פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

איך את היום? מחבקת דמעה

תודה על החיבוק הנה שולחת לך גם אחד :) http://icanhascheezburger.files.wordpress.com/2008/01/funny-pictures-kitten-hug.jpg אני הייתי די על הפנים רוב היום ובקושי הגעתי לעבודה הייתי מסוחררת והידיים רעדו לא הבנתי איך אני אצליח לעבוד האמת אבל בסוף נכנסתי לשוונג ואיכשהו הצלחתי להתאושש תוך כדי העבודה ואיך את? מה שלומך? מקווה שעכשיו את ישנה בניגוד אלי..... אני סתם עוד לא הלכתי לישון כי התעסקתי עם מצלמת האינטרנט החדשה שקניתי את הישנה נאלצתי לפתר והיא מצאה את עצמה בפח :(

כותבת את זה כאן כי סומכת עליכן.. שלא תישפטו.. שתוכלו להכיל.. מקוה שזה בסדר.. מה עושים? מה עושים כשזיכרון חוזר ומציף אבל יש בזיכרון הזה גם המון הנאה? מה עושים אם בזיכרון הזה יש תוקפת ולא תוקף וההנאה הופכת למשהו שמרגיש סוטה ומלוכלך? מה עושים אם חולמים את הזיכרון הזה מספר פעמים בכל לילה ובכל פעם כמעט הגוף מגיב מתוך שינה להנאה שבזיכרון? מה עושים למחרת בבוקר כשבא לחתוך ובא לפגוע כי מרגישים הכי הכי מגעילים שרק אפשר? מה עושים כדי לזכור את הכאב והרוע שהיה שם ולהתמקד בזה ולא בהנאה? מרגישה הכי שפלה ומטונפת שאפשר... מקוה שאתן לא חושבות ככה עלי... דמעה

זה באמת נושא רגיש מאוד אבל אין לי בעיה איתו. אני פתוחה מאוד לדבר על הנושא. בלי בעיה. מן הסתם בחלק ממקרי התקיפות פרט לרוע ולאלימות נוצר שם הנאה. בעיקר בסוג התקיפות שלא נחוו כאונס והיו בלי אלימות פיסית. אז כן, מעבר לסבל שהיה שם הגיוני שיהיו רגעים של הנאה. וזה לא חולני או סוטה הרי אנחנו לא יזמנו את המגע הזה. מה ידענו בכלל על זה עד שהראו לנו? פשוט היינו שם וניצלו אותנו. לי עד היום לא ברור אם מצד אחד נהנתי או סבלתי? כי לא הייתה אלימות פיסית אבל מצד שני זה היה מגעיל שמזכיר קקי אבל גם מצד שלישי זה היה נעים?! אני זוכרת את עצמי כילדה שואלת בקול "למה אמורים להינות מזה?" כי ברור שלא נהנתי. אבל בכל זאת הבנתי שזה אמור להיות קשור להנאה. ואז הוא אמר- שזה כיף, שתגדלי תביני.. אז הכל מתערבב לי עם כיף עם הנאה עם משהו שהייתי אמורה להנות ממנו. וכיום שאני עם בעלי אני חושבת עליו באופן בלתי נמנע אני שם כי הגוף זוכר את המגע. והכי הזוי- בפעמים הספורות שאני מצליחה להגיע לשם(את יודעת להנאה הסופית..) כי איפה שהוא חשבתי על המגע האסור ההוא ואיזה "כיף" זה היה. ורק ככה הצלחתי להנות עד הסוף וגם זה בערבון מוגבל ומאוד מוקטן. בחיים לא היו לי זיקוקים! או היסחפות פראית. זה ממש ממש מוקטן ועדין. אני לא מצליחה להאמין שיש כזה כמו בסרטים- ההיסחפות ההתפרעות צעקות. כל כך רחוק ממני. אני, שנודדת הרחק הרחק למחוזות "אפלים" בזמן ה.. ושקטה להחריד. כמו אז.. בחדר.. דממה. ועדיין אני לא חושבת על עצמי שאני סוטה. כי אני לא בחיים לא פגעתי במישהו או עשיתי משהו רע. זה הזכרונות שלי עם עצמי. ואני לא מרגישה אשמה על זה. אלא שומרת את זה לעצמי. הרי לא פגעתי במישהו או עשיתי משהו רע.. למישהו. אז למה שאחוש בכלל אשמה? או אולי גם סמויה סוטה?? בטוח שלא- הרי בחיים לא פגעתי במשהו. זה במאה אחוז אני בטוחה.

אה. ורציתי להוסיף שאני בטוח לא חושבת עלייך משהו רע. ובטח את לא שפלה מגעילה או מלוכלכת למרות כל מה שציינת- אני עדיין רואה אותך כאישה עדינה מאוד שלוה וביישנית. את לפחות מרגישה אשמה אני בכלל לא! *סמויה שובבה ומופרעת** אז איפה זה שם אותי? איפה זה שם אותך? סיבכתי אותך אני עם המחשבות ההזויות שלי. אבל נראה לי שגם אני וגם את- רחוקות מלהיות סוטות. גם אם..

תודה על התגובה ועל הכנות... ואני יודעת שאת לא סוטה... אני מרגישה שאני כזאת הרבה בגלל שזאת הייתה אישה שתקפה אותי... לא מצליחה לתת להיגיון שלי לשלוט...מה ששולט זה הרגש... שולחת לך חיבוק דמעה

דמעונת, קודם כל אני חושבת שאת כבר במקום אחר האם לפני שבוע היית מעלה בדעתך לשתף אותנו כאן וגם להגיד שאת סומכת עלינו וחושבת שנבין ונוכל להכיל? נראה לי שאפילו עוד לפני כמה ימים היית בטוחה שאי אפשר להבין ולקבל את מה שאת מרגישה אז אני מאוד גאה בך שיכולת לבוא, לשתף ולסמוך עלינו שנוכל להבין אותך ולהיות איתך ועם הקושי שלך אני קראתי את כל השירשור ואת כל הדברים המדהימים שהבנות כתבו לך ואין לי הרבה מה להוסיף אז מה שנשאר לי זה רק לשתף אותך (ואת כל הבנות) בחוויות שלי, כדי שלא תרגישי שיש משהו שונה או מוזר באיך שאת מרגישה מול הזיכרון שלך כי בסך הכל זה משהו טבעי שחוות עוד הרבה נפגעות זה הטבע של הגוף וזאת טבעה של הנפש הבילבול הזה משותף לרבות מאיתנו והוא לא מהווה שום סטיה ומכאן זה הולך להיות טריגר אתחיל מזה שהבילבול הזה התחיל אצלי עוד בילדות, אז כשנפגעתי אני זוכרת שבאחד הפעמים שאבא פגע בי, ברגע מסויים מה שהוא עשה התחיל להרגיש לי מאוד מגעילות ודוחות, כי הוא ממש נסחף ואז אמרתי לו שאם הוא ימשיך אני אצעק ואעיר את אמא ובאותו רגע הוא באמת הפסיק וביקש שאני לא אעיר אותה וביום למחרת או אחרי כמה ימים לפני שהלכתי לישון באתי לאבא ושאלתי אותו אם הוא יבוא אלי שוב? בעצם זה היה סוג של הזמנה כי זה שהוא בא והתייחס אלי הרגיש לי כמשהו חיובי, כהענקת תשומת לב ורציתי בזה אז נגעלתי או נהנתי? כנראה שגם וגם ולגבי החלומות.... הרבה פעמים קורה לי שאני חולמת על כך שאני שוכבת עם הפוגעים שלי ונהנת מזה ואלו הם סיוטים שאני מרגישה בהם גם המון הנאה יותר נכון הגוף שלי מגיב בהנאה ואת האמת, הייתי הרבה יותר מעדיפה שאני אחלום שאני שוכבת עם אישה ואהנה מזה, מאשר שאני אחלום שאני שוכבת עם אבא ואהנה מזה כי, אני נורא מצטארת, אבל אין דבר סוטא ומחליא יותר מלהנות מזה שאני מזדיינת עם אבא שלי (סליחה על הגסות) ואני בכלל הייתי מעדיפה להימשך לנשים מאשר לגברים, כי זה היה פותר עבורי המון בעיות. ואני לא רואה בזה שום דבר שלילי וכן החלומות האלה דוחים אותי ומשאירים טעם מאוד מר אבל אני לא חושבת שזה הופך אותי למגעילה כי בסך הכל אני לא אשמה בשום דבר אני לא בחרתי לחלום את החלומות האלה ולא בחרתי להנות כמו שבילדות לא בחרתי להיות קורבן להתעללות אלא, זה משהו שנחפה עלי ולא יכולתי להבין שמה שאבא עשה זה לא בסדר, כי הוא התנהג כאילו שזה טבעי לחלוטין אז לפעמים זה היה מגעיל ולא נעים, אבל בכללי קיבלתי תשומת לב וזה מה שהיה משמעותי עבורי ולכן גם שיתפתי פעולה אז דמעונת, אל תחמירי עם עצמך, לא מגיע לך לקבל כזה יחס שלילי מעצמך ואת כל השאר שיש לי להגיד לך, כבר כתבו לפני..... אוהבת שחף

אני באמת המומה מרמת השיתוף והכנות של כולכן...ושלך...ולחשוב שכל זה כדי לתמוך בי...וואי... אני מקבלת את מה שכתבת..מנסה להפנים את זה שאני לא אשמה...שלגוף דרכים משלו...אבל קשה לי לא לראות בגוף בוגד כשהוא מגיב ככה... תודה שאת איתי... דמעה

קודם כל רציתי לומר לך שאני גאה בך על השיתוף הכואב הזה. ואני מצטערת על מה שקרה לך עם אבא.. זה מתקשר לי בראש לסרט "נערה בהפרעה" - יותר נכון לאחת הדמויות בו- דייזי. בטוח שראית אבל אם לא אז מסופר שם על נערה גבולית (ונונה ריידר) שמתאשפזת במוסד. שם היא מכירה נערות בנות גילה עם בעיות נפשיות. אחת מהן היא- דייזי, נערה עם הפרעת אכילה קשה ועוד.. יום אחד היא בורחת משם בהשפעת נערה חולה אחרת "מלכת ההכיתה" של המוסד ליסה- אנג'לינה ג'ולי.. כדי להשיג כסף להמשך הבריחה הן עוצרות בביתה של דייזי ששוחררה לפני כמה חוד'. ליסה שמקנאת בעומקי נשמתה בדייזי ששוחררה שונאת אותה ובהתקף כעס היא יוצאת עליה בלי סיבה ומספרת סוד איום- שלמרות שהיא מסתירה את החתכים בשרוולים ארוכים ברור שכולם יודעים שהיא חותכת "מפגרת" היא קוראת לה. ואז.. משחררת את הסוד הנורא של דייזי אותו היא יודעת מהתגנבות לתיקים חסויים של החולים במוסד- שדייזי בעצם היא הגב' בבית אצל אבא. ומטיחה בפניה ש..כולם בנוסף למטפלים יודעים את זה מאחורי גבה ומרחמים עליה מאוד, כך אומרת לה ליסה בקול אמפתי אבל.. לפתע משתנה קולה של ליסה לקול אכזרי ונוקשה כסכין- "אמנם כולם יודעים שאת ואבא...ומרחמים עלייך.. אבל מה שהם לא יודעים זה שאת נהינת מזה!!!" באותו הלילה דייזי התאבדה. עכשיו אני מבינה את רגשות האשם שהיו לדמות. בזמנו,(גיל 23) שראיתי את הסרט כשעבדתי בר"ג הייתי רחוקה מהפגיעה שלי. לא הייתי קשורה אליה בכלל! ובזתי ושנאתי את לדייזי המפגרת שחותכת עם הפרעת אכילה משונה(אוהבת רק עוף צלוי)- טפשה! והזדהתי עם ליסה החזקה היפה היורדת על החלשים ורומסת ודורסנית ובעלת כוח. חשבתי- כן, מגיע לדייזי המטומטמת והחלשה הזאת איזה דמות מפגרת! מה זה בכלל? איזה טיפוס מוזר היא..לא הייתי בכלל רוצה להיות כמוה.. איכס..ובכלל לא הצטערתי שהיא מתה. ליסה הייתה בראש מעייני.- איזה יפה ליסה, איזה חזקה, איזה מקובלת.. הלוואי והייתי כמוה..וכו וכו' טוב, אני מקווה שאת לא כועסת עלי- כי הייתי אז צעירה ורק עכשיו אחרי שעברתי תהליך נפשי בטיפול פגשתי את הפגיעה שלי ואני מבינה דברים אחרת.. איזה רגשות אשם היו לדמות שבעצם מגלה שהיא נהנתה מהיחסים עם אבא. איזה רגשות אשם כבדים! לא פלא שהיא חתכת את עצמה. הדמות ליסה- הטיחה את זה כאשמתה. אבל זו טעות נפוצה אצל מי שלא עבר את זה ולא מבין שזאת הייתה התעללות! עם כלל ההנאה ועם הכל. זאת הייתה התעללות. והיום אני מאה אחוז מזדהה עם דייזי. יהי זכרה ברוך.. (אומרים שהסרט הוא עיבוד לסיפור אמיתי שהיה) אה.. מקווה שאת לא כועסת עליי שהזדהתי אז עם ליסה ובזתי לדייזי. תביני, אז הפגיעה בכלל לא הייתה לי בראש.. כאילו ולא קיימת! אז הגבתי לדמויות בהתאם.. סלחיה אם פגעתי בך, שחפונת.. היום אני אחרת לגמריי..

הלוואי שהאדמה תיפתח ותבלע אותי רוצה להעלם וזה לא שהטיפול היה לא בסדר... המטפלת הייתה ממש בסדר... זה רק שאני כבר לא יכולה לסבול את עצמי... רוצה להפסיק להיות... וזהו דמעה

(((((((((((((((((((((((((((((((((((((((דמעהההההה )))))))))))))))))))))))))))))) מה קורה , דברי ,,,,,,,,,,,,,,,,, דואגת לך חיבוק עוטף -חטולית

לא יודעת... מין תחשוה כזאת שהכל מתפרק... ואין אחיזה.. ועכשיו עוד שבוע לבד.. עם ההצפה... לא רואה את עצמי מחזיקה מעמד... אל תדאגי לי... אני לא שווה את זה...באמת.. דמעה

דמעה יקרה הלוואי ויום יצמח מתוך סופה גועשת הלוואי ולא תאבד לעד המתנה הלוואי שהמדבר יצמיח עשב דשא הלוואי ועוד נשב בצל התאנה. סבלנות...הכל יסתדר...ירגע... זו תקופה שהכל עולה וגועש מחבקת אידה

תנו לי לנשוםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני רוצה אווירררררררררררררררררררררר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מתי המחנק הזה יגמר כבר??????????????????????????? מאז אותו תרגיל במגע, שכתבתי עליו כאן אני לא מצליחה לנשום כמו בן אדם ואני לא מסוגלת לזה יותר אני רק רוצה לנשום זה יותר מדי לבקש??????????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

קצת באיחור, מקווה שיותר טוב עכשיו. http://www.notes.co.il/ziv/user/deep-breath.jpg מחבקת - ליז

לא חומד , שום דבר לא יותר מידי לבקש , מצטערת שקשה כל כך עכשיו , מאמינה שעוד מעט יגמר לך כל הלחץ עם הלימודים והגשת העבודות והלחץ ירד ממך ,ומה שעורר בך התרגיל במגע יעלם ביחד עם כל השאר , דיברת על זה בטיפול עם המטפלת שלך ??? תעשי מאמץ לעלות ולנשום -איתך http://lib.cet.ac.il/storage/Pics/3700_3799/0000003766/3766_a.jpg מאחלת לך יום טוב וקל יותר חטולית

(((((((((((((((((((((((((((((שחפונת))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

מה שלומך? אני מקווה שהאויר מתחיל לחזור לאט לאט שתצלחי להתארגן עם כל מה שעולה... התחושות שמציפות בקרוב הכל ירגע תרגישי טוב מחבקת אידה

מחר טיפול... רוצה להביא לה את הזיכרון הארור שמציף אותי... כתבתי אותו בפרטי פרטים.. רוצה לתת לה לקרוא.. מפחדתתתתתת אם היא לא תרצה לטפל בי אחרי שתקרא?? וזו פגישה של 50 דקות...קצרות כל כך.. ואם ההצפה תהיה קשה יותר אחרי שאדבר על זה?? איך אשרוד שבוע ככה מוצפת???? אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף רועדת.... כל כך רוצה שמחר יגיע אבל אם הוא יגיע הוא גם יגמר... ואז עוד שבוע לבד עם ההצפה עם התמונות עם הריחות עם הכל... בלתי נסבל.... דמעה

לא...זאת ממש לא הודעה אובדנית... המילים הן פנטזיה... אין לי את האומץ לעשות שום דבר... הקיץ האחרון - שפיות זמנית "זה הקיץ האחרון שלי אתכם עם הגשם הראשון אני אעלם דמעותי יזרמו במורד הרחובות כמו עלה נושר ותקוות רחוקות אני איש של חורף בין אלפי אנשי ים אך בחורף הזה כבר לא אהיה קיים לאט לאט השכבות נמסות בין רוצים לא רוצים ותפילות אחרונות אז תזכרו שהבטחתם לא לבכות כי השמיים גדולים והדמעות קטנות תעצמו את העיניים כל גשם ראשון ותחשבו עלי אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם ולבקר במדינות מעבר לים לדעת אם יש צורות חיים אחרות ואם המתים ממשיכים לחיות כי זה הקיץ האחרון שלי אתכם עם הגשם הראשון אני אעלם לאט לאט השכבות נמסות בין רוצים לא רוצים ותפילות אחרונות אז תזכרו שהבטחתם... " סתם לא בא לי כבר להיות קיימת... דמעה

של פחד עצום בעוד שבועיים אני אמורה לעזוב את הדירה ולא יודעת מה לעשות או לאן ללכת וברגעים האלה הייתי מעדיפה לא להיות קיימת

נסיון של מספר פגישות שהיה לי האומץ לעשות את זה כל הכבוד זה דורש המון אומץ מצדך לרוב אם הפסיכולוגית רגישה מספיק גם לזמן וגם לאפשרות שלך להיות מוצפת אז התחושה אחר כך היא עדין כאובת אך שלמה יותר פחות מוצפת אני מחזיקה לך אצבעןת למחר כל הכובד אל האומץ שזהדורש

דמעונת -חומד אני עשיתי זאת המון פעמים , גם לי בפעם הראשונה היה מאוד קשה וחכיתי דרוכה , ממש על קוצים עד שהמטפלת קראה את מה שכתבתי , ותאמיני לי שכתבתי המון , ממש דפים על גבי דפים , בהתחלה לא היה קל , הרגשתי כמוך למזלי המטפלת שלי עודדה אותי לכתוב וכמה שיותר , לא הרגשתי אפילו לרגע שבגלל זה היא לא תרצה לראות אותי יותר או לטפל בי בכלל , להפך ,אני מבינה את הפחדים שלך ונראה לי שאת חוששת לחינם , אולי יהיה לכן אפילו יותר קל לדבר על,,,,,,,,,אני מניחה שאחרי שמדברים על הכל , זה משאיר משקעים ,ומרגיש כמו שזה מרגיש , אבל עדיף להרגיש ולגמור עם זה מאשר לתת לזה מקום שיכאב ואחרי זה יעבור אי אפשר לעבור את הדברים בלי שיכאב - מצטערת נשמה , לא אשלה אותך ,בכל אופן לדעתי עדיף לסיים עם זה ולתת לזה ללכת ממך החוצה , " שיעבור כבר " - מחזקת אותך את בהחלט אמיצה -מאחלת לך בהצלחה , ומקווה שתישני היטב הלילה כי אני גם מתכוונת ללכת לישון מוקדם http://i191.photobucket.com/albums/z24/ns-mymyspacelayouts/goodnight-cat-glitter.gif חטולית

לא מרגישה אמיצה... והמצוקה הזאת היא לא רק קשורה לטיפול... נקלעתי למצב לא טוב... הכל די מתפרק סביבי... שום דבר ליא יציב... הכל מפחיד... ובאמת אם לא אהיה המצב יהיה הרבה הרבה יותר טוב...לפחות לבנות שלי..לפחות כלכלית... כל כך קשה להרגיש ככה... דמעה

דימעה יקרה לפני שאת נותנת לה לקרא תדברי על הפחד ותבקשי שתפסיק את השיחה שתיווצר מספיק מוקדם כך שתוכלו גם לעשות תרגילי הרפיה או למצא איזו שהיא דרך להרגיע שלא תצאי כל כך מוצפת מהפגישה - כך אני נהגתי והמטפל באמת הקפיד כל פעם לעצור קצת לפני הזמן שלא אצא נסערת מהפגישה וזה מאוד הקל - למרות שאי אפשר למנוע לגמרי את התחושות אפשר מעט להקל. אני מקוה וגם קצת מאמינה שכשתצליחי להוציא את כל הכאב העצום הזה ולהשתחרר ממנו תראי שבכל התחומים יהיה יותר קל גם ובהתמודדות הכללית עם קשיי היום יום תוכלי פתאום לראות כיוונים אחרים את חייבת לעצמך לנקות את כל הרעל הזה מהגוף שולחת חיבוק של חום ואהבה להצלחה מחר בפגישה - ליז

בשביל זה היא שם לקבל ולהכיל אותך... את הזכרונות הקשים ההתמודדות שלך... כל הכבוד לך שכתבת לה... אין לי ספק שזה רק יתרום לך ולקשר בניכם אידה

רק רציתי לאחל לכן לילה טוב.. הייתה אצלי חברה ומשך כמה שעות היה לי שקט יחסי בראש מהמחשבות הקשות.. טוב שיש חברות... שיהיה לכולנו לילה שקט.. לילה עם שינה טובה.. לילה של חלומות טובים.. בקיצור לילה טוב http://i126.photobucket.com/albums/p111/staceylannert/Good%20Night/kittysparkle_goodnight.gif http://msp244.photobucket.com/albums/gg4/dreamyrosekitty66_2008/goodnightmyfriendsleepwell.gif דמעה

ההודעה הזו גרמה לי לחייך תודה דמעה - החיוך שלך משפיעה ניפלא על הסביבה, מאחלת המון ממנו לך ולכלנו איזה כיף שיש לך כזו חברה - לילה טוב מקסימה

שמחה שגרמתי לך לחייך... מקוה שהיום כבר פחות עצובה... דמעה

גם אני היום בערב מרגישה הרבה יותר טוב ויותר רגועה ונינוחה וזה אחרי יום זבעתי להפליא שמזמן לא היו לי כאלה ובזכות החברה שלי ;-) התאוששתי וקיבלתי אנרגיות חדשות להמשך השבוע אנחנו חייבות איכשהו תמיד להזכיר לעצמינו שהחברים הם כאן, מעבר לפינה ושלא חייבים להסתפק בטלפון של 2 - 5 דקות אלא חשוב גם להיפגש כי זה מה שעושה טוב באמת! :) אז שיהיה לילה טוב יקרה ותמסרי לג'ינג'ית שלך שאני לא מרשה לה להעיר אותך באמצע הלילה!!!! ושאם היא תעשה את זה, אני אבוא ואכעס, אז שתיזהר ממני!!!! תבהירי לה עם מי בדיוק יהיה לה עסק!!...... שחף

דווקא הג'ינג'ית ישנה רוב הלילה... בוקר טוב... דמעה

את הראש הזה, את המחשבות... שלא מאפשרות לנוח על זרי דפנה אלו שרוצות עוד ועוד ועוד - ולא מסתפקות בכאן ועכשיו... ששששששששששששששששש....... לך עצב, לך...

באנו עצב לגרש..... מקוה שעכשיו כבר פחות עצוב... שולחת חיבוק עוטף כזה של לפני השינה.. http://www.swapmeetdave.com/Humor/Cats/CuteKittyHug.jpg דמעה

תודה דמעה התמונה מקסימה ומרגיעה, העצב קצת התנחל לו בגלל כל מיני גורמים שהצטברו. נראה שאני עדין זקוקה לתמיכה כי השינויים האלו במצב הרוח מתחילים לבלבל ומזכירה לעצמי שזה זמני - אז שילך כבר החצוף הזה:-( תודה יקרה - לילה טוב

כי זה לא מספיק לעבד כל דבר פעם אחת ולהגיע לתובנות צריך גם ללמוד לחבר בין התובנות שבראש לרגשות וללמוד לווסת את העוצמות הרגשיות וגם לקבל תמיכה בכל התהליך המסובך הזה שנקרא חיים ואני בספק שניתן לסיים טיפול אחרי שנתיים ולהיות בשלה להתמודד עם הכל לבד כי לבד זה מאוד מאוד קשה כי התובנות שהגעת אליהן בטיפול הן רק תחילת התהליך השלב הבא זה להגיע שיווי משקל רגשי וזה תהליך ארוך שלוקח שנים ובדיוק על השלב הזה בחרת לווטר לפי מה שאת כותבת לאחרונה יש לי ממש הרגשה שאת עדיין זקוקה לליווי של המטפל, לעזרה שלו בהתמודדות עם הרגשות, לתמיכה..... זאת כמובן רק ההרגשה האישית שלי..... אבל אני מאוד ממליצה לך לחשוב על זה..... לילה טוב, ליזוש מחבקת חיבוק עוטף ומרגיע לפני השינה שהשינה תהיה שלווה וחסרת דאגות שחף שחף

אולי זה יכול לגרום לעצב ללכתתתתתתתת http://blog.tapuz.co.il/mystery/images/251851_46.gif מחבקת לך המון חטולית

ולמה אני לא מצליחה להירדם בחזרה? ולמה כל הזמן יש לי אשליה שמתנפלים עלי יתושים? במקומות שונים בגוף בו זמנית ובלי הפסקה וכשמסתכלת אין שום יתוש ושום כלום זה לא לעניין בכלל!!!! היו לי תוכניות להיום בבוקר התכוונתי ללמוד לפני העבודה ובקצב כזה אני אצטרך בבוקר לישון ולא ללמוד אוףףףףףףףףףףףףף מעצבן מרגיז לא פר!!!!!!!!!

זו בהחלט תקופה מעיקה ומטרידה.. לפי מה שקראתי מהימים האחרונים, גם את בסוג של תקופה מבחנים? אני באופן אישי כבר לא רואה את הסוף.. קבורה בין הספרים בספריה כל יום, כל היום.. כבר עברתי לגור שם (לפחות יש מזגן.. :) ולישון כמו שצריך? ממני והלאה.. כל לילה חלום אחר, להתעורר בשעות מוזרות, לדאוג שלא הספקתי לסיים את מה שתכננתי ושעוד שבוע אני טסה ולא אספיק לסיים את החמש עבודות שעוד נשארו לי להגיש.... בקיצור, השורה התחתונה היא- שזו תקופה. וכמו לכל תקופה גם לה יש סוף, גם אם לא רואים אותו כרגע.. ואני לא יודעת מה איתך, אבל אני כל כך מחכה לסוף הזה כבר, שאני אוכל לנשום לרווחה ולומר "עשיתי את זה"... ולחזור לישון קצת בלילה.... ואני אומרת, אם את כבר ערה באמצע הלילה ולא מצליחה להירדם, תתחילי איזה עבודה... ואז או שתתקדמי קצת, או שתרדמי חזרה.... :) מותק, אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר, שהצלחת קצת לישון ושעבר עליך יום טוב... התגעגעתי אליך... :) (((((שחף)))))

טוב לשמוע ממך!!! איזה כיף לך שאת טסה! :) לכה זמן? ואת יכולה לבקש דחיה לחלק מהעבודות? העיקר שתהני ותנקי את הראש ותנוחי כמו שצריך!!! עוד שבוע ממש אוטוטו..... אצלי זה גם עבודות, בלי מבחנים ובלילה אני לא מצליחה כל כך להתרכז כי אני גמורה מעייפות, למרות שלא נרדמת היום בלילה סידרתי את הנספחים בשביל העבודה רק תמונות, בלי כתיבה הייתי צריכה לעבוד קצת עם הפוטושופ ואחר כך להכניס את התמונות לעבודה לקח לי בסביבות שעתיים ונרדמתי בחזרה רק ב-7 בבוקר ואחר כך בעבודה הייתי כל כך שפוכה שבקושי הצלחתי לעבוד והלכתי חצי שעה לפני הזמן כי לא הייתי מסוגלת להמשיך מקווה שמחר יהיה יום יותר מוצלח אבל בשביל זה אני צריכה שהלילה יהיה יותר מוצלח.....

הכול בחוץ תקין הכול בפנים רקוב ואותה תחושה של מת מהלך הולכים ברחוב מחיכים שיחה קלילה והכול כרגיל.... בפנים הכול שטות דם הכול רקוב אין הגנה אל בובת הניר שתחיך שתצליח שתשמח אבל להביט בתוך בובת הניר איש לא יעיז יום אחד הלך בובת הניר הלכה אל המוות וכאן הפליאה הרי כל הזמן חיכית תמיד היתי כמעין דגם מושלם למה למוות? למה לחתוך בבשר החי? בובת הניר חיכה הרי זה מה שרציתם לא.

האם בובת הנייר מאפשרת להציץ פנימה ולראות אייך המוות מכלה את החיים ? אייך הכל הולך ונרקב ? בובת הנייר שומרת מרחק כי פוחדת לתת להתקרב שולחת חיבוק חם לבובת הנייר -לך מתוקה חטולית

אחת יקרה קשה לשמור על מסכה מחייכת ומתפקדת כל הזמן... קשה כשבפנים מרגיש אחרת... קשה הפחד שיגלו מה יש בפנים יבהלו שאולי יברחו.... ואולי זו הרגשה שלך פחד שלך להסתכל פנימה??? להשאר לבד יש לך הכוח ואומץ... שמרי וטפלי בעצמך... אל תוותרי ותגלי שהסביבה החשובה איתך איתך אידה

לא רוצה יותר כלום

http://www.ilyssa.com/images/photos/absence.jpg דמעה

את בסדר ???? רוצה לדבר ?? אל תסגרי

גל תודה על החיבוק... חטולית...קשה להגיד שאני בסדר... ואני לא יכולה לדבר...באמת שנגמרו לי המילים... תודה בכל זאת דמעה

הכל נעלם לי.. כסף שפיות שקט בריאות חברות אושר אמון הכל נעלם כמו חול בין האצבעות איך אפשר ככה לחיות????? http://images.jupiterimages.com/common/detail/72/27/23492772.jpg דמעה מתפוררת

הצורך לצעוק ולצרוח ולזעזע את סדרי העולם הרי על פני השטח הכל רגוע רק הנשימה הזאת שנתקעת והמחשבות שלא נותנות להירדם ומשהו בפנים מאוד לא רגוע אבל על פני השטח הכל בסדר אז למה להרעיש יותר מדי? מה שבפנים שישאר בפנים כי אני שונאת את מה שיש בפנים כי זה מגעיל אותי ועדיף שאף אחד לא יראה!!!!! אני אנסה להסתיר אפילו מעצמי......

זו לא את שלימדת אותי בימי הראשונים בפורום על הצורך לשחרר את המוגלה להוציא את כל הכאב - ולא, הוא ימשיך להרעיל מבפנים אני מבינה היום שזה תהליך שלא מסתיים וכל כמה זמן צריך לנקז את הרעל להוציא לשחרר ורק כך אפשר להמשיך להנות מהשקט שכרגע הוא רק לכאורה חיבוק ללילה טוב

ללמד אני יכולה הרבה דברים :) ליישם אותם על עצמי זה כבר סיפור אחר לגמרי למשל אני יכולה לספר כמה זה חשוב לאכול כמו שצריך אבל זה לא אומר שאני אעשה את זה בעצמי לא, אני כבר לא ארעיב את עצמי (טוב נו, אולי רק מדי פעם) אבל בעיקר רק אנשנש ואוכל כל מיני שטויות במקום לאכול אוכל מזין ובריא ואני אשנא את עצמי על כך שאני שמנה למרות שאני מודעת לכך שאני לא, כי זה מה שכולם אומרים לי ואני אחלום על לרדת כמה קילו למרות שזה לא יתרום לי שום דבר ואני יכולה להמשיך את הרשימה עוד ועוד...... אבל זה רק יגרום לי לשנוא את עצמי עוד יותר אז אני אסיים כאן.....

להתחבא מעצמך לאורך זמן- זה לא יעבוד.. צריך להתמודד ולעבד את מה שיש בפנים גם אם הוא קשה ובטח לא מגעיל! בטח לא אותנו! כל זה זה חלק משחף המדהימה שלנו את צריכה לסלוח גם לחלקים הקשים לוותר להם\ לתת להם להיות כי הם חלק בלתי נפרד ממך. זוכרת מה קרה לי שהפרדתי את כל החלקים? הייתי מנותקת, אוטיסטית , לאט יוצרת קשר עין עם אנשים עפיפון, חסרת רגשות, אישיות מצומצמת ומעוכבת ועל זה יעיד הדו"ח והרשימה עוד ארוכה... ברגע שסלחתי לעצמי והבנתי אני הרבה יותר חופשייה פתוחה משוחררת. ואישיות הרבה יותר טובה.

שחפונת מזדהה מאוד עם מה שכתבת... מקוה שהיום יותר טוב דמעה

לא קל לשמור על המקום הזה המקום שבו התובנות גוברות על הידיעה. המקום בו הכאן ועכשיו מכסה על חללי הזמן. המוקום בו החוויה של העצמי החדשה גוברת על החוויות של הגוף של האני הישנה. מנסה להשאר עסוקה, לא להתעסק יותר מדי בפגיעה, ואיך שהו נמשכת לשם חזרה. קוראת שוב ושוב את התהליכים שתעדתי, את הפלא של הטיפול, את ההתרגשות מהגילוי שלי העצמי האוטנטית. ואז עולה בי התרגשות עזה, פירפורי לב, רעד בגוף, וחייבת כל הזמן להזכיר לעצמי... ליז - זו התרגשות חיובית תני לה, תהני ממנה, תזכרי שהיא ההתרגשות שתוביל לדברים טובים. ליז - זו אותה חוויה של איבוד שליטה אבל הפעם עלייך להפתח אליה - אל החוויה, אפשרי לעצמך לחוות אותה עד הסוף ללא פחד ללא מורא. ותגלי עולם חדש וניפלא. אלוהים עדי - שאני משתדלת נורא - ואכן זה מצליח לכמה ימים ואז נפילה. ואחריה אני שוב מצליחה להתרומם ולאפשר עד הנפילה הבאה... שבוע טוב לכלן - שבוע של התרוממות רוח

כמה נפלא את כותבת ומתארת , כמה נכון זכרי רק שהנפילות הולכות וקטנות בזמן שהן מגיעות ובזמן שהן נשארות , הן כבר אינן גוזלות ממך ימים או שבועות ,,,,,,,,,הן באות וכמעט מיד נעלמות ,,,,, קחי אותי לדוגמה -כמה זמן מהנפילה האחרונה ? כמה זמן ארכה הנפילה האחרונה ? זה רק הולך ומתקצר , הולך ומשתפר שבוע נפלא שיהיה לך -מקסימה את חטולית

לילה טוףףףף ואיך עברה השבת השקטה?

תהני לך... עד הסוף.. אל תפחדי.. תשתוללי... תצחקי...תשמחי...תבכי.. תני לעצמך להשתחרר בלי פחד.. מנפילה שתבוא.. כי כשהיא רוצה לבוא היא באה.. אז למה בכלל לפחד ממנה????? צריך להנות כל עוד אפשר מסמויה שדווקא נהנת בימים האחרונים.. אבל לא יודעת מה קורה לה- בזמן האחרון חושבת על הפסיכולוגית שהייתה לה פעם ומתגעגעת אליה.. שתבוא הנפילה- אז תבוא מה נעשה.. כבר אין לי את הפסיכולוגית- "לבכות לה"- לא שאני בכלל בוכה! אבל היה כיף וקסום בחדר טיפולים ורק אותה אני רוצה.

ליזיקרה כל הכבוד עבודה קשה...קשה מאוד... מלחמה יומיומית לא לשכוח...ליישם....להתגבר על היצר... על המשיכות למטה.. את יכולה...וכך את עושה... מחזקת אותך אידה

ויכולתי כבר לפני 6 שעות להתחיל ללמוד ולכתוב את הפרק העיקרי בעבודה ולא עשיתי את זה אוף אני כל כך כועסת על עצמי כי באמת שסתם הרגתי את הזמן ולא עשיתי שום דבר תורם או מעיל אפילו לא משהו שהיה גורם לי להרגיש יותר טוב רק קראתי כל מיני דברים שגורמים לי עכשיו להרגיש יותר רע אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף אני שונאת את עצמי!!!!!!!!!!!

למה כל כך קיצונית?? כולה לא הספקת ללמוד.. לא קרה כלום.. זה לא סיבה לכעוס ולשנוא את עצמך! ולהעניש את עצמך ככה בקיצוניות.. תחשבי בקטנה- פעם אמרה לי הפסיכולוגית- אחרי שלקחתי קשה משהו "העולם הוא אותו עולם בחוץ"... מה את אומרת? קחי פסק זמן..מקלחת טובה... קצת שירים מזרחית קולולו ועינטוזים מתחת לטוש וותראי איך הראש מסתדר..

עשיתי מקלחת, אבל בלי הקולולולו :) מצטארת, זה לא הסגנון שלי.... וביקשתי מאמא שלי לבוא כי חשבתי שזה יעזור לי להרגיש יותר טוב אבל זה לא עזר :( אז עכשיו נשאר רק לקוות שמחר אני אקום מרגל ימין ושהכל יזרום ואני ארגיש טוב היום זה כבר אבוד :(

גלוש יום הולדת שמח!! שיהיה לך רק טוב המון בריאות המון אור המון שקט שתרגישי בטוחה ומוגנת ושתצליחי להגשים כמה חלומות http://i83.photobucket.com/albums/j288/miller2348/myspace/comments/Happy_Birthday/images/happy-birthday-with-balloons.gif דמעה

מאחלת לך שתצליחי בכל התחלותייך החדשות ושהחיים יהפכו לרגועים ושלווים יותר שחף

גלגלוש מאחלת לך =כל שתבקשי לו יהי חטולית

מזל טוב גל אולי כבר ברכתי אצל עמית - האם גל של הפורום היא גם הגל שעמית ברכה? בכל מקרה - לגל שלנו רוב ברכות - ושתהינה כפולות ומכופלות מקוה שאצלך טוב ושההעדרות שלך מכאן נובעת מסיבות חיוביות המון אושר ובריאות - ליז

http://images-eu.amazon.com/images/P/B0002HR49G.03.LZZZZZZZ.jpg המון מזל טוב גל יקרה מאחלת לך בריאות, אושר כוח , תקווה אהבה ואומץ להגשים את משאלות ליבך מזל טוב אידה

האמת שהשנה לא ממש הרגשתי את היום הולדת אולי כי אני נמצאת בתקופה לחוצה גם מחפשת דירה ובינתיים לא מצאתי שוק הדירות היום קשה בעוד שבועים וחצי אני אמורה לעזוב כאן ומחר בבוקר יש לי סדנת מיון לעבודה בתחום ההדרכה מנסה להחזיק מעמד

מחזיקה לך אצבעות שתצליחי חומד

נמאס נמאס נמאס מהקולות והטעמים והריחות והכל כאילו עכשיו ועוצמת עיניים והסרט רץ שוב ושוב ושוב והנה בהילוך איטי מה הפכתי לפתע לערוץ הספורט של הפגיעות??? למה בהילוך איטי? המוח שלי לא נח חיה את זה ושוב נמאסססססס מה עושים כדי שזה יעלם כבר????????? סורי שבאה לכאן וצועקת דמעה

ממש מצטארת לשמוע שהכל עולה בכאלה עוצמות וכל כך מציף באתר מקום מציאים המון שיטות שיכולות לעזות לצאת מהפלשבקים http://www.macom.org.il/coping-with-flashbacks.asp http://www.macom.org.il/flashbacks2.asp תנסי לבחור את מה ישכול לעזור לך אישית

תודה שחפונת... לא מצליחה להרגע עכשיו שהזיכרון חזר ממש ברור אני מבינה עד כמה אני אשמה מבינה עד כמה אני באמת מגעילה ואם חושבים שזה לא נכון זה רק בגלל שלא יודעים מה היה שם.. לא יודעים... אני לא שווה את האוויר שאני נושמת דמעה

אני חושבת שבשבת הזו -כשאין לי אורחים ואפילו הבן שלי הדתי-נסע להתארח אצל חבר , זו הזדמנות מצויינת עבורי למנוחה ורגיעה ,מאחלת לכולכן שבת רגועה , שבת מנוחה כל מי שיכולה לנקות את הראש מכל תלאות השבוע שחלף גם אני צריכה לעשות זאת , ופשוט להרגע ,הלוואי שתהיה לכם שבת נפלאה כמו שאתן כאלה נפלאות אוהבת -חטולית

שבת נפלאה חטולית!!! אנחנו בבריכה..בדשא.. בריכהה מתנפחת אבל ענקית ענקית טחנתי כמו בהמה בארוחת בוקר. איך מורידים את זה עכשיו? ובא לי גם על שוקולד.. יש לי מיקס עלית עם סוכריות. עד מוצ"ש לא יישאר כלום בשקית.. סמויה הדבה!

מחר ליום ההולדתאוהבת אותך אמון,רוצה שיהיה לך רק טוב,הרבה אושר ואת עמיצה,חזקה ומלאת אשרעה בעיניי מזל טוב לחברה מיוחדת שכמוך עמית

ואיזה כיף לקרא אותך עכשיו - מצליחה להתרומם מקשיי היום יום, מברכת ,מודה, ומוכירה את חברתך. המון המון שמחות לך שבת שלום

גם ממני מזל טוב לחברה שאת אוהבת נשמח אם תגידי גם מתי יומולדת שלך שנוכל לברך גם אותך חטולית

לאחר יומיים של הנאה עם אספי שלי , הייתי ממש באופוריה היה לי השבוע ועדה רפואית בבטוח לאומי בנושא שבכלל לא קשור לאף אחת מהפגיעות שלי ,הרופא שישב שם בועדה שאל המון שאלות ובסוף החליט שעלי לעבור בדיקה על ידו בדיקה שבה הוא היה אמור לדחוף את ידו לתחתונים שלי , הייתי אמורה לחתום שאני מסכימה לבדיקה ולא הסכמתי , אמרתי שאני לא מוכנה לעבור בדיקות פולשניות לא ידניות ולא אחרות , לא יכולה להסביר מדוע אחרי תקופה של שנתיים אחרי גמר טיפול נכנסתי להתקף חרדה , אולי בגלל שנזכרתי בבדיקות הפולשניות שעברתי לפני שלוש שנים לפני הניתוח שעברתי , הזכרון הכה והפיל אותי , אולי קלקלתי לעצמי בזה שלא חתמתי ,מזלי שבעלי היה איתי ותמך בי , רעדתי כולי ובקושי יכולתי ללכת ,עד היום עוד הרגשתי רע , התמונות עלו וחזרו בלי סוף ,אז יצאתי היום להתאוורר עם בעלי -קניות לשבת ומצב הרוח התחיל להשתפר , השתפר עד כדי כך שלא שמתי לב היכן אני דורכת והתחלתי להחליק בתוך מים - שוב עם אותם נעלים שנפלתי בפעם שעברה -כמעט הייתי על הרצפה והפעם על הרגל הימנית כשמישהו בא ותמך בי מהצד ואחז בידי שלא אפול , עד עכשיו אני עדיין בפחדים מעצם הרעיון לשבור עוד רגל , פשוט היה לי מזל שזה לא קרה , למה תמיד קורים דברים לא טובים אחרי הנאות קטנות ? ליל מנוחה בנות אהובות חטולית

חטולית יקרה - האיש שאיתך ניפלא אז גם בתוך הרע זכית לתזכורת כמה בעצם ניפלא תרגישי טוב מקווה שהרופא הזה רגיש ומבין ולא יעפיל קשיים למרות סירובך לבדיקה שתהיה לך שבת ניפלאה- המון המון בריאות - אוהבת ,ליז

חטוליתוש יקרה...והנה אחרי הרע קרה משהו טוב בכל זאת...לא נפלת...וכשהחלקת היה שם מישהו שתפס אותך...זה לא מובן מאליו בכלל.. שתהיה לך שבת מקסימה דמעה

בהחלט האיש שלי הוא אדם נפלא ואת זה אני לעולם לא שוכחת , אי אפשר , הרופא בוועד היה מאוד קשוח איתי , לא יודעת אייך יגמר הענין הזה , מקווה רק לטוב שבת מבורכת גמלך נהדרת חטולית

יש מישהי שקוראת אותי בפורום אחר שאני רושמת בו,או כמה מהם כמו רבים אחרים כאן,אני רושמת לך ,למי שאת לא תיהיי,ואני רושמת לכם ,למי שלא מקיר ורוצה בפעם האחרונה לדעת מי אני.... שיהיה לכולם רק טוב ואהבה למי שכן אוהב אותי ואכשיו מה שרשמתי שם ואני מביאה את זה לכאן כי אני יודעת שהיא קוראת אותי גם פה. סליחה מכולם,רק אל תמחקו אותי בבקשה,למחוק אותי אכשיו זה לארוף לי את הראש. אכשיו אני יושבת כאן מול המחשב שלא שלי יושבת וקוראת את הכתוב הזה, אני מנסה לחשוב איך להגיב בדיוק אני מנסה לחשוב איך עונים לכזה רוע לב שיש כאן לך למי שאת חושבת שאת למי שחושבת שמקירה אותי אני ינסה לענות אל הדברים שלך ינסה לענות לך ממקום ,כואב,ממקום כואס,ממקום שרע לי מאד. אני לא יודעת מי את וההיתי מאד רוצה לדעת ההיתי רוצה לדעת מי את באמת אני מבינה שאת מקירה אותי מפורומים אחרים את יודעת מה? אני לא מנסה להסטיר כלום כולם מחליפים ניקים אחרים אבל אני לא חייבת לך הסברים למה אני עושה את זה אם ההיתי רוצה להמציא משהו ,הדבר האחרון שההיתי עושה זה להמציא דבר כזה אבל אני רושמת במקומות אחרים כי כך יותר נוח לי כי אני רוצה לרשום שם אחר או לא לרשום שם בכלל אבל כל מה שאני מביא לכאן או לשם או לשם זאה במאה אחוז למה שקורה איתי כל מה שאני רושמת בפורומים אחרים זאים בדיוק לדברים שקוראים לי אני לא ממציא! אז תגידי לי את דניאל או איך שלא קוראים לך בואי תיהיי אוגנת ותספרי לי מי את את מסוגלת לא להיסתתר מאחורי ניקים אחרים? את מסוגלת לזה? אני לא מבינה איך נותנים לך לרשום בצורה כזאת לרשום לי מה שאת רוצה? אני רוצה לספר קצט אל עצמי לא בגללך,בשביל הפורום כאן,בשביל מי שלא מקיר אותי קוראים לי עמית,אני בת 20+ אמא לשניי ילדים קטנים(לא ממש קטנים כבר) אבריתי גילוי עריות מאבא שלי מגיל 7 עד שההיתי מבוגרת אני נמצאת אכשיו בהוסטל אני אוברת אונסים כבר למעלה מחודשים מאותו בחור החבר של הגרוש שלי אני תחת איום שהם אני ידבר הוא יפגע בילדים שלי לצערי יש לו תקס קבועה של הסיגריות ועוד יותר לצערי אני משלמת מחיר שהוא גדול מידי כל שבוע ביום ספציפי בשבוע אני נוסעת לראות את הילדים שלי(ואני לא אומרת שכל שבוע אני נאנסת) אני נוסעת למרכז קשר לפגוש אותם ,כדי שהגרוש שלי או מישהו מהחברים שלו לא יפגע בי אני מקירה אותו עוד שההיתי נסואה לגרוש שלי אני מקריה אותו ממסיבת הפרדה שהגרוש שלי עשה לי עם 7 חברים שלו בגלל שהעזתי להגיד שאני רוצה להתגרש הילדה שלי ראתה ונתנה אל זה אדות עוד אז בחקירת ילדים שעשו להם ברחתי למקלט ,ההיתי שם שנתיים אחרכך התעשפזתי וכך נוצר הפרה מהילדים שלי היום שאני קוראת את מה שרשום כאן בפורום את הגועל הזה שניקרה את אני בוכה את הבכי הכי כואב שיש זה לא בגלל שאת לא מעמינה לי,זה בגלל שכואב לי מה שאני אוברת אני ניכנסת למצביי דיסוציאציה(ניטוקים)שאני מעויימת אברו כמה ימים מאז המיקרה ורק אכשיו הכל נופל אליי בבום התנעלתי בימים האחרונים אם כאב עצום בפי הטבעת וכבייה שיש שם(אבל כמו רובוט ההיתי) רק לידיעתכם ,כן שיחררו אותי באותו יום כי לא ראו צורך באישפוז נתנו לי מישחות וכדורים נגד כאבים וואלה אני סובלת לא ממש מעניין אותי אם את או אתה מעמינים לי או לא זה ממש לא מעניין אותי אבל מה שכן מעניין אותי ,שאתה אומרים לי שלא אברתי את הדברים האלו שאני נמצאת במצב כל כך רגיש,פשוט עושה רע... למי שכן מעמינים לי,תודה לכם לך אחת שנתת לי במה לומר את הדברים שאת לא משתלחת כמו מי שלא תיהיה בכלל למי שכן איתי ושולח חיבוקים אז אינה אני שופכת את הלב שלי אומרת לכם בגלוי את מה שאובר אליי זה קורא כי לא תפסו אותו עדיין,כי מה לעשות שאין לי שם משפחה והגרוש שלי מכחיש הכל וכל המניע שלו זה שאני לא יחזיר את הילדים שלי אליי שאני ימות יתעבד או לא יודעת מה אכשיו אני רושמת את כל זה ואני מתכוונת ליפגוע בעצמי אולחת לנסות למות בשקט זואי האמת שלי זואי אני עמית,ליאני,ע' ו.............. זאת אני אני שונאת את העולם המחורבן הזה שונאת אנשים כמוך שונאת את העולם אל תדעגו אני לא ירשום יותר אני אולחת למות אכשיו לילה טוב לכולם

(((((((((עמית)))))))) נראה לי שאת במצב שהוירוטואליה לא ממש יכולה לעזור את חייבת לקבל עזרה ממשית זו חוויה מאוד קשה לנו - לקרא אותך וידיינו קשורות מקווה שתצליחי למצא את הכוחות, ושתצליחי לראות את האור. אולי באמת כדאי לך להתרחק מהפורומים לתקופה - עד יעבור זעם המצב הזה רק מקשה עליך יותר וזה ממש לא משנה מי צודק או מי מעליל על מי כרגע התוצאה היא שאת סובלת ומרגישה דחויה - אז אני אומרת לך מה אני הייתי עושה ולא מתוך כוונה לגרש אותך - אם הייתי במקומך אני הייתי מתרחקת מהפורומים זו הזדמנות לחוות את היכולת שלך לבחור - לבחור לא להיות במקום שבו פוגעים בך להתרחק מתוך בחירה, לא להמשיך להיות בסביבה שמזיקה לך, כאן זו הבחירה שלך בלבד. אני אומרת את הדברים מהלב ובשום פנים ואופן ממקום של לפגוע ומקווה שתראי אותם כך.

קשב לי לקרוא את ההודעה שלך קשה למצוא לה מלים מנחמות אני שלוחת לך חיבוק גדול

עמיתוששששש כל כך מצטערת שעוברים עלייך דברים כאלה קשים במקומך לא הייתי כותבת שם בפורומים האחרים ונשארת רק כאן כי אני וכל מי שנמצאת כאן - כך לפחות מאמינה מאמינות לך , תומכות בך , בשביל מה את צריכה כאב נוסף ? שולחת המוני חיבוקים חומד חטולית

כי הייתי מאוד עייפה בסביבות 11-12 והתחושה שלי היא שפשוט פחדתי ללכת לישון גם אתמול לפני שנרדמתי בלילה כנראה פחדתי להירדם שמתי לב שכשאני נכנסת למיטה, אני לא מסוגלת לשכב בשקט אני נמצאת באי שקט מוטורי אני כל הזמן מרגישה צורך להזיז את הידיים והרגליים, לדפוק עם הרגליים על המיטה ועוד כל מיני בסגנון כאילו שאני מנסה בכוח לא לתת לעצמי להירדם או להעיר את עצמי אם אני מרגישה עייפה מאוד מעניין אותי מה קורה בלילה כשאני ישנה, שאחרי זה אני כל כך מתנגד לחזור על החוויה הזאת? מה הם אותם הסיוטים שאני לא זוכרת? הרי אם זה כל כך מפחיד להירדם, כנראה זה בגלל שמפחיד לישון ומה שמפחיד כשישנים אלו הם הסיוטים או שזה רק פחד לאבד את השליטה? ומה יקרה אם אני אעבד את השליטה? לא אצליח לכתוב את העבודות? לא אצליח לסדר לי פרקטיקום ועבודה לשנה הבאה? לא אצליח לסדר לי טיפול במגע בטוח? אבל סביר להניח שכל זה לא יקרה דווקא אם אני לא אשן ולא להפך! לא יודעת מה באמת נכון יודעת רק שעכשיו כבר 5 בבוקר ואני עדיין לא ישנה פשוט כי לא הלכתי לישון כי יש לי התנגדות ללכת לישון, שנובעת מאיזשהו פחד, שאת מקורו אני יכולה רק לנחש ולבנות כל מיני תיאוריות ואולי אני פשוט מפחדת שאני לא ארדם? ואז מראש מוותרת? לא יודעת אין לי תשובה חד משמעית כנראה זה קצת מהכל וכל מה שנשאר לי לומר זה: בוקר טוב עולם מה שלום כולם?

בוקר טוב שחף יקרה אני אגלה לך מה שינה את כל חווית השינה שלי - אולי זה יכול לעזור לך. חייבת אבל חייבת כרית או שמיכה עבה בין הרגליים ברגע שממקמת את החוצץ הזה בצורה נוחה - רק אז, הגוף נירגע ויכולה להרדם. בדיוק הלילה כשהגוף שלי ביקש את ההפרדה הזו בין הרגליים תהיתי אם אי פעם אוכל לישון כמו בן אדם נורמלי - פשוט להכנס למיטה ולהרדם. מבלי שהגוף יזעק את הזיכרון שלו, מבלי שאצטרך להוכיח לו שזה רק זיכרון, ושעכשיו הכל בסדר. יום טוב יקרה בהצלחה עם העבודות. }{

מצחיקה שכמוך , מי אמר שלישון עם שמיכה או כרית בין הרגלים זה לא נורמלי ??? מה אכפת ולמי אכפת שאת יושנת כך ? אם לך לא מפריע זה לא צריך להפריע לאף אחד !!!! יש חוקים של נכון ולא נכון על-אייך נכון לישון ? לא ידוע לי על חוקים כאלה , עושה לך טוב - תהני ותישני אייך שטוב ומרגיש לך נוח ,לא חושבת שזה קשור לזכרון כזה או אחר אלה רק לנוחות של שינה !!!! חטולית

אני אנסה לשים משהו בין הרגליים או מתחת לרגליים אולי זה יעזור להשאיר את הרגליים שלי במקום ולא להזיז אותן כל הזמן

גם לי יש תקופות בהן אני מפחדת להרדם...אצלי זה מרגיש כאילו אם ארדם כבר לא אתעורר יותר ויצר ההישרדות שלי לא נותן לי לישון...משהו כזה...מקוה שזה יעבור לך...מאוד חשוב לישון... https://cms.amherst.edu/media/view/9798/standard/SleepIsGood.jpg http://d21c.com/DragonsDreams/gar/Sleep.jpg http://ttocsmij.com/janie/goodsleep2.jpg מחבקת דמעה

זאת חוויה מאוד מפחידה לפחד לא להתעורר! אני אישית לא מפחדת לא להתעורר אני יכולה לא להתעורר בזמן אבל אני יודעת שבסופו של דבר אני אתעורר ועכשיו גם אין לי את הבעיה של לא להתעורר בזמן כי אני עובדת אחה"צ ולימודים כרגע אין

הכי אהבתי את הדוב הלבן שישן בערך כמו החתול שלי :)

נראה לי שמה שלא נותן לך להרדם בלילה זה מחשבות טורדניות , מחשבות על כל מה שמפריע לך במשך היום ולא היה לך אולי עם מי לחלוק אותן ? במקום לפנות את המוח ממחשבות אלה את מתחילה לבנות כל מיני תאוריות כמו מגדלים באוויר , והגוף חסר מנוחה כי את לא נרדמת , אני לא חושבת שסיוטי לילה - שאת בכלל לא זוכרת , יכולים למנוע ממך שינה ,אולי במקום לחשוב -שמפחיד להרדם ולישון כי אין שליטה על,,,,,,,,,,מה ? כשישנים לא זקוקים לשליטה , זקוקים רק למנוחה והרגיעה שבאה בעקבות שינה טובה , דרך אגב , את לוקחת כדורי שינה ? יכול להיות שיש לך הפרעות שינה מהכדורים עצמם , לי זה קרה לכן אני מעלה את הנושא , אולי שווה בדיקה ? מה את אומרת ? מקווה שתוכלי לתפקד היטב היום ואם תחזרי מוקדם -אולי כדאי לנסות לנוח כמה שעות גם כדי להרגיע את הגוף מאי מנוחה מוטורית , חטולית

מה זה הפרעות שינה מהכדורים? אני לוקחת כדורים, אבל לא על בסיס יומיומי ואיך בודקים את זה? ובקשר לאיבוד שליטה זה בדיוק העניין, שכאשר ישנים לא צריכים שליטה, לא נמצאים בשליטה על מה? על הכל לי יש בעיה שאני כל הזמן צריכה להיות בשליטה ואיבוד שליטה מפחיד אותי

ואגב את הקושי הזה ללכת לישון אני מכירה מהתקופות בהן אני זוכרת את הסיוטים אפילו יש תקופות בהן יש לי התקפי חרדה לפני שאני מתכוונת ללכת לישון אז גם עכשיו זה יכול להיות באופן לא מודע מהסיוטים, זה מאוד הגיוני ואם אני מרגישה שיש לי איזשהו פחד להירדם, זה יכול מאוד לעזור אם אני אבין את מקור הפחד, כי כשיודעים מה הבעיה, הרבה יותר קל להתגבר עליה, אז אני לא סתם בונה מגדלים באוויר

שחפונת... זה ברור שמתח ודאגה גורמים לנדודי שינה. יש לך הרבה על הראש- לימודים עבודה ובנוסף - כל הכאב הנפשי שיוצא וההצפות הרגשיות.. כמה מעמסה נפש אחת קטנה יכולה לסחוב אז היא מאותת שקשה לה.. למרות שאת מנסה להמשיך כרגיל בכל זאת, בלילה כשההגנות יורדות - הכל עולה ומקשה. וזה ממש סיוט.. שולחת לך ((((((((((((((((((((((חיבוקי))))))))))))))))))))))))))))))))))))) נקווה שהלילות הבאים יהיו הרבה יותר רגועים עבורך.. והנפש תנוח...סוף סוף.

סמויונת תודה על החיבוק הלוואי והתקופה הלחוצה תיגמר לי כבר והכל יסתדר!

ובבוקר נרדמת? האור מבריח את הפחד וההתנגדות? אני מצטערת לשמוע ...זה כל כך קשה פחד...חוסר שינה כל כך הרבה יש לך על הראש.... מחשבות, טרדות... האם יש משהו נטרלי שאת עושה לפני השינה? סרט...קומדיה ספר....עיתון... משהו להסיח את הדעת מכל מה שעל הראש... מקווה שהשלמת שינה.. מחבקת אידה

בד"כ בערב אני רואה איזה סרט אבל זה לא ממש עוזר בבוקר נרדמתי בסביבות 6, כשכבר היה אור מקווה שהלילה אני אשן כי אני מרגישה עכשיו ממש עייפה

זיכרון מוכר וטריגר מוכר שחשבתי שכבר עשיתי עבודה עליהם וזהו ומסתבר שלא ככה בכלל..והכל חזר קשה יותר וכואב יותר...ולא רוצה שוב לחיות את הזיכרון הזה..היום הייתי בטיפול ודיברתי מסביב...לא היה לי אומץ לפתוח שוב את הזיכרון...שוב לתת לו מילים...ורציתי לדבר ולא הצלחתי...ואני כועסת על עצמי כי עכשיו אני תקועה עם המילים ששורפות אותי בנשמה ורק עוד שבוע יש לי שוב טיפול...אווףףףףףףףףףףףףף שונאת את עצמי ברמות מטורפות ממש.... דמעה מטומטמת ממש ממש ממש....

חיבוק הלואי והיו לי מילים עזורות ומנחמות

הייתי זקוקה לו דמעה

כשאין לי עם מי לדבר והמילים שורפות לי בנשמה, אני מוציאה אותן כאן כי כאן יש את הבמה לכך ויש מי שיקשיב ומי שיבין מציעה גם לך לעשות את זה, זה יכול להקל עד הטיפול של השבוע הבא, שתהיה לך הזדמנות נוספת לדבר על זה עם המטפלת

קודם כל מקוה שהצלחת בסוף להרדם... ולהביא את המילים לכאן? לא מסוגלת..אלה מילים קשות מידי...לא רוצה לראות אותן כתובות בכלל... מקוה שהמשך היום היהי טוב יותר דמעה

דמעה לא מטומטמת , ממש לא !!!! דמעה פשוט חנוקה ולא מסוגלת להוציא החוצה מילים דמעה כואבת את הזכרונות שלא מרפים ולפעמים חוזרים ונשנים , -50-דקות טיפול אף פעם לא מספיקות כדי להקיא מתוכך דברים שנשנמרו שם במשך המון שנים !!! לא פשוט בכלל לנבור בפצעים ולתת להם מקום !! לא מובן מאליו שדווקא באותן -50 דקות הכל ישפך כאלו מדברים על בגדים או קניות בסופר , ממש לאאא !!! ושוב , זה שלא יכולת להוציא לא הופך אותך למטומטמת !!! העלו כאן הצעות כדי להקל עליך , אם לא מתאים לך ,,,,,, גם בסדר , רק את יודעת אייך ומתי תהיי מסוגלת להוציא את הכאב שלך , מחזיקה לך אצבעות מתוקה שכשיגיע הרגע הנכון תוכלי גם תוכלי להוציא ולומר ,,,,,,,,,,,,,,,,,, איתך עם חיבוק עדין ורך חטולית

דמעה יקרה מצטערת על הטריגר שחוזר.. על הקושי והכאב... את חשבת שזה נסגר והינה זה חוזר באותה העוצמה... אולי זה לא עובד עד הסוף...אולי זה היה זמני... אולי יש בך משהו שבודק את הטיפול החדש... באם אני יכולה לדבר? להזכר ? לשתף בטראומה? אולי את מרגישה בטוחה כדי לפגוש את הטראומה שוב??? את מקווה שיעלם... בלי למילים... אולי בכל זאת... אנחנו כאן בשבילך מחבקת אידה

גם לי יש לילה לבן אחרת לא הייתי כאן עדיין -אני כנראה צריכה את אספי במנות יותר גדולות כך שאני אפול למיטה כדי לישון חחחחח ביום שיש בערב הבית שלי נראה כמעט כמו תיבת נוח חחח הם הגיעו כולם בזוגות זוגות מי שכבר נישאו מי שעומדים להנשא - אתמול בערב , ומי שעדיין לא החליטו החלטות !!! והכי חשוב מכולם הגיע בוכה עם דמעות זולגות מהעיניים הכחולות שלו כי שמע את שני הכלבים ( הגדולים ) של הבנים שלי נובחים בקולי קולות ונבהל - אספי שלי ,אז ברור שקודם כל הייתי צריכה להרגיע אותו ועד שלא הרביץ חיוך ששוה מילון יורו למרות הדמעות הנוצצות שלו ברור היה לכולם ששום דבר לא יכול להתחיל , הארוחה היתה נפלאה -פשוט טעימה , כולם אכלו ונהנו והאווירה זרמה בכייף עם המון צחוקים ומצב רוח טוב , אני לא כותבת לכן מה הכנתי כדי לא לגרות לכן את החייח המעודן שלכן אבל אם תרצו אוכל להוסיף אחר כך , החברה נשארו כאן עד די מאוחר לאחר שעזרו לפנות את השולחן ולפנות מקום לקינוחים של-פרווה - ופירות , שבת הייתי שפוכה לגמרי ף פשוט נדבקתי למזרון ולא יכולתי לקום , נראה לי שרוב היום ישנתי או שסתם שכבתי , ביום ראשון נסעתי לאספי וחכתי שבעלי יבוא לקחת אותנו כי הבן שלי הבכור היה מלווה חתן ,הוא נסע איתו והיה איתו כל היום עד שהגיעו לחתונה , עוד הספקתי לראות אותם-הזוג שהתחתן אתמול בבוקר לפני שהכלה הלכה למכון כלות והחתן הלך לסידורים אחרונים , אז הספקתי לברך אותם ,ואחרי שהגענו הביתה יכולנו לנשום לרווחה כי כל הבלגן שלפני החתונה היה אצל הבן שלי הבכור בבית ,קניתי לאספי צעצועים מפלסטיק רך צבעוניים בצורות של חיות -מצפצפות שאיתן הוא שיחק , וספר של פו הדוב וחברים שהפנים שלהם מוסתרים ועושים קו-קו ,הוא צחק ונהנה כל כך שהיה שווה כל רגע שהיינו ביחד , היום יצאנו לטייל עם העגלה שלו וקניתי לו עוד גרביים צבעוניות ,וכל הזמן הוא הסתובב עם גופיה וטיטול ,איזה הנאה בנות , באמת אני מאחלת לכולכן הנאה כזו מכל הלב , הערב הוא הלך הביתה ואני כבר מתגעגעת אליו כי אני יודעת שעד שבוע הבא לא אראה אותו שוב כי מחר שוב ועדה רפואית ומחרתיים שוב בדיקות אצל רופאה נוירולוגית כי הכדורים שנתנה לי -לא משו ושוב סופ"ש ושוב לבשל לשבת -אייך שהימים עפים לי בטיל בלי להרגיש היום בצהרים לא רק אספי נפל מהרגליים מעייפות אלה גם סבתא שלו , אני לא מסוגלת להשאיר אותו ככה סתם מול הטלוויזה בלי לעשות איזו שהי פעילות או לא משנה מה , ישנו ביחד ועכשיו כאלו יש לי גפרורים בעיניים , לא נרדמת , רק חושבת על הדברים שעשינו ביחד , על האמבטיה של אתמול בלילה , נתתי לו להחזיק את הדוש כדי למלא מים לתוך האמבטיה והוא התיז עלינו , הוא ראה שאני צוחקת והתחיל גם לצחוק ,היתה פשוט חוויה נפלאה ,מתה עליו , נשמה שלא יחסר לי לעולם !!! מקווה לישון אז,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,ליל מנוחה חטולית

נדמה לי שקראתי למטה באיזה מקום ששאלת אם יש לי ילד מאומץ ? אז ככה , יש לי שלושה בנים משלי ועוד 8 מאומצים שהם החברים הכי טובים וקרובים של הבנים שלי , הם כולם גדלו כאן אצלי בבית , אכלו ישנו התקלחו עשו שיעורים , הכל , כשהם גדלו המשיכו צבא גם המשיכו לבוא בכל הזדמנות בחופשות ולאכול איתנו כאן בערבי שבת במקום להיות בבית שלהם עם ההורים שלהם , ואחר כך המשיכו לבוא גם עם החברות שלהם ,,,,,,,,,מבינה , הם נתנו לי את הכינוי של " אמא מאמצת של כולנו " ולכן בהמון המון אהבה אני מאמצת אותם אלי שהיו הבנים שלי לכן כשכל פעם מתחתן עוד בן מאומץ אני מתרגשת מחדש מאומץ או לא -הוא בן נכון ??? ואני אוהבת את כולם בלי יוצא מהכלל , זהו !!! חטולית

האמת שמדובר בך- זה בכלל לא מפתיע אותי.. גם פה בפורום מרגישים אותך כאמא.. זה עובר מסך ונוגע בכולנו יקרה.. מחבקת אותך חזרה סמויה

איזה כיף אצלכם חטולית!! שתמיד יהיה ככה סמויה

איזה כייף לקרוא... כמה שנפלא וחם אצלך בביית כמה שאת נהנת מאספי שיהיו הרבה כוחות ובריאות לימים וארוח שכזה! ומקווה שבכל זאת ישנת ושלמת שעות, רק טוב אידה

איזה כיף לקרא אותך אין, אין, כמו חיוך של קטנטנים עיניים כחולות גופיה וטיטול... הבחור הורס ברמות - סבתא חתולה - ניפלא חיבוק ללילה טוב - ליז

היום לפני 21 שנים התחתנתי...והיום לפני 16 שנים פחות כמה חודשים התגרשתי...ואיכשהו לא מרגישה שסגרתי מעגל... לא יודעת למה התאריך הזה עדיין מציק לי...אני לא מתגעגעת לבן זוגי לשעבר..ממש לא...אבל אולי מתגעגעת למישהו מבוגר נוסף בבית...אולי מתגעגעת למה שרציתי שיהיה או למה שנראה לי שהיה צריך להיות..לא יודעת...רק יודעת שקשה לי היום עם התאריך הזה.. דמעה

מחבקת אותך חזק(((((((((((((חיבוק)))))))))))))) מקווה שזה יעזור לך לעבור את היום הקשה הזה

בטח שזה קשה אך אפשר לשכוח ,להתעלם.... גם אם לא מתגעגעים אליו... מתגעגעים לדברים אחרים.... לא לבד חלוקת אחריות פנטזיה של זוגיות, משפחה.... פנטזיה שהתנפצה... שיהיה יום טוב שישתפר ותתשתפר ההרגשה, מקווה ויום אחד זה יתגשם...והלבד יתפוגג מחבקת אידה וה

זה תאריך שמסמל את התנפצות החלום גם אם את לא מתגעגעת איליו. אין ספק שזה יום קשה, מקוה שעכשיו כבר קצת הוקל לך עוד מעט יום חדש. ואת יודעת דמעה - אולי זה הזמן להתחיל לחלום את החלום החדש ולהתמלא בתיקוות אחרות ואת עצמך בדברים טובים . שולחת חיבוק

בהחלט לא יום פשוט בהחלט יש על מה לחשוב , כמו למשל סיבת הגירושין מה הוביל לזה , וכל שאר החיים מאז אייך הם נראים ואייך חשבת שיראו כשנישאת , הבדידות מביאה המון כאב ולא תמיד הילדים מסוגלים להפוך את הכאב הזה למשהו נסבל או למשהו שאפשר לחיות איתו כי הרי בסופו של דבר ילדים אינם מסוגלים למלא מקום של בן זוג , היום הזה כבר מאחורייך , מקווה שאת כבר יושנת ובבוקר תקומי ליום חדש עם פחות כאב בלב חטולית

אין לי מילים כרגע....קראתי את מה שכתבתן...היום עבר...מנסה כרגע לחיות כל יום ביומו...לא כל כך מצליחה דמעה

חשבתי קצת. ואז חשבתי עוד קצת. ויצא שבסוף חשבתי אפילו הרבה. את מגיבה אחרת ממני. למרות שאנחנו דומות, בחלק מהדברים. אבל בחלק גם שונות. את מגיבה אחרת ממני, ואולי את זה אני צריכה להבין יותר טוב. לצד הפעמים שאני נשאבת ל"שם", ל"אז", ומרגישה לכודה בזה, לצד זה- יש גם הסתכלות על עכשיו. על מה אני צריכה עכשיו. מה יעזור לי כרגע ומה לבקש מאחרים. ו..אני ממש צריכה אותך. אולי אחרי שסיפרתי לך..אולי לא הייתי צריכה לספר, אני לא יודעת. כי מאז שדיברנו על זה, בעצם לא דיברנו על זה יותר. לא דיברתי איתך על זה, ואני לא יודעת מה עובר אצלך במחשבות. האם את חושבת על זה בכלל. האם את חושבת עליי? גרות באותו בית ולרוב זה מרגיש כאילו שאת לא רואה אותי. זה ממש קשה לכתוב את זה עכשיו. אבל זה מה שאני קולטת ממך, שאת לא רואה אותי. אולי לא רוצה לראות. אולי זה קשה לך מדי כרגע. אולי יש לך את החלק שלך שקשה לך איתו, שאיך זה שלא היית שם כדי להגן עליי. על הילדה שלך. אולי. אני לא יודעת. כי אנחנו לא מדברות. לא מדברות על זה, מאז אותה פעם שדיברנו על זה וסיפרתי לך. רציתי לומר לך, שלא יכולת להיות שם. כי לא יכולת לדעת. תמיד הייתי ילדת "חוץ" כזאת, שלא יכולה להישאר בתוך כותלי הבית וחייבת אוויר בחוץ. תמיד שיחקתי בחוץ, ליד הבית, מתחת לבית, בגינה, טיפסתי כל הזמן על העץ שהיה שם בגינה. נשארת קרובה, אבל לא בתוך הבית. ולא יכולת לדעת שמשהו כזה יקרה. איך יכולת לדעת? דברים קורים. דברים איומים קורים בעולם הזה, ואי אפשר לשמור מפני הכל. אי אפשר להגן מהכל. לא יכולת לדעת ולכן לא יכולת להיות שם. אולי זה יותר הסבר לעצמי כרגע, אבל ככה נראה לי. שלא יכולת לדעת. לא באותו רגע לפחות. לא יכולת למנוע את זה, כי דברים קורים. גם דברים כאלה. עומד לי בכי חנוק בגרון, מבצבץ כזה מהעיניים. מה עושים? אז, באותו זמן, לא היית שם. אבל כרגע, עכשיו, אני צריכה שתהיי. אני צריכה אותך איתי. צריכה שתסלחי לי על כל השנים האלה שכעסתי נורא והוצאתי את זה איפה שרק הרגיש לי נוח, שזה בבית (והנה הברז נפתח...). ורבנו המון. המון... והקשיתי נורא. אני ממש צריכה שתסלחי על זה. ואני יודעת שקשה לך לסלוח, כי אמרת שאת לא סולחת. הראית את זה בכל כך הרבה דרכים. ולי נשאר רק לחכות לרגע, שתשתחררי מהכעס עליי, ותבואי לחבק אותי. קשה לי לבוא לחבק אותך. ובפעם היחידה שניסיתי, בלי מילים...אז דחית אותי. אז עכשיו אני רק מחכה. אבל רוצה לומר לך, שממש צריכה שתהיי איתי היום, עכשיו. למרות כל מה שקרה, ולמרות מה שהיה בדרך מאז ועד עכשיו. צריכה שתאספי אותי אלייך. צריכה את החיבוק שלך. כבר לא בטוחה איך זה מרגיש החיבוק ממך. רק יודעת שממש מתגעגעת לזה. לא יודעת, מין חיבור כזה שאי אפשר לערער אותו. הוא יהיה שם גם כשיש נתק בינינו. ככה זה מרגיש לי. זה מה שרציתי להגיד לך.

אמא שלך קראה את מה שכתבת כאן?? אמא שלי בדרך כלל אני משתפת אותה ורק שתביני היא 70 אני כמעט 40 אנחנו מדברות על זה היום יותר מתמיד אני כועסת המון על המוליד של הבן בכורי שהתעלל בו מינית כך שלאימי בעצם יש לצערי דור שני מוכתם כזה לא יודעת בדיוק באיזה ביטוי להשתמש כדאי לך לדבר איתה ולומר לה לאימך מה שכתבת גרוע זה לא יהיה .

זה יכול להיות גרוע. מניסיו קודם איתה.מפעמים קודמים שהיא דחתה אותי. אני מפחדת כנראה מהדחייה הזאת, ולכן לא ניגשת אליה עדיין עם המכתב הזה. מתישהו זה יקרה כנראה. רק לא כרגע. בינתיים לא. בינתיים המכתב הזה נשאר אצלי. אבל אלה דברים שהרגשתי שאני צריכה להוציא, לפחות על הדף, אם לא מול אמא כרגע.

מנותת יקרה אמא מאכזבת אמא מילה מלאת ציפיות וחום אהבה...חיבוק אבל זה נשאר שם רחוק בתוך האותיות... מצטערת שכך... אבל טוב שכתבת את המכתב וכשתוכלי ותרצי...נתי לה.... אני מבינה את הפחד הגדול מדחיה... אבל העקשנות יכולה לנצח... אם תוכלי לצרף אותה בשלב מסויים לטיפול...זה יכול לעשות ולשפר פלאים... נסי בנתיים לראת מה היא כן יכולה לתת?? נסי להבין שכנראה משהו מעוור ותוקע אותה....אולי בגלל שאתן כל כך דומות??? בהצלחה מחבקת אידה

ריגשת אותי... יש לי הרגשה שאם תשימי לה את המכתב על המיטה אולי מעט שונה, עם יותר הדגשה על הסיבות שאת מאמינה שהיא לא יכלה לדעת, ועל שלא יכלת לספר, ואיך שזה יצא בדרכים אחרות שפגעו בה, ו שהיום את מבינה את זה. והבקשה הכל כך נוגעת ללב - שעכשיו את מבינה את כל אלו וכל כך זקוקה לה. יש לי הרגשה חזקה שהיא תרים את הכפפה - ואת אין לך מה להפסיד רוב הסיכויים שתופתעי לטובה, ושזה יהיה שווה את המאמץ, ואם היא תנהג כפי שאת מצפה אז לא קרה שום דבר חדש והמצב נשאר כשהיה. שולחת לך חיבוק וברכה שתזכי בחזרה לחבוק ולאהבתה של אימך

היי מטע סליחה שאני כזו דבילית ולא מבינה , על מה אמך צריכה לסלוח לך ? על שנפגעת והיא לא ידעה ? על זה שלא סיפרת אז בזמן שזה קרה ? על כל הכעסים והמריבות שהיו לכן ? על הכל או על משהו מאוד ספציפי ? על מה היא לא סולחת לך ? ושוב סליחה שאני כזו דבילית אבל ,אני חושבת כאמא ל-3 בנים שיש לי שאני לא הייתי מסוגלת לכעוס על בן שלי אם היה בא אלי באחור של,,,,,,,,,,,כמה שנים ומספר לי שקרה לו חלילה וחס ,,,,,,,,,,,ושלכן הוא רב איתי ולכן תקופת הסבל וכל השאר -פשוט הייתי מאמצת אותו אל חייקי ומחבקת אותו מתוך הנשמה על כל הכאב שלו ועל כל הסבל שלו ולא עושה איתו כזה "ברוגז " או מתעלמת ממנו או כל דבר אחר , כשהבן שלי הבכור הלך לנחל לפני הגיוס לצבא הוא היה פשוט הבן הכי מאושר בחיים שאני ראיתי , עברו כמה חודשים ופתאום הבחנתי בשינויים מאוד מוזרים בהתנהגות שלו -הייתי משוכנעת שמשהו רע מאוד קרה לו שם בהתנחלות , נסיתי בכל דרך אפשרית לדלות ממנו פרטים , שלחתי את כל החברים שלו וגם את החברה שלו שינסו לדובב אותו כדי לדעת אם קרה לו משו ,עד היום יש לי בהרגשה שלי שכן קרה ושהוא לא מדבר , לא משנה , אני לא מתיימרת לנסות להבין את אמא שלך על תגובותיה כי כנראה שכך מתאים לה להגיב , ואת שמכירה אותה מקרוב כל כך טוב - לבטח יודעת ומכירה את התגובות שלה , תנסי להבין על מה ולמה היא לא מוכנה לסלוח לך ,תשתדלי להמשיך את חייך כרגיל כי אחרי הכל החיים ממשיכים , היא זקוקה לזמן עיכול ,,,,,,,,,אולי הרבה מעבר למה שאת מסוגלת לתת לה את הזמן שהיא זקוקה לו ,יתכן ויש לה חשבון נפש מאוד ארוך עם עצמה ועם כל מה שסיפרת לה , אולי היא זקוקה למרחב זמן שבסופו היא תפנה אלייך ותדבר ,חכי בסבלנות אם את עדיין לא מוכנה לתת לה את המכתב שכתבת כנראה שגם את עדיין לא מוכנה לתגובה שתבוא ממנה לאחר הקריאה אני לא מכירה אותה ובטוח שלא שופטת אותה עשי את הדברים בקצב שלך כמו שאת מכירה את עצמך וכמו שאת מכירה אותה בהצלחה חטולית

על כל הפעמים שרבנו בהם, ושעשיתי לה את המוות. כל השנים בין גיל 7 ועד הצבא לפחות, היו שנים של בעיטות מצדי ומתח בבית והמון המון כעס. אז ההורים שלי פירשו את זה כאילו שהשתחרר לי איזה בורג. כי מילדה טובה שעושה כל מה שמבקשים ממנה, התהפכתי והפכתי לילדה מופרעת- לפחות בבית. בבית ספר לא עשיתי בעיות, כי לא הרגשתי כנראה בנוח להוציא משהו מזה שם. ממה שהרגשתי. מצד שני, גם לא ממש למדתי, ולא התמדתי. לא בכוונה או במודע, כי שום דבר מזה לא היה במודע, עד השנה האחרונה בעצם, כשהכל עלה בזיכרון. אמא לא מקשרת (למרות שניסיתי לדבר איתה על זה ולהראות לה את הקשר) בין מה שקרה, לבין זה שכעסתי כל כך. ושרבתי איתם (עם ההורים) כל כך הרבה, ומגיל צעיר יחסית (יחסית למרד נעורים, גיל ההתבגרות וכו'..). לא רק שהיא לא מוכנה לקשר, ולראות את הקשר, אלא שעכשיו, שאני לא נכנסת איתם לריבים, וממש משתדלת להחזיק את עצמי במצבים קשים מולם (כי יש לי גם את ההתפרצויות כעס/זעם שלי. זה לא נעלם..), גם כשאני ממש מנסה לא להיכנס לריבים כאלה איתם, היא עדיין לא מוכנה לסלוח ולנסות לשכוח ולשים את זה בצד, ולראות שאולי אני קצת אחרת ממה שהייתי. ושאולי אני ממש מנסה להתקרב אליהם חזרה...אבל היא לא נותנת לי. היא לא סולחת. כאילו שאם היא מסתכלת עליי, אז היא לא רואה אותי כמו שאני עכשיו, היא רואה את נטע של פעם, ולא יכולה להשתחרר מזה, כי כנראה שעד כדי כך הכאבתי לה. זה מסובך לי כרגע לגשת אליה עם המכתב שכתבתי לה. והלוואי שאחרי שסיפרתי לה, שהיא הייתה באה ומחבקת. היא לא עשתה את זה. ובסיטואציה הזאת, שפשוט אמרתי לה, אמרתי לה שזה מה שאני צריכה עכשיו... היא שאלה אותי "מה את רוצה שאני אעשה עכשיו? זה קרה כבר מזמן". אז אמרתי לה שחיבוק יכול ממש לעזור לי כרגע. והיא רק המשיכה לשבת שם ולבהות בי, כאילו שביקשתי ממנה לצאת למשימה בלתי אפשרית או משהו....כנראה שזה ככה בשבילה...בלתי אפשרי. וקשה לי לקבל את זה רק בהבנה ולהסתכל רק על הקושי שלה, כי בינתיים אני ממש זקוקה לה. ולחיבוק שלה, שהיא לא מסוגלת לתת לי.

הכל אצלי הזוי- לא פלא שכולם אוןמרים שאני מעופפת. מעל לכל דמיון אנושי.. סיפרתי לכן שאימי אם בית במוסד לנפגעי נפש בקהילה. מאוד עוזרת לאנשים זקוקים נחשבת "למלאך" של המוסד, קיבלה השנה עובד מצטיין ואות הוקרה באירוע חגיגי. אני גאה בה מצד אחד. חטולית באחת ההודעות קצת בלבלה שהיא עובדת במוסד לנפגעי תקיפה מינית ואני תיקנתי אותה. אבל פתאום נזכרתי במשו- עד כמה שזה יישמע הזוי: אימי עזרה גם לנפגעות תקיפה מינית והצילה אותן. כן חטולית- בטעטתך התמימה גם צדקת ועוד איך צדקת! כשהייתי בת 11 אימי הכירה את בעלה השני. ולבעל אחות גרושה שחיה עם חבר ולה שתי בנות אז בנות 4 ו 6. מלאכיות קטנות ויפהפיות. טיפלתי בהן והייתי להן כאחות גדולה. הן היו חולות עליי ומעריצות אותי! כילדה ב 11 תמיד שמעתי לחשושים אצל המבוגרים (אמא ושכנה שלנו) שהן חושדות בחבר שהוא כזה סוטה.. כי פעם שהתארח אצלנו אז אימי תפסה אותו בליליה צופה בסרט כחול. והיה כזה ידועא שהוא קצת חולה מין.אמא אמרה " מ' צריכה להיזהר כי יש לה בנות קטנות" וכל זה היה בגדר לחשושים ודיבורים והבנות והאם מעולם לא נחקרו. החבר הזה של האמא חי ופרנס אותן עד שהבנות גדלו גיל 17 ו18. ושמעתי שהוא נוהג בהן באלימות- מילולית, סוגר אותן בבית, לא נותן להן לצאת עם חברים , צועק שפותחים את המקרר בקיצור- גהינום! וברור שהבנות סובלות אבל ידם של כולם קצרו מלהושיע. ואז- יום אחד אחת הבנות שנמאס לה נפתחה בפני אימי והתוודתה שהוא פוגע בהן מינית החל מגיל 4! אימי- שתמיד חשדה במתרחש פעלה ודווחה על המקרה לפקידת סעד. ולא היה אכפת לה מה יחשבו במשפחה ונפתח סכסוך נוראי וכו'. אבל הבנות ניצלו מציפורניי האכזר. על הילדה הבגירה בת ה- 18 הוא לא נענש אבל על הקטינה - כן. האמת קיבל עונש די קל- עבודות שירות אבל העיקר שהוא הוצא בכוח בית משפט מחייהן של הבנות. אימי התעמתה עם אימן למה היא שתקה! ואיפה אני נכנסת לסיפור הזה??? אני חושבת שהייתי אחריי צבא שכל זה התפוצץ.. כן..כבר גדולה.. גיל 23 או 24... בת"א עובדת שוכרת דירה.. הכי מצחיק- שכל כך ריחמתי על הבנות שזה קרה להן ואמרתי בלב- איזה מזל שזה לא קרה לי! מזל..מה לי ולזוועות האלה. איזה מקרים יש בעולם.. מעניין איך דברים כאילה קורים.. פלאי עולם.. הייתי כל כך רחוקה מהפגיעה האישית שלי- ספק אם זכרתי משו..עבדתי לי בחברת הייטק ברמת-גן באיזור העסקים..מתלבשת לי, מבלה עם האף למעלה.. גיחי גיחי.. ו.. כל כך הייתי גאה באימי שהיא הייתה חזקה והצילה אותן! והוקיעה את הסיפור בכל הכוח.. וכיום אני שואלת: איפה הייתי אני? ולמה אימי לא הייתה בשבילי?!?!? הזוי..

כן....את צודקת....הזוי.... היא יכלה לעשות זאת... אבל כנראה שלא עבורך....זה היה קשה מדיי היא עשתה מה שהייתה צריכה לעשות דרך אחרים... זה יותר קל כנראה...יותר מרוחק... בטח יש לה את המניעים שלה מאחורי הקלעים... דברים שאולי היא סוחבת וקשה לה לראות... אולי לכולנו יש את זה??????????? בצורה כזו או אחרת....? דברים שקשים וקלים לנו יותר??? שאלה? חזקי ואמצי סמויה יקרה אידה

כנראה שקשה לראות מה שיש בבית וקל יותר מה שיש לאחרים בחוץ אבל שזה קורה אצלך מסרבים בכלל האמין- זה הופך לקשה מנשוא לבלתי אפשרי. אימי מיד האמינה לבנות. ועזרה להן במחיר סכסוך משפחתי עם אימן. מעניין אם אני הייתי פונה אליה היא הייתה מאמינה לי באותה בקלות. ונלחמת בשבילי ומסתכסכת בשבילי. לא בטוחה שכן. וגם לא מתכוונת לנסות עדיין. יש לי את התרוצים שלי. תודה על החיזוק ו..יום נעים...

שום דבר לא הזוי מתוקה דווקא הפוך גם אימי לא הייתה שם בשבילי אני כיום עם אחד מהבנים שלי מטופלים של אל"י אחד מהבנים נפגע על ידי מולידו במרכז קשר אני הייתי ועדיין שם למען הבן הבכור שלי הקטן נגרר אבל אין ברירה זה החיים . לכן סמויה יקרה שום דבר לא הזוי . אמך לא הייתה שם כי את לא שיתפת אותה עד היום היא לא יודעת ולכן היא לא שם בשבילך מה גם שהיא אהבה אותו ואת יודעת אהבה מעוורת ולא ניתן לראות מבעד לאהבה ולכן אם היית מספרת לה על כך לא בטוח שהיא הייתה מקבלת את העניין אבל עכשיו מה מונע ממך לספר לה את הסיפור???

אני אמרתי לחטולית שבהזדמנות אני אמנה את כל הסיבות למה אני לא מספרת לאימי... וואוו- הרשימה ארוכה... ואגב, מה שלום הילד עכשיו? איך הוא מתקדם? עוזרים לו בא"לי? מצטערת מאוד לשמוע שהוא נפגע ע"י מולידו. כל- הכבוד שאת שם בשביל ילדייך. ממש לא ברור מאליו וראוי להערכה. חיבוק סמויה

לצערי הסיפור הזה על האם הניפקדת חוזר על עצמו גם אצלי אמא שטיפלה בכל העולם ראתה כל אדם ביסוריו תמיד היתה שם ראשונה לעזרה אבל בתוך הבית פנימה היא לא קלטה את המצוקה אמי מתה לפני שאני התעוררתי להתחיל לדבר על העניין ואני מרגישה פיספוס גדול שלא הספקתי לדבר איתה על כך ועל איפה היא היתה, ולזכות בניחומים מאוחרים ברור לי שאם הייתי משתפת אותה ומאירה את עייניה היום - היא היתה נותנת משענת גם אם באיחור אני בטוחה שזה שווה וכדאי... דברי איתה אל תשארי עוד לבד ועם כל השאלות הקשות. שולחת חיבוק

אני כתבתי לחטולית שהרשימה ארוכה ב תרוצים למה אני לא מספרת לאימי. עכשיו, סבתי חלתה ואני כל כך לא רוצה להכביד. כל פעם זה משהו אחר. למה חסר לה צרות ודאגות ועבודה שגם זה יתווסף פתאום?? אז אני תמיד מצמצמת את עצמי פנימה ונדחפת לפינה. ומשתדלת להסתדר לבדי ככל האפשר. אין לי ברירה אחרת.

את לא שיתפת את אימך במה שקרה לך ויתכן -אני רק אומרת שיתכן ואם היתה יודעת יכלה לעזור או לא ?!?! מה את אומרת על אמא שכן יודעת כי אני כן מספרת לה על אונס שעברתי ,ובעלה שגם הוא אחד מהפוגעים בי כן מאמין לי ובנוסף עושה מעשה , הוא בעצמו הולך לחפש את ההורים של הבחור שאתו יצאתי -כן , בבית הכירו אותו ובעלה של אמי ידע היכן יש להם עסק לכן הלך כדי להתלונן על הבן שלהם כי כך היה נהוג לפני המון שנים -הם סגרו את המקום ולא נראו שוב בשום מקום אבל הוא לפחות ניסה לעשות משהו למעני בעוד שאמי, כן אמי יולדתי לא האמינה לאונס שעברתי ומעבר לזאת היא עוד האשימה אותי שאני גרמתי לו שיאנוס אותי ????? זה לא הזויייייייייי אז מה כן ??????? חטולית

על האונס שעברת.. ועל זה שאימך מולידתך - לא מאמינה לך.. זה רק מוכיח מעל לכל ספק שמה שאנחנו מספרות וחושבות שהוא הזוי אינו הזוי כלל אלא מציאותי! אני יספר לך בהזדמנות מדוע אני לא מספרת לאימי- והרשימה ארוכה... תודה שאת מאמינה לי יקירה! שולחת לך חיבוק ענק ענק! סמויה

ואפשר לחפש בו מידע מעניין אחרת מה הייתי עושה ב-5 לפנות בוקר?! אני תוהה אם יש לי סיכוי לקבל נכות נפשית ואולי גם איזושהי קיצבה נחמדה :) אבל זה סתם אני לא יכולה לעשות את זה גם אם זה היה אפשרי מבחינה טכנית כי מי ירצה להעסיק מטפלת בעלת נכות נפשית :(

בסביבות 6 התנתק האינטרנט - תקלה איזורית ורק עכשיו, אחרי שעה התחבר היה לי מה זה משעמם בהתחשב בעובדה שעדיין לא מצליחה להירדם מעניין אם יצא לי בכלל לישון לפני העבודה מזל לפחות שאני עובדת אחה"צ ויש לי עוד סיכוי לישון היום כמה שעות אוףףףףףףףףףףףףףףףףף הלילות הלבנים האלה :(((((

שחפונת.. מה פתאום נכות נפשית???? ייתכן?יש מצב לזה? אין... ביטוח לאומי בטח לא מכיר במקרים שלנו. רק אם נפתח משפט ובמשפט מוכיחים מעל לכל ספק את הנזק הנפשי שנגרם כתוצאה מההתעללות אז בית המשפט פוסק תשלומים לקורבן מהתוקף. ומשפט- זו דרך קשה של עדויות, רכילויות, האשמת התוקף, מפגש איתו בבית משפט.. לא נעים בכלל.. אני יודעת.. גם בי התעורר יום אחד צורך להיות מוכרת- שמגיע לי פיצוי כלשהו כספי לפחות בשביל טיפולים פסיכולוגיים. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. ואגב, נניח שביטוח לאומי יכיר בך כנפגעת נפש בעקבות גילוי עריות ותקבלי קצבה מהמדינה- את יכולה לנסות לברר איך אפשר לפתוח הליך כזה. תצטרכי פסיכולוג מהשירות הפסיכולוגי הציבורי שיתן מכתב והמלצה על הפגיעה הנפשית ולא נראה לי שזה יפריע לך בעתיד בקבלה לעבודה. את לא חייבת לספר את זה זה אישי שלך. אלא אם כן יש עניין מס הכנסה שכל עוד תקבלי מהמדינה אסור יהיה לך לקבל הכנסות מעל לסכום מסויים. זה מורכב. תלוי מה את רוצה. ואגב גם שמקבלים את הקצבה אח"כ יש כל כך הגבלות על הפרט- איסור להחזיק רכב , איסור לצאת לחו"ל בתקופת קבלת הקצבה ועוד ועוד.. וזה אורך הרבה זמן עד שפוסקים בכלל קצבה כזו. לכן, אולי אין ברירה ולנסות ולהחזיק בכל הכוח בעבודות שיש לנו ולממן את עצמנו כמו שאנו רגילות. אין ברירה. הינה אנחנו עושות את זה! עם כל הקשיים. אבל את יודעת מה מרגיז אותי?! שמצד אחד העלו את רף המודעות במדינה לגבי תקיפה מינית ואונס. כולם מדברים על זה, נפתח קיר עדות אבל- איש אינו מוכן לעזור ממש לנפגעות בטיפולים פסיכולוגיים- שזה לב העיקר. זה טוב וזה יפה שכולם בוכים ומזדהים איתנו. אבל בקבלת עזרה פיננסית- מה פתאום!כסף לטיפולים - אף אחד לא מכיר בנו. יש מרכזי סיוע- אבל כמה?!?!? וברוב המקרים הם רחוקים ואין להם מספיק כוח אדם. זה נחמד שמרשים לך לבכות בטל' ב1202- ולעיתים מי שעומדת בצד השני גם קרה ולא ממש מבינה..או אכפתית גם נתקלתי בכאילה במרכז הסיוע ומזה התאכזבתי מהם! מרכזי הסיוע לדעתי טובים לדבר אחד- לאחרי אונס בזמן אמת וליווי הנתקפת. אבל שהם שומעים על פגיעה מלפני שנים- היחס הוא לגמרי אחר. אני הרגשתי את זה. אני ידבר על זה בהזדמנות אחרת.. אז אנחנו באותו מצב- אמנם מדברות על זה אבל לא ממש עושים בשבילנו משהו. הכל חרטה!

http://www.eshkol.com/images/seascape.jpg

מלא אור אנרגיות ומזל מזל שיש אינטרנט.............. תחפשי כל מיני דברים מעניינים יותר עבורך.... יום נפלא אידה

למה מעניינים יותר? קיצבה זה לא מעניין? לדעתי זה מעניין ביותר!!!! אלף - אלפיים שקל נוספים לא היו מזיקים לי בכלל!!!

וואלה .. איזה כיףףףף מתוקה - הלוואי והיה אפשר לעשות פוס מהחיים האלה אבל את באמת במקום אחר כמו שאידה אמרה אז במקום קיצבה תכנני לעצמך מנוחה, זמנים של אגירת אנרגיה - מ'תומרת??? חיבוק - ליז

לפעמים לא מזיק לחלום :)

"מי ירצה להעסיק מטפלת בעלת נכות נפשית :( " אווץ כאב אני יודעת שזה לא נאמר משום מקום בכוונה לפגוע במישהו אבל זאת הדעה הרווחת בציבור מי ירצה להעסיק מישהו בתחום הטיפולי כשהוא נכה נפשית אז בתור אחת שמקבלת קצבה קבועה של 100% חשבתי על זה המון ותמיד הכנתי את עצמי לשאלה הזאת שאני יודעת הרבה יותר מאחרים כי אני יודעת לא מהספרים אלא מנסיון אישי.. אבל בסופו של דבר אני נשארת נכה וסוג של פגומה וכן זה נחמד ההטבות ועוד 2000 שקל כל חודש אבל זה לקום כל בוקר ולדעת שאני נתמכת סעד פעם חשבתי שאולי לא מגיע לי ויש כאלה שצריכים יותר ממני אבל בכל בוקר כשאני לא מצליחה לצאת מהבית כי אני מפחדת או כי זה עוד לילה טרוף שינה אני יודעת שאני צריכה את הקצבה הזאת לא בשביל ה2000 שקל תוספת כל חודש אלא כי בזכות הכסף הזה אני חייה עצוב אבל אמיתי אני חושבת שהרבה לא מבינים מה זה להיות נכה נפשית מה זה באמת להיות נכה נפשית אני חושבת שגם אני לא מבינה אבל היום אני יודעת מטפלת עם נכות נפשית אני לא איהיה ולא כי לא יעסיקו אותי ולא כי אני חכמה פחות ממישהו אלא כי אני באמת נכה אני זוכרת שיחה שהייתה לי עם הפסיכאטר שלי שאמר לי שקשה לחיות ככה שאת יודעת שבכיתה את בחלק החכם יותר מהרוב ובד"ך זאת שיושבת לידך את גם חכמה ממנה אבל בסוף היא מצליחה יותר ממך כי לה יש את היכולות הבסיסיות שלך אין את הסבלנות ללמוד ואת הראש ללימודים כשהראש שלך רץ לאלפי מצוקות אחרות. איטלגנציה לא מספיקה כשיש ימים שהדיכאון משתק לך את כל האיברים. ולא יודעת מה ניסיתי להגיד ואני יודעת שלא התכוונת שחף ואני לקחתי את זה למקום מאוד אישי סליחה

מה שאני יודעת מהניסיון האישי שלי ומנסיונם של עוד אנשים זה שאם באמת רוצים אפשר לנצח את המחלה ואפשר להשתקם אם כל יום שקמים בבוקר יודעים שזאת המטרה ולא מוכנים לוותר ולא מסכימים לתת למחלה לשלוט עלייך ולנצח אותך ולהילחם כל יום מחדש על לקום בבוקר על החיים ועל עצמך עם הרבה מאוד עקשנות ובלי להרים ידיים אפילו לא לרגע אחד לקבל החלטה וללכת איתה עד הסוף את יודעת מה הפסיכיאטרית שלי אמרה כשסיימתי את התואר הראשון? שזה הזוי שהצלחתי לעשות את זה! (ככה במילים האלה בדיוק) כי במצב בו הייתי מקומי היה במחלקה פסיכיאטרית ולא על ספסל הלימודים ובכל זאת עשיתי את זה! הצלחתי לסיים את התואר הראשון בהצטיינות אז גם אם זה נראה הזוי זה עדיין אפשרי אל תגידי אני נכה אל תוותרי על עצמך!!! יש לך את היכולת ואת הכוחות את רק עדיין לא מספיק מאמינה בהם ברגע שבאמת תאמיני שאת מסוגלת את תהיי מסוגלת!

אני לא כתבתי את דעתי האישית אני פשוט מודעת לסטיגמה שקיימת בחברה ובגלל הסטיגמה הזאת בזמנו גם סירבתי להתאשפז כי חששתי שזה יכול להרוס לי בעתיד כשארצה להתקבל ללימודים או לעבודה והיום יש מקומות בהם אני יודעת שאסור לי לגלות מה מצבי הנפשי ואסור לי לגלות שאני לוקחת כדורים פסיכיאטריים, למשל כי אם אני אגלה אני אשאר בלי עבודה

חזרתי מחופש לקחתי לי שבוע ימים בשביל סתם סטלבט, סטלנה, (או איך שלא תקראו לזה) אמיתית. ללא מחויבות לעבודה, למטופלים, לאבא, לילדים, לבן זוגי שיחיה - פשוט נסעתי לכמה ימים. ישנתי איפה שהסתדר אצל משפחה במרכז,פינקו אותי, עשיתי קצת קניות, קצת בייבי סיטרינג מזדמן לאחיינים, ולילה לבן אחד תל אביבי והפעם לבן מסיבות טובות-רחובות שוקקי חיים,מסעדות עמוסות, מופעי רחוב, רצים, נגנים, כיף חיים. אבל מה שהיה הכי ניפלא העובדה שבאמת חוויתי רוגע, שום תחושה של עוררות או דאגה, גם שניכנסתי מדי פעם בפורום וקצת היה כאן לא נעים... הצלחתי לעצור את עצמי מלהכנס לסרטים.... ואם בכל זאת פגעתי (ילדונת??) זו לא היתה הכוונה אז זו ההזדמנות להתנצל. אז השבוע חוזרת לשיגרה ומרגישה שאני מתחילה לחיות את החיים החדשים שלי - התגברתי על הכמיהה למטפל , על הצורך לשמוע ממנו , לחוש שאני חסרה לו... זהו, זה עבר. ומקווה שגם אם שוב יתעורר - העוצמות ויכולות ההתמודדות שלי הרבה יותר חזקות. מאחלת לכלכן המון המון טוב - אוהבת ליז

איזה יופי!!! כל כך כיף לשמוע על החופשה המוצלחת :))) מאוד מאוד שמחה בשבילך!!! :) שיהיה לך שבוע נהדר תשמרי על התחושה המרגיעה הזאת שהבאת איתך מהחופשה! שחף

באמת משב רוח מרענן הבאת לכאן.. כיף לשמוע..

אני שמחה שהצלחת לחוש שלווה זה דבר נפלא ואפשרי מסתבר נשמע כייף אמיתי שבוע נפלא אידה

לכול מי שענתה להודעה האחרונה תודה לקח לי זמן ב לחשוב אל זה אחד בגלל המבחנים ושניים כי אני די היתי נפשיתי אל הפניים באישפוז יום הציאו לי אז הוסטל ואני לאחר ששמעתי כמה עלילות אם מחברה שם ואם מאנשים אחרים באישפוז מעוד פחדתי מה זה דיור מוגן? איך מגיעם אילו? תודה מראש

קודם כל דיור מוגן והוסטל זה לא אותו דבר יש סוגים שונים של דיור מוגן בין היתר מגורים בדירה באופן עצמאי עם ליווי של מדריך ועובדת סוציאלית הנה הסבר על הוסטלים: http://www.shelpro.co.il/Pages/Site/Static/HostelsPage.aspx ההוסטלים מאוד שונים אחד מהשני יש קטגוריות שונות של הוסטלים ובכל קטגוריה ההוסטלים שונים אחד מהשני יש הוסטלים עם דירות נפרדות ויש הוסטלים עם חדרים נפרדים באותו בניין תנסי לברר במה בדיוק מדובר איזה סוג של הוסטל מתאים לך באופן אישי ואז תבקשי ללכת לשם ולהתרשם, אם זה אפשרי עוד מידע: http://www.slavpro.co.il/Pages/Site/Static/RightsPage.aspx למטה מוסבר גם למי מיועד איזה סוג של דיור איך מגיעים - עדיף לשאול בפורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה: http://community.walla.co.il/?w=/2416/1553/@f/index.forums2 יש לך זכויות גם כסטודנטית עיוורת למשל השתתפות בשכר דירה אני לא יודעת אם את מכירה את כל הזכויות שלך בכל אופן יש לך כאן מידע על הזכויות ולאן לפנות לקבלת העזרה: http://www.myrights.co.il/61957/%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%94 ועוד: http://www.myrights.co.il/61957/זכויות-נכים-בדיור בהצלחה שחף

שירותי שיקום בבריאות הנפש: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catid=29&pageid=1653 קיצבאות בבריאות הנפש: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?PageId=129&catId=25&maincat=10 קיצבאות ביטוח לאומי וקביעת אחוזי נכות + לאן לפנות: http://www.btl.gov.il/NR/exeres/2972EB21-95EE-42CC-93C7-587ED5BFE929.htm#38EB0508_5FA8_450B_B0AA_115ED4EAB0E2

אני חושבת שאני יכולה לתת לך מידע קצת מיהמן מהשטח בתור אחת שהתגוררה תקופה בהוסטל ומהצד השני גם עבדה בהוסטלים לפעמים המידע שמוסרים לך וכל המילים שכותבים לא ממש מדויקים.. אני לא ממש עקבתי בפורום אז לא יודעת מאיזה אזור את אבל את ההוסטלים באזור השרון והמרכז אני מכירה קצת (גם כדי לתת להמלצות) בכל אופן גם לגבי דיור מוגן יש כל מיני עדיפות כמובן לדיור מוגן לוייני. בכל אופן אם תרצי רק תגידי

אף אחת, אמי היא אם בית במוסד שיקומי לנפגעי נפש בקהילה- דיור מוגן לנפגעים ושילובם בקהילה הרגילה. אם תרצי לשאול אני בכיף ישמח למסור לך מידע על הדיור הזה. יודעת פחות או יותר פרטים...

שחף כל הכבוד...אין עלייך אחת שיהיה בהצלחה כל דבר שיעזור וישמור מבורך בהצלחה אידה

תשקיעי את הנשמה תתני הכל תהיי שם תמיד תחבקי תנשקי תעטפי אם צריך ובסוף היום איכשהו תמיד תשארי לבד לבד עם החושך לבד עם הזיכרונות לבד על הדמעות לבד ואין מה שימלא אותך ואין מי שיחבק אותך ואין מי שיקשיב לך ואין מי שיבין אין מי שיגיד שיהיה בסדר לבד נמאס לי להיות האמא של רוצה עכשיו להיות קצת הבת של.... עצוב לי דמעה

:( דמעה

זה שאין אמא זה מתסכל וכואב אבל זאת עובדה ואין בררה, אלא להשלים עם זה אבל יש מטפלת ויש חברות שבאיזשהו מקום יכולות לפוגג את הלבד ובד"כ בגיל מבוגר אמא כבר לא תופסת את אותו המקום שהיא תפסה בילדות היא כבר לא נמצאת שם כל הזמן היא כבר לא יכולה להגן ולשמור וגם לא יכולה לפוגג את הלבד היא לא משכיבה לישון ולא מקריאה סיפור זאת רק פנטזיה שלא יכולה להתגשם תנסי להיאחז במה שיש ולא במה שאין ואז הדברים יראו הרבה יותר פשוטים והחיים יהפכו להרבה יותר חיוביים ואופטימיים

שחף אני יודעת שאין לי אמא...ולא תהיה...ואני יודעת שהכל פנטזיה..ואני גם יודעת שצריך להתרכז במה שיש...בסך הכל הבאתי כאב שיש אצלי שמפריע לנשום...כל החיים שלי אמרו לי להסתפק במה שיש לי ולא לרצות את מה שאין...אני מנסה...באמת...אבל מותר לי לכאוב את מה שאין...ומותר לי להרגיש לבד...אני יודעת שאם מסתכלים מזווית אחרת אז גם רואים דברים אחרת...אולי אני פשוט רגילה ללבד ולא רוצה לוותר עליו... לא יודעת.. סתם עצבנית וקשה לי עכשיו... שתהיה שבת שקטה דמעה

מבינה את ההרגשה זה באמת קשה כמה אפשר להיות בשביל ורצון והצורך שישאלו, יטפלו יחבקו יגשו ארוחה חמה פינוק של אמא בזמנו שאלתי אם אפשר לדמיין את זה? לבנות את אמא מחדש? זה עוזר או מקשה? שולחת חיבוק אידה

מבינה את ההרגשה זה באמת קשה כמה אפשר להיות בשביל ורצון והצורך שישאלו, יטפלו יחבקו יגשו ארוחה חמה פינוק של אמא בזמנו שאלתי אם אפשר לדמיין את זה? לבנות את אמא מחדש? זה עוזר או מקשה? שולחת חיבוק אידה

השבת יש לי אורחים -יתכן שישארו לישון -כמובן הילדים עם אספי ,והשאר יגיעו לארוחת ערב , בשבוע שעבר הרי היה לי יומולדת ואף אחד לא יכל להגיע בגלל שאחד המאומצים שלי עשה מסיבת רווקים וביום ראשון הקרוב תהיה החתונה אז כולם יגיעו הערב ויהיה כיייייייף , אני בהכנות כבר מאתמול בישולים תיגונים ועדיין יש מה להכין ,אני לא מכינה את כל זה בשבילי , הם ביקשו שתהיה סעודה חגיגית השבוע אז מה אכפת ? שיהיה , העקר שכולם יהנו ויהיו שמחים , לצערי לחתונה אני לא הולכת למרות שמאוד הייתי רוצה להיות שם ולראות עוד בן מאומץ מתחתן אבל זה רק בגלל שאספי יהיה כאן ,בעצם למה בגלל ? בזכות , כן , בזכות בהחלט והוא ישאר כאן לישון ,יהיה שמיייייח בהחלט , קניתי לבונבון גופיות כתפיות ותחתונים , כשאני רק מדמיינת אותו בגופיה ותחתונים כבר בא לי לאכול אותו ,מתה עליו !!!!! בנות אהובות- שיהיה לכולכן שבת של מנוחה שבת שלווה שבת רגועה והמון המון אהבה חטולית

חטולית אל תכעסי עליי- אני יכולה לשאול אותך משו ט'- שמציק לי?? אני שואלת אותךכ י אני מרגישה איתך חופשייה. בבקשה פתאום זה משגע אותי- אימי עובדת כיום בבריאות הנפש. כן כן. לא יאומן כי יסופר, הא? אצלי הכל הזוי! מה אני יעשה.. היא אם בית במוסד שיקומי לנפגעי נפש. אימי אוהבת את התחום הזה. פעם עבדה בבתי אבות בנקיונות בתי זקנים אבל הצליחה בסוף להתקדם. סבתי חלתה השבוע ונזקקה לאשפוז במח' פסיכיאטרית של ביה"ח. לצערי זה "גיבש" אותנו המקרה ואנחנו יותר בקשר. אז אמי צמודה אליה וכשהקפצתי אותה לשם לבקר את סבתי היא סיפרה לי באוטו שיש בחורה מדהימה בת 35 במח' שהיא כל כך נוגעת ללב ש.. היא נאנסה פעם וזה גרם לה להתמוטט. ואימי כל כך מבינה אותה ומזדהה עם זה. וכמובן שהיא מאמינה לה כי אימי מכירה את הסיפור מהאחיות ומהרופאים שקשורים אליה בעבודה. כך שברור שזה לא המצאה. והיא כל כך מבינה אותה ואת זה שהתמוטטה, לא פלא.. אז שאלתי את אימי בתמימות כאילו זה לא נוגע לי בכלל:" מה, אמא אונס יכול לגרום למיהו להשתגע?" אז קיבלתי מאימי נזיפה על שאלתי המטופשת והרצאה מה פגיעה מינית יכולה לעשות. והכי קטע שאימי- שעוסקת בתחום בריאות הנפש לא יודעת עליי בכלל. האמת, קשה לי לקבל שאפשר להשתגע מזה. אני נשבעתי לעצמי שזה לא יקרה לי. תראי, אני לפעמים לא יודעת אם בכלל להכליל את עצמי בקטגוריה הזו כי אני לא עברתי שום אונס. הכל היה בהסכמה שלי וגם למזלי לא הייתה שם חדירה. אבל כן היה שם מין. קשה לי להסביר את זה. הוא רצה מין אוראלי וכל מיני שטיויות אבל בלי ה..אקט עצמו. סליחה שזה ט' אבל החלטתי לשים את הקלפים על שולחן כדי להבין. נמאס לי לחיות בתחום האפור. אז אם לא כפו עליי אלימות כמו שאני רואה מה קורה לבנות שסיפרו כאן!! אז למה בכלל הסכמתי?!?!? אז אולי בכלל סתם הכנסתי עצמי לכאן? כי אולי זה סתם שטויות מה שעברתי. הרי בלי חדירה זה לא נחשב מין- אלא סתם התעסקיות..לא הייתה שם אלימות בכלל הוא היה חביב ושקט ונחמד ולא כפה עליי אונס. הנה זה פעם ראשונה שאני מספרת את זה. אולי זה באמת לא חוכמה גדולה ששרדתי- כי לא שם שום דבר חמור. מה אני מפגרת??? לאיזה קטגוריה אני נכנסת בכלל?? אין לי שום הגדרה! אז סימן שאני לא שייכת לכאן. ואין לי זכות להיות כאן?

שמעת על אונס בפגישה עיוורת? כן עברת מה שעברת כי את כאן איתנו בפורום ועוברים עלייך דברים כמו על כל אחת כאן את בטוחה שהסכמת בלב שלם ? לא נראה לי . כן אפשר להשתגע מזה את מדברת על מקרה של מישהיא מוכר? הנאנסת משומרת למשל יש המון בנות בפורומים אחרים שעברו אישפוזים עקב אונס . למה את בכלל צריכה קטגוריה ??? מה מפריע לך כל כך ? אני נאנסת סידרתית אז מה ? אני פחות ממך או חטולית יותר ממך לא מבינה אותך הסבירי ? את חושבת שאונס זה רק אלימות מינית? גם עלי לא כפו אונס אנס וזהו אני שאלתי אותו מה הוא עשה בכך זהנגמר בגיל 12 אז גם אני יכולה לומר שאני לא שייכת לכאן אבל כל הסימפטומים מראים שכן לפי הסימפטומים את כן החלומות הרגשות הכל את חלק ממשפחה טובה .

הייייי מתוקונת בואי נעשה סדר קודם כל ישנם מיקרים -שנפגעת אונס עלולה לאבד שפיות הכל תלוי בנסיבות ! כל אחת היא מקרה לגופו , כל אחת מגיבה כמו שמתאים לה ,אי אפשר להכליל בשום אופן שום סוג של תקיפות או מעשי אונס או להשוות בכלל-אחת לשניה , יש לי חברה למשל שעברה גילוי עריות ריגשי עם אמא שלה והיא מגיבה כמי שנאנסה , עד היום היא נמצאת בתוך החור השחור הזה , היא מעולם לא הצליחה להתחתן בגגל מה שקרה לה ומעבר לזה שהיא בכלל הגיע למצב שהיא מפקפקת במניות שלה -כלומר אם היא סטרייטית או על הגבול הלסביות -מבינה ? אחרת אולי היתה מגיבה בצורה שונה לא יודעת , אמא שלך לא יודעת עלייך כלום אולי מפני שמעולם לא שיתפת אותה במה שקרה לך אולי כן סיפרת לה והיא התעלמה ? אולי לא התייחסה לדברים שאמרת בכובד ראש ? גם אם אימך היא אם הבית במוסד שיקומי לנפגעות תקיפה מינית , זה לא אומר שהיא מסוגלת לראות מה שנעשה מתחת לאף שלה , לא מתוך רוע לב או משהו כזה , היא פשוט לא רואההההה יותר קל לראות את הצרות של מישהו אחר מאשר את הצרות שלנו , ועכשיו לגבי מה שקרה לך , אם שיתפת פעולה מתוך רצון ובחירה שלך - בלי שמישהו ינסה לשדל אותך לעשות ,,,,,,,,,,מה שזה לא יהיה -או יכריח אותך לעשות -שיכנע אותך למרות שלא היית נחרצת ,גם מין אורלי נחשב למין , ואז השאלה למה הסכמת ? גם אם לא היתה אלימות גופנית אפשר בדרכים רבות לגרום למישהי - במיוחד אם היא רכה בשנים - לעשות דברים שהיא לא יודעת למה היא עושה אותם ,משתכנעים כי יש למשכנע כושר שיכנוע שלפעמים קשה לסרב , אי אפשר להסביר תמיד למה , אני לא חושבת ש-סתם שטויות עברו עלייך , עובדה שזה מציק לך ואת לא שלמה עם מה שקרה ,את מנסה להבין למה זה מפריע לך , את מתייגת את עצמך ל,,,,,,,,,, השאלה הגדולה יפתי היא אייך את מרגישה באמת אבל ממש באמת בתוך תוכך עם מה שקרה - כי אם לא קרה כלום לא היית מוטרדת ומנסה לברר ,את מוטרדת את לא שלמה עם מה שקרה - כאן תנסי להכנס לתוך הרגשות הפנימיים שלך ולבדוק את עצמך , ואת יודעת מה , אני מאושרת בשבילך שלא עברת אונס אבל אולי הוא כן שידל אותך למין אורלי ,,,,,,,,,,ואת באמת בטוחה שממש הסכמת למה שהוא ביקש או שהיתה לך תחושה לא נעימה , או תחושת שהוא דחף אותך להסכים ? כך או כך , מבחינתי גם אם לא עברת שום דבר מיני כזה או אחר אני אשמח ביותר אם תישארי כאן איתנו ולא תברחי כי את לא מתוייגת כנפגעת של אונס , לא רק אונס בכפיה הוא אונס ,פשפשי היטב בזכרון ותנסי להבין מה את לא זוכרת ,או אולי מדחיקה בסדר ? ואני איתך תמיד -לא משנה מה תגלי על עצמך , את כייפית ונהדרת וחכמה נעימה ומאוד מאוד רוצה שתישארי ולא חשוב מה , חיבוק דוב וחם וכולו רק בשבילך חטולית

את שכחת לרגע שהיית ילדה קטנה?! ילדה קטנה לא בשלה לא מבחינה גופנית ולא מבחינה נפשית למגע מיני!!! וזה לא משנה אם הייתה שם חדירה או לא! את נוצלת מינית ע"י אדם מבוגר וגם אם זה לא היה בכוח זה לא ממש משנה את התמונה - זאת פגיעה חמורה כי ילדה קטנה לא באמת יכולה להבין את פשר המעשים שנעשים בה גם במקרה שלי לא הייתה אלימות או כפייה בכוח בזמן שפגעו בי וגם אני לא נאנסתי אבל זה מרגיש לי היום כמו סיוט נוראי והיו לי בעקבות זה תקופות נוראיות וגם רצו לאשפז אותי, רק שאני לא הסכמתי ואני כבר שנים על כדורים ושנים בטיפול ועדיין קשה לי מאוד, למרות שהמצב השתפר פלאים

חתלטולית תהני עם המשפחה ומזל טוב על החתונה של הבן המאומץ שתהיה לך שבת נהדרת מקווה שתהיה לך הזדמנות לנוח אחרי כל ההכנות והבישולים שחף

שבת שלום לכולם לכל הבנות המקסימות שתומכות כאן לכל אחת ואחת תודה לכם אתם כאן

היי, יש לך בן מאומץ?? ידעתי שלא טעיתי שאמרתי פעם שיש לך יכולת נתינה מופלאה! מאחלת לך סוף שבוע מתוק עם הקטנציק הבונבון מלא חיבוקים ונישוקים סמויה

בטח היתה שבת ניפלאה... מזל"ט על הבן המאומץ הרבה שמחות אושר הנאה וסיבות לארוחות חגיגיות. }{ ליז

אך עברה השבת? המאכלים? אספי. מקווה שהכל עבר טוב אידה

אני שונאת את עצמי!!!!!!!!! אני רוצה להיות נורמלית!!!!!!!!! אני לא רוצה יותר להיות פוסטטראומטית!!!!!!!!!!! אני לא רוצה יותר להזדקק לכל הטיפולים האלה ולתרופות!!!!!!!!!! אני כסף לשלם על זה!!!!!!!!!!!! דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

אני כסף = אין כסף

(((((((((((((((((((((((((((((((((((שחפית))))))))))))))))))))))))))))) http://www.comment2u.com/img/comments/be-happy/bear-hug.gif דמעה

מקסימה שלי כל כך מבינה את הכאב שלך רק שלצערי ישנם דברים שאי אפשר לשנות -כמו להיות פוסט טראומטית , להזדקק לטיפולים ולכדורים , מה שכן את יכולה לשנות זה- להפסיק לשנוא את עצמך , על מה ולמה את שונאת את עצמך ? מה כבר עשית לעצמך שמגיע לך לשנוא ? ומי אמר שאת לא נורמלית ? את יודעת שכיום אין מדדים למדידת נורמליות , את נפגעת של,,,, ואת נמצאת לצערי עם הרוב הגורף , תשימי לב בכל כלי התקשורת אין יום שבו לא מדברים על מעשי אונס או מעשים מגונים כאלה ואחרים ועל ,,,,,,,,,בכלל , אז מי אמר שאת לא נורמלית ,את רואה אנשים ברחוב עם פנים מחייכות את יודעת מה מסתתר מאחורי החיוך ?מה מסתתר מאחורי כל הבעת פנים לא !!!!! יש לך מושג כמה לא מדברים ולא מספרים מה שעבר עליהם ? מצטערת מתוקה שאין לך כסף לטיפולים זו באמת מכה לא קטנה , אין מי שיעזור לך כספית בענין ? אולי אמא ? סליחה שאני שואלת לא רוצה לפגוע -אל תעני אם מפריע לך מחבקת המונים יפה שלי -ומקווה שימצא לך פתרון חטולית

ולהוסיף שאת בהחלט נורמלית...את פשוט מגיבה למצבים לא נורמליים שקרו לך...והמציאות אולי לא נורמלית אבל את נורמלית לגמרי.. מחבקת דמעה

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה (((((((((((((((((((שחפונת))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) קטנטונת... זה כל כך קשה אבל את מתמודדת באומץ ובנחישות רבה הראויים לציון ולהערכה! את לומדת, עובדת, מתקיימת בזכות עצמך כל כך לא מובן מאליו!

את יכולה להשתמש בפורום כדי לטפל בעצמך עד שהבעיה הכלכלית שלך תיפטר מי אמר כדורים .??? היכן זה כתוב אני בלי כדורים ובלי סטיגמה הכי טוב חיה על דבר שנקרא ריגעון של הדס מעורבב עם קלמנרווין זה עולה פחות ממה שאת חושבת ועוזר כמו כל כדור אחר שתקחי. מחזקת את דבריהן של סמויה וחטולית את בזכות עצמך שזה אומר המון לא לכל אחת יש את היכולת הזו מתפעלת ממך כל הכבוד לך על כך !!! וכמו שחטולית כתבה לך מה עשית כל כך רע ??? אז שתהיה לך שבת טובה נהדרת

אין לי כסף והתקשרתי לאבא שלי לבקש ממנו,גם ככה הוא חייב לי הרבה אל כל השנים שבהם הוא אנס אותי,היתקשרתי אליו לבקש,ואכשיו מרגיש לי זול,כמו זונה ממש איכסססססססססססססססס

((((((((((((((((((((( עמיתוש ))))))))))))))))))) למה זולה למה זונה ???? אחרי הכל אין לך ממי לבקש עזרה נכון ? מחבקת בחום חומד-אל תרגישי רע בגלל שבקשת עזרה חטולית

מתוך "שביל הבריחה" של ריטה "כמו ציפור בשבי בין קירות לבנים מסתגרת אילו רק ידעתי לסמן לי את שביל הבריחה .... אין מפלט בשקט גם הזמן לא תמיד מנצח אילו רק ידעתי לסמן לי את שביל הבריחה" זיכרון חדש.... טריגר חדש... באר ללא תחתית... ונמאס דמעה

אני קוראת את הכאב שלך ורוצה לשלוח לך מלא חיבוקים לחיזוק אני כאן אם את צריכה,את יודעת אוהבת אותך...

אני קוראת את הכאב שלך ורוצה לשלוח לך מלא חיבוקים לחיזוק אני כאן אם את צריכה,את יודעת אוהבת אותך...

היי עמיתוש אייך את היום ? מרגישה טוב יותר ? מקווה שכן , שמרי על עצמך יקירה שבת שלום ומנוחה חטולית

איך את היום? שולחת חיבוק של שישי שבת...כזה עוטף ומרגיע דמעה

בוקר טוב דמעונת יקרה אחד השירים היפים של ריטה -גמני אוהבת -אולי לא מאותו מקום שלך , עוד זכרון עוד טריגר -קשה מאוד תחשבי על זה שהכול עולה מסיבה פשוטה -כי המוח כבר לא רוצה לאגור ,דברי על זה בטיפול באיזה שהו שלב גם הזיכרונות יפסיקו לעלות -יפסיקו להציק יפסיקו להפיל אותך כי כבר לא ישאר שם כלום ,אחרי שתדברי את הכאב תרגישי טוב יותר שבת שלום -ומקווה שתהיה לך גם מנוחה חטולית

מנסה לראות את הדברים כמו שאת כתבת...שמתישהו זה יגמר...כרגע זה מרגיש אין סופי לחלוטין.. מקוה שתהיה לך שבת נהדרת דמעה

יום קשה בבירה... שולחת חיבוק לך יקרה }{

חמודה , תודה.. אני בסדר, לא הייתי שם. תודה לאל. אבל מכירה כמה שהיו- וברוך ה' לא קרה להם כלום. תודה על הדאגה. חיבוק לך ולכולן כאן..

?

ברוכה הבאה אנונימית ליזי שלנו כבר עידכנה אותך במה שהכי חשוב ומה שחשוב כעת , שתחליטי מה את עושה עם הדברים שאת יודעת חברים ובני משפחה לא תמיד יודעים אייך לעכל ידיעה כזו-אונס זה מפחיד אותם כי אין להם כלים ולא מילים כדי להתייחס למשמעות המלאה והכבדה של מה שקרה לך -אל תכעסי עליהם -הם חסרי אונים בדיוק כמוך ,אם תרגישי שאת יכולה , רוצה , או מוכנה לשתף במה שקרה לך , את בהחלט מוזמנת לשתף , בקצב שלך ובמה שנוח לך שיהיה לך שבת שלום ומנוחה חטולית

אחלה כותרת וקשה לי לכתוב לכן מה יהיה עוד ארבעה חודשים באמת. אני מכינה את עצמי יש לי המון עבודה לעשות גם כאם וגם כחולה לוקח לי המון זמן להתכונן לניתוח בכתף עקב תאונת דרכים שעברתי אני מכינה את הילדים שלי לניתוח מכינה את הבן בכורי לכיתה אלף המון בעיות יש לו מכינה את הצעיר יותר לגן נהנת מהם בקיץ עד הניתוח סוף נובמבר תחילת דצמבר לכן אולי זה נראה המון זמן אבל לא מכינה את המטפלת שלי בקיצור כאבי בטן נוראיים עד כה לא שיתפתי אתכן אבל המצב שלי הוא נסבל ביחס לדברים אחרים בחיים לכן אני קצת בורחת מכאן ולא בא לי אני כרגע קוראת בלבד לחוצה בטירוף אבל תחת שליטה אל תשאלו אותי איך אני עושה זאת כנראה קיבה של ברזל לא יודעת . מחקתי תמיד שבא לי לכתוב לכן ועכשיו לא השארתי לעצמי ברירה אלא לשתף אתכן אז תשמרו על עצמכן רק שתדעו מי שתכתוב אחרי נובמבר במקומי תהיה המטפלת שלי אני תקווה שתקבלו ולא תכעסו לא אוכל להשתמש במחשב אני אהיה רחוקה מהבנים שלי זה הכי כואב לי אני חזקה אני יכולה ואני אצליח מעל הכל לשמור על הומור בריא ועל הילדים שלי

תור-חומד יש לך עוד המון זמן עד הניתוח בנובמבר -4-חודשים הם ימבה זמן , בנובמבר גן הבן שלי מתגייס -עכשיו סיים י"ב צעיר בני , אחרון חביב שלי , אז הניתוח ימנע ממך לפרק זמן שימוש ביד , וכשתוכלי תיכנסי וזהו , ברור שנתגעגע ותהי חסרה אך זה יהיה רק לפרק זמן מסויים ,אני לא נכנסתי חודשיים אחרי ששברתי את הרגל והכל היה בסדר , אז אל תדאגי , ובקשר לילדים באמת צריך להכין אותם בהדרגה לזמן שתהיי בבי"ח ותעברי ניתוח כי תחסרי להם כמה ימים בבית , אני מאמינה שעם הגישה הנכונה שלך הכל יעבור בשלום ותחזרי כמו חדשה רק כואבת - וכמובן שלוקח זמן החלמה , לא כדאי להלחץ כבר מעכשיו על מה שיקרה רק בעוד 4 חודשים , גם את נלחצת והמצב לא הופך קל יותר כשמתחילים לדאוג המון זמן מראש , קחי את הכל בסבלנות ובקור רוח ,יש לך המון כוח נפשי כדי להתמודד עם המצב וכדי להסביר לילדים מה שצריך להסביר -עוד נדבר ,,,,,,ואני מקווה שבנתיים לא תיעלמי מכאן , חטולית

מאחלת לך המון בריאות והצלחה בניתוח.. שהכל יעבור בשלום... בינתיים כל הכבוד שאת שומרת על קור רוח וחזקה בשביל הילדים שלך.. אח.. קיץ חופש גדול- מאחלת לך שתהני כמה שיותר עם הקטנים ובהצלחה במעבר לכיתה א' ולגן.. ((((((((((((((((((((((((תור)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

יש לי תשובה על כך מפסיכולוג מדהים בשם דוד- וככה ענה לי - "מה הם המניעים של הטרולים? זו שאלה טובה, וקשה לתת עליה תשובה מספקת. אני מאמין שהם נובעים בעיקר מכאב, אבל כאב כזה שלא ניתן באמת לנסח או להביע אותו ולכן הוא עובר הסחה, התקה, לסיפור שהוא אינו "אמיתי", אבל מבלי דעת משקף משהו אמיתי בכל זאת. על הכותב, על תחושותיו." זה מה שהוא כפסיכולוג חושב על טרולי-שקרנים-מתחזים ועל התופעה.

זה נשמע דיי- כמו הדברים שאת אמרת באמת מאוד מענין ,נקודה למחשבה , תודה שהבאת חטולית

כן זה קצת דומה בכוון מחשבה.. אבל הפסיכולוג הזה- אני מרגישה איתו חיבור. אני מתה עליו ואני מעריצה אותו! נכון שהסתובב לי איזה בורג?? אני לא אוהבת במובן של אהבה רומנטית אני פשוט אוהבת אותו את התשובות שלו את כוון המחשבה שלו בתור פסיכולוג. מותר נכון? הרבה פעמים נוכחתי לראות שיש קצת דברים דומים באופן החשיבה שלנו. בקיצור- הוא פסיכולוג אמיתי אבל במרכז. ואני רחוקה משם. הייתי רוצה שהוא יהיה המטפל שלי. בינתיים אני יכולה רק לחלום.. בהקיץ.. אבל אני לא מפסיקה לשבח אותו. יש לו עוד מעריצות.. אבל אני הראשונה שהתחלתי לפנות בגילויי חיבה ואז..באו עוד..שמודות שגם הם מאוהבות בו. ואחת אפילו אמרה שהיא מכירה אותו ושיש לו עיניים כחולות. חטולית- אהה...הוא עובד בגהה. כנראה שאני אגיע לשם..בקרוב לאשפוז כפוי.. משוגעת כמוני.. סתם זה בצחוק אני שפויה לגמריי.. אבל אני משתעשעת בשטיות.. כרגיל סמויה.. נו מה אפשר לצפות ממני?

אתמול היה לנו ביקור בעבודה של ראש הממשלה מר. אהוד אולמרט.. סתם.. לא שמעניין אותי פוליטיקה במיוחד אבל.. א. היה אוכל טוב- אחלה קייטרינג ב. היו מופעים אחלה ג. בת משפחה שלי הקטנטונת הייתה במקהלת הילדים לכבוד כבודו.. וצילמנו אותה בטקס..היא כל כך התרגשה. בעצם כל ילדי המקהלה כל כך התרגשו..מתוקים קטנים.. ד. היה נחמד לראות את כל העיתונאים והמכובדים האחרים..איך מצלמים את הארוע אבל לא מ'כירה שמות.. ה. מקהלת התיפוף של המפעל הופיעה והם היו מ-ד-ה-מ-י-ם ושיתפו את הקהל חילקו לכל משתתף מקלותת תיפוף שקיבלנו אח"כ למתנה ו. קיבלתי מחזיק פתקים למשרד משהו מהמם מנפחות- אהבתי. עכשיו יש מה שיחזיק לי כמו שצריך. איך לא חשבו על זה קודם?? אבל- היה חם בטירוף אז חזרתי הבייתה רצוצה... והלכתי לישון מוקדם וביליתי ת'לילה בחלומות על אהודי ומכובדיו..

באמת נחמד נשמע כייף ככה באמצע החיים ....עבודה

סמויונת-חומד נשמע שממש ביליתם בכייף חבל שאין ארועים כאלה לעיתים קרובות יותר , אני בטוחה שכולם היו שמחים יותר חטולית

זה כיף ככה באמצע העבודה להשתתף בארוע אבל את יודעת סדרה של נאומים.. אחד אחרי השני.. במשך שעתיים. פשוט מ' הקטנטונת הייתה לבד עם המקהלה ואמא לא יכלה לבוא אליה כי אסור להכניס מבחוץ אז הבטחנו לאימה שלא נעזוב אותה ושנהייה בקהל בשבילה נרתמנו למשימה להיות עם הקטנה עד הסוף שכל כך התרגשה לשיר על הבמה באירוע כזה לכבוד ראש הממשלה. בשבילה זה היה כזה גדול ומרגש.. ולדאוג שהיא תשתה,לצלם אותה,לעודד אותה לחייך לה. בכל זאת- ילדה בת שבע. היה כל כך חם ולילדים היה קשה לחכות בצד עם כל הנאומים ה"יבשים". אז לא הייתה לנו ברירה אלא להקשיב לכל הנאומים.. ככה אם לא היינו צריכות להשגיח על הילדה היינו באות חוטפות משהו בקייטרינג,מתופפות קצת רואות את אולמרט ומתחפפות..

אנחנו כל כך זקוקים לסתם משהואים נחמדים כאלו שיעשו לנו ימים רגוים ומלאי שמחה איזה יופי, שהלילה יהיה לילה טוב יקרה

באמת נחמד לשבור את השגרה.. שיהיה רק דברים נחמדים לא נתנגד.. שיהיה שבוע טוב מלא אור ושמחה. רק דברים טובים סמויה

לא טוב לי לא יודעת כבר למי לפנות וממי לבקש עזרה מרגישה שיש לי יותר מדי בלגן בחיים שום דבר לא בטוח, לא סגור, לא ידוע לגבי השנה הבאה לגבי אפשרות הטיפול במגע בטוח אני לא מצליחה להיות רגועה כשיותר מדי דברים תלויים באוויר ועוד הקבוצה הטיפולית הזאת שהייתה לי היום לא מבינה למה בכלל הכנסתי את עצמי לשם ובשביל מה זה טוב אני לא רואה איך זה תורם לי זה רק מכאיב ומציף ולא טוב לי שם מזמן אני לא זוכרת שאמרתי משהו כזה על טיפול כי הרי ברור שטיפול אמור לעזור וקבוצה טיפולית זה סוג של טיפול וזאת עבודה קשה אבל משתלמת אבל כנראה שזה קשה מדי שם כי זה לדבר במשך שעה וחצי על הדברים הכי כואבים ויש שם גם את זאת ששותקת ולא מדברת בכלל וזה מקשה עוד יותר מכל מיני סיבות וכיוונים ומרגישה עכשיו כל כך לבד בין קבוצה לקבוצה בין טיפול לטיפול אין עם מי לדבר לבדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד וקשה לי עכשיו נורא עם הלבד הזה!!!!!!!!!! :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'(

((((((((((((((((((((((((שחפונת))))))))))))))))))))))))))) איתך לגמרי למרות שאת לא תמיד מרגישה דמעה

מרגישה אותך כל כך.... הלוואי הייתי יכולה לקחת קצת מזה ולהקל עלייך בנתיים כל מה שיש לי להציע זה חיבוקון וירטואלי - מקוה שהמילים קצת מחזקות ליז

(((((((((((((((((((((שחף)))))))))))))))))))))))))))))) אנחנו איתך יקרה... תחזיקי מעמד!

לי זה נראה שאת דוקא בונה את עצמך למרות ההרגשה היא של פרוק אבל זה תוכניות לעתיד לימודים טיפול חדש קבוצה טיפןלית הכל בבניה ונותן תחושה מעוערת ולא יצבה...אולי גם לא בטוחה אבל זה אמור להשתנות....לא?! אידה

שחפיתוש אולי תנסי להתמודד עם הדברים לאט לאט קודם סיימי את מה שאת עושה עכשיו אחר כך תוכלי בראש יותר פנוי ושקט להמשיך לתכנן מה תעשי בשנה הבאה , את נשמעת מאוד מוצפת ריגשית לכן את לא רואה ולא מבינה מה את עושה שם ולשם מה, כשדברים ירגעו קצת אני מקווה שיתבהרו לך גם המחשבות מצטערת שאת מרגישה לבד , אוכל לעזור במשהו ? בנתיים שולחת המון חיבוקים חמים ועוטפים שלא תרגישי בודדה חטולית

אם מה שהוא לא עוזר לך את לא חייבת להמשיך חבל על האנרגיה שלך ועל הרגש הרע שזה גורם לך . את יודעת כמה פעמים עזבתי טיפול שהיה על הפנים המון פעמים מה שלא מתאים לך לא מתאים וזה בסדר . מה בדיוק לא סגוראצלך? את לא לבד יש לך אותנו אם שחכת אותנו ??? אוהבת אותך מאוד שיהיה לך אחלה יום שבעולם

אני קצת התאוששתי מרגישה הרבה יותר טוב גם הצלחתי להשלים את שעות השינה שלי שיהיה לכן סוף שבוע מצויין שחף

מה שלומך? אני מזמינה אותך להמשיך ולכתוב כאן...להמשיך ולשתף ולא להשאר לבד עם כל הכאב. תנסי לשים בצד את כל מה שקרה בימים האחרונים בפורומים ולהתרכז בזה שכאן יש מי שמוכן לשמוע אותך. מחכה לשמוע ממך ושולחת חיבוק דמעה

מצטרפת לדברים של דמעה חטולית

תודה לשניכים,יש לי שיר שמדבר אליי אכשיו,שיר כואב,רוצה להוסיף אוותו לכאן אבל לא יודעת אם זה יהיה טריגר,אז אני מעדיה בעצם שלא. אני רוצה לרשום,כל כך אל הכאב שיש לי בפנים עמוק, כואב לי הלב,כואב לי ההתמודדות של החיים כואב לי אל הילדים שלי כואב לי שאכשיו מהמרכז לניפגעות רוצים לפתוח את כל התיק מחדש של הילדים,אל הפגעות שלהם ואני פוחדת מזה,איך אני יעמוד בזה. יום חמישי כנירה שאני אולחת לעישפוז,אני עדיין לא יודעת אם זה לעישפוז יום או למלה זה ממש מחמם לי את הלב ההזמנה שלכן שאני ירשום,יכול להיות שההיתי צריכה את זה. אני עדיין קצט מאורארת,אבל אני ירשום שיהיה לי יותר כוח. אני בסוף מוסיפה את השיר מקווה שהוא לא יהיה טריגר לאחרים. אוהבת אותך דמעה כאן היה מכחול ואנו שניים מציירים ציור בתוך צבעים, שלא יוכלו לדהות כאן היתה טירה ונהר זורם בלי מים עברתי רק כדי לראות הטירה עמדה בראש הגבע בתוכה נפלו הרבה מילים, שאיש עוד לא אמר הפרחים שרקו מן מזמור מחמיא לטבע היום הוא שיר מאוד מוכר לא, אין טירה אל תביט עליה, היא איננה אין מה לרוץ ככה, אין יותר שמיים הגבירה כבר מתה אין נהר בלי מים עברתי רק כדי לראות הקירות סדוקים, הכל קפא ואתה יושב בראש זקוף וכבר מוכן לשלוט קח את שתי ידי וראה בשתי עינייך היום הכל בוער פחות לא, אין טירה אל תביט עליה...

אז איפה אני מההודעה האחרונה שרשמתי פה אז.. על רשימת המתנה. הרשימה מזמן הסתיימה לה- אבל ביטלתי את האשפוז שם.. גם ככה אני כל הזמן מאושפת במחלקה אחרת. הרבה דברים קורים לי המון תהליכים הייתי שלב מסויים בתקופה של תובנות ורצון חזרה להתקדם. תיכננתי תחזרה ללימודים. ואז הכל שוב נקטע אני לא חושבת שזה נקטע בגלל אחרים זה בטח בגללי. אולי המצב הפיזי חלש ואולי זה הרבה יותר מורכב... לאחרונה קרו כמה דברים ממש לא נעימים אפילו דיי קשים. שהחזירו אותי אחרה. אני לא יודעת משהו בי מבולבל מהעולם ואולי זה כי אני לא מאוזנת ואולי ככה זה כשמרעיבים רגשות ואולי ככה זה כשאת פגועה בכל נימי נפשך.. אני בטיפול אבל רוצה אחר כאילו יודעת שמכאן לא תבוא הישועה אולי כי כאן אני יותר מאושפזת מחייה בחוץ. אבל בו זמנית יודעת שהישועה תבוא רק ממני.. לפעמים זה להלחם עם עצמך על שניות של פיות על רסיסים של חיים על האויר בבוקר וכל כך קשה להסביר את זה

היי ילדונת אני חושבת שבמילים האחרונות שלך שכתבת אבל בו זמנית יודעת שהישועה תבוא רק ממני.. לפעמים זה להלחם עם עצמך על שניות של פיות על רסיסים של חיים על האויר בבוקר זה לבד יכול לדרבן אותך - רגעים של שפיות ,,,,,,כמה הם יקרי ערך ויקרי המציאות -לעומת כל שאר הכאב אולי יכול לשמש לך מנוף כדי לעשות סדר בבלגן שיש לך ולמצוא את הדרך החוצה אל אותם רגעים נפלאים ,,,, אני מבינה שמאוד קשה לך עם כל מה שעובר עלייך אבל את חייבת לעצמך משהו טוב גם !!!! את לא יכולה רק להרגיש רע אי אפשר לחיות ככה , שולחת חיבוק גדול-שתמצאי את הכוח לשנות את מה שדרוש שינוי ותוכלי להמשיך עם שאר בתכניות שלך חטולית

ילדונת שלום, אי אפשר להתעלם מהעובדה שפתחת בדיון על שקרים בפורום -בהודעה שמופיעה מיד אחרי ההודעה של עמית על הפחד שלה מכך שיחשבו שהיא משקרת. אני לא רוצה להשמע יפת נפש או להטיף מוסר אבל אם באמת אנו רוצות לשמור את הפורום הזה פתוח לכל אלו שאף פעם לא האמינו להן והנה מצאו כאן מקום. אם חשוב לנו שתהיה כאן אווירה נעימה נדמה לי שעלייך להבהיר כמה עניינים מקווה שתרימי את הכפפה באומץ . תודה , ליז

ואולי ע"י הפניה לפורום האמור שנוכל להתרשם לבד, כבר הרבה זמן שקט ורגוע כאן מקווה שימשך כך אני באופן אישי מעדיפה להעלם כשנכנסת כזו אווירה לפורום

מחזקת את דברייך...גם אני רוצה להבין מה בדיוק קורה כאן.. תודה שהעלת את הנושא.. שיהיה לך יום מחויך ושקט דמעה

אני רק אתקן אותך כתבת: "אבל אם באמת אנו רוצות לשמור את הפורום הזה פתוח לכל אלו שאף פעם לא האמינו להן והנה מצאו כאן מקום. אם חשוב לנו " המקום הזה מאוד חשוב לי ואולי בגלל זה לא הייתי רוצה את כל אלה שבוחרים לשקר ונמצלים א ת העובדה שלא האמינו לנו אז אנחנו רגישות יותר. וממש ממש לא רוצה להפוך תמקום להודעות בוטות או חריפות. פתחתי דיון שהיה חשוב לי שהציק לי בהקשר ישיר לעמית או לא אני חושבת שבהודעה שלי הבהרתי את העמדה שלי לגבי שקר. מצטערת שאם פתחתי דיון זה מרגיש לך כפגיעה בפורום. ואני באמת לא חושבת שיש צורך בכמה שירשורים על אותו נושא. וסליחה אם פגעתי

אני רוצה לפתוח דיון כאן.. הוא נפתח כבר בכל כך הרבה פורומים יש כאלה שיבינו למה אני פותחת את הדיון הזה ספציפית עכשיו... מה הייתן עושות אם הייתן מגלות שיש מישהי שמשקרת? הרי האינטרנט מלא טרולים. אז מבחינת סטטיסטיקה ברור שאנחנו מסוג הפורמים שטרולים אוהבים. וגם כבר על פי ניסיון קודם שלנו... אז איך הייתן מגיבות לזה אם אותה אחת לאט לאט חדרה לכן ללב. הסיפור שלה היה עוצמתי וכואב ונתתן לה כל הזמן עוד ועוד תמיכה? איך הייתן מגיבות אם גלשתן איתה לשיחות לילות בטלפון, אם דאגתן לה שעות על גבי שעות? ואז הכל מתגלה כשקר... כלומר שכל הסיפור שהיא סיפרה על פגיעות מיניות לא היה ולא נברא.. אתן חושבת שהייתן מנסות להבין מאיפה הצורך הזה בשקרים כאלה נתעבים בא? הייתן סולחות לה? או שבדיוק ההפך הייתן כועסות מנסות בכל דרך להוקיע אותה מתוככן?

"יש כאלה שיבינו למה אני פותחת את הדיון הזה ספציפית עכשיו..." האם האמור בא לרמוז שיש כאן מישהי ביננו שמשקרת ואת יודעת את זה בודאות? וכן גם האחרות יודעות עליה ומתנהל פה דיון ותסיסה נגד אחת מאיתנו מאחורי הקלעים? האמת, בעיקר לאור מה שע' רשמה כאן זה לא כל כך רגיש לפתוח דיון כזה עכשיו. ובכל זאת, קשה להתחמק מדיון בנושא בעייתי זה. "איך הייתן מגיבות אם גלשתן איתה לשיחות לילות בטלפון, אם דאגתן לה שעות על גבי שעות? - זה באמת קטע קשה. אני בפורומים משתדלת לשמור על גבולות הפורום בלבד ולא לתת או לקבל תמיכה דרך הטל'. או שפשוט לא יצא לי.. ואם היה יוצא אולי הייתי עושה את זה. ואז.. יום אחד מגלה שהכל שקרים. נניח שהייתי יודעת זאת בודאות לגבי אותה מישהי. לא לא הייתי כועסת. אני מבינה שזה בא מצורך כלשהו. לא מזמן בפורום אחר , פסיכולוגיה פנתה מישהי במצוקה שהיא כל חייה שיקרה לאוהביה שהיא עברה- אונס קבוצי בילדותה. סיפרה שזה קרה לה החל מגיל 12. ואז קפצו נפגעות שכמובן רצו לאכול אותה מה פתאום היא משתמשת בנישה שלהן. ו..אני עניתי לה שאני מבינה אותה ואני לא כועסת על זה בכלל ומזל שזה לא קרה לה באמת ואולי יש סיכוי שכן כי גם ככה שזה קרה לנו במילא אף אחד לא מאמין ואנחנו חושבות שאולי לא שפויות וכו'. לכן אני יכולה להבין אותה. והפסיכולוג מצידו אמר לה- שחשוב לגשת לחדר טיפולים ולבדוק מקרוב מה קרה שם באותה השנה, בגיל 12. ואז היא נפתחה וסיפרה שבעצם אימה הייתה גוססת מסרטן וקרו לה מלא דברים רעים אחרים אבל אונס קבוצתי- לא היה! אז אני הבנתי מזה שהיא בדתה לעצמה סיפור כאב אחר שלא שייך לה שמראש היא יודעת שהוא בדוי ולכן לא יכולה לכאוב אותו אלא לצחוק עליו בלב ועל אחרים שהוא בדוי וכל זה כדי לטשטש את הכאב האמיתי שיש בה! לכן בדתה סיפור כאב אחר שלא נוגע לה כדי לא להרשות לעצמה לכאוב את הכאב שבאמת יש לה. וזה מנגנון הגנה מתוחכם על הנפש שלה מפני הכאב על אימה. כך שבכלל לא הפריע לי שהיא משתמשת בסיפור על אונס - לכל דבר יש סיבה. לכן, לא הייתי קוראת לזה שקרים נתעבים. ואגב.. אני אישית לא הוקעתי את אותה בחורה ו..לתגובת התמיכה שלי אליה היו עוד מצטרפות כמוני פתאום וכולן דווקא הוקיעו אחת אחרת שכעסה עליה מאוד והחליטה לגרש אותה. פתאום כולם תמכו בהיא השקרנית כביכול. זה מצחיק.. אה לגבי" "ואז הכל מתגלה כשקר... כלומר שכל הסיפור שהיא סיפרה על פגיעות מיניות לא היה ולא נברא.."- בליבי הייתי שמחה מאוד בשבילה מכל הלב שזה לא קרה לה באמת. אבל באופן כללי - כל הנושא של פגיעות מיניות הוא כזה מורכב. יש לאמא שלי חברה מעבודה בבית אבות שטוענת עד היום שאחד הערבים בעבודה באחד הלילות סימם ואנס אותה. ואימי אומרת שהיא חברה שלה ואוהבת אותה אבל לא מאמינה לסיפור הזה בגרוש. אימי אוהבת אותה באמת ובקשר חברי עמוק איתה אבל רומזת שיש לה "שריטה" בקטע הזה ושהיא משקרת לצורך מסויים של תשומת לב. אגב, אותה בחורה התמוטטה יום אחד נפשית ונזקקה לטיפולים נפשיים. למרות זאת,אימי לא מנתקת איתה את הקשר תוך כדי מודעות כביכול לעובדה שהחברה הטובה שלה משקרת לה בנושא כה כואב- פגיעה מינית. בכל זאת, היא חברה טובה מאוד.

אני רק רוצה להוסיף שממש לא רוצה לגרום לאי נוחות.. זה משהו שכל כך מציק לי ויושב לי בפנים בעיקר כשמצאתי את עצמי נכוות כל כך הרבה פעמים.. ולאחרונה זה נושא נורא מדובר והרגשתי שאני חייבת לשאול. מצד שני אולי כבר אין לי תזכות.. לאור העובדה שאני כמעט לא כותבת כאן לאחרונה. ואני אגיב בהמשך את דעתי בנושא.... (פשוט חייבת לצאת כרגע)

ילדונת אני לא חושבת שיש קשר בין זמני הכניסות שלך לכאן לבין הרצון לעלות נושא כזה רגיש לדיון ,כל זמן שאת שומרת על הכללים של הפורום יש לך ועוד אייך ת'זכות להכנס ולכתוב את הדברים שיושבים לך על הלב -בשביל זה אנחנו כאן חטולית

מבינה שכתבת כי זה משהו שהציק לך והיית ממש חייבת. אבל אם נכווית בפועל מהקטע הייתי רוצה לתת לך כמה עצות- שאצלי עובדות: א. לא להתפתות ולגלוש מעבר לפורום ולתת ולקבל טל' ואז לשוחח שעות על גבי שעות בטל'. אני לא אומרת כל שיחת טל' עלולה להפוך למטחנה רגשית. כן בנות מחליפות טל' מאחורי קלעים ולא קורה כלום. כשזה נעשה במידה אז זה לא מזיק ואפילו אצל חלק זה נעים ומועיל. אבל מפה ועד לתמוך שעות על גבי שעות בטל'?? בלילות? תחשבי- התמיכה האמיתית לנפגעות זה בחדר טיפולים. אנחנו לא מוסמכות לתת טיפול! לא כדאי להיכנס לזה. אם מישהי רוצה תמיכה מעבר לפורום שתפנה לפסיכולוג! עם גבולות ברורים, בכסף ולא על חשבון גבה של נפגעת אחרת שמקדישה מזמנה לטיפול ביום ובלילה בנפגעת אחרת. אפילו פסיכולוג בכסף לא מוכן לדבר כזה. יש שעת טיפול ברורה! וזה לא סתם.. אח"כ לא פלא שאם מתברר שהכל שקרים שזה כל כך פוגע וסוחט רגשית. גם ככה בלי השקרים נניח זה סוחט רגשית לגמרי לתמוך ככה. ב. אפשר להזדהות לכאוב כאב של אחר והכל אבל עם מעט ריחוק לעצמך, לא להיכנס יותר מידי לנעליים של מישהי אחרת לדעתי התמיכה היותר טובה באה ממקום של קצת ריחוק ואובייקטיביות ולאו דווקא התמסרות טוטאלית לגמרי לגמרי. ג. בכל זאת, זהו מקום וירטואלי ועם כל הרצון הטוב לאמון צריך לשמור טיפה על מרחב ביטחון. כדי לא להיקלע אח"כ לסיטואציות סוחטות רגשיתוהיפגעות אם מגלים שהכל היה שקר. ןמיהו ניצל אותך. במקרים קיצוניים הייתי אומרת שזה עלול להיות מסוכן- לגרום לט' איומים ועוד. ד. מראש צריך לקחת את הסיכון במרחב הוירטואלי ולצפות שעלול לקרות מצבים של שקר מה לעשות העולם אינו מושלם ולא להתרגש מזה יותר מידי אלא להמשיך הלאה... אנחנו לא יכולים לשלוט בהתנהגות לא צפויה של גולשים. ה. לקחת כל מקרה לגופו. לא להכליל את כל השקרנים שנתקלת בהם לאורך כל ההיסטוריה הוירטואלית שלך ולשים אותם תחת הגדרה של נוכלים. כמו שאמרתי, יש סיבות לשקרים. כמו במקרה של ת' שהזכרתי. צריך לפעמים להבין ולסלוח או לןהעלים עין ויש מקרים- שזה דורש ניתוק מוחלט. אז באמת, שמרי על עצמך ברשת סמויה

האמת , ברגע הראשון שקראתי הרגשתי גם כמו סמויונת , דברים מאוד מרומזים , מאוד מבוססים , אפילו מאוד מלאי האשמות כלפי מישהי מכאן -מתוך הפורום ,אני מסיקה מכך שזו הכוונה שלך, ,אם הייתי נמצאת בכל המצבים שאת מתארת אני אומרת בוודאות - שהייתי מאוד נפגעת לגלות שחברה- ( היא חייבת להיות חברה כי אחרת לא הייתי מקדישה לה את כל תשומת הלב שלי כולל שיחות לתוך הלילה שעות על גבי שעות בטלפון -) שיקרה לי במצח נחושה בצורה כזו זוועתית , אין לי מילים אחרות לתאר מצב כזה ,יש מצב שבו הייתי מנסה לרדת לשורש הצורך שלה לשקר לי ולנסות להבין מה הביא אותה למצב הזה , על הרבה דברים אני מסוגלת לסלוח - על שקרים -ועוד על סחיטות רגשיות -לעולם לאאאאאא , כי מה שהיא עושה בכל השיחות שלה לתוך הלילה עם,,,,,,במודע שהיא משקרת -זו סחיטה רגשית , אולי אפילו נסיון נואש לקבל תשומת לב ממני ,מניפולציה לשמה ,לא הייתי עוברת לסדר היום כאלו כלום לא קרה -כי לא מגיע לי שיתיחסו אלי בצורה כזו ,אם זו מישהי מכאן מהפורום -שמספרת סיפורים נוגעים ללב ונכנסת לאט לאט ללב כמו שאת אומרת והייתי מגלה שהיא משקרת לאורך כל הדרך , פשוט הייתי מתעלמת ממנה לגמרי !!! אין לי כוח נפשי להשקיע בטרולים-שקרנים ,אם היא אחת כזו היא זקוקה באופן דחוף לטיפול נפשי !!!! וכאן לא הכתובת , זה פורום תמיכה לנפגעות אמתיות !!! מצטערת אם אני לא נשמעת מאוד תומכת בטרולים אבל כמו שכבר ציינת , בעבר הפורום הזה עבר טלטלה מאוד משמעותית בגלל טרוליות ואני לא מתכוונת להיות סלחנית כלפי מישהי כזו !!! חטולית

טרולים ידועים לשמצה. שמעתי לא מכבר על אנשים שכתבו סיפורים סוחטי דמעות בפורומים. ובסוף- התגלה שהכל שקר. בטח יצא לך פה ושם לקרוא כתבה על אישה שטענה שמת לה הילד אני חושבת ועוד ועוד אסונות. והקוראים ממש הזדהו והזילו דמעה. אני לא איש מקצוע וגם לי קשה להבין למה מישהו רוצה להיכנס לנישה הזאת בשביל לקבל תמיכה ואהדה. אבך אני אני לא כועסת בכלל! וכן אני שומרת על כללי זהירות לא לגלוש ליותר מידי עניינים מעבר לפורום- כדי לא להיפגע. לכן לא חושבת שאתקל בסחיטה כזו. וגם אם כן.. בואי אסביר לך למה- ייתכן מאוד ומדובר באישיות שלא מצליחה לעורר כבוד אחרים בשום צורה אלא רק בדרך הנוראית הזו, ייתכן והאישיות הזו חווה בדידות נוראה. אין לה דרך אחרת להשיג אהבה רק אם תספר על אסונות על שקרו לה....או סתם אישיות עם דמיון מפותח.. שאוהבת להמציא סיפורים וחסרת רגישות לגמרי כלפיי רגשותיהם של הגולשים. לכי תביני. נכון, וזו זכותך המלאה להתעלם אם את חווה את זה כסחטנות רגשית!!!! טוב מאוד מצידך ונכון בהחלט. ואםואם מדובר בלעג לנו- אולי דרך ללעג לאחרים היא מצליחה להתרומם ולהרגיש טוב עם עצמה.. ולהרגיש מעל ולא נחותה וזה הכל השערות. אבל הטרולים קיימים. ואין דרך למגר את התופעה.. בואי ואספר לך משהו- שהייתי בת 20 הייתי צריכה לנסוע דרך תחנה מ. חדשה ת"א. הוצאתי לי 50 ש"ח אחרונים בודדים לפני המשכורת שצריכה להיכנס למחרת.. כסף לנסיעות. ואז עצרה אותי אישה. מוזנחת למראה.שאמרה שהסתבכה ואין לה כסף נסיעות לב"ש. כשבחנתי אותה ראיתי על הרצפה כמה ילדים קטנים עלובים מוזנחים ואומללים. ואמרתי בלב- קיביניאט! חמישים ש"ח יותר או פחות בחשבון שלי לא יעשו אותי יותר עשירה. אז נתתי לה את כל ה-50 והיא הייתה מזה מופתעת. אפילו לא הודתה לי !פשוט לקחה ממני את השטר ורצה משם מהר עם ילדיה. ייתכן- וזאת נרקומנית שחיפשה מנה, ייתכן שהיא סתם רימתה אותי. אבלן...אני יודעת מה ראיתי בעיני הילדים האומללים שיישבו על הרצפה המלוכלכת בתחנה. ולא הצטערתי. משכתי לי עוד חמישים במינוס ולמחרת נכנסה משכורת והכל היה בסדר. לימים סיפרתי לבעלי את הסיפור- והוא אמר: איזה פריארית!!! אזה תמימה!! איך סחטו אותך רגשית!!! הוציאו ממך ככה בקלות 50 ש"ח.. ואני עדיין בשלי- זוכרת היטב את המבט האומלל וחסר האונים בעיני הילדים ההם. ולא אשכח אותו לעולם.. לכן אני לא מצטערת שנתתי את החמישים שקלים לאשה- גם אם היא רמתה ועבדה עליי בעיניים. המראה של הילדים לא שיקר לי. כך אני חושבת..ולא מצטערת על זה בכלל.

שאלה לא פשוטה בכלל מה היה קורה אילו?...... ואני יודעת שיש אנשים שלהם אני מוכנה לסלוח ויש אנשים שאני לא מוכנה לסלוח להם תלוי בבן אדם תלוי בסוג מערכת היחסים שלנו תלוי בנסיבות אני כבר מזמן הבנתי לעצמי שאני לא מוכנה יותר להיכנס לקשרים קרובים עם אנשים שסוחטים רגשית ואת הנטיה הזאת אפשר לזהות מהר מאוד מהדברים שנכתבים בפורום ובן אדם שמשקר על מנת להשיג תשומת לב בהכרח יסחוט רגשית אז מן הסתם אני גם לא אמצע את בסיטואציה שאני נסחפת לשיחט ליליות בטלפון עם אותה אחת כי אני פשוט לא אסכים לנהל איתה קשר טלפוני ולא אדאג לשלומה יום ולילה כי יש לי מספיק דברים משלי לדאוג להם לכן גם הסבירות שאני אדע בוודעות שהיא משקרת היא קטנה יחסית אם בכל זאת אני אדע איכשהו, לא יודעת איך, שמישהי מהפורום המציאה את הסיפור אני חושבת שפשוט לא אתייחס אליה אני אבין שיש לה קשיים נפשיים רבים ולא אנסה לגרש אותה אבל אני גם לא אמשיך לתמוך בסיפור הבדוי שלה כי חבל על הכוחות שלי ועל הזמן שאני אשקיע ואני גם לא חושבת שזה נכון לעודד אותה להמשיך לשקר היא צריכה ללמוד להשיג תמיכה בדרכים אחרות, לא מניפולטיביות ובלי סחיטה רגשית ואני מניחה שאני הייתי מוצאת לנכון להבהיר לאותה אחת את דעתי וכל עוד אני לא יודעת שום דבר בוודעות, אני מאוד נזהרת מהאשמות של חברות אחרות לפורום ומהניחושים שלי ואני בוחרת להאמין לדברים שנכתבים ואם יש לי ספקות, אני שומרת אותם לעצמי

לא מבינה למה לשקר על נושא כזה כואב? דרך אגב קראתי את הפורום שבו הדברים נכתבו עצוב מאוד . באותו מקום בYNET היה פורום שגילו שאחת המשתתפות שיקרה זה הרס את הפורום לגמרי ולכן אני לא מבינה למה לשקר בכלל ? הרי שקר יש לו חיי מדף קצרים וכמו ששחף כתבה מסכימה איתך מתוקה עם כל מילה שלך . ילדונת חבל שפגעו בך כך אבל אולי בשבילך למענך אל תכתבי בפורום ההוא פשוט כך צאי משם יש אחת שהותקפה קשות וגם היא כבר לא שם יותר חבל שתיפגעי אחת בשם KL זוכרת את הבחורה הזו קראת אותה בפורום היא כבר לא שם המון זמן ...לא חבל עלייך ?

לא מבינה למה לשקר על נושא כזה כואב? דרך אגב קראתי את הפורום שבו הדברים נכתבו עצוב מאוד . באותו מקום בYNET היה פורום שגילו שאחת המשתתפות שיקרה זה הרס את הפורום לגמרי ולכן אני לא מבינה למה לשקר בכלל ? הרי שקר יש לו חיי מדף קצרים וכמו ששחף כתבה מסכימה איתך מתוקה עם כל מילה שלך . ילדונת חבל שפגעו בך כך אבל אולי בשבילך למענך אל תכתבי בפורום ההוא פשוט כך צאי משם יש אחת שהותקפה קשות וגם היא כבר לא שם יותר חבל שתיפגעי אחת בשם KL זוכרת את הבחורה הזו קראת אותה בפורום היא כבר לא שם המון זמן ...לא חבל עלייך ?

לא מבינה למה לשקר על נושא כזה כואב? דרך אגב קראתי את הפורום שבו הדברים נכתבו עצוב מאוד . באותו מקום בYNET היה פורום שגילו שאחת המשתתפות שיקרה זה הרס את הפורום לגמרי ולכן אני לא מבינה למה לשקר בכלל ? הרי שקר יש לו חיי מדף קצרים וכמו ששחף כתבה מסכימה איתך מתוקה עם כל מילה שלך . ילדונת חבל שפגעו בך כך אבל אולי בשבילך למענך אל תכתבי בפורום ההוא פשוט כך צאי משם יש אחת שהותקפה קשות וגם היא כבר לא שם יותר חבל שתיפגעי אחת בשם KL זוכרת את הבחורה הזו קראת אותה בפורום היא כבר לא שם המון זמן ...לא חבל עלייך ?

לא מבינה למה לשקר על נושא כזה כואב? דרך אגב קראתי את הפורום שבו הדברים נכתבו עצוב מאוד . באותו מקום בYNET היה פורום שגילו שאחת המשתתפות שיקרה זה הרס את הפורום לגמרי ולכן אני לא מבינה למה לשקר בכלל ? הרי שקר יש לו חיי מדף קצרים וכמו ששחף כתבה מסכימה איתך מתוקה עם כל מילה שלך . ילדונת חבל שפגעו בך כך אבל אולי בשבילך למענך אל תכתבי בפורום ההוא פשוט כך צאי משם יש אחת שהותקפה קשות וגם היא כבר לא שם יותר חבל שתיפגעי אחת בשם KL זוכרת את הבחורה הזו קראת אותה בפורום היא כבר לא שם המון זמן ...לא חבל עלייך ?

לא מבינה למה לשקר על נושא כזה כואב? דרך אגב קראתי את הפורום שבו הדברים נכתבו עצוב מאוד . באותו מקום בYNET היה פורום שגילו שאחת המשתתפות שיקרה זה הרס את הפורום לגמרי ולכן אני לא מבינה למה לשקר בכלל ? הרי שקר יש לו חיי מדף קצרים וכמו ששחף כתבה מסכימה איתך מתוקה עם כל מילה שלך . ילדונת חבל שפגעו בך כך אבל אולי בשבילך למענך אל תכתבי בפורום ההוא פשוט כך צאי משם יש אחת שהותקפה קשות וגם היא כבר לא שם יותר חבל שתיפגעי אחת בשם KL זוכרת את הבחורה הזו קראת אותה בפורום היא כבר לא שם המון זמן ...לא חבל עלייך ?

תודה על השיתוף האמיתי שלכן תודה על המקום שאתן נותנות לי... אני אגיב מחר פשוט כי כבר לא בפוקוס כרגע אבל רציתי שתדעו שקראתי ומעריכה תתגובות הכנות שלכן.. אוהבת כל כך

ילדונת יקרה , טוב לראותך כאן.....מעוררת דיונים , מלאי חשיבה וחוכמה פשוט נהנתי לקרוא את כולכן!!! אהבתי סמויה את דברייך....תומכת בכל מילה והמלצה. הדיון הוא קשה וכואב במיוחד למי שחוותה חויה כזו... אני יכולה להבין זאת לא להאמין למי שנפגעה זה הדבר הנורא ביותר בעניי, לא להאמין ולהשאיר אותה לבד... לכן אני תמיד מאמינה.... וחוויתי ספורים דומים.... ואחד מוכרב במיוחד..... ובכל זאת כדי שלא תיהיה מי שתפגע אני מאמינה ....ולמי שממציאה או משקרת באותו הרגע....זו האמת שלה. ואני באמת שלה גם היא רגעית... ואם מתברר שהמציאה????? כנראה יש סיבה... אבל כמו שאמרתי בעבר: פורום כזה זקוק יותר מכל לגבולות!!! וגם אתן שמרו על גבולות.... מה שקורה בפורום קורה גם בחיים... שמרו על גבולות... זו דרך לשמור על עצמכן.... ואל תתפתו לומר לעצמכן...לא נעים, מעשה אגואיסטי וכ"ד נפגעתן בעבר בגלל לא נעים....בגלל שאחר פרץ גבולות. שלכן אידה

לאחרונה באמת התעוררו הרבה חשדות סביב טרולים ואני מאוד בחרתי להתעלם אולי כי הפגיעה שלי בעבר הייתה קשה וכואבת.. ואז הגיע רגע שהרגשתי שאני לא יכולה לעצום עיניים יותר. כי שתיקה היא שיתוף פעולה גם כן. פתחתי תדיון הזה כי באמת חשוב לי לדעת איך אחרים כשהם במקום הזה אני כבר בערך 9 שנים בפורומים מה שאומר שיצא לי לא פעם ולא פעמיים לעמוד מול טרולים. עם השנים הניסיון מולם גדל. אבל בהתחלה הייתי נותנת את עצמי ומעצמי בלי לחשוב פעמיים לכל מי שרק צעק עזרה. לפעמים הרגשתי שזה בא על חשבוני כמו באחד המקרים שהיו פעם שמישהי שבסוף התברר שהיא טרולית כל פעם הייתה מבקשת שאני אשאר איתה גם על חשבון לימודים שלי וכאלה. ונשארתי ושכחתי שאני צריכה לדאוג קודם לעצמי ואחר כך לה. כן- זאת בעיה שלי שלא ידעתי אז לשים גבולות. אני רק תוהה אם היום אני יודעת.כשגיליתי שהכל שקר תמיד היה בי כעס תמידהרגשתי שמחללים אותי שרומסים אותי ששוב ניצלו אותי. לא יכולתי לסלוח. ואז אולי גדלתי אולי ההסתכלות שלי על דברים השתנתה. אבל התחלתי לחשוב מאיפה מגיע הצורך הזה בלשקר, למה הוא תורם, ואם אדם מביא את עצמו למקום אומלל כל כך שהוא משקר ומכניס את עצמו למשבצת הזאת סימן שהוא זקוק לעזרה. אחרת אבל עזרה. לא תמיד הצלחתי לסלוח אחרי זה אבל כבר פחות כעסתי. ואולי זה היה תלוי בסוג המניפולציות שהפעילו עלי או על הפורום. אני רואה את הפורום כמשהו נורא אישי וכשמחללים אותו זה כאילו מחללים לי את הבית. יצא לי להתקל במקרה של משיהי שהפכה להיות חברה שלי ממש לכל דבר ואז גיליתי שהיא שיקרה. כשכולם היו עסוקים בלכעוס אני ניסיתי להבין לתמוך לא היה אכפת לי השקר. שמחתי בשבילה שהיא לא נפגעה.- אני לא יפת נפש אבל כשמדובר בחברים פתאום התגובה היא אחרת. לאט לאט הבנתי שיש הרבה שקר באינטרנט גם בנושאים רגישים. ולמדתי לשמור על עצמי.. להתרחק. כשאני עוברת לפסים אישים זה כבר מהיכרות של אותו אדם בעוד מקום ולא רק דרך מסך. (בעיקר בשנים האחרונות) אבל אני לא מסוגלת לעמוד מהצד ולראות ילדות קטנות או בכלל אחרים נופלים לאותן מלכודות שאני נפלתי אליהן לפני שנים בגלל המקום הזה שתמיד מרגיש צורך להאמין. בגלל שלא האמינו לנו. כשהייתי בת 17 חברה שלי הגישה תלונה נגד מישהו מאוד משמעותי בחיים של שתינו. מעולם לא חשבתי שאפשר לשקר אז. האמנתי לה בעיניים עצומות. וזה כאב כי פעם האמנתי וסמכתי גם עליו. הפסיכולוגית שלי אז - אמרה שהיא לא מאמינה לה. (מסיבות כאלה ואחרות וגם הוא היה מישהו חשוב בחיים שלה) אני זוכרת שכאבתי אז בצורה נורא קשה סוג של התאבלות. עזבתי תטיפול כי הייתי בטוחה שאם היא לא מאמינה לה היא בטח גם לא מאמינה לי. ועברתי משבר נורא גדול סביב זה. בסוף הכל התגלה כמשהו שלא היה ולא נברא. להאמין למישהו בעולם אידאלי זה להאמין תמיד. אני תמיד מאמינה למי שאומרת שהיא נפגעת. אבל כשדברים גורמים לי לחשוד אני כבר לא נשארת אדישה כמו פעם אולי גם פה התמימות הלכה לי. וזה עצוב שיש אנשים שמנצלים את הבמה הזאת כדי להשתמש בנו. כדי לפגוע. אני תמיד מחלקת את הטרולים ל2 קבוצות כאלה שבאו להשתשע ושמו אותנו ככלים במשחק שלהם. (אני חושבת שגם הם זקוקים לטיפול כי הם אנשים חולים בעיניי) ואלו שנמצאים במצוקה וצריכים עזרה רק לא יודעים איך לבקש ובונים עולם אחר. לפעמים לבנות עולם אחד זה כדי לא להתמודד עם העולם האמיתי שלהם. אבל בשני המקרים משהו בי נסדק ואני לא רוצה להיות חלק ממניפולציה. אני לא יודעת לא הצלחתי לסדר תמחשבות שלי כמו שרציתי.... זה כל כך רץ לי בראש אז סליחה אם לא באמת הצלחתי לענות ולהסביר

אני פוחדת שיעסו אליי אמבוש בפרום אחר שאני רושמת אז אומרים שאני משקרת וזה ממש לא ככה אני רוצה לרשום כאן אני רוצה שיהיו איתי אבל אני פוחדת םוחדת לספר לכם את מה שקורא איתי מה אני אולחת לעשות היום מה יש לי ומה צריך לעשות ורק רוצה פינה שבה אני יוכל לרשום את מה שקורא לי מרגישה לא טוב נפשית במקום של שוב להיות קורבן ואני כבר לא שם,לא רוצה להיות שם ואני לא רוצה רחמים אני לא רוצה דבר כזה אני לא יודעת אוףףףףףףף קשה לי ומפחיד לי היום

למה??? מתי קיבלת רושם שמישהוא כאן חושב שאת משקרת??? זה המקום להוציא, לספר, אז אל תעצרי את עצמך מודה שאני באופן אישי לא תמיד מוצאת את המילים כי לא תמיד יש מילים אבל את לא צריכה לשים לב לעניין הזה תתמקדי בעצמך ובמה שעושה לך טוב.

זה לא מהפורום כאן תודה לכל מי שהגיבה,רק רציתי להגיד שאני לא שיקרתי מעולם בכל מה שקרה לי רציתי שתדעו את זה יש לי הרגשה של לבד של רצון ליפגוע בעצמי אכשיו לא ללהיות חלק מהחיים שלי מצטערת ,אבל נירה לי שבעכבות מה שרשמתי העלה סוגיה של מי משקרת וזה רגיש לי מידי מקווה שזה לא מופנה אליי רק להגיד שכואב לי מאוד ולא רוצה לחיות יותר תודה לכם

מה פתאום רושמים לך בפורומים אחרים ככה?? זה באמת מעליב טוב, שיחשבו מה שהם רוצים.. אנחנו לא חושבות שאת משקרת! ובטוחות שזה לא בשביל רחמים. הדבר האחרון שהיינו רוצות- זה רחמים. אז אנחנו לגמריי איתך..

אני חושבת שזה דבר מאוד עכזרי להגיד לך שאת משקרת כשאת משתפת בכאב הכי גדול שלך אבל יש פורומים שונים ויש בהם אנשים שנים וכנראה שבפורום ההוא לא כולם מסוגלים להכיל את כל הכאב שאת מוציאה אז נוח להם יותר לעצום את העיניים והאוזניים ולהחליט שמה שהם שומעים (או בעצם קוראים) זה לא דבר אמיתי, לא משהו שיכול להתרחש במציאות זה בא מתוך החולשה שלהם, איך שאני מבינה את זה וכפי שאמרתי יש פורומים שונים והם מאוכלסים באנשים שונים אני מאמינה מכל הלב שבפורום שלנו אנחנו כן מסוגלות להקשיב לך, להכיל את הכאב שלך ולתמוך בך ואני אומרת את זה מתוך היכרות די ארוכה עם רוב משתתפות הפורום אל תפחדי להיות את עצמך אל תפחדי לשתף אותנו אנחנו כאן איתך מחבקת שחף

עמיתוששש אשאל אותך רק שאלה אחת ואם בא לך תעני אם לא גם בסדר האם-קרה-לך-פעם-כאן-בפורום-הזה-שכתבת-והתיחסו-אלייך בצורה-כזו-כמו שכתבת-במקום-האחר-שגם-שם-את-כותבת? קראנו-לך-אי-פעם-שקרנית ?או שתמיד תמכנו בך לאורך כל הדרך , איתך , יד ביד !!!! את תחליטי אם את רוצה או מוכנה לשתף במה שאת בוחרת ! את כבר מכירה את הפורום הזה -מה שמרגיש לך נכון , חטולית

וביום הצלחתי להשלים רק מעט שעות לא מצליחה לישון נשכבת במיטה ואחרי איזה 20 דקות כבר קופצת החוצה כי פתאום משהו מטריד אותי ופתאום מרגישה ערנית ויודעת שאין סיכוי להירדם היום כבר הגעתי למצב של זומבי בלי שום כוחות לכלום הייתי צריכה ולא הצלחתי למצוא כוחות לזה אני מקווה רק שהלילה אני בכל זאת אצליח לישון כי מחר יש הדרכה ואחר כך עבודה צריכה להיות מסוגלת לתפקד ובכלל ממש לא מתאים לי להמשיך בקצב כזה שונאת את התקופות האלה כשלא מצליחה לישון לא ביום ולא בלילה אומרים שטיפול במגע בטוח יכול לעזור הלוואי אני רק מקווה שהכל יסתדר עם הטיפול ושמרכז סיוע ישלם לי עליו חלק כמה שיותר גדול מהסכום. עדיף כמובן את הכל כי באמת שאין לי כסף!!!!!!

כבר 4 ואין אפילו סימן קטן לזה שאני הולכת להירדם בקרוב עוד 5 שעות צריכה לקום כבר יומיים ישנתי רק 5 שעות במהלך היום ומכיוון שזה לא שינה בלילה אז זה פחות אפקטיבי איך אני אמורה לשרוד ככה???????????

((((((((((((((((((((((שחף)))))))))))))))))))))))))))))))))

שחפיתוששש נראה לי שהמתח מהסיום גוזל ממך את שעות השינה , וואווווו ,5 שעות ביומיים שינה ממש קשה מאוד , בהחלט מבינה אותך , גמלי קורה כך בתקופה האחרונה בגלל המתח שסובב עם הביטוח לאומי לכן אני חושבת שגם אצלך מאותה סיבה -מתח נפשי ולחץ גדול , מקווה שהלילה תוכלי לישון טוב יותר , אייך עבר לך היום לאחר שלא ישנת בלילה ? אייך הצלחת לעמוד במטלות שלך ? חטולית

היום היה לי יומולדת הכי מעפנה שאני יכולה לזכור מזה,,,,,, כמה שנים טובות ,אחרי לילה ללא שינה , כל הלילה רק סיוטים וחלומות ,עבדתי כל היום כמו משוגעת כי אחרי שבת הבית נראה כמו אחרי פוגרום כי בשבת אסור לעשות כלום , ושוב ריצות לועדה רפואית ועוד בדיקה אצל רופא מומחה לסכרת , נשארתי בלי אוויר ובלי שום חשק לכלום , ובנוסף המחשב שלא רוצה לעלות כבר כמה ימים פשוט התייאשתי , ובכל זאת רציתי לכתוב לכן כמה מילים על כל הימים שלא הייתי כאן כי אני תמיד מתגעגעת כשאני לא כאן לאף אחת-מקווה מאוד שתצליחי למצוא מקום מגורים שיענה על כל הצרכים שאת זקוקה להם -כתבתי לך למטה בתשובה שלי , הצטערתי מאוד לקרא על המטריד מהאוטובוס , ישנם כאלה יותר מידי ובכל מקום וכעת לא הזמן לספר לך על מטרידים למינהם שפגשתי כבר בימי חיי ,החלקים שהיו בפח,,,אין להם חיים טובים משלך כי בפח הם כבר סיימו את חייהם , לעומתם החיים שלך יכולים רק להתחיל ולהיות טובים יותר אם רק תעיזי , שחפית צודקת , את חייבת ללמוד לקבל את עצמך כמו שאת עם כל המגבלות שלך -לא להתבייש , וכן להעזר בכל מה שרק יכול להקל ולשפר לך את רמת החיים כי בהחלט מגיע לך חיות בכבוד !!! שחפיתוששש-רוצה חופשה מעמך ??? חחחח , יש לי הצעה מרתקת עבורך - בואי לבלות כמה שעות עם אספי , מבטיחה לך שתרגישי חדשה ומחודשת מכל מצבי הרוח ומכל אותם רגשות ומכל הבחינות בכלל ,זמן,,,,זמן,,,,,זמן,,,,המרוץ מתיש ונותן את אותותיו , יפתי , אוטוטו הכל עומד להגמר , ולק אדום וואוווווו תשאלי אותי , תמיד אופנתי חחחח ליזוששש-אין לך שלווה כי זו לא את ! את רגילה להיות בהיפר כל הזמן לרוץ אחרי,,,לדאוג ל,,,,, לזכור ש,,,, ולא לשכוח חלילה את ה,,,,,תמיד !!! היו שם דברים שמילאו אותך ובינהם הטיפול שנגמר , זה חסר,,,ולוקח זמן שאין לך כדי לחכות שדברים יסתדרו , שום דבר לא מסתדר מעכשיו לעכשיו , זה יבוא , סבלנות אולי הפתרון נמצא במקום שלא העזת להיות בו ? להשקיע בעצמך לשם שינוי , לפנק אותך !!! תיקני לך דברים אפילו קטנים שיכולים לעזור ולפצות מה יש ? לא מגיע לך ? הגוף בסוף יפנים אם תעיזי לשחרר ,,,,ואם כמה נשימות עמוקות עוזרות להרפות אפילו רק באופן חלקי , מה טוב , אחלה סמויונת - מה פתאום לא מגיע לך ?גם אם זה לא מחסור כלכלי זה בא ממחסור רגשי !!! קטנים וקונים וקונים ולא מרגישים כלום, כאלו,,,מה ? מה שחסר מבפנים מתבטא החוצה בכל מיני צורות , וכן , להיות אינטרסנט כלפי עצמך לא נשמע מגעיל בכלל ,להפך , נשמע כן לחלוטין ואמיתי , תהני , מגיע לך מכל הלב תור-חומד ,נפלא לראות אותך כאן במייטבך , פשוט תענוג !! המטפלת לוחצת שתלכי ללמוד ? למה מפחיד ? את לא מאמינה בעצמך ? אולי הגיע הזמן לחשוב שאת כן שווה ולא רק בעיה ? מה את אומרת ? אני חושבת שאת מספיק חכמה כדי לתת לעצמך הזדמנות -שווה בהחלט לנסות !!! גלוששש-נחשים מסוכנים היו נחלת העבר הילדותי שלי , במקום שאני גרתי עם אימי בבית קרקע היו יותר נחשים ושאר שרצים שלא אפרט כאן בגלל שעלול לעורר טריגר -מאשר אנשים וטף , בארגז הנעלים שלי שהיה מתחת למיטה שלי גר נחש-לא זוכרת אם היה ארסי הייתי רק בת -6- ואז לא היו לוכדי נחשים רק שכנים אנשים טובים שעשו כל מה שיכלו כדי לעזור אחד לשני ,הנחש היה בורח מחלון אחד ומצד שני היה נכנס אחר ,,,,,,, מקווה שהתגברת על מה שקרה ואת בסדר עכשיו דמעונת-מטפלת היא רק מטפלת ולא חשוב אם היא דתיה או חילונית !!! אם היא נמצאת שם ומטפלת בנפגעות סימן שהיא יודעת לקראת מה היא הולכת , משום מה נראה לי שלך זה כן משנה כי זה מביך אותך , אל תשכחי כמה מבנות המגזר החרדי כיום יוצאות עם ההצהרות על פגיעות מניות כאלה ואחרות , מן הסתם שהרקע הזה אינו בכר טאבו רק מלגזר החילוני ,אני מאמינה שהיא עוד תפתיע אותך לטובה בהצלחה חומד ואני אמורה כעת לעוףףףףףףף למיטה כי מחר אני נוסעת לאספי , ואחרי יום שכזה מעפעפן -רוצה רק לצנוח לישון מאחלת לכולכן ליל מנוחה, שבוע טוב ומבורך , שתצליחו בכל מעשי ידיכן ורק מחשבות טובות , המון אהבה חטולית עייפית מייאוווווווווו

יום הולדת?????? למה לא אמרת קודם????? היינו מארגנות לך כאן חגיגה שהיתה משפרת לך את מצב הרוח!!!!!!!! אז קודם כל המון המון מזל טובבבבב!!!!!!!!!! מכל הלב!!! הרבה בריאות ושכל הכסף שמגיע לך מכל המשרדים למיניהם שיגיע אלייך בלי התרוצצויות נוספות כי כסף זה חשוב וזמן וכוח נפשי או פיזי להתרוצצויות נוספות כבר לא נשאר לך מצטארת שעבר בצורה כל כך לא חגיגית :( לפחות מחר תוכלי לפצות את עצמך ולחגוג עם אספי :))) שיהיה לך לילה טוב עם שינה שקטה ורגועה בלי התעוררויות בלילה בלי סיוטים רק חלומות טובים ומרגיעים שחף

תודה חומד , לא נכנסתי בכלל בגלל שהמחשב לא עלה , זה כשלעצמו כבר הוריד לי מהמצב רוח שלי ,ואחר כך כל השאר ,מקסימה שכמוך , כל האיחולים שלך נהדרים בדיוק כמוך , וכן , בהחלט כן , נהנתי עם אספי כמו שאפשר להנות רק איתו ,איתו אני שוכחת מהכל ואת הכל ,גם מחר אני הולכת אליו וכבר מחכה לראות אותו ,לא להאמין אבל הוא כבר בן חצי שנה , את מכירה את הקסם של הגיל הזה נכון , ואני הרי בכלל לא משוחדת בעדו חחחחחח , מתה עליו , חטולית :)))

אחחחחחחחחחחחחחחחחחח מזללללללללללללל טובבבבבבבבבבבבבבבב את מקסימה את, עם כל הצרות מצליחה לחשוב על כל אחת ואחת מאחלת המון טוב תמשיכי להנות מאספי ושתעברי בשלום ובמהרה את כל הוועדות הרפואיות המון המון המון בריאות ואושר לילה טוףףףףףףףףףף גמני עייפה, מיייאו לך אהובה

תודה לך חומד האמת שאני לא מפסיקה לחשוב כאן על כולן -פשוט כולן נמצאות אצלי בפנים בתוך הלב , אכפת לי מכולן , כך אני כשאני אוהבת ,תודה מתוקה על כל האיחולים , באמת זקוקה להם , ובשבוע הבא עוד ועדה ,,,,,,עד מתי לא יודעת , והם כמובן לא אומרים שום דבר בוועדה כי זה סודי , עובר ישר לבטוח לאומי אז המתח עולה ועולה כי אני לא יודעת מה המצב שלי , מקווה לטוב - והעיקר שהמחשב יעלה ואוכל להכנס , חטולית :)))

המון המון מזל טוב שולחת חיבוק של יומולדת.באיחור קל... דמעה

תודה חומד- אף פעם לא מאוחר מידי , חוצמזה שגם אני נכנסתי אתמול עם ההודעה שלי די מאוחר בלילה חטולית :)))

לחטולית שלנו!! המקסימה הנפלאה הנהדרת!! מאחלת לך שנה נפלאה המון המון בריאות שהכל יסתדר לטובה וכמובן המון אושר ונחת מהנכד אספי המתוק!!

תודה חומד- אחלה איחולים כל מה שאני זקוקה הלוואי שיתגשם -אמן חטולית :)))

מזל טוב חתולית מצערת שיצאת מוטשת מיום הולדת אבל תמיד יש עוד יום לחגוג אל תוותרי תעניקי את היום הזה לעצמך!!!!!!!!!!!!! מגיע לך מכל הלב יום הולדת שמח הרבה הרבה בריאות בשורות טובות שלווה פינוקים עם אספי אושר ועושר והרבה נחת ואהבה מזל טוב יקרה אידה

מזל טוב חתולית מצערת שיצאת מוטשת מיום הולדת אבל תמיד יש עוד יום לחגוג אל תוותרי תעניקי את היום הזה לעצמך!!!!!!!!!!!!! מגיע לך מכל הלב יום הולדת שמח הרבה הרבה בריאות בשורות טובות שלווה פינוקים עם אספי אושר ועושר והרבה נחת ואהבה מזל טוב יקרה אידה

רציתי לספר לך ששלחתי שני מיילים בקשר לטיפול במגע בטוח אחד למרכז סיוע ומהם קיבלתי תשובה נתנו לי טלפון של מטפלת באיזור שלי וגם זה יכול להיות מסופסד ע"י מרכז סיוע כי כתבת שאני מוגבלת בכסף ושאלתי אם זה יכול להיות דרכם רק שאני עוד לא יודעת אם מדובר בספסוד מלא או חלקי סתם רציתי לשתף וגם להציע לך לברר במרכז סיוע באיזור שלך לגבי הספסוד

בדיוק היום קיבלתי תשובה במייל שאין להם מטפלים באיזור שלי... :-( נראה שאצטרך להסתפק במשהו אחר - מאכזב תודה ובהצלחה לך

עצוב :(

זה נשמע לי מוזר שהם אומרים שבאיזור שלך אין מה, בכל הצפון אין מטפלים? אולי לא ממש קרוב לבית אולי טיפה יותר רחוק תנסי להתקשר אליהם ולא לשלוח מייל ולברר בטלפון איפה יש הכי קרוב אלייך אולי באחת הערים קצת יותר מרוחקות ממך ימצא איזה מישהו מקסימום תוכלי לנסוע ברכבת או משהו כזה פעם בשבוע לי למשל יש חברה שפעם בשבוע נוסעת ברכבת מת"א לחיפה לטיפול אל תוותרי כל כך מהר

נמאס לי לקרוא על תיאוריות שונות של תהליכים קבוצתיים!!!!!!!!!!!!!! היה לנו קורס של דינאמיקה קבוצתית שאנחנו בקושי הבנו מה אנחנו עושות שם ולמה אנחנו צריכות לבזבז שם את זמנינו היקר לא קיבלנו שום הסבר מספק, שום הנחיות, כלום! ובסוף הקורס אמרו לנו לקרוא חומר תיאורטי ולפיו לנתח את מה שהיה בקבוצה ולכתוב עבודה למה הן חושבות שאני זוכרת מה בדיוק היה שם במהלך הסמסטר? עזבו, אני סתם מקטרת כי זה היה קורס מעצבן ולא מועיל ולכן גם כתיבת העבודה מעצבנת ואל תחשבו שזאת רק אני כזאת רעה ושלילית זאת ההרגשה של כל הקבוצה פשוט היו לנו מנחות שלא ממש ידעו להנחות וזה מבאס כי עם מנחות אחרות הקורס הזה היה יכול להיות מרתק ויכל לתרום המון טוב נו...... מספיק לקטר...... צריכה לחזור למאמר.......

חופשי ממי... שחררי, אחרכך יהיה יותר קל זזאת אומרת פחות כבד על הלב שבוע טוב לך יקרה

אחנו תמיד מקשיבות.. לא תמיד המנחות אכן מובילות כמו שצריך את הקבוצה.. הן לא עומדות בציפיות..של כלם.. יש לכן עם מי לדבר שם אולי לשנות את הדברים? להעלות רעיונות להנחייה יותר מועילה? הייתי מתארת לעצמי שאם את היית המנחה כולן היו מרותקות.. בינתיים, עד שתגיעי לשם את צריכה למשיך לעבוד קשה.. חיבוק סמויה

אין כבר מה לשנות הקורס נגמר זה היה רק ק%

אין כבר מה לשנות הקורס נגמר זה היה רק קורס סמסטריאלי בסה"כ

לפעמים דברים מתפספסים ,,,,,,,, אז ?,,,, אני בטוחה ומשוכנעת שאת בכלל לא שלילית , להפך לא מקנאה בך על היובש שאת צריכה לעבור בהגשת העבודה ובכל זאת - בהצלחה חומד , מאמינה שתפיקי מעצמך את המיטב ושבסוף הכל יסתדר חטולית

מקווה שאכן תהיה לו השפעה על המחוקקים ועל החברה ושיעורר מודעות לחומרת המצב פרוייקט קיר העדות כניסה לעדויות עלולה להוות טריגר נא קחו בחשבון http://www.edut.co.il/TheWall.aspx

אני חושבת שזה מדהים לכל מי שמעיזה -יכולה לכתוב ,,,,,,,,, מי יודע ???אם הייתי כותבת שם אולי הייתי ממלאה כמה בלוקים לא רק אחד חטולית

איזה קטע- אני לא מאמינה שעשיתי- אבל רשמתי שם את העדות שלי גם! די בקצרה רק את גוף העדות בלי הרגשות שנלווים בצורה די יבשה ועניינית ויחסית למה שיש לספר- אז ממש מתמצת ככל האפשר ברור שאם הייתי רושמת את כל הרגשות , השתלשלות העניינים בטיפול שהובילה למודעות, ההסתרה וכו' הייתי גם רושמת גליונות.. לא יודעת מה יצא מזה ואם זה יעזור לקדם משהו בשביל אחרות. אבל הרגשתי צורך להעיד גם בקיר הזה כי אני שייכת אליו בין אם אני רוצה או לא. ותחשבו על זה- קיר הוא דומם ושותק. והקיר הזה- כל לבנה ולבנה בו זועקת ומדברת בעד עצמה. הייתי קוראת לו "הקיר שלא שותק" או "הקיר הזועק" או "הקיר המדבר" ובד"רכ אנחנו מדברות לקירות והפעם אנחנו נותנות לקיר לדבר בשבילנו. אז שיהיה לכולנו בהצלחה..

אחת הבעיה שלי מה אם זה באמת הוא והוא יודע איפה אני גרה היה לי מיקרה אחר שמשהוא שגם תקף ידע איפה אני גרה ודאג לכך שחצי שנה מחיי היו ממש סיוט אם היתי לאזזל יכולה לראות או לדעת שזה לא הוא ..... ואם זה כן הוא אז עוד הפעם להגיע לבית שהפעם גם בחוץ וגם בפנים סיוט מה אפשר לעשות??? לצאת החוצה כי חובה אני יכולה להכריך את עצמי מנסיון זה רק מחימר את המצב אם יש באמת איום בחוץ

אחבק אותך וירטואלית ואתן לך כמה עיצות 1. קני לך שוקר חשמלי תרגישי יותר טוב את תחושי בטחון שיש לך מה שהוא להגן על עמצך. 2. כלב נחיה חשבת על זה? מגיע לך כלב כזה? את יכולה לבדוק? סליחה אם נפגעת ממני . 3. אל תתני לפחד לנצח את יכולה לעבור דירה כבר שאלתי אותך לסבתא או דודה רחוק מההורים?

יש לי שוקר אני קופאת כשמשהוא קורה או בורחת אז הוא לא הכי יעיל מכלב נחיה וומצב הראיה שלי אני מתבישת אני משתדלת להחביא כחול שאני יכולה והם חונכו לא לתקוף אם לא הם יתקשו לעבוד כנחייה ולעבור דירה אין לאן פרט למעונות ששם זה בית בושת אני איך שהוא תמיד מגיעה למצב של לגור במקום לא בטוח כילדה כשאבא היה אלים הוא לא נגע בי מינית עד כמה שהמעט זיכרון שלי זוכר אבל הוא ואמא היו מאוד אלימים ועד כמה שקשה להגיד עדין (זה בגלל דברים שהם עברו) אני חלמתי אל השלב שבו אוכל לצאת מהבית ופרט לדברים שהיו כילדה היו סבבים נוספים פעם אמרתי בנימה צינית שיש לי סוטה לכול עיר שגרתי בה אז אני כבר איבדתי את האמון שיש מקום בטוח אילו לגשת

אחת יקרה את נמצאת ומרגישה במקום לא בטוח עבורך האם אפשר להפוך אותו למקום בטוח? האם מקום אחר יהיה בטוח? האם הבטחון צריך? יכול להגיע מבפנים? האם יש מה שיכול לעזור כמו שתור המליצה? האם יש מישהו שיכול לתת לך את בטחון? איתך אידה

היי חומד קראתי אותך לאורך כל השרשורים עד למטה , הפחד הוא אוייב מספר אחד לכולם , לדעתי את יכולה לפנות למשרד הרווחה או אפילו גם ללשכת הסעד -זן לא בושה , ולבקש עזרה !!! כבר שמעתי על אנשים שהוכיחו שמגיע להם תמיכה וקבלו אז מה את שונה מהם ? למה שהמדינה לא תתמוך בך ? לדעתי שווה לנסות הכל כדי להגיע למקום בטוח , מה את אומרת ? חטולית