ואת היית רוצה לדעת , להבין ואפילו לטפל.... כנראה שכעת את מוכנה יותר מתמיד... טיפול מקצועי אכן מומלץ ויכול לעזור, טיפול שיתקדם בקצב המתאים והנכון לך שאלי ,בדקי, דברי ופני למקום שמרגיש לך הכי ... בהצלחה ואנחנו כאן בשבילך אידה

ב 7 בבוקר טלפון מחברת חשמל..."אנחנו באים לנתק אותכם היום"..התחננתי...הסכימו לקבל צ'ק דחוי לקצת...מי יודע מה יקרה שיגיע התאריך לפדות את הצ'ק...ובשבע וקצת טלפון מהבנק...קצת אחרי שמונה סמס מחברת כרטיס האשראי...החוב שלך הועבר היום לטיפול משפטי ולהוצאה לפועל...והבת שלי התעוררה עם רגל נפוחה אז צריך איכשהו להגיע לרופא...אין כוח ... נמאססססססססססססססססססס דמעה

נשמע מאוד קשה ולא פשוט אבל בואי נחפש את האור בקצה המנהרה... האם את יכולה להעזר במישהו מבחינה כלכלית? לבקש הלוואה? לצמצם הוצאות? כואב לי לשמוע על הקשיים שאת עוברת ואת מוזמנת אם את רוצה להתייעץ כאן גם בנושא הכלכלי וההתארגנותי. כשחושבים ביחד יותר קל למצוא פתרונות. יש עמותה שנקראת "פעמונים" שעוזרת לאנשים בהתנדבות לצאת ממצב כלכלי קשה ולשנות את דפוסי ההתנהלות שלהם במישור הזה. אני לעיתים נעזרת בפורום כלכלת המשפחה ב"תפוז". מנוהל ע"י איש מקצוע.האם את חד- הורית? מקווה שזה בסדר שאני שואלת. את כמובן לא חייבת לענות... אנחנו איתך מאי

המצב שלי לא פשוט וקשה להסבר אותו... אין לי פתרון כרגע לבלגן שנקלעתי אליו... תודה בכל זאת על הצעת העזקרה דמעה

דמעונת, אני כל כך מצטארת לשמוע הלוואי ויכולתי איכשהו לעזור! מאוד מקווה שהבעיה תיפטר בהקדם האפשרי!!! שולחת לך בנתיים חיבוק חם ואוהב שחף

קראתי אותך כמה פעמים ושמחה שאת שומרת על הילדים שלך בתקווה שעכשיו קצת יותר טוב . מחבקת חזק שולחת קרן שמש חמה ולא שורפת של אהבה

לא חשבתי על זה לרגע... תודה על התמיכה שלך בזמנים כל-כך קשים זה מאוד מחזק! שולחת לך בחזרה חיבוק חם ועוטף אנחנו פה ממשיכים במערכה... נשארים בעיקר בבית, קרוב לממ"ד אין לי אומץ לצאת אפילו לא לקניות אלא רק מתי שהכרחי ורק בשעות מסויימות שאני חשה שזה בטוח. סמויה לא אוהבת סיכונים מיותרים. לא יודעת איך סמויה תוכל להתמודד אם ייפול לידה גראד. אם היא תשרוד את זה פיסית- האם תהפוך לנפגעת חרדה?? אולי כן ואולי לא. לא בא לי להיות נפגעת של משהו עוד פעם בחיים. שהייתי ילדה- היו לי את ההגנות הטבעיות שלי וגם בתור ילדה את לא ממש מבינה עד הסוף דברים וטוב שכך. אני זוכרת שבמלחמת המפרץ כילדה בת 14 לא הבנתי עד הסוף לכן לא פחדתי בכלל. הלכתי לביה"ס רגיל עם המסכה ולא חששתי מכלום. ובת דודה שלי שגרה במרכז דווחה לי שנפל באיזור התעשייה שלהם טיל ואז כל הזכוכיות בבית שלהם רעדו. אני זוכרת שקנאתי בה ממש כי סמויה השובבה רצתה מאוד לדעת איך זה שנופל טיל , זה נשמע לי אז ממש מסקרן שיהיה קצת אקשן! ו..בעלי לפני כמה ימים אמר לי מה את ישנה?? במלחמת המפרץ אכן נפל טיל שקרוב מאוד לאיזור שלנו. וטיל סקאד הוא בכלל לא כמו טיל גראד.. וואלה??? איך אני לא זוכרת את זה?? לא זכורה לי שום טראומה מזה...לא זכור לי שידעתי שנפל לידנו כזה.. איזה קטע זה...כנראה שבגלל שהיתי ילדה לא שמתי לב עד הסוף לדברים ןטוב שכך!

את גנובה לגמרי. את לא יכולה לדעת מה יהיה לאשורו מה שכן את יכולה ליהיות נפגעת חרדה אני אחרי שני פיגועים בחדרה הייתי כזו נפגעת חרדה . וזו תגובה נורמלית להלם של נפילת הטיל אל תשכחי שהגוף שלנו עם כל המנגנונים הוא רק גוף שבא לשרת אותנו וגם לו מותר לפחד ולאותת שאני במתח הגוף בא להגן על הנשמה שלנו . אני מכינה אותך להכי גרוע שיקרה כדי שתוכלי להתמודד עם זה הכי טוב שאפשר . מקווה מתפללת שסמויה לא תחווה אף פעם פחד וחרדה מנפילת טילים . אם לא זכרת את הארוע ממלחמת המפרץ סימן שזה לא היה גרוע כל כך .אני מקווה שזה יגמר בקרוב מאוד . תחשבי על שדרות ואשקלון איך הם סובלים בקיצור הרע במיעותו . וסליחה ענקית שאני לא כאן תמיד אני נתקעתי עם בעיות ענק שכרגע אין לי חשק כל כך לפרט ולספר ולפרוט אותן מחבקת חזק עוטפת באהבה מתפללת שלא תחווי פחדים אני באמת לא שכחתי אותך כתבתי כי רציתי לדעת מה שלומך ועכשיו שאני יודעת אז יותר שקט לי בנשמה שלי ותודה שעדכנת עושה לי טוב באמת לדעת שאת שומרת על עצמך רק קחי את הכל בפרופורציה נכונה כל הכבוד לך שאת שומרת על החיים שלך ושל המשפחה !!!כשאת לא מגיבה אני חושבת מה כבר קרה ואיך סמויה ומה עובר עליה ואיך היא מסתדרת עם הכל ועם הרגש שלה ואיזה טוב שכתבת הרגעת אותי באמת תודה לך שהגבת אני יותר רגועה אני טרחנית עקית באמת. מקווה לטוב תחזיקי מעמד יש בשביל מה

טוב לשמוע שאת בסדר ועוד צוחקת על המצב... תמשיכו לשמור על עצמכם. מקווה שהמצב יגמר כמה שיותר מהר. חזקי ואמצי

אני רגילה לתת זבנג וגמרנו את יודעת אני כמו לבנה בדיוק רק ללא תואר האקדמיה הפסידה והדיסלקציה ניצחה . וואלה פתיחה מוזרה . ולמה ככה לא יודעת כי אני עוברת משבר ועוד משבר ועוד משבר ואני צומחת ממנו . ואת לא אדם רע אלא מדהים ואיך גורמים לך לשנות את הגלגלים ? חשיבה חיובית זו תורה שאני משתמשת בה המון ואני אנסה "למכור" לך אותה תחשבי שאת כמו שמש למה שמש? כי היא גורם חזק בלעדיה לא יצמח כלום בעולם כך את לילדות שלך שמש שמממנה הן שואבות כוח וכשאין לשמש כוח היא צריכה לאגור כוח ראית את השמש כדור ענק וחזק בצבע עז כך את צריכה להיות . חמה טובה ורכה כמו שאת באמת לא משקרת כמו שהבן שלי אומר לא משקר לך . את צריכה המון כוח ואני כאן וגם שחף כאן וכולנו כאן כי את למעננו ואנחנו באמת אוהבות אותך אני מרהיבה עוז לכתוב בשם כולנו אבל אני יודעת שזה כך . את צריכה להיות עוגן קודם כל בחיים שלך הדבר הכי פשוט זה להחליט החלטות מה אני עושה היום כדי להבריא את עצמי אפילו לבד ? איך אני יכולה לצאת מזה אפילו לבד ואת יכולה . כאב לי שכתבת לא להיקשר אלייך סליחה למה החלטת בשבילי ??????? אני זוכרת לך חסד נעורייך והולכת אחרייך במדבר שלך לא ארבעים שנה אלא כמה שאת צריכה כשאת סוגרת דלת את מפחידה אותי את עושה לי רע יש לי כאבי בטן רק הבטיחי לי שלא .....שלא תעשי את זה בבקשה קשה לי אפילו לכתוב לך את המילה הזו כואב לי לחשוב על זה ואני מאמינה שאת מדהימה ולא יעוזר לך כלום את לפי הכתיבה שלך עדינה רכה ואוהבת ותומכת . מקווה שהחזקתי אותך לעוד יום בבקשה תחשבי על החיובי אפילו שיש רע כולנו עוברים ראי זאת כך דברים שצריכים לעבור מכירה את הספר של ורד מוסינזון ? לא מוותרת עלייך לא רוצה לא בא לי מה תעשי תכתבי לי למייל ותוציאי את הכל במייל אם זה בסדר לך את לא מציקה ולא מעיקה צאי מזה כבר

אין לי כל כך מילים כרגע... דמעה

את לא צריכההרבהמילים את צריכה להחליט החלטה חשובה כרגע והיא מה אני רוצה ואיך אני הולכת לבצע את הדברים מובן ? ואחרכך נלך צעד צעד קודם החלטה זה חלק מביצוע לאט אני אתן לך גב לאט

אתמול הבנתי שבאמת עדיף כבר לא להמשיך.. הבנתי שאני בתכלס עושה יותר נזק מטוב לאנשים היקרים לי הבנתי שאני תקועה ואין לאן ללכת הלאה הבנתי שעבר שלי תמיד יכתיב את ההווה והעתיד שלי ותמיד אהיה יותר בנפילה מאשר לא הבנתי שמצבי הפיזי רק ילך יחמיר עם הזמן ואני לא רוצה להפוך לנטל על בנותיי הבנתי מה אני צריכה לעשות ועכשיו רק מחפשת את האומץ עצוב לי שככה הוא ניצח בסופו של דבר שלא יכולה למצוא לעצמי הגדרה עצמית מעבר לנפגעת שלא יודעת איך לראות את עצמי כמשהו יותר מצעצוע של אבא שלא מצליחה לראות שאולי אני שווה משהו עצוב שזה ככה דמעה

האמיני לי שאם אכתוב לך מה אני עוברת את תבכי בחיי יותר ויותר מקשים עליי אבל אני החלטתי בשביל הבן שלי לעשות שמניות באויר ולא לוותר . מי שיש לו ילדים לא יכול לוותר למי תשארי אותן? חשבת על כך ? מי יעזור להן אם לא את? קחי את האחריות על חייך . את רוצה אני מוכנה לעזור לך למצוא הגדרה מחוץ לנפגעת - תאמיני לי שבימים הקשים שלי הושטת יד ענקית לתוך חיי ואיך אוכל לשכוח? תודה . את כן שווה בעצם זה שאת איתנו כאן ואני יודעת שאני משעממת אבל את כן שווה את חברה טובה ואמא טובה את אישה שאכפת לה אני רואה מה את כותבת לנו ואיך את מביעה את עצמך חבל להפסיד אחת שכמוך . את לא יודעת איך לראות את עצמך כמהשהוא יותר מצעצוע של אבא - הפכת להיות אמא בזה את כבר יותר את נאבקת חזק כדי לשרוד אז את כבר יותר .ואת עוזרת לאחרות גם כאן בפרום וזה נהדר וזה כבר יותר האם את יכולה לראות עכשיו שאת יותר מזה???????אוהבת אותך דואגת לך אפכת לי ממך תור

תור אני אמא רעליה.. מה שנרקא באנגלית toxic parent אני רק עושה נזקים אל תדאגי לי דמעה

תודה שאת כאן דמעה

דמעונת הדברים האלה שאת אומרת שהבנת אותם הם רק מחשבות שנובעות מהכאב הרגשי שלך אלו הן לא עובדות שלא ניתן לשנות את תוכלי לחשוב מחשבות אחרות ברגע שמצבך הרגשי ישתפר האנשים היקרים האלה שאת חושבת שאת עושה להם נזק אוהבים אותך את יקרה להם והם חושבים ומרגישים אחרת ממך לגבי הנוכחות שלך בחייהם אולי תשאלי אותם מה הם חושבים לגבי המסכנות שהגעת אליהן? לפני שאת מחליטה עבורם........ מחבקת אותך בניסיון להרגיע את נפשך הכואבת והמתייסרת את יקרה לי אל תשכחי את זה שחף

דמעה יקרה את צריכה לחזור לטיפול לחזק את עצמך, את הדמוי העצמי שלך להאמין בעצמך לראות את האור אני יודעת שקשה לטיפול צריך כסף, אבל אל תאבדי תקווה, קל לומר...אני יודעת.... מחזקת אותך ומקווה איתך שישתפר אידה

דמעה יקרה את צריכה לחזור לטיפול לחזק את עצמך, את הדמוי העצמי שלך להאמין בעצמך לראות את האור אני יודעת שקשה לטיפול צריך כסף, אבל אל תאבדי תקווה, קל לומר...אני יודעת.... מחזקת אותך ומקווה איתך שישתפר אידה

דמעה יקרה את צריכה לחזור לטיפול לחזק את עצמך, את הדמוי העצמי שלך להאמין בעצמך לראות את האור אני יודעת שקשה לטיפול צריך כסף, אבל אל תאבדי תקווה, קל לומר...אני יודעת.... מחזקת אותך ומקווה איתך שישתפר אידה

דמעה יקרה את צריכה לחזור לטיפול לחזק את עצמך, את הדמוי העצמי שלך להאמין בעצמך לראות את האור אני יודעת שקשה לטיפול צריך כסף, אבל אל תאבדי תקווה, קל לומר...אני יודעת.... מחזקת אותך ומקווה איתך שישתפר אידה

ובטח לא טיפול... ושכבר הייתי בטיפול שלא עלה כסף הם ממש לא ידעו איך להתמודד עם אחת כמוני.. ולא לאבד תקוה? זה באמת קשה מידי אל תדאגי... דמעה

צריכה מישהו לדבר איתו אין לי כח

אני כאן מה קורה לי ? למה אין כוח ? שתפי דברי אני כאן

שלום לך לי ברוכה הבאה לפורום תרצי לשתף קצת במה שעובר עלייך? שחף

לי יקרה ברוכה הבאה אני מבינה שקשה....שאת בעיקר לבד... ויש הרבה דברים קשים ומעיקים אל תשארי לבד אנחנו כאן בשבילך , את יכולה לדבר ולשתף... ואם מאוד קשה לשתף בפורום את יכולה לפנות אלי במייל לפני כן ואנסה לעזור... ואולי לתת גם אומץ לשתף כאן כאן בשבילך אידה

לא רוצה שיכאב ראיתי סרט נחמד חשבתי שהוא יעשה לי טוב אבל זה לא עזר מרגישה שאני מתפרקת לחתיכות קטנות שוב לא עשיתי היום שום דבר ממה שהתכוונתי רק ישבתי מול המחשב כל היום בין היתר ניסיתי לחפש עבודה חדשה נמאס לי מהעבודה שלי ומצד שני מפחדת שגם אם אני אמצא עבודה חדשה לא יהיה לי טוב שם לא רואה את עצמי מרגישה טוב בשום מקום שוקעת שוקעת שוקעת ...............................

מחבקת בלי מילים דמעה

שולחת לך חיבוק חם ומחזק.... שיחזרו אלייך הכוחות כמה שיותר מהר!!! למרות הייאוש ממה שאת עושה היום אני בטוחה שתיפתח לך דלת חדשה למשהו אחר שיהיה טוב ומעניין עבורך... הרבה סבלנות... אני בטוחה שתמצאי עבודה חדשה!!!!! הנה תראי אותי, כשפיטרו אותי רציתי מייד ללכת לחפש. אבל פתאום נפתחה המלחמה. לא עבודה ולא בטיח! אה.. יש לי חדשה טובה קטנה, לא שהיא עוזרת לי עכשיו- התקשרו אליי בשבוע שעבר שההמלצות שלי הגיעו מחברת האם בחו"ל. אני צריכה לגשת לקחת אותן. המלצות ממקום עבודה כזה ישמשו לי מנוף למציאת עבודה חדשה אבל בגלל המלחמה אין לי לאן למהר.. סמויה בבית. שומרת על הילדים...מכל משמר!

תודה שאתן כאן ולא משאירות אותי לבד

שתיהיה לכולנו שבת שלום שבת של שקט ובטחון לכל תושבי הדרום שכל חיילי צהל ישבו הבייתה בשלום אמן מ?י ש??ב??ר?ך? א?בו?ת?ינו? א?ב?ר?ה?ם י?צ?ח?ק ו?י?ע?ק?ב הו?א י?ב?ר?ך? א?ת ח?י??ל?י צ?ב?א ה?ג?נ??ה ל?י?ש??ר?א?ל, ה?עו?מ?ד?ים ע?ל מ?ש??מ?ר א?ר?צ?נו? ו?ע?ר?י א?לה?ינו? מ?ג??בו?ל ה?ל??ב?נו?ן ו?ע?ד מ?ד?ב??ר מ?צ?ר?י?ם ו?מ?ן ה?י??ם ה?ג??דו?ל ע?ד ל?בו?א ה?ע?ר?ב?ה ב??י??ב??ש??ה ב??א?ו?יר ו?ב?י??ם. י?ת??ן ה' א?ת או?י?ב?ינו? ה?ק??מ?ים ע?ל?ינו? נ?ג??פ?ים ל?פ?נ?יה?ם. ה?ק??דו?ש? ב??רו?ך? הו?א י?ש??מ?ר ו?י?צ??יל א?ת ח?י?ל?ינו? מ?כ??ל צ?ר?ה ו?צו?ק?ה ו?מ?כ??ל נ?ג?ע ו?מ?ח?ל?ה ו?י?ש??ל?ח ב??ר?כ?ה ו?ה?צ?ל?ח?ה ב??כ?ל מ?ע?ש??ה י?ד?יה?ם. י?ד?ב??ר ש?ו?נ?א?ינו? ת??ח?ת??יה?ם ו?יע?ט?ר?ם ב??כ?ת?ר י?ש?ו?ע?ה ו?ב?ע?ט?ר?ת נ?צ??חו?ן. ו?יק?י??ם ב??ה?ם ה?כ??תו?ב: כ??י ה' א?ל?ה?יכ?ם ה?ה?ל?ך? ע?מ??כ?ם ל?ה?ל??ח?ם ל?כ?ם ע?ם איב?יכ?ם ל?הו?ש??יע? א?ת?כ?ם: ו?נאמ?ר א?מ?ן

מה שלומכן בנות בימים אלו?. האם אתן במקום בטוח? כיצד מרגישות בצל המלחמה? שבת שלום אידה

תודה על החיזוק והתפילה למען תושבי הדרום והחיילים הגיבורים שלנו! אנחנו בעורף- חזקים ועומדים איתן! ונוסיף לעמוד איתן למרות הפחד והבהלה שהם זרעו בנו לא ניתן להם לשבור אותנו אנחנו נשמעים בקפדנות להוראות פיקוד העורף בכך ניצלים חיינו ומחכים בסבלנות עד שהצבא שלנו ישיג את יעדיו בגבול הדרומי . והשלווה והביטחון יחזרו לחיינו אמן! אמן! אמן! שזה יהיה בקרוב...

עמית זוכרות אותה ????? היא ניסתה להתאבד ואני כואבת את מצבה של האישה הזו גם שיתפתי את אור הנפש בסיפור הזה .הייתה כתבה על זה תכנסו לוואלה לעזרה נפשית שם היא כותבת תחת הכינוי ללא שם ותקראו תחפשו את הכתבה עליה מזעזע מאוד וזו האישה שנלחמה על הילדים שלה? לא יודעת למה הכל יוצא כך ואני מה שלומי היום ?????????? חרא לי תודה טוב אני גרה אצל הוריי וחטפתי עכשיו על כך שאני לא מתנהגת יפה עם הילד שלי ואתן יודעות מה מתחיל להימאס עליי כל הסיפור הזה יש לבן שלי בעיה ענקית שאני מטפלת בה ואני כבר עייפה נפשית מכל הסיפור הזה אימי מתנהגת אליי כאילו אני אפס ושהיא מקבלת ממני שלגבי היא אדם בזוי אז היא נפגעת ואתמול עוד חטפתי מאבא שלי על הראש מה שבדרך כלל לא קורה ראבק אישה במלוא מובן המילה מהקורה כאן בכלל ????????? תור מתי תתעוררי? שאלה טובה אני במצב הזה כבר שש שנים ואולי היגע סדר חדש לחיים ?? לא יודעת מה לכתוב לכן יותר במצב רע מכוניצ טורנטה משומשת שבורה במצב רע מאוד נפשית ריק לי מאוד ואני מתחילה למלא את המצברים לאט זה שלבים התחלתי טיפול חדש אלטרנטיבי מה שרציתי סוף סוף שנים של בכי יסתיימו אני מקווה שבטיפול המשולב כי לא עזבתי את לבנה הבהרתי דברים והצלחתי באמת שכן אפילו שקשה איתה איזה מזל שלא ויתרתי . החלטות שלי עכשיו זה לשנות כיוון עם הבן שלי לעבוד קשה מאוד על הכל ודי להחליט שדי שלא ירמסו אותי יותר במיוחד לא הוריי די!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ולמה אני כותבת כי אתמול כבר רציתי לשחרר ממני את הכל ולא ידעתי איך לעשות זאת מחקתי והיום אני אשלח זאת כך מצטערת אולי שיטת הקיזוזים תעבוד אצלי מי יודע ? ורק שתדעו לכם שכל מה שאני עושה בא מהכסף שלי ממה שיש לי אם יותר אז יש יותר ואם פחות אז יש פחות וחבל שהוריי מחשבנים אותי על החשבון הפרטי שלי נמאס מזה מלחמה לא רק בחוץ יש גם מלחמת פנים קשה של השרדות . סליחה שנאלצתן לקרוא את מה שיצא לי מנשמתי הכואבת ממש מתנצלת לא מתכוונת להכאיב וזה יוצא נשבעת לך שחף שאני בטיפול גם אלטרנטיבי וגם מסורתי השילוב הזה יצליח להקים אותי ולדעת איך להתמודד עם ילד שסובל בעיית קשב וריכוז והתנהגות אני עושה לא מוותרת יש בלאגן ענק עם הסיפור הזה אבל מי שיודע יודע על כך . זהו שיהיה לנו יום טוב ונהדר שיהיה פחות מלחמות פנים ולא מלחמות חוץ יותר ושנשלים עם הכל ב"ה מתי שהוא יום טוב לכן ותודה

את מתמודדת עם כל כך הרבה חזיתות במקביל... את אמיצה וגיבורה לדעתי שבחרת כך להתמודד ולא לוותר. כל הכבוד לך. קחי כל יום וכל דבר בעיתו. נסי להפריד בין כל הגורמים. תנשמי עמוק ותרגיעי את הנפש הכואבת והנאבקת. העובדה שאנחנו לא מוותרות היא סימן שנצליח. לאט לאט. צעד צעד. אומרת תודה על כל יום שיש לנו לנצח ולהתקדם בו גם כשאני רוצה למות וקשה לי.. שולחת לך המון כוחות וחיזוקים מאי

תור יקרה את לוקחת על עצמך כל כך הרבה יש לך עם כל כך הרבה להתמודד ... מכל הכוונים... יש דברים שצריך אולי מעט להתעלם - לא לשמוע... להציב מטרה לטפל ולדאוג לעצמך...לכל מה שחשוב ועושה לך טוב, שתוכלי לעניק לעצמך ולילד שלך! שמרי על עצמך מחזקת אידה

אבל הלוואי שזה היה כל כך קל כמו שאתן כותבות שיטת הפעולה שניסיתי להתמודד דבר דבר היא לא נכונה ואני צריכה להתמודד עם הכל כולל הכל בגלל פקידת סעד בגלל הלשנות בגלל הכל אין זמן אם נרדמתי חטפתי זה שם המשחק לצערי .

תור יקרה! מחזקת אותך במאמצייך ובמלחמתך לשמור על שלמות משפחתך. רואים כמה את נאבקת ונלחמת בשביל הילד, בשביל הבעיות שלו כל- הכבוד למרות הנפילות רואים שאת אישה חזקה שמתעקשת ולא נשברת!!! ((((((((((((((((((((((((((תור)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) סמויה

היום התחיל החוג שאני מעבירה יצירות מחומרים בטבע אני בונה את הפעילות קיבלתי המון מחמאות מההורים של הילדים בפעילות וזה יהיה קבוע גם אלה שאני עובדת אצלם מרוצים מאוד וזה כסף שעוזר לי לשלם חשבונות חצי ונסיעות אמרו לו עלי שאני מדהימה מחייכת לי בשקט ולא מאמינה

את באמת מדהימה וכל הכבוד לך האמני שתצליחי לעבור את הגל הזה

זאת היתה הפעם השניה למרות הכאב ראש והעייפות זה הלך מצוין קיבלתי פידבקים מההורים ומבעלת המקום ולא האמנתי שתהיה לזה הענות כל כך גדולה הפעילות הבאה בשבוע הבא פעמיים בשבוע והפעם נושא אחר הרעיון הוא חומרים מהטבע אם זה ילך כמו שצריך אולי בהמשך אני אהיה עצמאית אבל עם עבודה קבועה ברקע זאת השאיפה שלי ואם כבר , מישהו מכיר סיפור לילדים על האדם הקדמון או אתרים שמהם אפשר לקחת סיפור? כי בתחילת הפעילות אני מספרת סיפור ובעקבותייו היצירה שקשורה

טוב ששיתפת בהשג שלך, בהצלחה... מקווה שימשיך כך. גם אני מעבירה חוגים בכל מיני תחומים. אני יודעת כמה לפעמים קשה להכיר בהשג אז יופי שאת עושה את זה!

הוכחת לעצמך כבר לא פעם ולא פעמיים שיש לך את זה!!! כל הכבוד לך!!! מגיע לך להנות מכל רגע :)

כל הכבוד לך גל יקרה זה לא מפתיע!!! כי תמיד היו לך את היכולות האלה!! אבל בהחלט כייף לשמוע! תאמני ותיהיה גאה בעצמך כל הכבוד אידה

אני לא יכולה יותר להחזיק בפנים את הסיפור שמתרחש עכשיו בחיים שלי. לא יודעת איך לספר אותו אפילו. מרגישה בושה עצומה. חוסר אונים. פחד... התברר שהבחור שפגשתי לא רק שבעצמו היה קורבן תקיפה, הוא גם היה מכור לסמים... הוא יצא מזה ועדין מנסה לצאת מזה אבל הסיפור כל כך לא פשוט. קשה לי אפילו לספר את כולו למרות שזה לא הסיפור שלי. מפחיד אותי. נוצרה ביננו חברות וקרבה כזאת. הוא היה כל כך מתחשב ומתוק אלי, מקשיב, מכבד, סבלני.. הוא לא לחץ עלי בשום אופן ללכת למקום שאני לא רוצה מבחינה מינית.. הוא לא בדיוק בחור יציב אבל הוא מאוד רוצה ומנסה לשקם את החיים שלו ומאוד רוצה את הקשר איתי. קשה לי בטרוף. אני לא יודעת מה לעשות עם כל זה. אין לי מושג. לא יודעת למה נכנסתי ואם אני יכולה לעמוד בזה.. כל מיני פחדים רצים לי בראש. אולי זו טעות. הוא היה גלוי וישר איתי, והכל קרה מהר מאוד. נפתחנו, סיפרנו אחד לשני דברים. זה היה מאוד משחרר ונוצר אמון, אבל עכשיו אני נסוגתי. מפחדת לתת בו אמון. מפחדת מהעבר שלו ומהבעיות שלו.. הצילו...

מאויש'קה מה העניינים?? ברור אני מבינה את הקושי שלך פתאום לתת אמון בבחור... את התכוונת בכלל להיתמך ע"י מישהו שיכיל ויגונן לכן הסכמת להיפתח... היו לך ציפיות מהבחור שיחזיק אותך בכאבך... אבל לפתע מתברר לך שהוא עצמו זקוק לתמיכה ואין לך את היכולת, המשאבים והכוחות לכך, בכלל.. נכון, פיתחת אליו אמפתיה כנפגעת...אבל תזכרי- שלאור הבעיות שלו פרט לאהדה קשה להאמין שתוכלי לתת לו מעבר לזה. אני אישית תמיד התרחקתי כמו מאש מכל אילה. ומעולם לא הסכמתי להיות בקשר. העולם הזה לא נגע לי. בגיל 17 הכרתי בחור דרך בת-דודה. לא ממש הסגנון שלי. אבל נתתי לזה צ'אנס. היה נחמד לצאת איתם. מפה לשם הוא התוודה בפניי שיש לו תיקים במשטרה על עברות רכוש וגם ישב תקופה במעצר והוא רוצה להשתקם אבל הם מסתירים את זה מבת-דודה שלי ונשבעתי לא לגלות לה כי לדבריו החבר שלה גם היה מעורב בזה. מיד באותו מעמד ביטלתי את הקשר. וההוא כיבד אותי, דווקא. ולא פיתח נגדי אלימות או משהו.. לא פחדתי ממנו, למרות מה ששמעתי עליו מפיו. מה לי ולעולם הזה?? עם כל האכזריות והצער- חתכתי בלי להניד אפעף. אבל לא סיפרתי לבת דודה שלי דבר כי ממילא ברור היה לי שהיא יודעת שיש משהו וגם היא מסתירה ממני. וההוא רק חושב שהיא לא יודעת...ממש.. דרכינו נפרדו. היא התחתנה עם החבר. והסתבכה איתו. אח"כ התגרשה ממנו. הסתבר שמראש היא ידעה עליו הכל.. מראש צריך להיזהר מסכנות ודרכים עקלקלות זה לא שווה את זה. אני לא יספר לך את כל סיפורה העגום של בת דודתי שכיום השתקמה ועומדת להתחתן עם בחור טוב.. אבל אם את חשה בסכנה כלשהי- אל תתביישי להציב גבולות בשביל עצמך. את הכי חשובה!

מאי יקרה זה בהחלט מורכב ומבלבל, הרבה נפגעים ונפגעות פונים בדרך כזו או אחרת להתמכרות: סמים, כדורי שינה, הפרעות אכילה , ספורט ועוד הכל כדי לברוח מהכאב הנורא, זה יכול להיות קשר עם הרבה תמיכה והבנה וזה יכול להיות קשר מתיש, פוגע וכואב.... את צריכה להיות זהירה, לשמור על עצמך ולהקשיב במלוא הקשב לתחושות הבטן שלך. כמו כן דברי ושתפי את הסביבה, אל תשאירי קשר כזה בסוד, בהצלחה אידה

זה באמת נהיה קשה מדי כרגע. הוא מבין את זה אבל הוא מאוד נזקק... ואני נשאבת לנזקקות שלו, לרצות, לדאוג לו, להציל אותו- זה כנראה דפוס שקיים בי מהפגיעה.. שוכחת את עצמי ואת הקושי שלי ונשאבת לשלו. קשה לשים גבולות... אני לא מכירה אהבה נורמלית, קשר נורמלי, אבל זה כל מה שאני מבקשת.. הוא הולך לקבוצת תמיכה כזאת לאנשים שמנסים להגמל כל יום. הוא מנסה לצאת מזה ורוצה לעבוד על עצמו ועל הקשר ביננו אבל אני צריכה אויר. הוא קצת נאחז בי ואני לא מצליחה לנער אותו ממני כי גם אני רוצה משהו ממנו כנראה. אוף........................... יש לי בחילה. החיים שלי נראים כל כך הפוכים ודפוקים..

מטומטמת שכמוני האמנתי שאם אאמין בטוב יהיה טוב האמנתי שאם אהיה בן אדם טוב יקרו גם לי דברים טובים וזה לא ככה וויתרתי דמעה

http://farm1.static.flickr.com/17/19934989_bbe88e0232.jpg מישהו - איריס פרחי " מישהו מסתכל עלי מדבר עלי, מתקרב עלי מתרחק ממני, צוחק ממני נגעל ממני מישהו מתייחס אלי שם לב אלי, מצביע עלי אני כאן בכלל אני לא אי שם בחלל אני צועקת הם לא שומעים קופצת, האם הם לא רואים אני מרגישה איך לא מתעוררים אני צמאה יותר מאחרים. אני שותקת, הם רדומים מוותרת, הם חולמים נופלת, כשהם מתעוררים הולכת כשהם נשארים. נעלמת, הם שוכחים נמחקת, בזמן שהם מתפתחים ומציירים לעצמם דמות אחרת שתחליף, אני מיותרת. אני צועקת הם לא שומעים קופצת, האם הם לא רואים אני מרגישה איך לא מתעוררים אני צמאה יותר מאחרים. אני שומעת, עד בתוך הראש אני שואלת ועונה מראש במרכז ואין כלום מסביבי לבד, עם כאבים. אני צועקת הם לא שומעים קופצת, האם הם לא רואים אני מרגישה איך לא מתעוררים אני צמאה יותר מאחרים." בין כל הבלגן - שרית חדד ".... ואולי אותי אתה שומע והקול שלי בך נוגע ואולי זה רק עוד קצת, עוד רגע עד שתבחין בי, אני כאן ממזמן מזמן.. עד שתראה אותי בין כל הבלאגן..." דמעה

דמעה יקרה מצטערת אל תוותרי למרות שקשה הכל מסביב קשה אל תוותרי תאמיני לא רק לזמן קצר...האמיני לתמיד זה יבוא איתך אידה

רוצה שתנסי להיות וכן להאמין בטוב אמונה זה לא זוג גרביים או מכנסיים שזורקים לאחר שימוש אמונה זה או שאין או שיש בבקשהאת יודעת מה אומרים זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתי אחרייך במדבר ארבעים שנה ועזרת לי ואת כן מדהימה ונהדרת ולא יעוזר לך כלום את כל כך מקסימה ונהדרת ולא אני לא מוותרת עלייך בכלל לא עוד לא הגיע הזמן שלך בבקשה

זה שכרגע לא קורה מה שהיית רוצה שיקרה זה עוד לא אומר שדברים טובים לא קוראים לך בכלל קרו לך כבר בעבר ויקרו לך גם בעתיד אני איתך! גם כשאת לא כל כך מאפשרת.... עדיין איתך.... במחשבות שחף

לא קורה מה שהייתי רוצה שיקרה? נכון...אני בפאניקה מוחלטת...אין כסף ואין אוכל ותיכף גם אין דירה ואין לאן לפנות ואני מרוסקת... ויודעת שאני לא מאפשרת קירבה אבל זה באמת להגנתך כרגע לא להיות איתי בקשר... דמעה

כל כך נמאס לי מזה שאני צריכה לאכול או לא לאכות לפי שעות בהתאם לכדורים שאני צריכה לקחת זה מעייף אותי זה גורם לי כל הזמן להתעסק בנושא האוכל וזה ממש לא עושה לי טוב זה יוצר אצלי התנגדות רגשית לאוכל וזה ממש ממש מקשה עלי מפחדת שברגע שלא אצטרך כבר לקחת כדורים לא ארצה לאכול בכלל ברור לי שזה תלוי רק בי אבל לפעמים אין לי יותר כוח או רצון להילחם עם עצמי וזה שאנחנו לומדים עכשיו על הפרעות אכילה רק מוסיף שמן למדורה רוצה שכל זה יעלם רוצה שהמחשבות יעלמו רוצה שקט!!!

באמת שאין :( שונאת לעבוד בערבים אבל לי ברירה אחרת כי לא מוצאת משהו בבקרים שיתאים לי מבחינת הימים מבאס ברמות :(

את כותבת בתשובות הנפלאות שלך שזה תלוי בנו ואנו צריכות למצוא את הפתרון אם אני לא טועה ואני לא . מתוק תאספי את עצמך מותק תאספי את עצמך ואת יודעת איך לצאת מזה נכון ? או שאת צריכה תזכורת ? בקשר ללימודים עשי הפרדה בינך לבין השיעורים תנסי אני יודעת שזה קשה אבל לך יש גדולה להבין כאחת שעברה את יכולה לקחת את השיעור למקום נכון וטוב וללמוד מזה לטובתך ידע שווה כוח נצלי את הכוח שאת צוברת למען עצמך קודם כל יקרה אוספת אותך באהבה ובחיבוק רך וטוב ואני אספר בהזדמנות מה קורה איתי כי כרגע הכל בלאגן גדול . אוהבת אותך מדהימה שכמוך ולמדתי ממך המון שיעור לחיים שאת אני יודעת קל לכתוב קשה לעשות אבל עושים כי אין לנו הברירה טוב התפלספתי למיליון שנה זה שיהיה לך אחלה יום כי אני לא אהיה כאן והתחלתי טיפול אלטרנטיבי שהוא פי אלף יעזור יותר ורק שתדעי שצדקת בהכל אוהבת ומעריכה את מדהימה

עבר היום............ נו אך את מרגישה? מקווה שישתפר ואת מוכנה ליום חדש יום נפלא אידה

אי אפשר לראות - בלאגן " אי אפשר לראות את הצבעים הבהירים עכשיו הכל שחור החיים לא מאירים ליבי שלי כבד, פני לא זוהרים צועק אני צורח מבכה את החיים אני פושט את היד אני זועק לעזרה אני קורס פה עכשיו, מתמוטט בפינה אני ואני ואני מתפרק בתוך עצמי אי אפשר לראות את החיים האחרים אוכל עכשיו מרור, הנעורים מתרחקים גופי שלי חרד, שדים מתעוררים צועק אני צורח, אתם כלל לא שומעים אני פושט את היד אני זועק לעזרה אני קורס פה עכשיו, מתמוטט בפינה אני ואני ואני מתפרק בתוך עצמי." דמעה

מדביקה אותך הכי חזק שיש מותק עם וב בדק חם מסירה את שכבות הכאב במטלית רכה ואת קריסתך אוספת למטפחת אדומה ואני מקווה שבמילות הנחמה תוכלי למצוא כוח להחזיק את עצמך עוד שניה עוד דקה עוד רגע עוד יום ולאט לאט תקומי כי לךאין ברירה בתקווה

שבת שקטה ושלווה שבת בטוחה שיהיו לנו בשורות טובות אמןשמרו על עצמכן אידה

שבת שלום, אידה יקרה, תודה על ההתעניינות והדאגה השבת עברה בשלום, ברוך השם מקווה לבשורות טובות לכולן ולכל עם ישראל ולכל תושבי הדרום האמיצים, יישר כוח! ושהחיילים שלנו שנכנסו היום לעזה (החלה הפעולה הקרקעית לקראת מוצ"ש) יחזרו אלינו בריאים ושלמים!!!! אמן ואמן כן יהי רצון!!!!!!!!!!!

אמן! אז עברת למקום שקט ומוגן יותר??? אך את מרגישה?? מצליחים להרגע? שולחת לך המון כוחות לעבור זאת יחד עם תושבי הדרום ובכלל כל עם ישראל חזקי ואמצי אידה

איך הבנים ? ואיך הבעל ואת? מקווה לבשורות טובות המשפחה שלי באשקלון התפזרה ואין קשר אחד בחדרה והשאר בדרום נתיבות ואשקלון . מחבקת חזק חזק ושוב תשמעי לפיקוד העורף הפחד שלך מובן לי יקירה אוהבת מחזיקה אצבעות שהכל יהיה בסדר במהרה שבת טובה לכם

יקרה שלי, שבוע טוב!! אמן על כולנו ועל כל עם ישראל!! תודה על התעניינותך.. מאחלת לכל בני משפחתך שבדרום שהכל יהיה בסדר, שיהיו חזקים ובעזרת השם כולנו נצא סוף סוף מהסיוט הכפוי הזה!! נסענו לשישי שבת למשפחה בראשון. עכשיו חזרנו משם. עולם אחר... ניצלנו כל רגע. כך כך פינקו אותנו- במטעמים כיד המלך, הקיפו אותנו בחום ואהבה יצאתי משם "בדמעות". לא רציתי לחזור. פחדתי! וזה משליך אותי הישר את הילדות שלי- איך כמו אז רציתי להישאר - "שם" ולא לחזור "לתופת" שבבית. את שוב ילדה קטנה וחסרת אונים שלא רוצה לחזור הבייתה אבל גם לא יכולה להישאר כי תמה תקופת האירוח. מוצ"ש- הפך לסיוט ארור וכמו ילדה התפללתי שמחוגי הזמן יעצרו ותישאר פריז על התמונה שאני בסלון שם מתפנקת ונהנית.. אך תשאלי איך סמויה התנפלה "בחזירות" על המקלחת שלהם... חצי שעה תמימה ניצלתי שם... בד"רכ אני לא אורחת "חזירה" ונצלנית ותמיד משתדלת להתנהג באיפוק. אבל הפעם, ברגע שנכנסתי למקלחת לא רציתי לצאת משם.. עוד חפיפה ועוד אחת... כאילו ולא ראיתי מקלחת בחיים שלי! אח"כ דודה שלי ואני נכנסנו כמלכות לחדר האיפור שלה והתמרחתי והתגנדרתי כמו ילדה קטנה כולה בשביל לצאת לפארק! אבל הייתי חייבת את זה! אה.. ודודתי היקרה, אחות של בעלי החליטה לפרגן לי בזוג נעליים יקרות במיוחד שעלו לה לפחות 1500 ש"ח בעונה. לבשה אותן פעם אחת ונתנה לי אותן היום כמעט במתנה כי אני לא נצלנית ולא הסכמתי לקבל אז התעקשתי לתת לה סכום סמלי בעדן בכל זאת, זוג מגפיים מעור מדהים של עד הברך של מותג יוקרתי שבאות עלייך בול עם סקיני ג'ינס... והן יושבות גם עליה מדהים.. חמודה! אני לא הייתי מוותרת...נתנה לי למדוד אותן ושהיא ראתה איך אני מזילה עליהן ריר היא התעקשה לתת לי אותן וגם נשבעה שאבדה לה הקבלה שלהן. אבל אני בכ"ז התעקשתי לשלם סכום מועט כלשהו . ו..הנעליים שלי!! קפצתי משמחה! זה עשה לי את היום. זהו בינתיים, מקווה שסמויה תזכה לנעול את הנעליים האלה בבטחה.. בחודש הבא מתוכנן אירוע.. אני מתה לשמוח בהן!!

איך סמויה נהפכה לרד"ר אנושי: ההחלטה לצאת מכאן לשישי-שבת לא הייתה קלה כלל וכלל. בכ"ז, זה דרש מאיתנו אומץ רב להתרחק מן החדר המוגן, לעלות לאוטו ולנסוע בתוך העיר המטווחת לכוון היציאה. לא החלטה של מה בכך שגזלה ממני המון מתח ואנרגיות. ברגע שהייתי בחוץ עם המזוודות והילדים בחוץ החוורתי כסיד! פחד איום. איך אתגונן בלי הממ"ד! בעלי העיר- כמה את חיוורת! חשבתי, הלוואי ואוכל להלביש ל עצמי מיגונית וללכת בחוץ.. לפני כן, כל בוקר יום שישי, תחושת בטן אותתה לי, שאמנם כל היום הם לא יירו עלינו אבל!!! יש לסמויה תחושה קשה שהחל משעה 16:00 לקראת סמוך לכניסת השבת הם ייתחילו לירות עלינו גראדים. זה בטוח יקרה בשעות אילה! שעה שיהודים יקרים חוזרים מבתי הכנסת לארוחת השבת. "מה את מקשקשת דברים הזויים, סמויה נזף בי בעלי מה את דובר של חמאס?!?" אבל אני- הייתי בשלי. וכך עברו השעות ואנחנו- לא מתארגנים ולא זזים. ו..פתאום בשעה שלוש, נוכח תחושות הבטן של סמויה- הרד"ר שחושבת שהיא מכירה את טקטיקות הלוחמה של חמאס קפצה מן הספה והתארגנה ליציאה בשעת שיא. בשעה 15:20 היינו כולנו בחוץ! ואני דוחקת בבעלי קדימה! בוא נברח מכאן שים גז אני מריחה את השעה בה הם יירו. אני באה לעלות לאוטו בשעה הנכונה ו..לפתע הכלב שלנו ברח החוצה.. ומסרב לחזור חזרה כנראה שבעלי שם את המזוודות באוטו השאיר לרגע את השער פתוח והכלב הארור- ניצל את זה ויצא.. והוא לא רוצה לחזור! ואני עם חב' של נקניק מנסה לפתות אותו בחזרה. והוא.. בשלו- מתרחק לו...רוצה להסתובב חופשי בדיונות. הוא היה סגור המון זמן.. סמויה חושבת- אם נתעכב עכשיו לא נספיק, הירי יתפוס אותנו.. אטוטו הרי, כניסת שבת. במזל אחרי עשר דק' בעלי תפס את הכלב הסורר והכניס אותו הבייתה ואנחנו נסענו. כל הנסיעה עד ליציאה אני מתחבאת עם הידיים על הראש... והחיוך חזר לשפתותיי אחרי שעברנו את יבנה. הגענו יחסית מהר למרכז- בשעה 16:10 נסענו די מהר.. והכבישים היו ריקים..ואז.... בשעה 16:30 לערך מתקבל הודעה בטלויזיה על מטווח על העיר שלנו סמוך לכניסת שבת! פגיעה ישירה בבית פרטי מזל- אין נפגעי גוף. כל בני הבית ניצלו ברוך השם. ומייד לאחריה ירי נוסף לעבר העיר שוב... היו כמה נפילות קשות סמוך לכניסת שבת בדיוק ע"פי הערכות סמויה!!! איזה מזל שברחתי בזמן... מקווה שיבוא יום וכל הסיוט הזה יהיה מאחורינו ונצחק על כולנו... אמן!!

בא לי רק לפגוע בעצמי מרגישה חסרת אונים מול הדחף מול הצורך בכאב ואני מתאפקת וכועסת שצריכה להתאפק יש לי בלגן לא קטן עם הבת שלי המצב הנפשי שלה לא טוב מרגישה כמו כישלון בתור אמא טוב אני חפרתי לכם מספיק... דמעה

אני עברתי מפציעה עצמית לפציעת עבודות אומנות אולי גם את תנסי? ולגבי הבת שלך... למרות שהיא הבת שלך זה לא יהיה נכון אם תקחי אחריות על כל מה שעובר עליה יש דברים שהם מעבר ליכולותייך את תומכת בבנות שלך מעל ומעבר ונותנת להן את המקסימום שאת יכולה לתת תני לעצמך את הקרדית על כך!

לא לוקחת קרדיט על כלום אם יש לבת שלי בעיות זה בגללי ואם היא מצליחה זה בזכותה ובזכותה בלבד אם הבנות שלי די בסדר זה למרות שאני אמא שלהן ולא בזכות... אני יצור מגעיל ומטומטם ואם העולם היה כמו שצריך להיות לא הייתי אמורה בכלל לגדל ילדים המצב הכלכלי רק הולך ומחמיר ואני כרגיל מטומטמת חסרת אונים מול הכל מתמודדת עם הכל כמו ילדה בת 3 גועל נפש העולם היה מקום טוב יותר אם היו הורגים אותי לפני שנולדתי בכלל סליחה שאני כזאת דפוקה דמעה

דמעה יקרה דיי להלכות ולהאשים אתf עצמך את אמא שדואגת, שאיכפת לה שעושה כל שביכולת לכולנו יש מגבלות שצרי על עצמך אידה

אידה את לא רואה אותי נכון אני אפס אפילו מטיפול מעיפים אותי כמו זבל אני כלום פחות מאוויר וכרגע קשה לי לשמור על עצמי אבל אני שומרת בכל זאת לא יודעת בכלל למה.. דמעה

הזאת שלוקחים בבוקר אחרי האוכל כדורים לבליעה, כדורים למציצה, כדור שמתמוסס במים, משאף, טיפות אף ושעתיים אחרי האוכל יש עוד סוג של כדורים שחייבים לקחת על קיבה ריקה ואז עוד כדורים באמצע היום אחרי האוכל ואז בערב עוד הנגלה האחרונה, כמו הזאת של הבוקר ועוד אנטיביוטיקה שאסור לשתות חלב שעתיים לפני ושעתיים ואחרי ושעתיים אחרי האנטיביוטיקה עוד פרוביוטיקה, שוב אחרי האוכל ולכי תזכרי מה לקחת אחרי מה מה אחרי האוכל, מה על קיבה ריקה ומה בלי חלב ומה שעתיים אחרי מה צריך לפתח ממש אסטרטגיה קפדנית אחרת שום דבר לא יסתדר וכשזה מותנה באוכל זה ממש סיוט כי אני לא חזקה בזה במיוחד ופה ממש צריך לחשב שעות מתי אני צריכה לאכול כדי לקחת סוגים כאלה וכאלה של כדורים וגם לחשב שעות מתי מותר לי לשתות קפה עם חלב ומתי אסור זה מרגיש לי כמו עבודה קשה במיוחד אז יש לי עכשיו לו"ז חדש שמותנה בכדורים למשך שבוע שלם לפחות לא יודעת איך בדיוק אני מסוגלת לעמוד בזה אבל מרגישה שאין לי בררה כי אני כבר חייבת להבריא איכשהו

יקרה מה עם תבלא רשימה של כל הכדורים ? אולי תלכי לרפאת המשפחה שתסביר לךשוב ותעזור לך להתארגן? זה נשמע סיבוך רציני ולמה קשה עם אוכל? תשמרי על עצמך חיבוק

זה בסדר, אני מסתדרת ואני יודעת מה ומתי סתם כאב ראש אחד גדול ולגבי האוכל.... באמת שלא בא לי להכינס לזה כרגע....

מה נהיה... כל פעם שאני באה לבקר את חולה :-( רפואה שלמה יקרה ושנה אזרחית טובה לך המון בריאות אושר והצלחה ושלום על כל עם ישראל

איזה כיף שקפצת לבקר!!! התעגעתי :) זה לא שאני חולה כשאת באה לבקר אני פשוט כל הזמן חולה כבר חודשיים עם הפסקה של פחות משבוע מה שלומך יקרה? שתהיה לך שנה נהדרת!!! כזאת שתמיד נעים להיזכר בה! שחף

שחף יקרה זה הולך ומסתבך.... מקווה שתצליחי להתחזק פנימית, נפשית וגופנית החלמה מהירה איתך אידה

והנה אנחנו כבר בשנת 2009 אז.... מאחלת לכולכן..... שנה מפנקת ומחבקת שנה של שלווה ורוגע נפשי שנה של צמיחה אישית שנה של התגברות על כל המכשולים שנה של התגשמות החלומות מאחלת לכן לקחת איתכן לשנה החדשה רק את הדברים הטובים ולהשאיר את כל השאר מאחור שתהיה לכן שנה שמחה ומוצלחת שחף

שנה אזרחית טובה שנת ולגוף לכל מדינת ישראל שיהיו לכולנו בשורות טובות אידה

איך היו החגגיגות בניו יורק? איך בכלל משפיע כל המלמחה כאן על ניו יורק? ואיך הכל נראה משם ? המון שאלות שתהיה שנה אזרחית טובה לכולנו אמן

רוצה שקט לישון לא לקום רוצה שקט וחושך חזרתי לפצוע לא רציני רע ממש רע דמעה

חיבוק מקווה לימים יותר טובים (((((((((((דמעה)))))))))))))))

אני כאן!!! חיברתי ת'אינטרנט לנייד למטה... סוף סוף קצת קשר עם העולם.... ביי יקרה שולחת לך חיבוק...

כל המילים שאני חושבת עליהן נראות לי לא מתאימות מנסה לחשוב איך מוצאים את השקט הפנימי בתוך סערת הרגשות האם הרפיה ודמיון מודרך יכולים לבוא בחשבון? האם זה משהו שאת מסוגלת אליו כרגע? אולי תמונה שתעורר השראה? http://www.eaglezen.com/images/new%20pics/deep%20silence.jpg תנסי לחשוב על הדברים שמרגיעים אותך שהרגיעו אותך בעבר תעשי לך רשימה וכל יום תעשי לפחות משהו אחד מתוך הרשימה ים? אמבטיה עם נרות? מוזיקה? שמיחת פוך מפנקת ומחבקת יכולה לעזור? פשוט לשבת להטעטף בה ולהירגע..... את זה אני יכולה לסדר :) ותמיד תמיד תזכרי שאני איתך גם כשאני חולה ;) שחף

לא מצליחה להרגיע את עצמי אולי לא רוצה להרגיע את עצמי רק רוצה להכאיב לעצמי עוד ועוד לפגוע לגרום לעצמי כאב פיזי כדי שהכאב הצורח הנפשי קצת ירגע לא רוצה כבר כלום חוץ מזה מקוה שתרגישי יותר טוב מהר מהר.... די כבר להיות חולה.. דמעה

דמעה יקרה אני יודעת שהימים קשים מבינה את הצורך בשקט הפנימי שמרי על עצמך מחבקת אידה

עשיתי עכשיו משהו קשה חשוב אבל קשה. אלוהים. פלשבקים בלי סוף... הזהרתי את גיסתי שתשמור על האחיין שלי מהאיש שתקף אותי שהוא מהמשפחה... אני מעכלת את מה שקרה לי ולא יכולה לסבול שחס וחלילה זה יקרה שוב.. אבל אני פוחדת שיאשימו אותי ושיחשבו שאני מגזימה. אני יודעת שהיא מאמינה לי לגמרי- כבר סיפרתי לה על מה שעברתי. אבל עכשיו פתאום זה עולה שוב... אני לא מסוגלת לחשוב שהוא עלול לפגוע בילד הזה... אני פשוט לא מוכנה לשאת את המחשבה וחייבת לפעול ולהזהיר. אני יודעת שהיא מודעת למצב אבל בכל זאת ביקשתי ממנה שלא תשאיר אותו לבד איתו. לא רוצה להבהיל אבל אולי עדיף להבהיל כדי לשמור. אני הדודה שלו ויש לי אחריות... זה בא מהבטן ואני מסתובבת עם המחשבה הזו כבר כמה ימים וכל פעם הבטן שלי משתנקת ומתכווצת. אז היתי חייבת לכתוב לה ולהגיד את זה... אני מקווה שהיא תקבל את זה בטוב. קשה לי. קשה לי. קשה לי... כואב בטירוף... אני יודעת שהיא מאמינה לי ותומכת בי ובכל זאת קשה להעלות את הנושא ועוד בהקשר הזה... איחסה אני שונאת את הפגיעה הזאת. שונאת את הלכלוך, האשמה, הבושה האינסופיים... שונאת את הזכרונות האלה שעולים. אני יודעת שזה תהליך בריא שזה יוצא החוצה אבל בא לי להרביץ לו ולצעוק בכל העולם שהוא האשם....

אם תכי אותו אז יאשימו אותך בתקיפה וזה לא מה שצריך נכון? זה בסדר גמור להזהיר ולשמור כי את הדודה שלו אכתוב יותר מכך זו החובה שלך לעשות זאת ועשית זאת וזה שהיא תומכת בך רק מראה שהיא כן מאמינה לך עכשיו את עשית את שלך מה עוד את צריכה לעשות? לפוצץ את העניין בזהירות ועדיף מאוד שתתקשרי ל1202 שם ידריכו אותך כי יש משפחות שלא מקבלות את העניין בעין יפה ועוד יכולים גם לפגוע בך אז שמרי על עצמך וזה מעולה שאת דואגת ושומרת עליו ממש גם אני הייתי נוהגת כך באמת. אני גם חשתי מלוכלכת ואשמה ובושה ויש לזה סוף מתי שתתמודדי עם הדברים בזמן שלך כש הכל ייצא בצורה נכונה עם עזרה כמו שצריך טוב עוד מעט הולכת כי היום יום שלישי יום הדין אני סתם צוחקת . תשאלי אותה איך היא קיבלה את העניין אל תישארי עם דברים בבטן כי דברים בבטן זה מוביל לבעיות בריאות קשות ואחרכך זה כבר סבל יותר גדול . שולחת חיבוק ענק

תודה רבה לך. נראה שהיא יודעת בדיוק על מה אני מדברת וגם אחי הבין שצריך להרחיק ממנה את אבא שלי. אז אני קצת יותר רגועה. נכנסתי לפניקה לגבי זה אבל עכשיו אני מתחילה להרגע... לא יודעת אם יש לי כוח לפוצץ את הסיפור. הכל יקרה בזמן שצריך לקרות...

מאיוש, את כל-כך צודקת!! כל- כך רוצה לשמור על הילד הזה ממי שפגע בך! כל-הכבוד לך על הנחישות ועל המלחמה על הצדק שלך. טוב מאוד שאת מזהירה מפני זה שפגע בך שלא חלילה יפגע גם בבני משפחה אחרים, חסרי ישע. מצד שני, כל כך מובן החשש שיגידו במשפחה שאת מגזימה. זה ממש פגיעה על פגיעה. אני עוד אכתוב לך על זה בהמשך שאפסיק להיות לחוצה, את יודעת בגלל המצב כאן קשה לי להתרכז עדיין ולחשוב. איתך, סמויה

מאי יקרה כל הכבוד לך אני בטוחה שזה לא קל אבל כל כך חשוב לך... לאחיין ולכל הסביבה דיי עם הסודות מספיק עם השתיקה זה קשה אבל אמיץ וחשוב ביותר מחזקת אידה

זה פשוט לא יאומן!!!! כמה בן אדם יכול לסבול?! כבר חודשיים של מחלות שאני לא יוצאת מהן!!! שוב לא הולכת לעבודה בערב הרופא אמר לנוח בבית עוד כדורים ועוד כדורים מתי זה יגמר כבר???!!! טוב לפחות אולי אמצא לי קצת כוחות להגיב לכן בפורום אם שוב לא אשקע בבוץ כמו אתמול בערב בנתיים הולכת לישון איזה שעתיים

טוב לידיעתך אינהלציה לא בדיוק עוזרת מהנסיון של הילדון שלי . משאפים יש לך בבית? חודשיים מחלה כי הגוף מגיב זו לא רק המחלה אלא אולי גם עייפות נפשית מהכל? יכול להיות גם אני סובלת עייפות נפשית כמה הגוף יכול לסבול הוא יכול בענק הוא יכול המון יותר ממה שאת ואני יודעות לנשמה שלנו ולגוף שלנו כוחות עצומים על אף שאנחנו כאן מה שקהלת אמר "הבל הבלים הכל הבל " אבל ואולי בגלל זה ניתנו לנו כוחות עצומים . מקווה שבשבילך זה יסתיים בקרוב מאוד כמה כדורים ? תלוי בך אך ורק בך ואם לא תוכלי להגיב לי זהבסדר שחפונת תדאגי קודם כל לבריאות שלך ואחר כך לפורום בסדר את אדם מדהים וכיפי תדאגי לעצמך כי אף אחד לא ידאג לך . באכפתיות ובאהבה ותמיכה ועידוד לכל מה שאת צריכה תור

שולחת לך המון תה חם. בגינה יש לי לואיזה-(לימונית) שהיא תרופת פלא לכל דבר אצלנו.. הבעיה היא, שאי אפשר בכלל לצאת לגינה... אני השתגעתי- זה כבר היום הרביעי שאני בבית, קרוב לממ"ד - רצוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף בכל מקרה, שתהיה לך מנוחה מלאה והחלמה מהירה!!!! ((((((((((((((((((((((((שחף)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

אני לא בפוקוסססססססססססססס

לא רוצה לעזור לעצמי,שוב אני צריכה לחפש בית מקום לשים בו את הראש הדד ליין בסוף ינואר ושוב אין לי כסף למרות שאני עובדת ואתחיל בעוד עבודה אבל פעם בשבוע רק מ6 לינואר בהדרכה חוג יצירה היום חשבתי לעצמי אם לא יהיה לי איפה לגור אני אקנה אוהל שאטום לקור ואשן בו לא אשלם שכירות לא אשלם חשמל מים ארנונה אמשיך לעבוד ואמשיך להיות פוקר פייס כי נגמרו לי הכוחות לשרוד כבר כמה ימים הולכת בלי אויר נשברתי הרמתי ידים

מבינה כמה זה מתיש ומתסכל לחפש שוב מקום חדש, לנדוד ממקום למקום אבל בסה"כ כתבת קודם שלא טוב לך עם השותפה הזאת ושאת רוצה לחפש מקום אחר אז אולי זה לטובה אולי תמצאי לך מקום שבו יהיה לך יותר טוב יש לך עוד חודש שלם זה די הרבה זמן בשביל למצוא לך בית חדש ולגבי הכסף... זה בהחלט לא פשוט אם אני לא טועה את עובדת עכשיו בחצי משרה? זה באמת לא יכול להספיק! ניסית למצוא עבודה במשפחה? אולי משהו עם ילדים מחינוך מיוחד יש הרבה תוכניות ביתיות שזה שעתיים - שלוש בערב והשכר לשעה די גבוה או ביביסיטר קבוע לפעמים מחפשים למספר ימים קבועים לכמה שעות אחה"צ אם תרצי אשלח לך קישורים ללוחות של חיפוש עבודה מהסוגים האלה מקווה שבקרוב הכל יסתדר לך ותרגישי יותר טוב שחף

תודה שחף יקרה,ונמאס לי לנדוד מרגישה תלושה בלי מקום נורמלי לשים בו את הראש אני בתקופה של המון לחצים מרגישה כמו במכבש ואכן אני עובדת בחצי משרה ועוד עבודה בתחילת ינואר של פעם בשבוע שמעבירת חוג שזה נותן עוד קצת כסף אני מחפשת גם משרה בבוקר אבל זה בעיייתי בגלל השעות שמתנגשות אני מתחילה באחת ורוצים בבוקר עד 2 אז זה קו התפר שבעייתי ואני חיפשתי דרך אתר שתיל שמחפש משלבות הרבה אבל שוב השעות לא מסתדרות אני מרגישה שכל החיים שלי הם טלאי ועוד טלאי ובמקום לעבוד עבודה אחת עם שכר נורמלי שיתן לי קיום אני עובדת כמה עבודות ונשבר לי שלמרות שאני עובדת זה לא מספיק אני רשומה ברווחה במקום החדש אבל הם לא עוזרים רק מדברים הרבה אני לא יודעת אייך אני עוד אמשיך ככה לנשום נשבר לי

גל יקרה מצטערת לשמוע עוד מאמץ ימצא פתרון צריך הרבה כוחות לכל זה ואת מצליחה כל כל יפה מקווה שימצא פתרון מהיר בהצלחה איתך אידה

תודה אידה יקרה,אני מצליחה אני יודעת אבל זה כמו להיות על סטנד ביי כל הזמן כל פעם שאני הולכת צעד קדימה אני נזרקת אחורה שוב למי יש כבר כח להלחם בזה לפעמים פשוט להרים ידים לא ליפול מגובה אלא להשאר למטה ככה פחות כואב

אני מקשיבה לכאב שלכן, כאב כל כך מוכר ועמוק... יאוש. אני יודעת שלא רואים את האור כשנמצאים עמוק בתוך החושך אבל אפילו האמונה והידיעה שהוא שם, ושיבואו ימים יותר טובים- נותנת כוחות להמשיך הלאה. נר אחרון של חנוכה היום... האור הזה קיים. אני בטוחה. גם כשהוא כבוי- הוא יחזור וידלק. אל תאבדו תקווה. זה חלק מתנודות החיים. יש ימים יותר מוארים ושקטים מבפנים. אני מאמינה שהם יבואו אליכן מקווה שיהיה לכן יותר קל.... שלכן מאי

תודה על המילים החמות והמנחמות האמת שאני כבר לא נמצאת עמוק בתוך החושך כבר תקופה מאוד מאוד ארוכה שלא פשוט עבר עלי יום לא טוב אתמול והיו כמה רגעי משבר שבאחד מהם כתבתי את מה שכתבתי אבל אני הרבה יותר טוב עכשיו מקווה לא לשקוע היום שוב ביאוש שיהיה לך שבוע מקסים שחף

זה כל מה שיש לי להגיד כרגע

מנסה להיות נורמלית מנסה להיות כמו כולם מנסה לחיות והיום אני לא רוצה אני לא רוצה יותר רוצה להיות בלתי נראת רוצה להיעלם להפוף לאוויר לא להיות כאן יותר שלא ישאר ממני זכר

איתך שולחת חיבוק מקוה שההרגשה תעבור מהר דמעה

לא רואה טעם לא רוצה כלום מסתכלת קדימה ורואה חושך מסתכלת אחורה ורואה חושך כבר לא מאמינה יותר באור סתם התיאשתי מהכל דמעה

שולחת לך מעט אור שיאיר את החשכה http://www.yabwallpaper.com/images/wallpapers/ws_Wan_Light_1280x800-84162.jpeg מחבקת בחום ואהבה שחף

מה קורה איתך יקרה עדכני כשתוכלי מקווה שהכל בסדר כל הכבוד על התמיכה בילדים, טבעי כל מה שעובר עלייכם חזקו ואימצו אידה

אני קצת מבולבלת וגם כותבת מחדר לא ממוגן שאסור לי לשהות בו. אבל מחר בעלי איתי בבית ונעביר את המחשב או נתקין ראוטר לנייד ואז אני אוכל להתכתב בשקט גם מהממ"ד..

הלוואי שכבר תיגמר כל המלחמה הזאת!!! מקווה שאתם בסדר! דואגת..... שולחת חיבוק מחזק שחף

לבי איתך סמויה יקרה מצפה לימים טובים ושקטים יותר חזקי ואמצי אידה

בס"ד אני כותבת שירים כבר הרבה שנים ועכשיו זכיתי להלחין אותם ולהפיץ אותם. הם הולחנו באולפני "שיר בעצמך" ע"י המלחינים המדהימים שלהם.כעת הם מוצבים להשמע באתר אינטרנט מיוחד שעשו לי..אלו רק סקיצות אז אל תצפו ליותר מידי..האיכות לא מדהימה והם לא שרים כל כך יפה כי הם רק מלחינים. השלב הבא הוא למכור את השירים לזמרים מקצועיים שישירו אותם ויעבדו אותם. אתן מוזמנות להכנס ולהגיב http://www.inbarzaidi.shir4u.org.il

גם אני כמוך הגשמתי חלום ובגיל 12 גיל כל ההתחלות של חיי כרתבתי ספר שירים כל הכבוד לך!!! בהצלחה

ענברוש, ממש ריגשת אותי!!! כל הכבוד לך על היוזמה! הוכחת לעצמך ולסובבים אותך שאם באמת רוצים בכך ניתן להגשים את החלומות! וזה בכלל לא מובן מאליו.... בהצלחה לך בהמשך הדרך, יקרה! שחף

נפלא המון המון בהצלחה אידה

גם סוף השבוע עמוס לא מוצאת זמן או כוחות נפשיים להגיב ועצוב לי כי נכתבים כאן הרבה דברים שהיתי רוצה להגיב עליהם רק רוצה שתדעו שאני כאן איתכן לא נעלמת רק לוקחת פסק זמן ללימודים ועוד כמה דברים חשובים משלי שתהיה לכן שבת שקטה וחמימה שחף

שחפונת מחבקת אותךמחזקת אותך וזה בסדר באמת איך הבריאות מקווה שאת בסדר שלך כיף לך את לא שוקעת כאן וזה כל כך מעולה

היתה אצלי היום חברה טובה וכתבנו ביחד עבודה על הפרעות אכילה וזה התיש אותי לגמרי מה גם, שקשה לי להיות בחברתה של החברה הזאת כל כך הרבה זמן אני מאוד אוהבת אותה, אבל אני יכולה להנות מנוכחותה רק במינונים קטנים כי היא בפני עצמה מאוד מעייפת אותי והינו ביחד 7 שעות שזה היה בשבילי הרבה יותר מדי!!! ובנוסף גם הנושא של העבודה מאוד רגיש ולא פשוט בשבילי אז בסופו של דבר מרגישה כמו לימון סחוט כאילו שסחטו ממני את כל הכוחות הנפשיים :(

יכולה להבין לכי לנוח מחר זה יום חדש יום שמביא או מסתיר בחובו הפתעות . תאגרי כוחות את זקוקה להם מכסה בסמיכת חלומות נעמים ליל מנוחה

נאנסת סידרתית אוף בא לי לצרוח זה שוב עלה מה יש לה ללבנה שהיא מעצבנת כך? טוב אני מנתחת את המצב ואולי הכוונה היא לא לאונס אלא להתנהגות ??? מפריע לי לא יודעת למי מכן יש פרוש אחר לעניין ??????????? כפי שאמרתי זקוקה לכן לעזרה שלכן לתובנות המדהימות שלכן וזה לא חנופה זה בא מהלב כדי שאוכל להבין מה המטפלת הזו רוצה ממני? אני רוצה להשתחרר מההגדרה הזו ואם אני אשלים עם ההגדרה מה יהיה ? זה יעשהאת זה יותר טוב? אני נאנסת סידרתית בהגדרה בנשמה מרגיש לי רע בבטן כש אני כותבת את זה יש לי שחור מול הפנים כש אני מודה שאני כזו אם בכלל ?שאלה טובה עוד דבר להתמודד איתו לכאוב אותו ולנער את הנושא מעליי נושא כבד כן אני נאנסת סידרתית אז מה??? אני נזירה אני כואבת ורע לי אבל לא נותנת לעצמי ליפול עד הסוף

תור יקרה, "נאנסת סדרתית" כותרת בהחלט קשה...קשה וכואבת! אני מבינה שאת מוצאת את עצמך שוב ושוב באותו המצב מצב של חוסר אונים.... יתכן שתת המודע מנסה לשחזר ולתקן? שאת מנסה להחזיר לעצמך את השליטה? אין ספק שצריך לעבוד וטפל בכך לעלות לתודעה.... לשאול שאלות קשות.... וגם כואבות... סומכת עלייך בהצלחה אידה

כווני נא את הפסנתר שמנגן 28 שנים של אלימות כווני את פסנתר הכנף המוזהב שמתקלף שם בפינה היי תקיון קטן לא יזיק לו אישה אהובה כשאת באה לנגן על הפסנתר כווני אותובמעט הראי לו את הדרך לנגינה מושלמת הראי לו את אהבתך את המגע בקלידים געגוע לימים אחרים עשי צעדים ונגני על פסנתר מיתירי ליבך פיתחי כי בבית דמעות של זהב יורדות כל פעם שהפסנתר סגור ולא מכוון מנובן . מקדש לך אור הנפש באהבה גדולה שעשית כזה מקום תודה

איך מוציאים את כל הגועל הזה החוצה???... זה לא הטיפול הראשון שלי אבל אני לא מצליחה אף פעם לגעת בקצה קיצו של הגועל הנורא... הוא יושב לי בגרון וחונק אותי. ואני לא מצליחה להגיד. כל היום עוברות בי המחשבות על הבית הנורא שגדלתי בו. על האכז\ריות, על ההתעללות, על ההזנחה.. ואני לא יכולה לספר על זה כמעט לאף אחד. רק לאנשים שעברו גם אולי... הבחור שהביע עניין בקשר אתי סיפר לי השבוע שגם אצלו היתה במשפחה התעללות. לא בו אישית כנראה. זה לא מוזר בפגישה הראשונה לספר? הוא מאוד פתוח ומוחצן. אני אמרתי שגם אצלי היו דברים אבל לא רציתי להכנס לנושא. אולי נפגש מחר ואני מרגישה די נוח לספר כי הוא כל כך פתוח. אולי הוא לא יברח... אבל זה מאוד מהר. חוץ מזה מה שקשור במגע אני לא ממש מסוגלת כרגע. הוא מבין שזה עדין וזה דורש בניית אמון. גם לו לא קל. אני שמחה שהוא מבין. זה מקל עלי. אבל תמיד אני מוצאת את עצמי עם אנשים בעייתיים, וזה מפחיד אותי. רק לא למצוא את עצמי שוב עם העתק של המניאק... לא מצליחה לעכל איך המניאק שעשה לי את זה- איך הוא הרס ולקח תמימות של ילדה. לא מצליחה להבין ולא לזכור...\ רק תמונות קטועות שעולות, השערות... אני מפורקת. מצליחה להחזיק את השברים לאורך היום בעבודה, לכמה שעות. אבל בפנים זה נעול וזה צורח וזה מתפרק...

אני כל כך שמחה בשבילך שנפגשת עם בחור שהשאיר פתח לדיבור על ההתעללות בבית... ולא נבהל מזה אלא שיתף בחזרה שגם במשפחתו זה קרה. לאור ההיכרות הקצרה שלכם, זה טוב מצד אחד שהדברים רק ככה נרמזו ונאמרו על קצה המזלג כפתח לעולם של סודות... נשמע מסקרן על ההתחלה...ובטוב טעם עדיין.. לא הייתי ממליצה לך לקפוץ על זה לגמרי כבר בפגישה השנייה כי מדובר בדברים מאוד כואבים/אישיים שלך וההיכרות שלך עם הבחור עדיין שטחית. מצד שני, זה טוב היה לרמוז על הדברים כפתח למה שהיית רוצה בעתיד לשתף את בן זוגך מרגיש לי שאת מעוניינת לנהל קשר פתוח ונקי מסודות בארון.. ויש מצב בהחלט לקשר כזה! מנסיון אישי שלי אני אפילו שמה לך על זה חותמת שזה אפשרי! וזה בכלל לא בשמיים.. אבל עם הבחור החדש..לאט ...לאט ובמשנה זהירות רבה. וכמובן לא לפני שהבחור קונה את אמונך ואת בטוחה שהוא אכן בחור טוב. הרי- לכי תדעי בפני מי את פותחת את "תיבת פנדורה" . ונשמע שאת להוטה לשתף. את מרגישה בטוחה לחלוק בעיקר עם אנשים כמוך, שעברו התעללות. לצערי, אנחנו כאן עברנו את זה ואנחנו משתפות זו את זו בבטחון כאן בפורום. אני יכולה להגיד לך ב-100% שכתבתי כאן דברים שאפילו אני את עצמי לא הייתי משתפת בהם! סתם.. התכוונתי להגיד שבפורום הזה אני מרגישה כל-כך בטוחה שיוצאים ממני דברים שאפילו לעצמי לא סיפרתי (ז"א הדחקתי שנים) ובכתיבה שלי הם פתאום יוצאים ממני חופשי חופשי בלי חשבון...פתאום כך סתם צצים להם משום מקום... אני שמחה שיש את המקום הזה לשתף ולא לחיות עם זה בבטן ולקוות ולצפות ולהתחנן שיהיה בכלל מישהו שירצה להקשיב למה שיש עמוק בפנים. אומרים שהמקום הבטוח ביותר לזה הוא "חדר הטיפולים". את נמצאת בטיפול וקשה לך לשתף שם?? אם את כבר בטיפול את צריכה להיפתח שם בלי לחשוש מתגובת המטפל/ת אולי בתת מודע את פוחדת שייבהלו ממך כמו בשאר הקשרים שיש לך במציאות ויברחו ממך? בחדר הטיפולים יהיה הכי בטוח להקיא את הכל וגם המטפל/ת ייתנו לך את המענה הטיפולי הטוב ביותר לכאב בו את נתונה. אני מבינה שדווקא שם, בטיפול קשה לך לדבר באמת על מה שכואב לך.. על הילדות הקשה, ההתעללות, הניצול המיני.. עשי מאמצים אוליי ככה לרמוז למטפל/ת, להזמין אותם כזה בעקיפין אל עולם הסודות הכואבים שלך.. כשהם יבינו את הרמז, אני מניחה שזה יזרום מאליו.... נ.ב אין בדברים האמורים לחול על עצמי בשום צורה כי אין להם עליי תוקף. ומה שאני מייעצת לאחרות אני לא מיישמת עליי מסיבות שלי הידועות לי. בכל אופן, בהצלחה רבה רבה בקשר החדש... לילה טוב..

את ממש נהדרת, את יודעת? כל כך שמחה שפגשתי אותך כאן. תודה על מה שאת כותבת. זה מאוד עוזר לקרוא. לא יכולה להגיב באריכות כרגע כי צריכה תכף לצאת לפגישה עם המטפלת... אחזור בקרוב..

מאי יקרה! לדבר על הדברים...לשחרר... כל כך קשה ולא פשוט לדבר על כך....מפחיד מפחיד לחוות זאת שוב... להחיות זאת... אך אם יש מי שאת מאמינה וסומכת עליו באמת, כמו בטיפול מישידע להכיל תוכלי לחלוק...לשחרר מעט להרגיש שיש מי שאיתך את לא לבד אנחנו כאן במה שתוכלי איתך אידה

בנות אם את יכולות - פשוט אל תקראו את ההודעות של G MAN!!!!! תתעלמו ממנו וכמובן שלא להגיב לו!!!! כי זה רק יחמם אותו המטרה שלו זה לפגוע ולעורר שערוריה ולזכות ע"י כך בתשומת לב אז אל תתנו לו את תשומת הלב הזאת!!!! כי זה מה שיעודד אותו להמשיך לפגוע שיהיה לכולכן יום נעים ורגוע שחף

מבטיחה שלא אגיב לו על אף שיש לי מה שנקרא"דם חם" אבל אני מכבדת אותך ואשמע לעיצה שלך על אף שקראתי את מה שכתב . חג שמח לך תשמרי על עצמך מדהימה שכמוך

שיהיה לך יום מקסים דמעה

בנות שמרו על עצמכן!!! היה לי צורך להגיב על דבריו אבל אין טעם בכלל לעשות את זה... גם אני אתעלם ממנו!! שיהיה לכולן יום מקסים!!

נשבר לי מכל העולם הזה די אני לא יכולה להתמודד עם העובדה הזאת שעברתי אונס ע"י הבןן דודה שלי. החיים שלי היתרסקו די נימאס לי אני בטיפול ואני לא מסוגלת לדבר על זה די נמאס לי מהחיים האלה!!! תעזרו לי אני מתחננת!!!

זה בסדר גם אני מתרסקת היום יותר מתמיד . וזה בסדר להרגיש התרסקות מקווה שאחרי זה יהיה יותר טוב כי מהמקום הזה אפשר רק לצמוח ולהיות במצב יותר טוב. בתקווה חג שמח לך מחבקת ותומכת .

מתרסקת יקרה את לא לבד במערכה... לצערי גם לי יש ימים כאלה, אבל לצדם יש גם ימים יותר טובים. גם לי קשה לדבר על זה. התחושות כל כך קשות ופנימיות. וגם מעורפלות. אל תרגישי שאת חייבת לדבר. קחי את זה בקצב שלך, צעד, צעד. כל צעד קטן הוא חלק מהדרך. תוציאי את זה בדרך שלך, בזמן שנכון לך. אנחנו לא אוטומטים. הטיפול הוא מקום להכיל את זה אבל זה לא אומר שזה קורה מידית. זה פשוט לא יוצא החוצה. גם אצלי- תקוע כמו... המציאות הזו של פגיעה היא בלתי נסבלת. אני נפגעתי מאבא שלי. אי אפשר בכלל להאמין שזה קרה. אולי גם החג הזה והמשפחתיות שבו מעלים מחדש את הזכרונות. אני מקווה שיוקל לך ושתוכלי לפרוק כאן ובטיפול כשתרגישי נוח.

למישהי יקרה... הכאב שלך כל- כך מובן!! תחושת האימה, הבלבול, הכעס הגואים בך. עברת משהו מאוד לא פשוט. אנחנו מחבקות אותך בכל לב.. ואיתך בכל! יקרה, הייתי מציעה לך לפנות ברגע ה של זעם ל -1202 (וואי..אני מקווה שאני לא טועה במס' כי זמן רב חלף מאז פניתי לשם ואני לא מתעסקת יותר בפגיעה שלי כי היא עברה לי זה כאילו נמחק אצלי ואני לא ממש זוכרת את המס') בנות- תקנו אותי בשביל מישהי אם טעיתי. בכל מקרה, אנחנו איתך!! (((((((((מישהי)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

אף אחת היא לא סתם! ובטח לא את!!! מצטערת כך כך קשה, הטיפול הוא תהליך ויש דרכים נוספות לבטא את מה שעובר עלייך, את יכולה לכתוב, לצייר,לבחור שיר שמדבר אלייך קחי את הזמן שנכון לך לאט לאט אני מקווה שהדברים יתחילו לצאת, מוזמנת תמיד להשאר ולשתף ... אך תוותרי מחזקת אותך אידה

קשה לי דמעה

דמעונת יקרה טוב שאת כותבת אפילו קצת שחררי מה את מרגישה ? מחבקת אותך שולחת חום ואהבה . מקווה שזה יעזור לך צריכה עוד מה שהוא יש לך את המייל שלי . דאגתי לך . דואגת לך . את חשובה .חג שמח יקירה

דמעה יקרה מה שלומך? כיצד עוברים הימים? אידה

בס"ד שלאף אחד לא אכפת,שאף אחד לא מבין אתכם שמזלזלים בכם שמאשימים אותכם??????? וגורמים לכם להרגיש שאתם יצאתם לא בסדר????שאולי בגלל איזה משהו דפוק אצלכם הטרידו אתכם מינית? שאתם סתם מגזימים ושהטרדה מינית זה כלום...שמישהו נוגע בך ומנצל את תמימותך זה כלום?שזה ממש טיפשי אפילו אם הוא הפשיט אותך?ושלא משנה מי זה היה???? כי אני מרגישה ככה ואני נפגעת כי לא כואב !!!! ולא משנה מה...אני עברתי מה שעברתי וזה משפיע עליי עד היום ולא אני לא מדמיינת!!זה כן כואב וקשה..אפילו שהוא היה בגילי..אפילו שהוא לא הבין מזה לגעת לי באיבר המין בעירום ולנשק אותי ומה זה להראות לי את שלו..אפילו שהוא לא הבין שזה אסור..הוא עדיין רצה לפגוע בי כי הוא היה זבל!!!וכי "שלחו אותו" לעשות לי את זה..החבר הזבל שלו..ולא אכפת לי שהיינו אז רק בני שמונה..הוא פתח אותי לחיי המין בגיל צעיר וגרם לי לחשוב שאני לא בתולה למרות שהוא לא החדיר..הוא היה יכול לעשות את זה אם היה קצת יותר גדול ומבין ...!!!אני נפגעתיייי

כן לפעמים כש יותר מידי כואב ועצוב ורע ואין את מי לשתף . כן כש הזיכרונות צפים ועולים ואין על מי לצרוח כן לפעמים אשמה בושה וכעס החברים הכי טובים יחד עם הכלבים כן ..............עד יעבור זעם ואולי אני אתן פתח חדש בחיים אולי טיפול אצל לבנה אולי אתן לה צאנס כדי להיות לא יודעת

בס"ד בוא אפשר לעודד,להתעודד ולשתף אנשים שמבינים אותך. מקווה שהטיפול יעזור לך אני מאמינה שכן אני גם בטיפול אצל מישהי חמודה בשם יעל. אבל הכוחות כדי להתגבר על הכל צריכים לבוא מאיתנו!!! "אם אין אני לי מי לי?"

האמת שלי יוצא בד"כ להיתקל בתגובות הפוכות הרוב המכריע של האנשים סביבי מאוד מבינים ומאוד תומכים כנראה שאני בוחרת להיות בחברת אנשים כאלה ולא אנשים אחרים למרות שתגובתה הראשונה של אמא שלי היתה דומה לחלק ממה שאת מתארת כאשר סיפרתי לה הרבה שנים אחרי שהכל קרה, היא אמרה שאין מה לעשות ושכנראה שזה קורה בהרבה מאוד משפחות ופשוט צריכים להמשיך הלאה אבל היום היא כבר לא תגיד לי דבר כזה היום היא מאוד מבינה אותי ואת עוצמת הפגיעה אני חושבת שבעיקר בזכות שנה של טיפול שעברנו ביחד כשאני שומעת על תגובות שאת מתארת זה מרטיח אותי!!! עד כמה אנשים יכולים להיות סטומים ולעצום עיניים בנוסף לפגיעה שכבר קיימת הם מוסיפים עוד פגיעה נוספת במקום לתמוך ולעזור לך להתמודד עם המצב הם רק מזיקים לך עוד יותר, רק מוסיפים לכאב שלך לא נראה לי שאלה הם אנשים שראויים להימצא בקירבתך

שחפונת ומה אם זו אמא שלך שילדה אותך פוגעת בך???

בס"ד האם העובדה שעברתי הטרדה מינית בגיל צעיר מילד בגילי..היא הסיבה לזה שאני שהתמסרתי נורא בקלות לגברים?והטעתי אותם? והאם זה שיש לי מצפון אחר כך זה נורמלי? אני תמיד מצטערת אחרי כל פעם שיש לי מגע עם גבר.גם מבחינה דתית כי אני באה מבית דתי ועכשיו עוד חזרתי בתשובה ואני שומרת נגיעה. וגם מבחינה שאני מרגישה כמו זונה אחר כך..,אבל מאודדדדדד זה קורה גם לכם?

כן זה תהליך שעברתי בשנות ה20 + לבד ללא טיפול וזה קורה לא רק לך זה לא קל לעבור כזה תהליך ועכשיו אני ניזרה לגמרי . זה לא מצפון זה יותר יסוריי מצפון למה קרה י כך ולמהעשיתי כך יסוריי המצפון שלאחר מכן ידוע קורה .זה בסדר לשאול כך נלמד לא ?

בס"ד יש לי חברה שאנסו אותה והיא לקחה את זה ממש בקלות והיא חושבת שהבן אדם שאנס אותה פשוט מושפל ולא שווה את הכאב שלה בכלל. ואני לעומתה עברתי הטרדה מינית פשוטה יחסית שעד היום משפיעה עליי. היא טוענת שזה נורא מוזר ושזה לא אמור להשפיע ושאני סתם לוקחת דברים קשה. מה דעתכם?

יש כל מיני סוגים של אישיות. כל אחת לוקחת את זה למקום שלה. לכל אחת כאב בעוצמות שונות ויכולת התמודדות שלה איתן שונה מחברותיה. את אומרת שעברת "רק הטרדה"- ואילו חברתך אונס. וזה אמור כביכול להיות הרבה פחות כואב מזו שעברה אונס ומשום מה "לא כואב לה". בעיני גם הטרדה וגם אונס הן פגיעות. שונות זו מזו אמנם, אבל שתיהן בעיני הן: פלישה בכוח ו-לגרום לך לעשות דברים שאת לא רוצה. לכן, גם הטרדה היא מקור לכאב קשה לא פחות מאונס. מפליא מאוד שחברתך כביכול "לא לקחה את זה קשה" ייתכן והיא מדחיקה או שומרת לעצמה. קשה לי לדעת מה באמת מתחולל בנפשה. האמת, גם אני כיום חושבת כמו חברתך. אבל, אני לא ממעיטה בכאב של אף אחת בין אם עברה "רק הטרדה" או בין אם עברה אונס. כל אלה הרי פוגעות בנשים וצריך להוקיע אותם!

בס"ד בנוסף היא טוענת שלא נראה לה שמשהו כמו שאני עברתי אמור להשפיע עליי בכלל ושנראה לה שאני סתם מדמיינת שזה משפיע עליי ושהחיים שלי מתנהלים כמו שהם כי כזאת אני.והיא טוענת שמה שעברתי זה שטותי. זה קרה שהייתי בת שמונה מישהו בן גילי גם הוא אז בן שמונה..כמעט אנס אותי הוא פשוט לא חדר (סליחה על הביטוי) כנראה כי הוא לא ידע איך עושים את זה...ואני לא התנגדתי כי לא הבנתי מזה בכלל ואחרי שהבנתי נורא נפגעתי.. מה את חושבת?

אני מאוד מסכימה עם הדברים שהבנות כתבו לך עד כה קודם כל החברה שלך שעברה אונס כנראה מכחישה את רגשותיה היא קוברת אותם עמוק עמוק בפנים ולא מודעת להם הרבה פעמים במקרה של פגיעה מינית יש לנפגעות נטיה להקטין את משמעות הפגיעה ולהכחיש את השפעתה עליהן מצד שני, כמובן גם כל אישה מגיבה לפגיעה בדרך אחרת ככל שהיו לה יותר כוחות נפשיים בזמן שקרה הארוע, כך היא תוכל להתמודד עם הטראומה ביעילות רבה יותר אל תשכחי שאת ילדה קטנה והכוחות הנפשיים של הילדים הם פחותים בהרבה מאלו של המבוגרים ילדה קטנה עדיין אינה בשלה מספיק על מנת להתמודד ביעילות עם ארוע כל כך טראומטי ולכן ההשפעה יכולה להיות הרבה יותר עמוקה וממושכת מה שהכי חשוב, זה שתסמכי קודם כל על עצמך, על הרגשות שלך את יודעת מה את מרגישה - זו היא האמת שלך! מה זה משנה אם איך זה מרגיש למישהו שמתבונן מהצד?!

פיספסתי את המילה היית - היית ילדה קטנה

נכון, הבטחתי לכתוב לפני כמה ימים..ולא ממש יצא לי. אז..ככה, בתקופה שלא הייתי כאן קרו לי כל מיני שיוניים. לטובה ולרעה.. לטובה- כל הסיפור הזה של הפגיעה נעלם לגמרי, הבראתי ממנו ושכחתי ממנו ולא כאב לי יותר והיום למשל אני צוחקת עליו. כמו שריטה קטנה שקיבלתי והיא עברה... ממש כיף. אז נהייתה לי שמחת חיים ו..רכשתי לי חברה טובה בעבודה.. ממש יפה ומקסימה עם גומות חן משגעות משגעות שהיו עושות לי את הבוקר.. והיינו כל היום יושבות ומפטפות בהפסקה ממש נוצרה ביננו אינטימיות עד שחברות אחרות היו מבינות ת'רמז ופוחדות להתקרב אלינו. אני טיפוס של בן אדם אחד קשה לי להתחבר לכמה ביחד.. ולמה אני מדברת בלשון עבר? כי בגלל המצב הכלכלי הפרוייקט שעבדתי בו הסתיים והם נאלצו לפטר אותי. כן, בלב כבד אמנם ואני אקבל המלצות מחו"ל, בונוס שנתי ללא קשר לפיצויים והבטחה לחזור לפרוייקט הבא שיתחיל כנראה באפריל (זה תלוי במצב העולמי). וזהו. עכשיו אני בבית. חותמת אבטלה. מגיע לי 100 ימים.. האמת, העבודה שלי בכלל לא הפרנסה העיקרית בבית אבל בכל זאת אהבתי לעבוד. אבל סמויה לא בטלנית! איך שיגיעו ההמלצות אני מייד הולכת לחפש לי משהו אחר. זהו, לא שהמצב כזה מזהיר בשוק. אבל אני אנסה לפחות לעבוד באופן זמני אולי עד לפרוייקט הבא נראה אם ייפתח. בכל אופן, סיימתי איתם על הצד הטוב ביותר. קיבלתי מכתב תודה מרגש ממנהל באינטל- עכשיו שאני כבר לא שם אני מסירה את החיסיון. כבר לא אכפת לי לומר היכן עבדתי. ועשיתי בהצלחה תפקיד די רציני. אמנם התקבלתי לשם בהתחלה כאדמינית ולא שהיה קל להתקבל היה די תחרות לתפקיד הזה אבל האנגלית של סמויה הוכיחה את עצמה בראיון. כי מדובר באדמינית פרוייקט מאוד גדול.עם הרבה ראש גדול ואחריות. ולעבוד עם אנשי אינטל הביקורתיים זה לא קל בכלל. אפשר לומר שעשיתי תפקיד רציני וכיום הוא נוסף לרזומה שלי. וזה לא רע בכלל. והכי טוב שסיימתי איתם יפה ועל הצד הטוב ביותר ואקבל המלצות. טוב, זה לא מדכא אותי בכלל כי סמויה אוהבת אתגרים חדשים עכשיו אני חופשייה לחפש ולמצוא דברים חדשים שלא עשיתי. אבל ברור לי שבגלל השכר והתפקיד הרציני אם יבקשו ממני לחזור לשם אני אחזור כי כי זאת הייתה עבודה שווה. אבל מי יודע, אולי בכלל מחכה לי משהו אחר?? ואני בכלל לא יהיה מעוניינת לחזור לשם? הכל יכול להיות... בינתיים סמויה שמחה מפני שהיא בכלל לא חיה את הפגיעה כבר- ממש כמו שריטה או מכה בברך שהייתה. עד כדי כך. וכמו שסמויה מכירה את עצמה זה יימשך לעוד כמה שנים. ואז.. יום אחד יהיה ט' ושוב נפילה שסמויה תתגבר עליה בטוח וזה ישתוק לעוד כמה שנים. בכל אופן- הסבל הוא לא נמשך אצלי בכלל. סמויה מנצחת אותו תמיד! זה כולה נמשך שנה רקובה מיום הטריגר הארור הזה עם הפסיכולוגית ההיא.. איך קראו לה.. בכלל? מוזר... שכחתי את השם שלה.. סתם בצחוק.. אבל אני לא יילך יותר לשום פסיכולוגים אני גמרתי איתם לתמיד! בכל אופן, מבטיחה לחזור לתמוך בכוחות שיש לי עכשיו בקרוב.. אז ביי בינתיים יקרה ,ושמרי על עצמך.. ו.. קראתי אותך מס' פעמים אני עוד אגיב.. יום טוב..

קודם כל אני שמחה לשמוע שאת מרגישה טוב והחיים מחייכים אלייך וכל הכבוד על העבודה שעשית שם! מגיע לך יחס של כבוד! אין לי ספק שבהמשך הכל יסתדר על הצד הטוב ביות ובנתיים יש לך קצת זמן לנוח ולעשות חיים :) שחף

אכן יש לי זמן לנוח... אחרי הכל, עבדתי קשה מאוד. קצת קשה לי עם "החופש" הזה.. אבל מצד שני לא בא לי להעביר את היום בנקיונות ביתי.. כי התרגלתי אחרת. עכשיו אני עם הילדים בבוקר ובצהריים.. מכינה להם אוכל כמו אמא טובה מהספרים... והבן שלי הגדול קצת לא מסתגל לשינוי שאמא פתאום בבית אז הוא החליט לשגע אותי, לעשות דווקא ולריב על כל דבר ממש מוציא את המיץ! לעומת זאת הקטן- הוא מלאך קטן כל כך נעים להיות איתו ולטפל בו... ילד מיוחד! יש לי גאווה ממנו ונחת.. לא מזמן הם היו במיני ישראל- טיול מהגן. בעלי לווה אותי. התקשר אליי משם עם דמעות בעיניים. סיפר לי שבני הארבע השובבים הקטנים השתעממו ובכלל לא עניין אותם מה שהסבירו שם וכל הזמן השתוללו וזרקו אבנים והיו עסוקים בחטיפים.. ואילו הבן הקטן שלנו.. כל הזמן התעניין במה שהוסבר והמדריכה קלטה את זה והצמידה אותו אליה.. אז שהגיעו לכיכר רבין במוזיאון היא העלתה אתו לרמקול והוא לא התבייש "לנאום" לפני כולם על רצח רבין וממש דקלם במדויק כנראה כל מה שלמדו אותו בגן. והוא דיבר כל כך ברור ויפה. אז המדריכה החליטה להתקיל אותו בשאלה: "מדוע הרגו את רבין??" בעלי היה בטוח שזה יהיה קשה לו לענות אם בכלל.אז הוא חשב מעט וענה "כי הוא רצה לעשות שלום עם הערבים!" בעלי מספר שהגננת הייתה רווית נחת וחיוכים ואילו ההורים התחילו להתלחש בינהם בקהל האמת הם היו שם קצת בשוק.. וכמובן גם בעלי. אז ככה זה אצלי עם הבנים. אחד בן טיפוסי שובב והקטן מנוגד לו. האמת עם כל הנחת שבזה זה כל כך פשוט בגלל הנגודים הבולטים בינהם. הגדול לא מפסיק להציק לו וזה משגע אותי... קשה לי איתם..

שלום וחג שמח לכל באי הפורום... זקוקה מעט לשפוך את הלב, מקווה להכיר אתכם וירטואלית יותר טוב עם הזמן... עברתי פגיעה בילדות שנמשכה זמן ארוך. אני בטיפול ויותר מתמיד אני מרשה לעצמי לדבר ולהזכר במה שהיה. לצד ימים טובים ואופטימיים יש לי ימים שבא לי רק להיות בבית בשקט, ימים שקשה לי להתרכז, לחשוב בבהירות, קשה להרגיש ולהבין מי אני ומה אני רוצה מעצמי.. עברתי את גיל שלושים ואני עדין לבד. הלבד הוא סוג של שיריון. ולמרות שיש לי רצון לזוגיות, כשזה מתחיל- אני נבהלת, מתכנסת בחזרה בשיריון, רוצה לברוח, רוצה שלא יתקרבו ולא יגעו בי.. לאט לאט אני מזהה את הפחד הזה מקרבה ומגע ומקבלת אותו. אבל אני כואבת את זה. פוחדת שלעולם לא יהיה לי קשר, שזה פשוט לא יקרה. אתמול נפגשתי עם מישהו שמעוניין בקשר איתי. לשמחתי הוא היה רגיש וקשוב וממש לא ניסה כלום, אבל בסוף הפגישה הוא חיבק אותי, לאו דוקא בצורה רומנטית ואני היתי קפואה... מצד אחד אני לא רוצה לשדר דחיה ומצד שני רוצה שיכבדו את הקצב שלי.. היתי בכ"כ הרבה מערכות יחסים גרועות, נצלניות... שבהן פגעו בי או "סתם" לא כיבדו את חוסר הרצון שלי. ולכן קשה להתקרב. היום אני כבר לא מוכנה לעשות את מה שהצד השני רוצה. ואם מרתיע אותו הריחוק שבי- בעיה שלו... מה דעתכם? תודה

מכתבך נגע ליביי בעיקר משום שהוא הזכיר לי את עצמי בגיל עשרים+. אצלי זה היה טיפה מורכב. מצד אחד בגיל זה לא הייתי מודעת לפגיעה שחוויתי בילות. "שכחתי ממנה" היא הסתתרה איפה שהוא. אבל מצד שני, כל הזמן התנהגתי מוזר גברים. שידרתי ריחוק שגרה לחלק להתאהב בי נואשות ופגעתי בהם קשות. מצד שני היו גם כאילה שנרתעו מהריחוק שלי וברחו. אמנם הם היו ממש מעטים. אניח יכולה לספור על כף היד. אבל באופן כללי ההתנהגות שלי עם גברים הייתה מזוויעה. לא הסכמתי להגיע ליחסים אבל יצא לי גם להיות במערכת שבה הצד השני לא כיבד את הקצב ורצה יותר כמובן ואני ברחתי או שהוא נרתע מזה. והקשר נהרס כליל ונגמר לא יפה. והיו לי מלא כאילה תמיד זה נגמר בריב! כיום אני לא לבד אלא עם בעל שכן מכבד את הקצב ובחיים לא יעשה משהו שאני לא יסכים. וגם איתו ניסיתי לריב ו"לסלק עם מטאטא"- אבל הוא לא הלך..נשאר שם לספוג את הדחייה שלי פעם אחר פעם. האמת, הוא בכלל לא נבהל מהנסיונות שלי להבהיל אותו. לכן הוא זכה בי ובבטיחון שלי בו, בסופו של דבר.,. הוא היחיד ששם לב שקיימים אצלי מחסומים גם באופן לא מודע והם באים לידי ביטוי בדחייה ורתיעה פנימים שרק הוא כגבר יכול לחוש אותה בעת.. אבל הוא מכבד את זה לגמרי. למרות שהיה חולם על חופשיות והתמסרות ללא עכבות מיצידי. מה לעשות, יש הרבה מעבר באמצע כגון- מחשבות שנודדות להן לאיזורי דמדומים בזמן ה..(לא כדאי להרחיב איזה מחשבות "סוטות" בדיוק, אבל חלק מהבנות כאן שמכירות אותי יודעות במה מדובר). מכל מקום, לאור הניסיון שיש לי בזה אני יכולה להגיד לך שלא הייתה לי אף מע' יחסים נורמלית עם גברים ולבסוף מצא אותי זה שמבין לליבי ומכבד אותי. לכן, לא צריך להילחץ שכרגע לבד. אני בטוחה שבסוף יגיע הגבר שיבין ויתמוך.. זה יכול לקרות בהחלט..

אני כל כך מעריכה את השיתוף שלך... זה באמת מעודד, רק שגם אצלי המצב מורכב. אני נזכרתי בפגיעה בגיל 18 אבל המשכתי להדחיק כי לא רצו לשמוע מסביבי... ידעתי כל הזמן וגם חלק מהאנשים סביבי הבינו שמה שקורה לי עם גברים הוא תוצאה של הפגיעה. גם אצלי - פגעתי הרבה וגם נפגעתי באופן קשה מאוד. היו לא מעט כאלה שניצלו אותי ואת הפגיעות שלי ולכן כל קשר עם גבר מחזיר אותי לשם. עכשיו כשאני כותבת את זה אני מבינה משהו חשוב- היום כשאני חוזרת לשם זה לא שחזור במציאות של הפגיעה, אני לא נכנסת למצבים נצלניים או מסוכנים, אבל אני חשה את הזכרונות והכאב והם חוזרים אלי ואז אני חשה צורך לברוח. כוונתי לומר שאני לא חיה את זה מחדש כמו שהיה עד כה. מקווה שזו האמת ואני לא משלה את עצמי. הבעיה היא גם הפוכה, כלומר לעיתים אני רוצה יותר מדי.. אולי גברים נרתעים גם מזה שלפעמים אני מרגישה שכל תשומת לב, אפילו פירורים- אני מוכנה לקחת בכל מחיר כמעט.. צריך כל כך הרבה להזהר- אם לא מהקרבה אז מהתלות, מלהרגיש, שהרגש והטעם כבר הולכים לאיבוד.. תודה שאת מבינה אותי ושכתבת....

גם אני במצב כמו שלך הבן שלי כרגע זקוק למחשב אני אחזור אלייך חג שמח תור רק שתדעי שאני גם במצבך וזה נקרא נזירה .

גם אני במצב כמו שלך הבן שלי כרגע זקוק למחשב אני אחזור אלייך חג שמח תור רק שתדעי שאני גם במצבך וזה נקרא נזירה .

מעניין, בדיוק לפני יומיים חשבתי על כך שאני נזירה... נזירה מהחיים. לא מרשה לעצמי ממש להנות, להרגיש תשוקה באופן חופשי. אני כן יכולה להנות ממין, אבל יש תקופות שקשה לי עם מגע. חסרה לי קרבה וחום ואני רוצה את זה, אבל בפועל אני לא נותנת לזה מקום, כי החויות שלי היו כל כך שליליות שזה מתקשר למשהו פוגע ואני לא רוצה לחזור לשם... תודה על תגובתך. אשמח לשמוע מה שתרצי לחלוק

אני מקירה מאוד מקרוב את מה שאת מתארת השיריון שפיתחתי בכלל מונע ממני להתקרב לבי המין השני היתי נשואה, אבל היתי ילדה כשהתחתנתי ולמעשה חיפשתי מישהו שיטפל בי כי לא ממש יכולתי לשרוד לבד ב-7 שנים האחרונות של הקשר כל סול של מגע מיני לגמרי נעלם וז היה לי כל כך נוח בהתחלה האמת הרגשתי דחויה ופגועה אבל עם הזמן זה נהיה טוב עבורי וכבר לא רציתי לחזור לזה אנחנו נפרדנו לפני שנתיים ואני ממש לא מחפשת לי בן זוג ניסיתי פעם אחת זה היה קשה וכואב מדי וחזרתי שוב לקונכיה שלי ואגב, גם אני בת 30+ ואין לי שמץ של מושג אם אי פעם אני אגיע לכך שאני באמת אצליח לבנות זוגיות חדשה ובנוגע לשאלתך, לדי הדבר החשוב ביותר זה ללכת אך ורק עם מה שנכון לך. מי שירצה אותך באמת יהיה מוכן לקבל אותך כפי שאת. ואם לא, אז הוא לא שווה את המאמץ בכלל שחף

תודה על השיתוף את מוזמנת להיות חלק מהפורום, להרגיש פחות לבד, הפגיעה פוגעת ומעוותת את הגישהההתנהגות והתחושות הקשורות למין, הרצף הוא מהתנזרות ועד חוסר גבולות מוחלט.... כל מה שאת מתארת ושאר החברות שהגיבו לך, הוא נורמלי ביותר כתגובה לחויה הלא נוראמלית, מה שניתן לעשות הוא לשתף ולהבין שאת לא היחידה במצבך...להיות ולעבוד בטיפול על העבר ועל בניית מערכות יחסים בכלל ויחסים אינטימים בפרט, האם זה עולה בטיפול עצלך??? לא לאבד תקווה ואמונה אידה

עשיתי זאת התקשרתי ללבנה וקבענו למחר באחת נו שוין נראה מה יהיה . מחר יהיו צרחות צעקות או סתם שיחה . לי נראעה סתם שיחה כי יש מחברות על הכל . מה יהיה יותר גרוע מלפני שבועיים כבר לא יהיה . יום הדין מחר לא חייבים להחזיק אצבעות . אני אופטימית אני אעבור את זה כמו ענקית כמו גדולה כמו שאני יודעת ואני יודעת נשבעת בשם שלי יוצאת ענקית .עם כל הפחדים שלי ממש ענקית

תור, למה צערקות וצרחות? זאת הפגישה הטיפולית שלך?? למה יום הדין?? עד כדי כך זה ככה?? עדכני איך היה...

תאמת אני פוחדת מלבנה פחד מוות ואני אחרי הפגישה איתה עדיין כואבת לי הבטן ואת יודעת שאם כואב לתור הבטן לא סימן טוב היום לא צרחה למזלי. אמרתי לה שהצרחות וכעס שלה מחזיר אותי לאלימות שחוויתי היא לא האמינה לי . היא שאלה אם היא יכולה שוב לכעוס ולצרוח אמרתי לה שבשום פנים ואופן לא . השארתי לה שתי מחברות מלאות במה שכתבתי בחודש + האחרון כי לי קשה לבטא כאב היום התחלתי לכתוב שוב ואני ככה עצובה וטרוטה ולא נעים לי כל הסיפור עם לבנה היא טוענת שאני כהורה לא מתפקדת בזמן האחרון בשנים האחרונות וזה ממש אבל ממש לא נכון היא רוצה לקחת את הילד שלי ממני כדי שאוכל לנוח היא חושבת שאני אנוח ממש . מה עוד היה לנו עייפה כמה שאני עייפה קראתי מה שכתבת לי למעלה כל הכבוד לך על העבודה באינטל שעשית אותה מעולה את יכולה לכבוש את השמיים אישה מדהימה שכמוך . חג שמח ותודה

תור יקרה אני לא כל כך מבינה??? מה ההגדרה של הטיפול? ולמה זה כך מתנהל? ואך שמשתחזרת לך חויה אלימה בטיפול? ואולי צריך לעשות מעשה? ולא להשאר במערכת אלימה? אולי לא כל כך הבנתי???? אידה

אידה יקרה הבנת טוב מאוד הכל הטיפול נועד לשחרר אותי בצורה הזו מטפלת לבנה חלילי הקרימינולוגית של אל"י סניף תל אביב עובדת כבר 15 שנה בדיוק דם זע ודמעות . הטיפול שלה מתנגש בעוצמה עם העבר שלי מחזיר אותי לאחור וקשה לי עם הטיפול הזה אבל כפי שכבר כתבתי לקחתי החלטה להמשיך ואני אמשיך עד שלבנה תחליט שזהו הטיפול נגמר אני לא מתכוונת להתחיל חדש אני מתעקשת איתהעד הסוף ואני אצליח לשחרר את העבר שלי ממני . קראת מה שנכתב על הפורום ועלייך?? את מדהימה ומקסימה וזזה הבית עשית לנו כאן בית תודה לא יודעת איך לכתוב זאת תודה על הבית הכי בעולם . תודה לך על היותך חג שמח לך (עוד מעט נגמר)

תור יקרה אני לא כל כך מבינה??? מה ההגדרה של הטיפול? ולמה זה כך מתנהל? ואך שמשתחזרת לך חויה אלימה בטיפול? ואולי צריך לעשות מעשה? ולא להשאר במערכת אלימה? אולי לא כל כך הבנתי???? אידה

בס"ד אני בטיפול פסיכולוגי כרגע אך למרות הכל אני זקוקה לתמיכה מאנשים שמבינים עניין כי חברים לא תמיד יודעים מה לאמר במקרים כאלה ויש דברים שקשה לספר להם. כשהייתי קטנה עברתי הטרדה מינית, ילד מהשכונה בן גילי ניצל את תמימותי כדי לגעת באיבר מיני עם איבר מינו ולנשק אותי בטענה שזה בסדר מה שאנחנו עושים. עם הזמן הבנתי שזה לא בסדר ולאחר כמה שנים קיבלתי טיפול פסיכולוגי שעזר לי להתגבר על זה.אך הצורך שלי במין גבר מאוד ואני מאוד רודפת את זה לפעמים וחושבת שככה אשיג אהבה וכל פעם שיש לי מגע עם גבר יש לי אחר כך מצפון ענק ורגשות אשם כאילו אני איזה זונה או משהו (סליחה על הביטוי).ונמאס לי מזה!!אני עדיין בתולה משיקוליי דת והכל אבל כן היה לי כל מגע מיני אפשרי אחר.ואני כל פעם מחדש כועסת על עצמי !! ואני גם יודעת שכל הזמן הזה לא היה לי חבר רציני כי שידרתי מיניות!! נמאס לי!!המצפון הזה כזה מעיק לי!

התופעה מוכרת ואת צריכה לעבוד עם המטפלת שלך לי זה מאוד הפריע הנוןשא כיום אני נזירה שלא יכולה לסבול גבר בחיי . את צריכה להחליט מה את רוצה להמשיך כך או להתאפק לא להתביש להעלות את הענין בטיפול כי זה מה שיעזור לך . מאחלת לך חג שמח והצלחה אני הצלחתי לבסוף להתאפק גם עלה לי ביוקר מבחינה בריאותית לא אפרט כאן אם אפשר במייל אשמח לעזור לך .

בס"ד תודה על המילים כיום אני שומרת נגיעה כחצי שנה..זה מרגיע אותי

בס"ד תודה על המילים ודרך אגב כחצי שנה שאני כבר שומרת נגיעה..זה הפתרון המהיר שמצאתי

הפגיעה המינית משאירה ברובינו, אם לא בכולנו, חותם מאוד עמוק נפגעות רבות נזרקות לקצוות הקיצוניים של חיי המין אם זה חשיפה לחוויות מיניות מרובות ואם זה הימנעות מחיי המין אני חושבת שהמודעות שלך למה שעובר עליך זה שלב מאוד חשוב על מנת שתוכלי עם הזמן למצוא את מה שנכון לך למצוא את המקום שבו תוכלי להרגיש שלמה עם עצמך ועם המיניות שלך אני חושבת שמה שיכול לעזור לך, זה שתגדירי לעצמך מה את היית רוצה באמת ותשתלכי עם הרצון שלך מבלי לנסות לספק את הרצונות של מישהו אחר תהיי כנה עם עצמך ועם מי שעומד מולך אני יודעת שזה מאוד לא פשוט ודרושה לכך עבודה רבה אך אני מאמינה שזה אפשרי שיהיה לך חג מואר ושמח! שחף

תודה רבה רבה שחף!!! אבל איך מתגברים על יסוריי המצפון? איך לא לשנוא את עצמי יותר? אני מאמינה שאף גבר לא ירצה אותי לעולם!!

כפי שאת רואה יש כאן פורם חם ומקבל את מוזמנת להשאר עמנו לשתף לקבל וםלת תמהוצה, הכל בקצב שלך!! פגעיה מינית פוגעת לא פעם ומשבבש את התייחסות הפרופרציה וההתנהגות למין, המין שהוא דבר טבעי הופך להיות בעייתי הפגיעה עצמה מביאה רגשות אשם רבים וקשים שפוגעים כמעט בכל חלקה , מחיי מין, תחושות, התייחסות וקבלת עצמנו, לעבוד על כך בטיפול עם מי שמבין בתחום, הוא הדבר הנכון והמועיל ביותר. מקווה לראותך כאן אידה

אני יום אחד הולכת לכיוון הבייתה ופגשתי את החבר של אחי שיותר גדול ממני דיברנו ושאלתי אותו אם יש לו סיגריה אז הוא ענה לי בכן אבל זה לא עליו ויש לו מוחבא קרוב למקום שראיתי אותו התקדמנו לכיון הגענו לבניין ירדנו במדרגות ונכנסנו למקלט שם הייתה מיטה עישנתי את הסיגריה קמתי רציתי ללכת לבית שלי אז הוא חסם אותי עם היד שלו ואמר לי לאן את הולכת אני אומרת לו לבית אז הוא אומר לי יותר מאוחר אמרתי לו לא אני לא יכולה אמא שלי מחכה פתאם הוא נהייה בן אדם אחר תפס אותי בכח משך אותי ודחף אותי לכיוון המיטה אני נפלתי על המיטה שהפנים שלי למטה ואז הוא רוצה להפשיט אותי ואני בוכה ומבקשת ממנו שיפסיק אז הוא אמר לי במילים האלו שאם אלהים ירד ויעלה 1000.000 פעם לא יעזור לי כלום וכבר הוא הצליח להוריד לי את המכנסיים ונגע לי בכל הגוף וגם הכניס את האבר מין שלו בכזה כח חזק שאני צעקתי צעקה ומושך לי בשיער ושהוא כבר עשה את שלו פעמיים הרגשתי כזה רטב התפללתי שיעזב אותי כבר והוא עוד ממשיך בשלו וצועק עליי שהוא רוצה לשמוע אותי צועקת ובוכה יותר חזק ממה שאני צעקתי ושכבר נראה לי שהוא סייםאת שלו פתאם הגיע החבר שלו שאותו אני לא הכרתי ואז הואקם ממני ונתן לחבר שלו לעשות את מה שהוא רצה וזה נמשך כל כך הרבה זמן שאני זוכרת בערך 3 שעות או אפילו יותר אז כבר ששניהם סיימו את שלהם הם איימו עלי שאם אני יספר למישהו אז אני יסבול ושיתקפו אותי בסוף שיצאתי מהבניין אני חשבתי ללכת למשטרה אבל פחדתי מהתגובה של ההורים שלי וגם פחדתי מהבחורים שהתעללו בי אם הייתי מספרת אמא שלי היא הייתה מאשימה אותי שלמה אני הלכתי אתו ועד לעשן סיגריות ככה שאני לא ידעתי מה לעשות אז בסוף הלכתי לבית ואפילו התחמקתי מהאמא שלי שלא תראה אותי בוכה נכנסתי למקלחת ואחרי זה ישר הלכתי למיטה לישון ובגלל מה שקרה אני לקחתי סמים רק בשביל לשכח נכנסתי הזק לסם הרבה שנים לקחתי והיום אני נקיה מהסם שנה ו3 חודשים אבל יש בעיה חדשה עכשיו שאני לא נרדמת ואם כן הצלחתי קצת לישון אז שעה אחת וישר אני מתעוררת מהחלומות ומהצעקות שלי ועכשיו אני מפחדת לחזור לסם כי מתי שהשתמשתי הייתי יושנת טוב וגם לא חושבת עליהם האנסים ככה שאני לא יודעת מה לעשות עם עצמי אין לי אם מי לדבר ואני סוחבת את זה שנים בלב לא יכולה יותר זה פעם הראשונה שאני מדברת על זה אם יש איזה דרך או משהו ? זה גם כן אני מאד מתביישת מכל מה שאני מספרת

http://www.yeladudim.co.il/hanuka_card.asp כל אחת היא אור תנו לאור לצאת ולפרוץ, להרגיש את העוצמה שבתוכה, חג שמח חג של אורות וניסים אידה

ואת האור שלנו חג שמח

גם ממני, ותודה תור על ההתעניינות מוזר אבל דווקא שאני בשלב שסיימתי טיפול באופן רשמי יותר קשה לי להכנס לכאן או בעצם לכתוב ולהגיב יש איזה מין צורך להתנתק מהעניין (ההתעסקות בפגיעה וההשלכות) אבל הוא (העניין) לא ממש מעוניין להנתק ממני אז ההתמודדות היא אחרת , יש מודעת, וידיעה ופתיחות לדבר... החיים יותר עשירים מבחינה רגשית - מקודם לא הרשתי לעצמי לא להעצב, לא להתאבל, לא לשמוח או לרקוד כמו שצריך - הייתי בשליטה ועכשיו אוהוו... נראה שאני בוכה מכל שטות ומצד שני חוגגת כל רגע שצריך לחגוג זה לא אומר שהם (החיים) יותר קלים אבל בהחלט יותר מעניינים וכמובן שיש יותר רגעים נעימים. מקודם הם היו סתם עוד רגעים. מאחלת לכלן חג מלא אור ושמחה - באהבה - ליז

הרבה אור לכולנו ולכל הסובבים אותנו http://www.ilschool.org/ashalim/NEWSPAPER1/or.htm

הכל אותו זבל יום אחרי יום אחרי יום מ ו צ פ ת אין שקט אין רוגע אין חסד אין כלום זה נקרא לחיות????? לא נראה לי דמעה

את יכולה להתנחם את במקום טוב עם כולנו שעוברות מי יותר מי פחות מחבקת אותך מקווה לימים יותר טובים שיהיה לך חג שמח מאוד שמח !!! רק תזכרי שיש למה לחיות ולהיות גם אם זה לא נראה .

שולחת לך הרבה אור של חנוכה שיאיר לך את החושך שיחמם לך את הלב שיביא איתו את הנס http://hydepark.hevre.co.il/upload1206/20061217_1258527618_נר%20ראשון%20של%20חנוכה.jpg שחף

צריך להקשיב למילים http://il.youtube.com/watch?v=ngxxvRhVzig דמעה

שמעתי את השיר ועשית לי טוב באמת לא מאמינה לי? תודה שהנחזקת אותי בימים שלי היה קשה את חברה מדהימה ומי שצועק עלייך ואומר לך מילים קשות את אל תשכחי ש את מדהימה ואף אחד או אחת לא יקח ממך את זה . מחבקת ו שולחת קרן ענקית של אהבה

כולנו זקוקים לחסד.............. זקוקים לאהבה.......... כמו שמש שזורחת........... שולחת חיבוק אידה

כולנו זקוקים לחסד.............. זקוקים לאהבה.......... כמו שמש שזורחת........... שולחת חיבוק אידה

אני מקווה שזה לא יפיחד אותכן ואני אראה כמו פסכית כי אני דיי מרגישה כך אני כל הזמן פוחדת אני בקושי מצליחה לשון שעה וחצי בלילה וזה דיי מטריף אותי ישנם מכרים שמרוב פחד אני כלי מתקוצת ולאחר מכאן יש סמנים של סגירות אגרופים וחבטחת אני לא זוכרת לרוב ממה אני פוחדת אבל אני פשוט פחודת כל הזמן לא יודעת למה לשיך את לחוסר השיינה או לתרופות החדשות שלבנתיים לא מועילות בגרוש דיי מיאושת ועייפה מהכול

כן זה קורה גם לי זה נקרא חרדה יש טיפול לזה . את בחברה טובה

גם לי יש תקופות בהן אני ממש מפחדת מפחדת עד כדי כך שבקושי מצליחה לגרום לעצמי ללכת לישון או שלא הולכת לישון בכלל עד הבוקר פשוט מפחדת לישון אם נכנסת למיטה ומתחילה להירדם נתקפת בהלה ומעירה את עצמי בכוח ואם מצליחה להירדם בסוף מתעוררת אין ספור פעמים במהלך הלילה היתה תקופה שלא היתי מסוגלת לישון במיטה שלי אלא רק בסלון על הספה וכשמנסה לברר עם עצמי מה מפחיד אותי כל כך בשינה מגלה שמפחדת מכך שבזמן שאני אשן אבא שלי יבוא אלי ויפגע בי ולבסוף התקופות האלה עוברות והפחד מניח לי לנפשי עד לפעם הבאה...... ואני מכירה עוד בנות שמתמודדות עם הפחד הזה בוריאציות כאלה ואחרות אז אל תרגישי שמשהו לא בסדר אצלך זוהי תגובה "נורמלית" לטראומות שעברת חשוב שתזכרי שעם הרבה סבלנות ועבודה מאומצת בטיפול ניתן להתגבר על הכל!!! אומרת לך את זה מניסיו..... שחףן

אחת יקרה מצטערת על הפחדים שמלווים אותך אךלמרבה הצער מנגנון ההשרדות לימד אותך לפחד כל הזמן להיות בהיכון לקראת הדבר הבא.... ויש פחדים וחרדות שמלווים והופכים חלק מהחיים אך אפשר גם בלעדהם וכמו ששחף אמרה....בעזרת טיפול ואמונה אפשר הכל מחזקת אותך אידה

אחת יקרה מצטערת על הפחדים שמלווים אותך אךלמרבה הצער מנגנון ההשרדות לימד אותך לפחד כל הזמן להיות בהיכון לקראת הדבר הבא.... ויש פחדים וחרדות שמלווים והופכים חלק מהחיים אך אפשר גם בלעדהם וכמו ששחף אמרה....בעזרת טיפול ואמונה אפשר הכל מחזקת אותך אידה

החלטתי לא לעזוב אותה את המטפלת הזו אבל לתת לה בראש כמו שצריך יש לי זמן המון זמן והמון שקט ורצון להאבק על מה שמגיע לי חופש . החלטתי להתנדב ולעזור לאנשים גם כדי לצאת מהמצב שלי וגם כדי לתת ולתרום מזמני וגם כדי לתת לעצמי . זה עוזר לי לצאת מהמצב שלי . החלטתי גם לא להחליט שזה אחלה פתרון אבל במצב שלי כדאי מאוד שזה ישתנה בקרוב הלא להחליט שלי יכול לפגוע בי קשות ממש אבל ממש קשות . ולהתנהל אחרת עם הידלון זה יסתדר הכל לאט עם המון סבלנות מבטיחה אני לא רעה רק עייפה פחדנית כבר אמרנו??? החלטתי להאבק חזק בפקידת הסעד שתוריד ממני פיקוח ואני אצליח מבטיחה לכן ! זהו מתחילה קרבות חדשים על החופש שלי ועל האני העצמי שלי שיהיה לי בהצלחה זהו החלטות חשובות שצריכה המון זמן לזה. ותודה ענקית לך דמעה שאפילו שלך היה כל כך קשה בזמן הזה החזקת אותי וחיזקת אותי ונתת לי גם אם קשה לך להאמין .

שלוחת לך המון כוח

עזרת לי תודה

החלטות ...דבר חשוב להצמד לעקרונות לאני מאמין לחופש חזקי ואמצי כל הכבוד לך ובהצלחה אידה

יש סיפור על שבט אפריקאי שאנשיו לא כורתים עצים. כשהם צריכים עץ לבניה הם נעמדים סביב עץ ומשך כמה ימים צורחים עליו ומקללים אותו ובסופו של דבר העץ נופל. חשבתי על זה אתמול אחרי שספגתי כמה שעות טובות של צעקות והעלבות...חשבתי איך נשבר משהו בתוכי בכל פעם שצועקים עלי...בכל פעם שקוראים לי שקרנית ועצלנית ומטומטמת...נראה לי שאני כבר שבורה ללא תקנה דמעה

למה ?????צעקות ולמה שקרנית ולמה עצלנית וממי ????????שולחת חיבוק ענק היי לא את לא שבורה ללא תקנה את מחזיקה משיהא כאן אם לא כפת לך

דמעה יקרה לא משנה מי היה... לא מגיע לך שיצעקו וישפילו אותך לאף אחד אין את הזכות לעשות זאת!! מצטער שהיית צריכה לחוות זאת.... להשברת ומחבקת אידה להרגיש מושפלת מחזק

דמעה ? חטולית? סמויה היכן את נעלמת לנו איך את מרגישה? ערב טוב לכן

היי תור אני בסדר מאוד עייפה אין לי כל כך זמן לכתוב במהלך השבוע לו"ז עמוס קראתי אותך מצטארת לשמוע על מה שעובר עלייך לא חושבת שזה בסדר מבחינת המטפלת לצעוק עלייך בשום מצב מאוד ממליצה לך לעבור למטפלת אחרת מצטארת על התגובה הקצרה היתי שמחה לכתוב לך יותר אבל חייבת לזוז לישון אחרת לא אקום מחר והיום שלי מתחיל מאוד מוקדם מקווה שבזמן מאוד קרוב תוכלי להרגיש הרבה יותר טוב ותציליחי לגייס מעט כוחות לילה טוב שחף

תור יקרה, אני כאן, שלומי טוב לא אוכל לדווח מעבר לזה עדיין אבל מחד הכל משתנה ואני אחזור... אוהבת מאוד, סמויה

אני במצב שבור וזה המקום היחיד על פני האינטרנט שאני יכולה לשתף אתכן לא תמיד מגיבה לכן על הכל רק שתדעו שאני קוראת אתכן מבחינה נפשית על הפנים כבר שבוע אין לי כוח אפילו להרים טלפון למטפלת שלנו באל" ולומר לה תשמעי המצב רע כל כך רע אני חוויתי נטישה ממנה והכל נראה כל כך מסובך אולי תוכלו לפשט את הנושא שלי ? אם תוכלו . אני במצב רע אבל עדיין לא מחליטה לקרוס כלל לא מחר יש לי עוד יום ואני רק רוצה דבר אחד קטן לקחת כוח מהאני שלי ולהמשיך הלאה עם הכל . אני כבר לא יכולה לשים את הכאב בצד זה כמו ניתוח סרטני עמוק השאלה היא אם דרך צרחות וכעס של המטפלת עלי זו הדרך לטפל ? או לא ? אין לי כוח נפשי לחפש מטפלת אחרת ועם זו נתקעתי בענק אין לי כוח לכלום פשוט כבר לא יכולה יותר . אני מודה לכן לדמעה לשבורה שחף שאתן מחזיקות אותי ומעודדות אותי ואידה תודה לכן על הכל אני מקווה שאני עם הנפילה שלי לא גורמת לכן אי נוחות אני מרגישה לא ראויה לכלום איזה מזל שהחתול שלי לידי יש לי חתול בן 17 גיניגי אמיתי בשם דודו כן זה השם מצחיק שכזה יושב לידי ליד המחשב ומרגיש אותי כשלא טוב לי הצוות הקודם שלי כלל כלב כנעני מעורב בשם חומי שנפטור בגיל 13 את צמר ואת דודי ושמיל שבנתיים גם פטר איזה מזל שיש חיות מזל מהשמיים היום הצוות כולל את הגנרל פרנקו כלב ש קיבלנו מהשכן את צמר ואת דודי שיחיו בשבילי המון שנים וגם בשביל הגוזל שלי .

לא חושבת שטיפול אמור להתבצע בצעקות של המטפלת עליך.... מצטערת לשמוע שכל כך קשה ומקוה שהיום קצת יותר קל... גם לי יש כלבה...בת 7...והיא הכי מנחמת שאפשר... כיף שיש חיות מסביב שנותנות כל כך הרבה אהבה ללא שום תנאי... תחזיקי מעמד דמעה

היום היה לי תקל עם הילד שלי היה נורא לא רוצה לכתוב בכלל מה היה בואי נעבור למייל בסדר מצב לא טוב