פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8543 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
27/10/2008 | 12:57 | מאת: דמעה

וזהו דמעה

27/10/2008 | 21:38 | מאת: שבורה

אני מאוד מבינה שקשה לך ומחבקת אותך חזק ...אם את רוצה לספר לי ממה שעובר עליך אני אהיה קאן "מאוד מקווה שזה יקל עליך ....אני מתפללת בשבילך שאלוהים יתן לך כוח ושלווה... איתך...R

27/10/2008 | 22:56 | מאת: שחף

איך את עכשיו, דמעונת? מה יכול לעזור לך לשפר את ההרגשה? http://www.oraimaadama.com/image/users/32300/ftp/my_files/תות%20שדה%20+%20פרח.jpg אם אני זוכרת נכון, אמרת לי שמותר לך לאכול את זה :) ואם אני טועה, אז.... http://www.explore.co.il/e-presenter/media/pictures/פרח.jpg בזה בטוח לא יכול להזיק לך :) שיהיה לך לילה נעים וחמים (מתחת לפוך...) שחף

28/10/2008 | 23:14 | מאת: דמעה

תודה שבורה ושחפונת.... לילה טוב דמעה

26/10/2008 | 18:19 | מאת: שבורה

היום עשיתי בדיקה לצהבת מסוג ב משהו כזה האחות שעשתה לי את הזריקה הייתה דומה לאמא אותו שיער אותו צבע ... היה לי מאוד קשה להתמודד עם הזכרונות שעלו לי התביישתי לבכות פחדתי המון ממנה הרגשתי שאמא נמצאת איתי ופתאום הייתי בחיפה בבית של ההורים של אמא והרגשתי שהכול אמיתי שאני איתם אוווף עד מתי ימשך הסבל הנוראי הזה היא אמא שלי היא הביאה אותי לעולם הזה היא נתנה לי חיים גוף נשמה ואחר כך היא גנבה לי את הכול למה עשיתי לה מה עשיתי להם למה הם שונאים אותי למה

26/10/2008 | 21:27 | מאת: תור

לסבל הרבה פנים יהיו נפילות ויהיה יותר טוב . למה את שואלת שאלה שאין עליה תשובה את אל תשתגעי כי זו שאלה ענקית שאין עליה תשובה זה כמו הגרוש שלי שהתעלל בבן הבכור שלי מינית אותו דבר אדם חולה כך תחשבי על זה שאמא שלך חולה וזה מה שקרה לך היה מתוך המחלה שלה ולא שלך ואת ראויה להכי טוב שיש שומעת אותי? תקראי מה כתבתי לך למטה טוב אניהולכת לישון אנילא אהיה כאן מחר יש לי יום משוגע על כל הראש מקווה שתרגישי טוב וסליחה שנפגעת ממני לא התכוונתי סליחה סליחה סליחה מחבקת אותך המון

27/10/2008 | 21:30 | מאת: שבורה

יקרתי תודה לך על החיבוק והעידוד ותודה לך שאת איתי את לא מבינה עד כמה זה חשוב לי לא להרגיש שאני לבד תודה תודה....

27/10/2008 | 23:31 | מאת: שחף

כתבתי לך תגובה ופתאום המסך קפץ והכל נמחק :( רציתי להגיד לך שאני מאוד מבינה את הפחד והכאב שלך כשאמא פוגעת בילדה שלה, זה דבר בלתי נתפס זאת מישהי שהיתה צריכה להעניק חום, אהבה תמיכה והגנה ובמקום זאת היא נתנה לך את התחושה שהיא שונאת אותך וגרמה לך לפחד ממנה כל כך לא מגיע לך יחס כזה! מאף אחד.... ובטח שלא מאמא שלך!!!! ולא משאר בני המשפחה שולחת לך חיבוק חם אבל לא שורף אלא רך ונעים שיהיה לך לילה שקט ורגוע שחף

28/10/2008 | 20:21 | מאת: שבורה

תודה לך על התמיכה אבל בכול זאת אני לא חושבת שלא מגיע לי "שאמא תעניש אותי"בתוכי אני מרגישה ילדה רעה ומלוכלכת הלוואי ויבוא יום וארגיש אחרת הלוואי

26/10/2008 | 01:58 | מאת: שחף

מי שכאן שירים רגל שמאל.... סתאםםםםםםםםםם משתעממת קצת בלילה..... שיהיה לכן שבוע נפלא! שחף

26/10/2008 | 04:32 | מאת: תור

רואים שהחופשה עשתה לך טוב

23/10/2008 | 23:32 | מאת: ליז

אין לי כח לחזור לטיפול אין לי כח לכאבי הגמילה מהטיפול תחושה של געגוע תמידי ותחושה של נכשלות על כך שנמצאת במצב של נזקקות אין יום שלא עוברות מחשבות על הטיפול שלכאורה כבר נגמר על החוויות הקשות והתחושות שהן עוררו מזמן הטיפול על תגובות הגוף ועל התחושה שבעצם התהליך לא הסתיים צטערת שככה מתפרצת לכאן עם הצרות שלי

23/10/2008 | 23:38 | מאת: ליז

נגמרו החגים וכפי שהובטח קיבלו את אבא שלי למוסד הסיעודי וזה אמור להקל אבל מעורר המון כאב ודאגה ויש איזה ריק כזה השבועות האחרונים היו מאוד קשים המון דמעות הזלתי אז אני צריכה לשמוח וגם יודעת שזה בדיוק מה שהוא צריך ואולי אני צריכה הרבה יותר - אז למה לא הוקל לי.

24/10/2008 | 00:22 | מאת: שחף

נראה לי שלמרות כל הרגשות הקשים שיש בך כלפי אביך ישנם גם רגשות אחרים אולי רגשות שרוב הזמן את ניסית להדחיק ועכשיו איכשהו הם צפים למעלה ומציפים אותך כשהיית צריכה לטפל בו כל הזמן הכעס היה הרגש הדומננטי כי הטיפול בו היה קשה עבורך ועכשיו, כשהוא כבר לא מהווה עבורך מעמסה כי יהיה מישהו אחר שיטפל בו הכעס פינה מקום לכאב ודאגה ואולי זה מורכב הרבה יותר אולי הטיפול בו אפשר לך לכעוס ועכשיו נוצר הריק כי אין לך יותר על מה ועל מי להוציא את הכעס? כביכול אין לך סיבה לכעוס יותר?

24/10/2008 | 00:36 | מאת: שחף

את עוברת עכשיו תקופה מאוד לא פשוטה הרבה שינויים בחייך החתונה של בנך אומנם זה משהו משמח אך יחד עם זאת זה שינוי שצריך להסתגל אליו העברה של אביך למוסד הסיעודי משהו שמאוד לא קל לך להתמודד איתו וזה טבעי לגמרי שתרגישי שאת זקוקה לתמיכה של מישהו שמבין ויכול לעזור לך להתמודד עם הקשיים אני לא חושבת שזה אומר שנכשלת זה מאוד קשה להתמודד עם הכל לבד ואולי גם לא נכון עבורך בשלב זה של החיים וכל המחשבות שמעסיקות אותך כנראה מצביעות על כך שהדברים לא עובדו עד הסוף בסה"כ טיפול של שנתיים זה טיפול קצר יחסית בהתחשב בטראומות שעברת ובהשפעותיהן עלייך במהלך כל חייך

24/10/2008 | 07:24 | מאת: ליז

זה נשמע הגיוני הניתוח הזה , אני צריכה להחליט מה לעשות בעניין הטיפול את יודעת כמה העסק הזה יקר ובפריפריות גם מצטרפת לזה נסיעה ארוכה כדי להגיע למטפל טוב שמקשה מהבחינה של הפסד שעות עבודה והוצאות על דלק אני שוקלת למצא משהוא יותר קרוב והמחשבה על התחלת בנית אמון מחדש ומציאת אדם כזה שיתאים לי ותהיה כימיה ו..אוףףףף לא יודעת, וכמו שאמרתי גם עניין ההוצאה לא פשוט בכללל . תודה יקרה שלי סליחה שאני לא מגיבה מקוה בקרוב למצא כמה תשובות וגם כוחות ביי ושבת שלום

22/10/2008 | 17:17 | מאת:

אידה ביקשה למסור שהיא לא מצליחה לכתוב הודעות בפורום והיא מתנצלת על כך היא מקווה שהבעיה תסודר בקרוב

23/10/2008 | 15:40 | מאת:

28/10/2008 | 00:39 | מאת:

היי לכולן התגעגעתי... ממש מצטערת אבל יש לי הרבה בעיות להכנס לאתר בד"כ אבל עכשיו עוד יותר ואני גם לא מצליחה לשלוח הודעות, אני מקווה שיעזרו לי מהמרכז תמיכה של האתר ואוכל לחזור בהקדם, אידה

מאז שהוא נגע בי ברגל כל פעם שבא לכאן, אני רוצה להקיא את עצמי הכל עולה לי

אני יודעת שקשה לך ויכולה להבין אותך את הקשיים והזכרונות שעולות לך קשהוא בא אלייך אני מחבקת אותך ומקווה שתתחזקי ותרגישי יותר טוב

מבינה אותך מחבקת אותך אומרת לך תהיי חזקה טוב שכתבת כאן חבל שנאלצת לעבור את זה . חבל שלא יכולת לברוח.

20/10/2008 | 20:08 | מאת: שחף

איזה כיף להיכנס לים חמים ומפנק שמחזיק, עוטף ומחבק איזה כיף לאכול ארוחת ערב חגיגית כמו במסעדה היוקרתית ביותר רק שבמסעדה אין סיכוי לכזה מבחר ענק של מאכלים חגיגיים ומפנקים בו זמנית זאת היתה ממש ארוחת גורמה! ואכלתי עד שלא יכולתי להכניס לתוכי יותר אף פירור כי לא יכולתי לוותר על זה... ועל זה... ועל זה!!.. ועכשיו אני נחה לי במיטה מול המחשב האהוב שלי :) זה שיכולתי לקחת איתי מחשב ממש עושה לי הרגשה טובה הוא מספק לי אווירה ביתית שכזאת משהו מוכר ובטוח שדרכו אני תמיד יכולה ליצור עם העולם בדיוק כמו בבית... שיהיה לכן חג שמח!!! שחף

20/10/2008 | 20:13 | מאת: שחף

יכולה *ליצור קשר עם העולם ואני לא סימנתי את החצי השני של ההודעה זה משהו השתבש בפורום

21/10/2008 | 17:39 | מאת: אף אחת

חופשה נחמדה שתהני מכול רגע ורגע

22/10/2008 | 18:43 | מאת: שחף

היתה חופשה מאוד נעימה ומאוד נהנתי רק שאתמול התחלתי להרגיש רע וגם היום אני עדיין לא משהו :( מקווה שמחר אהיה כבר בסדר

18/10/2008 | 09:37 | מאת: דמעה

יש בתוכי ילדה קטנה... פצועה.. בוכה... עטפתי אותה בשמיכה נתתי לה חלב חם והיא ממשיכה לבכות בשקט... היא כבר לא צורחת אין לה כבר כוח לזה היא נתנה אמון.. שוב.. ושוב נפגעה.. היא האמינה למילים יפות.. שוב.. ושוב ננטשה.. והיא מכורבלת כמו עובר.. מחפשת הגנה... ואין... יש בתוכי ילדה קטנה... והיא לא תסמוך שוב.. היא לא תתקרב שוב. דמעה

18/10/2008 | 09:53 | מאת: שחף

את יודעת, דמעונת, לנפש יש מנגנונים נפלאים, שמאפשרים לה לרפא את עצמה וגם כשאנחנו נפגעות פעם אחר פעם וגם כשנראה כבר, שאי אפשר לסמוך יותר על אף אחד הנפש עדיין נשארת צמאה כל כך למגע ולחום האנושי ובסוף היא מוצאת את הדרך שלה להאמין, לסמוך ולאהוב מחדש מחבקת אותך ואת הילדה הקטנה ומאחלת לכן שבת רגועה ושלבה שחף

18/10/2008 | 16:16 | מאת: דמעה

תודה על החיבוק... לא רואה כרגע שארגיש אחרת.. הילדה הקטנה נשברה לרסיסים חדים וקטנים... ובמעבר חד...תהני בטיול שלך...תעשי חיים... דמעה

18/10/2008 | 18:22 | מאת: שבורה

השיר שלך נורא ריגש אותי ...

18/10/2008 | 18:40 | מאת: דמעה

מה שלומך? דמעה

19/10/2008 | 09:36 | מאת: סמויה

ממש מזכיר לי אותי רק ש... מהר מאוד אני שוכחת וסומכת שוב ואז נופלת וקמה מחדש אבל לא לומדת א הלקח סמויה הטפשה..

16/10/2008 | 12:41 | מאת: שבורה

מרגישה שאני נמצאת על ספינה ש שוקעת...אני צורחת וצורחת""הצייילו""אבל אף אחד לא בא אף אחד לא שומע את הכאב את הפחד ואת הדמעות...אין לי לאן לברוח אני תקועה בבית ...מחכה לסוף שלי..כולם רוצים לנצל אותי כולם רוצים את הגוף שלי אף אחד לא אוהב אותי כולם אוהבים את הגוף שלי ואני אני היחידה שנגעלת ממנו מהבושות שהגוף שלי עשה לי ...אני מלוכלכת לא יודעת איך איך איך אני אוכל לנקות את עצמי ...

כואבת איתך,שומעת את זעקתךהאילמת, אולי בכל זאת יש שם משהיא/וא שתוכלי עליה/ו להשען

16/10/2008 | 18:24 | מאת: שבורה

כן...אוליי ...הלוואי

16/10/2008 | 18:07 | מאת: תור

לא הכל אבוד הליכלוך הוא חלק מתהליך חזרתי להיות איתך לתת לך יד

16/10/2008 | 18:25 | מאת: שבורה

תודה רבה לך ...

17/10/2008 | 04:14 | מאת: שחף

שומעת את הצעקה שלך מרחוק היא מאוד נראת ונשמעת, כשהיא כתובה שחור על גבי לבן הגוף שלך לא אשם, יקרה! את לא אשמה!!! מי שפגע בך וניצל אותך - הוא האשם! והוא זה שצריך להתנקות, לא את... הגוף והנפש שלו מלוכלכים ומזוהמים, לא שלך... אני מקווה מאוד, שעם הזמן, תלמדי לאהוב ולהעריך את עצמך, כמו שמגיע לך שולחת לך חיבוק עוטף ומגן שחף

17/10/2008 | 18:39 | מאת: שבורה

תודה לך על התמיכה והחיבוק ...גם אני מקווה שעם הזמן יהיה לי יותר קל לקבל את עצמי כמו שאני אני מאוד מקווה

16/10/2008 | 00:53 | מאת: שחף

שמחירי המדפסות ירדו בצורה מדהימה היום חיפשתי לי מדפסת ומצאתי אחת טובה ב-150 שקל לא יאומן!!! אומנם היא בסיסית ביותר, אבל הרזולוציה טובה והמהירות אחלה והיא גם קטנה וחמודה מה עוד אני צריכה בשביל להדפיס עבודות? וגם התמונות צריכות לצאת בסדר גמור רק שעכשיו אני לא יודעת מה לעשות עם מדפסת האנטיקה שלי היא עדיין עובדת אבל אין לה חיבור USB אלא חיבור כזה גדול וישן אז אי אפשר לחבר אותה למחשב שלי אההה וגם קיבלתי היום נתב חדש וסידרו לי את החיבורים של הכבלים שהתחילו לעשות לי בעיות לאחרונה אז עכשיו הכל עובד פיקס!

16/10/2008 | 07:30 | מאת: שחף

ביום ראשון אני נוסעת עם אמא שלי לים המלח ל-4 ימים וממש מתרגשת וגם קצת חרדה, כמו לפני כל נסיעה הכי קצרה שלי זה לא פשוט בשבילי לעזוב את הבית לכמה ימים לעזוב את המקום המוכר והבטוח אז בימים האחרונים אני משתדלת להספיק לסדר את הכל לפני הנסיעה כדי שיהיו לי כמה שפחות דברים על הראש על מנת שאוכל להיות רגועה ולהנות מה גם, שעוד שבועיים חוזרים ללימודים ואז יהיה לי הרבה פחות זמן פנוי מעכשיו וכנראה שבגלל כל החרדה וההתרגשות נכנסתי לקצב כזה של העשיה שהיום התעוררתי ב-5 בבוקר, אחרי 4 שעות שינה ולא הצלחתי להירדם יותר אז קמתי והתחלתי לסדר בבית כל מיני דברים מקווה שיותר מאוחר ארגיש קצת יותר עייפה ואצליח לישון עוד כמה שעות לפני העבודה

17/10/2008 | 07:54 | מאת: תור

שחפונת תהני לך שחררי את עצמך תהני תאגרי כוחות מגיע לך !!!!!! כש תחזרי תהיי ותספרי חוויות .

16/10/2008 | 16:19 | מאת: ליז

תוכלי לרשום את הפירמה והדגם גם צריכה אחת בדיוק כזו שמחה בשבילך - ותהני בחופשה , מקווה בקרוב גם לצאת - בטח את כבר תהיי בלימודים נהדר - חג שמח

16/10/2008 | 20:21 | מאת: שחף

כחי אתר ששם היא במבצע כרגע - רק 150 ש"ח http://www.meganet-pc.co.il/Product.aspx?ProductID=455

15/10/2008 | 19:57 | מאת: דמעה

ולא לדאוג... אני לא מתכוונת לפגוע בעצמי... הלוואי והיה לי את האומץ אבל אין... אבל ההרגשה היא.... בלדה לאישה - תרצה אתר "אפילו ענני הגובה, לא יכלו לשתיקתה היא הביטה עד בלי שבע, היא הביטה וידעה שכעת פורחות בעמק, שלל חבצלות הבר ולמרות הכל, הכל נגמר. אפילו ענני אוקטובר, הסגולים אל מול שקיעה, לא עזרו לה אף לרגע, לא עזרו להרגע, אף כי עוד פרחו בעמק, שלל חבצלות הבר למרות הכל, הכל נגמר. אפילו הספרים בחדר, הסגור והעצוב, כבר ידעו היא לא בסדר, היא הולכת לבלי שוב עוד פורחות הרחק בעמק, שלל חבצלות הבר אך למרות הכל, הכל נגמר." דמעה

15/10/2008 | 21:19 | מאת: סמויה

דמעה יקרה, איזה שיר עצוב ונוגע ללב אין בו נוחם אין בו תקווה מצטערת שכך את מרגישה אני בטוחה שאת יודעת שלמרות שבשיר הכל נגמר תמיד יש משהו חדש שיצמח שינבוט בתוכך במקום זה שמת אולי לא היום, אולי לא מחר אבל כמו בשיר "עוד ימשיכו לצמוח חבצלות הבר.." אל תתייאשי דמעה קשה להיפרד מטיפול עד שסוף סוף התרגלת אבל זה לא הלך.. אם את כל כך מאמינה בטיפול אני בטוחה שאם תמשיכי להילחם ולא תתייאשי הטיפול אצל מישהו אחר בסוף יצליח לך.. סמויה

16/10/2008 | 00:33 | מאת: חף

דמעונת זה טבעי שעכשיו קשה וכואב אך עם הזמן הכאב ילך ויפחת צריך לעבור את הגל הזה מחבקת אותך, יקרה ותמיד כאן בשבילך שחף

16/10/2008 | 16:22 | מאת: ליז

16/10/2008 | 00:33 | מאת: חף

דמעונת זה טבעי שעכשיו קשה וכואב אך עם הזמן הכאב ילך ויפחת צריך לעבור את הגל הזה מחבקת אותך, יקרה ותמיד כאן בשבילך שחף

14/10/2008 | 19:56 | מאת: גל

במרחק של זמן אני מסתכלת על עצמי ורואה באיזה נקודה אני כאילו התחברו לי שתי הנקודות מחר לפני כמה שנים נסענו למקום בארץ עם סל קל ריק וחזרנו עם סל קל מלא עם תינוק מדהים שנכנס לעולמי עד ש...... מחר אני עם קטנים בני 4 5 שרצים לקראתי ומחבקים ידים קטנות שתופסות אותי מחפשים את האהבה שלי הילד שלי כבר גדול בן שבע חבל שאני לא יכולה להחזיר את היום הזה אחורה להחזיק אותו בזרועתיי ולעטוף אותו והחיוך שלא ירד לי מהפנים הרבה זמן מתגעגעת אלייך ילד שלי ליבי כבר לא שלם בלעדייך

15/10/2008 | 08:20 | מאת: דמעה

איתך דמעה

החזק הפך את העיר שאני לצערי גרה לונציה וכולי נרטבתי נאלצתי לחזור להחליף בגדים אז איחרתי לעבודה שונאת את היום הזה מתגעגעת כל כך אליו לתינוק שלי

14/10/2008 | 15:00 | מאת: דמעה

פתאום הכאב צף.. חד כמו סכין.. ואיתו מגיע הבכי.. בכי בלתי נשלט... בכי שלוקח לי את כל האוויר.. ואז צף הגעגוע... עוד מעט שלושה שבועות מאז הפגישה ההיא... מאז שהמטפלת העיפה אותי קיבינימט... והיא חסרה לי... כואב לי... ונדמה לי לכמה שעות שהנה יותר טוב... ושוב זה עולה.. שוב אני מוצפת... דייי דמעה

14/10/2008 | 17:39 | מאת: דמעה

http://www.bigcheesebadges.com/images/i_hate_myself_and_i_want_to_die.png דמעה

14/10/2008 | 20:03 | מאת: גל

זה קשה הצורה שבה זה נעשהו וכל הטריגרים שזה מעלה הלוואי ויכולתי להקל עלייך ושתצליחי להמשיך הלאה וקחי את הזמן לכעוס לכאוב ולהפרד רגשית, ואת יודעת שאני בשבילך תמיד

14/10/2008 | 21:09 | מאת: דעמה

15/10/2008 | 14:38 | מאת: אורהנפש

דמעה יקרה זה קשה, העלבון , הכאב והגעגוע הם ודאי גם טריגר ומעלים ומצפים כאב נוסף, אולי לא מודע שולחת חיבוק מנחם אידה

14/10/2008 | 13:58 | מאת: נסיכה

חג סוכות שמח

14/10/2008 | 14:55 | מאת: דמעה

חג שמח גם לך... מקוה שתשארי איתנו.. http://gbs.sisma.org.il/yeruham/kol/DocLib8/ברוכה%20הבאה.gif דמעה

15/10/2008 | 13:54 | מאת:

מוזמנת להיות חלק בכל דרך שתבחרי בקצב שלך כאן בשבילך אידה

16/10/2008 | 00:39 | מאת: שחף

ברוכה הבאה לפורום תרגישי בבית תרשי לי להזמין אותך לכוס קפה :) http://www.goop.co.il/goop/pics/03062004102754.jpg שחף

16/10/2008 | 00:43 | מאת: נסיכה

תודה לכולם על קבלת הפנים החמה והלבבית שחף תודה על הקפה

13/10/2008 | 06:42 | מאת: שחף

http://www.youtube.com/watch?v=SaWNYfPjhgE

13/10/2008 | 10:33 | מאת: דמעה

תודה שחפונת.... דמעה

14/10/2008 | 10:25 | מאת: גל

חג שמח לכולם וזהו אחרי זה יש שקט עם כל החגים שהשנה היו מאוד צפופים לי זה היה טוב עבדתי פסק זמן ושוב עבדתי מאחלת לכולכם רק טוב והרבה

12/10/2008 | 03:46 | מאת: שחף

שכבתי לבשקט במיטה בניסיון להירדם ופתאום שמעתי פיצוץ עוצמתי בקרבת מקום ואז שמעתי אנשים מהבניינים הסמוכים יותאים לרחוב מדברים, צועקים כשפתחתחי את החלון פתאום ראיתי שרפה נוראית בבניין ממול וכמובן באו מכבי אש וניידות של משטרה בקיצור בלגאן שחבר על הזמן אני מקווה רק שאף אחד לא נפגע! והשינה... ממני והלאה.... עדיין יש רעש בחוץ כבר אין להבות אש בחוץ אבל רואים שבפנים עדיין הכל בוער זאת החנות של האופניים, אם אני לא טועה בקומת קרקע אז סביר להניח שאין נפגעים אלא אם כם האש הגיעה לקומות יותר גבוהות אבל לא נראה לי טוב, נראה לי אני אמשיך לסדר את החדר שלי כי אין מצב לישון הלילה

12/10/2008 | 07:34 | מאת: דמעה

שמחה שאת בסדר... ומקוה שבכל זאת הצלחת קצת לישון.. תשמרי על עצמך ושיהיה לך יום מקסים.. בוקר טוב http://i55.photobucket.com/albums/g129/1969tabby/Friends/GdMorningKitten.jpg דמעה

12/10/2008 | 07:37 | מאת: ליז

12/10/2008 | 07:37 | מאת: ליז

הצלחת להרדם שוב? מקוה שאכן אין נפגעים איך עברה השבת? יצאת קצת? יש לידך גינה?, חלונות ראווה יפים? איזשהו משהו שאפשר לשטוף בו את העניים שלא דורש נסיעה ברכב סתם סיבוב רגלי את יודעת ולנקות ת'ראש. יום חול נעים לך יקרה

12/10/2008 | 23:11 | מאת: שחף

ישנתי טיפה בלילה ואח"כ עוד קצת במהלך היום ולגבי לצאת החוצה אז יש לידי ים במרחק הליכה אבל זה לא עושה לי טוב ללכת לשם לבד כי יש שם כל מיני טיפוסים שמציקים וגם עכשיו עושים שיפוצים מתכוונים לעשות גינה יפה בדרך לשם והמעבר נהיה די בעייתי בכלל הסביבה שלי זאת לא סביבה טובה להסתובב שם לבד אבל הצלחתי לסדר ולנקות ולבשל וזה נתן לי הרגשה טובה מצטארת בקשר לאבא שלך מבינה עד כמה זה קשה גם אצל סבתא שלי יש ירידה בתיפקוד וזקוקה להשגחה צמודה וזה ממש לא פשוט לראות את חוסר האונים הזה, את הדאיכה מחבקת אותך בחום ושיהיה חג סוכות שמח שחף

10/10/2008 | 23:32 | מאת: דמעה

מוקדש ב"אהבה" ו"הערכה" למטפלות שלא חושבות שמגיעה לי תשובה לגבי המשך טיפול....משתגעת כבר... בסוף תבכו - היהודים " אנ'לא יודע, אנ'לא מבין מה קורה לי מסתבר שאני לא חוזר לא נראה לי רק ללכת מכאן למתוח עוד יום לנעול את הזמן אני מנסה לנשום ואיך אתם בסוף תבכו אנ'לא בורח פשוט כואב לי לסלוח מסתבר שאני לא בוחר מה לשכוח רק ללכת מכאן למתוח עוד יום לנעול את הזמן אני מנסה לנשום ואיך אתם בסוף תבכו" דמעה

11/10/2008 | 17:47 | מאת:

דמעה יקרה את צודקת זה קשה אבל את צריכה לחשוב על עצמך לנסות לראות עוד דברים מסביב טיפול זה חשוב!!! וימצא הטיפול המתאים לך.... ובנתיים את מתייסרת וזה כואב נסי לראות עוד דברים טובים שיכולים לעזור לך איתך אידה

11/10/2008 | 17:48 | מאת: דמעה

זה לא רק שאין טיפול...זה יותר שהם לא מאמינים לי.. כל כך הרבה פעמים בחיי לא האמינו לי... כואב לי ששוב זה קורה.. דמעה

11/10/2008 | 17:47 | מאת: דמעה

מי יבכה????? איזה שטויות אני חושבת לפעמים.... אם לא אכפת להם מספיק בשביל להודיע לי מה קורה.... כנראה שממש ממש לא מזיז להם מה קורה איתי... נמאס לי דמעה מטומטמת...

השרשור הוא די ישן מלפני יום כיפור לכן המשכתי מכאן.. לשאלתך אם החום האנושי שלך עובר- אז לדעתי בוודאי שכן.. ניכרת הדאגה במילותייך והתמיכה.. אני שמחה שאת לא חשה קורבן למרות שאין מה לעשות- את היית קורבן למעשה נפשע אבל את ממשיכה במציאות של חייך ולא מרחמת על עצמך. את חזקה וזה טוב. גם אני ככה לא מרגישה קורבן בכלל וממשיכה לתפקד מצויין. אה.. אתמול דווקא חוויתי נפילה קטנה אבל אני לא נותנת לזה לבאס אותי קצת הרגשתי בחרדה הבוקר שלא יהיה לי חוסר ריכוז בנהיגה הכיפור עבר מצויין. הכנתי ארוחת מלכים והכל הצליח לי. ו..תתפלאי נהנתי מהחג! כל הזמן טיילי עם הילדים וקישקשתי עם השכנות והיה די כיף.. אחרי סעודה מפסקת השכבתי את כולם לישון, בעלי חזר לעבודה בעסק ו..השתעממתי אז תיקתקתי את הבית. גיהצתי אותו כי למחרת מתוכנן לי יום פינוק של בית-קפה וציפורניים. אחרי שסיימתי הכל לשביעות רצוני ישבתי לי במבואה עם כוס קפה וסיגריה. וישבתי לצפות בסרט "סוף העולם שמאלה". כשבעלי חזר הייתי חצי מנומנמת והוא עזר לי לעלות למעלה. ואז שוב.. לא צפוי באים החלומות האלה. הסיוטים. את הראשון אני לא ממש זוכרת רק שהוא היה משהו על חוסר שליטה של משהו -ו ניסיתי להתעורר ממנו בצעקות. בעלי התעורר והעיר אותי. אח"כ חזרתי לישון. ו..שוב חלום על חוסר שליטה הופיע. הפעם בצורת חלום שאני נוהגת על האוטו של בעלי. במציאות האוטו הזה כבד עליי ואני שונאת לנהוג בו. אני לא ממש שולטת בנהיגה בו. ונמנעת מלנהוג עליו. בחלום אני מגיעה לצומת לפני הבית של אמא שלי- ואז אני מנסה לעשות פרסה והאוטו מאבדפתאום שליטה ואני דורסת חיילת ממש סיוט ואז התחלתי לצעוק בחלום הזה גם ובעלי שוב התעורר והעיר אותי וזהו נגמר. חזרתי לישון.. עד הבוקר.. ובבוקר קצת פחדתי בנהיגה שמא החלום הזה מזהיר אותי ממשהו והייתי סופר זהירה בכביש היום..

10/10/2008 | 20:19 | מאת: סמויה

נו רק אני מסוגלת לזה... תור, וואי לא שמתי לב להודעה שהחלטת לעזוב.. סורי... פשוט לא ראיתי את ההודעה הזאת..בכלל נשבעת!! במקרה אחרי שכתבתי לך ראיתי אותה.. לא תמיד יוצא לי לקרוא את כל הההודעות ודווקא את זאת החשובה- פספסתי וכתבתי לך כאילו..את עדיין כאן.. וואלה יצאתי סתומה! פשוט לא שמתי לב..רק אם היה כתוב משהו בכותרת.. הייתי מייד רואה את זה.. טוב, שעיתי ת'פדיחה..

16/10/2008 | 18:19 | מאת: תור

את מדהימה מצחיקה ואין עלייך חזרתי רק לכתוב לך את הדברים בקשר לסיוטים בלילה את בחברה טובה גם אותי פוקדים סיוטים שאני הורגת את הילדים שלי או על סקס או על מה שאת רוצה אני עוזבת אותך מחבקת אותך הכי חזק שיש ואומרת לך שאת חזקה תודה על התשובות שלך זה מעודד אותי אני אוהבת אותך את מדהימה אין עלייך מצחיקה את יכולה לעבור את כל המכשולים שיש אם רק תזכרי שיש גם נפילות אז באתי לומר לך תודה רבה על הכל את וחטולית תמיד תהיו איתי תמיד . אוהבת אתכן תור יש לי כתובת אימייל אם בא לך [email protected] חג שמח אוהב נהדר מחבקר ממני תור

10/10/2008 | 10:19 | מאת: גל

מחפשת דירה לבדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד לא רוצה שותפות רוצה לבדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד נשבר ליייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי לא בא לי להשאר כאן בסוף שבוע רוצה לברוח רחוקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק

11/10/2008 | 17:39 | מאת:

גל יקרה קחי הרבה אוויר לפעמים מגיעים אלנו מצבים שצריך להתמודד איתם... הם לא נכונונים ולא מתאימים לנו.... אך כנראה שיש משהו שצריך ללמוד.... שיעור??? זכרי שזה זמני ונסי להפיק מכך את המקסימום אידה

14/10/2008 | 10:23 | מאת: גל

מנסה לקחת אויר אבל אני נחנקת אין מספיק חמצן כנראה שהיא מתחילה להתחרפן אני נכנסת לחדר שלי וסוגרת את הדלת ושוב זה מחזיר אותי לבית שגדלתי בו שברחתי הסתגרתי לא רוצה לראות רוצה להרגיש נח ולא מרגישה נוח לכן מחפשת לעוף מכאן צריכה את הפינה שלי ורק שלי

09/10/2008 | 22:22 | מאת: שחף

יום מת הכל מת ואני מתה מבפנים הורגת את הימים שלי בחוסר עשיה מוחלט בשינה מרובה ולא יודעת איך להחיות את עצמי :(

10/10/2008 | 01:45 | מאת: ליז

ואוטוט גם כל שאר החגים וחוזרים לשיגרה ובנתיים תכנני לכל יום משהו קטן, משהו שיעשה לך טוב, ותתחיבי לעשות אותו...פנקי את עצמך אחרכך שוב תהיי עסוקה ולא יהיה זמן. שולחת חיבוק

10/10/2008 | 09:55 | מאת: שחף

זהו, שתיכננתי לאתמול לסדר את החדר ולא הצלחתי להביא את עצמי לזה הבעיה היא שבשבתות וחגים אני תקועה לבד בבית כי אין לי רכב אז חוץ מדברים שאני יכולה לעשות בבית אני לא יכולה לתכנן לעצמי כלום

11/10/2008 | 17:43 | מאת:

זה היתרון והחסרון בחגים בחו"ל אתה האחראי היחידי לתחושת החג... אבל אם לא בא לך הכל בשרגה ..חי ותוסס את מה באחריותך שאת כן לעשות??? יש דבר כזה? אם הכל חג בחוץ אולי את יכולה להכניס את התוסס??? שיעבור בקלות אני יודעת שזה קשה אידה

11/10/2008 | 22:14 | מאת: שחף

אתמול למשל יצאתי עם אמא לבית קפה ואחר כך ניקיתי קצת את הביתובישלתי לי מרק עוף עם ירקות היום סידרתי וניקיתי עוד כל מיני פינות בבית ומקווה שאצליח להמשיך בזה כי ככה אני מרגישה הרבה יותר טוב גם קודם התכוונתי אבל לקח לי איזה שבועיים עד שהצלחתי להפוך את הכוונות למעשים

08/10/2008 | 15:53 | מאת: ליז

נכנסתי להגיד לכלכן יקרות ואהובות שנה טובה , גמר חתימה טובה, שהשנה החדשה תביא עלינו ועל כל עם ישראל דברים טובים, כן... אהה.. לא מקורית - איך אפשר להיות מקורית כשהבטן מתפוצצת ולפעמים הבנאלי והטריווילי הם הכי נכונים ומתאימים אז מכל הלב לכלכן. אוהבת ומחבקת ליז

11/10/2008 | 17:37 | מאת:

זה מה שאנחנו צרכים.... שנה טובה שנה בטוחה ורגועה בפנים ובחוץ אושר הצלחה והגשמה של משאלות ליבנו זה יתן לנו הכי הרבה אידה

08/10/2008 | 14:14 | מאת: תלתלית

מאחלת לכולכן צום קל בלי הרבה מחשבות מיותרות סליחה אם פגעתי במישהי מכן גמר חתימה טובה תלתלית

10/10/2008 | 01:46 | מאת: ליז

גם לך גמר חתימה טובה, מקווה שהצום עבר בטוב. המשך שנה טובה לך

08/10/2008 | 13:08 | מאת:

ום קל לצמם גמר חתימה טובה סליחה אם פגעתי... שנה נפלאה לכולן אידה

08/10/2008 | 13:09 | מאת:

10/10/2008 | 01:47 | מאת: ליז

08/10/2008 | 10:18 | מאת: תור

החלטתי לעזוב את הפורום ולהיות כאן כמה שפחות מצטערת בנות אבל כרגע אני חשובה לעצמי וחשוב לי להיות במקום אחר בחיי . אף פעם לא חשתי כאב רב כל כך ורגעים קשים כלכך כמו אחרי שהסתיים לי התיק בבית המשפטוכאן זה לא המקום להכיל את הכאב הזה אני אתן מעצמי שאוכל ואם לא אז תדעו שהפעלתי על עצמי את מה שרציתי הרצון שיקחו ממני את המחשב הוא ענק וכך לא אוכל להשתמש בפורום או בכל דבר שמקבע אותי החלטתי לתת ללבנה חלילי הקרימינולוגית של אל"י את הכבוד לטפל בי ואת הרצון שלי להיות במקום אחר לכן אני עושה זאת קשה לי כש המחשב בבית .ולכן אני צריכה לדבר עםלבנה ולמצוא פתרון לביעה שלי חגים שמחים לכם ואהבה ממני תור

10/10/2008 | 01:39 | מאת: ליז

בהצלחה יקרה מה שטוב בשבילך טוב לנו שמרי על עצמך וחיזרי מחוזקת

17/10/2008 | 00:15 | מאת: תור

תודה ליז את מדהימה ואת יודעת מה לכתוב את האמת הפורום הזה הוא כמו בית בשבילי קשה לעזוב שאתן במצב כזה רע לקחתי החלטה אגואיסטית ואולי לא? מחבקת אותך הכי חזק שיש ואומרת לך תודה על המילים החמות תודה

08/10/2008 | 00:32 | מאת: אף אחת

אני לא רואה אופציה להוספת הודעה זה היה לפני כן אבל אחשו זה אינונו וכאשר אני רוצה להגיב אני מגיבה בהדעה חדשה אני מצטערת הם יש דרך לתקן את זה

יש המלבן הכחול שכתוב בו שליחת תגובה הוא מופיע מתחת לחלון ההודעה שאת פותחת בצד שמאל וכשאת לוחצת עליו אמור להיפתח לך חלון שבו כותבים את התגובה ואז בסוף לוחצים על שלח שמופיע יותר למטה בצד ימין במלבן שחור כתבתי לך את ההסבר ב-6 לחודש, כנראה לא שמת לב אז העתקתי את ההסבר שוב לכאן ואל תדאגי את לא היחידה שפותחת הודעות חדשות בלי להוסיף אותן לשירשור הקיים שיהיה לך יום נעים, מוצלח ורגוע שחף

08/10/2008 | 07:29 | מאת:

08/10/2008 | 07:28 | מאת:

לא האשמתך!!!! ממש לא אני מכירה את הבעייתיות בפרום, וגם אני לפעמים משתגעת מכך, אבל אפשר ל נסות ולהשתדל וגם אם מתעניינים במישהו....שזה מצויין....לשרשר או לפתוח הודעה אחת ולא 10 חתימה טובה אידה

08/10/2008 | 00:28 | מאת: אף אחת

אולי זה נוראה מטפוש לרצות שיבנו אותך ויקבלו אותך כפי שאת לרצות להיות מסגולת להסתדר בלי אף אחד אף אחד כנראה לא רוצה חיזר ולא משנה מה שאני יעשה זה תמיד יהיה זרה ושונה לכל היתי רוצה להעלם מהכודר הזה לנצח כי אין מקום שאילו אני שיכחת

08/10/2008 | 04:49 | מאת: תור

רוצה לכתוב לך שאת בחברה טובה גם אני לא שייכת זרה לא נוגעת שונה כך אני עם הילדים שלי בבקשה אל תעלמי אנירוצה לראות אותך כאן לפחות שזה יהיה מקוםשלנו למפגש תור

08/10/2008 | 07:03 | מאת: שחף

זה דבר הכי טבעי ולגיטימי ביותר לרצות שיקבלו אותך כפי שאת, שיבינו אותך וגם את הרצון להיות מסוגלת להסתדר בלי אף אחד, לא להיות תלויה באיש, בהחלט אפשר להבין יחד עם זאת, האדם הוא יצור חברותי ואינו מסוגל להסתדר בלי הסובבים אותו כולנו תלויים באנשים אחרים במידה זו או אחרת זה הטבע האנושי מה שכן, את יכולה לבחור מי יהיו אותם האנשים שיהיו סביבך ולדעתי, רק מי שבאמת יכול להבין אותך ולקבל אותך כפי שאת, ראוי להיות בחברתך אי אפשר לבחור את המשפחה שממנה את באה אך יש באפשרותך לבחור מי יהיו החברים שלך והחברים הם הרבה פעמים הרבה יותר מהמשפחה ובונסף לכך, את יכולה גם לבחור מי יהיה חלק מהשפחה שאת תבני לעצמך ואני לא חושבת שלהיות שונה זה משהו שלילי הכל תלוי איך את מסתכלת על זה להיות שונה זה אומר להיות מיוחדת, להוסיף טעם לחיים כל האנשים שונים אחד מהשני אם כל האנשים היו דומים, העולם היה הופך למשעמם וחסר משמעות להיות שונה זה עוד לא אומר להיות זרה יש לי חברות שמאוד שונות ממני אך אנחנו בכלל לא זרות אחת לשניה הרגשת השייכת באה מתוכך, מבפנים הבסיס להרגשת השייכות זאת קודם כל היכולת שלך לקבל את עצמך ברגע שתאפשרי לעצמך לקבל את עצמך כפי שאת ולאהוב את עצמך את תצליחי לזהות סביבך אנשים שמקבלים ואוהבים אותך כי את תתחילי להאמין שזה אפשרי ושאת ראויה לכך ואז את גם תוכלי להתחיל להרגיש שייכת במקומות שכאת זה לא מתאפשר לך נתחיל מזה שכאן את בהחלט שייכת, מקובלת ואהובה האם את יכולה להרגיש זאת?

07/10/2008 | 12:55 | מאת: שחף

http://www.aish.com/hebrewsite/movies/forgiveness/slicha_flash.asp סליחה לכל מי שפגעתי בה סליחה לכל מי שלא הגבתי לה, בעת שהיתה זקוקה למילת עידוד ותמיכה סליחה על כך שלא תמיד מצאתי את המילים המתאימות סליחה על כך שלא תמיד הצלחתי להיות עדינה ומתחשבת סליחה על כך שלא תמיד הצלחתי להבין עד הסוף סליחה שחף

08/10/2008 | 08:34 | מאת: כנפיים...

שיהיה צום קל ומועיל למי שצמה... וגמר חתימה טובה לכולן... לי באופן אישי מאוד קשה השנה בחגים, וביום כיפור.. קשה לי להיות רחוקה מכולם, מהכל... אפילו בית כנסת קרוב אין כאן כדי ללכת אליו ביום כיפור... הייתי נותנת כל כך הרבה כדי להיות עכשיו בבית... אבל לא נורא... זה גם סוג של חוויה כנראה... ועוד פחות משבוע אני כבר בבית שלי, במיטה שלי, אוכלת את האוכל של אבא שלי.. ובטן גב בים כל היום :) שתהיה לנו שנה נפלאה, מלאה בחיוכית, בריאות ואהבה... [מצטערת שקצת נדחפתי לפורום מבלי שאני ממ שכותבת בו.. אבל אני מציצה מדי פעם...]

08/10/2008 | 13:58 | מאת: שחף

אני תמיד כל כך שמחה לראות אותך כאן! אם לקחת בחשבון שזה הקשר היחידי שיש לי איתך נכון להיום.... תמיד כשאני רואה את הכינוי שלך מופיע פתאום, אני מחייכת וממהרת לפתוח את ההודעה לראות מה כתבת ומה שלומך שיהיה לך צום קל וגמר חתימה טובה שחף

11/10/2008 | 17:50 | מאת:

מה שלומך ואך עבר כיפור? היכן את עכשיו? ספרי אם את עוד כאן?? אידה

07/10/2008 | 07:45 | מאת: תלתלית

היי תור מה קורה ?הכל בסדר? השמיעי קול

08/10/2008 | 04:54 | מאת: תור

אני מעולה .תודה ששאלת

06/10/2008 | 22:34 | מאת: שחף

יום ארוךךךךךךךך ישיבת צוות בעבודה, עבודה מעשית ושוב עבודה ועוד זה היה יותר קל ממה שהיה אמור להיות כי לא הייתה ישיבת צוות בעבודה מעשית אז הייתה אחר כך הפסקה לפני העבודה אחה"צ ועדיין זה היה מעייף מאוד מקווה שאתרגל עם הזמן ללו"ז העמוס הזה ועכשיו סתם עייפה ולא מתחשק לי עדיין ללכת לישון ומרגישה קצת לבד ואין עם מי לדבר

כאילו שאם אסגור את המחשב אשאר עוד יותר לבד ממה שאני עכשיו וזה לא שאני מתכתבת עם מישהו וזה לא שאני מצפה לתגובה ממישהו בשעות הקרובות סתם יושבת ובוהה ועדיין אישהו זה מרגיש לי פחות לבד כי אני יודעת שיש עוד אנשים מעבר למסך (לאיו דווקא כאן, יותר בפורומים אחרים)

06/10/2008 | 00:28 | מאת: אף אחת

אני מקווה שתאספי כוחות אני מקווה שאת לא מתקונת לעשות שום דבר רע לעצמך אני שולחת לך את כול הכוח שאני יכולה

06/10/2008 | 06:47 | מאת: תלתלית

דמעה יקרה מקווה שמצאת את הכוחות לעזור לעצמך מחבקת אותך וכמובן שאני פה אם בא לך לשתף נשמע שאת צעירה מאוד אני מקווה שאת מבינה שיש עוד הרבה דברים טובים שמחכים לך אז תנסי לאסוף את עצמך ותעשי משהו טוב בשבילך משהו שאת אוהבת למרות כל הקושי ,את חייבת אל תשברי בבקשה מליון חיבוקים תלתלית

07/10/2008 | 21:38 | מאת: תור

כן גם אני פצעתי את עצמי וכן גם לי היו שברים בנשמה והכי הכי זה הילדים כשיש לך ילד זו ברכה זה תיקון זו אהבה ללא גבולות וללא תנאיםואני רואה את זה וחשה את זה כל יום דמעונת אוהבת מחבקת וסליחה שלא הייתי כאן למענך סליחה יקרתי אני עוזבת לצרכי הריפוי שלי אני מבטיחה לא לעזוב לתמיד אבל צריכה לתת צאנס לטיפול את יודעת נכון ? אני מבטיחה להיכנס פעם בשבוע ולתת לך את הנשמה שלי כמה שאוכל כרגע אני צריכה לטפל בעצמי אני מחזקת אותך מדהימה ונהדרת אחת ששווה להיות חברה שלך אוהבת מחבקת יש לי אימיל אם את רוצה [email protected] אז אם את רוצה אני שם את נהדרת מקסימה ובשבת האחרונה עשית לי טוב והפעת אותי רק שתדעי שבכיתי בחיי כל כך ריגשת אותי אז תבחרי בחיים שניפגש שוב שלך תור

07/10/2008 | 21:38 | מאת: תור

כן גם אני פצעתי את עצמי וכן גם לי היו שברים בנשמה והכי הכי זה הילדים כשיש לך ילד זו ברכה זה תיקון זו אהבה ללא גבולות וללא תנאיםואני רואה את זה וחשה את זה כל יום דמעונת אוהבת מחבקת וסליחה שלא הייתי כאן למענך סליחה יקרתי אני עוזבת לצרכי הריפוי שלי אני מבטיחה לא לעזוב לתמיד אבל צריכה לתת צאנס לטיפול את יודעת נכון ? אני מבטיחה להיכנס פעם בשבוע ולתת לך את הנשמה שלי כמה שאוכל כרגע אני צריכה לטפל בעצמי אני מחזקת אותך מדהימה ונהדרת אחת ששווה להיות חברה שלך אוהבת מחבקת יש לי אימיל אם את רוצה [email protected] אז אם את רוצה אני שם את נהדרת מקסימה ובשבת האחרונה עשית לי טוב והפעת אותי רק שתדעי שבכיתי בחיי כל כך ריגשת אותי אז תבחרי בחיים שניפגש שוב שלך תור

איבוד השליטה איבוד נישטות שהיו טובות אצלי כמו לימודים ועוד כאלה להיזכר בדברים וליפול לאחר מכאן לא יודעת אם הטיפול הקודם היה פחות מפחיד היתה לי מעין תחושה של שליטה בו ולא ששם לא היו נפילות הטיפול הנוחכי קוגנטיבי יותר אז זה היה דגש אל רגש פסיכותרפיה מודרני נראלי בשם המקצועי לא יודעת אם הוא גרום לי הרגשה יותר טובה רע יותר מדי פעם כן ואת זה כמון קל יותר לזכור הוא ממש א גורם לי להרגיש פחות לבד אולי זה כן היה בטיפול הקודם אלה רק מדגיש את הבדידות שבי תודה אל ההיתעניות ((שחף))

אחת יקרה אם אני הבנתי אותך נכון, המטפלת הנוכחית יותר עובדת איתך על עיבוד הדברים שאת עברת, על הזיכרונות הקשים ופחות נותנת מקום לרגשותייך וזה משאיר אותך לבד מול הזיכרונות מצד אחד העיבוד של הטראמות זה מה שדרוש על מנת להחלים וכן, זה מאוד קשה ומציף זאת עבודה מאומצת ושוחקת שבשלב ההתחלתי אף גורמת להרעה במצב הרגשי ולירידה ביכולת התיפקוד אך היא חיונית על מנת להגיע לתוצאות ממשיות בהמשך יחד עם זאת, חשוב שהטיפול יתקדם בקצב שמתאים לך על מנת שתוכלי לעמוד בו ולדעתי חשוב מאוד לתת מקום גם לרגש אולי יש מקום לדבר עם המטפלת על הרגשתך בטיפול זה? על כך שאת מרגישה שאת נשארת לבד עם כל ההצפה הרגשית שחשוב לך לדבר יותר על רגשותייך אולי שהקצב מהיר מדי עבורך אפשר לשאל אותה, להתייעץ איתה, לנהל איתה דיאלוג על הדברים שנכונים וחשובים לך בטיפול ויש לי עוד שאלה אלייך האם המטפלת שלך מתמחה בטיפול בנפגעות? זה משהו שמאוד חשוב כי ישנם מטפלים רבים שאינם יודעים מספיק בתחום הזה ולגבי התגובות בפורום - השירשורים את מנסה ללחוץ על המלבן הכחול שכתוב בו שליחת תגובה? הוא מופיע מתחת לחלון ההודעה שאת פותחת וכשאת לוחצת עליו אמור להיפתח לך חלון שבו כותבים את התגובה ואז בסוף לוחצים על שלח שמופיע יותר למטה

אני רק רציתי להודיע שאני מתנתקת מהכל..לוקחת פסק זמן מהכל כי אני לא מצליחה להתמודד עם הכאב ואני מרגישה שאני צריכה להסתגר מאחורי חומות כדי להמשיך לתפקד...אז אני נעלמת קצת..לא אהיה כאן...לא אענה לטלפון...אתרחק עד שהכאב קצת ירגע... לא לדאוג... דמעה

05/10/2008 | 21:43 | מאת: דמעה

06/10/2008 | 06:15 | מאת: שחף

שולחת חיבוק אוהב ומגן מקווה שההרגשה תשתפר במהרה ותחזרי אלינו עם כוחות מחודשים

http://img30.imageshack.us/img30/9774/bighugs5xx.gif אופס, סליחה, התבלבלתי :~/ http://www.conservativecat.com/Ferdy/image/GremlinHug.jpg

דמעה יקרה מצטערת שכך את מרגישה מרגישה שאת צריכה להתנתק...לברוח מהכל... תרגישי טוב מחכים לך איתך אידה

05/10/2008 | 08:57 | מאת: דמעה

חוסר הידיעה...יש המשך טיפול...אין המשך טיפול...כבר שבוע נופלת מיאוש לתקוה ובחזרה ליאוש..והם לא מתקשרים...וחוסר הידיעה קרוב מידי לחוסר אונים...מרגיש לי אותו הדבר....וקשה להיות שם לאורך זמן...לא עומדת יותר במתח... דמעה

07/10/2008 | 20:20 | מאת:

צודקת... זה בהחלט מתיש ומורט עצבים נסי להתמקד בעוד דברים תרגישי טוב אידה

05/10/2008 | 07:32 | מאת: תלתלית

עמית יקרה כאב לי לקרוא את מה שכתבת לפי מה שהבנתי יש לך ילדים אז אם עכשיו לא בשבילך אז לפחות בשבילהם אני פה אם את צריכה מליון חיבוקים ענקיים אני יודעת שמה שאת עוברת לא קל וגן בלי להכיר אותך יש לי הרגשה שתמצאי את הכוחות בתוכך כדי להתרומם. תלתלית

05/10/2008 | 06:50 | מאת: עמית

ילדיי הינם נימצאים איתי,בגלל דברים קשים שאברתי,אני לא ממש רוצה להיכנס ולפרט את כל מה שאבר אליי,כי האמת אין לי כוחות נפשיים כרגע לזה. תודה אל התמיכה,אל ההקשבה. אני מצטערת,אני,יכנס מאוחר יותר למחשב. שוב תודה עמית

05/10/2008 | 07:05 | מאת: עמית

אז אני נכנסת ויוצאת,נכנסת רושמת ובורחת,וקוראת אותכם,לא מצליחה להגיב,רציתי לרשום משהו אחד וכנירה יצא משהו אחר,אני רוצה לבקש סליחה,סליחה ממך דימעה,סליחה ממך גלי שלי,סליחה ממך הידה,סילחה ממכם בנות יקרות... אני יושבת ורושמת,יושבת וחושבת על החיים שלי ,אל מה שקורה שם בתוח הבלגען הנוראי הזה,היה לי ביום חמישי דיון אל הילדים שלי,ראיתי את הגרוש שלי,היה שם בלגען שלם,ממש בלגען אלך שם בדיון,ובמקרים אחרים אולי ההיתי נכנסת ללחץ רק מלראות אותו,אבל ישבתי רגועה וגם בסוף פציתי את פי ודיברתי,אף פעם לא דיברתי בדיונים,לא היה לי אומץ ,תמיד האורכת דין שלי דיברה,אבל הפעם הזאת היתה שונה,אז אני גאה בעצמי,יופי,מה כל זה שווה באמת? האם המציעות שלי השתנתה? היום ,מחר ,מחרותיים ,צריך לקבל את פסק הדין,השופט רוצה לקרוא את כל החומר ליפנאי,יש לו מה לקרוא,יש לו הרבה,דוחות סוציאלים אליי,אל הילדים שלי,אל הגרוש שלי,אל המשפחה שלו,ואני יושבת כאן,וחושבת אל כל מה שהיה ביום חמישי,צד אחד געה,צד שני בוכה,אני מרגישה כמו האמאות שילדהם לא חזרו עדיין מאשבי,וחלליה לא אל הילדים שלי ,או של אף אחד אחר,אבל הכאב הוא כואב וחד,הוא כואב ולא מרפה.... אז רשמתי סליחות בהתחלה לאנשים שיקרים לי. לא סתם הסליחה הזאת נאמרת,צר לי שאני מעלה את זה כאן,צר לי שאני רושמת את זה,אני יודעת שכל אחת ואחת כאן אוברת אם עצמה את הקושי שלה,אבל למה אני מרגישה שאיבדתי את החברות היקרות שלי? למה אני מרגישה שהיבדתי אותך דימעה? ואותך גלי? למה אני מרגישה ??? ושוב אני יודעת שאתם אוברות דברים קשים בעצמכם,אבל אתם חלק כל כך חשוב בחיי חלק חשוב,חלק שהציל אותי מהבית של אבא שלי,חלק שלא שוכח,חלק גדול,ענק ,בחייים שלי. אז שוב אני מבקשת סילחה,אני לא ינסה ולא יתריד אף אחד,מצטערת,מצטערת,מצטערת. אל הטריגר שרשמתי למעלה בנושא,אני כבר לא יודעת כמה הוא רלוונטי אחרי שרשמתי את מה שרשמתי עכשיו,אני במצוקה,אני מוראבת,אני בפלשבקים נוראיים,אבא שלי הזמין אותי לחג,לא שהלכתי,אבל הוא אמר לי"בואי אני יזיין אותך ויתן לך כסף" וכן חשבתי אל זה,חשבתי אל ללכת אליו,אבל אני לא זונה שלו,אני לא הבובה שלו,אני גדלתי,הבנתי,למדתי אל האיווט,אני מקווה,אני לומדת כל פעם מחדש... הביאו לי חבילה לראש השנה,את החג ביליתי לבד יחסית,הילדים שלי באו יום למחרת,החבילה הזאת הצליה אותי,אבל עכשיו,אלוהים ,כאילו כמה אפשר לאכול מקרוני? אני מצטערת שאני רושמת את כל זה. אני מצטערת אל הקיום שלי. אני מצטערת אם הפרעתי לך דימעה אני מצטערת אם פגעתי ממישהי כאן אני מצטערת שאני חייה....

05/10/2008 | 10:55 | מאת: סמויה

עמית יקרה, אם אבא שלך ממשיך להטריד אותך מילולית עלייך לנקוט נגדו צעדים ולהשיג נגדו צו הרחקה נגד הטרדה מילולית ושידול לקיום יחסי מין תמורת כסף עלייך לדווח על כך למטפלים בך. והקיום שלך הוא חשוב ולאף אחד אין זכות כולל אבא שלך לרמוס את זכויותייך שולחת לך חיבוק (((((((((((((((((((((((((((((עמית)))))))))))))))))))))))))))))))))))))) סמויה

05/10/2008 | 10:58 | מאת: סמויה

יש לי רעיון, ניתן היום באמצעים טכנולוגיים לא מי יודע מה מתוחכמים להקליט את תוכן השיחות כדי שתהיה לך עדות חותכת להטרדה ולאופי הדיבור.

05/10/2008 | 10:57 | מאת: שבורה

וואאיי כמה קשה לך כמה את לבד ....אין לי מה לגיד לגבי אבא שלך הוא פשוט לא בן אדם הוא מגעיל חסר רגשות ...סליחה אבל אני לא יכולה להתאפק ...אני בטוחה שאת לא פגעת כאן באף אחת !!!למה את מצטערת על זה שאת חייה ?? ,ואף על פי שאני לא מקירה אותך את נשמעת לי אדם מאוד מיוחד וטוב והייתי רוצה להכיר אותך עוד אם את מעוניינת לכתוב ולשתף אותי עוד אני תמיד אהיה כאן בשבילך ...

05/10/2008 | 01:05 | מאת: אף אחת

יש לי יותר מדי מחשבות אל מוות וגם אוסף לא רע של כדורים האמת. אני תהוה אם להפסיק את הטיפול שבו אני מנצאת כי הוא מפחיד אותי? המטפלת יחסית חדשה היתי בטיפול קודם אצל משהו מהקופה שנקטע באיבו וזה חסר פוחדת מהטיפול ולא יודעת מה לעשות....

05/10/2008 | 02:56 | מאת: שחף

מה מפחיד אותך בטיפול הנוכחי? האם הטיפול הקודם היה פחות מפחיד? מה ההבדל ביניהם? האם הטיפול באיזשהו מקום נותן גם הרגשה טובה? אולי גורם לך להרגיש פחות לבד? תשמרי על עצמך! שחף

04/10/2008 | 21:39 | מאת: תלתלית

תור היקרה אין ספק שבאותו יום שדיברנו היית אוזן קשבת גם למילים וגם לדמעות מנסה לעישות סדר בבלגן שיש לי בראש ומעריכה מאוד את העזרה שאת מציעה לי היתה קצת בעיה עם האס אם אס ששלחת לי כי בעלי ראה אותו והיה לי מאוד קשה להסביר ולצאת מזה כי הוא לא יודע על מה שקרה ובטח לא על הפורום הזה. אז לזהירות יש חשיבות גדולה מאוד כרגע כי הבחירה שלי היום היא לא לשתף אותט וכרגע אני רוצה שזה ישאר כך. אני מקווה שאת מרגישה טוב קראתי שהיה לך קצת קשה מציעה לך לשנן את המילים שאמרת לי באותו יום שדיברנו אני בטוחה שיעזור לך חיבוק ענק ממני ולילה טוב

05/10/2008 | 03:27 | מאת: תור

מצטערת כיתבי לי מתי כן אני יכולה לשלוח הודעה שזה לא יסבך אותך וכן אני במצב של הצפות כל הזמן מה שהוא שלא היה לי בחמש שנים של מאבק מול המדינה לקח ממני המון כוחות ועכשיו אני צריכה להתמודד עם ההשלכות של הכאב וזה נוראי אני לא שחכתי את מה שאמרתי לך אני חיה נושמת את מה שאניאומרת 24 שעות ביממה כל החיים שלי אבל מה נעשה הרגש הו הרגש הוא כזה שרוצה לצאת מצטערת גם לי יש נפילות אבל אני יודעת מי תוכל לעזור לי אני מקבלת פעם בכמה זמן אינפוזיה מגברת אחת שהיא קרימינולוגית של אל"י הגברת לבנה חלילי פשוט צריכה במהרה להיגע אליה ולצאת כמו חדשה יש מה שהוא בYNET תקראי אני שם בכינוי אחר לגמרי אבל לא אכפת לי שתקראי הייתה זה הכינוי שלי ותביני למה אני מתפרקת לפיסות קטנות אין כוח יותר להתמודד עם הפגיעה שלהילד הבכור שלי והאונס שלי זה יותר מידיי בשבילי היוםאבל מחר מי יודע מה יהיה אני בבסיס אופטימית וחזקה אם הצלחתי לעזור בימים האחרונים לאחרים אז זה מראה שיש לי עוד כוחות להילחם על החיים ולתת את מה שצריך ואל תשאלי אותי למה זה קורה אבל אני נופלת אחת לכמה זמן שנה שנה+ גם לי מותר ואנילוקחת את זה ומסתדרת עם מה שיש אפילו לבנה שהיא חזקה גם לה יש נפילות אנחנו כולנו בני אדם עכשיו אחרי שהתיק שלי נסגר בבית משפטעכשיו אני רוצה להחלים וליפול ולתת לרגש מקום מה שלא עשיתי שנים מקווה

שאני לא פוגעת ושמישהוא יוכל לעזור לי עד שאגיע ללבנה היא לא צריכה להיות הרגולטור שלי אבל כש רע לי ואין לי עם מי לדבר ואני לא משתפת הרבה לא כמו בזמן האחרון אז אני נופלת אני לא מתרגשת מהנפילות שלי כי מהן אני לומדת טוב שנכנסת לקרא את ההודעה שלי דרך אגב בYNET יש גם הודעה ממני אלייך רק שתדעי אני כאן גם אם נפלתי אני חזקה אני יכולה ואניאצליח אבל כרגע אני חייבת לעבד את הכאב שלא עיבדתי ולחוות את המקרה כמו שהוא עם כל מה שקורה לי מצטערת היי תודה שתמכת בי חברות??? שלך את יודעת מי

04/10/2008 | 21:36 | מאת: שחף

האקס שלי קנה לי מחשב נייד ביום חמישי בבוקר מסרנו אותו כדי להתקין לו את מערכת ההפעלה ואת האופיס וביום חמישי בצהריים המחשב הנייח שלי מת סופית הוא כבר מזמן עשו לי בעיות האיתוי היה פשוט מושלם! אתמול בבוקר קיבלתי את המחשב החדש שלי מתקינה לו עכשיו את כל התוכנות הדרושות את הנייח מסרתי לתיקון ונוכחתי לדעת שהוא גמור צריך להחליף לו את כל הרכיבים העיקריים וזה עולה יותר יקר מלקנות מחשב חדש אז הוא הלך לזבל!!!

04/10/2008 | 23:57 | מאת: ליז

אחלה תיזמון, ואיזה כיף שיש מי שמפנק לך שנה טובה יקרה מלאה במזל טוב

04/10/2008 | 10:37 | מאת: סמויה

יקרה, כתבתי לך למטה אבל רציתי להיות בטוחה שתראי.. נוכל להמשיך מכאן..

04/10/2008 | 11:06 | מאת: תור

גמר חתימה טובה לך קראתי את מה שכתבת מאמינה שתהני המון בחגים הקרבים ובאים עלינו לטובה . אני את רוב החג כמו שאת רואה ביליתי כאן לגדול שלי היה חוג כדוררגל יום רביעי היה נחמד השני נשאר עם אימי הכלבים שלי היו איתנו ובכורי היה שובב כדרכו ........בחג הזה הייתי כאן בפורום ולא היה קל בכלל לא קל בזמנים הללו אין מושג למה לא יכולה לשתף אותך בהכל ..............אני חייבת להסתדר בכוחות עצמי אם לא......... את יודעת כמה אני מוחקת את ההודעה שאני רוצה לכתוב לך רק שתדעי המון לא קל לי לקלקל לך את החגים הטובים ואני גםל א רוצה

04/10/2008 | 18:50 | מאת: סמויה

גמר חתימה טובה גם לך... מבינה שהיה לך קצת קשה בחג.. זה בסדר גמור זה בכלל לא מקלקל לי שום דבר אם את זקוקה לתמיכה וקשה לך אז למה שלא אתן כתף תומכת?? אני מצטערת שאני לא כאן כל הזמן. משום מה התלות שלי במקום הזה פחתה מאוד... תתפלאי לשמוע למה אני נכנסת לכאן- לא בשביל צורך שכואב לי אלא כי התיידדתי כאן עם אנשים שעזרו לי בעת צרה ואני מתעניינת בשלומם כמובן, כי אני אוהבת אותם. ואני סקרנית לדעת מה איתם ושהכל בסדר כי הם עזרו לי. ואני מעריכה זאת מאוד. גם אם אני לא זקוקה כבר לתמיכה. בכל זאת, נקשרתי .. למשל, חטולית.. מעניין מה שלומה.. והייתה כאן פעם דנה איזה חברות הייתה ביננו אבל היא עזבה.. הכל אצלי רגוע אין שום ט' שמציף עברתי את הסערה.. הכל מתחבא בפנים...שוב!! או שנעלם לתמיד.. יופי- חפף !! איזה כיף אני חיה שוב!! אחרת שמחה עליזה עולצת את צריכה לראות אותי..

03/10/2008 | 16:38 | מאת: שבורה

נמאס לי להתעורר בבוקר ולראות שזה לא היה חלום... נמאס לי לעצום את העיניים בלי שאהיה מסוגלת לישון...נמאס לי לחשוב שהכול ישתפר נמאס לי מכול הכאב והסבל ... האנשים הכי הכי קרובים אליי פגעו בי בילדותי גנבו ממני את הכול את הכבוד את הגוף ואת הנשמה ,למה אלוקים מעניש אותיי למה??

03/10/2008 | 16:42 | מאת: תור

אלוקים לא מעניש הוא נותן לנו להתמודד כותבת לך אמא לשניים שעברה אונס ובנה בכורה עבר התעללות מינית אין כעס על אלוהים יש אהבה אין קץ ואמונה אמונה אין קץ לעשיית הנכון והטוב השם יתברך עוזר . ואני כאדם שולחת לך חיבוק תומך אוהב מאמין שנה טובה לך (((((((((((((((((((((חיבוק)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

03/10/2008 | 20:39 | מאת: שבורה

נכון צריך להאמין באלוקים אבל האנשים הכי קרובים אליי פגעו בי ואף אחד לא עזר לי ועצר אותם !!למה!!סליחה אם העקתי עלייך ... שנה טובה גם לך יקרה ותודה על החיבוק

02/10/2008 | 23:53 | מאת: גל

משלימים עם שני הקולות,הקול שמתפקד ואפילו ראש גדול הקול העושה, החולם חלומות, מציב מטרה הקול שרוצה להכנס לבועה הקול שלא רוצה לגדול שלא רוצה להאחז שלא מאמין שהוא שווה הקול שעבר טראומות בחיים ולא יכול להם אני כל הזמן נעה בין שניהם הם כל הזמן רבים בתוך הראש שלי בתוך הרגש שלי כל יום זאת מלחמה אייך מצליחים להמשיך ככה בעבודה שלי אני נחשפת להמון להמון מראות פנימיות דרך הילדים רואה את הפספוס הגדול שלי כילדה רואה מה זה בית מה זה אבא ואמא מה זה להיות ילד הלב נצבט לי שהם רצים אליי ומחבקים אותי שהם רואים אותי ידים קטנות תופסות במיכנסיים שלי הרבה ידים קטנות מתרגשות אהבה שמאיימת לבלוע אותי אהבה שמפחידה אותי

03/10/2008 | 06:10 | מאת: ליז

כל כך מבינה את התחושה. תנסי לראות את זה כהתיקון שלך, כהזדמנות שניתנה לך להבין טוב יותר את האחר, ולהביא הרבה אור ואושר לעולם, את כל מה שנמנע ממך. תהפכי את תחושת הקינאה ואת חווית החסך לידע, לכלים שמנחים אותך בעשייה, בשליחות שלך. שנה טובה גל

03/10/2008 | 06:38 | מאת:

גל יקרה זה מרגש.... ואני בטוחה שגם מבלבל, מעורר רגשות שונים מול הילדים , הסטואציה האהבה שלהם המשפחתיות הצמדי לקול שמקדם ורוצה בטובתך... למרות הקושי- הפתוי להרים ידיים תני- העניקי לעצמך הרשי זאת ...מגיע לך שנה טובה

03/10/2008 | 21:10 | מאת: שבורה

כול כך ריגש אותי מה שכתבת...

02/10/2008 | 22:56 | מאת: דמעה

החיים שלי מתפרקים לי מול העיניים.... לא רוצה יותר .... לא רוצה יותר כלום... מצטערת דמעה

03/10/2008 | 06:03 | מאת: ליז

בתקווה וברכה שהשנה החדשה תביא עימה דברים טובים יותר.

03/10/2008 | 06:23 | מאת: דמעה

באמת שכל מה שבא לי זה למות מצטערת... פשוט קשה מידי ורע...וזה שלא מאמינים לי... וזה שלא שומעים אותי.. זה משחזר יותר מידי את העבר... ואני מריגשה שוב לא שווה מרגישה שוב לא בסדר דמעה

03/10/2008 | 06:42 | מאת:

דמעה יקרה את מחליטה ... דברים קורים... אבל את מחליטה כמה ישפיעו עלייך יש תקווה ויש מוצא אני יודעת ומבינה שקשה אבל חזקי ואמצי אל תרימי ידיים! איתך אידה

03/10/2008 | 06:45 | מאת: דמעה

אני כל כך משתדלת לא להרים ידיים... משתדלת וכל כך בא לי לוותר.. העבר משתחזר לי... לא רוצה להמשיך ככה... אני נלחמת על כלום.. דמעה

03/10/2008 | 21:04 | מאת: שבורה

דמעה יקרה....אני כול כך יכולה להזדהות עם הרגשות שלך אני יודעת שקשה לך נורא שאת סובלת נורא ומקווה שישתפר מצבך חזקי חזק חזק אני שולחת לך חיבוק חם חם מלא תקווה ואהבה

02/10/2008 | 19:20 | מאת: בובה על במה

השתדרגו................. יותר נח. יותר קריא יותר בריא ..סתאאם.. מה שלומכן בנות יקרות? איך עבר עליכן החג ? אצלי.. בעע.. שכבתי במיטה, חום .. סיוטים! שונאת חגים. שנה טובה יקירותיי..

02/10/2008 | 20:15 | מאת: תור

שנה טובה גם לך מותק תהיי בריאה זה מה שחשוב לא ?? מקווה שאת חשה בטוב עכשיו ?

02/10/2008 | 20:42 | מאת: בובה על במה

כן, תודה ליושב במרומים..

03/10/2008 | 00:10 | מאת: ליז

מקווה שכבר הבראת - 3>

02/10/2008 | 06:24 | מאת: תלתלית

תודהההההההה את קולטת שאת היחידה בעולם ששואלת יש כל כך הרבה דברים שרצים לי בראש לא הצלחתי לישון אני כבר לא יודעת מה כואב יותר חייבת למצוא שקט בראש איך עושים את זה ? כאילו אין כלום וכלום לא מספיק או משמח אותי מה קורה לי אלהים יש לי שלושה ילדים קטנים מקווה שהסופ"ש יעבור יותר טוב מהחג והשחור הזה שמגיע ומשתלט עלי ואז אני חיבת מישהו לידי ואני כל כך פוחדת לא יגיע. תלתלית

02/10/2008 | 09:05 | מאת: תור

תלתלית היכן את גרה אני במרכז ואני אשמח להיות שם פיזית בשבילך אין שום יכולת להתקשר אלייך אין לי לא מסנגר ולא אימייל ולא דואר אלקטרוני אני יכולה להשאיר לך מספר פלאפון בקודים אם זה יעזור לך אשמח אני כאן 0-א 5-ח4-א4-א6-ש7-ש6-ש4-א5-ח5-ח תורידי את האותיות הישארי עם מספרים זה יצא לי מימן לשמאול אבל המספר שלי הוא 054-4676455 עד שאידה תמחוק ובצדק ראי אני מחקה לך תתקשרי אני לא אהיה ליד המחשב כי יש לי סידורים לעשות קשור לכסף אז את יודעת מה את צריכה לעשות אל תפחדי תתקשרי אני כאן כל הזמן תאמיני לי שאפילו שאני לא ליד המחשב נשות הפורום בראש שלי דואגת לך רוצה לעזור לך מעבר למילים של המחשב הכרי חשוב תנשמי הכי עמוק ושחררי לחץ תנסי להיות רגועה נשימות דמיון מודרך כל מה שאפשר את רוצה שאבוא לשמור לך על הילדים בכיף לא משנה היכן את גרה ? את רוצה שאפנה למישהוא אחר כדי שיעזור לך? מה שאת רוצה

02/10/2008 | 16:07 | מאת: תור

דואגת ואת לא כאן מה קורה לך איתך?? פני לעזרה או שתתקשרי

01/10/2008 | 19:56 | מאת: דמעה

יצא לכם להכיר מישהי שאף מטפלת לא יכולה לטפל בה? אחת כזאת שלא בנויה להיות מטופלת? אחת כזאת שמטפלת אחרי מטפלת מעיפה מטיפול כי היא פשוט הורסת לעצמה בכל פעם מחדש? אחת כזאת שלא ראויה להיות מטופלת? אז תכירו..אני... זהו...מעכשיו אני כנראה לבד.. דמעה חסרת תקנה ושואפת לאפס מאופס

01/10/2008 | 20:01 | מאת: דמעה

במקומי - שי גבסו " לא רציתי ללכת, לא רציתי להיות שם כשהגיע הסוף ביקשתי להיות סתם האור המהבהב, פסק היות קיומי אני השארתי מילים שידברו במקומי כשנכנסתי לאוטו עצמתי עיניים כשברקע היו דיבורים של בינתיים וממולי רק טיפות שיורדות מברקים אני לקחתי גיטרה והשארתי צלילים במעגל מסתובב מחפש לי דברים שיתנו לי סימן שישאירו חיים ברחוב הסמוך נותר שם משהו שלי אז השארתי זיכרון שיחיה במקומי" דמעה

02/10/2008 | 03:25 | מאת: תור

מה איתך???? למה להשאיר זיכרון שיחיה במקומך ?? למה לא לחיות ??? שנה טובה לך דמעונת יקרה שנה של אהבה והכל רק טוב שהשנהה זו יתגשמו כל המשאלות שתדעי רק טוב אושר בריאות אהבה רק אהבה שלך תור

02/10/2008 | 03:22 | מאת: תור

אין חיה כזו חוץ מזה את לא אפס מאופס את פשוט לא רוצה לגעת בכאב את מסתירה אותו ולכן את לא משתפת פעולה אז אני כאן וגם אחרות כדי לעזור לך את מזכירה לי אותי אבל אני לא מוותרת עשיתי המון שינויים אצל לבנה היא הבינה שאני זה לא דם יזע דמעות אלא מה שהוא אחר אני כתבתי את מה שיכולתי אפילו בכתיבה לא הכל יצא כיתבי או ציירי אולי את במקום הלא נכון של טיפול חשבת על זה ? לי יש מזל עם לבנה היא מבינה אותי ואני כיום משלימה עם דברים היא גם לא מוותרת עליי וזה חשוב ואני לא מוותרת עליה וכמעט שההינו שם בפעם האחרונה אבל אני והיא אין הנחות יש בנינו המון הומור והכל יוצא פעם אחרונה שהייתי באל"י אצלה הטיפול היה קשה מורכב מהומר כעס והכל שאלו אותה מה קורה אצלה בחדר היא ענתה עזוב מסובך .יצאה מזה בדיפלומטיות כרגיל היא מורה לחיים אולי את צריכה מורה כזו ? שתקבל תחבק ותכיל ? חבל שאת לא נותנת צאנס

03/10/2008 | 06:47 | מאת:

לא מסכימה אין דבר כזה! את התקדמת המון ....את יודעת לקבל מהטיפול... יש עוד שלבים שצריך לעבור... בכדי שתפסקי לפגוע בעצמך מחזקת אותך אידה

03/10/2008 | 06:59 | מאת: דמעה

אני לא לומדת כלום... תמיד נופלת באותם המקומות.. תמיד נפגעת.. ואבא כנראה צדק.. "ילדה מטומטמת... אף אחד לא יאמין לך לעולם... ילדה דפוקה... מי ירצה להיות לצידך???" כואב לי.. לא רוצה יותר טיפול... דמעה

טוב תודה רבה לך מכל הלב תור

01/10/2008 | 00:11 | מאת: תור

בבקשה אם נכנסת לכאן אני דואגת לך ומבינה שאת במצוקה אז אנא השמיעי את קולך

01/10/2008 | 08:12 | מאת: תלתלית

איך לעזור לעצמי זה מה שאני לא מצליחה לעשות למרות שאת כל הקלשאות של איך אני מכירה רוצה שמישהו יחבק אותי ויחכה איתי עד שיעבור לי רוצה להריץ קדימה את החיים צריכה מישהו שילמד אותי איך למלות את הריק הענק הזה שבלב כנראה יש לי בקשות גדולות מהעולם הזה בכל זאת תודה לך תור שנכנס והגבת תלתלית

01/10/2008 | 12:00 | מאת: תור

שנה טובה לך חיבוק וירטואלי יכול לעזור לך חבל שאת לא כאן הייתי נותנתלך יותר מזה לא את לא מבקשת מה שהוא בשמיים את רוצה למלא את הריק אז תתנדבי תעזרי לזולת זה מה שיעזור לך מאוד דרך אגב זה מה שאני עושה וזה עוזר לי מאוד . את יכולה להריץ קדימה את החיים עובדה שאת כותבת על זה זה מעיד על כוונה אני בכל אופן כאן .דאגתי לך מאוד הכאב שבלב למדתי במשך הזמןשהוא נשאר איתנו פעם בצורה עמומה ופעם בצורה של טריגר או הצפה וזה חלק מהעניין צריךלהשלים עםזה את העבודה הזו עשיתי לבד אז שתהיה לך שנה טובה מלאה כרימון רק דברים טובים שלך תור

30/09/2008 | 20:40 | מאת: אף אחת

שנה טובה לכולכן שהתיה יותר טובה מהקודמת כל מה שאתן מבקשות לעצמכן ועוד קצת

01/10/2008 | 00:13 | מאת: תור

לאף אחת שהשנה הזו שתהיה הכי טובה בשבילך וכל המשאלות שלך יתגשמו שאת תהיי בפריחה ושגשוג הצלחה לך בהכל מה שתבקשי לו יהיי אמן כן יהיה רצון שנה טובה לך

02/10/2008 | 15:56 | מאת: סמויה

קצת באיחור אבל שיהיה לך טוב שיתגשמו כל משאלות ליבך... וכל מה שחפצת בו שיהיה המון דבש... סמויה

02/10/2008 | 20:19 | מאת: תור

לאן נעלמת ???? היכן את ?? לא רוצה להיות לבד איך את ??

30/09/2008 | 11:55 | מאת: תלתלית

תהיו איתי החג הזה הריק הזה בולע אותי אני אמא נוראית רק שלא אפול רק שלא אפול אלהי אתה שומע אותי תקשיב לי כבר בבקשה התקופה הזו מלחיצה אותי ,בעלי עובד כן גם היום מצבינו הכלכלי קשה מאוד ואני לא מוצאת את עצמי בין כל הדאגות והכאבים והבלבול לא ישנה בלילה אני מותשת לגמרי המטפלת הציעה שאני אקח כדורים נוגדי יכאון וזה הפחיד אותי מאוד שוב להיות בחוסר שליטה שמשהו אחר יתפקד במקום המוח שלי לא מסוגלת איך לא להיות לבד איך ? מישהו יכול לעזור? תלתלית

30/09/2008 | 12:15 | מאת: תור

אני כאן איתך אנסה לעזור לך את לא אמא רעה פשוט בלחץ זה מובן וזה קורה כל הכבוד לך שאת לא רוצה להיות טלויה בכדורים . איך לא להיות לבד??? שאלה ענקית את כאן בפורום אז את לא לבד יש לך ילדים שאת צריכה לטפל בהם זה כבר המון שנה טובה לך

03/10/2008 | 07:03 | מאת:

מקווה שתוכלי לקבל כוחות בפורום לא להגיש כל כך לבד איןלי ספק שאת אמא טובה את דואגת ורוצה בטובת ילדייך את גם מתמודדת עם קשיים ,מה שהופך הכל למורכב ומסובך יותר, אני מבינה שהמחשבה על כדורים מפחידה , ,אך לפעמים הם עוזרים , מאזנים ונותנים תנופה קדימה, בדקי את כל האופציות.... אכלי נכון, הוספי אומגה 3 הפעלי את עצמך צאי לצעידות-אמצי התעמלות שעושה לך טוב שחקי עם הילדים בהצלחה אידה

30/09/2008 | 10:18 | מאת: דמעה

http://www.dreamingaloud.com/Gallerys/images/Sorrow.jpg http://communabuilder.tapuz.co.il/UsersFolders/forumarab/images/2509200570631.gif דמעה

30/09/2008 | 10:21 | מאת: דמעה

ברחובות הגיהנום - רמי פורטיס "... נוגע בשמיים שקוף ולא נראה מתנדנד בחושך מעל פי התהום האופק בעיניים הוא תמיד תמיד אדום ברחובות הגיהנום אתה חי כמו כלב אבוד בלי אהבה מחכה לנצח מעבר לפינה תמיד מושך כל רגע מבקש את סוף היום האוויר בורח כל כך קשה לנשום ברחובות הגיהנום או, עד מתי אתה תמשיך לצלול, לצלול או, עד מתי אתה תמשיך לצלול, לצלול עד מתי תצלול? אתה מכור לצבע שמחזיק אותך באור כמו חיה נרדפת מחפש מסתור מבקש עוד רגע שיביא את קץ היום האופק בעיניים הוא תמיד תמיד אדום ברחובות הגיהנום או, עד מתי אתה תמשיך לצלול, לצלול או, עד מתי אתה תמשיך לצלול, לצלול עד מתי תצלול?" צוללת למעמקים... אולי שם הכאב לא יצליח לשרוף אותי... דמעה

30/09/2008 | 11:26 | מאת: תור

מחבקת אותך חזק שולחת לך ברכות לשנה החדשה מכל הלב התמונה מדהימה ומתאימה גם לי . מושיטה לך יד כדי לצאת משם ביחד מהמעמקים הכואבים מקווה שתקחי אותה באהבה אל תשכחי שתמיד זה בא בגלים. שנה טובה מאושרת לך