פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

http://www.dreamingaloud.com/Gallerys/images/Sorrow.jpg http://communabuilder.tapuz.co.il/UsersFolders/forumarab/images/2509200570631.gif דמעה

ברחובות הגיהנום - רמי פורטיס "... נוגע בשמיים שקוף ולא נראה מתנדנד בחושך מעל פי התהום האופק בעיניים הוא תמיד תמיד אדום ברחובות הגיהנום אתה חי כמו כלב אבוד בלי אהבה מחכה לנצח מעבר לפינה תמיד מושך כל רגע מבקש את סוף היום האוויר בורח כל כך קשה לנשום ברחובות הגיהנום או, עד מתי אתה תמשיך לצלול, לצלול או, עד מתי אתה תמשיך לצלול, לצלול עד מתי תצלול? אתה מכור לצבע שמחזיק אותך באור כמו חיה נרדפת מחפש מסתור מבקש עוד רגע שיביא את קץ היום האופק בעיניים הוא תמיד תמיד אדום ברחובות הגיהנום או, עד מתי אתה תמשיך לצלול, לצלול או, עד מתי אתה תמשיך לצלול, לצלול עד מתי תצלול?" צוללת למעמקים... אולי שם הכאב לא יצליח לשרוף אותי... דמעה

מחבקת אותך חזק שולחת לך ברכות לשנה החדשה מכל הלב התמונה מדהימה ומתאימה גם לי . מושיטה לך יד כדי לצאת משם ביחד מהמעמקים הכואבים מקווה שתקחי אותה באהבה אל תשכחי שתמיד זה בא בגלים. שנה טובה מאושרת לך

בדרך כלל אסור להוציא החוצה מבית המשפט כי המשפטים בענייני משפחה הם בדלתיים סגורות וזו עברה על החוק אבל לי כבר מזמן לא אכפת מהחוק מספר התיק שלי בבימ"ש (בית משפט) הוא 03 \2650ענייני משפחה בכפר סבא כבוד השופטת רבקה מקייס כן זו שיש עליה המון ביקורת ודרך אגב צודקת . כן אני כואבת על מה שנאמר פקידת הסעד אמרה דבר אחד והיצור אמר דבר אחר היא אמרה שהוא יכתוב לילד מכתבים בטון חיובי והוא אמר את הדברים הבאים : בפעם האחרונה שראיתי את הילד הוא נראה בסדר ושיחקנו פתאום הכל לא בסדר הוא הגיע למצב הזה בגלל שאמא שלו שמה אותו במצב הזה האמא קלקלה את הילד ושום סנקציות אין נגדהאני מרגיש שאני משלם בשביל שום דבר בשביל ילד שלא לובש את השם שלי ואני לא רואה אותו הילד הוא קורבן בגלל האמאשלו שצריכה להיות אחראית ולהעביר את האינטרס שלהילד היא אומרת שעשיתי דברים לא נכונים שתחשוב על האינטרס של הילד היא הורסת אותו אני מעדיף שהילד יהיה בפנימיה ואני לא אראה אותו מאשר שהוא יהיה אצלה הם הורסים אותו . בני בכורי יודע על הנאמר כאן הכאב שאני נושאת מאז ה24.9 הוא עצום אי לקיחת אחריות ואי טיפול של גרושי זועקים מכאן לשמיים ואיך רוצים שאתן לו את הילד??? מה דעתכן אשמח לדעת מכולכן חשבתי שהסיפור יגמר לכן כתבתי לך סמויה שיש לי עוד טיח קטן ועוד תיקון קטן והכאב שורף מאוד יש מזל שיש אל"י ולא אני לא צוחקת סליחה ששיתפתי ושוב שנה טובה מתוקה לכל הבנות הנהדרות כאן בפורום תור.

קוראת אותך בכל מקום אפשרי ולא מבינה איך את יכולה לחיות כך? מה המטרה שלך? אני יודעת שאת אוספת כאב ולא רוצה לשחרר אותו מה קורה איתך? למה ? מה לא מצליח לך? מי את רוצה שיאסוף אותך?

אף אחד לא אוסף אותי אורלי יקרה אני אוספת את עצמי שבת טובה לך

אף אחד לא אוסף אותי אורלי יקרה אני אוספת את עצמי שבת טובה לך

מקדישה לכם מירי מסיקה ערב חג ערב זה הוא ערב חג וכל הרחובות בעיר ריקים לגמרי עכשיו חשבנו שתרצה לדעת קטעים מתוך שירת החג בוקעים דרך חלונות הבתים כל חדר בם מואר חשבנו שתרצה לדעת הכל הגיעו עד לפה וסובבים את השולחן ואם אתה רוצה לבוא אז יש לך כסא מוכן ברכות ברכות לכבוד החג יש מתנות לכל הילדים יש גם אחת לך חשבנו שתרצה לקחת לכבוד ארוחת החג התבשילים הכי מיוחדים שאתה אוהב חשבנו שתרצה לדעת חג שמח

לגלוש אכן שיר מקסים מאחלת לך וכל הבנות שנה טובה שנה של מחשבות טובות שנה שאמן תהיה שונה מזו שהיתה ולטובה כמובן שולחת לך חיבוק גדול רונה

מאחלת גם לך שנה טובה מכל הבחינות ומכל ההיבטים ותודה על החיבוק שולחת בחזרה

הבנתי שאין לך מחשב לאחרונה.. וכל כך התגעגעתי אלייך.. בכל מקרה, מאחלת לך שנה טובה ומתוקה שנה של הרבה בריאות נחת הצלחה ופרנסה שייתגשמו כל משאלותייך אה..וגם לאספי הקטן המתוק שתזכי להרבה נחת ואושר ממנו... אוהבת אותך.. סמויה

לחמה כמו חמה ולאהובה שנה טובה שכל הברכות יתגשמו ויותר מזה תהני מהכל מהדבש והחומץ ומהכל וכל מה שתרצי יהיה כפול ומכופל

הכל רחוק ממני הכל רדום לא מסוגלת להתמודד עם הכאב עם הטריגר עם הדחיה עם חוסר האמון מתקפלת אל תוך הבועה המוגנת שלי מתריקת לא רוצה כלום דמעה

מחבקת אותך

לדמעה קודם כל שנה טובה לך מה שאת מרגישה זה כל כך מוכר וידוע לכן אני עושה את כל המאמץ כדי לצאת מתחום הנוח שלי ומגלה שזה לא נורא כל כך . וכן את רוצה מה שהוא להפסיק את הרגש שמציף אותך ולחוש יותר בטוחה ואהובה וזה בסדר לחוש כך . שנה טובה לך ונהדרת והלוואי שכל המשאלות שלך יתגשמו תור

למה כל פעם לפני שאני יוצאת עוברות לי בראש המחשבות על כך שאני לא רוצה ללכת? למה זה לא הופך פשוט לחלק מהשיגרה שעושים אותו ולא חושבים על כך? למה זה תמיד צריך להיות מלווה במלחמות פנימיות עם עצמי? לפעמים יותר, לפעמים פחות, אבל תמיד זה קיים ברמה כלשהי :( וזה לא רק העבודה הזאת זה קורה אצלי בכל מקום עבודה האם יש סיכוי שאי פעם זה יהיה אחרת?

ללכת לעבודה זה לתפקד זה אחריות זה להיות בחוץ בין אנשים ילדים נסיעה באוטובוס בשבילי למשל זה לגעת בחיים זה לא להיות בתוך עצמי שאני מרגישה את הלא הזה אני מנסה להלחם בו היום אין לי את הפריבליגיה לא לבוא כי זה כבר עבודה אחרת אחראית יותר ותאמת פחדתי מעבודה כזאת היא מאלצת אותי לחיות אייך זה אצלך?

אני חושבת שגם אצלי זה משהו דומה כלומר, אני לא צריכה את העבודה כדי להרגיש שאני חייה יש לי עוד הרבה דברים נוספים בחיים ואני חושבת שבאופן כללי אני בן אדם עם הרבה חיות אבל לפעמים קיים קושי בלצאת החוצה ולהיות עם אנשים בלהיראות בסדר, גם אם בפנים לפעמים קשה עדיין ההורים של הילד רוצים לראות אותי מתפקדת פיקס ואני צריכה לשחק את ההצגה - דבר שיוצר אצלי התנגדות ובאופן כללי, גם כשאני מרגישה טוב, ההתנגדות הזאת עדיין נשארת שם למרות שבד"כ כשאני בעבודה אני שוכחת מכל הצרות וההרגשה שלי משתפרת אני יכולה להגיע לשם חסרת אנרגיות לחלוטין ולצאת משם מלאת מרץ ועם מצב רוח טוב אבל זה משהו שקשה להפנים עד הסוף בהיגיון אני יודעת זאת מצוין אבל ברגש עדיין נשאר איזשהו אנטי אולי זה בא מהמקום של הנטייה לשמר את החולי הנפשי לשמר את המקום החלש והפגוע שעדיין קיים בי כי זה מקום שמאוד נוח להיות בו - כי הרי במקום הזה אני יכולה באופן תיאורטי לוותר לעצמי על הרבה דברים יכולה להגיד שאני חלשה ואין לי כוח ואני לא מרגישה טוב ואז אני יכולה לא להיות אחראית, יכולה לא ללכת לעבודה, יכולה לא לנקות את הדירה ועוד הרבה דברים בסגנון אומנם כבר הרבה מאוד שנים שאני לא מרשה לעצמי ללכת שולל אחרי הנטיה הזאת ודורשת מעצמי תיפקוד מקסימלי לפחות ברוב תחומי החיים או בתחומים העיקריים, כמו עבודה ולימודים אבל את הקול הפנימי הזה של הרצון לוותר לא כל כך קל להיעלים גם לאחר שנים רבות שאני לא ממש מרשה לעצמי להקשיב לו

רוצה לאחל לכולכן שנה הכי טובה שרק חלמתן עליה! שנה של התקדמות וצמיחה אישית שנה של רוגע ושלווה שנה עם הרבה רגעים שמחים ובלתי נשכחים שנה, שתשים קץ לתחושת הבדידות שנה של התגשמות החלומות שנה, שתשאיר טעם של עוד :) http://www.slidex.co.il/watch/390/שנה טובה מפו הדב http://www.slidex.co.il/watch/837/ברכה לשנה החדשה http://www.slidex.co.il/watch/879/ברכתו של דב הקוטב שחף

גרמת לי קצת לחייך... דמעה

תודה שחף גם לך שנה טובה של עשיה צמיחה והתחדשות,הצלחה בכל מה שאת עושה ותעשי בריאות ושפע של טוב

שתהיה לך שנה טובה מאושרת נהדרת וכל הברכות והאושר מתוקה שכמוך

אני רוצה רק להעלם אני רוצה רק להעלם אני רוצה רק להעלם אני רוצה רק להעלם אני רוצה רק להעלם אני רוצה רק להעלם אני רוצה רק להעלם בבקשה רק להעלם... היה לי יום מגעיל ברמות שקשה לתאר.. אם ככה הולכת להראות השנה החדשה אני לא רוצה להיות בה.. זה התחיל בבוקר עם המחשבים שקרסו בבנק והמתנה של כמעט שעה בשביל שיגידו לי שאני לא יכולה למשוך כסף בכלל.. זה המשיך בשיחת טלפון לא נעימה מחברת החשמל.... והשיא הגיע בטיפול כשהמטפלת הודיעה לי שאני עפה מטיפול...שזהו נגמר...ביי ביי... ודיברתי איתה ועם הממונה עליה והם ישקלו שוב אבל נפגעתי כל כך כל כך... הם חושבים שעשיתי משהו שלא עשיתי... ובהתחלה המטפלת לא האמינה לי... ושוב ההרגשה הזאת שאני אומרת ולא מאמינים לי... ורק אחרי חצי שעה של הסברים וכמעט בכי אמרה הממונה עליה שאני נשמעת לה אמינה והם ישקלו שוב... והטיפול חשוב לי כל כך... ומרגישה לא רצויה שם עכשיו.. ומי יודע מה המטפלת תחליט.. וככה לעבור את החג שגם ככה אני שונאתתתת חגים... בקיצור.. רוצה רק להעלם..... דמעה עצובה מאוד מאוד

http://www.slidex.co.il/watch/374/מילה של סנופי

קמתי עם מחזור... שבוע לפני הזמן....וזה אומר שאני לא הולכת לשום מקום היום בערב...תקועה בבית עם הבלגן הפיזי ועם הטריגר שזה עושה לי...הרופאה נתנה לי מרשם לזריקה שתפסיק את המחזור לפחות לכמה חודשים אבל קופת חולים מתעקבת עם האישור לזה אז הנה נדפק לי ערב החג...השבוע היקום שונא אותי ושם אותי על הכוונת שלו.. איזה חג שמח... דמעה

הייתי רוצה לדבר איתך אני לא מצליחה דרך המיל אם אפשר הייתי רוצה דרך הטלפון

בשמחה יש בעיה עם הטלפון , בגלל השעות ההפוכות, נסי שוב במייל או שתשאירי את שלך חג שמח ושנה טובה אידה

סתם.. כולם כאן בעבודה עסוקים בלאחל שנה טובה זה לזה.. אוירת חג בפתח, קסם באויר מזכיר לי...את הרגעים הכי קסומים בחיי... את אחת ההתחלות הכי מאושרות שהיו לי בחיים. זאת הייתה השנה בה התקבלתי לתיכון מביה"ס היסודי. קסם התרחש.. ביסודי הגעתי לשפל בלימודים והייתי בהקבצות ג' ו ד'. כשהגעתי לקבל את תוצ' מבחני המיון בסוף החופשה הייתי בשוק שפשפתי היטב את העיניים שאני רואה נכון את הכתוב על הלוח. התקבלתי להקבצות א' בהכל ו ב' במתמטיקה! לא האמנתי ממש קסם! ביום הראשון הייתי עסוקה בלחלום איך שיחק המזל במבחנים ולא העתקתי זה היה הישג שלי...לגמרי וכך לא שמתי לב.. שילדה אחת לא מפסיקה להתבונן בי כל השיעורים. בסוף היום היא לא התאפקה והציגה את עצמה ומיכיוון ששחררו אותנו מוקדם הציעה שאבוא אליה. ברור שהסכמתי לא ממש אהבתי לחזור לבית שלי. והלכנו אליה.. אני לא אשכח את זה בחיים. הגענו לשכונה מקסימה ששונה כל כך משלי. והבית כמו בטלנובלות- ענק, וילה, זרי פרחים בכל מקום, עוזרת בית ששוטפת, שקט, פסטורליה. חשבתי שאני נוגעת בשמיים! אף פעם לא היו לי חברות כאלה.. היא מייד התוודתה שמרגע שהניחה עליי את עיניה לא יכלה להפסיק להסתכל עליי הייתי כל כך יפה בעיניה..כך אמרה שלא יכלה להפסיק להסתכל. אני??? לא הבנתי מה..... אבל שתקתי. רציתי בחברתה..בכל מחיר. וכך התוודענו זו לזו.. ומיד הפכנו לחברות לא רציתי לחזור הבייתה אבל הייתי חייבת.. פן אימי תתעצבן לא כדאי. וכך ברחתי מוקדם יחסית למורת רוחה של החברה. מהר מאוד התברר לי שהילדה הזו... שנדלקה עליי היא לא פחות ולא יותר מהילדה הכי פפולרית בשכבה מלכה ו..אני שהייתי כלום - היא אוהבת אותי עכשיו. ככל שנטיתי להתרחק ממנה ולא הזמנתי אותה לבית שלי- מהבושה כל כך הסתרתי את הבית שלי! היא נמשכה אליי יותר ויותר ורצתה דווקא בחברתי. אני הייתי זו שמתרחקת. וכמובן, שהחברים שלה הפכו לשלי.הייתי מקובלת, מוזמנת למסיבות ביליתי הרבה מזמני שם בבנה ביתך עם שאר ילדי השמנת המפונקים של השכבה הרגשתי בגן עדן. רצויה אבל אף פעם לא ארחתי אותם בבית שלי. הם ידעו מאיזה שכונה אני. אבל מהרבה בחינות עניתי על הציפיות שלהם ואף אחד מהם לא הציק לי שאני באה מ... אז חייתי לי חיים כפולים. והסתרתי היטב את עצמי ואת הרקע שלי בבית מפניהם ובהצלחה רבה. אבל כל זה לא נמשך הרבה זמן. בסוף כיתה ט' לא יודעת מה קרה לי שקלקלתי. אחרי הטיול השנתי של סוף שנת כיתה ט' - עשיתי מעשה נואש -ברחתי מהבית. דבר שהיה נראה מאוד מוזר לכל החברים, ילדי השמנת שהקיפו אותי והתפעלו ממני. בכיתה י' זהו זה נגמר. הם התרחקו ממני לצמיתות. אכזבתי אותם. הייתי נראית להם ילדה כל כך טובה ומקסימה ופתאום - אחת כזו "פרחה" זולה שבורחת מהבית. הם היו מאוכזבים ממני לגמרי. וגם אמרו לי את זה. כל המוניטין שלי ירד בעינהם בבת-אחת. אבל, זה לא שהייתי לגמרי בודדה כנפל מהחברה הכי טובים בתיכון הרבה אחרים שמחו להתיידד איתי כאחת שהסתכלו עליה בהערצה ולא העזו לדבר איתי כי הייתי מוקפת בנחשבים ההם ולא התייחסתי לשאר.. ובכל זאת, כל כך כאב לי שבגלל שטות של יום אחד שברחתי מהבית הרסתי את המוניטין שלי ואת כל הקסם. אחרי הכל אהבתי רק את החברים הללו. כל השאר היו מאז פשרה. אבל לא הפסקתי להתייאש. כפיצוי, החלטתי שגם אני יום אחד יגור בוילה כי זה מזכיר לי את הבית הנפלא ההוא. שבלילות לפעמים אני חולמת שאני שם איתה, עם החברה הקסומה ההיא....

סמויונת פגעת בול גם אני באה משכונה לא נחשבת אז מה ??? וקיבלתי השנה את הדבר שהכי ציפיתי לו מגיע לי לא רק שנה טובה אלא גם מזל טוב ואני מאושרת חוץ מדבר אחד קטן שעליי לסדר סיימתי את העניין בבית המשפט זהו לאחר חמש שנים זהו נגמר לא בדיוק את רואה אותי אותה אחת מהשכונה הכי גרועה שיש במרכז הארץ אותה אחת ללא תואר וללא מעמד אותה אחת הצליחה היכן שכל המלוקקים נכשלו . דרך אגב הצלחת לממש את החלום שלך לחיות בשכונה מפוארת ? אבל את יודעת גם לאילה יש צרות אז שנה טובה לך

תורי יקרה, שנה טובה ומתוקה הרבה אושר ובריאות ופרנסה!! אני שמחה שהצלחת להגשים את חלומותייך במה שחפצת.. כן.. אני תמיד חלמתי לגור בוילה. כל ערב הייתי עוצמת את העיניים ובונה לעצמי בדמיון את הוילה שאני יגור בה. כילדה הייתי גם מדמיינת שיש לי במקרר מלא גלידות, קצפת סוכריות וממתקים לחלק לכל החברים שרוצים לבוא אליי. טוב הייתי ילדה. מאז עברו הרבה מים בנהר. שכחתי לגמרי מהחלום.. אבל איכשהוא במקרה ממש במקרה החיים ניתבו אותי בדיוק לשם. לחלום הישן ההוא.. וביום שישי אני אף פעם לא שוכחת להוסיף בקניות- בונבויירות, שוקלדים,עוגות,גלידות לא שאני אוכלת כל-כך הרבה.. סתם.. שיהיה במקרר אפילו ליופי.

יש הרבה דברים טובים בחיי בשבוע שעבר הגיע הדוד שלי מרוסיה ומאוד שמחתי להיפגש איתו אחרי שלא התראנו שנה וחצי וחגגנו יום הולדת לסבתא שלי באווירה משפחתית נעימה וביום חמישי הזה הייתי בחתונה של חברה טובה והיה מאוד מרגש ושמח וכיף והיום היה יום הולדת של האקס ויצאנו למסעדה טובה ונהנתי מאוד לבלות איתו ולא מזמן הוא קנה לי במתנה מחשב נייד חדש וזה עושה לי טוב בלב וגורם לי לחייך :) ובאוקטובר אני נוסעת עם אמא לים המלח ל-4 ימים ואני מצפה לזה ומתרגשת לקראת זה ובגדול הכל טוב ומרגישה טוב ומצב רוח בסדר רוב הזמן אבל בנתיים לא מוצאת עבודה חדשה וזה מלחיץ ומעכיר את הכל משתדלת לשים את זה בצד ולהיות אופטימית ורוב הזמן מצליחה אבל לפעמים לא ממש ואז אני נהיית עצובה ומודאגת :( וגם זה שצריכה להתחיל עוד מעט להתקשר להורים ולהיפגש איתם לשיחות היכרות (בעבודה מעשית) מפחיד אותי ובעוד איזה חודש כבר אצטרך להתחיל לטפל בילדים וזה גם די מלחיץ וברור לי שזה טבעי וכולן אצלינו מרגישות כמוני אבל זה לא עושה את זה יותר קל :( טוב נו.... יהיה בסדר!!! מספיק לקטר!!!! לילה טוב ושיהיה מחר יום מוצלח! :) שחף

שחף יקרה נשמע ממש טוב השבוע שהיה.... וגם השבוע שיהיה ואלה אחריו מלא צפיה ואתגר הרבה בהצלחה ושימשיך כך אידה

או! אני כל כך שמחה לשמוע על הדברים הטובים, המשמחים.. שקורים לך לאחרונה בכל אופן, שתהיה לך שנה נפלאה עם עוד המון המון דברים נפלאים.. סמויה

היום בכיתי בגלל ג'וק....יצאתי היום מהבית ב 6 בבוקר והבת שלי התקשרה ב 7 להגיד שיש גו'ק במרפסת שלנו...שוכב על הגב...היא חשבה שהוא מת. חזרתי הביתה אחרי 7 בערב וגיליתי שהוא עדיין זז ומנסה להתיישר...פרצתי בבכי..משהו בחוסר האונים שלו עשה לי ממש ממש רע...הידיעה שהוא שכב ככה על הגב חסר אונים משך יום שלם..משהו בזה הזכיר לי אותי כילדה...השכיבה במיטה...החוסר אונים...הפחד...שאין לאן לברוח... בסוף רוקנתי עליו חצי בקבוק ריסוס שימות כבר...לא יכולתי לסבול את המחשבה שהוא סובל...או מפחד... עד עכשיו רע לי מזה ממש.. ומפחדת לישון שלא יבוא עוד ג'וק... רעעעעעעעעעעעע דמעה

מבינה ומזדהה החוסר אונים הפחד לאן סיטואציה כזאת זורקת שולחת חיבוק ומאחלת לך לילות שקטים עוד מעט הגוקים לא יהיו עד הקיץ אולי זה ינחם טיפה http://blog.tapuz.co.il/natih/images/719514_214.jpg

חוסר אונים באשר הוא אפילו של ג'וק מהווה ט'. כשאני רואה ג'וק אני פשוט נותנת לו לברוח מתחת למיטה או לאיזה חריץ בקיר. ממש ככה רק כדי שלא יהיו לי נקיפות מצפון אח"כ שהתעללתי או הרגתי את השרץ המסכן הזה וחסר האונים. למרות שאני לא ממש אוהבת אותו! בכל זאת, אני נותנת לו להימלט. כי הוא לא מזיק בכלל. גם אילה שעפים. מה שאני באמת שונאת זה את הצרעות המגעילות האלה שעפות ישר אלייך ולא פוחדות ממך כמו ג'וק אלא את מפחדת מהן. אה.. ובעונה מסויימת אצלנו יש יתושי ענק כמו עכבישים גדולים רק שעפים אבל אילה נצמדים לקירות ולתיקראות ולא מזיקים. וגם אח"כ נופלים מתים בבוקר מעצמם. וכל אלה עדיפים עליי מאשר צרעות ודבור שעפים איכסס..

דמעה יקרה אני מקווה שאת ישנה עכשיו ודבר לא מטריד או מפריע למנוחותך מבינה את הגועל מהדבר הזה אך היה עדיף שלא תדעי מקיומו במרפסת....חבל שלא העלימו אותו במלי שתדעי לפחות את יודעת שהם כבר בבית הם מתים ואין להם סכוי לשרוד!!!!! עוד מעט קר ובכלל יהיה שקט מהם לילה טוב אידה

מהעבודה אין לי כח פיזי אני חוזרת סחוטה הביתה כי זה לא רק הילדים זה גם כל המסביב פגישות עם הורים השתלמויות גם אין לי כח לנקות פעם בשבועים את הבית יש בין שתינו תורנות היא חולת נקיון ואני בדיוק הפוך רוצה לגור לבדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד רק לבדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד נוסף לכל שורף לי בגרון כנראה נדבקתי מאחד הילדים כי שניים השבוע אמרו לי שהגרון מציק להם וגם אני מקבלת שכר לא ריאלי להשקעה שאני עושה אני כל יום בונה מערך הדרכה קשה לגדול רוצה להיות ראש קטן בא לי לברוח מכולם לנתק את עצמי אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף וגם החג שמתקרב מחדד הכל

גל היקרה כל כך מבינה ומזדהה עם הרגשתך גם אני עם ילדים (3) עובדת בשתי עבודות ומנסה לרצות את כל העולם רק לא את עצמי המון פעמים להיות לבד ולברוח זה ביוק מה שאני רוצה אבל כמוני כל האנשים שעובדים סביב השעון עם ילדים ומשפחה בקיצור מנסה לומר שכולם רוצים לברוח משגרת החיים אבל בכל זאת יודעת שזה לר כל כך מנחם אותנו ושאנחנו סוחבות איתנו שקים של כאב בעצם כולם בצורה זו או אחרת סוחבים איתם שק של כאב וכל אחד צריך לדעת למצוא בעצמו את הכח להתמודד לפעמים יותר ולפעמים פחות מחבקת אותך רונה

משתדלת להחזיק מעמד לא קל לי עכשיו עם כל השינווים לטוב ולרע העבודה עם הילדים שמה אותי כל יום מול המראה הכאב תחושת ההחמצה שלי שהייתי ילדה יש ילדה שם שמאוד מזכירה אותי במראה ובהתנהגות ולא קל לי עם זה עצוב לי על הילדה שבי עצוב לי על האמהות שנגמרה לי במהירות

לך יקרה שתמצאי כוחות להתומדד עם הלא פשוט הזה (((((((((((((((((((((((((((((((((((((גלוש)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) אה ו.. שנה טובה ומתוקה התחלה חדשה והצלחה בהכל... סמויה

בריאות צמיחה והתחדשות והגשמה

גל יקרה הכל חדש הכל דורש המון מאמץ ואנרגיות נתי לעצמך זמן תתרגלי לעבודה...לילדים....לשעות לבית החדש....לשותפה....וגם לנקיון סבלנות וכן שוב חג.... חג שמחדד ומגביר את הכאב יש תוכניות???? מקווה שיעבור בכייף ותופתעי לטובה שנה טובה מוצלחת בכל התחומים אידה

אתמול לא הרגשתי טוב ובכח הלכתי לעבודה ושהילדים רצו אליי וחיבקו וקראו בשמי הרגשתי אייך אני נטענת מחדש האהבה האמיתית הטהורה שלהם הם כאלה מתוקים השנה אני חוגגת אצל מישהי מהעמותה של פרויקט מארחים ומתארחים ותהיה יחד איתי, מישהי מקסימה שאני אוהבת:-) למחרת אני מוזמנת לדודה שלי לצהרים לא שאני יכולה לאכול כל כך בגלל הבטן אבל לפחות אהיה בחברותא ונשאר יום אחד של מנוחה טלויזיה ספר עיתון ואז חוזרים לקטטנטנים לשיגרה ואייך אצלך את חוגגת?

שנה טובה לכולן מזמינה לשרשור ברכות לעצמכן!!! כן כל אחת מברכת את עצמה! לאחל ולברך דברים טובים מכל הלב עמוק בפנים דברים שרוצים שיתגשמו קשימה להתחיל ובנתיים ברכות לכן יקרות: שנה טובה שנה של כוחות אופטימיות הצלחה שלווה ורוגע שגשוג וצמיחה ברכה ומזל שגשימו ת כל הדברים הטובים שאתן מאחלות לעצמכן באהבה אידה

מה אני מאחלת השנה לעצמי? להפסיק לפחד מכל השינויים שעומדים בפניי למצוא עבודה חדשה שתתאים לי יותר מהעבודה הנוכחית ולהצליח להחזיק בה מעמד יותר מחצי שנה למצוא את הזהות שלי כמטפלת לפתח יותר ביטחון עצמי מהבחינה המקצועית ובכלל למצוא זמן למנוחה ולהנאות הקטנות של החיים בין כל הלימודים והעבודה שיהיו פחות הצפות ונפילות ויותר ימים עם מצב רוח טוב ואנרגיות חיוביות להיפגש כמה שיותר עם אנשים שטוב לי להיות איתם להרגיש סיפוק מעשייה בכל תחומי החיים לקום בבוקר עם חיוך וללכת לישון עם חיוך :) ועוד משהו שאני שומרת לעצמי.... :))) נראה לי שמספיק לבנתיים.... והברכות לכולכן כאן יבואו מחר :) שחף

שהכל יתגשם לטובה שתיהיה שנה נפלאה של גדילה וצמיחה אידה

בלגנים עם האבא נהיה סיעודי ברמות ואני הפוכה מזה. ופתאום אני מבינה מה הקושי - לא יכולה לסבול את חוסר האונים שלו. זאת אומרת בכלל - חוסר אונים, זה המקום הכי נורא, זה המקום ההוא שהייתי בו באותם רגעים נוראיים. ואחר כך ואטמתי עצמי, והמשכתי הלאה, ולא נתתי לשום דבר לגעת בי יותר...לפחות 30 שנה. ועכשיו ,המקום הזה שלו - חושף אותי מחדש למקום ההוא שלי, והתיפקוד שלי על הפנים, והרצון להכנס לקליפה האטומה ההיא שבשנתיים האחרונות למדתי להשיל מעלי, הרצון הזה - כבר לא ניתן למימוש. ברגע שהשלתי את הקליפה חשפתי את המקומות האלו, והם כמו הצלקת של הניתוח, רגישים לכל שינוי במזג האוויר, לכל מגע, גם כשניראה שהן הגלידו.

מבינה עד כמה זה קשה לך לעמוד מולו כשהוא במצב כזה כשהוא מהווה עבורך טריגר, מזכיר לך את העבר הכואב, את הטראומה אני חושבת שהכי חשוב זה לזכור שאת כבר לא שם שאת כבר לא אותה ילדה חסרת האונים היום את אישה חזקה ומודעת לעצמך היום את יודעת לעמוד על שלך, יודעת להגן ולשמור על עצמך תגידי, כל הטיפול באבא שלך מוטל עלייך? או שיש מישהו שעוזר? אם הוא נהיה סיעודי, אולי יש אפשרות לשקול בית אבות? הרי שם הוא יקבל את כל הטיפול שהוא זקוק לו

חוסר אונים הוא מקום נורא להיות בו ועכשיו אבא שלך הוא חסר ישע בעצמו ואת חסרת אונים , שוב מול מצבו ואת נזכרת שוב מזה להיות חסרת אונים וחסרת ישע כי היית במקום הנורא הזה האמת זה טריגר לא קל להתמודדות גם אנחנו היינו פעם במקום הזה של חוסר אונים הרגשות לא קלות בכלל הלוואי ותמצאי בעצמך את הכוחות לעזור לו היכן שהוא נמצא או לפחות להרגיש שלמה עם עצמך ובלי נקיפות מצפון שאינך מסוגלת לעזור לו בכלל כי את עצמך עברת דברים לא קלים ואת עסוקה נון סטופ בהשרדות של עצמך מפני הדברים הנוראיים שקרו לך לכן אולי בלתי אפשרי עבורך לפעול למען אביך זה בסדר אני מבינה אותך במקום החסר אונים שלך אל מול חוסר הישע של אביך. לאחרונה צפיתי שוב בסרט "פורסט גאמפ" נפגשתי עם ג'יני הילדה שאביה היה מתעלל בה ובאחיותיה. היה קטע בסרט בו היא כילדה היא מתפללת בזמן שהיא מתחבאת לאביה שרוצה ל.. "אלוהים יקר, עשה שאהיה ציפור קטנה כדי שאוכל לעוף רחוק רחוק" וזה הזכיר לי את עצמי במקום חסר האונים הזה שכמה שלא הייתי מתפללת לאלוהים " אלוהים עשה ש.." אלוהים שרואה ושומע הכל לא בא לעזרתי אז על אחת כמה וכמה גם הסביבה.

שתהיה לך שנה טובה ומתוקה! התחלה חדשה אושר אור והצלחה סמויה

ליז יקרה לא קל לעמוד מול חוסר אונים לפעמים בלתי אפשרי חוסר אונים שעולה ומציף... מכאיב ומנטרל זה בסדר להוריד הילוך....להוריד מהלך מהתפקוד לאפשר לעצמך להיות בשליטה דוקא במקום שנראה ללא שליטה להבין לקבל את עצמך את הכאב וכל מה שמתחולל לבקש עזרה ולא להיות לבד מחזקת אותך ומזמינה עוד לשתף.... לחלוק כאן בשבילך אידה

מוכר לי כל כך...מוכר עד כאב... עברתי את הסיוט הזה של אבא סועודי... שולחת חיבוק מחזק... (((((((((((((((((((((((((ליזוש))))))))))))))))))))))) דמעה

נכנסתי להגיד @~>~שנה טובה~<~@ ותודה על שאתן הנכן

עצוב לי.... הכול כל כך כואב ולבד לא מוצאת שום מקום להניך בלי שהכול יכאב

מכירה את התחושה הייתי שם ממש לא מזמן ואחרי שעות של לבד וכואב החלטתי לחשוב מה הייתי רוצה במקום כדי למלא את בור הכאב העצום וברור לי שאיו מטה קסמים וכל צעד קטנטן הוא התקדמות אז תחשבי מה את הכי אוהבת לעשות ותעשי בשביל עצמך יישר כח ובכלל אם שרדנו פגיעות כל כל קשות בגופנו ובנפשו ובכל זאת שרדנו ואנחנו פה אז ההחלטה היא בידינו ורק אנחנו יכולות לשנות את חיינו שולחת לך הרבה כח וחיבוק גדול אני בטוחה שתצליחי אני הצלחתי גם בזכותך ובזכות המילים ששלחת לי קודם כשהייתי זקוקה לך

מה יכול לעזור לך להרגיש פחות לבד? מה עם החברות שלך, את נפגשת איתן? יש לך אפשרות לשתף אותן ברגשותייך? ואיך הטיפול? הוא לא מפיג קצת את תחושת הבדידות? אני מאוד מסכימה עם רונה חשוב לנסות למלא את הבור הזה של הבדידות והכאב ע"י דברים שאת אוהבת, דברים שעושים לך טוב גם אם זה משהו קטן, כמו לאכול גלידה או לעשות אמבטיה עם קצף להיפגש עם חברה על כוס קפה הדברים הקטנים האלה בסופו של דבר ממלאים אותך מבפנים ותחושת הכאב פוחתת בהדרגה מחבקת בחום שחף

מה שלומך? ספרי מה עובר עלייך? מה קשה וכואב? אנחנו כאן שתרגיישי פחות לבד... איתך אידה

המילים שלך נוגעות ללב והכאב כל כך ברור! שולחת חיבוק ((((((((((((((((((((((((((((((אחת))))))))))))))))))))))))))))))) ו... שתהיה לך שנה טובה, התחלה חדשה ורק טוב השנה ממני, סמויה

ממש ממש ממש לא בוקר טוב.. מקוה שיתר היום יראה אחרת... http://images.zwani.com/graphics/good_morning/images/7.jpg דמעה

מאחלת לך המשך בוקר אחר טוב יותר http://ak.imgag.com/imgag/product/full/eu/3129477f.gif

מה שלומך היום? איך את מרגישה? מקווה שיותר טוב! שחף

אך עבר היום? מקווה שיותר טוב ואופטימי... ומה שלומך היום לקראת שבת? מאחלת סופ"ש רגוע מלא אנריות חיבות של אופטימיות לקראת השנה החדשה! איתך אידה

כואב לי הלב קשה לי לנשום המחנק הורג אותי אני רוצה לדבר עם מישהו יש מישהו? מרגישה בתוך בועה של דמעות מבקשת להיות מחובקת זה הכל זה הרבה? על כל יום טוב אחד שיש לי יום שאני זוכרת להזכיר לעצמי שאני יכולה וחזקה ורוצה אם לא בישבילי לפחות בשביל שלושת הבנים המתוקים שלי שהם ורק הם מחזיקים אותי ולא מאפשרים לי ליפול לתהום הזאות שגורמת לי לאבד את נשמתי. יש לי יומיים רעים יומיים שאני חיה מתה עושה מה שצריך כי אין ברירה מה קורה לי שנים של שתיקה ושליטה ועכשיו באמצע החיים מחליטה להשתגע ולאבד שליטה רונה

היי רונה...המקום שאת מתארת מוכר לי מאוד..אחרי שנים של שליטה ושתיקה דברים צפים לפני השטח וקשה להתמודד איתם...רוצה להזכיר לך שיש לך כוחות אחרת לא היית מסוגלת לתפקד כאמא שזה דבר לא פשוט בכלל. את בוחרת להיות שם עבור בניך למרות הקושי שלך ואת גם מצליחה. שולחת לך חיבוק מחזק דמעה

רוצה להגיד לך שזה מאוד חשוב שלמרות הכאב והקושי, את עדיין מודעת לכך שיש לך גם ימים טובים שאת זוכרת אותם ושהם לא נעלמים לך מאחורי המסך השחור של הכאב זה לא מובן מאליו! וזה מצביע על הכוחות הפנימיים הרבים שקיימים אצלך! תזכרי שאת נמצאת כרגע בתחילתו של טיפול, שאינו פשוט כלל וכלל זה תהליך ארוך והוא בפני עצמו דורש ממך להשקיע כוחות נפשיים רבים ויכול להציף ולעורר רגשות כואבים ויחד עם זאת, זהו תהליך של צמיחה נפשית שבסופו של דבר את תצאי ממנו מחוזקת את תראי שעם הזמן יהיו לך פחות ופחות ימים קשים והכאב יחלש בהדרגה העיקר, אל תאבדי את האמונה בעצמך! ותזכרי, שאם הדברים עלו על פני השטח זה אומר שנהיית מספיק חזקה על מנת להתמודד איתם! ככה עובד המוח האנושי.... הטראמות לא יכולות להישאר כלואות בפנים לעד הן נשארות בפנים כמו פצצה מתקתק ובאיזשהו שלב הן תמיד מתפרצות החוצה ומשתלטות שולחת לך כוחות להמשך ההתמודדות האמיצה שלך מחבקת בחום שחף

מה שלומך היום? הימים והשנים שעוברים לא תמיד מקלים על הכאב העבודה היא יומיומית לזכור את הימים טובים לזכור את הכוחות את התמודדות האמיצה את כל ההשגים לומר לעצמך אני שווה - מגיע לי הכי טוב בעולם!!! את כואבת עכשיו לא משתגעת מחזקת אותך אידה

שלום שמי איריס ואני עובדת במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית בתל אביב עבודתי במרכז הסיוע הבהירה לי כבר מזמן שכמעט ולא קיים מרחב בטוח עבור נשים. הסטטיסטיקה שלנו מראה ש 97% ממקרי התקיפה המינית נעשים על ידי אדם מוכר, ויתרה מזאת, שגם בתוך המרחב הפרטי של הבית והמשפחה איננו בטוחות. מרבית בעלי המלאכה ואנשי המקצוע שאנחנו מכניסות לביתנו הם גברים, ולרוב אנחנו נמצאות איתם לבד- הלא אנחנו אלה שמוותרות על יום העבודה ונשארות בבית. חשבתי לעצמי שהגיע הזמן שיהיו נשים העוסקות במקצועות אלה שאותן אפשר היה להזמין הביתה, והחלטתי לצאת ולחפש נשים כאלה. הרעיון היה ליצור רשימה של נשים שתכלול טכנאיות, חשמלאיות, צבעיות, מורות לנהיגה, נהגות מונית, נגריות, שרברביות, שיפוצניקיות תיקונצ'יקיות וכדומה כדי שתהיה לנו אפשרות של בחירה. כמובן שרשימה כזו תספק תעסוקה ותיתן לגיטימציה לנשים נוספות לעסוק במקצועות הללו. מצורפת רשימה המעודכנת ל - 22.9.2008 ולינק לרשימה באתר של מרכז סיוע תל אביב http://tlv.1202.org.il/template/default.asp?siteID=6&PageId=1752&catId=218&maincat=11 הרשימה עדיין מתעדכנת אנא העבירו את הרשימה הלאה לכל הרשימות שלכן/ם, ואם ידוע על מישהי העוסקת באחד המקצועות הרשומים באדום , אנא הפנו אותה אליי . תודה מראש

אין לך מושג כמה זה מביך אותי כל פעם מחדש שאני צריכה להישאר בבית עם טכנאי הכבלים וכדומה. בדר"כ בעלי עובד ומזמינים ביום שישי בו אני לא עובדת. באופן בלתי רצוני הגוף שלי מגיב בלחץ איום שאני לא יכולה לשלוט עליו ולהרגע בשום אופן. כולי בהתכווצות שאותה אני גם מנסה להסתיר מה שמוסיף ללחץ האטומי שאני נמצאת בו ואני מתה שכבר האדם הזה יעוף או שבעלי כבר ייכנס הבייתה ואני כל הזמן אומרת- תכף בעלי יבוא הנה הוא צריך להגיע ומציפה אותו בטל' שטותיים ומשגעת אותךו וחופרת לו בלי הפסקה בקיצור נהיית קרציה ומתה מתה שהוא יבוא! ושאני נהיית ככה בלחץ המוח שלי לא חושב בכלל עד כדי כך שזה שואל אותי למשל כמה מטר הבית שלי את יודעת כל השאלות המעצבנות הללו ששואלים זרים שנכנסים אלייך הבייתה אני פתאום מקבלת בלק אאוט לגמרי לא זוכרת כמה מטר הבית שלי?? אה...מה אני גרה פה? זה הבית שלי?? מה זה פה בכלל?? מה אני עושה פה?? וההוא עוד מקשה עליי אז כמה מטר הגינה? ואני עוד יותר מגמגמת ומתייבשת שאני פתאום לא יודעת לחשב במטרים עוד לא עברתי כיתה ג' שיעור הנדסה.

מכל הבחינות הזדמנות נהדרת למרחב מוגן יותר וכן עסוק וקידום נשים!!!! אידה

הייתה לי את הרשימה הקודמת...תודה שהבאת לכאן את הרשימה המעודכנת. מה שלומך? דמעה

כן כן זאת שוב אני וכן אני שוב צורחת כי זה מה שאני מסוגלת לעשות כרגע קשה לי ורע לי ומפחיד לי לא יודעת כבר מה אני רוצה מעצמי מעדיפה להעלם דמעה

לבטא את הקולות של הכאב רוצה לשתף למה התחושות האלה? מחבקת אותך

הטיפול מטלטל אותי... מחכה מחכה כמו לחמצן לפגישה ולפני שאני מספיקה להגיד משהו הפגישה נגמרת ושוב מחכה מחכה...וזה קשה לי ממש...לא אוהבת להרגיש ככה... ומה שלומך? דמעה

גם לצרוח צריך כוח... שחררי אנחנו כאן במיוחד בשביל כך מחזקת אידה

את יודעת מה עצוב? שגם אם אצרח עד שבאמת לא ישאר לי אוויר זה עדיין יתפס כלחישה ולא ישמעו אותי...בכלל...אז לא שווה להשקיע את האנרגיות ולצרוח....ממילא אין לזה שום טעם דמעה

ניסיון מטומם של ללכחת לישון לא עכשיו עוד מוקדם אך כך זה נראה תמיד כול לילה ביין כדורי ההרגעה לכדורי השינה שלרוב מוסף להם תה שאמור להרגיע הולעיתים מוסף להם אלכהול שבמטרה אולי אני באמת אצילח להירדם ואז ישנו פק"ל הכול במקום הסכין על יד המיטה שעוד איתה נשתמש בהמשך הלילה ואולי הדבר המטומטם הזה יגן אלי רק לא מפני ואז מגיע שלב סגירת החלנות בקומה אם אני אבצא את זה בכול הבית יבלעו אותי חייה ואני סוגרת ובודקת וסוגרת מספר פעמים ורב אם אחותתי הקטנה שאינה מבינה או רוצה להבין דבר ובאמת מי רוצה להבין אחות פסיכית בבית ואז הלילה שבו כשנרדמים החלמות או מפחידים למוות או עולה השאלה איך אני לאזזל מסוגלת לחלום אל כזה דבר רשע ואני כמה או מפוחדת ולא מבינה היכן אני או כועסת אל עצמי איך אפשר לחלום כזה חלום

אף אחת יקרה, אל תכעסי על עצמך את לא אשמה בסיוטים הללו. אני זוכרת שהייתי קטנה, הייתה שמועה שכדי להיפטר מהם צריך לשים סכין מתחת לכרית. עכשיו אני נזכרת בילדותי סבלתי המון מסיוטים כמעט כל לילה עד כדי כך שפחדתי ללכת לישון כי השינה בשבילי הייתה מפחידה ולא מנוחה. וגם הייתי מרטיבה בלילה עד גיל מאוד מאוחר יחסית. גיל 12. אז את בכלל לא "פסיכית". והקטע עם הסכין מתחת למיטה- כן שנואשים מהסיוטים הללו אז זה נשמע דבר מאוד הגיוני לעשות ונכון. שולחת לך חיבוק ללילות רגועים יותר ושקטים (((((((((((((((((((((((((אף אחת)))))))))))))))))))))))))))))))))))) סמויה

אחת יקרה מצטערת שקשה עם השינה קשיי הרדמות סיוטים מציפים כשיהיה רגוע בפנים תוכלי לישון טוב יותר להרגיש בטוחה אל תוותרי זה אפשרי מחזקת לילה טוב ליל מנוחה אידה

זה הלילה השני שאני לא מצליחה לישון לא מתוך מצוקה או כאב אלא יותר מצב של קצת היי כזה הראש עובד יותר מדי מהר המחשבות רצות לאנשהו בונה תוכניות דמיוניות בזמן שצריכה להירגע ולהירדם גם לא מצליחה להכניס את עצמי למיטה עד מאוחר וגם כשכבר נכנסת למיטה, נשערת ערנית מדי בשביל להירדם אני לא אוהבת את התכונה הזאת אצלי לא אוהבת את הדו-כותביות עוד לפני יומיים הייתי בדאון רציני ומשם זה ישר התהפך להיי אפילו לא הספקתי לשים לב איך זה קרה אני רוצה את האמצע, רוצה את היציבות רוצה להרגיש שאני בן אדם אחד שלם ולא כמו שעכשיו - כאילו שזה שני אנשים שונים לגמרי אחת מדוכאת, פסימית, מרירה, כועסת, לא סומכת לא על עצמה ולא על הסובבים אותה, סגורה ולא חברותית והשניה שמחה, מלאת רוח חיים, אופטימית, מאמינה בכך שהיא יכולה להשיג כל דבר שרק תרצה, מלאת ביטחון עצמי והערכה עצמית, תקשורתית וחביבה על כולם איך מאחדים את שני האנשים האלה ביחד? איך מפסיקים להיזרק מקצה לקצה? איך מגיעים לאיזון?

יותר מדי מתח נפשי יותר מדי חרדות ואחר כך יותר מדי התרגשות אז בסוף נהייתי חולה :(

תרגישי טוב... מקוה שישינת בלילה.. שולחת חיבוק http://i204.photobucket.com/albums/bb319/ORANEBYRD/Feel_better_soon.jpg דמעה

מנסה לתת לך משהו שלימדו אותי באימון אישי תנסי לדמיין קרחון עצום אנחנו רק רואים את החלק העליון שלו שזאת המציאות שלנו האמצע זה הקופצנים כל המחשבות שעולות לנו בראש ומפריעות לנו להתרכז ולמטה זה הנשמה אז ההצעה שלי היא שאת כל הקופצנים תרשמי על דף כל פעם שזה עולה אפילו אם זה רשימה ארוכה שולחת לך חיבוק תרגישי טוב

בכולנו קיימת דו-קוטביות. ופעם אנחנו למעלה ופעם למטה השאלה היא כמובן באיזה מינונים. כאשר מגיעם עד לקצה של אחד הקטבים ואח"כ נזרקים לשני בחזרה זה יכול להיות מפחיד וחסר אונים כמו ברכבת הרים. עליות עד למעלה ואח"כ ירידה תלולה. אבל בחיים האמיתיים בניגוד לרכבת הרים אין את מחסום הבטיחות והמסילה ששומרת עלנו שלא ניפול למטה לא מוגנים. בחיים האמיתיים אנחנו חשופים. שמעתי שאומרים שחלק מהאנשים שחיים בדו קוטביות הם דווקא הכי מעניינים ויכולים להיות אמנים גדולים ויוצרים יוצאי דופן בניגוד לאנשים שחיים ככה באמצע ולא חווים יותר מידי לכאן או לכאן. זה אמנם יציב ובטוח כמו נסיעה שקטה על מסילה ישרה אבל זה מפסיד מן הסתם את כל הכיף של הלהיות לגמרי בטופ... וזה דבר שאלה שחיים באמצע לעולם לא יחוו מן הסתם.. שולחת לך חיבוק לעבור בבטחה את כל העליות והמורדות..... (((((((((((((((((((((((שחפונת))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) סמויה

מצטארת שלא הגבתי קודם לא ממש הייתי פנויה לכך רגשית וגם היו לי ימים קצת עמוסים אבל קראתי והתגובות שלכן חיממו לי את הלב :) שחף

תודה באמת צעד עצום בשבילי אבל עדיין עכשיו שכל עולה בבת אחת גם דברים שכאילו שכחתי קשה לי מאוד ואני מוציאה את נשמתי כל פעם מחדש שאני יושבת מול המטפלת שלי ולפעמים לוקח לי ימים לחזור לעצמי . פוחדת מהלבד של הסופ"ש ,יותר מידי זמן פנוי בשבילי. שבת שלום

שמחה שאת איתנו... שבתות אכן יכולים להיות קשים ולחדד את הלב להציף את הפחדים. נסי לתכנן את השבתות בפעילות, מכתיבה , ציור, פורום, חברות, סרטים וכ"ד זה יכול לעזור בטח לא תספיקי הכל שיהיה שבוע טוב אידה

סוף שבוע נעים סוף שבוע של שקט שלווה בריאות והמון המון אור ואהבה http://i160.photobucket.com/albums/t198/92sapphire60/lighthouses/peacefulweekend.jpg דמעה

שבת שלום לך דמעה, אני רואה שעבר עלייך שבוע מאוד מאוד קשה. ואני מאוד מצטערת לקרא .. אני מקווה שבשבת תנוחי קצת.. והנפש תרגע לה, ותתן מנוחה לגוף. שבת טובה לך יקרה בובה

מה שלומך? כן עבר עלי שבוע בהחלט לא פשוט אבל בשבת אני אנסה לשים את הכל בצד ולא לחשוב.. שבת שלום וטוב לראות אותך כאן דמעה

שבת שלום מנוחה לנפש ולגוף פנוקים ודברים טובים אידה

נמאססס לי מהכל נמאס לי לחכות למשהו שלא יקרה אף פעם נמאס לי לזכור נמאס לי מהשקרים ממילים ריקות "אכפת לי ממך" היא אומרת ומשקרת במצח נחושה!! הכל בלה בלה בלה נמאס לי להשקיע ולאהוב ולא לקבל שום תמורה... כלום נמאס לי להרגיש ככה כל הזמן נמאס לי להתגעגע ולא שומעים אותי ולא רואים אותי ואם אמות מחר לא יהיה לה אכפת ואם אחתוך ואפגע בעצמי ואצרח עד שיגמר לי הקול לא יזיז לה היא תמשיך לא לשמוע ולא לראות לא להבין ולא לדעת ונמאססססס ליייייי כבררררררר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא יודעת איך לסתום את הפה שלי מצטערת שאני שוב כותבת כאן את השטויות שלי דמעה

איזשהו בג במערכת כנראה

דמעה יקרה קודם דעי שאת בכלל לא כותבת שטויות הלוואי והייתי לידך כי לחבק אותך קצת אל תשפטי את עצמך כל כך החיים הם לא שחור או לבן מחזקת את ידייך לילה טוב

את כל כך כועסת עליה וכל כך לא סומכת עליה ולא מצליחה להאמין לה עד שהיא הופכת בעולמך הפנימי למפלצת שקרנית וחסרת רגשות לחלוטין האם באמת כך את מרגישה כלפיה? או שהרגשות האלה באים להסתיר משהו יותר עמוק וכואב? משהו שקשה לך מדי להתמודד איתו ולכן את מעדיפה לחסום אותו ע"י הכעס?

שחפונת זאת שאלה מצוינת אבל כרגע אין עליה תשובה.. יכול מאוד להיות שיש שם משהו מתחת לכעס אבל אני לא ממש רואה את זה עכשיו.. אחשוב על זה... תודה... בוקר טוב דמעה

היי בנות מה שלומכן? סיפרתי פה שאני בטיפול כבר חצי שנה ואין ספק שהוא עוזר לי מאוד אבל התלות הזאת שמתפתחת מקשה עלי קשה לי מאוד עם המחשבה שהיא רק המטפלת שלי למרות שהיא מקסימה ומשקיעה בהחלמתי הרבה מעבר למצופה ממנה עדיין מגעיל לומר אבל זה כאילו לא מספק אותי אני רוצה לדבר איתה כמעט כל הזמן . היא היחידה בעולם הזה שיודעת מה קרה כמה כואב לי הכל ובימים מסוימים נדמה כי היא היחידה שיש לי בעולם הזה ואם היא תחליט להעלם אני קורסת. הגעתי להחלטה (תחזיקו לי אצבעות ) להאט את הקצב לא להתקשר ולבוא רק לפגישות לקחת דברים בפרופורציות ולנסות לקחת את הדברים כמו שהם בעולם הזה בלי לנסות לשנות טוב שאתן פה יום נעים מאחלת לעצמי לעמוד בהבטחותי לעצמי

הי רונה, מה שחשוב שתדעי שהחוויה שלך היא נורמלית גם אם קשה להרגיש כך. רובנו אם לא כלנו עוברות את זה ואין ספק שאחרי ששנים לא העזנו לדבר עם איש ולשתף, כשנוצר קשר כזה המאפשר לסמוך- נוצרת גם תלות. התלות הזו חשובה בשביל לאפשר את הקשר הטיפולי, חלק מהטיפול יהיה גם ללמוד איך להסתדר לבד. המון הצלחה לך ואל תבהלי אם קשה בהתחלה להגמל , כפי שאמרתי זה חלק מהתהליך. שמחה שהטיפול עוזר לך המון המון טוב בהמשך

היי רונה התחושות שאת מתארת מוכרות לי היטב...אין לי הרבה מילים כרגע כי קשה לי מאוד היום אבל היה לי חשוב להגיד לך שאת ממש לא לבד באיך שאת מרגישה...אני נמצאת במקום מאוד דומה.. דמעה

נראה לי שהחסרי רגשות זה יותר הם ולא את לי אמרו שהדבר היותר קשה מקול הצרות זה חוסר קבלתה של הסביבה הקרובה ואצלי זה באמת אחת הנק' הכי רגישות אז את לא מה שרשם אלך עצמך שם את חזקה מעצם זה שהגעת לאירוע (((((סמויה))))))

קצת קשה לי עם הכינוי שלך- "אף אחת" קשה לי לרשום ל- אף אחת זה נשמע לי די מבטל כי מאחורי הכינוי ישנה מישהי, אישיות ובטח לא אף אחת. מכל מקום אני מכבדת את הבחירה שלך בכינוי שבחרת לעצמך לאפיין אותך תודה על ההבנה שזה קשה שהסביבה אטומה שגם מי שיודע גם הוא מתעלם ממני בדיוק כמו בחלום עם החניקה בבריכה שביקשתי עזרה מהסובבים שיסתכלו עליי אבל אף אחד לא ראה ולא רצה לעזור וכולם המשיכו לשחות ולהנות להם בבריכה ואילו אני- מתחת למים נאבקת על חיי ואף אחד לא שם לב! תחושה נוראית בחלום של חוסר אונים מוחלט שגם שיש אנשים מסביב לאור היום- אין מי שיושיט עזרה. חלום שמשקף את המציאות בכל מקרה, מחבקת אותך בחזרה מקווה שיותר קל לך לך לאחרונה התמודדות לא פשוטה עם מה שאת עוברת אבל את חזקה ומתמודדת בכל זאת- שולחת לך עוד חיזוקים לדרך ((((((((((((((((((((((((((((((((אף אחת))))))))))))))))))))))))))))))))))))) סמויה

לכן לא כתבתי או הגבתי... בכלל חשבתי לעצמי ש.. כזה החלמתי.. סתם.. אתמול השתתפתי בחינה משפחתית והרבה זמן לא ראו אותי במשפחה המורחבת של אימי כי לא הייתי בארועים שלהם לפחות שנה ו.. ופתאום כל המשפחה הייתה שם ו..הרגשתי אחרת מודעת לעצמי עם רגליים על הקרקע לא כמו ענן מנותק שרוקד בכוח וסובל מפנים ולא מבינה למה או מאיזה סיבה מה מציק לי.. אבל מצד שני הרגשתי טפשה לחלוטין שסיפרתי לדודה שלי על הכל זה היה פקינג מיותר למה עשיתי את זה.. הנה הרי כבר הכל נשכח.. גם אחרי שסיפרתי אף אחד בכלל לא מסתכל עליי להיפך- עכשיו אני כבר מתוייגת כ"שרוטה" כאחת שמספרת סיפורי אלף לילה ולילה מדמיונה ההזוי. מדברת שטויות כי יש במשפחה מן כוח שרוצה להעלים ולשכוח ולא להאמין לסיפורים הללו שהמשפחתיות לא תתפרק העיקר שהכל יהיה צבוע מבחוץ. וזה אכן כך. אני מרגישה שהפלתי עליה תיק כבד של הגילוי כי זה לא שהיא בכלל דואגת לי ורוצה לעזור לי או מתעניינת בשלומי. יותר אכפת מהקטע של " אני לא יודעת כלום או "אני בכלל לא מאמינה שזה קרה" אז פניתי לבן אדם הכי לא נכון וגם אני משחקת את המשחק עד הסוף כאילו שלא סיפרתי כלום ולא היה ולא נברא ממילא זה מעניין ת'תחת של מישהו? אז למה לספר את זה בכלל. וגם להזיק למוניטין שלי שאני דפוקה בשכל כנראה מה שאני לא! וזה די משפיל אותי. אכלתי אותה פעמיים. גם נפגעתי אוקיי זה היה די מזמן מתי?? הלו אני צריכה להזכיר לעצמי.. אז עכשיו גם למה סיפרתי את זה? למה דפקתי את עצמי ברכילות על עצמי. ונידבתי בחינם מידע רקוב על עצמי למי שממש לא מעוניין לשמוע איפה השכל שלי?!?!?!? אני פריארית- בגדול מטומטמת. אידיטית מפגרת סתומה שכל של יתוש

הרגשות שם, אלא שבעקבות ההרגשה הקשה עדיף להעלים אותם יש ימים כאלו בטוחה שתחזרי לעצמך. וזה שהם לא יכולים להכיל את מה שסיפרת לא הופך אותך לכל המילים האלו שכתבת על עצמך, ולא הופך אותך אשמה בשום פנים ואופן. התגובה שלהם כל כך צפויה שזה פשוט כואב - הלוואי והיית מופתעת לטובה, אבל זה לא קרה. אז רק תזכירי לעצמך שזה מאוד נפוץ שכך משפחה מגיבה לדבר שעלול לזעזע את הסדר הטוב שלה - ותזכירי לעצמך שהמון שנים את התייחסת למה שקרה לעצמך בדיוק באותה הצורה - של התעלמות והפחתה וחוסר הכלה .... קשה לצפות שהם יגיבו אחרת ובטח שלא מייד אחרי שקיבלו את המידע. הלוואי , הלוואי וזה היה עובד כמו שאת רוצה - שמיד יחבקו , ויקחו את הצד שלך, ויחזירו את כל מה שחסכו ממך בשנים שהיית לבד מול הדבר הנורא הזה... הלוואי מבחינתך שיחררת את המידע, וזה לכשעצמו צריך להביא לאיזו הקלה אבל אסור שתהיי תלויה בתגובות שלהם ובאהבה שלהם כמה שקשה לקבל, בסופו של יום כל אחד לעצמו - והאהבה והקבלה העצמית הם מה שמאפשרים לנו להתמודד (וגם היכולת להבין את המקום של הצד השני גם אם לא ממש מקובלת עלינו הדרך שהם בחרו) אל תתיאשי , תמשיכי לספר, בטוחה שתמצאי חבר/ה או בן משפחה שיתנו לך את מה שאת מצפה לו, וכי הכי - אל תתביישי , מזכירה לך שהיית קטנה בשביל להבחין בין טוב לרע, זה התפקיד של המבוגר - והוא זה שניצל את תמימותך שולחת חיבוק גדול - ליז

קודם כל, רוצה למור לך שאני שמחה שנהנת בחתונת הבן, שהיית יפה שהיה שמח שיהיה המון אושר ומזל טוב... תודה לך על החיבוק ועל ההכלה... רק כאן אפשר למצוא את זה מפני שבחוץ לא מבינים ואטומים. אני קיבלתי על כך רמז עבה מדודתי שסיפרתי לה. בהתחלה היא האמינה לי ישר אבל ... היא בטח ישנה על זה כמה לילות, התייעצה בקטע רכילותי עם כל מיני אנשים ו.. שינתה את דעתה בקשר אליי. איך אני יודעת- מפני שבאחד השיחות אחד החברה אמר שבארוחה משפחתית הילד בן השלוש עשה לו פאדיחות לפני כולם הוא אמר " אבא נותן לי סטירות" או משהו כזה והוא נשבע שמעולם לא הרים על הילד יד. אז דודה שלי שיודעת את הסיפור שלי אמרה שבדוק שילדים משקרים וממציאים דברים כי היא ראתה תוכנית בערוץ שמונה בו ילדה טוענת ש...ומתארת איך עשו לה ככה וככה ומצלמה נסתרת מוכיחה שהכל שקר וכזב. והיא אמרה את זה לידי כנראה בשביל לשדר לי רמז ברור שהיא בכלל לא מאמינה לי. האמת יש כל מיני דעות לאנשים. יש שיאמינו ויש את הצינים הללו שמטילים ספק בכל דבר וחושבים שאנשים מנסים לעבוד עליהם לכל מטרה שלא תהיה. אני מאמינה שהיא גיבשה דעה לא רק על סמך מה שהיא מאמינה אלא גם לדעת הסובבים שמסיתים ולא חסר... זהו- אני גמרתי עם הלספר למשפחה. עשיתי תפדיחה פעם אחת וזהו. מי ייקח את הצד שלי?? זה כל כך נאיבי לחשוב שכן. כי בפועל זה לא קרה ואת נשארת הסתומה הלא שפויה השרוטה והלא בסדר. אז למה?.

חרדה חוסר שקט כללי הכל מציק ההרגשה ששום דבר לא מסתדר רע :(

מה קורה אהובה??? ואיך הבוקר? שולחת לך כח - ליז 3>

תודה ליזוש הבוקר קצת יותר טוב אבל לא בהרבה :( בעיקר לחוצה בגלל העבודה צריכה עבודה חדשה ומאוד קשה למצוא עכשיו תקופה לא כל כך מתאימה לחיפוש וגם אני מאוד מוגבלת בימים

מתוקה! איך את היום ..? מקווה שההרגשה חלפה לה בובה

תודה בובונת אני כבר בסדר ואיך את בימים אלה? שבת שלום לך יקרה שחף

אני בת 34 אמא לשלושה בנים יש אפשרות שנדבר לא דרך הפורום

רונה יקרה אני מצטארת, אבל אני מרגישה שזה לא יהיה נכון עבורי זה לא משהו אישי פשוט למדתי במהלך השנים שיותר נכון לי לשמור את מערכות היחסים בפורום כפי שהן, בלי לצאת מגבולות הפורום אני מקווה שתביני אותי ולא תפגעי ומשהו לגבי שירשור ההודעות אין צורך כל פעם לפתוח הודעה חדשה מתחת לחלון ההודעה שאליה את רוצה להגיב, בצד שמאל יש מלבן כחול שכתוב בו "שליחת תגובה" ברגע שאת לוחצת עליו, מתחת נפתח שדה לכתיבת התגובה כך ישר רואים למה הגבת ונוצר שירשור מסודר שיהיה לך לילה טוב שחף

מעכשיו אני אלופת המסכות מעכשיו הכל תמיד בסדר וזהו נמאס דמעה

למה דמעונת? מה קרה? ממה שכתבת אני מבינה שאת מרגישה לא טוב ואני מבינה גם שאת לא ממש רוצה לשתף..... נשמע שאת פגועה וכועסת.... האם יש דרך בה אנחנו כאן בפורום יכולות לעזור?

האם ההרגשה הזאת קשורה למה שאני אמרתי לך שילשום? או שיש משהו אחר?

לא קשור אליך... שיהיה יום טוב דמעה

לפעמים צריך את המסכה אבל אתכבר יודעת שאפשר מדי פעם להסירה ושזה מרגיש לא רע בכלל ובכל פעם זה יהיה לזמן ארוך יותר ובנתיים, כשהימים קשים אפשר קצת לנוח מהמאמץ הגדול שעשית בזמן האחרון מחבקת - ליז

אני לא מכירה אותך אבל יש משהו במילים שאת כותבת שגורם לי להרגיש שכן אני חייבת לשאול אם זה בסדר כמובן בת כמה את? רונה

זה בסדר גמור :) אני בת 31 ואת?

בוקר טוב לכולכם אחרי אתמול הרבה יותר טוב לי ואני מצליחה להיזכר בכל הדברים החשובים בחיי ולראות מה חשוב ובמה צריך להשקיע את האנרגיות. תודה שהייתם פה אתמול מאחלת לכולכם יום טוב וחיבוק גדול רונה

אני כל כך שמחה לשמוע שהיום הקשה עבר ושהיום החדש הביא איתו אנרגיות חדשות ואופטימיות :) שההרגשה הטובה של הבוקר תלווה אותך במהלך כל היום וגם בימים שיבואו אחריו! מקווה להמשיך לראות אותך כאן איתנו שולחת לך חיבוק גדול שחף

הי רונה, שמחה שיותר טוב היום שמחה שקיבלת אומץ ושיתפת קצת במה שעובר עלייך אין ספק שזה משחרר תמשיכי לבוא אם כצופה ואם ככותבת ומגיבה, זה כיף גדול לדעת שהמקום הזה מאפשר לאנשים נוספים להשתחרר מכבלי העבר ולראות את האפשרויות הטמונות בהחלמה ליז

לא נראה לי שאני מקבלת את עצמי הסביבה שמסביבי לא מקבלת אותי ומגירדנ אותי כחלשה עושה הצגות ועוד הרבה דברים ואני לא מסוגלתת לחיות אם זה לא נראה לי שיש לי צדדים חזקים בי

מי כמוך יודעת שאת לא עושה שום הצגות! הפחדים שלך הם אמיתיים, הם תוצאה של הטראומות שעברת את עברת הרבה חוויות מפחידות בחייך וזה טבעי לגמרי שתפחדי כי החיים היו באמת מפחידים עבורך זה שהסביבה לא מסוגלת להבין ולקבל אותך עדיין לא הופך אותך לחלשה אני מכירה אותך רק מעט, רק ממה שאת שיתפת כאן בפורום אבל גם מההיכרות החלקית ביותר שלי איתך אני רואה את הכוחות שקיימים בך! זה לא פשוט בכלל להצליח להתמודד עם הלימודים, מלאי טריגרים ובכלל זה מאוד קשה ללמוד כאשר חלק כל כך גדול מהזמן את נמצאת במצוקה רגשית להתמודד גם עם הלימודים וגם עם הפלשבקים, עם לילות לבנים, עם הכאב הנפשי ובכל זאת, למרות כל הקושי, את מצליחה לעמוד בזה! זה ללא כל ספק מעיד על כך שיש בך הרבה כוחות!!! גם לבקש שיהיו איתך וילוו אותך במקומות שיכולים להיות מסוכנים עבורך בסביבת בית ההוריך, בה את יכולה להתקל באדם שפגע בך זה גם כוח! לבקש עזרה ולשמור על עצמך - זה כוח!!! מי שלא עבר את מה שאת עברת, מי שלא מתמודד עם מה שאת מתמודדת הרבה פעמים לא מסוגל להבין מה זה אומר לחיות עם טראומה ולכן הם לא מצליחים לקבל אותך, מתוך חוסר ההבנה, מתוך הבורות מה שחשוב זה שאת תלמדי לקבל את עצמך! שתלמדי לראות ולהעריך את הכוחות שלך! שלא תכעסי על עצמך על כך שיש לך קשיים לכל אחד יש את הקשיים משלו וזה ליגיטימי זה שאת מתמודדת עם קשיים רבים בחיים בשום פנים ואופן לא הופך אותך לאדם פחות איכותי, להפך את ראויה להערכה על ההתמודדות האמיצה שלך! מחבקת אותך בחום, חיבוק אוהב אמיתי וכנה שחף

כשהתחלתי לחשוב לגנוז את שמלת הערב היפה לטובת משהוא צנוע יותר כי לא יפה לבלוט, או להשוויץ ביופיי, ואולי אגנוב את ההצגה, או אבלוט לעומת אם הכלה.. איש חכם אחד אמר לי את משפט הבא: "מי שמדכא את האהבה העצמית, סופו שיפגע באדם יקר - בעצמו". שיננתי את זה לעצמי, ונכנסתי לאוירה הטובה, ולמקום של חיזוק האהבה העצמית. והגיע היום הגדול, והתלבשתי יפה יפה, והיתה לי מאפרת, ומעצבת שיער, בחיים לא פירגתי לעצמי כזה דבר. והיתה חתונה יפה, יפה, יפה, שמחה,שמחה, ומלאת אור. וכל כך נהנתי מהבן מהמשפחה מהיופי שהיה מסביב וגם... מעצמי. ממשיכה לגדול ולפרוח - כרגע די עייפה אך כמו שאומרים -מרוצה, כשאתאושש אכנס שוב לקרא אותכן. נשיקות לכלם.

המון מזל טוב! כבר יש לנו סבתא חטולית עוד מעט תהיה לנו גם סבתא ליזי ;-) כבר מדמיינת לעצמי את הסיפורים על הנכד הראשון שלך ומתמוגגת :) איך את, מוכנה רגשית? או שזקוקה למעט זמן נוסף לעקל את הרעיון? התרגשתי לקרוא על החתונה המוצלחת וגם על הפינוקים שהרשת לעצמך איזה מזל שהיה לידך האיש הכחם, לומר לך את הדברים הנכונים בזמן הנכון! וכל הכבוד לך על כך שפינקת את עצמך והרשת לעצמך את מה שמגיע לך!!! את הכי נפלאה ומגיע לך הטוב ביותר!!! אוהבת אותך, באמת! שחף

תודה יקרה, היה כיף גדול בטוחה שהתהליכים שעברתי בשנתיים וחצי האחרונות איפשרו לחוות את הארוע בכזה שקט נפשי שימחה ואהבה ובלי הפחד שהיה מנת חלקי בשנים שלפני ושאני אתאפר או אעצב שיער.... ממש ממש התלהבתי והכי חשוב לא הרגשתי פורים אלא הרגשתי טבעי. תודה מתוקה לך על שנתיים וחצי אולי כבר שלוש של תמיכה ותודה לכלן כאן שאיפשרו לי להגיע עד הלום - נאום הבר מצווה שלי (התבגרתי.. לא???) אוהבת ומודה לכן המונים

פעמים רבות נכנסתי לפורום זה וזו הפעם הראשונה שאני מעזה לכתוב יש לי יום לא טוב כל הגוף כואב לי ואין לי עם מי לדבר אני כל כך לבד היום אוף

אני שמחה שמצאת בך את האמץ לכתוב את מוזמנת לכתוב בכל עת שמתאים לך לשתף, לקבל תמיכה והעיקר להיות פחות לבד ממה נובע הכאב בגופך? האם זה משהו שקורה לעתים קרובות? מה בדרך כלל עוזר לך במקרים כאלה? שחף

כל הכבוד שתפסת אומץ וצעדת עוד צעד מוזמנת להיות חלק לשתך בקצב שלך, כאן בשבילך אידה

האם אפשר לקבל אנשים שונים שפוחדים??? האם מותר להיות חלשים באופי כפי שכולם מכנים אותי???

אחת יקרה הייתי רוצה לשאול אותך האם את מקבלת את עצמך? ושאלה נוספת שלי אלייך מה זה מבחינתך להיות חלשה? והאם את יכולה לזהות בתוכך צדדים חזקים?

מותר, מה זאת אומרת??? השאלה היא איך את מרגישה, האם את חושבת שאת כזו האם את יודעת לזהות מה עושה אותך כזו או למה אנשים מגדירים אותך כזו או שבכלל זו רק חוויה שלך את עצמך אל תפחדי להיות עצמך ומי שלא טוב לא עם זה הבעיה היא אצלו אנשים לא אוהבים מי שמשדר חולשה כי הם מזהים את החולשות של עצמם דרך האחר לפעמים להגיד אני חלש , אי לי כח זה הרבה יותר אמיץ מלעשות כאילו אני גיבור חסר חולשות שמרי על עצמך ותהיי השופטת היחידה שלך אל תמדדי עצמך על פי עינהם של אחרים שולחת חיבוק , ליז

אני לא יספר אל עצמי עכשיו אני לא יספר אל הכאב שלי אני רושמת לך אני רושמת לך אישה מקסימה אני רושמת לך כי אני רוצה שתידעי כמה אני אוהבת ואתמול ניסיתי לדבר איתך כל כך רציתי לשמוע את קולך וכמה ימים ליפנאי זה גם השארתי הודאה,אבל אמרת בערב ואני רושמת לך את כל זה כאן כי אני יודעת שאת קוראת אותי רציתי לומר לך שאני מצטערת את ארי יודעת שליפעמים אנשים עושים טעויות ויום שיש זה היה אחד מהם,את ארי יודעת שזה כמו להעניש את עצמך אני מבינה שאת כועסת אליי,ואני מצטערת את לא יודעת כמה... אין לי את המייל שלך ,אז למי ששואל את עצמו למה אני רושמת כאן,זה רק בגלל שאבאמת אין לי את המייל שלך אני אוהבת אותך אישה מקסימה לא יפסיק לומר לך תודה אל כל מה שעשית בשבילי זה היום האחרון שלי כאן... אני לא יודעת מתי אני יוכל לרשום ואני כבר פוחדת להיתקשר שתגידי לי שאת כואסת אז שוב מצטערת ואוהבת ממש ממש אוהבת אותך....

איתך, תמיד

רצית לעוף, רצית כבר הלאה עם חצי חיוך עלית למעלה מיליון כוכבים בשמים תופסים את הצבע שלך בעיניים תן רק עוד שניה אחת לומר לך שלום רצית לעוף, הלכת רחוק מדי בתוך הטרוף אין מי שישמור עלי מיליון כוכבים בשמיים תופסים את הצבע שלך בעיניים רציתי שניה אחת לומר לך שלום אין לי את הילדיים שלי אין לי את עצמי יותר אני כל כך צריכה את החיבוק שלך אני כל כך צריכה שיואבו אותי עכשיו אני פוחדת כל כך אני פוחדת....

לא יאמין אבל ספטמבר הביא איתו רוח קרירה ורייח של סתיו... עדיין הימים חמים וגם יש גשמים לפרקים דיווחים על סופות מתקרבות אבל ככה בין צמרות העצים ניתן לראות כמה עלים המשנים את צבעם מירוק לאדמדם... וקשה להפרד מקייץ... אך הסתיו המדהים ביופיו מסתבר כבר אוטוטו כאן... שבת שלום לכן יקרות תהנו מהמנוחה של שבת ספגו אנרגיות טובות מרגיעות...ללא פחדים, מינימום דאגות- טרדות וכאב שבת נפלאה אידה הסתיו רק בדרך ובכל זאת: http://www.masa.co.il/_content/images/3aa87f0f8558f29f11958e4003c1837b_new_england_fall_sreedhar_yedlapati.jpg

מתגעגעת לסתיו של חו"ל בכלל מתגעגעת.. http://img237.imageshack.us/img237/1288/missyou5qj.gif דמעה

תשלחי לנו בבקשה גם קצת ריחות של הסתיו :) וגם איזו סופה קטנה ונחמדה לא תזיק לי כאן עכשיו :))) אצלינו אומנם גם התחילו טיפה רוחות בערבים ובבקרים אבל במהלך היום עדיין יותר מדי חם ועל הגשמים ברור שאין מה לדבר... מתגעגעת לסתיו עם העלים הצבעוניים והמרשרשים מתחת לרגליים לגשם של סתיו לציפורים המצייצות בפרק אחרי הגשם מתגעגעת כבר קרוב ל-20 שנה :( כאן הכל כל כך שונה..... לפעמים בא לי להחזיר את הגלגל אחורה ולחזור אל הילדות שלי כי למרות הכל, היו אז גם הרבה דברים שאני כל כך מתגעגעת אליהם!

לא נראה לי שבעבודה הנוכחית זה יסתדר לי השנה מבחינת השעות אז התחלתי שוב לחפש וזה מלחיץ מחפשת בתחום קצת אחר שילוב בבית ספר כנראה שלא תהיה לי ברירה ואצטרך לעבוד בימי שישי זה די אסון כי רציתי יומיים פנויים בשבוע כדי ללמוד ולנוח ואם אעבוד בימי שישי ישאר לי רק יום אחד פנוי :(

חשבי חיובי.... גם זה יסתדר בסוף... בהצלחה אידה

אני בטוחה שזה יסתדר... מאחלת לך המון בהצלחה.. ושולחת חיבוק.. http://i203.photobucket.com/albums/aa249/illpic/Goodluck/g4.gif דמעה

משתדלת לשמור על אופטימיות! :)

פחד לא מוגדר מפחדת ממש הידיים רועדות הבטן כואבת הלב רץ מפחדתתת ולא יודעת ממה דמעה

((((((((((((((((דמעונת)))))))))))))))) עברה שעה.... איך את עכשיו? הוקל לך מעט? מה הם הדברים שהכי מעסיקים אותך הלילה? לאן נודדות המחשבות? אני חושב ששם נמצא המפתח לפחד שאת מרגישה שחף

לילה ללא שינה והפחד עדיין נמצא ואני מנסה לחשוב מאיפה ולא יודעת מה שלומך היום? דמעה

דמעה יקרה אל תשארי לבד אנחנו איתך וכשאת יכולה....הבטי לפחד בעניין... מה מפחיד?קרה משהו? היה טריגר? איתך אידה

לא מצליחה להבין ממה הפחד זאת תחושה פיזית שאין לה בעצם סיבה לא יודעת סתם קשה דמעה

איך האוזן? ומה שלום המחשב שלך?

חטוליתוש השמיעי קול דמעה

נהיה יותר גרוע ממה שהיה בהתחלה, עוד לפני האנטיביוטיקה אז החליפו לו אנטיביוטיקה הרופאה נתנה הביתה ל-3 ימים עכשיו אצטרך להזריק לו בעצמי כמה שזה אולי ישמע מוזר אבל זה הרבה יותר פשוט מלנסות לדחוף לו כדור לתוך הפה וצריך לעשות לו בדיקת שתן איך לעזאזל אני אמורה לגרום לו להשתין בצנצנת?! :-/ סתםםםםםםם זה לא מה שהווטרינרית הציעה זה בכלל די בלתי אפשרי לקחת ממנו שתן אוףףףףףףףףףףף, למה אי אפשר להסביר לו?????!!!!!!!!!

שירגיש כבר טוב.... חיבוק לשניכם דמעה

ברגע שהאנטיביוטיקה עובדת אז הדלקת עוברת לי גם היה דלקת חזקה ואנטיביוטיקה אחת לא עזרה אז נתנו לי אחרת וזה עזר אני לא יודעת אייך זה אצל חתולים

מה מצבו? יש שיפור? אך את מרגישה עם המחלה שלו? כמה זמן הוא איתך? החלמה מהירה אידה

המצב קצת יותר טוב אבל בנתיים לא בהרבה מקווה שעוד יום יומיים אראה שיפור משמעותי יותר האמת שמתחילה להיות קצת מותשת מהטיפול בו ומדאגות במיוחד לאור העובדה שאצל חתולים זכרים זאת לרוב בעיה כרונית אפשר לפתור את זה בעזרת ניתוח, אבל זה גם מלחיץ ובטח עולה המוןןןןןןןן כסף והחתול איתי כבר 8 שנים

מה לספר אכתוב בהמשך יום טוב לכולם

מזל טוב על חיבור המחשב! מחכה לעדכונים... :) שחף

בגדול הכל חדש אצלי עבודה דירה לומדת להסתגל לומדת להתפשר לומדת לעבוד בצוות שזה לא פשוט לי בגלל נושא הגבולות לומדת להיות עם שותפה שוב אחרי הרבה שנים של לבד ,מרגישה שעכשיו אני בשביל אחר הכל השתנה לי בכל המובנים קשה לי אבל יודעת שלפחות זה קשיים חיוביים

שלום לכלון האמת אני כל הזמן שלא כתבתי בפרום הייתי קוראת הודעות והמון פעמים רציתי לענות אבל לא היה לי הכוח... המייל שלי היום כנראה עודד לשוב ולכתוב כאן הוא שלח לי המון הודעות מהעבר וחלק גם לא שנשלחו אלי אולי תקלה באינטרנט לא רציתי לכתוב רק דברים עצובים אבל כנראה שזה הדבר היחיד שיש בי מין בור עמוק ולכלך שמכיל רק עצב כעס ודיכאון דיי במצב של לא יודעת מה לעשות אם עצמי מפחדת שוב להגיע למקמות לא רצוים

גם לי אין מילים כרגע שולחת חיבוק ומקוה שתרגישי טוב יותר במהרה.. ((((((((((((((((((((((((((((אף אחת)))))))))))))))))))))))))))))) דמעה

איכשהו גם אני לא מוצאת היום מילים שולחת כוחות ואנרגיות חיוביות שחף

אחת יקרה את מוזמנת לכתוב כל דבר וכמה שמרגיש לך לא צריכה להרגיש שאת כותבת יותר מדיי דברים עצובים... אנחנו כאן בשבילך מחזקת אותך אידה

אין גבול לטימטום אין גבול לטימטום אין גבול לטימטום אין גבול לטימטום אין גבול לטימטום אין גבול לטימטום אין גבול לטימטום אין גבול לטימטום אין גבול לטימטום אין גבול לטימטום שלי דמעה מטומטמת ברמות

רק להעלם... בבקשה דמעה

מצטארת לשמוע שכל כך קשה :( שולחת חיבוק שחף

היום בלילה סיימתי לכתוב את העבודה האחרונה!!! באיחור של שבוע :~/ וגם החתול שלי קיבל את זריקת האנטיביוטיקה האחרונה שלו להפעם!!! רק שלצערי הבעיה עלולה לחזור :( כי זה מה שקורה ברוב המקרים אצל החתולים, ברגע שהבעיה מופיה בפעם הראשונה עכשיו אני צריכה לחפש איפה מוכרים שערות תירס כי אני אמורה לתת לו לשתות חליטה משערות תירס במקום מים זה יכול למנוע את החרפת המצב ואת הניתוח בעתיד רק השאלה היא האם החתולים שלי יהיו מוכנים לשתות את החליטה.... כי אם לא, אצטרך להעביר אותם למזון רפואי וזה יקר פי 3 ממה שהם אוכלים עכשיו :( החיים הם לא דבש בכלל!!! :((( וחוץ מזה, עכשיו מתחיל לי שבוע מרוכז של הלימודים בסמינר וכמובן אני מתחילה אותו עם 4 שעות שינה בלילה :~/ לא ממש סימפטי, אבל זה מה יש...... וזהו, שיהיה לכולכן שבוע נפלא שחף

בוקר טוב... שיהיה לך יום מקסים ום מלא באנרגיות טובות כל הכבוד על סיום העבודה ואני שמחה לשמוע שהחתול מרגיש יותר טוב.... ובטח החליטה תהיה לו טעימה מאוד..... שולחת חיבבק של בוקר טוב http://www.commentsarchive.com/good_morning/good_morning_comment_graphic_03.jpg דמעה

מזל טוב וברכות את זמן אי אפשר לעצור גם את העבודות חייבים לסיים ואת כמובן לא תוותרי! אני שמחה שסיימת...כל הכבוד בראות לחתול.....ובכל מקום שמוכרים תירס שלם יש את השערות בפנים, סופר שוק הכרמל וכ"ד בהצלחה בשנת הלימודים החדשה ושבוע נפלא אידה

לגבי השערות אז אני לא אוכלת הרבה תירס ולא אוכל כל הזמן לקנות מה גם, אני אוהבת לקנות את התירס החלבי, שמוכרים אותו נקי מכל המסביב ואני לא אתחיל לפרק תירס ולהוציא ממנו שערות על המקום אף אחד גם לא יתן לי לעשות את זה קניתי היום מיובשות בחנות של טבע, זה מיועד לחליטה

מרגיש לי קצת בודד ועצוב :( מזכיר לי מדבר יבש ושומם http://files.turbosquid.com/Preview/Content_on_9_13_2003_13_56_53/Desert-2_01.jpg94D4C56A-E081-227F-DAACD5493B57C089.jpgLarge.jpg לא יודעת למה דווקא האסוציאציה הזאת התגנבה לראשי.... שחף

כמו נחל במדבר השומם http://gallery.photo.net/photo/3175927-md.jpg מחבקת דמעה

מחבקת בחזרה http://img.123greetings.com/eventsnew/ejan_sendahugday_friends/8643-005-23-1027.gif שחף

אני מאוד אוהבת את המדבר ;) הוא מזכיר לי את הבית.... ורק רציתי למור ש........ אתמול הייתה לי מומולדת :))) אז מזל טוב לי :)

מאחלת לך שנה יצירתית ומרגשת שנה של צמיחה והתפתחות אישית מלאה בחוויות חדשות ומעניינות שנה של נחת, אושר ושמחה וכל הכל שאר הדברים, שאת מבקשת לעצמך :) אוהבת ומתגעגעת שחף

אין לי שום דבר אישי נגד המדבר.... רק שאני מעדיפה לא להיות בו לבד עם עצמי, אלא בחרת אנשים שאני אוהבת :)

http://i83.photobucket.com/albums/j288/miller2348/myspace/comments/Happy_Birthday/images/happy-birthday-with-balloons.gif http://www.spacepimping.com/graphics/myspace-happy-birthday-graphics/HappyBirthday57.gif דמעה

הרבה הצלחה בריאות כוח רצון לחלום ולהגשים כל דבר שתרציהשמיים הם הגבול! מזל טוב אידה

שבוע עמוס הילדים אצלי התחילו לימודים כל הדאגה והשמחה מסביב לקחו הרבה זמן ועכשיו שגרת השנה והלימודים שנה טובה לכל הסטודנטים אידה

רק רוצה שקט ורק שומעת רעש בראש ששששששש קצת שקט קצת רוגע מה...זה יותר מידי לבקש?? דמעה

אם יש אז.... שבת שלום... דמעה

שבת שלום גם לך יקרה ולגבי הרעש בראש לצערי הדרך היחידה שאני מכירה להשתיק אותו זה להעסיק את עצמך במשהו כמו לימודים או עבודה ואני יודעת שלא כל כך יש לך במה :( הלוואי והיו לי הצעות נוספות בשבילך! אולי למישהי אחרת יהיו.... מקווה שעם הזמן הרעש ילך ויפחת עד שיעלם לגמרי בסופו של דבר שולחת לך חיבוק עוטף ומרגיע שחף

מה שלומך דמעה? מה קורה אצלך?? אידה

איך השיר אומר? אצלי "הכל בסדר" פשוט "סבבה" "טוב " לי ו"כיף" לי והטיפול הולך "ממש קל וטוב" ואני מרגישה "אהובה" ומאוד מאוד "מוגנת" סליחה על הציניות אין לי כוחות למילים אחרות מצטערת דמעה

אוטומטית אחרי כמה רגעים ספורים זה רק אצלי או שגם אצלכן?