פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
המילים נעולות בפנים הגרון כואב כאילו מבקש להצדיק את השתיקה שלי שששששששששששששששששששששששש
שולחת תה חם להרגיע את הגרון וחיבוק חם ועוטף ומזכירה לך שלמרות מה שנראה אני כאן בשבילך תרגישי טוב ומקוה שתמצאי שוב את קולך בקרוב דמעה
מזמן לא היו לי סיוטים לפחות לא כאלה שהיתי מודעת לקיומם ובתקופה האחרונה הם חזרו לא זוכרת את רובם זוכרת רק את הנושא הכללי - מערכת היחסים עם ההורים שלי ואחד מהם זוכרת יותר טוב אני ואבא שלי אני מנסה לישון והוא נמצא במיטה שלי מציק ונוגע ולא נותן לי לישון אני מנסה להפסיק אותו והוא ממשיך ואחר כך אני קמה ויש לי המון חתולים חלקם גורים חלקם בוגרים ומתפשטת איזושהי מחלה והם מדביקים אחד את השני בחור אחד לוקח חלק מהם לוטרינר אחד ומחזיר אותם במצב יותר טוב הם רק צריכים לנוח בחור נוסף לוקח עוד כמה חתולים לוטרינר אחר והוטרינר הזה רשלן ולא אכפת לו והחתולים מתים ואחרי זה שני הבחורים מחזרים אחרי נותנים לי מתנות ואני יוצאת עם שניהם לסירוגין אבל לא באמת מעוניינת בהם אני רק נהנת מהמתנות והם רבים בגללי ונאלבים ממני כל אחד על כך שאני מסתובבת עם השני ואני אומרת לאחד מהם שאני לא מעוניינת בו והוא לוקח ממני את המתנות שנתן לי קודם וכל זה מתרחש בתוך איזושהי קומונה או פנימיה או מחנה לא יודעת מה בדיוק רק יודעת שיש הרבה אנשים שגרים ביחד וזהו לא כל כך זוכרת עוד משהו ודבר נוסף שאני יכולה לשתף בו זה שביום שני האחרון נזכרתי בכך שאחרי השיחה הסוערת שהיתה לי עם אבא שלי על הפגיעה ועל השלכותיה עלי ועל מערכת היחסים שלנו השיחה היחידה שהיתה לנו בנושא יום למחרת אבא שלי קיבל התקף לב זה היה כבר לפני די הרבה שנים וכל השנים האלה לא זכרתי ששני האירועים האלה קרו אחד אחרי השני אז, לפני הרבה שנים הרגשתי אשמה וכנראה שהיה לי קשה מדי עם רגשות האשם אז הדחקתי זכרתי את שני האירועים האלה בנפרד בלי למקם אותם בזמן ועכשיו בעקבות מה שעמית כתבה - נזכרתי ולא אני לא מרגישה אשמה עכשיו לפחות לא במודע אבל הזיכרון הזה שחזר מכביד עלי
על מה אשמה יקירה ? על מה שהוא שמי שאמור לשמור עליך עשה? בואי שתפי מה כל כך מכביד ? הסיוטים יכולים גם לשחרר מועקה מקווה שאת חשה יותר טוב.
וכתבתי משהו משמעותי לגבי איך שאני מרגישה זה לא הוגן!!!!!!!! ואין לי כוח לשחזר חייבת ללכת לישון
שבת מוארת ושלווה שבת שקטה ומרגיעה שבת שלום http://www.2all.co.il/web/Sites/makcim/9492_(718).gif דמעה
שבוע מואר מוצלח שבוע זורם מלא באנרגיות טובות אידה
ורק לי אין כלום מפחדת מחושך ממפלצות שיקחו אותו מפחדים שלא היו עד כה והעבר שחשבתי שנקבר ביום מר לא רוצה לעזוב אותי כמו שק ישן על גופי מקרקר כמו תרנגול הנה אני התמודדי עם עברך עם קירקורך ואני בתוכי נמצאת כבר המון זמן במקום לתת לי צאנס אני בוכה ורוצה לצרוח וזו בעצם הפעם הראשונה שאני נותנת לעצמי כאן צאנס אמיתי וכותבת את מה שכותבת אולי מי מכן תעזור את המעגל הכואב לסגור ורק אני בתוך עצמי צריכה לסבול כדי שלא יקחו את הילד שלי את הטרור של הטיפול שגם הוא כמוני מצולק בעצב תלדי בנים אמרו ועכשיו שאתן יודעות כמעט הכל וכמה או כמה צדקו לא ידעו אני נעלמת ואני לבדי כל הזמן בתוך הכל רוצה מזור פוחדת אפילו מהתגובות שלכן היום בשיר הזה רוצה לפרוץ מעגל אז אולי עשו עמי חסד והשאירו בתקווה שתסלחו ותבינו שאני פחדנית פתוח בלי לקרוא שיש סיבות ולא אני לא נגדכן רק רוצה לא לשקוע כי אז מי הבטיח לי לקום אחרת ? הצילו
שומעת את הזעקה שלך רוצה לשאול את בטיפול?
אני מצטערת לשמוע את הכאב צועק ממך הלב... הפחד חוסר האמון אך אפשר להמשיך? להאמין? דרך ארוכה ...אך אפשר... מה קורה בטיפול? למה לא עוזר? אך הקשר עם המטפלת??? יש אמון? חשבת על קבוצת תמיכה?? לבי איתך אל תאבדי את התקווה אידה
מוזמנת להיות חלק אידה
שומעת את הזעקה שלך רוצה לשאול את בטיפול?
שולחת חיבוק שתהיה לנו שבת שקטה שבת שלום דמעה
תודה דמעה לא יכולה כרגע להגיב לך לכל ההודעות שלך המצב שלי לא הכי טוב בתקווה שלך יותר טוב עכשיו לא שלא אכפת, אכפת ענקי אבל כרגע זו אני .
אני יכולה להזדהות עם הכאב שלך ..לא מגיע לך לסבול אני מתפללת שתרגישי יותר טוב כי מגיע לך ..
על הדאגה מה מגיע לי ? לא לחוש לברוח אי אפשר והטיפול לא עוזר לי כלל ואני לבד . לבד .כבר לא חזקה כלל לא
כשעוברים דברים כואבים הפחדים הופכים לחלק בלתי נפרד מחיינו והמזל הוא, שאחרי החושך תמיד חוזר האור
איך מחזירים את האור לחיים? איך מחזירים את האמונה בבני האדם?
בלילה שמעתי צווחה בסיבות 2 שהתחושה שהיא חודרת לכול העצמותאחרי זה נרדמתי ב8 בבוקר כשהיתי צריכה לקום אני בקושי או לא ישנה למרות כדורי השינה והכול לא מצליחה אם שום דבר רק מחשבות אל איך לסיים את המצב המטורף הזה אל פני כדור הארץ הכול כואב בתוכי והצווחה עדין מהדהדת בראש
מאוד מבינה דמעה
איך את מרגישה עכשיו? יש שינוי לטובה? מקווה מאוד שכן!!! אני אשמח אם תשתפי.... שחף
כל כך ברור לי מה אני צריכה לעשות ואני פחדנית ואל תגידיו לי שדרוש אומץ לחיות כי בתכלס דרוש יותר אומץ למות אבל כמו שכבר הבנתם אני פחדנית לא יודעת לעשות כלום כמו שצריך אני פטתית איכססססס דמעה
(((דמעה)))
ואני פחדנית ממש ברמות היסטריות כי באמת באמת אם לא הייתי פחדנית כבר לא הייתי קיימת זאת אמת עצובה אבל זאת אמת לילה טוב דמעה
דמעה יקרה אני מחכה שהערפל יתפזר שתראי מעט יותר אור ותקווה דה רק עניין של זמן מחבקת אידה
עדיף מאוחר, מאשר.... אולי את צודקת, לא דרוש אומץ על מנת לחיות אבל דרוש אומץ על מנת להפוף את החיים לכאלה שתרגישי ששווה לחיות אותם דרוש אומץ על מנת להוציא את עצמך מהבוץ הזה שאליו נכנסת ולקום מחדש על הרגליים והאמת, מההיכרות שלי איתך - יש לך את האומץ הזה! את רק לא מצליחה למצוא אותו בתוכך כרגע..... ואני מאמינה בכל לבי שתוכלי למצוא את הדרך החוצה מתוך הבור השחור אל האור
אם הוא מרגיש לי לא שייך לשירשור הקודם? ובעצם אולי הוא כן שייך אבל כבר פתחתי.... בכל מקרה בקושי כותבים כאן אז לא נורא אם אני אתפוס קצת יותר מקום.... צריכה להגיש עבודה קצרצרה ליום חמישי ואין כל כך זמן לכתוב גיליתי שצריך לכתוב רק ביום ראשון כי לא היתי בשיעור הקודם ולכן לא כתבתי בסוף שבוע ובמהלך השבוע בקושי יש זמן לנשום אז התיישבתי היום על הבוקר לפני העבודה המעשית ולא מוצאת כוחות לכתוב יש לי עוד שעה וחצי בקושי אז מרגישה לחץ של זמן וקשה לי לכתוב כשיש כל כל מעט זמן צריכה שיהיו לי כמה שעות ברצף ואין :( וגם ככה מרגישה לא משהו מבחינה נפשית וזה עוד יותר מוסיף על הקושי לפחות פיזית מרגישה כבר בסדר חוץ מהגרון שעדיין לא 100%
מקווה בשבילך שהמצב רווח והגרון ישתפרו מנסיון של אוניברסיטה תמיד אפשר לבקש עוד הארכה אני אישת שונאת את זה (אבל כנראה הבעיה כאן רק אצלי) אבל אפשר ואני בטוחה שיבנו תמיד שאני קוראת את ההודעות שלך אני נדהמת מין הכוחות שבך ויש בך המון כוח ((((שחף))))
שחף יקרה מקווה שהצלחת שעבר היום יותר טוב מהמצופה, ושעמדת במשימות עוד יום עבר ומחר חדש תקוות חדשות אנרגיות חדשות אפשרי להם להספג בגופך ןבנפשך יום טוב אידה
בהתחשב בזה שסיימתי לכתוב את העבודה רק עכשיו ונשארו לי 4 רק שעות לישון המצב עם האנרגיות לא מעודד :(
כל כמה שניות הדף קופץ מול העיניים וככה זה מהבוקר זה רק אצלי או שאצלכן גם?
אתמול לא הצלחתי לא לפתוח הודעות ולא לכתוב מ-11 וחצי בבוקר עד הלילה שום דבר בדוקטורס לא נפתח לי הרגשתי ממש מבואסת כי רציתי לכתוב עוד משהו שהציק לי עכשיו זה מרגיש לי כבר לא אקטואלי
רוצה לכתוב ולא מוצאת מילים ומרגישה שזה לא מספיק משמעותי כדי לכתוב בסה"כ מצליחה להתמודד עם הכל מתפקדת די טוב ולאומת ההצפות שהיו בעבר, עכשיו הכל הרבה יותר רגוע ונסבל ובכל זאת קשה.... עמוס רגשית.... וצריכה לשים את הכל בצד ולהמשיך לתפקד וזה כל כך לא פשוט ולפעמים מרגישה שאני על סף דמעות והדמעות נתקעות בפנים בדיוק כמו המילים שרוב הזמן אני לא מצליחה למצוא וכל הכוחות הולכים על העבודה והלימודים ומעבר לזה לא נשאר כוח לכלום רוצה רק להגיע הביתה לפינה השקטה שלי ולשקוע מול הטלוויזיה אפילו לשיעורי בית כבר לא מצליחה לגייס כוחות והמחלה הזאת שלא עוזבת לא עוזרת לי בכלל כי כשאני לא מרגישה טוב פיזית גם לעבודה וללימודים גוררת את עצמי בכוח ומרגישה מרוקנת מכוחות מרוקנת לחלוטין ואז בסופי שבוע יושבת ובוכה מול הטלויזיה כל סרט טיפשי גורם לי לבכות כנראה שאלו הן אותן הדמעות שלא מצליחות לצאת במהלך השבוע ואז שוב מתחיל שבוע חדש עמוס ומתיש ואני לגמרי בלי כוחות כי איכשהו במהלך הסוף שבוע הכוחות לא מתחדשים
ופשוט לנוח אולי את זקוקה לזה? פשוט שישי שבת מנוחה יכול לעזור לך בקשר למחלה איך את מטפלת בזה? יש דברים אלטרנטיביים . וזה בסדר לנוח בסדר גמור.אפילו יותר מזה . תהיי בריאה תשמרי על עצמך
אני דווקא נחה נחה הרבה נחה כל שישי שבת וגם קצת ביום ראשון בשבועות הקודמים זה עזר השבוע נראה לי שעזר אני מרגישה הרבה יותר טוב טפו טפו טפו ואני מטפלת בעצמי בכל מה שאפשר הרבה דברים טבעיים והומאופטיים ובנוסף גם מה שהרופא נתן שבוע נעים וחמים שחף
ניסתי לכתוב הודעה והמחשב המוזר זרק אותי והיתה תחושה שכמו במציאות אני צריכה לא להיות כי כך יהיה יותר טוב אתמול אחרי כמה ימים שבהם המחשבה אל למוות טילטלה בי כאשר חזרתי למעונות מכונית צפרה ושרקו לי ואני שבתי בוכיה למעונות והחלתטי שנמאסססס שאני לא מסוגלת יותרררררר ישבתי על יד חבילת כדורים בסוף לא לכחתי אותם פשוט חתכתי את עצמי וכמות מותרת בכדי להרגע אני לא מסוגלת יותר לא יודעת לאן לזרוק את עצמי הכול כואב בתוכי והבדידות מצפיה גם אם אני בחדר מלא אנשים שאני מכירה הלילות לבנים האחרונים והכול רוצה לצועק הצילוווווו רק אין לאן
לא מוצאת מילים.... רק שולחת חיבוק מנחם תשמרי על עצמך שחף
http://www.babble.com/CS/blogs/strollerderby/depressed2.jpg
שואלת למה פנייך מכוסים ? למה את מרגישה כך ? מחבקת שולחת קרן שמש קטנה לא שורפת בתקווה באהבה ורצון .
אי שם בתוך החשכה יש נקודת אור לא תמיד קל לזהות אותה אבל היא שם בדמותו של כוכב נופל שממהר להגיע מהשמים ישר אל פתח ביתך http://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/portals/hayadan/imagesP/sub62/624150416-L-lightpolution.JPG ממני אליך באהבה http://hydepark.hevre.co.il/upload07_4/050925_214218-6041_חיבוק%20דובוני%20מיוחד%20עם%20המון%20אהבה%20אנימציה.GIF מחכה לך בסבלנות שחף
http://www.negiot-center.co.il/images/iStock_000000596217Small.jpg דמעה יקרה מה איתך???? דואגת אידה
מה איתי? לא טוב חולה ואין כסף לכלום ואני מתגעגעת למטפלת ההיא שהעיפה אותי כל כך מתגעגעת ואני צריכה כל כך טיפול אבל אין כסף ואני צריכה חיבוק ואין מי שיחבק באמת רע רע מאוד דמעה
אף אחד לא מבין בכלל אף אחד לא יכול להבין מה אני מרגישה אף אחד לא יכול להבין מה זה,ואף אחד לא יכול להבין מה זה שזה מה שהקארתי זה מי שהיה אבא שלי והוא זה שאהב אותי גם אם זה מעווט והוא זה שתמיד אמר לי שהוא אוהב אותי גם אם זה מעווט ואף אחד לא מבין מה זה להיות ילדה שחשבה שזה בסדר וככה זה צריך להיות ואף אחד לא מבין מה זה להרגיש מושפלת ויחד אם זה לדעת שרק הוא ,רק הוא אוהב אותי שרק אני הנסיכה שלו ורק אני הילדה שלו ואף אחד לא מבין ,מה אובר לי בראש ואף אחד לא יבין מה זה להרגיש כמו שאני מרגישה עכשיו ולא יעזור לאף אחד ההסבר הכי פשוט,שכמה שאני שנאתי אותו,זה לא אומר שרציתי באמת שהוא ימות ולא יעזור שאני יגיד שגם אם הוא עשה לי הכי הרבה חרה בעולם,ואנס אותי בלי הפסקה,זה מה שידעתי ואולי אני זונה,אתם יכולים לקרוא לי ככה אבל אולי גם אני רציתי את זה כמו שהוא אמר ואתם יודעים מה??????? לא אחפת לי מה אנשים חושבים זיין אותי מרצון,זיין אותי לא מרצון אף אחד לא יבין כי אף אחד לא במקומיואף אחד לא יבין בכלל מה אני מרגישה כי הכל מעווט והחיים שלי מחורבנים והחיים הם חרה! אין לי כוח לכל הכאב הזההההההה
עמית יקרה.....אני מצטערת לשמוע.... משתתפת בצערך הוא אבא שלך וזה קשה כפליים כי את אוהבת ...וגם הרבה רגשות אחרים זה מעורבב ומבלבל... ואת מרגישה שאף אחד לא יכול להבין... אבל הוא היה אבא שלך!!! כעת את באבל על האובן....תעסקי בפחות בסביב ...יותר בעצמך... בהמשך תוכלי לטפלולעבד את כל הרגשות איתך אידה
אני לא יכולה לאמשיך ככה,אני לא יכולהההההה שיגמר כבר הסיוט הזה,שיגמרררר כבר. למה זה לא ניפסק? למה ?????????????. אני לא רוצה יותר כלום,אני רוצה רק שקט,שקט,שקט,הגלגל מסתובב ואני רוצה לרדת,אני נופלת,אני נופלתתתתתת,אני צריכה שמישהו יחזיק אותי,רק קצת,רק קצת...
אני יכולה להזדהות עם הכאב שלך ועם התחושות שלך ואני יודעת כמה זה קשה ... אני מאוד מקווה ומתפללת שתרגישי יותר טוב..
כל העולם הזה אלך לי לעיבוד,כל העולם הזה שחשבתי שישנם אנשים שיכולים להכיל אותי,להיות איתי,נעלמים,אין יותר,מרגישה לבד,מרגישה שאין אף אחד בחיים שלי יותר,מרגישה ריקקקק,ריק אחד גדול,אין לי משפחה יותר,כולם נידו אותי,כולם ,כולם. הלבד הזה עורג אותי,אני לא יכולה לסבול את עצמי יותר,לא יכולה לסבול יותרררררררר
מתנצלת שנעלמת נאלמת מתחפרת בתוך עצמי ולא יוצאת וזה לא הוגן למי שצריך אותי לא הוגן למי שרוצה לדבר איתי ואני לא עונה לא הוגן ואני לא מסוגלת לדבר לא מסוגלת לשמוע לא מסוגלת לכלום רק להתחפר להסתתר מתגעגעת מאוד למטפלת שהעיפה אותי מטיפול והאישה שנרצחה בהודו מזכירה את המטפלת מאוד מאוד דומה לה וזה פתח שוב את הפצע ואני שוב מרגישה לא שווה שוב מרגישה ללא שום ערך אני אמא נוראית וחברה נוראית והייתי בת נוראית ואישה נוראית לא רוצה כלום יותר סליחה שחפרתי תרגישו חופשי להתעלם דמעה
אני יכולה להרגיש את הכאב הנוראי שלך כי אני כמעט באותו מצב ...שולחת לך חיבוק חם ועוטף ...רציתי לשאול אותך משהו האם נסית לדבר עם פסיכיאטר ??הוא יכול לתת לך תרופות הרגעה ..במצב שלי התרופות עזרו מאוד
נכנסתי לאדישות לא רוצה לדבר עם פסיכיאטר לא מאמינה יותר בטיפול כלשהו תודה על החיבוק דמעה
זה שאת בתקופה קשה זה שכואב לך ואת לא לא יכולה להיות כרגע עם אחרים לא הופך אותך לאדם רע לכולנו יש תקופות כאלה של התרחקות והחפרות למי יותר למי פחות אבל כולנו חוות את זה מדי פעם תהיי יותר סלחנית כלפי עצמך מחבקת שחף
היי דמעה לא חושבת שמישהו כועס...ולא יכול להבין תחשבי על כך שאתצ חסרה כשאת נעלמת שמתגעגעים... זקוקים לך וגם מבינים בואי תתמקדי בעצמך ספרי מה עובר עלייך? מה קורה איתך... איתך אידה שוב מאוד קשה לשלוח הודעות אידה
אני בסדר עכשיו תודה לאל, עברו עליי כמה ימים בכלל לא פשוטים אבא לקח אותי למיון פעמים , ואני כול הזמן מרגישה סחרחורת ודפיקות לב חזקות והזעה ועל הפנים ... חוץ מזה מה שלומך ??? תודה לך על ההתחשבות שיהיה לך לילה טוב וחלומות פז
נפגעת ממני? לא יודעת כי ... אולי זה אפשרי כי אני לא כותבת רך אלא קשה ואני מודעת לסגנון הכתיבה שלי אז אם כן קרה מה שהוא שעשיתי לא טוב או שכתבתי מה שהוא פוגע תגידי לי ואני אשמח לתקן .
אני סוף סוף יוצאת ללימודים, לעבודה ובמקום להיות שמחה שסוף סוף חזרו אלי הכוחות שסוף סוף חזר קצת צבע לפנים שלי אני מרגישה מדוכאת אני מרגישה שכואב לי ולא אני לא מתכוונת לגרון שעדיין כואב משהו כואב לי בפנים ולא ממש יודעת לזהות מה זה אני מניחה שעוד מעט, כשאהיה בחברת אנשים, זה יעבור אבל כרגע זה מקשה עלי להתארגן ולצאת בזמן אז הרגשתי צורך להוציא את זה כאן
זה מאוד משמח אותי שסוף סוף את יוצאת ללימודים ועבודה ואני יכולה להרגיש את המתח שלך אבל אני מאמינה שזה יעבור כאשר את תהיי בחברת אנשים ... מקווה לך אך ורק טוב לילה טוב ונעים
אך הבריאות שחף??? מתחזקת? אידה
נראה שאני שוב נעה לכיוון המחלה :( אתמול בערב חזר הצינון וחזר השיעול שכבר עבר כלומר היה לי כל הזמן שיעול כזה שנגרם מגירוי בגרון כי הגרון לא בסדר עד היום ואתמול חזר השיעול עם ליחה לא רוצה שהמצב שוב יחמיר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא רוצהההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אתמול בערב די בלי סיבה אבא(הוא לא איש רשע יש לו את העבר שלו) הרים עלי יד ולשם שינוי לרוב אני קופאת או בורחת שאלתי :"למה?" הוא אמר:" אין סיבה" הרבה פעים ניסיתי למצוא משמעות או להבין מה לא עשיתי נכון שדברים קורים אני תהוה עד כמה זה מטמטם אבל אני משום מה תמיד מנסה להבין למה וכמעת אף פעם בדברים שקורים לא מבינה
כואב לקרא אותך , חייבת לחבק את עצמך ולהזכיר ששום דבר לא מגיע לך ולאף אחד אין זכות לפגוע בך את לא אף אחת - את יצור שניברא לעולם הזה ולא היית נוצרת אם לא היית מישהיא חשובה, אהובה, ונחשבת, כמו שאת נוצרת - ולאף אחד אין זכות לערער על כך. גם אם יש לו את העבר שלו אין שום הצדקה שיפגע בך או יגרום לך לפחד מתוך רחמים עליו. עכשיו כשאת מצליחה לצאת מהקיפאון ולהגיב את יכולה גם לדרוש שזה יפסק את יכולה ללכת משם, להתנגד, להתלונן, לפעול באופן שיחזיר לך את הביטחון והאהבה העצמית - לעשות מעשה שימנע את הפגיעה בך האחת היקרה והאהובה ו כך אמר לי פעם איש חכם: "מי שמדכא את האהבה העצמית סופו שיפגע אדם אהוב - בעצמו". שמרי על עצמך - ליז
המילים שלך ממש מחמות את הלב הלואי ומה שאת אומרת יהי אפשרי
אחת יקרה אם אבא הצליח לענות "בלי סיבה" יש סכוי שתוכלי לדבר איתו? שתוכלי ליזום שיחה? לשתף במה שאת מרגישה....הרגשת....מה את חושבת? אולי תביני יותר? אולי הוא יבין? אני מצטערת שכך.... אולי זה יתאפשר ויפתח דלתות חדשות? אידה
האמת מנסיון של לא מעט שניים מה שהצאת לא אפשרי אני נוראה לא רוצה להוציא אותו כרשע יש לו מספר לא קטן של בעיות משלו שהוא מסרב להכיר בהם כך היה נהוג אז בגיל צעיר יותר האמנתי שאוכל לעזוב את הבית יהיה טוב יותר מה שהתברר כהפך לגמרי נפלתי אל סיוט לשמו עכשיו אני פוחדת פחד מוות כאשר אני בדירה לבד ניסו להציא לי קהילה תומכת רק שלא ראיתי את עצמי משתלבת שם אני אולי לא שיכת לשום מקום אני נמצאת במין פלונטר כזה ולא יועת איך לצאת ממנו למרות שאני רוצה
אבות ובנים - אביתר בנאי " תיכף אני ארצה שתלכו מפה שאוכל כבר ליפול בשקט שלא תראו את הפצעים נפערים שנשאר לבד ונשבר לאט תוותרו כבר ותלכו מפה שאוכל כבר לצעוק בשקט בלי המבט הקרוע שלכם שנשאר לבד ונשבר לאט אבות ובנים סבתות ונכדים הלב של אמא מתפוצץ מי אשם לה מי אשם לי מי יפרד ממי אבא בוכה על בן בוכה על אבא תיכף אני ארצה שתלכו מפה לא אפחד ליפול לא אפחד לגדול לטבוע או לשוט לחיות או למות אבות ובנים סבתות ונכדים הלב של אמא מתפוצץ מי אשם לה מי אשם לי מי יקבור את מי ..." דמעה
}{ ליז
ולמה את ערה בשעות כאלה??? דמעה
לא כל כך מהר.... דמעה... לפעמים יותר לפעמים פחות לפעמים קרוב לפעמים רחוק לפעמים רואים ולפעמים לא לפעמים מרגישים ולפעמים לא... אבל תמיד כאן איתך אידה
האמת היא שאני לא מרגישה שנמצאים איתי מרגישה הכי לבד שאפשר ובאיזהשהו מקום זה מבחירה כי אני מרחיקה ואני מתרחקת לא יודעת איך להיות בקשר עם אנשים כשכל כך קשה לי כל כך כל כך רוצה להעלם כל כך בא לי לחנוק את החלק הקטן שבי שמתעקש לשרוד... דמעה
ועוד יותר גרוע מקודם המצב רק הולך ומחמיר ביום ראשון כנראה הולכת לרופא אולי יהיה לו איזה פיתרון פלא השבוע היה מאוד עמוס ככה שלא היתה לי אפשרות להיות כאן שבת שלום שחף
תרגישי טוב שולחת חיבוק תה עם לימון ושמיכה מפנקת http://i193.photobucket.com/albums/z207/rainbow16_photos/Feel_better_soon.jpg http://static.howstuffworks.com/gif/tea-8.jpg http://www.pricerighthome.com/images/dreams_do_come_true_duvet.jpg דמעה
תודה דמעונת היום אני בנתיים יותר טוב מאתמול החום יותר נמוך ומרגישה יותר טוב רק שמבאס שלא הצלחתי לישון חצי לילה בגלל השיעול התעוררתי כל שעה- שעתיים וכמה שעות ישנתי בחצי ישיבה כי ככה פחות השתעלתי מקווה שהלילה זה לא יחזור על עצמו
תרגישי טוב כנראה שזה תהליך ארוך שאת צריכה לתת לעצמך יותר תשומת לב מכל הבחינות מזון לגוף ולנפש מקווה שיהיה יותר טוב היום...מחר הרבה בריאות אידה
החלמה מהירה בהצלחה אם הרופא והשבוע ((((שחף))))
עכשיו הקאתי את כל הנשמה בגללו ועוד כמה פעמים ברצף ולא נראה לי שאני אצליח לישון ככה את התור לרופא למחר הקדמתי ל-8:40 במקום 14:30 נמאס לי נמאסססססס לייייייייייייייי נמאסססססססססססססססססססססס ליייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
מה נסגר יקרה? נשמע כמו ברונכית או דלקת ריאות ואולי בכלל אנגינה - הבן שלי תמיד היה מקיא כשהיתה לו אנגינה טוב די עם הניחושים - אז מה אמר הרופא??? מקווה שכבר קיבלת משהו לטפל בליחה ושהיום כבר הרבה הרבה יותר טוב שולחת לך תה חם עם דבש ולימון - רפואה שלימה }{ }{ }{ ליז
עסוקה בלבנות את עצמי, המשברים עדיין קיימים אך כמו שהבטחתן לי לאחר תקופה ארוכה של טיפול והפנמה והבנה של התהליכים הנפשיים והעקבות שמותירה הטראומה אני יכולה להגיד שהיום אני מזהה אותם (המשברים) כשהם מתלבשים עלי. התדירות ירדה, ומשך הזמן שהם מתנחלים אצלי התקצר, יש לי את היכולת להבין את העובדה שהתחושות הקשות, חוסר השקט, והתקפי החרדה שייכים לתגובה אוטומטית גופנית מהעבר וללא קשר הגיוני לדבר שקורה איתי עכשיו ולרוב עצם הידיעה עוזרת, למרות שלא מצליחה להפסיק את התגובה, אך בסופו של יום אני יכולה לאסוף את עצמי ולצפות למחר טוב יותר. אני כאן כל הזמן מבקרת ,קוראת אותכן, חושבת עליכן, מחבקת אותכן גם אם לא ממש מוצאת מילים להגיב - המון אור ואהבה לכלכן - ליז
ליז יקרה טוב לראותך לשמוע שאת מצליחה לראות את הדברים ממקום אחר בוגר ובשל לזהות משברים ולזכור שהם גם עוברים לחוש שהם בעצם התצמצמו בזמן ובהופעתם... לקרוא ולבקר ולכתוב כשאפשר אנחנו כאן תמיד שמחים לראותך אוהבים אידה
כל כך מבינה את ההוא שהתאבד בגלל חובות... שקועה עד מעל הראש... אין דרך לצאת... אין תקוה באופק... על מה אני נאבקת בדיוק??? כבר לא שווה להלחם דמעה
דמעה יקרה אני מבינה את הקושי ותחושת היאוש חזק ואמצי חייב להמצא פתרון שמרי על אופטימיות איתך אידה
היום שמעתי סופית ממי שהיה אמור לעזור לי ומסתבר שאין פתרון דמעה
אני כנרא ארגיש בכול מקום לבד ולא משנה כמה אנשים יהו מסביבי לעיתם כמו היום או כמו עכשיו הבדידות ממש חונקת כך שאני לא ממש יועת לאן לזרוק את עצמי שהכול לא יכאב.... רצון כו גדול אל גבול הטירוף שמשהו יבין אותי לעיתים מראה לי שכדי להפסיק לנסות... רצון לברוח מהכול רק שאני תמיד חוזרת אל אותה נקודב...
היי ערב טוב לך את לא יחידה בבדידות שלך וכמה שאנסה גם אני כמוך לבד . אבל כן יש יתרון ללבד הזה אנחנו יכולים ללמוד ולצמוח אני הולכת לבד לביתי קפה ונהנת לשמוע הרצאות לבד בקיצור יש חיים גם אם לא נעימים כש את לבד.
אחת יקרה לא משנה כמה אנשים מסביבה חשובה ההרגשה בפנים להרגיש לא מובנת זה הכי קשה הכי לבד יש מטפלת? עזרה? איתך מחזקת אידה
לפעמים נראה שלא או שאולי אני כל כך מתוסבכחת ששום דבר לא יכול לעזור כאן מעין תקירה של זכוכית ואף אחד לא יכול לשבור אותה גם לא אני
הרבה זמן שאני רוצה לרשום הודעה אני כל הזמן מציצה אך עד עכשיו לא הצלחתחי לכתוב אין לי כוח לכלום ובמקרה שלי זה אחד הדברים שתמיד שמרתי אלהם כנראה גם אל זה לא הצלחתי לשמור... באחת ההרצאות המרצה הקריא משהו שמאוד הזכיר לי דברים מהעבר ודי קפאתי במקום לא ידעתי לאן לברוח... ימים שבהם אני בוגעת בעצמי וכבנוס אלרגיה מציקה לחלוטין נמאס....
אחת יקרה יש דברים קשים שקשה להוציא לכתוב לבטא כך הם יותר עוצמתיים יותר בתוקף אבל ההפך הוא הנכון דוקא שמשחררים מגלים אחר זמן ...הקלה מעצם השיתוף אל תשמרי בפנים...זה עוזר לפגוע בעצמך אנחנו כאן מאוד קשה להיות לבד עם תכנים טרגרים וזכרונות כואבים כאן איתך אידה
אני ממקום אחר כרגע ,,,,,,,וגם לא להרבה זמן כך שאנסה לתמצת את מה שיש לי לומר, שמתי לב שהפורום השתנה במבנה שלו , אז ככה , בכללי , פחות או יותר דברים מתנהלים בסדר , קיבלתי 65% נכות באופן זמני עד אוגוסט 2009 , וזה כמובן ללא עזרה של עו"ד כי הם תמיד מאכזבים ,אחר כך כמובן תבוא עוד ועדה כדי לקבוע באופן סופי אם כן כמה למה וכו' ,נראה שמקל ההליכה שלי עוד ימשיך לשרת אותי בזמן הקרוב אבל רק מחוץ לבית , אני עדיין מטפלת באספי שלי , עכשיו פעמים בשבוע כך שנותר לי זמן למצוא תעסוקה זמנית , אני עובדת רק פעמים בשבוע כרגע , מטפלת בתינוקת בת חצי שנה אצל זוג סטודנטים תפרנים , באמת כואב הלב לראות כמה קשה הם מסתדרים ,והם גרים בבנין שהילדים שלי גרים בראשון ,אז כעת עסוקה 4 פעמים בשבוע , נכון שקשה לנסוע בשני אוטובוסים כל פעם אבל כמו שאתן מבינות ,,,,,, כורח המציאות ואין מה לעשות ,רק עד שהילדה תיכנס לגן , זה גם משרת אותי היטב כדי לחזור בהדרגה לשוק העבודה ,ושוק המטפלות פתוח ,,,,,חוץ מזה אני מתחילה בקרוב טיפול במרפאת אברבנאל אצל פסיכיאטר כי כאבי הראש שלי עוברים וחוזרים תדיר , ואם באמת הסיבה לכך היא דכאון ,,,,,אני מקווה שיכולו לעזור לי כי לא חעבוד במשך שנה וחצי ,,,,,אני מאמינה שאת כל אחת היה מכניס לדכאון -כמובן , אני מתכוונת לכל מי שרגילה לעבוד כל הזמן ופתאום משום מקום הפסיקה לעבוד , לאאאא פשוטטטט בכלללללללל !!!!!!! בעוד יומיים הבן שלי הצעיר מתגייס לצבא הוא הולך לגבעתי ,אם הייתי עד עכשיו בלחצים משלי ולא יצאתי מהם - עכשיו מחכים לי עוד שלוש שנים של מתח לחץ וחוסר שינה ,אתמול עשינו לו מסיבת גיוס פה בבית כמובן עם אורחים ,ובכלל כל השבוע הוא חגג כל פעם עם חברים אחרים , כמה טוב שיש חברים שנמצאים שם תמיד בשביל להיות ולתמוך ,זה הכי חשוב מה שהיה לי לומר אחרי תקופה מאוד ארוכה שלא יכולתי להכנס , אולי בקרוב יביאו לי ממשהו מחשב אומנם משומש אך עובד כך שאוכל להכנס שוב , מתגעגעת לכולכן יפות ומקסימות שלי שולחת לכן שיר שאני מאוד אוהבת שיחזק אתן תמיד אני הוא עץ מאוד זקן ושבע ימים ראיתי כבר רוחות עזות ורעמים אתה עלה קטן מתנועע בטוח בעצמו, הכל יודע קח איתך צידה לדרך, את נסיוני אל תזלזל, אולי זה כל מה שיש לי כי יש ימים יפים הכל פורח ויש שעות קשות הכל בורח תחזיק חזק עלה קטן שלי כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר ורוח סער וסופה קרה תזכור ותתחזק אני איתך! תחזיק חזק עלה קטן שלי. ולא תמיד הכל נכון הכל מובן חיים זה לא שיעור חשבון זה גם מבחן עכשיו עלה קטן הכל רגוע אך מרחוק אולי ענן מגיע קח איתך צידה לדרך את ברכתי חצי הכוס היא מלאה תזכור תמיד וכשהשמש אל הים שוקעת אל תדאג מחר היא שוב זורחת! תחזיק חזק עלה קטן שלי.... נפרדת מכן בנתיים עם חיבוק גדול עד לפעם הבאה - http://www.petking.co.il/petking/Services/FSPhoto/Index.php?Type=Animals&SType=3&T=gallery_animals&R=498 חטולית-מיייאוווווווווו
את חסרה חסרה מאוד המילים שלך הטון הכל חסר טוב מאוד שקיבלת 65% אני גם את זה לא ובעזרת עו"ד חבל אבל זה מה שיש . נהדרת שכמוך מחבקת אוהבת מתגעגעת אלייך . תחזרי במהרה ותשמרי על עצמך תהיי בריאה .
אם האוויר היה עולה כסף הייתי כבר נחנקת.. אין כסף לכלום וזה מפחיד ומלחיץ... ועכשיו מסתבר שאני מפסיקה לנשום מתוך שינה... איזה יופי עוד סיבה לא לישון... ואין טיפול אז כמובן הכל צף ויש זיכרונות חדשים ולא פושוטים ובא לי לחתוך ואיכשהו לא חותכת ובא לי למות ואיכשהו לא מתה נמאס לי ממשחק ההישרדות הזה שנקרא חיי נמאס להיות קיימת אולי היה עדיף אם האוויר באמת היה עולה כסף... דמעה
בדידות - הראל סקעת "בליבי יש סתיו, אני עכשיו מחכה לשווא - אולי - ביתי נופל, שוב בערפל אפור הוא ואפל. ובעיני... אלוהים גדול - הוא צריך למחול, אם ליבי כולו עפר. חיי קלים - כגשם עלים גם זכר לא נשאר. ואת הלכת, בחוץ שלכת, והבדידות נמשכת. השמש בצבעי ענבר, עם משהו שכבר עבר. אבל בחוץ יש רק שלכת, ושלהבתי דועכת. זכרך הוא נוף כל כך יקר, עכשיו רחוק, עכשיו אכזר. מעל ראשי העצב שט - ולך לא איכפת... דמותך היא צל - שושן קמל - אך בשם האל, כה זך. אני שונא, אוהב עד תום, בטירוף הזה היום, הן לא אשכח אותך... והלילות, המשקאות שלי, שיכור כלוט. כל ספינותי הולכות טובעות, אבל אמשיך לשתות. כי את הלכת, בחוץ שלכת... את ראשי הנם - הקור חותך - אך זכרך לא נרדם, וחזר עם המטר הנמהר ותם. ואת הלכת... אבל בחוץ יש רק שלכת, והבדידות נמשכת. השמש בצבעי ענבר, עם משהו שכבר עבר. אבל בחוץ יש רק שלכת, היא לא, היא לא דועכת. זכרך הוא נוף כל כך יקר, עכשיו רחוק, עכשיו אכזר. מעל ראשי העצב שט, שלכת... נפשי דועכת... בחוץ שלכת." דמעה
דמעונת למרות הכל למרות כל הקשיים וכאב את עדיין מצליחה לשמור על עצמך וזה נפלא! וכפי שאת יודעת, זה ממש לא מובן מאליו.... כנראה שיש בך גם חלק שעדיין לא נמאס לו ושמוכן להילחם שמוכן להתקדם ולצמוח מחבקת אותך מכל הלב ומקווה יחד איתך שהדברים יסתדרו כמה שיותר מהר שחף
דמעונת שלי אם גם האוויר היה עולה כסף ,,,,נראה לי שאת לא היחידה שלא היתה קיימת , זמנים קשים מתוקה שלי , מבינה אותך לגמרי , גם אצלי המצב לא טוב יותר משום בחינה , מה קרה שאין טיפול ? מבינה שהכל מציף והכל קשה ועוד במיוחד שעולים זכרונות חדשים ,,,,,,שום דבר לא פשוט לצערי , ובכל זאת גאה בך שלא חתכת וכמובן שאת עדיין בחיים , היה לי מאוד קשה לדעת שאת פגעת בעצמך וקרה לך משהו נורא ,אני מבינה שאת הנושא של הפסקת הנשימה מתוך שינה גילית לאחרונה עם הבדיקות שעשו לך יש משהו שניתן לעשות בנידון ?אמרו לך ממה זה נובע ? אייך מטפלים בנושא ? שלכת-גם אצלי שלכת , ובפנים ,,,מרגיש לי בדידות איומה כי אי אפשר לספר מה שמרגיש , אולי רק לחברה קרובה ,,,,,,, יש לך מישהי כזו ? מחבקת לך המון נשמה חטולית
היה לי שבוע ממש טוב באמת! אומנם מאוד עמוס אבל גם מאוד מגוון מאוד מעניין לומדת הרבה דברים חדשים על עצמי על השינויים שחלים בי כל שנה אני צריכה להכיר את עצמי מחדש כי כל שנה משהו בי משתנה כלומר השינויים הם כמובן הדרגתיים אבל תמיד יש איזושהי נקודת מפנה שבה הם מתחילים להיות בולטים יותר עבורי בה אני מתחילה לזהות אותם והשנה הנקודה הזאת באה עם תחילת העבודה שלי כמטפלת ועם תחילת שנת הלימודים החדשה אני פתאום מרגישה שהפכתי לבן אדם הרבה יותר יציב ורגוע דברים שעוד לפני שנה היו מסעירים אותי היום כבר לא מוציאים אותי משיווי משקל אני מרגישה גם שיש לי הרבה יותר ביטחון עצמי והרבה יותר אמונה ביכולות שלי וזה נעים לגלות את השינויים האלה בתוכי :) רק שישאר ככה.....
כל השבוע היתי חצי חולה השתעלתי, היתי צרודה ועכשיו עוד יותר חולה עוד מאתמול כאבי ראש והאף סתום העיניים סורפות ומרגישה כזאת..... כנראה שלא ממש הצלחתי לעמוד בעומס הזה של השבוע :(
המילה חולשה ברכה לי התכוונתי לכתוב מרגישה כזאת חולשה
תמיד אמרתי לך שאת עוד תפתיעי את עצמך לטובה ולא חשוב כמה קשה את עוברת את הרגע ועובדה שצדקתי !! יפה שלי , את מסוגלת לכל אלה ועוד !! מאמינה בך על עיוור ככה בלי לחשוב פעמים ,מאושרת לקרא שסוף סוף גם את מתחילה להרגיש ולהעריך את עצמך כמו שמגיע רק לך !! כל הכבוד מתוקה , עבדת מאוד קשה כדי להיות במקום שאת נמצאת כעת , עכשיו תתחילי להנות מכל פירות ההשקעה שלך , ובקשר למחלה שלך - כולם חולים עכשיו בדיוק עם הסיפטומים שאת מתארת , כנראה שזה משהו ויראלי , החלמה מהירה חומד חיבוק גדול ובהצלחה חטולית
אני ממשיכה לפגוע בכולם בלי קווונה ...אני ממשיכה להרוס למשפחה שלי את החיים ,המפעל יפשוט רגל עוד מעט וכול זה רק בשביל הטיפול"אבא לוקח אותי שני פעמים בשבוע לנצרת " שלא מגיע לי בכלל ..נמאס לי מעצמי ומכול הפדיחות שעשיתי למשפחה שלי ..אני הרסתי את הכול את הכווווווול
((((שבורה))))) את לא זאת שפוגעת במשפחתך משפגע בך פגע גם בכל המסביב אני מאמינה שהמשפחת רוצה בטובתך תני להם לתמוך בך זה יעזור לשני הצדדים
היי נשמה יפה במי את פוגעת ? פגעו בך אז שישלמו את המחיר גם אם זה לפשוט רגל אל תאשימי את עצמך זה הדבר הכי שיכולים לתת לך כפיצוי על מה שקרה לך . מחבקת אותך הכי הכי בעולם
לא מגיע לי שייתמכו בי בכלל
שבורה יקרה המון פעמים כתבתי והגבתי ולא הצלחתי לשלוח רק לומר שאני איתך יש בך המון כוחות שאת לא רואה מאמינה בך אידה
אבל רציתי לבקש סליחה מכמה אנשים. אני מקווה שיסלחו לי,אל ההיתנעגות שלי,אל מה שרשמתי לך אתמול דמעה,לא ההיתי צריכה לעשות את זזה. רשמתי לך מכאב,באמת מכאב וחשבתי ועדיין חושבת שאת מעשימה אותי. אני מצטערת אל זה. אני פוחדת לרשום את הדברים,אבל כל כך הרבה דברים קוראים,החקירת ילדים שהיתה,בסופו של דבר הם לא דיברו מספיק,מה שכן הבן שלי במפגש אם העו'ס שלנו במרכז הוא אמר לה שיש לו הרבה סודות,שהוא יודע לשמור סוד טוב,שהוא פוחד שאם הם ידברו יוצאיו אותם מהבית... זה כאב לי,כאב לי כי אני יודעת מה הבן שלי אומר בעצם,מה הוא מנסה להגיד לה. הוא אמר לי ליפני זה בסוד לא לספר לה אל מה שהם סיפרו לי בשישי שבת ליפני שבועיים,אבל זה קשה. כמה ימים אברו,והגיע לכאן החבר של הגרוש שלי,אני לא יודעת איך הוא יודע איפה אני גרה,אבל זה הפחיד אותי,הבית שלי הוא לא המקום הכי מוגן,מי שהיה בבית שלי יכול בקלות להיכנס אליו,אני גרה בקומה ראשונה,ואין לי גדר ראויה לשמה,הדלת שסוגרת את המרפסת,ניפתחת בקלות,ולא משנה שביקשתי כמה פעמים שיסימו לי שם סורגים זה לא עוזר. אני לא הכנסתי אותו לבית שלי אבל הוא ניכנס,אני לא יכולתי לעשות הרבה באותם רגעים. יש בתח מי שישפוט אותי,מצטערת אם כן. אבל אני ההיתי משותקת ומתה מפחד. הציעו לי ללכת למקלט,להגיש שוב את התלונה ממקום בתוח,אני האמת לא רוצה,לא רוצה כי אין לי כוחות לברוח כל הזמן,אני רוצה יציבות,את התלונה אני יגיש,אך בנתיים אני מרגישה מרוקנת מכוחות. שוב דמעה מקווה שתיסלחי לי אל ההודעה ששלחתי לך,היא ניכתבה מתוח כאב,אני פוחדת שאת לא רוצה קשר איתי,שאת מעשימה אותי... מצעטרת מכולם אם אני מעכזבת. עמית
זה בסדר מבינים אותך לוחקת על עצמי לכתוב לך אפילו שאני לא מגיבה לך הרבה את לא רוצה לברוח מסכימה איתך את צריכה עזרה במיגון הבית שלך ? אשמח לעזור לך איך שאוכל . חקירת ילדים זה דבר קשה יש את אל"י מכירה הם חוקרים ילדים שם יש להם כלים וזה בסדר את הבכור שלי חקרו שם . את לא מאכזבת אותי מחבקת אותך אנסה לעזור לך ככל יכולתי אפילו דרך המחשב
אני לא ממש יודעת איך תוכלי לעזור במיגון הבית,אבל תודה בכל עופן. לגבי חקירת הילדים שלי שהיתה,זה היה בבית ספר בשישי ליפני שבועיים,הילדים שלי לא דיברו מספיק,לא שיטפו פעולה. הילד שלי אמר לעו'ס של המרכז קשר,שהוא יודע לשמור טוב טוב סודות,כך שאני מעמינה שהיא הבינה את המסר. תודה לך עמית
סליחה שאני שואלת אבל לא אמרת שילדייך בכלל לא נמצאים איתך ואת נפגשת איתם במרכז קשר כלשהו ששם הגרוש שלך נוהג לעקוב אחרייך ואונס אותך ואת נלחמת בכל כוחותייך להחזיר אלייך את ילדייך?? לכן את הולכת למרכז הזה למרות הסיכון. את אומרת שהבית שלך אינו מקום מוגן אבל לפני כמה זמן כתבת ששאין לך בית בכלל ושאת נמצאת תחת חסות כלשהיא. האם מאז החזירו אלייך את ילדייך ויש לך עכשיו בית??
הצורה שבה את רושמת את הדברים ביקורטית ולא לעניין,אבל אני מוצאת את עצמי כן עונה לך,רק בגלל שלא יבצר מצב של בילבול. לא רשמתי כאן תכופה,במקומות אחרים כן,אבל לא רשמתי כאן ואולי את ואולי גם אחרים לא ממש יודעים מה קורה איתי בתכופה הזאת. אז הילדים שלי לא איתי,עדיין לא,אני מקווה שבאתיד הקרוב הם יחזרו להיות איתי,אני ניפגשת איתם גם במרכז קשר,ולא הגרוש שלי עוקב אחרי ,תמיד דיברתי אל החבר שלו... אני הולכת למרכז,גם להיות אם הילדים שלי,ועכשיו התחלנו טיפול משוטף לי ולילדים שלי. הבית שלי לא מקום מוגן,יש לי מרפסת שכל מי שרוצה ,רק יכול להרים את הרשת ולהיכנס,אני כבר יותר מחודשים כבר לא גרה בהוסטל,ששם ההיתי יותר מוגנת,יש לי דירה משלי. יש לי דירה קטנה והילדים שלי עדיין לא גרים איתי. אני מקווה שאני יותר מובנת עכשיו. למה את לא שואלת אם שמך? האם זה בגלל שאת לא רוצה שאני ידע מי את? כי אני לא רועה שום סיבה לזה שאני רושמת שם ואילו את רושמת תחת ניק שאין לי מוסג מי את... זה נותן לי להרגיש שלא ההיתי צריכה לשטף,אין לי כוח לביקורת,המעסים שלי הם אחריות שלי,מה שקרה בבית באותו יום,זה כבר שלי,מה אני הולכת לעשות אם זה ,זה גם שלי. מין ההגינות לפחות,תרשמי את שמך... עמית
אני לא כועסת ובטח לא מאשימה... אני פשוט בנפילה איומה ולא מתמודדת כרגע עם כלום ולכן גם מתרחקת.... מקוה שהדברים יסתדרו לך כמו שצריך.... מצטערת שאני לא מסוגלת לעשות מעבר לזה כרגע דמעה
אוהבת אותך ומחבקת מכאן.
עמית יקרה ימים קשים הרבה התמודדיות הרבה כאב יותר מדיי יותר מדיי זמן מחזקת אותך אידה
בוקר טוב http://i253.photobucket.com/albums/hh43/socialreseller/p1/weekdays/good_morning/0283.jpg דמעה
http://www.graphicsarcade.com/comments/good_morning/good_morning_comment_graphic_06.gif דמעה
בוקר טוב דמעונת אלופת התמונות! :) מקווה מאוד שהיום יביא איתו חדשות טובות בשבילך ואיתן תבוא איזושהי הקלה ורגיעה אמן! שחף
לא יכולה להמשיך ככה פשוט לא מסוגלת יותר לחיות ככה פשוט לא דמעה מרוסקת
קשה לי קשה לי קשה לי קשה לי קשה לי דמעה
מערסלת אותך בידיי מחבקת לא חזק נותנת לך אהבה ותמיכה אפילו שכרגע אני עייפה אל תשתגעי אל תלכי אני כאן נותנת לך מעצמי אפילו בווליום חלש מקווה שהמילים יעזרולהפיג א הכאב והצער
סיוטים של חוסר אונים... סיוטים על אנשים מפחידים שנכנסים אלי הביתה ואני מנסה לצרוח ולא יוצא קול ומתעוררת בלי אוויר... ושוב מנסה לישון... ושוב זה חוזר... מפחדת לעצום עיניים... נמאס לי http://www.sleepdisordersfyi.com/images/chronic-insomnia.jpg דמעה
בוקר טוב לך דמעה מקווה שישנת טוב עם כל הסיוטים תרשי לי לפרש את החלום שלך ? אני מקווה שאוכל בפירוש הזה לתת לך כמו שעשיתי עם סמויה לראות דברים אחרת מאוד מקווה מי שנכנס אלייך הבייתה הוא או גנב - והפרוש הוא לפצות מישהוא או מפלצת - אם זה מפלצת אז החלום שלך הוא פחד נטול הגיון . כש קמת היום בבוקר או בלילה הרגשת מה שהוא ? הכל היה סגור? במקום ? לכן הכי בטוח זה חלום ללא הגיון . שיהיה לך יום נפלא
לא ישנתי כמעט... והמצב הכלכלי שלי נמצא בשפל של השפל.. מרגישה כל כך חסרת אונים.... דמעה
אני בת 34 גרושה העם אני בפורום המתאים לגיל שלי או שזה לא משנה .... שבורה בחלקי
ברוכה באה לך שבורה יש כאן משתתפות בכל מיני גילאים וכולן מתקבלות בברכה! כינוי עצוב בחרת לך :( תרצי לשתף מה מעיק עלייך? רק אם מתאים לך כמובן.... שחף
שלום אשמח להתחיל מהמיקרה האחרון שזה היה בערך לפני שנתיים וחצי ילדתי תינוקת חמודה ומתוקה אחרי שילדתי ילדה שהיא היום בת 6 שנים עם מחלה קשה ולא יכולתי לעשות לה בריתה כי היא היתה ישר אחרי הלידה מאושפזת בטיפול נימרץ ומונשמת אחרי השיחרורה מבית החולים טיפולים וכוכוכוכו אז החלטתי לעשות בריתה לתינוקת וחגיגה לגדולה אני ישבת באולם ליסגור עם בעל האולם את האירוע בעל האולם החליט להתחיל איתי כשאני אומרת לו שאני לא רוצה אף אחד סגרנו כבר מחיר תאריך תפריט והוא קם מהכיסא להביא לי הזמנות כשהתינוקת בידיים שלי הוא ניגש מאחורי והכניס את הידיים שלו לחזה שלי ניבהלתי ואני אומרת לו מה אתה עושה הוא עונה מה לא נעים לך ניפגעתי ויצאתי מהחדר עם מבוחה גדולה ודיכדוך לא האמנתי שיש אנשים כאלה לא סיפרתי לאף אחד ,האירוע הגיעה האורחים הגיעו האוכל היה על הפנים ניכנסתי להגיד לו מה קרה לאוכל הוא אומר לי זה הבעל שלך הוא הפסיד בחורה חמודה כמוך ובטח אין לך סקס אז יש לי מתנה גדולה בישבילך ויברטור גדול כמו נחש שיעזור לך וכל מיני מילים לא נעימים מאז גם עם הכרתי מישהוא לא יכולתי שהוא יגעה בי ולפני כמה שבועות ניפתחתי מינית למישהוא הוא רצה משהוא שאני לא רציתי לעשות ואז הוא אמר לי למה מה קרה לך עניתי לו אל תחריך אותי ולא בכוח ובידיוק עלו לי המירים שהיו לפני הנישואים וגם אחרי הגירושים הראשונים שלי עברתי כמה וכמה הטרדות ולא היתלוננתי אבל המיקרה האחרון הגשתי תלונה אחרי שסיםפרתי לאמא שלי מה הוא עשה לי היא אומרת לי עזבי שטויות זה לא נורה בכיתי מאוד שהיא לא הקשיבה לי ואז נעלצתי ליפנות לאבא של הבנות שלי ולספר לא את הכל וולאבא שלי סיפרתי רק על המיקרה הזה יום למוחורת בבוקר היתי בתחנה והגשתי תלונה אחרי כמה חודשים קיבלתי מיכתב שסגרו לו את התיק נילחצתי ואמרתי איך אפשר לעשות דבר כזה בכיתי שוב ואחרי עוד חודש פגשה אותי חברה ואמרה לי שבעל האולם קיבל אירוע מוחי ואז אמרתי לה מגיעה לו זה האונש שלו ..... כיום אני חושבת שאני צריכה טיפול כדי לצאת מיזה לאן כדי לפנות ... תודה שבורה בחלקי וזה רק חלק מכל החיים שלי כשאני בת 34 תודה על האוזן קשבת
שבורה יקרה מצטארת לשמוע על מה שנאלצת לעבור ומבינה כמה לא פשוט לך לחיות עם הזיכרונות האלה היום כמה הם מקשים על ההתמודדות היומיומית שלך אני מאמינה שהטיפול בהחלט יכול מאוד לעזור לך ממליצה לך להתקשר למרכז סיוע 1202 הם יכולים להמליץ לך על מטפלות שמתמחות בטיפול בנפגעות שזה דבר מאוד חשוב בבחירת מטפלת שיהיה לך המון בהצלחה!!! ואנחנו תמיד כאן את מוזמנת תמיד לבוא ולשתף בכל מה שמתאים לך ברגעים היותר והפחות טובים מחשבות, רגשות וכל דבר אחר שחף
ברוכה הבא לפורום כל גיל מתקבל בפורום! את בהחלט מוזמנת להיות חלק מהפרום, להיות פחות לבד, אני מצטערת לשמוע את הדברים הקשים שעברת, אין ספק שאת זקוקה לעזרה, אני ממליצה לפנות למרכז סיוע, הם ינתו לך מספר מטפלות שתוכלי לפנות אליהן, מקוה לראותך כאן מחזקת אידה
תודה רבה לך אור הנפש , אני אשמח לשתף אתכם בהמשך ,דבר ראשון אני חייבת ללומר לכם מאז שפירסמתי את מה שעברתי אני מרגישה הקלה וחוץ מיזה יש לי ילדה שנימצאת במיסגרת פנימית יום וסיפרתי ביקצרה את מה שעברתי אבל ממשתמצית ואמרו שגם שם יקשיבו לי וחוץ מיזה יש לי תור לפסיכיאטר בתחנה לבריאות הנפש מקווה להרגיש יותר טוב ולחזול לעצמי זבה תהליך לא קל אני חייבת לקום על הרגליים למען הבנות שלי..... תודה שהקשבתם לי שבורה בחלקי
לילה טוב http://i74.photobucket.com/albums/i269/greenseas/CopyofCopyofDragonBlinkie.gif דמעה
תודה יקרה לילה טוב גם לך ו.... אהבתי!!! :)
בנות יקרות אני לא רוצה להיות בוסית שטלתנית כמו שאני בחיי הרגילים אבל אם לא נחליט אלא כל אחת תתקע ברע שלה לא יהיה מפגש כזה . אז בבקשה תאמינו לי שגם עלי עוברים ימים לא קלים במיוחד עכשיו אבל בכל זאת צריך לחשוב חיובי לאסוף את השברים כמה שזה לא קל ולהמשיך ללכת הלאה . חלק מזה הללכת הלאה זה מפגש מחוץ לפורום . אז בבקשה בבקשה אני יודעת שזה קשה לחלק מכן אבל בכל זאת אין מה לעשות הבית נפגש מחוץ לבית אתן תקבעו מתי נוח לכן אני רק אנדנד מידי פעם מקובל עליכן ??? מעניין מה אידה הייתה אומרת על זה ? היכן את אידה ? מה שלומך? מקובלים עלייך הדברים שכתבתי ? חשובה לי דעתך אולי לוותר ? לא אני לא מאילה שמוותרים
;;;
מברכת על היוזמה אני השתתפתי בפגש פורום נפגעות, והיה מוצליח מאוד, צריך לבחור מקום נטרלי שירגיש בטוח לכולם ואת מקום המפגש לתת רק במייל ובכלל לשמור על כללים וגבולות אני לא אוכל להגיע בגלל המצאותי מעבר לים אשמח לעזור בכל דבר בהצלחה אידה לא יודעת אם אצליח לשלוח עוד הודעה בכל מקרה כל העניין עם הפורום מאוד מתסכל, אני קוראת אתכן, מגיבה והוהדעות לא נשלחות. אמי שצריכה אותי יכולה לפנות אלי במייל: [email protected]
אוהבת אותך כל כך את מדהימה והמילים שלך עוזרות לי . בטח מקום נטרלי והאיימייל שלי מופיע כאן רק שהבנות יביעו את הרצון ואני כבר אגלגל את הסיפור קדימה . תודה לך על הרצון לעזור אשמח מאוד לא רוצה להיות לבד אשמח אם תקחי חלק אפילו דרך פלאפון לא צוחקת עלייך . אני מעריכה אותך ושמחה שהגבת הרגשתי ריק בלעדייך תודה שאפשרת לי להיות חלק מהבית הנפלא שהקמת כאן תודה שאת תומכת ברעיון תודה לך אור הנפש תודה
גם כתבתי לך מייל על זה וגם מבקשת שתקחי חלק בארגון מתאים לך ? מפגש פורום
הרבה טלטלות מצב רוח ירוד חלק גדול מהזמן חרדה כללית ממש לא קל לי :( רק מקווה שעוד מעט זה יעבור ואני אתאזן בחזרה למרות שיש סיכוי גדול שעם תחילת שנת הלימודים יתחילו ההצפות שקשורות לתכנים הנלמדים, כמו שזה היה בשנה שעברה אבל אולי..... אולי...... השנה זה יהיה קצת יותר קל, כי אני כבר רגילה ללימודים האלה הלוואי!!!................................
אני שלוחת לך המון כוחות ומקווה שיהיה קל יותר האמת מודה ומתודה צריך המון כוח להתעמת אם מה שלא קל גם בלימודים (((שחף)))
קודם כל שולחת חיבוק.. אני איתך...את יודעת...נכון? התחלות חדשות לא תמיד קלות אבל אני סומכת על הכוחות שלך ורוצה להזכיר לך שמצבי הרוח באים בגלים...פעם למטה ופעם למעלה... מקוה שהיום יהיה יותר טוב... (((((((((((((((((((שחפונת))))))))))))))))) דמעה
ורק עוד מחשבה בעיניין הגלים... הכי חשוב לא לשכוח לצוף... עד שלומדים לשחות... http://www.softpedia.com/screenshots/Screensaversfree-Dolphins-Screensaver_1.jpg דמעה
אני גםווה שתחזרי אל עצמך... יכול להיות שאת לפני עוד פרק שמבלבל וגורם לחרדה, בטוחה כשתחזרי לשגרה תראי שזה לא נורא והכל יהיה בסדר בהצלחה אידה
אובססיה - ניר יונה " סובל כואב ומתפתל שותה אולי זה ישתחרר לא ישן אנ'לא ישן שוכב בין הסדינים סופר כבשים בעדרים זה לא עוזר זה מתגבר זה לא עובר תלוי על ענפם שבורים בונה קירות מפירורים מחפש קצת חום מאנשים קר לי וחושך מבפנים אני קורא לך אני בוכה לך אני נכנס אט אט אל תוכי ... שונא את כל מה שאומרים דוחה את כל השינויים לא רוצה, אנ'לא רוצה לשכוח להבין סוגר" רע ברמות דמעה
שיר חזק שמתאר את המצב שלך מחבקת אותך בעדינות שולחת רוך ואהבה ומקווה שתרגישי יותר טוב בבוקר הבא . דמעונת יש סיכוי שנראה אותך במפגש פורום ?
שיר מעוד נוגע ללב ונראה ניתן להבין אותו ולהזדהות איתו
אני מאוד יכולה להזדהות עם המילים עם הרגשות עם הכאב והסבל ... ואני שולחת לך חיבוק חם מלא בתקווה .. לילה טוב
מילים לא שלך... אך לא במקרה הבאת אותן לכאן מילים חזקות מלים כאבות מצטערת שכל כך קשה ולבד שולחת חיבוק מחזק אידה
תודה... קשה לי ממש... עוד לילה ללא שינה.. ואני מתגעגעת למטפלת לשעבר... מתגעגעת עד כאב... מרגישה כל הזמן כאילו יש בנשמה שלי קרע... בור עמוק ללא תחתית.. מרגישה שבורה... לא ניתנת לתיקון... נמאס לי לחיות ככה... מקוה שכולכן בסדר... ואידה.. היה טוב לראות אותך כאן... התגעגעתי מאוד דמעה
http://farm4.static.flickr.com/3115/2317102541_61bbc85b79.jpg http://coolaggregator.files.wordpress.com/2008/06/broken_heart-1823.jpg http://ericmchicago.files.wordpress.com/2008/04/broken_heart_by_starry_eyedkid.jpg דמעה
גם אני התגעגעתי.... אני מקווה שיסתדר , ואני אוכל להיות כאן איתכן!! נראה יותר רגוע ומגיב! אידה
אחת כנפיים חטולית בובה על במה בבקשה אנא תגובתכן על מפגש מחוץ לפורום אשמח עם תגיבו
אני מצטארת אבל נכון להיום אני מרגישה שזה לא מתאים לי איתכן הסליחה
אנחנו נחכה עם זה עד שתוכלי לכתוב כאן אני מוכנה למפגש פורום . מבטיחה לך לא שחכתי . בנתיים כדי לעבור את הגל הרע הזה שאת בתוכו אני שולחת לך חיבוק עוטף ואהבה וחום מכאן עד הודעה חדשה מקווה שהכין שהוא בדרך זה יעזור לך . רק שתדעי שאת הכי מקסימה ונפלאה ונהדרת
לפני שאני מתחילה לכתוב שטויות לפני שאני מתחילה להוציא את כל התסכולים שלי במילים שאני לא רוצה לקרוא כאן אחר"כ מילים ישנות, שאני כמעט ולא מרשה לעצמי להוציא אותן מהפה כבר תקופה מאוד ארוכה מילים שאני לא אוהבת לשמוע מאנשים אחרים מילים..... מילים..... מילים...... די, מספיק, אני סתם מושכת את הזמן כי קשה לי ללכת לישון וזה אידיוטי, כי אני סתם מרגישה רע והכי טוב יהיה בשבילי שהיום הזה יגמר כמה שיותר מהר ומחר יהיה יום חדש והכל יראה אחרת לגמרי אבל משהו מונע ממני לעשות את הצעד המתבקש הזה אולי אני פשוט מפחדת להישאר לבד לא שעכשיו אני לא לבד אבל כשאני מול המחשב לפחות יש לי את האשליה של הקשר עם העולם, עם אנשים אחרים שנמצאים מצדו השני של המסך...... טוב יאללה מספיק עם השטויות לילה טוב לכל מי שעדיין כאן שחף
לא שטיות אלה רגשות וזה בסדר להוציא הכל הדף יסבול ולא את לא כותבת שטויות את כותבת מעולה ואני אוהבת את הכתיבה שלך בניגוד אליי את קלה ולא כבדה . את לא לבד יש לך את עצמך קודם כל ואחר כך אני מאמינה שיש לך חברות טובות ואת לא לבדלבד . ואם את זקוקה למחשב כדי להרגיש שיש לך חברה זה גם בסדר ואף אחד לא ישפוט אותך (((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((חיבוק ענק עוטף )))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) ((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((חיבוק ענק עוטף)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) ((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((חיבוק ענק עוטף )))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))
אם זה מתאים לכן אז זו הכתובת שלי האלקטרונית [email protected] אני אשמח לארגן את המפגש הזה במקום שיתאים אמצע בין הדרום לצפון יום תאריך שעה תחליטו ונראה מה יהיה על דעת רוב מה דעתכן???
דווקא מתאים לי אני סקרנית לראות איך חלק מהבנות נראות במציאות וכמובן אם תצמח מהמפגש חברות אז למה לא??? אה וכמובן ששמפגש צריך להיות במקום לא רחוק שאפשר להגיע אה וליתר ביטחון בפעם הראשונה במקום ציבורי ונראה ונגיש לכל כי בכל זאת - מדובר כאן באינטרנט יש בזה סיכון מסויים. לא שאני חושדת במישהי כאן אבל מישהו מבחוץ עלול לראות את ההתכתבויות שלנו בפורום מי יודע אולי הוא דווקא אנס או רוצח והוא יעקוב אחרי אחת מאיתנו אחרי המפגש?? מה, לא רוצה להפחיד אבל תרחיש מסוג זה יכול לקרות. מי יודע איזה חולים יש ברשת כל שכן הם קיימים במציאות?? לכן, לא צריך להקל ראש ולשמור ביננו בדיסקרטיות את פרטי המפגש אם ייתקיים. אה ואני מוכנה להיפגש רק אם לפחות חמש בנות יסכימו ביחד. מצטערת, אני לא מוכנה להיפגש אחת על אחת עם מישהי אפילו לא לדבר איתה בטל' מכסימום להתכתב באימייל (אפילו עם דנה בזמנו לא שוחחתי בטל'-זה מלחיץ אותי!)מבלי לפגוע באף אחת. רק אם זאת תהיה הרוב של הקבוצה נראה לי שאני יסכים להיפגש ולשוחח.
מקובלים עלי התנאים שלך אז יש את האיימייל שלי אם את רוצה אני אשמח לארגן מה שהוא אם הרוב הוא מהצפון תהיה לך בעיה לעשות מפגש בואי נגיד בחדרה? אני לא יודעת לכן אני שואלת מקום ציבורי רק מקום ציבורי אל תדאגי לא חשבתי מה שהוא אחר תודה על ההענות בינתיים זורק את ואני מצפה שעוד יענו יהיה מפגש אל תדאגי .
היא הביאה אותי לעולם הזה נתנה לי שם נשמה וחיים היא הייתה יכולה לאהוב אותי כמו שאיש לא יכול ,תמיד הייתי מסתקלת בעיניה בתקווה שאחוש קצת חום מאמא קצת אהבה אבל בתוך עיניה תמיד נבהלתי והרגשתי שאני זרה.. עוברים אלפי שניות וימים וחודשים ואת התמונה שלה אינני מצליחה לשכוח ולמחוק .. כשאני כותבת את המילה אמא נקרע לי הלב ויורדות לי המון דמעות שבא להם רק לחבק אותה ולבכות . אני מרגישה שהיא אמא שלי אבל בשבילה אני מאז ומתמיד הייתי בובה בלי שום ערך שאפשר להכאיב לה ולגוע בה מתאי שבא לה/להם ..אני כול כך כועסת עליה ואוהבת אותה אני כול כך פגועה ממנה ורוצה לרפות אותה רוצה לרפות את הילדה שבתוכה שעברה המון התעללויות מאבא שלה אבל מצד שני אני חוזרת ושואלת מדוע היא פגעה בילדה שלה באותו דרך שהיא נפגעה בה מדוע היא לא חבקה אותי ונתנה לי להרגיש את כול האהבה וההגנה שהיו חסרים לה מדוע היא נתנה לי לסבול את כול הסבל שהיא עברה מדוע??
שאלות ללא תשובה כי היא לא קיבלה טיפול אוליהיא לא הבינה מה היא עשתה לך את לא היית צריכה לעבור מה שעברת כי זה לא תורשתי בגלל שהיא עברה את מה שעברה היא עשתה לבת שלה אותו דבר לימדה אותך מה שהוא רע ולא חיובי בחיים. מדוע ולמה שאלות שמהן את רק תשתגעי מתוקה איןמה לעשות מה שקרה קרה זהו צריך להבין הכל ? לא אז יש לי שאלה אליך למה הגרוש שלי התעלל בבן הבכור שלי ? אותו דבר למה ענק . אמת נתתי בזמן האחרון לכאב לצוף עיבדתי אותו ונתתי לו מקום של כבוד יקריתי את לא יכולה לרפאות אותה כי היא לא מודעת אולי לגודל הבעיה שהיא יצרה היא חולה היא זו שצריכה לפנות לבד לעזרה אם היא חושבת שהיא בסדר את לא תוכלי לתקן אותה זולא בובה כמו שכתבת זו את את אדם היא אדם ולכן את תוכלי להציל את עצמך בלבד זו כל התורה כמו שאני לא יכולה לעזור לגרוש לי ולרפא אותו ואני גם לא רוצה כי כל מה שאני צריכה עכשיו זה לרפא אותי ואת הבכור שלי זהו
זה לא בידיים שלי ..שנים על שנים אני הדחקתי כול השאלות והזכרונות בכדי לשכנע את עצמי שאני ילדה כמו כול שאר הילדות שיש לי אמא נורמאלית כמו כולן אבל זה לא נכון ..
ניסיון שלישי.... פתאום לקראת פתיחת שנת הלימודים התחלתי לקחת את העניינים בידיים היום הייתי אצל רופא אחד קבעתי תורים לעוד שלושה ביניהם רופא שיניים וכשאהיה שם אקבע גם לשיננית את שני אלה אני הכי שונאת!!!!!!! ביום רביעי הולכת לעשות בדיקת דם וביום חמישי חיסון נגד שפעת אההה וגם לקחתי את אישור הלימודים האחרון של לימודי האומנות ביום הראשון של הלימודים אגיש את כל האישורים משנה שעברה ולא אהיה חייבת כלום יותר השלמתי את כל 600 שעות האומנות שהייתי צריכה לעשות עד סוף הלימודים הידד!!!!!
http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles/12827809.JPG דמעה
שחף . תשובה על מה שלומי עייפה זקנה וחוטפת זה מה שאוכל לכתוב לך כרגע .
כל הכבוד אני מאוד גאה בך אני מקווה שגם את גאה בעצמך כי זה לדעתי הכי חשוב
היא ביקשה למסור שהיא ממש מצטארת שהיא לא מצליחה לכתוב כאן ומחכה לפתרון מהיר
מרגישה שונה. מכל הסביבה שלי. משאר האנשים. פרסמו היום את התוצאות של הפסיכומטרי. לא קיבלתי מספיק כדי להתקבל למה שאני רוצה. וזה אומר שאני אצטרך לשפר בגרויות, וממש ניסיתי להימנע מלחזור לעולם הזה. לא של הלימודים. של הבגרויות. אני רוצה ללמוד, אבל את מה שאני רוצה, לא לבגרות בתנ"ך, היסטוריה, ואנגלית. שזה מה שאני צריכה, תוך שלושה חודשים דרך אגב, כדי להצליח להתקבל ללימודים של שנה הבאה. מרגישה סתומה. שלא חשוב כמה אני מנסה (ובפסיכומטטרי הזה קרעתי את עצמי, ממש), זה לא מספיק. ולצד זה שאני מנסה, אני מרגישה שאין לי מספיק. אין לי מספיק אנרגיות, לא מצליחה להתרכז מספיק בדבר הזה, בלנסות לקדם את עצמי ולהגיע למשהו. כי אני עסוקה בדברים אחרים. עסוקה במחשבות, בדברים שעולים בטיפול. בדברים שקשורים בטיפול ובמה שקרה, אבל עולים בין הטיפולים, במהלך השבוע. עסוקה בלנסות להירדם בלילה ולישון, ולהצליח לתפקד בבוקר כשאני צריכה לקום לעבודה שיש לי בבקרים. ולאחרים זה נראה אולי שהדברים שאני עסוקה בהם הם מובנים מאליהם, ואפשר ו"אמורים" לעשות אותם "על הדרך", ותוך כדי זה שבאמת ע-ו-ש-י-ם דברים אמיתיים. כמו ללמוד. כמו לעבוד בעבודה אמיתית שהיא יותר מ-4 שעות ביום, כמו העבודה שלי. ואם לא עושים את הדברים האלה, אז בגיל שלי, גם טיול אחרי צבא זה סוג של "לעשות". לראות עולם. לא יודעת מה.. אבל אצלי אני עסוקה בלא ליפול. לנסות לא לשקוע, גם כשהמצבי רוח האלה והנפילות תופסים אותי ממש חזק ולא מרפים ממני. וכשכבר יש נפילה ואני נופלת בה, אז אני עסוקה בלקום חזרה. להתרומם שוב. וזאת לא פעם ראשונה. וזה מעייף. ואני עסוקה בלנסות לישון בלילה, כדי לא להפוך לעצמי את השעות וכדי פשוט לא להיות ערה בלילה. כי זה עושה לי ממש רע. לא יודעת למה אני חופרת על זה ככה עכשיו. אבל אני פשוט מרגישה שונה. ואני יודעת שיש הרבה שעובדים קשה על להתקבל ללימודים, עוד לפני הלימודים עצמם. ואני יודעת שאני לא היחידה בזה. ממש לא היחידה. אבל ההרגשה של השונות היא לא מזה. היא מזה שיש לי עוד משהו שאני צריכה להתמודד איתו, ואנשים סביבי, בסביבה שלי, לא צריכים. והתיפקוד שלי מבחינתי הוא בדברים הקטנים האלה, כמו לישון בלילה. בזמן שאצלם, זה הרבה יותר מזה. דברים שהם הרבה יותר "נראים". זה לא טיפול. זה לא תהליכים. זה לא להשתדל להיות בסדר במשך היום. כל זה מובן מאליו אצלם. ככה זה נראה לפחות. לא יודעת איך להשתלב, ולא יודעת איך להסביר את עצמי לסביבה שלי, ככה שיבינו אותי יותר. כי זה משהו שאני צריכה. שיבינו. שיבינו מה זה"תיפקוד" במושגים שלי. ולמה. אני לא יודעת איך להסביר. ולכן גם נשארת עם זה לבד. בהרגשה שלי. לא יודעת איך להסביר לאחרים, להסביר להורים שלי בעיקר, שמשהו שקרה לפני 15 שנה, תופס אותי ככה עכשיו, ולא נותן לי לחיות באמת. לא נותן לממש את עצמי ולהוציא את הציונים שאולי יכולתי להוציא, ולהתקבל למקצועות שאולי יכולתי להתקבל אליהם, ואולי אפילו בניסיון ראשון, ולא שני ושלישי או יותר. לא התקבלתי עדיין אז אני לא יודעת כמה ניסיונות זה עוד ייקח לי. לא יודעת איך להסביר שאני לא מצליחה להתקדם קדימה, כשהריצה שלי היא במקום, כי אם אני לא ארוץ אז אני אלך אחורה. אז אני אלך לאיבוד. ואם לא היה את כל הדבר הזה, אז הייתי רצה קדימה, אבל כרגע אני רצה במקום. ובאמת שמנסה, ומתאמצת, ומתעייפת. ולא יודעת איך להסביר שהאלטרנטיבה במקום מה שאני מנסה לעשות עכשיו, היא שהייתי הולכת לאיבוד. שהייתי מנסה להיעלם, כי המחשבות על זה נורא חזקות וגם זה משהו שאני עסוקה בלהילחם בו. לא יודעת איך להסביר את זה. בא לי רק לברוח למיטה כל הזמן. ולא להתמודד. בפועל אני לא עושה את זה. אבל ממש רוצה. רוב הזמן. לא בא לי להיות אני. בא לי להיות מישהו אחר. ממש בא לי להיות מישהו אחר. סליחה על החפירות. הייתי צריכה להוציא את זה. לילה טוב.
מנותקת יקרה את לא רצה במקום ממש ממש לא אם תקראי את ההודעות שלך כאן מלפני כמה חודשים תראי איזה הבדל עצום יש בהן לאומת איך שאת כותבת עכשיו וזה לא רק ההבדל בשפה ובתוכן של ההודעות זה השינוי שחל בך ביכולת שלך להכיל את עצמך ולהתמודד עם המציאות הכואבת את מתקדמת ומתקדמת מהר מאוד אני יודעת מהניסיון כמה ההתקמות הזאת קשה וכמה עבודה היא דורשת ממך ויחד עם זאת את כן מצליחה לעשות דברים נוספים למשל ללמוד ולעבוד וזה לא מובן מאליו אני מכירה נשים שלא מצליחות להביא את עצמן לכך אז גם אם זה לא מצליח לך בדיוק כפי שהיית רוצה מה שחשוב זה שאת מסוגלת לעשות את מה שאת עושה ואת בהחלט יכולה להיות גאה בעצמך! חשוב להיסתכל על מה שיש ולא על מה שאין ותזכרי שעם הזמן ההתמודדות תהיה פחות ופחות קשה יהיו פחות נפילות וההתאוששות תהיה מהירה וקלה יותר והתיפקוד בכל תחומי החיים יהפוך להרבה פחות מסובך וקשה תני לעצמך את הזמן תהיה קצת יותר סובלנית כלפי עצמך ולגבי הסביבה... אני מאמינה שככל שתדברי יותר בפתיחות ותשתפי יותר במה שאת עוברת ובאיך שאת מרגישה, כך הם ילמדו להבין אותך יותר בלי לשמור את הדברים בפנים לדבר כמה שיותר בדיוק באותן מילים, בהן שיתפת אותנו כאן אני מבינה שזה לא פשוט זה תהליך זה לוקח זמן אבל לאט לאט הדברים מתחילים לחלחל מקווה שעכשיו את ישנה וחולמת חלומות נעימים שיהיה לך מחר יום יפה ובהיר שחף
תודה. רק זה בינתיים. הלכתי לישון מאוחר אתמול. לא קמתי למחשב. אחרת בכלל לא הייתי הולכת לישון. אבל היה לי לילה ארוך. וקמתי לא מזמן. וזהו. תודה על המילים שלך.
מצטערת שלא מגיבה... אין לי כוחות... מיואשת.. http://jakking.typepad.com/photos/uncategorized/despair.jpg דמעה
אין דבר כזה אין כוחות קחי את רשימת המכולת שלי ותתחילי לחיות אני היום במצב יותר טוב ועשיתי שיהיה יותר טוב ואני מאושרת מזה . תעזרי לאנשים ותראי שאת תצאי מהמצב שלך זה מה שמציל אותי לא יכול להיות שלא יציל אותך בבקשה שולחת לך קרן שמש לוהטת בתקווה שזה יעזור לך להתאושש תכתבי לי סליחה לנו תעדכני אותנו מה קורה איתך אני דואגת לך למה את לא כאן לידי ? היינו צחוקות והיית נהנת מבטיחה מקווה שכל המילים הללו מעודדות אותך אוהבת מחבקת שולחת חום ממני תור
מקווה שאת חשה טוב אם לא לכתוב כאן אז לפחות תקראי אולי זה יעוזר לך שבת טובה נהדרת שלך תור
הצליח לי??? אז כנראה במיוחד בשביל לשלוח חיבוק מחזק ומעודד תרגישי טוב אידה
הייתי מאוד זקוקה לחיבוק... המצב כל כך לא טוב מכל כך הרבה בחינות שאני לא מצליחה להרים את הראש... לא רואה סוף טוב כרגע... מאחלת לך סוף שבוע חמים.... http://pro.corbis.com/images/42-17772177.jpg?size=572&uid=%7BE4C4A7E1-2C46-434D-9166-A0BD766AD185%7D דמעה
הסערה תחלוף הכוחות יחזרו והכל יסתדר לא להתייאש! איתך שחף
דיייייי אני לא יכולה לסבול לא יכולה יותר אני עייפה אני כול כך עייפה אני רוצה לישון ולעצום את העניים וליהפרד מהעולם האכזרי הזה אבל אני לא מסוגלת לישון כול הזמן עוברות לי בראש מחשבות על מין מין ומין או שהדוד שלי יבוא ויהרוג אותי או על הסבא המגעיל שלי או על אמי האכזרית ואני מפחדת נגעלת ושוקעת ....אני כול כך נגעל מעצמי כי אני זונה גדול כן אמא צדקה ואני מפחדת מהם כי אני סיפרתי דברים שהם אסרו עליי לספר ואני התגרשתי מבעלי והיה אסור להתגרש הוא אמר לי בפירוש אם נתגרש =לא נשכב אז את תמותי בסקין הזה אני אהרוג אותך בתענוג....אני לא יכולה אני מפחדת מפחדת אני מגעילה שונאת את עצמי בא לי להקיא את עצמי .. אני עשיתי הרבה הרבה הרבה טעיות ואני שילמתי ועדיין משלמת עליהם ביוקר אני מכרתי את גופי את נשמתי את כול עתידי ועל זה אני לא אסלח לעצמי לעולם אני ילדה רעה אני שטן אני אפס אפס של בן אדם ואני שונאת את עצמיייייי
לא קל לקרא אותך היום כולנו טועים ומשלמים על כך אני לא מלאך ולא סנטה קלאוס את יודעת? מי מושלם מותק? את לא היחידה שעברה מה שנקרא תהליך של "זונה" זה חלק מהאונס גם אני עברתי אותו תהליך אין לך מה לשנא את עצמך את אדם טוב שנקלע להמון בעיות עקב אונס . ואם תמותי איך ניפגש ? לפחות בפורום ? מנה עם הילדים שלך חשבת על זה ? אני רוצה שתקחי ממני כוחות ותעלי מעל זה את יכולה . תכתבי לי מה שלומך בסדר
אההההה...שלומי על הפנים
אנחנו חיים במקום שיש בו את זכות הדיבור ולאף אחד אין זכות להשתיק אותך וזאת זכותך המלאה לספר כל דבר לכל אחד והגוף שלך הוא לא רכוש של אף אחד ולאף אחד אין זכות לדרוש ממך שתשכבי איתו והאיומים שאם תתגרשי אז הוא יהרוג אותך זה דבר פלילי אפשר להכניס אותו מאחורי הסורגים על האמירות האלה ולפי מה שכתבת את לא מכרת את עצמך בכלל התעללו בך לקחו ממך בכוח ניצלו אותך השפילו אותך איך את יכולה להיות אשמה בזה? איך זה יכול להפוך אותך ל"רעה"? אל תקחי על עצמך את האשמה שלא שייכת לך, ששיכת למישהו אחר!!!
קשה לי לא לקחת את כול האשמה עליי כי אני יודעת ובטוחה שאני זאת שבקשה לשחק איתם ...
בא לי רק לישון ולא לעשות כלום ומצב הרוח על הפנים ובשבוע הבא כבר מתחילים הלימודים אז אני אזדקק לכוחות האלה מאוד מאוד מקווה שאצליח למצוא אותם עד תחילת השבוע הבא
פתאום גיליתי שדוחים לנו את תחילת שנת הלימודים בשבוע בגלל השיפוצים בסמינר הם מחדשים לנו את כל הכיתות והציוד ולא הספיקו לסיים בזמן זה לא טוב כי כבר הייתי מוכנה נפשית להתחיל לא אוהבת כשהדברים נגררים לא אוהבת לחכות
שחפונת אילה הם החיים צפויים הפתעות והמון מאלה באמת כשאין כוחות ורוצים לישון זה כל כך מוכר אז הולכים לישון כמה זמן שצריך הרי יש לך עוד שבוע עד שאת חוזרת לשיגרה המבורכת לא? זה טוב שאת מנסה למצוא את הכוחות שבך את תוכלי לעשות זאת מחבקת ושיהיה לך בהצלחה בלימודים
ואולי באמת עדיף מכל הבחינות שאפסיק להיות.. הגיונית פשוט יהיה טוב יותר לכולם אם לא אהיה קיימת.. לבנות שלי יהיו חיים קלים יותר.. לי יהיה שקט.. ואני יודעת את כל הדעות נגד... ובכל זאת במחשבה צלולה אני חושבת שבאמת עדיף שלא אהיה יותר... זה מפחיד שזה כל כך ברור לי... ולא אני לא מתכוונת לפגוע בעצמי בשום דרך כי אני לא אמיצה מספיק.... וחלק ממני רוצה להמשיך.. אבל זה באמת יעשה לכולם רק טוב אם אעלם.. אנסה לשיון הלילה... מקוה שאצליח דמעה
לא מסכימה איתך בכלל עדיף אמא כמוך על לא אמא כלל תחשבי שאם תיעלמי הרווחה תיקח לך את הבנות למי יודע לאן והן גם תוכלנה לעבור אונס מתוך סיפורים ששמעתי אז בבקשה עם זה מה שאת רוצה אנילא אמנע ממך רק אפרוש בפניך את כל האפשריות ואתן לך כוחות כדי לחיות . גם אניאמא לשניים וגם אני עוברת תקופות קשות אבל לא מוותרת ולא חושבת לוותר כי הכי קל זה לוותר החיים תתפלאי מכינים לך הפתעות טובות קחי אותן צפי להן ותראי איך זה מתקיים המון המון אמונה ורצון קחי את הכוחות שלך למקום טוב ואת יכולה רק החלטה בבקשה בבקשה .
היי תור תודה על הדאגה... הבנות שלי כבר גדולות ואף אחד לא יכול לקחת אותן לשום מקום.. בת אחת כבר מעל גיל 21 והבת השניה תלך לאבא שלה ולאישתו אם היהי צורך... ובאמת יהיה להן יותר קל בלעדי מהרבה סיבות שאני לא רוצה לפרט... מה שלומך? דמעה
דמעה אני יודעת שקשה לך אבל זה לא פטרון להיעלם את הבאת את הילדות שלך לעולם הזה ואני חושבת שמגיע להם אמא לידם בבקשה דמעה קחי לך פסק זמן ותחשבי על בנותייך היקרות ואני בטוחה שאת יקרה להם את לא יודעת כמה זה קשה לחיות בלי אמא מנסיוני אני אומרת לך לא שהייתה לי אמא טובה אבל אני מאוד זקוקה לאמא "בכול מובן המילה"והבנות שלך בטח זקוקות לך מאוד כי את אמא טובה ...
מרוב ההתרגשות קתבתי במקום השם שלי"שבורה" דמעה תירגעי אז סוריי טעות קטנה
דמעונת, לא נראה לי שהמחשבה שלך לגמרי צלולה כרגע.... את יודעת, האנשים ששרויים בדיכאון אינם חושבים צלול, גם אם זה נדמה להם שכן.... המחשבה שלך מושפעת מכאב נפשי רב ומהקושי להתמודד איתו וברגעים שאת מרגישה יותר טוב, את חושבת אחרת! וכרגיל, אני אזכיר לך תנסי להיזכר כמה את סובלת מכך שאין לך אמא מכך שנטשה אותך יש ימים שאת משתגעת וצורחת מרוב הכאב הנגרם מכך האם זה מה שאת רוצה להוריש לבנות שלך? תזכרי גם שהן מאוד פגיעות ולא יציבות מבחינה נפשית אז הכאב שלהן לא יהיה פחות עוצמתי משלך ועוד שאלה.... אם כרגע תקבלי את מה שהבנות שלך יקבלו כשלא תהיי האם זה יפצא על הכאב מהנטישה של אמא שלך? האם הכאב יקטן? לא נראה לי.... מקווה מאוד שמחר בבוקר את תרגישי לפחות קצת יותר טוב שיהיה לך לילה שקט איתך שחף
בסוף שבוע האחרון של סוכות בלית אצל חברה ונפגשנו עם כמה חברות באמת היה נחמד באופן כללי צחקנות דיברנו וטילנו בעיר באחת הפעמים שטילנו מכונית עם כמה גברים שיכרוים לפי הניחוש שלי שרקו ושרו לנו הם חלפו אל פנינו מס' פעמים אני באמת לא זוכרת גם לא סמתי לב לזה אז יותר מידי כאשר חזרתי הביתה למרות שציפית שהטיול ירים את המצב רווח קרה הדבר ההפוך נראה לי שעציץ יותר פעיל ממיני כל הזמן קופצות לי תמונות של הרעש מהמכונית בטיול אם חברות מעורב ביארוע אחר מגיל קטן יותר אני מתעוררת יותר בלילות (לא שלפני כן זה לא היה קיים רק שעכשיו יותר) אני חותכת את עצמי יותר לא יודעת מה לעשות???
פציעה עצמית לא תעזור לך מה שקורה לך זה פלאשבקים את זוכרת מה היה בעבר ומה שהיה עם המכונית בטיול עם החברות עורר את העבר. תנסי לחשוב שהטיול היה נחמד שנהנת יותר עניין של החברות על מה דיברתן על הצחוקים שלכן תנסי להסיט את המחשבות הרעות כדי שתוכלי לישון .למה עציץ יותר פעיל ממך עציץ לא קיים הוא רק עציץ ואת לא עציץ את אדם עם רגש שעברת טראומה . מחבקת אותך עוטפת באהבה חום . תנסי ללכת לישון הלילהנסי מחשבות חיוביות גם אם הארוע לא היה חיובי
יקרה, קודם כל חשוב שתזכרי שזה זמני וזה יעבור חיינו מלאים בטריגרים והם יכולים מאוד להפיל אבל כמו שאנחנו נופלות, אנחנו גם יכולות לקום ולהמשיך בחיינו תדברי על מה שעברת ועל התגובות שלך לכך בטיפול ככל שתדברי ותוציאי יותר, כך זה יניח לך מהר יותר ו.... תשמרי על עצמך!!!!! תשתדלי להשתמש בדרכים אחרות כדי להירגע הגוף שלך לא אשם בכלום! למה להעניש אותו? http://www.realclearsports.com/blog/virtual%20hug.jpg שחף
רשימת מכולת לשעת צרה המון המון אהבה כוח רצון ושירה ספר טוב ומנגינה רשימת מכולת לא קצרה טיול קצר בגינה ירוקה נשימות ואויר צח יעוררו אותך חשיבה חיובית וגם ציור או כתיבה המון שאיפה לא לצנוח להיכר את התופעה ואני מקווה שרשימת מכולת זו תעזור לך יקירה
תור את כול כך טובת לב ...השיר שלך נורא ריגש אותי אפילו ירדה לי דמעה קטנה... ולדמעה..יקרתי אני מתפללת שתרגישי יותר טוב ומאוד מקווה שהשיר עזר לך קצת
רשימת המכולת הזו היא גם בשבילך תקראי מה כתבתי לך למטה בשירשור הענק שלנו אין לך מה לומר תודה אני כאן תמיד גם את עוזרת לי אל תחשבי שלא תודה לך
תודה תור לילה טוב דמעה
לא הולך שבורה, דמעה,ליש שחף, תור, גל, סמויה יקרות חזקו ואימצו, להתמודד ולצעוק מכאב, תחושת דחיה, חזרה לטיפול...מצטייר כחולשה ואילו בקשת עזרה זה כח אדיר.... טירגר עם ומאמא... ועוד טריגר וגועל ממגע... אני איתכם מנסה למצוא פתרון יצרתי ..... אידה
אידה מה שלומך? הצלחת לתקן את התקלה ? תודה שאת מעדכנת אותנו את מצליחה לקראת את התגובות ?
מחר נפגשת עם ההורים של שני ילדים שאני אטפל בהם לא ממש מצפה לזה זה מלחיץ מדי ומעורר יותר מדי חרדות למרות שבראש אני יודעת שיהיה בסדר ושאין לי מה לדאוג אבל הרגש לא מוכן להיכנע לידיעה הזאת רוצה שזה יהיה כבר מאחורי בשבוע הבא מתחילה שני טיפולים אבל זה איכשהו פחות מפחיד אותי נכון להיום אפילו לא יודעת למה העיקר שיעבור כבר מחר!!!!
בסה"כ רק שתי שיחות כל אחת 45 דקות בסה"כ רק שעה וחצי אז למה זה כל כך מפחיד? מה כבר יכול לקרות בשעה וחצי האלה רק לספר קצת על עצמי ועל הטיפול רק לשאול כמה שאלות לאזעזל עם החרדה החברתית הזאת ועם חוסר ביטחון העצמי הזה!!!!!!!!! איך אפשר לקבור אותם מתחת לאדמה?????? באמת שאני לא זקוקה להם כרגע!!!! וגם לא בשום רגע אחר..... :(
שחפונת! איזרי כוחות ואומץ יש לך הרבה מה להציע! אל תחששי דברי בביטחון הכיני שאלות מראש נראה לי שזה יעזור להתגבר על החשש כשמוכנים מראש.. בכל מקרה שולחת לך כוח וחיבוק לעבור את זה בשלום ולהתגבר על הרעד הפנימי (((((((((((((((((((((שחף)))))))))))))))))))))))))) בהצלחה!!
ועבר מדהים!!! יצאתי מכל פגישה עם חיוך רחב על הפנים :) מתי אני אפנים כבר שאני מזמן למדתי ליצור קשר טוב עם אנשים?! שלמדתי לבטא את עצמי בצורה בהירה ושיש לי מה להגיד ומה לתת לאחרים מתי אני אפנים כבר שאני כבר לא אותה ילדה קטנה, סגורה ולא מקובלת שכולם שונאים אותה וחושבים שהיא לא מסוגלת לשום דבר אני כבר כמה שנים טובות מקבלת תגובות אחרות לגמרי וכל הזמן מוכיחה לעצמי שהדברים השתנו ולמרות זאת לא מצליחה ללמוד לסמוך על עצמי :(
