פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

אחת הבעיה שלי מה אם זה באמת הוא והוא יודע איפה אני גרה היה לי מיקרה אחר שמשהוא שגם תקף ידע איפה אני גרה ודאג לכך שחצי שנה מחיי היו ממש סיוט אם היתי לאזזל יכולה לראות או לדעת שזה לא הוא ..... ואם זה כן הוא אז עוד הפעם להגיע לבית שהפעם גם בחוץ וגם בפנים סיוט מה אפשר לעשות??? לצאת החוצה כי חובה אני יכולה להכריך את עצמי מנסיון זה רק מחימר את המצב אם יש באמת איום בחוץ

אחבק אותך וירטואלית ואתן לך כמה עיצות 1. קני לך שוקר חשמלי תרגישי יותר טוב את תחושי בטחון שיש לך מה שהוא להגן על עמצך. 2. כלב נחיה חשבת על זה? מגיע לך כלב כזה? את יכולה לבדוק? סליחה אם נפגעת ממני . 3. אל תתני לפחד לנצח את יכולה לעבור דירה כבר שאלתי אותך לסבתא או דודה רחוק מההורים?

יש לי שוקר אני קופאת כשמשהוא קורה או בורחת אז הוא לא הכי יעיל מכלב נחיה וומצב הראיה שלי אני מתבישת אני משתדלת להחביא כחול שאני יכולה והם חונכו לא לתקוף אם לא הם יתקשו לעבוד כנחייה ולעבור דירה אין לאן פרט למעונות ששם זה בית בושת אני איך שהוא תמיד מגיעה למצב של לגור במקום לא בטוח כילדה כשאבא היה אלים הוא לא נגע בי מינית עד כמה שהמעט זיכרון שלי זוכר אבל הוא ואמא היו מאוד אלימים ועד כמה שקשה להגיד עדין (זה בגלל דברים שהם עברו) אני חלמתי אל השלב שבו אוכל לצאת מהבית ופרט לדברים שהיו כילדה היו סבבים נוספים פעם אמרתי בנימה צינית שיש לי סוטה לכול עיר שגרתי בה אז אני כבר איבדתי את האמון שיש מקום בטוח אילו לגשת

אחת יקרה את נמצאת ומרגישה במקום לא בטוח עבורך האם אפשר להפוך אותו למקום בטוח? האם מקום אחר יהיה בטוח? האם הבטחון צריך? יכול להגיע מבפנים? האם יש מה שיכול לעזור כמו שתור המליצה? האם יש מישהו שיכול לתת לך את בטחון? איתך אידה

היי חומד קראתי אותך לאורך כל השרשורים עד למטה , הפחד הוא אוייב מספר אחד לכולם , לדעתי את יכולה לפנות למשרד הרווחה או אפילו גם ללשכת הסעד -זן לא בושה , ולבקש עזרה !!! כבר שמעתי על אנשים שהוכיחו שמגיע להם תמיכה וקבלו אז מה את שונה מהם ? למה שהמדינה לא תתמוך בך ? לדעתי שווה לנסות הכל כדי להגיע למקום בטוח , מה את אומרת ? חטולית

בעלי אתמול הכריז חגיגית: הוא רוצה תינוק נוסף. שאלך לרופא נשים ואוריד את הטבעת. חושב שזה יפתור לי את הבעיות ויגרום לי לרצות לחיות. האמת, לא סיפרתי מה קרה ביום חמישי- הייתה לנו מריבה כי התעכבתי לחזור הבייתה בזמן. הלכתי לעשות ציפוניים אז אמרתי אם כבר אז אני יעשה גם ברגליים וכל הסיפור לקח שלוש שעות. והוא כל דקה טל' וקלקל לי את כל הפינוק. בדרך באוטו צרחתי עליו שלא יעיז להתערב לי ומגיע לי להתפנק פעם ב.. ולקחת חופש מהבית והילדים ולא יקרה לו כלום אם ישמור וכו'.. והאמת זה לא אופייני לו לעשות לי ככה אבל הנה זה קרה. אבל אני נלחמתי בו! למה אני לוחמת וחזקה. אז ביום חמישי הוא לא בא לישון איתי אלא בחדר השני פעם ראשונה שזה קורה). בבוקר גיליתי שהוא לא נרדם בסלון אלא הלך בכוונה לישון בנפרד. וזה כבר היה יותר מידי. אז אני לא מאמינה שאמרתי את זה אבל לא התכוונתי אמרתי שנמאס לי לתפקד ולהיות נהדרת כל הזמן ושעכשיו אני לא יצא מהחדר לשום מקום כי נמאס לי ואני גם שוקלת ל.. כי די נמאס לי להיות טובה כל הזמן אני צריכה שיסתכלו עליי ויראו אותי וכל עוד אני מתפקדת רגיל אז הכל בסדר. ככה אמרתי לבעלי! אבל אם אני יעשה משהו - אולי סוף סוף יבינו! אף אחד לא מבין אותי. אף אחד לא הבין אותי אף פעם אף אחד לא רואה אותי ממטר! אבל משהו כן חילחל אצלו והא חיבק אותי ונשק לי כמו שלא מעולם וא"ח יצאנו לבית קפה והכל חזר למסלולו אבל אני לא רוצה עכשיו תינוק אני צריכה לטפל קודם בעצמי. לא רוצה להגיע עוד הפעם עם התינוקות שלי למכון להתפתחות הילד. חוקרים וחוקרים וחוקרים למה התינוק לא מתפתח כראוי ומי הבעיה בסוף - אמא! וזה כל כך משפיל שאפילו אמא נורמלית אני לא יכולה להיות אפילו לא זה. התינוק השני שלי לא הסכים לאכול מזון מוצק חוץ ממטרנה עד גיל שנה וחצי!! מכאן כל ההזדקקות לפסיכולוגים ואנשי מקצוע. עם הילד הסוף טוב האבחון מראה שהוא בכלל מעל הממוצע. והוא באמת כזה מיוחד. גם בלי אבחון כולם רואים את זה.טוב, זה כבר סיפור אחר..אבל מה כבר עשיתי לתינוק המיוחד הזה?! שלא התפתח כראוי? אני נשבעת, אני לא יחזור לעולם למכון הזה עם התינוקות שלי. בגלל זה אני חוששת מתינוק נוסף

תפסיקי את גם כן תראי את הטוב בסדר מעצבנת אחת למה לא התקשרת ואמרת לבעלך שיחיה אני הולכת להתפנק מניקור פדיקור וכל השאר? למה להילחם כל הזמן? למה לא לחיות ? חוץ מזה למה אין לך אומץ לומר לו את מה שכתבת כאן או לפחות להראות לו מה כתבת שאת לא רוצה עוד ילד כי זה לא יפתור לך את הבעיות הנפשיות אפשר לדחות הבאת עוד ילד לא ? עד שתרגישי יותר טוב אני לא חושבת שבעלך יעשה לך סצנה אם תהיי גלויה איתו ועם הרגשות שלך נעים לך ממש שהוא ישן במקום אחר ? הרגשתי מתוך הכתיבה שלך את הכעס ואת העלבון שהוא לא ישן איתך אז תגלי לו תהיי הוגנת איתך איתו את יכולה את חזקה את נהדרת חבל שתקלקלי הכל במריבה מפגרת שתהרוס לכם בבקשה למען אהבה ילדים וחיים טובים יותר

לא חייבים לריב ולאיים בהתאבדות על מנת להבהיר את עמדתך והרגשתך אפשר לומר את אותה הדברים בטון רגוע את יכולה גם להגיד שאת כועסת וחושבת שבעלך אינו צודק, אינו מבין אותך ופוגע בך אבל בלי לצעוק כי צעקות אינן תורמות להבנה הדדית טובה יותר כאשר אותם הדברים נאמרים בטון רגוע, לצד השני יש הרבה יותר מוכנות להקשיב ולנהל דו שיח ואז סיכויי ההבנתה רבים בהרבה

כן, אם יש דבר שאני לא יכולה לןסבול שגורם לי ט' זה ש מסובבים לי את הגב. האקט הזה שהוא הלך וישן בחדר השני- עשה לי שמות. הרגשתי שאני רוצה למות. אבל מהר מאוד הוא הבין את התמונה שהוא פגע בי ככה אז הוא ישר חיבק אותי ונשק לי בלהט וא"כ לקח אותי לארומה ופינק אותי וקנה לי פרחים.. וזה קרה הודות לזה שדיברתי בגלוי על הרגשות שלי, לא סתם איימתי עליו ש..כדי להתעלל ברגשותיו אלא זו פעם ראשונה שלא הסתרתי את סמויה הזועמת ומה היא מרגישה. ואני חושבת שזה עבר אליו ונגע בו. הוא לא הרגיש מאויים ממני אלא להיפך ראה אותי! סיפר לי שהייתה לו חברה לשעבר שכשהוא רצה לעזוב (היא הייתה פסיכית וקנאית)- איימה עליו שהיא תתאבד אם ייעזוב. והוא בכלל לא היה אכפת לו ממנה אלא נגעל ממנה עוד יותר והתרחק. ואז אכן עשתה זה בלעה כדורים והגיעה למיון. ואז אבא שלה ניסה לדבר על ליבו שיחזור אליה והתחנן ומה לא... וגם היה פסיכולוג בתמונה שניסו שגם הוא יגיע לשיחות אבל בעלי- לא! קיבל החלטה לעזוב אותה ולא רצה לראות את הפרצוף שלה יותר בחיים! ממש לא היה אכפת לו ממנה. כי הוא ידע שהיא מתעללת בו באמצעות איומים. כשהוא לא אוהב אותה אבל איתי זה היה לו שונה. כי הוא ידע שאני אמיתית ואין לי רצון לפגוע בו אלא להראות לו את רגשותיי. והרגשתי שז נגע לליבו. והוא יודע שאני לא הטיפוס שמאיים בשביל תשומת לב. שזה מה שהרגשתי והיית חסרת אונים. אז ..הוא נתן לי הגנה וחום.

אני חושבת שכמו שכתבת את זה כאן בפורום את צריכה להגיד את זה לבעלך להבהיר לו שיש לך הרבה בעיות נפשיות שאת צריכה לטפל בהם לפני שאת מביאה ילד נוסף לעולם אחרת אפשר לומר שזה לא אחראי אני חושבת שאת בן אדם מקסים ושאת אמא נהדרת אבל הטראומות של הילדות השאירו בך את חותמן ובהחלט, כפי שאת בעצמך מבינה, חשוב לטפל בזה את הרבה פעמים כתבת כאן בפורום על כך שהמראה החיצוני שלך זה רק פסאדה תנסי להסביר לבעלך שמה שקורה לך בפנים זה לא מה שהוא רואה בחוץ שאת מתמודדת עם הרבה קשיים נפשיים שהכאב של הטראומה אינו נעלם שזה פצע פתוח שזקוק לריפוי שאפשרי רק באמצעות הטיפול מקווה שהמשך השבת תעבור לך באווירה נעימה ושלווה שחף

את כל כך צודקת בדברייך הפעם. היום בארוחת הבוקר פתחתי את הנושא ואמרתי לו ששקלתי את נושא הילד הנוסף. שאני צריכה לפתור הרבה דברים עם עצמי.דברים לא פשוטים. שזה לא פשוט לי יאללה להוריד טבעת ולעשות ילד. ואז? שוב פעם התערבות פסיכולוגית בטיפת חלב ומשם- למכון? לגלות ששוב פעם הדבר\ים לא קורים כמו בדרך הטבע ורק פסיכולוג המכון יכול לפרום את קשרים? בעלי לא מבין שזה לא פשוט לי. וגם משפיל אותי שגם התפקיד האימהי שלי רעוע וצריך התערבות פסיכולוגית שהילד יתפתח כמו שצריך.. לעזאזל מה עשיתי לא נכון?!? לא התעללתי נתתי אהבה בלי גבול, חיבקתי נשיקתי אהבתי קניתי מתתנות בלי הכרה הייתי מסורה ובכל זאת! גילו שזה באשמתי כי הכל תקין בילד. ואז אמא מצאה את עצמה בטיפולים אצל הפסיכולוגית של המכון. דרך אגב כיום הכל בסדר עם הילדים הודות לפסיכולוגית המכון שלוותה אותי בשנים כה קריטיות של הילדים. וגם לא אחראי לדעת שאני צריכה טיפול ובמקום זה עושה ילד אולי הוא יביא לי את הגאולה. לא! נמאס לי מהמשפחות שלנו שלוחצות ולוחצות נו מתי תביאו בת? יש לכם רק שניים זה לא מספיק. ומה איתי? אז הפעם דיברתי איתו על טיפול שחייב! ובאתי איתו למשא ומתן שאני מוכנה שאת פגישת ההיכרות נערוך יחד איתו (באופן חד-פעמי) כדי שזה לא יראה לו מרוחק ממנו. הוא גם רוצה להתרשם מהמטפלת כי הוא דואג לי שלא ירמו אותי ויעשו לי נזק. ואמרתי שאין לי בעיה לשתף אותו בפגישות הראשונות.

סמויונת -נהדרת שכמוך רוצה לומר לך ממש בקצרה -כל הכבוד לך על כל מה שאת בכלל את נהדרת , מקסימה , חכמה , ואמא נפלאה לילדים שלך , לא פשוט בכלל לסחוב על הגב את העבר הכואב , לא מובן מאליו בכלל לדעת לטפל בילדים ובבעל , עשית כל מה שהיית צריכה ומעבר - לדעתי את אמיצה מאוד וחזקה , כל הכבוד לך על כל ההתנהלות שלך במשך כל השנים -אם את לא גאה בעצמך על כל מה שעשית אז אני גאה בך מכל הלב כי מגיע לך !!!! חטולית

תודה על המילים המנחמות, המעודדות.. קראתי אותך שצמא, בשקיקה..

יש לי מבחן ביום שני הקרוב על מחלות מוח רובם קלי לי מבחינה נפשית לגשת יש נושא אחד שאני לא יודעת איך לגשת אילו דיכאון ובטוחו אובדנות אם תחושה שזה יורד אל כמה נק' הכי כואבות, מה לעשות ?

אני מוצאת את עצמי במצב הזה כמעט בכל עבודה שאני כותבת בגלל שכל הלימודים שלי רוויים בדברים שנוגעים לי במקומות הכי רגישים ולא רק זה, אלא אני גם בוחרת להתמודד עם הנושאים שהכי נוגעים לי באופן אישי, כי אני מרגישה שזה מה שתורם בצורה המקסימלית להתפתחות האישית שלי ועוזר לי בהתמודדות עם הבעיות האישיות שלי מה שאני עושה בד"כ במקרים שקשה לי רגשית להתמודד עם החומר אני פשוט עושה את הדברים לאט, עם הרבה הפסקות כשאני מרגישה מוצפת מדי וקשה לי להמשיך אני עושה הפסקה ומשתדלת לעשות דברים שמשיחים את דעתי מהנושא, דברים שמרגעים אותי או דברים שקשורים לתחום אחר לפעמים אני מתחילה להתעסק עם נקיונות ועבודות בית שונות לפעמים אני רואה איזו תוכנית בטלוויזיה לפעמים פשוט נשכבת לנוח במיטה וכשאני מרגישה שאני מספיק נרגעתי וצברתי כוחות אני ממשיכה עם הלימודים רק אתמול סיימתי לכתוב עבודה (מבחן בית) בפסיכופתולוגיה של הילד והמתבגר ורק תחומים מעטים במקצוע הזה אינם נוגעים לי באופן אישי היום התחלתי עם עבודה בדינמיקה קבוצתית וזה נראה לי הרבה יותר רגוע ונינוח אל תפחדי לגעת בדברים כואבים הידע בתחום וההבנה העמוקה יותר של הקשיים הנפשיים שלך יעזרו להתמודדות האישית שלך בהמשך אומרת לך את זה מתוך ניסיון אישי אגב, את אף פעם לא כתבת איזה מקצוע את לומדת הייתי מאוד רוצה לדעת, כי נראה לי שתחומי הלימוד שלנו דומים אשמח מאוד אם תשתפי אני לומדת טיפול באומנות והלימודים כמובן כוללים הרבה מאוד לימודי פסיכולוגיה והתואר הראשון שלי בחינוך מיוחד לגיל הרך שגם שם נגענו לא מעט בפסיכולוגיה שיהיה לך המון הצלחה בהכנה למבחן ובמבחן עצמו שחף

המייל שלך נותן לי המון תיקווה אפשרממש לקנואת :-) באומץ שלך להתמודד אם דברים בגלל בעית הראיה (שהחמירה בזמן האחרון) שלי הציאו לי להחליף מקצוע (מה שקנרא יקרה בעתיד) ואחת ההצואת היתה עבודה סוציאלית לא שיש לי משהוא נגד זה רק שאני ההיתי בטוחה שזה כל כך מציף שאי אפשר לעמוד בזה אני לומדת מדעי המוח והאמת אני תהווה עד כמה היתי נכנסת לתכום אם היתי יודעת שאצלץ לשמוע אל דברים שאני לא רוצה מכל הכיונים

אחת את מדהימה ושחף מדהימה על כל המאמץ והתמודדות שאתן עוברות יום יום.... קמות כל בוקר ללימודים לא פשוטים, תכנים, טריגרים והרבה קשיים מסביב... ובכל זאת עומדות בזאת בגבורה ובהצלחה... אני מקווה שאתן יודעות ומעריכות את עצמכן ואת העבודה והדרך שאתן עושות, לגבי המבחן עם החלקים הקשיים, נסי לבדוק אך הצלחת עד כה להתמודד , מה עוזר לך? אך את הופכת זאת לחומר תאורתי יבש .... משהו שאנו קשור עלייך קחי איתך אוויר, נשימות עמוקות, מים, חטיף אנרגיה אין לי ספק שתצליחי, גם אם יהיה קשה בהצלחה רבה ועדכני אותנו אידה

או קיייי נתנו לי מטפלת ח ר ד י ת!!! כן כן חרדית לא דתיה חרדית והיא מתנגשת לי עם הכל עם האמונות שלי עם הדעות הקדומות שלי עם כל מה שקראתי על נשים חרדיות היא חרדית אבל היא מבינה אותי ואני מפחדת לדבר בולעת מילים בולעת פחדים בולעת תחושות בולעת כמו אז מזמן ולא יכולה לספר לא על אז ולא על עכשיו מה היא יודעת בכלל על לבלוע? על הטעם של זה בפה? אולי זה בכלל לא כשר? ואולי היא כן יודעת במגזר שלה יש המון נפגעות אולי היא גם שייכת למועדון הארור הזה? אבל אני לא יכולה לשאול ומפחדת לדבר אני והיא מעולמות כל כך שונים... לא יודעת מה זה בכלל העולם שלה מותר לה לראות טלויזיה? לשמוע מוזיקה? איך היא תבין על מה אני מדברת בכלל? העולמות שלנו שונים מידי ואני מרגישה שהיא בכל זאת מבינה לא יודעת איך מפחדת לפתוח את הפה להגיד לה מה בפנים הבורא עולם שלה עוד יתעצבן עלי ואני מאמינה בדברים כל כך שונים ואם אגיד לה... אפשר להגיד ביי ביי לטיפול ולא רוצה לעוף משם אבל .......... אוףףףף קשה דמעה

בהודעה שלך התעכבתי על המילים הבאות שהוו לי פתאום טריגר: "מה היא יודעת בכלל על לבלוע? על הטעם של זה בפה? אולי זה בכלל לא כשר?" כן.. ועכשיו לכי תדברי על זה עם אישה שומרת מצוות חרדית, צדיקה,יראת שמיים. רוצה לפתוח את זה איתי??!?!?!?!??!!? אז אני יגיד לך ותגידי לה בשמי: יש לזה טעם של מת שלא דומה לכלום בעולם הזה של גוויה רקובה. אם היא רוצה לדעת. סתם דמעונת סליחה שאני ככה כועסת זה לא עלייך או על המטפלת שלך. או על ההודעה שלך. אני סתם כועסת כי זה היווה לי טריגר. וזה לא באשמתך וכמו שאת יודעת שסמויה כועסת היא יכולה להיות פתאום ממש לא נחמדה ולהגיד דברים מאוד לא יפים אבל אני לא אמחק את מה שאצ=מרתי למרות שזה לא יפה להגיד ככה! ככה הצד האפל שלי מגיע בטריגר. אם אידה מוצאת לנכון למחוק או לערוך את זה - אז אני מבינה. קצת קשה לי לשפוט עכשיו כי אני בטריגר ולא כל כך ... נגיד בשיא שפיות הדעת... סליחה. באמת.

יודעת שזה טריגר ולכן רשמתי טריגר.. דמעה

חרדית או לא חרדית היא בן אדם בדיוק כמוך וכמוני זה שיש לה מנהגים שונים ואמונות שונות עוד לא הופך אותה שונה במהות מאיתנו וזה שהיא המטפלת שלך עוד לא אומר שאסור לך לדבר על הדברים בהם את מאמינה אף אחד לא יזרוק אותך בגלל זה מהטיפול החרדות שלך מאוד מובנות זאת הנטיה הטבעית של בני אדם לפחד ממשהו לא מוכר אבל את בעצמך אומרת - היא מבינה אותך כי היא לא עד כדי כך שונה ממך כמו שזה נראה לך ואם היא נמצאת שם זה אומר שהיא מוכנה לשמוע כל דבר שתגידי והיא תוכל לעמוד בזה ולהבין כי זה המקצוע שלה ותחום ההתמחות שלה ואני חושבת שהעבודה שלכן לא תוכל להתחיל באמת כל עוד לא תוכלי לסמוך עליה ובשביל שזה יקרה חשוב שתדברי איתה על הקשיים שיש לך מולה ואם קשה לך לדבר פשוט תדפיסי את מה שכתבת כאן ותביאי לה ובעקבות זה כבר תוכלו להתחיל לדבר שיהיה לך לילה טוב ושבת נעימה ושלווה שחף

היי היכן את מטופלת? זה בסדר יש לי אחת כזו וגם לי היה ועדיין קשה לדבר אני מקווה שהיא לא תתקוף אותך ותגיד לך מילים קשות כמו שמטפלת שלי אמרה לי את לא רוצה לשתף אותי כי מה אני דתיה כאילו שזה באמת צריך להפריע עשי הפרדה מוחלטת בין דת לאנשי מקצוע פגשתי נשים נפלאות באמצע הדרך מטפלות מעולות שהיו דתיות במיוחד באמונה תל אביב חבל לך על הזמן היא לא עוסקת בנושא אונס לכן הגעתי למטפלת שלי כיום שהיא חרדית אז מה ? את יכולה להיות שקטה עם הנסיון שלהן רק את צריכה לעשות הפרדה בין דת לטיפול אני לא באה חשוף לטיפול אבל מכנסיים וחולצה כן גם עגילים וכל מה שאני רוצה אם יש לה בעיה היא לא אמרה ליכלום על זה

דמעה יקרה, את נשמעת מבולבלת ממה שאת רואה וממה שהיא משדרת לך מחשבות , דעות על עולם אחר וקבלת ,הבנה אמפטיה למה שאת אומרת וגם שותקת, אל תתפתי לדעות הקדומות אני בטוחה שזו לא הפעם הראשונה שאת פוגשת מישהו שהחיצוניות שלו שידרה לך משהו אחר, וגילית משהו אחר לגמרי, אז סבלנות אל תתרשמי ממראה גם לא ממה שאת יודעת על העולם החרדי... אם היא לא הייתה רוצה ועם יכולות היא כנראה לא הייתה שם, בהצלחה אידה

בית הספר לאמנות המגע - מנדלצוייג ג'ולייט -------------------------------------------------------------------------------- אלתרמן 5, פתח תקוה 49443 טלפון: 03-9088219 נייד: 050-5946765 דוא"ל: [email protected] תנסי ליצור איתה קשר היא בטוח תוכל לעזור ולהמליץ על מטפלים טובים באיזור שלך היא מייסדת שיטת טיפול במגע בטוח - טיפול מיוחד לנפגעי טראומה והיא גם מייסדת ומרצה במקום בו מלמדים את השיטה http://www.levhamaga.co.il/?categoryId=3605 כאן למטה יש קצת פרטים שלה בהצלחה שחף

כבר שולחת - תודה נשיקות ושבת שלום

ולמה שאני אצליח בעצם?! אם במקום לעשות היום משהו יעיל, ישנתי עד 6 בערב..... מרגיז אותי שככה ביזבזתי את היום!!! :(((

הי חבל לכעוס אל עצמך (למרות שתראו מי שמדברת) יש ימים כאלה לכול אחד מאיתנו מה קרוה לך שאת ערה כל הלילה אני בופן אישי נורה חרדה עד חמצב של פחד לגשת למחשב?

זה מאוד תלוי אצלי לפעמים אני מוצפת והמחשבות לא נותנות לי להירדם ולפעמים סתם לא מתחשק לי ללכת לישון

אחרי אתמול וכל השבוע הקודם שהיה הפוך ביחוד בגלל שנראה לי (קשה לי לזהות בגלל שאני לקוית ראיה כעיקרון אני מוגדרת עיורת וזה היה בחושך אז אני די לא רוה כלום) שנתקלתי ע"י הבית במשהו שגר במעלי הרחוב ובעברו תקף אותי אני פוחדת לצאת החוצה לבד לא יודעת מה לעשות אם זה?

מצטארת שנשארת ללא תגובה זאת באמת הרגשה מאוד לא נעימה אנסה לענות לך.... אני חושבת שכל עוד את תיכנעי לפחד ולא תצאי הפחד רק ילך ויגדל ויהיה לך יותר ויותר קשה להתגבר עליו אני ממליצה למרות הפחד לנסות בכל זאת לצאת לבד בהתחלה רק למעט זמן ולא להתרחק יותר מדי וכל פעם להגדיל את זמן השהיה בחוץ ואת המרחק שאליו את מתרחקת כשפוחדים ממשהו צריך להתאמן להתגבר על הפחד וכשזה נעשה בהדרגה זה יותר קל ברגע שעושים את הדבר המפחיד ורואים שהדבר שפוחדים ממנו אינו קורה הפחד הולך ופוחת בהדרגה מקווה שלא יקראו לך יותר תקריות מלחיצות ומציפות ותוכלי שוב להרגיש בטוחה יותר מחוץ לבית המשך שבת נעימה ורגועה שחף

היום היה השיעור האחרון של קורס הציור הבאתי הביתה עבודה לא גמורה וכדי לגמור אותה צריכה לקנות כל מיני חומרים ואין כסף לקנות אז בנתיים היא תחכה לימים טובים יותר הלוואי ובשנה הבאה היה לי את הזמן ואת הכסף לקחת קורס המשך עם אותו המורה אבל לא יהיה לא זמן ולא כסף :( לקחתי ממנו את מספר הטלפון שלו על מנת שאוכל ליצור איתו קשר כשתהיה לי אפשרות להמשיך ללמוד הוא הציע גם להביא לו מדי פעם לראות את העבודות שאני עושה בבית לא יודעת אם אני אעשה את זה כי זה די מסורבל להיסחב עם העבודות באוטובוס ומונית עולה המון כסף וגם לא יודעת עד כמה אני באמת אמשיך לעבוד בבית אני די זקוקה למסגרת זקוקה לשיהיה מישהו שידרבן אותי ליצור זקוקה לפידבקים מקצועיים 3 בלילה ולא בא לי ללכת לישון מצב רוח מוזר מחר על הבוקר יש כל מיני סידורים ואחר כך צריכה לשבת על העבודה תאחלו לי בהצלחה כי אני לגמרי לא בטוחה אם אני באמת אצליח מחר להושיב את עצמי ללמוד לילה/ בוקר טוב שחף

אני מקווה גם בשבילך.. זה מאוד חשוב לך, נותר לי רק לאחל לך בהצלחה.. ותקווה גדולה שאכן תוכלי לחזור אליו.. שלך באהבה בובה

אני מקווה גם בשבילך.. זה מאוד חשוב לך, נותר לי רק לאחל לך בהצלחה.. ותקווה גדולה שאכן תוכלי לחזור אליו.. שלך באהבה בובה

חזרתי היום מהסדנה אייך שנכנסתי לבית של זאת שאני גרה אצלה ראיתי אותה יושבת על הכיסא והיא אמרה לי לבוא לשבת לידה נבהלתי לא ידעתי מה לחשוב או מה קרה והיא אמרה לי שהיא ראתה נחש בסלון ישבנו שתינו והסתכלנו לעבר הסלון אני התחלתי לחפש אותו והגעתי לרמקולים במערכת בסלון ואז שמעתי מהכיוון שם ססססס לוכד הנחשים היה בדרך אלינו היא אמרה שזה הכלבים ואני אמרתי לה שזה הנחש מסתבר שצדקתי הוא היה שם הלוכד לכד נחש צפע יחסית גדול טוב שזה נגמר ככה מהיום והלאה אמרתי לה וגם לוכד הנחשים שלסגור את כל הדלתות והחלונות כי זה בית קרקע אני עד עכשיו מנסה לעכל את זה שהיה נחש צפע בתוך הבית

מסוכן. מאוד.. נחש צפע- הוא ערסי.. ומאוד מסוכן.. (למדתי פעם עליו). יש לכן מזל.. מקווה שלא תעברו זאת שוב. אצלינו לפני כמה זמן, היה נחש ענקייייי "אחי" המניאק שמע אותו. בסופו של דבר הנחש עבר לשכנים, שהזמין לוכד נחשים .. ואכן זה היה נחש גדול ועבה.. ומאוד מסוכן. צ'מרי על עצמך גלוש..

ממש מפחיד אני בטוחה אך אנ הייתי מתמודדת עם זה..... מתה מפחד מנחשים חזקי ואמצי אידה

רוב היום ממש הרגשתי שלווה ונינוחות בגוף מדי פעם חוסר השקט החל זוחל דרך הכתפיים והצוואר ואז מיד נתתי לו כמה נשימות הרגעה - נשיפה ארוכה עד שהבטן נדבקת לגב ולאחריה נשימה לתוך הבטן כך שזו הופכת לבלון שלוש ארבע כאלו והגוף נרפה. תודה על היותכן כאן בשבילי 3> ליז

גם לי יש ימים סוערים אז אני מכירה בהם משלימה איתם מקבלת שיש נפילות כאלה . נקודות החוזק שלך הם אצלך אני בטוחה שאת יודעת את זה חפשי אותם כיתבי לך אותם על דף שאת נופלת אז תוכלי להיעזר .

מעולה שמחה לשמוע. יש לך את הכלים, לעזור לעצמך במצבים כאלה . אני גאה בך על היכולות שלך. אוהבתותך מאודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד :) בובה

שימשיך ככה...

יום שהתחיל בתוחשה מהודהדת מהיום הקודם של הפגישה אם הפסיכולוג והמשיך בנסיעה באוטבוס ולפעמים בא לי לצועק "מה יש לך לאזזל גברים" אבל אני כהרגלי בשקט אם לא יודעת איך לקרא לו היה לו את אותו רייח של אחד אחר שניסה לגעת בי תוך כדי נסיעה וגם הוא "כאילו בטעות מניך יד ואז עובר הלאה"(אם היד ומעדיפה לא לספר נסתי להגן אלי אם התיק אבל זה כנראה חסר תועלת ובערב ששבתי לבית ההורים וכאן אני נורא רוצה לקלל את זה שאני לא רואה ירדתי החוצה לשניה וחבורת גברים אם נפצים ושטיות אחרות איש מבוגר מבנהם ניסה להתקרב אלי ולהגיד לי שלום אני ברחתי אני פוחדת שזה אותו אחת שגר במעלה הרוחב של ההורים שלי שכבר ... כבר לא יודעת איפה לזרוק את עצמי בכאלה בימים???? פרדוקוס רע אבל סיפור כזה אם אוטובס קרה לי לפני מבחן שאני בקשתי שידוחו אותו ודחו אותו ליום שני הקרוב אז לא יכולתי לעשות אותו כי היתי מוצפת מידי וחולה מידי מה אחשו כל פעם לפני מבחן זה יקרה לעתים נראה לי שבפח לחלקי פסולת החיים טובים יותר

היום בדרך לטיפול נהג המונית דיבר עם ידיים אז ביקשתי ממנו לא לדבר עם ידיים זה קרה לי גם עוד שביקשתי מגבר לא לדבר עם ידיים . שמחה לשמוע ממך ציפיתי שתכתבי . משאירה לך כמה דברים שאולי תתחילי לכתוב את התיזה שלך אם זה ינחם אותך יש לי בעיות שאני צריכה לטפל בהם בימים הקרובים אני לא אהיה כאן אז החלטתי להשאיר לך את מה שאת צריכה . כל הכבוד לך שאת מגנה על עצמך זה רק מראה לי שהחיים בפח זבל לא כל כךמתאימים לך את חזקה כל הכבוד !!! חיבוק ענק את יכולה לעזר במכון אלבאום לכתיבת התיזה שלך 1800226206 מוקד ארצי או WWW.TOMATIS.CO.IL או מתי"א תל אביב או ליקויי לימדה דף ריכוז נתונים באינטרנט מדינת ישראל אגף החינוך .אם את צריכה עוד מה שהוא כיתבי לי טוב את יודעת המטפלת שלי היא חתיכת נודניקית בנושא היא לא בקטע להבין כלום היא כל כך לוחצת אותי ללכת ללמוד מפחיד .

תודה אל כול העזרה בנושא של התזה האמת זה לא מה שאני צריכה אני מכיון אחר. וקודם להששבוע יש לי כמה דברים אחרים לפני כן לשוב ללמוד איך לא לפחד לצאת החוצה. מיבחן ביום שני תרגילי ליום שלישי ומבחן ליום רביעי אז קודם את זה אחיר זה תזהואני בעירק צריכה להתחיל להריץ. אני מאימנה שהמטפלת שלך מנסה לעודד אותך לתפק כל עוד זה לא מחמיר את המצב מבחינתי זה בסדרמקווה שגם מביחנתך

מקווה בשבילך שלא תצטרכי לעבור את זה שוב. יודעת כמה קשה זה .. שלך בובה

יום חדש שיהיה לכולן מוצלח ומלא באור אהבה והרבה תקווה אידה

המשך שבוע טוף

היכן נעלמת ? מה שלומך? מה קורא איתך שיהיה לך אחלה שבוע ימים שנים תור

ולא רוצה לדבר אל זה לא רוצה להגיד כלום רק לשתוק ולמות ,למות למות

תנסי לחשוב על זה כך..... להגיד שאת רוצה למות זה להגיד שמאוד קשה וכואב לך זה לבקש עזרה מהסביבה אז תקחי את כל העזרה של כל אנשי המקצוע שיש מסביבך על נמת שיעזרו לך לחיות

מוזמנת לשתף לא להיות לבד אני מבינה שקשה קשה לשבור את השתיקה הפחד לדבר לשתף...לחוות שוב את הכאב אנחנו כאן בשבילך בקצב שלך אידה

שקט שקט שקט להיות טובה לא להפריעה להיות מקובלת להיות אהובה לרצות לרצות לרצות לא להרגיש לא לחוות לא לגעת לא לבכות יותר מדי שנים תחת המנטרות האלו הגיע הזמן לשינוי לבעוט לדבר להרגיש להעיז השכל כבר יודע אבל הגוף... הגוף לא מפנים

יאללה ללכת לעבוד על הגוף - טיפול במגע בטוח!!!

הגוף לא שוכח עובד לפי זכרונות מותנה ממנטרות, רייחות, קולות והראש...הרגש.....מתרגלים כנראה שצריך לתת יותר מקום לגוף מודעות לגוף תרגול אידה

כיום לאחר 28 שנים של מה שכתבת זה קשה לי לדבר על מה שעברתי מובן כי רגילים למה שהוא ועכיו לקלף הכי קשה אבל יש ליפתרון שעזר לי ואולי יוכל גם לך קחי מחברות וכיתבי את מה שעברת אצלי נכתבו 8 מחברות בחודש כך המטפלת שלי ידעה מה עברתי פחות או יותר כש דיברנו אז ידעתי למה הכוונה גם היום קשה לי אני עדיין משתמשת באומנות הכתיבה בה אני מטיינת כדי להביע את עצמי כי אני לא יכולה אחרת . לאט לאט משחררים זה תהליך . אם את יכולה לשלב אומנות שלבי זה יהיה לך יותר קל חיבוק ענק בהצלחה תני לזה צאנס . תור

תודה יקרות, איך מוצאים מטפל גופנפש טוב - מה אני צריכה לחפש? לתור , אני כבר אחרי שנתיים טיפול, כבר פתחתי הכל בכתיבה בציור, גם עשיתי צעדי ענק והמון שינויים. הקושי הוא בכך שהגוף ממשיך להגיב בבהלה, בדפיקות לב, וחוסר שקט לא מזוהים. למרות שבשכל אני יודעת טוב טוב שזה קשור בעבר, הרבה פעמים כמה שאני מספרת את זה לעצמי הגוף לא מרפה.

אולי טיפול אחר שונה יכול לעזור לגוף שלך ? מה עם דיקור סיני ניסית? מה עם רפלקסולוגיה ? או שיאצו ? תנסי זה יכול לעזור לך . בקופת החולים שאליה את שייכת תבדקי אם יש שם טיפולים כאלה זה יכול לאזן אותך . דמיון מודרך תנסי ללמוד דרך אתר שוברות שתיקה או מקום שם יש דרך לעשות דמיון מודרך מקווה שעזרתי לך . כנראה שאת עדיין צריכה את הטיפול ? יכול להיות שהשתחררת מוקדם מידיי? סליחה על השאלות החטטניות . חיבוק ענק מלא אהבה חום ורך כמו פרוות חתול .

כשאני מסתכלת מסביב ומונה את כל הטוב שהתברכתי בו - השכל שלי אומר לי: מה??? מה את בוכה??? תראי את היופי, את הברכה, ואני רואה אבל.... לא טוב חוסר שקט, עוררות תמידית, דפיקות הלב, מנסה לחשוב איך לנתב את כל האנרגיה הזו למקום פרודוקטיבי אבל לא כל כך מצליחה. ברגע שאני חסרת תעסוקה זה מתחיל. רעש בחש והכל בפנים בתוךהגוף לא מניח לי ומצטרף לזה הכעס על עצמי - למה לא מסתפקת, למה צריכה עוד, באמת שבורכתי... אז למה אני לא מצליחה להנות, להרגע, להרגיש את השקט, למה אין לי שלווה.... סליחה על הקיטורים

ליזי.. בחיי.. קוטרית??..את??? נכון..בלי עין הרע בורכת בטוב וזה לחוד. ואני כל כך שמחה בשבילך שיש לך..את זה.. אבל.. לשאלתך למה את "מקטרת" למרות כל מה שיש לך: בכל זאת עברת חוויה לא קלה בחייך שמשפיעה עלייך בכל תחומי החיים. אותה אי אפשר למחוק - למרות כל הטוב שיש עכשיו. ברוך השם אני אומרת- שלא חלילה יפסיק.. שימשיך ויהיה לכולנו עוד ועוד.. אמן! ובאמת שכמוך גם אני מודעת לכל מה שיש סביבי.. ופוחדת לאבד את זה.. רק ש.. גם אני לא מבינה את זה! למה אני לא מצליחה להנות מזה עד הסוף? אוליי זה לא מגיע לי?? בכלל?? מה פתאום יש לי את זה?? לא נרגעת- קונה כמה מאותו הדבר, שומרת, שלא ייחסר לי, שלא ייגמר לי. אם יישבר,ייגמר- יש לי עוד. כל דבר- בגדים, איפור, נעליים משחקים לילדים אוכל- תמיד מכל דבר יש כמה. בעלי פעם אמר לי ליד הפסיכולוגית היועצת דאז שלנו בפנים! - דיי זה לא מחסור! כי הרעב לא פוסק. למרות הכל- אני לא מסתפקת.

אני האמת הפוכה , מתקמצנת על עצמי. שונאת לעשות קניות לעמוד מול המראה לקבל החלטות תמיד חושבת שחבל על ההשקעה. דפיקות מסויימת - הלווואי הייתי יודעת לפנק עצמי.

שאלה תמידית למה? האמת שאני נראה לי כבר הפסקתי לשאול אותה הפנמתי למה הרי התשובה היא כל כך פשוטה בגלל הטראומות שעברנו ושלא עוזבות אותנו לרגע בשקט אבל אז נשאלת שאלה נוספת.... אם זה עדיין לא מניח ועדיין יש את הסימפטומים האם זה לא אומר שעדיין צריך טיפול? אולי סוג אחר של טיפול? טיפול של הגוף? הרי אם הסימפטומים עדיין קיימים, זה אומר שהעבודה עדיין לא הסתיימה..... אני בנתיים נשארת בטיפול שלי ולא זזה משם מילימטר כי לא מסוגלת כי קשה מדי לבד כי עדיין זקוקה להרבה תמיכה הייתי רוצה לשלב טיפול במגע בטוח אבל לזה כבר אין כסף......

שחררי שחררי יקרה אנחנו כאן לבכות, לדבר... הכל בסדר את בהחלט מבורכת ובטוחה שיחסית יש שיפור????!!!! גם בשלווה הנכספת מה אומרת? ומהי שלווה בעצם? איתך אידה

מעופפת לא מרוכזת מרגישה כבדות כזאת בפנים קשה לחשוב על ללכת לעבודה אבל בעוד רבע שעה צריכה לצאת רוצה להתנער מכל הרגשות ופשוט לחיות את היום יום לבצע את כל המשימות שמוטלות עלי ולהנות מהחיים בלי משיחים באמצע בין מטלה למטלה לא רוצה לחשוב לא רוצה להרגיש לפחות לא את מה שאני מרגישה כרגע רוצה להיות קלילה ומשוחררת רוצה חופש מהכלללללללל ובעיקר חופש מעצמי!!!!!!!!!!!

הלווי היה מין קסם כזה שמאפשר ככה מדי פעם לקחת חופש מעצמינו - איזה כיף זה היה

כזה שאני חושבת שאת מתכוונת טוב עדיין לא המציאו מה שהוא עד אז את צריכה לחיות אני יכולה לנסות לעשות קסמים אולי זה הפתרון ? אולי דיוויד קופרפילד אבל הוא יקרן ולנו כאן אין כסף . אולי תפני למכון ויצמן למדע שימצא לך פתרון זמני בהחלט . תאמיני לי שאני לא מסטלבטת עלייך טוב אולי קצת . אין לך ברירה . את מכירה את הריחוף מחוץ לגוף ? עשיתי זאת הוצאתי את הנשמה שלי מחוץ לגוף היה מדהים אבל זה בצורה של היפנוזה עצמית ושקיעה עמוקה לתוך עצמי וראיתי צבעים יפים יש קלטת איך עושים זאת אולי זה הפתרון לא יודעת שיהיה לך אחלה יום שבעולם ותעשי לי טובה תבחרי בחיים כי תרופה עדיין לא מצאו.

נופש??? אולי נותן קצת חופש לא כזה שפושטים רגל בגללו... נופש לנשמה... בדברים הקטנים מול דברים שמנקים את הראש... אידה

תמיד בלחץ של זמן תמיד צריכה להספיק את זה ואת זה עכשיו עבודות סוף השנה..... 6!!!! צריך להספיק מרוץ נגד הזמן......

אני כבר לא יודעת מה לעשות בבית של ההורים כועסים אלי כי אני מעמסה נפשית המעונות הפחו להיות בית בושת כמות הגברים שמגיעה לכן שונים ומשונים משתנה מדי יום ביומו והתחושה שזה נותן לי היא מגעילה. יש לי אין ספור מבחנים ועבודות להגיש ואני לא מסוגלת לעשות דבר אם התזה יש תוחשה שכל הזמן נמצאים לי בצוואר ואני לא מסוגלת אם זה כל הזמן חותכת את עצמי וכבר זה מתחיל לעבד מהאפקטיביות שלו רוצה לברוח מהכל .... לא יודעת מה לעשות?

הי לך אחת פציעה עצמית בדרך כלל לא עוזרת היא רק באה להראות על מצוקה עמוקה בואי נעשה סדר יחד טוב? את חייבת לגור במעונות ? זה יעזור לך אם לא תגורי שם אז תסבירי להורים שלך מה העניין אני חושבת שהם יוכלו להבין אותך לא? בקשר לעבודות ומבחנים לאט לאט טוב אחד אחד ונשלים הכל תפרידי מה הכי חשוב עכשיו תנסי לכתוב ראשי פרקים להכל תראי שזה לא רע קחי נשימה ארוכה ותנשפי כך מספר פעמים אם קשה לך אז תתאווררי בחוץ או דמיון מודרך את יודעת לעשות לבד דמיון מודרך או שאת צריכה עזרה ? בקשר תיזה שלך על מה את כותבת אותה אני אוכל לעזור במה שהוא ??? רק תני לי קצה חוט ואני אנסה לראות מה אפשר לעשות

תודה רבה אל מכתב התומך שלך והנכנות לעזור זה כל כך נדיר למצוא האמת אני לא יודעת מה יותר גרוע בבית של ההורים יש הרבה אלימות (נו זה הבית ואני לא יכולה להגן מפני זה) ואחד האנשים שתקף אותי גר במעלה הרחוב והמענות בתקופה זאת הם כמו בית בושת שכל פעם מופיע גבר אחר בלי התראה ואולי אני האידיוט שנלחץ כל כך מזה. אני לא יודעת איך זה אצל אחרים אבל כשיש לי הרבה מסימות ואין מצב רווח אני לא מסוגלת למצוא ידיים ורגלים. היתי מאוד שמחה ללמוד שיטה של דמיון מודרך פרט לטירונות לא התנסתי בזה וגם אז השיתדלתי לא להפריע אסמטית בהתקף הבעיה אצלי אם התזה אחשו היא להריץ אותה אל אנשים ואירגון של הרבה דברים קטנים כמו המפתח של החדר שאני שוב לא מוצאת את הידיים והרגלים סהנושא אם הוא מענין הוא הקשר בין דיסלקציה ומוטריקה

טוב לראותך למרות כל הקשיים מתמודדת נאבקת ואני יודעת כמה קשה לך... ובטח גם למשפחה אבל את יכולה...מסוגלת אל תאבדי את התקווה ואנחנו תמיד איתך אידה

הקופסא / אנונימי קיבלתי את הספור מחבר שהיה צריך להחליט החלטה. אמרתי שגם לי יש החלטות להחליט. הספור מספר על אם שהענישה את בתה בת החמש, על שבזבזה גליל שלם של נייר עטיפה מוזהב. באותה התקופה הכסף בביתם היה מצרך נדיר. היא התרגזה עוד יותר כאשר גילתה שהילדה השתמשה בנייר העטיפה בכדי לעטוף קופסא, שאותה הניחה מתחת לעץ חג המולד. למחרת בבוקר, הביאה הילדה את הקופסא לאמה ואמרה: "אמא, זה בשבילך." האם אמנם הייתה נבוכה מתגובתה המוגזמת מוקדם יותר, אך כעסה ניצת שוב כאשר גילתה שהקופסא ריקה. היא אמרה לבתה בטון חמור: "האם אינך יודעת גבירתי הצעירה, שכאשר נותנים למישהו מתנה, אמור להיות משהו בתוך הקופסא?" הילדה פרצה בבכי ואמרה: "אבל אמא, היא לא ריקה! אני הפרחתי נשיקות לתוכה, עד שהתמלאה." האם נשברה. היא כרעה על ברכיה וחבקה את בתה הקטנה, אחר כך התחננה שתסלח לה על הכעס וחוסר המחשבה. עברו שנים והילדה בגרה ונישאה, והאם שמרה את הקופסא ליד מיטתה במשך כל ימי חייה, ובכל פעם שהייתה עצובה או בקשיים הייתה פותחת את הקופסא ונוטלת נשיקה דמיונית מתוכה ונזכרת באהבה של בתה הקטנה. במובן מסוים, כל אחד מאתנו, מקבל קופסא מוזהבת של אהבה ללא תנאי ונשיקות, מאוהביו, חבריו, משפחתו, ואלוקים. אין רכוש יקר יותר מזה.. לכן, ברגעים הקשים בחיינו, כשקשה לנו ואנחנו עצובים, ונדמה שהעולם יסתדר טוב בלעדינו.. אל נא נשכח, שיש אנשים שאוהבים אותנו, שבשבילנו הם העולם.. ולא בטוח שהם יסתדרו... חברים הם כמו מלאכים, המרימים אותנו על רגלינו, כאשר הכנפיים שלנו אינן זוכרות כיצד לעוף...

הלוואי שנדע לראות ולהעריך... את כל הנשיקות הנראות ובלתי נראת שבוע טוב אידה

נראה לי בעקבות מה שכתבתי שם לתורי עם הילד ונזכרתי תוך כדי זה לא אופייני לי להתבטא ככה זה פעםראשונה אבל אני רוצה. משחק קוסם קובייה הונגרית שנעלמת ו..הופ חוזרת ילדה שצוחקת כותונת לבנה שיער משי ארוך ילדה חלשלושית רזה מאוד אין לה כוח לצחוק עייפה כזאת עצמות עיניים ירוקות חיוורת לא מספיקה לעקוב במבט ו..הופ הקובייה נעלמת שוב מעריצה מוקסמת לא מבינה איך לא מספיקה לעקוב במבט והופ.. לומדים משחק חדש חדר ארבע קירות שידה חושך באמצע היום תריסים מוגפים שידה לבנה לא מספיקה להבין מה קרה והופ..יורדת לחצר לשחק בשכונה

אני עושה לך את זה מה ??? סתם אני צוחקת השיר שלך הוא מה שהוא הבנתי שאת כרגע מישהיא אחרת נו סמויה תצאי ממהחבוא היי תפסתי אותך עכשיו את עומדת זה קשור למה שעברת השיר? קראתי אותו כמה פעמים יש דברים כפולים נחמד תפסתי אותך משחק מחבואים עכשיו לילה מאוחר

מקסימה.. בלבלתי אותך הא? בהודעה בלילה עם השיר זו הייתי - אני סמויה שדוקא לא במחבוא אלא סמויה האמיתית שלא משחקת משחקים אלא מוציאה את הדברים כפי שהם. בלי מסכות. וזה בזכותך- כי את אמרת לי שאת חיה את המציאות במסגרת הטראומה שלך ולא מתעופפת יותר מידי לכוונים אחרים. אז ראיתי בזכותך שזה אפשר- ולא קורה כלום.. וכתבתי לך משהו בלילה אבל בעלי נכנס לי באמצע והתחיל לשאול שאלות.. אז יצאתי משם..

((((((((((((((((( סמויונת )))))))))))))))))))))))) את מבינה שזו רק ילדה קטנה ? ומה עושות ילדות קטנות ? משחקות ,,,,, הן לא אמורות להבין ,,,,,,,,,,שמשהו אחר משחק איתן משחק אחר , משחק מלוכלך מחבקת את הילדה הקטנה בכותונת הלבנה ובעלת שיער המשי ארוך ,רזה מאוד עם עיניים ירוקות וחיוורת שמעריצה ומוקסמת עד שהיום החשיך לה -היא זקוקה להמון המון חיבוקים ואהבה כדי שתוכל להתגבר על ה "משחק " החדש ,שתוכל לשחק בשכונה !!! מחבקת אותך המון -כואבת איתך ,זכרי שהיא-את לא אשמה !!! חיבוק גדול ועוטף מכל הלב-הולכת לישון - פחות מ-6 שעות נשארו לי לישון - הלוואי שתישני טוב הלילה כל הכבוד שהוצאת , ששיתפת חטולית

באמצע שהגבתי לך בלילה בעלי נכנס והתחיל להתעמת איתי. מה אני עושה מה אני מסתירה עם מי אני מתכתבת? ולמה.. אולי יש לי מישהו?? אז.. ישבנו אני והוא על המיטה בחדר השינה ו.. פתחנו קלפים.. שאני בסה"כ בפורום של בנות כמוני. רוצה תמיכה זה הכל.. אמנם סיפרתי לו על פעם על הפגיעה אבל לא ה-כל. הוצאתי את אז.. הוא הפעם הקשיב בתשומת לב במשך שעה ארוכה ושתק כמו קיר. הוצאתי לו ה-כל. הכרתי לו את הילדה שהייתי. שהסתרתי. והוא הוא רצה לדעת איך זה היה ומה ואיך הכל התחיל.. כל מה שדברתי עליו ברפרוף והסתרתי את השאר. אמרתי לו- הלילה- אנחנו פותחים את כל הקלפים ביננו אין יותר סודות. ועכשיו הוא יודע הכל כולל הכל! אחרי שעה אמר "היית צריכה לספר לי לפני שהתחתנו" ש..נחליט.. לא ..הכרתי אותך.. הוא היה נבוך.. ואני אמרתי בביטחון "אם אתה רוצה ל..היפרד מאישה בעייתית כמוני אני מבינה" כל הגברים בחיי נטשו אותי אני כבר רגילה. ואז הוא שתק. הלך למרפסת לעשן.. נסער.. אחרי רבע שעה חזר עם חיוך. אותו בעל שאני מכירה. גבר גבר! ששומע הכל ורואה הכל וסבלני להכל ולא נגעל ולא נוטש.. כן, הגבר הזה היה איתי בשתי הלידות וראה הכל! ולא התעלף ולא נגעל ממני אח"כ.. אין מה להגיד- גבר אמיתי! והזמין אותי לצאת איתו למרפסת. וצחקנו והיה נפלא.. וגם נושא- טיפול עלה בשיחה שלנו.- נראה אם ייצא לפועל.. הוא עדיין חסום בקטע. חושב שאני מתמודדת נהדר ומתפקדת מצויין למרות מה שקרה. אז למה אני צריכה?? אח"כ בא חיבוק ממנו ו..כל השאר - לסמן שהוא איתי! שהוא לא נגעל ממני למרות כל מה ששמע ממני לפני שעה. בכל מקרה- לא קמתי הבוקר לעבודה! אחרתי בשעה.. ננזפתי קלות ע"י המנהלת.. אבל זה לא קלקל לי את המצב רוח..כי היה לילה מיוחד..

סמויה יקרה מצטערת על הילדה שפתוי של קסם ומשחק הוביל למשחק מרושע... פוגע ילדה קטנה ויקרה זכרון שעולה זכרון כואב מחזקת ומחבקת אידה

לא האמנתי שזה יצא ממני- ככה בפשטות, בלי מסכות אסוציאציות אמיתיות שעלו מהארוע זכרון החדר התריס המוגף והשידה שהייתי בוהה ובוהה בהם. החושך הלא טבעי הדממה בחוץ כולם למטה החברים שלי..מהשכונה שומעת אותם צוחקים ומשחקים.. ואני כאן. אי אפשר לשכוח את זה. זה זכרון שלא מרפה.

לדעתי את עשית עוד כמה צעדים גדולים קדימה! תגידי, מה יהיה? התחלת לדלג על כמה מדרגות בבת אחת?! סתםםםםםםםםם אני מאוד מאוד גאה בך!!!! זה מאוד חשוב ששיתפת את בעלך והשארת את הסודות מאחור אני חושבת שזה מצביע על היכולת ההולכת וגדלה שלך לקבל את עצמך כמו שאת וזה רק אחד מהמרכיבים שמצביע על כך תצרפי גם את החברים החדשים שלך בעבודה כי ברגע שאת מקבלת את עצמך את יכולה לאפשר גם לאחרים להתקרב אלייך כי את יודעת שמגיע לך שיאהבו אותך וגם השיר שכתבת כאן כל אלו הם תוצאה של קבלה עצמית ההולכת וגדלה שלך ותחשבי איזה תהליך ארוך את עשית מחוסר יכולת לכתוב כאן בשם אחד וריבוי הכינויים שלך שנבע מחוסר יכולת להשלים שאת זו את עם כל העבר הכואב שלך עד ההישגים שלך של התקופה אחרונה נכון שאת גאה בעצמך?! :))) ולגבי הטיפול..... הרי כתבת כאן פעם שיש לך עבודה טובה עם משכורת טובה אז אני חושבת שיש לך את הזכות המלאה להוציא חלק מהכסף שאת מרוויחה לצרכים שלך, שאחד החשוב בהם, זה טיפול למה בעלך אמור להחליט למה את זקוקה ולמה לא??? תחליטי בשביל עצמך!!!! יש לך את הזכות לקבל את ההחלטות שלך!!! ולדעתי את צריכה להבהיר לו את זה את כבר לא ילדה קטנה שכולם מחליטים עבורה את אישה בוגרת, שמתפרנסת יפה ויכולה להרשות לעצמה להשקיע בעצמה!!!! אגב, את הבאת לבעלך לקרוא את המאמרים שהמלצתי לך עליהם? יאללה, כבר כתבתי מעל ומעבר בטח כבר נמאס לך לקרוא את המגילה שלי ;-) חיבוק לך ולילדה הקטנה עם העיניים הירוקות לילה טוב שחף

על החיבוק.. מחבקת בחזרה.. מבינה שלא קל לך בימים האחרונים?? לחץ בלימודים. רוצה חופש מעצמך.. עומס לחץ נפשי שמוביל לקשיים בתפקוד. כמו שאמרת שלא זיהית את המדריכה שלך. שלא זיהית את הבניין שאליו היית אמורה להיכנס. וזה הלחיץ אותך. אל תקשי על עצמך. זה קורה לכולנו. מזל שהמדריכה שלך מבינה ושאלה אם את מוטרדת בזמן האחרון... ולא קופצת להסיק מסקנות.. חשוב שמבינים אותך ולא כועסים.. לכן, תני צ'אנס לעצמך להתאפס לא חסרות לך דאגות ולחץ על הראש.. לכן זה רק טבעי שתטעי ותתבלבלי.. וזה בכלל לא נורא! לאט לאט.. הנה.. גם אני התבלבלתי בפעם הראשונה שהגעתי לכאן. בכל מיני כינויים. בכל מיני סיפורים הזויים (אמיתיים אבל) ולכל סיפור-כינוי, לא ידעתי מה לעשות, איך להתקרב, התבלבלתי עשיתי בלאגן שלם, הייתה כאן סערה בקרב הבנות שחשבו שזה טרול, היה כעס. ואני זוכרת- שאת לא כעסת עליי שאת נתת לי צ'אנס פה. להתארגן מחדש, להתאפס על עצמי. שוב לנסות לארגן את כל הסיפורים, את כל הכינויים. והנה לאט לאט הצלחתי להתגבש ולעלות מדרגות.. אאני חושבת שאם לא היית נותנת לי את הצ'אנס אז בטוח הייתי מרגישה שלא מבינים אותי כתמיד ויוצאת מכאן באותה סערה שנכנסתי.

בהודעה הקודמת שלי למטה , כמו שאתן רואות לא יוצא לי להכנס כל-כך כי אני עם אהובי המתוק הכי הכי בעולם אספי ובכל זאת רציתי לענות כאן לבנות שכתבו לי - שחפיתוש - נשמה -את לגמרי צודקת , אני כל הזמן רק בריצות ולא לחינם אני עייפה , אך אין דרך אחרת , בין לבין תמיד צץ עוד משו והנה נגמר עוד שבוע ושוב מגיע סוף שבוע וקניות לשבת שרק אז אפשר לנוח אם לא באים אורחים ,,,,,,,,הנה למשל דוגמה , היום יצאתי עם בעלי לקניות -קניתי גם קפקפים פתוחים לקיץ , בבוקר כביסות עד שחזרנו הביתה כבר היה מאוחר , מחר יש לי את אספי מהבוקר -7.15 עד-15.45 משם לבדיקת עיניים ואחזור כנראה רק בערב , למחרת שוב בבוקר אספי ובערב מסיבת סיום של הבן שלי -י"ב , תם ונשלם , וכך יש לי כמעט כל יום משו ועוד משו ,,,,,,, מבינה גלוש- רוצה לאחל לך הצלחה רבה התהליך החדש שהתחלת נשמע נהדר , את חייבת להאמין בעצמך , את בהחלט מסוגלת להיות ראש גדול אין לי ספק - בהצלחה מתוקה סמויונת- הצטערתי לשמוע אייך התקלקלה לך השמחה של לידת הבן הבכור ,באמת , לפעמים אי אפשר לצפות את כל התגובות של הסובבים אותנו , מכאיב מאוד שיש כזו תחרות בין אם לבת ,ולאמץ ? למה לא ? יפה שלי-ילדים זה שמחה יש לי כמה כאלה מאומצים , החברים הכי קרובים של הבנים שלי ,( אני כבר הפסקתי לספור אותם ) אז למה לא נכדים ? בכייף והמון אהבה , חיבוק ענק בחזרה תור המקסימה - אל תכתבי כבדה כי את לא כזו בכלל , את נהדרת , תודה על כל המילים החמות שלך , את יודעת , סבלנות תמיד היתה לי ויש לי למכביר עד,,,,,,,,,,,שאני נפגשת פנים אל פנים עם המוסד הידוע לשימצה,,,,,,,,, ביטוח לאומי , שם אני מאבדת לגמרי את הסבלנות , כל אחת ועקב אכילס שלה , וחוצמזה - היתה לי ועדה רפואית ביום חמישי בלשכת התעסוקה ואל תשאלו מה יצא מזה כי גמני לא יודעת !!! נשמע מוזר ? אז כן , שאלו אותי שלוש שאלות , גיל ,,,,, ממתי אני לא עובדת , ומה קרה לי , זהו , עניתי ואמרו לי -תודה רבה , את יכולה ללכת , חכיתי שם כמעט שעה וחצי ו,,,,,,,,,את יכולה ללכת , כמה נחמד לא ? מה יהיה מה לא יהיה ,,,,,,,לא יודעת ,,,,,הלכתי הביתה חחחחחחחחחחח שיהיה מה שיהיה וזהווווווווווו !~!!! מאחלת לכולכן מקסימות ואהובות שבוע טוב - נפלא ועשיר ברגשות חיובייים , חטולית

התגעגעתי אלייך מדהימה אחת עכשיו אני עושה געגע געגע לעצמי בשקט מה ועדה רפואית על מה ולמה ? לי הייתה של ביטוח לאומי והיה גרוע ביותר . מקווה לטוב הכי גרוע כבר כאן . נותנת לך המון ממני אם את צריכה חיבוק כל דבר שבא לך קחי

מזל טוב על סיום התיכון של הבן.....(הקטן?!!!????????????) הזמן רץץץץץץץ ואני שמחה שאת נהנת ומאושרת מאסף... תתחזקי ותתעסקי בדברים שאת אוהבת מאחלת בהצלחה בועדה והרבה בראות אידה

מזל טוב על סיום התיכון של הבן.....(הקטן?!!!????????????) הזמן רץץץץץץץ ואני שמחה שאת נהנת ומאושרת מאסף... תתחזקי ותתעסקי בדברים שאת אוהבת מאחלת בהצלחה בועדה והרבה בראות אידה

תודה לך.. על תשומת לב הנפלאה שלך שאת תמיד נותנת לכולנו.. תמיד..תמיד..אף פעם לא מאכזבת.. לא פוסחת על אף אחת.. תמיד מתייחסת תמיד קוראת..תמיד מבינה.. תמיד מעבדת..תמיד מגיבה.. בכובד ראש ברצינות לכל אחת ואחת.. התמיכה שלך כאן היא- מעל ומעבר.. אני בכל אופן מעריכה אותה כל כך! סבתא חטולית- מרגישה שאת כמו אמא בשבילנו! באמת! ככה אני מרגישה. אמא שלא נוטשת.

זה פעם שניהה שזה קורה לי איתך התלבלבתי.. סמויה

אני רואה שתפקיד הסבתא תפס תאוצה.... :) את עכשיו סבתא במשרה מלאה?... איך היה במסיבת הסיום של הבן יווווווו זה בטח מה זה מרגש שהוא סיים את י"ב המון מזל טוב ממני!!!! מקווה שלא יתנו לך לחכות עם התשובות של הוועדה יותר מדי זמן...... אה כן, ושכחתי את ההכי חשוב!... זה כל כך מרגש לראות אותך כאן אחרי תקופה שאת נעלמת אני תמיד מתגעגעת אלייך כשאת לא כאן ואז כשאני פתאום רואה אותך, ישר החיוך קופץ לי על הפנים :))))))) האמת שגם לי אין כל כך הרבה זמן לאחרונה..... מספיקה לקרוא ולפעמים לכתוב משהו משלי אבל מצליחה להגיב רק פעם ב.... ואם כן, אז למשל כמו היום - באמצע הלילה :) תודה לך על האכפתיות ועל ההשקעה בכולנו את פשוט מקסימה!!!! לילה טוב יקרה שחף

ביומיים האחרונים של שנת הלימודים הייתה לנו סדנת תנועה ביום הראשון לא היה קל אבל היה נחמד ומעניין למרות שגם אחרי היום הראשון בלילה התעוררתי מספר פעמים מהסיוטים שהיו קשורים לסדנה התנועה עצמה לא מהווה עבורי את הקושי העיקרי הקושי הוא יותר במגע שנוצר תוך כדי התנועה והצורך ביצירת קשר עם שאר המשתתפות ע"י חיפוש אחר קשר עין וע"י המגע והתנועה כשאני רוקדת, למשל, אני מעדיפה לרוב להתנתק ולהיות בתוך הבועה שלי ובסדנה כזאת הדבר בלתי אפשרי יש הרבה דגש על יצירת קשר אבל עדיין לא הגעתי לחוויה המזעזעת שעברתי ביום השני של הסדנה אחד התרגילים היה תרגיל של מגע התחלקנו לזוגות אני הייתי בזוג עם חברה טובה שלי שאיתה הכי פחות קשה לי להיות במגע גופני אני התיישבתי מקדימה והיא מאחורי והיא הניחה את ידיה על הגב שלי (לפי התרגיל) בהתחלה היינו צריכות רק לשבת אחר כך הייתי צריכה להניע קצת את הגב והיא הייתה צריכה לעקוב עם ידיה אחרי התנועות שלי היה לי קשה התחלתי לבכות אחר כך הייתי צריכה להגדיל את התנועות שלי עשיתי שתי תנועות קצת יותר גדולות ולא הייתי מסוגלת יותר נעצרתי ונשארתי קפואה במקום הרגשתי שהידיים שלה שורפות לי את הגב הן היו חמות כמו תנור ורק בכיתי ובכיתי ובכיתי אחר כך קמתי מהמקום והתיישבתי בפינה היא ישבה שם איתי דיברה איתי חיבקה אותי ואני רק בכיתי והמנחה אפילו לא טרחה לגשת ולבדוק מה איתי אחר כך הרגשתי שאני לא מסוגלת להיות שם יותר אז קמתי ויצאתי מהכיתה החוצה החברה שלי באה איתי רק אחרי ישבתי איזה 10 דקות בחוץ הצלחתי קצת להירגע ולהפסיק לבכות אחרי זה עוד הרבה זמן הרגשתי נורא גם פיזית וגם רגשית הייתי די מנותקת כל היום, עד הלילה כשהלכתי לישון מדי פעם הייתה חוזרת לי התחושה הזאת של הידיים שלה על הגב שלי ואז הייתי קופצת מבוהלת ומנסה להתנער מהתחושה הקושי היה כנראה גם בכך שהמגע היה ממושך מדי עבורי וגם כשהתחלתי לנוע והידיים שלה נשארו על הגב שלי זה היה כאילו שהיא רודפת אחרי ולא מוכנה להרפות גם כשאני זזה בחיים לא תיארתי לעצמי שתרגיל פשוט במגע יכול להיות כל כך טראומתי עבורי עבור שאר הבנות בכיתה זאת הייתה חוויה חיובית ביותר אומנם לא קל לי עם המגע אבל לא עד כדי כך למשל למדתי לקבל חיבוק ואפילו להנות ממנו גם אם החיבוק ארוך וחזק

היום ככל הנראה העמדתי פנים שאני מתה כי ישנתי עד 8 בערב, עד שהחברה שלי התקשרה אלי והעירה אותי

יש לך עוד מבחנים ועבודות להגיש? זה מדהים מה שהגוף שלנו זוכר אני כל פעם המומה מחדש, גם שנדמה שהתגברנו אוי שחפית מקווה שהשבת קצת השכיחה ותהיי בקשר עם החברה אולי שיחה איתה ומגע מתקן יכולים להפוך את החויה לחיובית מחבקת בזהירות בזהירות - ליז

אני תמיד תהוה מה את לומדת אבל תנסי לחשוב אל זה כך כל הכבוד שניסתי כל פעם שהיתי צריכה לעשות ולמזלי זה לא חלק מהלימודים שלי ברחתי רק שלא יאזו לגעת את יודעת יש זכה דבר טיפול במגע פעם כשהצאיו לי אני ברחתי הגוף וכול מני דברים שלא מצפים מהם לזכור זוכרים ולאט לאט אני מקנאה בך (:-)) בגגל האומץ שיש לך להתמודד אם דברים גם אם זה קשה וגאה בך אל זה

רוצה להגיד לך כמה אני גאה בך. נכון היה לך קשה אבל בכל זאת איפשרת חיבוק..יכולת לבכות...יכולת לדבר עם החברה..לא התחפרת ולא נכנסת לתוך כונכיה...כל זה ממש לא מובן מאליו ורק מראה כמה עבודה טובה את עושה עם עצמך.. גאה בך עד מאוד http://www.mkm-haifa.co.il/schools/habonim/lemida/atr/miyun/colhacavod.files/image004.gif מחבקת דמעה

מתוקה שלי כואב לשמוע על ההתנסות הכואבת שהיתה לך -ואני מתכוונת בגלל מה שזה עורר בך ,מבינה שזה חלק מהתרגיל וחבל שזה עורר בך רגשות כאלה קשים , ובכל זאת לא ויתרת והמשכת , יודעת למה ? כי-את-מדהימה !!!! כי -את -לא-מוותרת -וכל הכבוד !!! גאה בך מלאן תלאפים גם אם עזבת והלכת לפינה לבכות , גם אם יצאת החוצה ,רק כי נתת לעצמך מקום להרגיש ולהיות את!! ומי כמובן הכי חשובה ? את !! אייך היה היום ? אייך את היום ? מחבקת המונים ברכות ובעדינות אמיצה שלי חטולית

לא ממש המשכתי כלומר המשכתי רק עד לנקודה מסוימת עד שלא יכולתי יותר זאת הייתה רק תחילתו של התרגיל בחלק גדול ממנו לא השתתפתי היום אני יותר טוב אבל עדיין מדי פעם מוצפת ממה שהיה שם המחשבות והרגשות מסרבים לעזוב ומפריעים לי ללמוד חוזרת לשם שוב ושוב מקווה שעד סוף השבוע זה כבר יניח לי

יסוריי גמילה מהטיפול ונאבקת בצורך ליצור קשר. חלק מהמקום שחשוב לי להצליח להשתלט על העניין הזה לבד וחלק מהמקום האידיוטי הזה שאני מקווה שמטפל יצור קשר ראשון ואז אדע שגם הוא חושב עלי - טיפשי ההה... הוא כבר קיבל את הכסף שלו איזה עניין יכול להיות לו בי??? ככל שאני חושבת על זה יותר מרגישה פתטית יותר - ומצד שני מוצאת את עצמי בכל רגע שחסרת תעסוקה נופלת למחשבות על הטיפול, על מה שהיה, על דברים שקרו שם, ועל האם גם המטפל עסוק בזה כמוני. ואח"כ מופיעות המחשבות - באמת ליז...יש לו חיים משלו, למה שיחשוב עליך ועל הפרידה. זו רק את חסרת עמוד שידרה שכמוך - אז כמה באמת היה שווה הטיפול אם יצאתי תלותית כל כך. ואז אני פותחת את הדפים שבהם סיכמתי את הטיפול ואני רואה את הצעדים הענקיים שעשיתי... ובכל זאת, עדיין חסר משהו. ואני לא יודעת איך להמשיך, אבל גם יודעת שההמשך צריך להיות אחר, יותר בכוון של אימון, של טיפול התנהגותי, של לימוד להשתמש בכלים שרכשתי בשעה שעיבדתי את הטראומה. ומפחדת להתחיל עם מטפל אחר שאצטרך שוב להפתח, להקשר, להרגיש תלויה ואז, מה אז??? למרות שהרבה זמן החיים שלי לא זרמו כל כך טוב כמו בשבועות האחרונים - הכאב הזה של סיום טיפול מכרסם בתחושת ההצלחה ומאיים להפיל אותי. כמה זמן זה ימשך??? איך מסלקים את זה? מעניין שהדבר שאיפשר לטיפול להיות מוצלח הוא גם שמקשה על הפרידה - לולא הייתי מצליחה ללמוד להעזר, להיות תלויה, לסמוך, להתקרב, לחוות אינטימיות, כל הדברים האלו ששנים לא הרשתי לעצמי עוד מילדות - לולא היכולת לאפשר לעצמי את כל אלו, שום דבר לא היה מתרחש בטיפול. אבל אלו הם גם הדברים שמקשים על הפרידה - ופתאום הבנתי שאף פעם לא ניפרדתי ... או במילים אחרות - אף פעם לא הרשתי לעצמי להקשר, להיות כל כך פגיעה, לגלות את עצמי למישהו אחר ולסמוך שיהיה שם בשבילי. ועכשיו נשארתי לבד שוב... מחקה כמו אז שיובאו אלי, שיפנו אלי, שישאלו אותי, במקום ליזום וליצור קשר - פשוט מפחדת להפגע.

ליזוש יקרה ואהובה שלי למה כל הספקות האלה ? אני בהחלט מאמינה שהמטפל חושב עלייך ממקום של,,,,,, אייך היא מסתדרת עכשיו לבד ? אני מאמין שנתתי לה את הכלים להתמודד עם,,,,,,ואני מאמין שאם תצוץ בעיה כזו או אחרת ,היא כבר בטח תתקשר כדי לדבר , כל התחושות האלה מובנות לגמרי , כל התלות שאת עדיין מרגישה תעבור עם הזמן ,אם המטפל היה מתקשר אלייך לשאול מה שלומך ואייך את מרגישה אני בטוחה שהיית קופצת לשמיים מרוב שמחה שהנה כן הוא מתענין בך ואז מה ? הייתם מדברים במשך כמה דקות היית נרגעת עד למשבר הבא נכון ? גם אז היית מצפה שהוא שוב ינחש שאת זקוקה למילה טובה ממנו רק שתחזק אותך שוב עד למשבר הבא ,,,,,,,,וכן הלאה וכן הלאה , כך באמת התלות שלך בו לא היתה נגמרת לעולם נכון ? כי תמיד היה לך איזשהו משברון כזה או אחר "שרק מילה אחת קטנה טובה או שתיים לא יותר מזה" כי המשברים הקטנים או הגדולים לעולם לא נגמרים -תמיד יש משהו חדש ולא חייב שיהיה קשור למצב הפגיעה האישית , הכל נובע מחוסר הבטחון שלך , את פוחדת שאין לך כלים אייך להתמודד עם,,,,, מתי עשית "ניסוי כלים" עם כל מה שלמדת ממנו ? יש לך תחושה שהכל נמחק לך מהראש ואת חסרת אונים ? אז מה ,תתחילי לסמוך על תחושות הבטן הרכה שלך -יש לך חושים ואינטואיציות מאוד חזקות כדי לא ללכת לאיבוד , תסמכי על עצמך יותר , יש לך על מה לסמוך !!!!! אם לא אייך היגעת עד הלום ???? כאבי סיום הטיפול יסתימו ברגע שתחליטי לסמוך רק על עצמך כי זה כל מה שאת זקוקה ,אז זה יסתלק ממך כי את תסלקי את הכאב ממך ,תבחרי במודע שאת משחררת את הכאב , שאת לא זקוקה לו יותר , כמו שהרשית לעצמך להיקשר תרשי לעצמך להרפות , להפרד ,להיות פגיעה זה אנושי , ושוב , לסמוך עכשיו רק על עצמך ,להיות לבד אומר שאת נמצאת בעמדת כוח !!! אם את באמת מרגישה רע במיוחד , אולי כן שווה לעשות אליו שיחה טלפונית ולספר אייך את מרגישה ,רק חשבי על הפעם הבאה ששוב תרגישי כך ועל מה שזה אומר ואני מחבקת לך מכל הלב נשמה אהובה -ואת לא לבד את יודעת נכון . עשי מה שתחליטי רק חשבי לפני שאת פועלת ,,,,,,,,,,,,,,,,,,, חטולית

נושא ש כתבתי למטפלת שלי האמת היא הצליחה לגעת הכין שאיש לא הצליח אבל זה לא גורע מכך ששבועיים אני צריכה להסתדר בכוחות עצמי אז יש טוב בזה שזה לא תלותי תמלאי את החיים שלך בדברים שאת אוהבת לעשות אל תשקעי במחשבות זה לא יעזור לך קחי את הכלים שקיבלת בטיפול הזה ותתקדמי לכי ללמוד טיפול באומנות או מה שהוא שיכול לעזור לך לסגור מעגל עם דברים אם אין אני לי מי לי??? את רק לעצמך כי כך אנו בנויים אדם קרוב רק לעצמו . מקווה שעזרתי במה שהוא אפילו קטן . הכוח נמצא בך העוצמה והרצון שלך הם אין לאף אחד יכולת לקחת את זה ממך מקווה שבבוא היום תכתבי לנו כאן יש יצאתי מזה .

אני כל כך מבינה את הקושי הזה אני אישית עדיין לא מרגישה שמסוגלת לעמוד מולו אני לא יודעת.... אבל.... אולי אם כל כך קשה וכואב בכל זאת אפשר להרים טלפון קצת לדבר למרות שאומרים שבגמילה אסור לקחת אפילו טיפה מהסם..... ;-) אבל אני לא בטוחה שכאן זה עובד באותה צורה שולחת לך חיבוק מחזק לפחות יש לך כאן אותנו :) שחף

גמילה מטיפול מתלות מהמקום הבטוח המקום שלך מקום שילווה אותך תמיד בדמיון במחשבות בשאלות ובתשובות בהכלה אהבה קבלה גם כאב וגם הקלה פרידה היא תמיד התחלה איתך אידה

פשוט הוא נהייה ארוך ארוך.. שאלת למה אני כמו בלון הליום?? זה לא משהו שאני שולטת בו. אני כל כך מנסה.. להישאר על הקרקע ו..הופ חוזרת בחזרה למעלה כמו בלון הליום.. ובכל פעם שכאב נוגע בי ומאיים עליי או שנמאס לי מעצמי יום אחד ובא לי להעלםכי אני כבר נגעלת מעצמי ושונאת את עצמי אז יש לי פתרון פשוט- להפוך לדמות אחרת. ממש שינוי טוטאלי- מראה, סגנון לבוש, סגנון דיבור .. הכל.. ואז אני עושה את זה. וזה גורם לי לחבב את עצמי שוב.. עד שנמאס לי.. או שאני מכירה דמות חדשה שבא לי להיכנס לנעליה.. וזהו.. בעיקרון זה לא פותר לי שום בעיה. היא בעינה נשארת אצל כל הדמויות שהייתי בהן אבל זה רק הופך אותי לנסבלת יותר ביעיני עצמי כל פעם מחדש..

בואי נתמודד עם זה יחד עיזבי את אורך שירשורינו אני מוכנה לעזור לך בכל הדרכים האם את מוכנה לקבל את העזרה שלי? אני מאמינה שאם תשאלי את בנות הפורום לא יפריע להן כלל שאנחנו מנסות לפתור את הבעיה שלך אני חושבת שהן ימצאו פתרונות יותר טובים לבעיה שלך ממני . בריחה מכאב - אני יודעת שאין דבר כזה אין פשוט אם תביטי בזה שונה תוכלי לקבל את המציאות כמו שהיא ללא בריחה פשוט ביותר את מרשה לי לדבר על כך עם המטפלת שלי ? ללא אישור שלך לא עושה צעד. מאמינה ביכולות שלי כן להנחית אותך על קרקע .למה לא לתת לכאב לגעת בך ? מה יקרה תישברי תבכי . תני לכאב לצאת זה מה שאני עושה יש לי הצפות המון אני שוכבת לי במיטה ונותנת לכאב לצאת יש כעס כועסת יש צער מצטערת תני לרגש להיות אל תמחקי אותו כי את עושה עבודה גרועה אין לך מה לשנוא את עצמך יש בך המון תני לעצמך את היכולת לבטא את ההמון הזה מאמינה שדרכי תוכלי אני מנערת חזק כמו המטפלת שלי שלא ויתרה עליי אני לא אוותר עלייך ברור ???????? שלך תור

לשאלתך- אם אני מרשה לך לדבר על זה עם המטפלת שלך: אז כן, יש לך את הרשות שלי. בלי קשר למטפלת שלך - אני חושבת שיש לך ניסיון ויכולת לייעץ ולתמוך המציאותיות שלך- חדרה אליי אליי ונגעה בי בדיוק כמו שההומור והדמיון שלי - נגעו בך אנחנו קצת משלימות חלקים שחסרים אצלי ואצלך שלכל אחת מאיתנו יש בשפע בצורה הפוכה האחת מהשנייה. וזה מה שנפלא- שיש לנו דרך לחלוק האחת עם השנייה את מה שיש לנו.. ולתרום.. וזה טוב שניערת אותי- אני בדיוק הטיפוס שכל הזמן צריך לנער חזק חזק אני צריכה את זה. צריכה שינחיתו אותי לקרקע. זה פלא בעיניי אנשים על הקרקע! איך ..עושים את זה? גם בעלי כזה- חזק עם הרגליים על הקרקע. אבל מצד שני- חסר בו דמיון. חסר בו המעבר. אז הדמיון שלי מוסיף גוון מעניין לחיים שלנו. וגם עניין. לפעמים הוא ממש צוחק, נקרע! הבן שלי בן חמש וחצי כיום הביא מהגן ציור לפני כמה ימים: אבא אחיו הקטן הכלב שלנו והוא - עומדים על האדמה , על הקרקע. עם שתיי הרגליים. נותנים ידיים מחייכים. ואיפה אמא?: "למעלה בחללית" הוא צייר אותי בנפרד למעלה בשמיים, עם עיגול סביבי והסביר שזו חליפת חלל. בעלי מזה צחק מזה ממש נקרע מצחוק! הרי ידוע שאני לאללה מעופפת אבל מצחיק איך הילד צייר את זה בבירור. כאילו אמר לי בפנים : "איזה אמא מרחפת יש לי" אסטרונאוטית! זה נכון. הוא לא גילה את אמריקה...

אני מנסה לשמור רק לא לחשוב רק לא להרגיש הכל עמוס עד אפיסת כוחות ובסוף הכול נופל... לתוך הליליה המטורף לתוך הסכין לתוך התחושה המסכנה וכנראה היחיד שאני יודעת להגיד ש"הכל כואב" אפילו מגע הגוף אם הסדין מנסה להשתיק את הדברים והכול קופץ לכיון הכי פחות מובן לי ואיפה אני בכול הסיפור

לך האחת היחידה והמיוחדה, אני לא אשלח חיבוק כי עכשיו הוא רק יכאיב במקום - אנרגיה נעימה שאת תבחרי את צבעה ואת הטמפרטורה שלה תתני לה להספג ברכות אל כל המקומות הכואבים תוך כדי נשימה ונשיפה ולאט לאט יתפוגג הכאב בעזרת הכוחות הפנימיים שלך את תאפשרי לעצמך קצת שקט מקוה שהמשך הערב יעבור בשקט - 3> ליז

איפה את ? אני מקווה שעם כל הכאב את כאן בלי סכין שיוסיף לך עוד כאב נוסף על מה שכבר כואב ,עכשיו הכל כואב -עם הזמן הכאב יתחלף בתחושה של רגיעה וכוח נפשי , סבלנות מתוקה , זה יבוא הכל יעבור ,,,,,,, חטולית

אחת יקרה הכאב הזה הכאב שלא מרפה צריך לצאת להשתחרר תני מקום לעצמך מקום לתקווה מקום לחלומות מקום לשמחה לאהבה מקום לכאב שולחת חיבוק מחזק שלא יכאב אידה

אין לי מילים חוץ משרפה כואבת פי הטבעת שלוש סיגריות כאב חד רופה שמוציא כרוגית בית חולים רע חיים מחורבנים

עמית יקרה שולחת לך כוחות להתמודד עם כל זה.. ((((((((((((((((((((((((עמיתוש))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

שולחת לך חיבוקים ואהבה כדי להתמודד שתפי אם תוכלי

שיוכלו להקל על הכאב אבל עמית יקרה יש את הדברים שהם מעבר שהם חלק ממך חשוב מאוד ויקר מאוד שבשבילו המאמץ כדאי לאט לאט תצרי לך, לכם, את עמית החזקה הבלתי תלויה. אבל בשביל שזה יקרה את חייבת לאפשר לעצמך קודם כל באמת להיתלות, להאמין, ולהתמך. רק אחרי שתצליחי לחוות תלות חיובית באנשים שבאמת רוצים ויכולים לעזור לך רק אז תצליחי לבנות מחדש את האמון בעצמך. התהליך הזה הוא כואב ובלתי נתפס אבל בסופו תצאי לדרך חדשה אז לא להתייאש ישם שם שמחכים לך, שבונים עלייך, שאוהבים ומצפים לשובך החזקה והאהובה. שבוע הרבה יותר טוב לך יקרה. באהבה רבה - ליז

אין לי כוחות יותר,אתם מעמינים לי? נמאס לי לחיות אני כלועה בחיים של קורבנות אין דרור ומזור לנפש הפצוע שלי אני רק נופלת אין לי יותר כוחות לכלום אין לי הפסקה מכל הכאב הזה אני רוצה דיייייייי אלוהים שיכח אותי כבר בבקשה אני סובלת

עמיתוש המילים נעלמות ונאלמות מול הכאב העצום שלך מה עם המשטרה? הם מנסים לעשות משהו? מחבקת אותך בעדינות וברכות, כדי לא לפגוע ולא להכאיב שחף

עמית יקרה מצטערת על כל הסבל והכאב הלוואי וההקלה תגיע בקרוב שקט לגוף שקט לנפש שתיהיה ההזדמנות להתחזק לצעוד.... ולהתרחק מעט מהכאב מחבקת ומחזקת שלא יכאב אידה

אמא יקרה לי יקרה עזבת נטשת ילדה עזובה הפנת לה גב נסעת רחוק קודם הזהרת "תמשיכי לשתוק" אמא יקרה לי יקרה אני הקשבתי לכל מילה שתקתי המון בכיתי מעט ניסיתי למות הצלחתי כמעט אמא יקרה לי יקרה לא מבינה אך את חסרה עדיין רוצה חיבוק נחמה מאמא יקרה לי יקרה... דמעה

(((((דמעה))))) עצוב והלאוי שהוי לי מילים מנחמות לתת לך

אף אחת יקרה.. טוב לראת אותך איתנו.. תומכת.. מקווה שהכל אצלך טוב ושאת מרגישה בסדר.. ((((((((((((((((((חיבוקי))))))))))))))))))))))))))))))))))))) סמויה

ואי דמעה קשה לקרוא את מה שכתבת כאן מחבקת אותך בתקווה שהחיבוק החם מגיע אלייך מכל הלב מחזקת אותך מבינה אותך ........קשה אבל אפשרי תבכי כמה שאת צריכה אפילו כאן . אהבה המון המון את נפלאה ונהדרת תודה על מה שכתבת כאן זה עוזר לי . מחבקת מעודדת שולחת לך את כל הנשמה שלי קחי מה שאת צריכה ותגידי לי מה עוד אפשר?

כמו אהבה לאמא גם אם האמא לא ממש היתה שם בשבילנו גם אם האמא לא היתה האמא האידיאלית תמיד תשאר הפנטזיה לאם המושלמת והגעגוע לאמא שלא היתה של אמא יקרה. דמעונת אהובה חבקי את עצמך אוהבי את דמעה היי את האמא יקרה חבקי את אותה ילדה עזובה, השלימי עם הריק, ומלאי אותו במה שאת הינך - אמא יקרה באהבה רבה - ליז

ליז לקחת לי את המילים מהפה בהחלט , הגעגועים לאמא קשים ואין אפשרות להחליפם במשהו אחר, את יכולה להתנחם בעובדה שאת כן אותה אמא יקרה לבנות שלך , ושאת תמיד נמצאת איתן בטוב וברע , תמיד אבל תמיד איתן - לפחות להן לא יהיו געגועים לאמא שאיננה ,,,,,,,, מחבקת בהמון אהבה ורוך מתוקה חטולית

(((((((((((((דמעונת)))))))))))))) בלי מילים רק חיבוק כי הכל כבר נאמר.... שחף

דמעה יקרה אמא מחבקת אוהבת מנחמת היא דמות רחוקה שאכזבה שהותירה אותך לבד את חושבת שאפשר לסלוח? לבנות משהו חדש מהחלקים שאת כל כך זקוקה להם אהבה הבנה הגנה חיבוק מצטערת איתך אידה

אמא שחושדת שבנה בן ה8 עבר התעללות מינית האם היא צריכה לשאול אותו על כך? או להשאיר לאנשי מקצוע את התיחקור והתשאול ????

ולדעתי זה מקרה חרום אם את מדברת על משהו שקורה עכשיו אז ארשה לעצמי לענות למרות שאינני לא בעלת קצוע בתחום לדעתי אם אמא מרגישה כך עליה לשאול ולא להסס צריך בשאלה להזהר שלא להכניס רעיונות בראש של הילד לשמוע אותו ולא להכניס לו מילים לפה ומצד שני להיות מאוד ברור בכך שהילד ירגיש נוח ולא מאויים לענות אולי אפילו לבדוק - האם מישהו פוגע בך או עושה לך דברים לא נעימים? אם הילד לא עונה להבהיר לו שאת (האמא) שם בשבילו ומתי שהוא רוצה ומוכן לדבר היא תהיה בשבילו בלי ביקורת ובתמיכה מלאה נראה לי שללכת ישר לחוקר נוער יכול להיות טראומטי לא פחות מהפגיעה עצמה בכל מקרה אם אמא חושדת עליה לפעול מיד ולהבהיר לילד שהיא כאן בשבילו ומוכנה לשמוע כל דבר ללא ביקורת ושיפוטיות ועם המון אהבה ואמונה בו.

החויה הכי קשה, לפעמים אף יותר מהפגיעה עצמה היא - כאשר הילד חווה חוסר התייחסות (גם היא תוצאה של חוסר ידיעה מבחינתו החוויה כל כך חזקה שהוא בטוח שאחרים רואים עליו). הוא מצפה שירגישו , הארוע לעיתים קשה מדי בשביל שיהיה אפשר לדבר עליו, לפעמים הילד מאוים, או חושש לפגוע באדם שיקר לו שאמור לדאוג לו, הוא מבלבל בין התפקיד של המבוגר בחיו לסמכות שהוא עוקף עליו. ולכן פעמים רבות ישאר באלם. לכן חשוב לפתוח את הפתח לדאוג שהילד ידע באופן חד משמעי שיש לו לאן לפנות .

תור חומד כל ספק הכי קטן שיש לאמא -צריך מיד- להביא אותה לבוא ולשאול שאלות , אומנם מאוד בעדינות ,לנסות לדובב אותו ולהבטיח לו שהאמא לא כועסת עליו ולא חשוב מה קרה הוא לא אשם , גם חייבת להבהיר לו שאם איימו עליו לא לספר כי זה סוד -כמו שקורה בדרך כלל במצבים כאלה , היא מבטיחה שלא תכעס כי שמר את הסוד -והלוואי שלא קרה לו כלום , לבדוק אם הוא מתנהג כהרגלו ביומיום -אולי אפילו לבדוק בביה"ס אייך הוא מתנהג , כולל עם חברים , אם לא הפך להיות אלים ,,,,,,,,כמו שאמרו ליז וסמויה ,לבדוק הכל לפני שפונים להתייעצות עם מומחים חטולית

קראתי פה מה שחטולית אמרה-וזה הפיתרון! הכי חשוב שהילד יהיה בטוח שאמא לא כועסת עליו. זה המפתח לדיבוב. עליי" איימו" "שאמא מאוד תכעס אם היא תדע" ככה במילים האלה! חרוטות לי בראש! אני נשבעת! ככה זה היה. מספיק המילים האילה- שאמא תכעס- ו..קנו את שתיקתי לנצח. אבל זה הפתרון!- אם יסבירו לילד - ז"א מישהו יירד לגובה העיניים שלו,נגיד בישיבה מזרחית על השטיח, עם משחק שהוא אוהב ככה בספונטניות בנינוחות רבה ויסביר לו ברכות בעדינות - שאף אחד לא ייכעס עליו- שאמא לא תכעס עליו אז הוא ייפתח. ויראו לו שאוהבים אותו וימשיכו לחייך אליו ולהתנהג אליו בעדינות רבה- לדעתי זה יעזור. כי אם באותה מידה שההוא אמר לי והסביר לי יפה ובדרך שמדברים לילדים "אמא מאוד תכעס שהיא תדע" אז בעצם באותה צורה יעבירו לילד את ההמסר ההפוך "אמא לא תכעס".. ההוא- שאני מדברת עליו כנראה מומחה לילדים- כמו שפסיכולוג לילדים. כי כל מה שהוא עשה ואמר והעביר לי ופקד עליי לעשות ושכנע אותי היה בצורה פסיכולוגית מאוד יפה, ובדרך של משחק- עכשיו אני נזכרת- כמו שעושים בחדר משחקים עם ילדים אצל הפסיכולוג, ככה משכנעים אותם..וככה זה היה! עכשיו אני נזכרת! מדהים שכחתי מזה.. משחק..זה היה השכנוע הראשוני להכל.. בואנה זה בן אדם מאוד מתוחכם!! שום דבר לא היה בכוח, הכל בחיוך בלי אלימות ובלי התנגדות! הוא עבד עליי בדרך פסיכולוגית הוא חכם מאוד ובעל כישורים של פסיכולוג ואני לא מזלזלת בכישוריו. רק שהוא השתמש בכישורים ובידע שלו לרעה בדרך ההפוכה. אז איך הוא שכנע אותי לא לספר : שעת ערב.. אני והוא לבד מסתכלים בחלון, אורות העיר.. נוף יפה.. ואז הוא תפס מומנט של רגיעה ואינטימיות ודובב אותי. ואז מפה לשם (כמו פסיכולוג ילדים!) הוביל אותי לשיחה אינטימית ביני לבינו..הסביר לי שאסור לספר מה אנחנו עושים כי.. שאלתי למה? (לא שהתכוונתי לספר..) ולדעתי הוא ידע את זה אחרת הייתי מזמן מדברת אבל ליתר ביטחון הוא אמר " אמא מאוד תכעס אם היא תדע".. וזה ה"איום"- שום דבר לא בכוח או באלימות. ושאלתי "למה היא תכעס?" ואז הוא אמר שזה לא יפה והיא מאוד תכעס! וזהו- המסר נחרט עמוק בראש. אז אולי בדרך הזאת- רק הפוך כמובן! עם הילד- להטמיע בו את המסר ש.. לא כועסים עליו..ברגע של רגיעה ואינטימיות עם מישהו שהוא בוטח בו אם אצלי זה היה הפוך ומשכנעים אותי בדרך ההפוכה- בטוח שהייתי אומרת. נראה לי.. טוב זה בטוח לא דעה מקצועית כמובן! אני רואה את הדברים מנק' ראות של ילדה שזה קרה לה ואולי מה צריך היה לעשות כדי שהילדה תדבר. (במקרה הזה הילד אצלי כבר אין לבכות על חלב שנשפך..)

אמא שחושדת שבנה עובר או עבר התעללות בהחלט יכולה וצריכה לבדוק זאת, הכל כמובן בלי כעס שפוטיות, לחץ... לשדר לילד מקום בטוח אצל אמא,שאמא לא תכעס ולא תאשים... שאמא תקבל ותחזק ובעיקר תחבק... אפשר לפתח את הנושא דרך שיחה על זכיות של הילד על הגוף שלו.... על הזכות לומר לא... על כך שלא כדאי לשמור סודות... ושתמיד לדבר עם אמא או אדם מבוגר כשקורה משהו... ואפשר לצייר ביחד ....לראות אם יש חריגות בציור... אפשר וכדאי לשאול ישרות....בזהירות עם אותם הכלללים... כמו כן אפשר לפנות לאיש מקצוע לשתף ולהתייעץ מול התנהגיות חריגות...הסתגרות, מופנמות לא אופיינים, עצב...ציורים ועוד אשמח לענות בכל שאלה אידה

היום גיליתי שאתמול לא היה לי אפילו מושג עד כמה אני מנותקת ידעתי שקצת מעופפת כי כשהלכתי לקבוצה הייתי מאוד מהורהרת ופיספסתי את הכניסה לבניין - עברתי אותה והמשכתי ללכת בשביל של הבניין עד שהגעתי לרחוב אחר אבל אחרי כמה שניות התאפסתי וקלטתי מה קרה אבל היום הסתבר שזה לא הכל כשהייתי אתמול בעבודה ויצאתי עם הילד לטייל פגשתי את המנחה שלנו אבל הקטע הוא שאני בכלל לא זיהיתי אותה משום מה החלטתי שזאת המנחה הקודמת, שהייתה לפניה הרגשתי שמשהו לא מסתדר לי פתאום היה לה שיער ארוך מדי והיא בכלל לא היתה כל כך דומה לה אבל איכשהו החלטתי שכנראה אני כבר לא זוכרת אותה מספיק טוב ושבמשקפי שמש אולי היא נראת קצת אחרת ודיברתי איתה כמו עם המנחה הקודמת סיפרתי לה את החדשות כאילו שהיא לא ראתה את הילד כבר איזה חודש וגם קראתי לה בשם של הקודמת והיום היתה לנו ישיבת צוות והמנחה החדשה שלנו מדברת איתי על אתמול, על מה שסיפרתי לה לקח לי זמן לקלוט מה בעצם קורה כאן וכשהתחלתי לעבוד עם הילד כשהיא צפתה בי היא שאלה אותי אם אני מוטרדת אז אמרתי לה שכן, מאוד והיא אמרה שהיא שמה לב, שגם אתמול הייתי כשיצאתי מהעבודה והיה לי טיפה זמן פנוי עם עצמי כדי לעקל קצת את כל זה פתאום הרגשתי שזה ממש מפחיד אותי הרבה פעמים אני מרגישה מנותקת ופועלת כמו רובוט אבל לא תיארתי לעצמי שזה יכול להגיע אצלי לכאלה רמות

אני גם מכירה את המצבים האלה שחף יקרה שלהיות מנותקת ופועלת כמו אטומט זה סוג של הגנה גם מהכאב לפחות זה מה שאני מרגישה אצלי,נצמדים לרציונל למציאות של כאן ועכשיו ולא פלא גם שאת "מעופפת" יש לך כל הרבה דברים להתמודד איתם ,וגם הלימודים והנגיעות בדברים הכואבים תני לעצמך את הזמן שולחת לך חיבוק

סוג של הגנה כדי לא לאבד את עצמך לדעת גם אני עושה כל מיני תרגילי בריחה והסחה וניתוקים כדי לא לגעת . כואב עצוב ידוע מקווה שיהיה לך אומץ כן לשחרר את הכאב אני משחררת בצורה של כתיבה ואומנות ויש לי מטפלת שלא מוותרת לי אז אני עושה את מה שאני יכולה כדי לגעת . זה לא מפחיד זה רגיל אצלי בכל אופן . שולחת לך קרן שמש של אהבה חיבוק חיזוק מאמינה שיש לך הכוחות להתמודד שלך הכבדה תור

שחפיתושית וואלקם טו דה קלאב -מפחיד ? לא הייתי אומרת מטריד - כן , בהחלט מטריד אם תקחי בחשבון את כל הלחץ שעברת בזמן האחרון עם הגשות העבודות שלך , העבודה עצמה , כן חבר , לא חבר כן אקס לא אקס , חוסר שינה בלילות , עד איפה את חושבת שאת יכולה להעמיס בלי שיתן תוצאות ? נראה לי שאת זקוקה לחופשה דחופה מהכלללללל רק שקט ולנקות את הראש חיבוק ענק מותק , אל תקחי ללב , קחי בחשבון שאת רק אדם בשר ודם וכמו לכולן -זה קורה גמלך חטולית

תודה חטולית הלוואי ויכולתי לקחת חופשה מהכל אבל אין מצב!!!! עבודות סוף שנה השעון מתקתק לחוצה בזמן צריכה להספיק להגיש את כל העבודות בזמן ויש הרבה!!!!

"עלמה זהר - עם הגב" כשאתה עם הגב שום דבר לא יכאב לך לא יכאב.. כבר פנית ללכת מכאן.. כשאתה לא רואה לא מביט לאחור לא תוהה הולך ומוחק את הזמן הייתה לנו אהבת עולם הייתה לנו אהבת עולם זה גדול זה גדול עליך אתה נעלם כשאתה עם הגב שום דבר לא יכאב לך לא יכאב.. כבר פנית ללכת מכאן.. כשאתה מתרחק לא סוגר עד הסוף מתחמק הולך בלי לומר לי לאן הייתה לנו אהבת עולם הייתה לנו אהבת עולם זה גדול זה גדול עליך אתה נעלם לא תסב את פניך לאחור לראות אותי שוב לא תסב את פניך לאחור הייתה לנו אהבת עולם הייתה לנו אהבת עולם זה גדול זה גדול עליך אתה נעלם

שיחקת אותה מה זה מתאים לי עכשיו בדיוק למצב שלי איך קלעת יש עוד מהיכן שזה בא?

שמעתי שזה סינגל ביכורים שלה... אחד ומיוחד.. בינתיים.. ובקרוב ייצא עוד שיר שלה אפילו יותר מיוחד. לא שמעתי. היא הבת המאומצת של יענק'לה רוטבליט וראיתי תמונה שלה על הדיסק- היא מדהימה ברמות.. הנתי שהיא כתבה והלחינה את השיר.. יצא מהמם נכון??

תודה לכן לכולכן רק שתדעו שבימים הקשים שלי אתן איתי כולכן אור הנפש תודה ליז תודה חטולית תודה בובה מקסימה על במה תודה שחף תודה סמויה תודה דמעה תודה ליאור תודה תודה לכן ומי ששחכתי סליחה ושוב תודה לכן על הכל . אף אחת תודה

תורוש.. בעצם אני זו שצריכה להגיד לך תודה! בגלל החלום שתמכת בי ונתת לי דרך לפירוש.. אפילו הפסיכולוג נמנע מלנסות לפרש לי אותו. באמת, לא יצא לי להודות לך עדיין, אז אני אומרת לך- תודה! את מקסימה!

אני שמחה שאת מרגישה שהפורום עוזר לך בדיוק בשביל זה הוא קיים.... על מנת שנוכל לתמוך אחת בשניה ולהיעזר אחת בשניה ברגעים הקשים וגם לחלוק אחת עם השניה את הרגעים השמחים :)

תור חומד לרגע הבהלת אותי עם כל התודות שלך ,חשבתי שאת נעלמת מכאן , ואווווו , כמה כייף לראות אותך כאן , תמיד !!! חיבוקי חטולית

ליד מחשב מידי פעם נכנסת אז קודם כל תודה ומשהו נוסף למרות הנפילות למרות הקושי למרות הקולות של לגעת בחיים או לא לגעת בחיים, אני בתהליך של בנייה שוב,אני נמצאת בעמותה מדהימה שעוזרת לי ללכת צעד צעד של למצוא עבודה שמתאימה לכישוריי ושתפרנס אותי בלחיות ולא בלשרוד אחרי מציאת עבודה תואמת לפי זה אני גם אחפש לחזור לשכירות עם שותפה הפעם קבעתי תור לטיפול שינים כי אם לא אטפל עם המראה הזה לא אתקבל למקומות עבודה מה שטוב בעמותה הזאת שהם מלווים בכל הצעדים ואת מחויבת להם להכין את המשימות טוב שמצאתי אותם יש לי גם רצון לחזור ללימודים תחום שנוגע בי מאוד תרפיה בטבע ובהמשך אולי לחזור לזוגיות היא שאלה אותי המנחה איפה אני רואה את עצמי בעוד חמש שנים וזה מה שאני רואה ימים יגידו וליאור וסמויה כן בדקתי מזמן את האופציה של עזרה בשכירות אבל לא עמדתי בקריטריונים שלהם לצערי אנשים יותר עם קשיים עושים להם בעיות אז מה נשאר לסמוך רק על עצמי ואני עכשיו בתהליך של בנייה

שהתחזקת..וקיבלת החלטות חדשות לשינוי חיובי ומועיל בחייך.. יופי.. שהחלטת לחזור ללימודים, להיכנס למעגל העבודה ולמצוא דירה בשכירות. מקום- לגמרי שלך!! גל.. ראיתי כאן שרשור של בית בת"א לנפגעות. נשמע מאוד מומלץ. עוזרים שם בחזרה למעגל העבודה, מכירים בנות, חוגגים ימי הולדת, מציינים חגים..הוא עד גיל 25 (מקווה שאת בטווח). יש שם טל' בשרשור - לקבלה לראיון התאמה. לדעתי זה יכול לעזור לך. ולי אישית ..זה נשמע לי אחלה! בכל אופן- מאחלת לך המון הצלחה!! שתצליחי להגשים את כל המטרות שהצבת לעצמך לאחרונה.. יופי לשמוע! סמויה

וקראתי ש.. העמותה שאת הולכת אליה עוזרת לך המון.. אז גם זה יופי לשמוע! מאוד שמחה שזה ככה. ממש חיובי! הלוואי והייתה עמותה פועלת באיזור שלי.. שוקלת להצטרף לכזה.. באמת עוזר.. אם הייתי שומעת על משהו באיזור שלי.. אבל לא.. לא שמעתי על פרסומים אצלנו..

תודה סמויה יקרה,האמת שהשינוי בא מחוסר ברירה התוכנית הקודמת שלי היתה לנסוע מכאן בסוף החודש הזה אבל דברים שלא תלוים בי השתבשו כנראה שלא סתם כי הנה נפתחה דלת אחרת ומצאתי אותם נשבר לחיות על הקצה נשבר לי להיות תלויה באויר,נשבר לי להרגיש תלושה,נשבר לי להיות בלי פינה שלי וכל הנשבר הזה הביא לסערה הפנימית הזאת שבעקבותייה עשיתי את הצעד הזה יהיו נפילות אני יודעת ככל שזה יקרום עור וגידים אבל אני יודעת שיש לי מטרה לחתור אליה ולהגיע לחוף מבטחים ושם במקום הזה אני מקבלת את כל הכלים לחתור וגם הם מלווים בכל צעד זה מה שנותן את הכוח לא לוותר לעצמי יותר

גל ... איזה יופי, נשמע ממש מבטיח נהדר שיש ליווי והדרכה והכוונה המון הצלחה לך יקרה

הגיע הזמן לעשות שינוי רוצה לעסוק במקצוע שאני אוהבת עם תנאים טובים עם שכר נורמלי אייך קוראים לזה אצלנו בסדנה להגדיר את הצרכים שלי לא לוותר בגלל כל השדים שמשתוללים לא לתת לעצמי פטור או הנחות ללכת עם מה שהלב מרגיש לא לפחד לחלום לא לפחד מהצלחה לא לפחד מראש גדול

טוב שיש בעולם הזה אנשים טובים שיכולים לעזור במקומות בהם אנחנו לא מצליחים לבד.... כל הכבוד שהגעת לעמותה הזאת!!!!! זה צעד לא פשוט ודורש הרבה כוחות ואומץ.......

לאנשים האלה אני קוראת גחליליות הם האורות המכוונים שנמצאים בצידי הדרך ופניתי לעמותה הזאת בגלל שכל התוכניות שלי הקודמות השתבשו הייתי צריכה לעשות שינוי לא רוצה להשאר באותו מקום תלושה רוצה להחזיר לעצמי את השליטה רוצה להתחיל לחייך, לחיות

אני גאה לקרוא את דברייך את ההחלטות שלקחת על עצמך וזה בהחלט הזמן להתחיל ליישם .... בהצלחה בטיפול השיניים...צריך הרבה כוח ואומץ ... לאט לאט תני לעצמך את ההזדמניות בבניה חדשה של עצמך בעבודה, בחיים האישיים ובזוגיות בהצלחה אידה

ולצחוקים שהיו פעם בפורום..... אז שדה פורח אם הינך בסביבה, יהיה זה נס . אם תעברי בסביבה ותבואי לשתות כוס נס.... מחכים לך משוררת הגלות.....

כיאה לשדה ניר הומה והמומה...

מה שלומך? למה המומה? ספרי משהו? התגעגענו ...נשבעת....

מה שלומכן יקרות לונג טיים נו סי - אז ווי סיי אין אינגליש:-)

ואת מה שלומך?

הלכתי לאיבוד בתוך הרעש של עצמי דמעה

אבות ובנים - אביתר בנאי "תיכף אני ארצה שתלכו מפה שאוכל כבר ליפול בשקט שלא תראו את הפצעים נפערים שנשאר לבד ונשבר לאט תוותרו כבר ותלכו מפה שאוכל כבר לצעוק בשקט בלי המבט הקרוע שלכם שנשאר לבד ונשבר לאט אבות ובנים סבתות ונכדים הלב של אמא מתפוצץ מי אשם לה מי אשם לי מי יפרד ממי אבא בוכה על בן בוכה על אבא תיכף אני ארצה שתלכו מפה לא אפחד ליפול לא אפחד לגדול לטבוע או לשוט לחיות או למות אבות ובנים סבתות ונכדים הלב של אמא מתפוצץ מי אשם לה מי אשם לי מי יקבור את מי" מצטערת קשה מנסה לתפס חזרה אל תוך הקונכיה שלי ולא מצליחה חשופה ששש רוצה לשתוק למה אני לא מצליחה לשתוק???? דמעה

מבינה שקשה , מצטערת שכל כך קשה הלוואי שישתנה לטובה מנסה לטפס חזרה לתוך הקונכיה ולא מצליחה יתכן והקונכיה כבר לא משמשת לך מגן , מקום לברוח אליו כדי לקבל את השקט שאת זקוקה לו ? יתכן והגיע הזמן להפסיק לשתוק ולהוציא -להקיא מתוכך את כל מה שגוזל ממך את שלוות הנפש שאת נכספת ? אל תשתקי חומד-צעקי את עצמך לכל רוחות השמיים בכל הכוחות -זה יתן לך כוח להמשיך להתמודד חיבוק ענק ועוטף חטולית

נסי מוזיקה... אנשים טלביזיה וכאלה מרעישים חיוביים כמובן שבוע טוב אידה

לפעמים אפשר רק להיות עם עצמך..... להתכנס, לאגור כוחות..... תמיד איתך יקרה שלי.....

איזה כיייייייף לראות אותך כאן שוב יקירתי התגעגעתי מאוד מאוד מאוד מה שלומך ? אייך הגוזלים ? מקווה שעכשיו את כבר יכולה להיות איתנו כאן היית חסרה המוןןןןןןןן חיבוק ענקקקקק חטולית

http://mocoloco.com/art/archives/lost_child_aug_05.jpg לא רואה את הדרך דמעה אבודה בחושך

מה חשוך כל כך? אם תשתפי אולי נצליח לעזור לך למצוא את הדרך...... שחף

((((דמעה)))))))

אחרי סוף שבוע מייגע ( בשבת שעברה ) כולל חג שבועות שהיו לי אורחים נון סטופ - עייפתי מאוד , ואז הגיעה ההחלטה שצריך לעשות עוד צעד קדימה ולטפל בנושא הכלים -בגלל הבן שלי שחוזר בתשובה , אז יצאנו אחרי החג ל "קניות " של כלים , נראה לכם משימה כייפית נכון ? אחלה , רק שלמעשה היה מתיש כי לא בכל מקום אפשר להשיג מה שצריך ואז ללכת ממקום למקום בחיפוש אחרי,,,,,,,,, ובדרך גם בדיקות - רק שעכשיו בגלל ביטוח לאומי אז למי נשאר כוח ורצון לעשות משהו ? הדרך ארוכה היא ורבה רבה ,,,,,,,, כאבי הראש שלי לא פסקו והם פוקדים אותי עכשיו לסרוגין - ושוב שבת ושוב ריצות לקניות ,,,,,,,,, התגעגעתי המון ופשוט לא יצא להכנס ,,,,,,,,,, עוד מעט ושוב יוצאת לסידורים ,,,,,,,,,, וממחר - אני מתחילה לטפל באספי שלי , נשמה טהורה ואהובה שלי ,הוא כבר מתהפך למרות הציר שיש לו בנעלים ויש שיפור לטובה ,קניתי לו גרביים מדליקות , מחר אביא לו אותן , איזה כייף , וגמני מאחלת לכולכן אחלה שבוע טוב ומבורך רק באנרגיות חיביות והמון אהבה בנות מחבקת את כולכן - אופס ,,,,,,חודש הבא יש לי שוב אורחים מחו"ל , אחי ואשתו מגיעים לביקור , אז יש למה לצפות חטולית

לארח? אני רק מתארחת..... וברוב חוצפתי בערב חג השבועות ביקשתי בלי בושה טייק אווי על חשבון הברון...חחחח..... ברצינות יש פשרה רצינית כשילד שלך בוחר בדרך אחרת, שונה משלך, העיקר לא לאבד אותו.... מבינה ומעריכה אותך על ההקרבה הרבה שלך..... אגב חנות חדשה באזור שלנו.... פעמית סטור, או משהו כזה. דברים מהממים לא להאמין שזה חד פעמי.... והנכד הקטן? המון בריאות...תהני, אומרים שהאהבה אליהם גדולה מזו של הילדים, האמנם?? המון בריאות חתולילה.....

מה לא נעשה בשבילם תגידי ? ובטח בשביל לא לאבד אותם !!!! אני מאוד מרוצה לראות את הבן שלי מאושר , שווה הכל !!! תודה לך על-פעמית סטור , אבל אני חיפשתי כלים מזכוכית כי הכלים האלה יכולים לשמש לחלבי וגם לבשרי אחרי כביסה במדיח ב-65 מעלות , והחלפה של כמה מחבטות ועוד סיר אומנם לא פשוט , אבל המטרה מקדשת את האמצעים ואהבה לנכדים -גדולה פי אלף מאשר לילדים ,בהחלט נכון תודה על שליחת הכוחות , זקוקה להם מאוד חטולית

חתלטולית את רק רצה ורצה ורצה לא פלא שאת עייפה..... תאפשרי לעצמך גם לנוח מדי פעם!!!!!! מחבקת שחף

יקרה, שיהיו רק דברים טובים אורחים רצויים.... ונכדים שממלאים!!! רק אל תשכחי מנוחה לנשמה...לנפש וגם לגוף.... שבוע טוב אידה

איי.. חטולית.. אני מדמיינת איזה סבתא נפלאה את.. וחולמת.. שהלוואי והייתי זוכה לסבתא חמה לילדיי. שלצערי אין לי. אימי לא מסוגלת להעניק. אימי ילדה בן נוסף במקביל אליי. (לבן הבכור שלי). אימי לא הרגישה שהיא מוכנה בכלל להיות לסבתא אלא עדיין- אמא. והחלטה זו שלה- הייתה מזיקה בעבורי. שאמא ב..הריון במקביל אליי. ההריון הראשון שלי- כל כך הרבה ציפיות, כל כך הרבה אושר. הרגשתי שאני נוגעת ב..שמיים כשגיליתי שאני בהריון. התמונות הראשונות מהאולטרסאונד. וראו מיד שזה בן! בשבוע 14 - הרופא מיד גילה זוג אשכים קטנטנים.. בכלל הרגשתי בעננים!!!!!!!!!! בן בכור! מתנה ממני לבעלי. הוא היה כל כך גאה בי! ואז הגיע טל' ממנה- שגם היא ב... הכל התחיל מזה - שהם התבאסו שאם לי יש בן אז הסבירות שלהם יהיה גם בן היא אפסית. ואז הם לא היו שותפים לאושר שלי כי התפתחה ביננו יריבות סמויה ותחרות.. על חשבון התינוקות העתידים להיוולד. בסוף- גילו גם להם- שיש להם בן. אבל השמחה כבר התקלקלה. ואני ידעתי מזמן - שהמעט שיש לה להעניק - לא יהיה. וגם עכשיו זה ככה. זה מה שיש. בכל אופן, מאחלת לך שפע של אנרגיות... ושכאבי הראש ייעלמו.. ורק אושר מהקטנצ'יק- בר המזל שזכה לסבתא חטולה שכמוך! בא לך לאמץ עוד כמה?? סתם.. צוחקת..

מגיע לך!

שבוע של רוגע ושלווה אהבה עצמית וקבלה ברוך אתה הי אלוקנו שעשני אישה - מודעת לייחודה ולכוחה - כפי שרצה האלוהים לעשותיני - יצירה מיוחדת במינה. אין כמו הכח הנשי ושאף אחד לא יספר לכן אחרת - אהבו את עצמכן ותיהנה נאהבות כי האהבה תגבור על הכל. שבוע מבורך - סתם מין מוזה שכזו...:-) ליז

כמה נחמד לקבל כזאת ברכה על הבוקר :))) תודה!!!! מחבקת שחף

בהחלט שיהיה שבוע טוב לכולן מאמצת את ברכת השם שלך יפתי חחחחח חטולית

תודה על התזכורת.. הכל-כך חשובה אנחנו היצירה אנחנו החשובות לפעמים זה בורח לנו... כי מישהו גורם לנו להרגיש אחרת.. אבל לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אנחנו הכי חשובות תמיד תמיד! גם אם מישהו ישים עלנו איקס-בעיה שלו!!! אנחנו לא מרגישות מחוקות! אנחנו- כאן!

אני מנסה לכתוב עבודה. יותר נכון מבחן ביית וזה מכניס אותי להתקפי חרדה מרגישה איך שהידיים והרגליים נרדמות לי ורועדות דפיקות לב נשימה לא סדירה כשאני עושה הפסקה ארוכה ונחה הכל עובר וכשחוזרת ללמוד, שוב הכל חוזר לא מבינה למה אני מגיבה בצורה כזאת זה לא כזה קשה ולא נראה לי שזה אמור להוות טריגר מרגישה די חסרת אונים ומתוסכלת :(

אין לי הרבה להגיד...מקוה שתרגישי רגועה יותר בהמשך.. שולחת לך כמה תמונות שאני מקוה יעלו חיוך על שפתייך.. http://www.clarachbay.com/userimages/dewi.jpg http://www.lausd.k12.ca.us/Haskell_EL/calendar%20past%20events/chinesenew%20year%20gifs/dragon.gif http://i219.photobucket.com/albums/cc229/SarunikaeUchiha/waterdragon.jpg לילה טוב דמעה

על מה בכלזאת העבודה? מה בכל זאת.....אולי מעורר חרדה?

שלום לך יקרה - לילה טוב

החלק הזה של העבודה, שכתבתי אתמול, היה על הקשר בין פיתרון תסביך אדיפוס לבין המעבר אל העמדה הדפרסיבית סתם משהו קטן - חצי עמוד ובחיים לא הגבתי ככה כשלמדתי על תסביך אדיפוס ומזכירים אותו במלא קורסים ואולי התגובה שלי קשורה לכך שבקבוצה מישהי סיפרה שכשהיא עברה פסיכואנליזה בחו"ל, לא האמינו לכל הזיכרונות שלה של הפגיעה ואמרו לה שזה קשור רק לתסביך האדיפאלי מעניין איך אני אגיב כשאכתוב את שאר החלקים של העבודה אז אני אוכל לברר אם התגובה שלי באמת היתה קשורה לתוכן של מה שכתבתי או למשהו אחר

אוי שחפונת כל כך מוכר... אני די ויתרתי על רעיון הלימודים הגדול שלי בגלל שראיתי את המקומות האלו שהוא מביא אותי אליהם. טוב גם הגיל, קצת מאוחר להתחיל - אז אני עושה בקטן, כל פעם עוד קורס ועוד קורס, רק שבשכר זה קצת דופק שאין תואר ומצד שני אני מקווה להצליח כל כך שזה לא ישנה אם יש או אין תואר ופשוט יבואו אלי כי ירצו את מה שיש לי לתת.:-) רק בשנתיים האחרונות בזמן הטיפול הבנתי שלקות הלמידה שלי לא היתה הפרעת קשב אלא המצב הבסיסי של מישהיא שהיתה חייבת להתנתק כדי לשרוד. אז בחוויה הגופנית שלי הלמידה היא דבר בלתי אפשרי, אבל היום אני יודעת שאז זה היה בלתי אפשרי ועכשיו כבר לא צריך את ההגנות האלו אבל לכי תסבירי את זה לגוף - זה יש לון זיכרון של פיל והוא ממשיך לחוות את האז... יקרה בינתיים את מצליחה נהדר אז רק תזכירי לעצמך שזו חוויה של הגוף שממש לא קשורה למה שקורה היום אוהבת ומחבקת - ליז

תודה ליזוש אני זוכרת ולמרות התגובות הגופניות ממשיכה לכתוב פשוט זה מקשה וגורם לי לכתוב מאוד לאט ואם את לוקחת קורסים בודדים באוניברסיטה הפתוחה, את לא יכולה לאט לאט להוציא שם את התואר?

מצטערת לשמוע שולחת לך חיבוק ומקווה שתצליחי כן לכתוב את העבודה .. מחבקת בובה

תודה בובונת :) אני אצליח רק שזה יקח יותר זמן מהמתוכנן מחבקת בחזרה שחף

אחרי הטיפול ביום רביעי האחרון חזרתי הביתה גמורה לא יכולתי לזוז כל כך עיפה שנזרקתי למיטה זה בכלל נורמלי ????רגיל ?

נורמלי ורגיל...טיפול יכול להיות מתיש ממש... גם לי היה טיפול לא פשוט ביום רביעי..חזרתי הביתה ולא יכולתי להפסיק לבכות... מאחלת לך שבת שקטה דמעה

דמעה זה היה פעם ראשונה ואחרונה שאני אסכים לזה זה היה מתחת לכל ביקרות אפשר גם אחרת רק שהיא תסכים איך עושים שהיא תוותר על המנטרה המשוגעת שלה דם יזע ודמעות יש לך פתרון? אני ממש מותשת לנבור בעבר זה באמת יותר מידיי אני רוצה לסיים שהיא תהיה רכה יותר ותכנס לאינטרנט ותראה מה אני עושה ואולי תתרכך קצת

מה נשמע ??? איך.. קשה בטיפול??? ממוטט אותך?? יקרה...מאחלת לך שבוע נעים.. ו..חיבוק על מה שאת עוברת.. אה.. ושכחתי לספר לך- על החלום והפסיכולוג. בסוף הוא ענה לי- אבל לא הסכים לנתח אותו אלא ביקש ממני לפנות לחדר טיפולים לבחון אותו מקרוב.. ואת נתת לי כזה כוון! דרכך הבנתי דברים חשובים עליו. זהו אני כבר לא מתעסקת עם זה יותר- זהו מיציתי אותו. לא חופרת בו יותר.. תורי- תבדקי טוב את הטיפול אליו את הולכת, למה הוא סוחט אותך ככה רגשית. האם הוא מועיל לך?? דואגת לך... סמויה ו..אגב- שאלת אותי קודם אם נפגעת משאלותייך- אז בכלל לא מתוקה! דווקא שמחתי על התעניינותך המעמיקה.. חיבוק.. ו..להת קטן..

אם הטיפול מועיל לא כלל לא אבל היכן שאני נמצאת אין הנחות דם יזע דמעות פירוק טוטאלי של האדם . כמו שכתבת את לא חופרת אבל לצערי אני צריכה בטיפול לחפור אחלה חפירה חפיר עמוק מאוד שלא מתאים לי כלל אבל אין עם מי לדבר זה עצוב . שיהיה לך אחלה שבוע טוב נעים נהדר הכי כיף שיהיה לך מכל הלב (((((חיבוק ענק)))))) שלך תור

אם הטיפול מועיל לא כלל לא אבל היכן שאני נמצאת אין הנחות דם יזע דמעות פירוק טוטאלי של האדם . כמו שכתבת את לא חופרת אבל לצערי אני צריכה בטיפול לחפור אחלה חפירה חפיר עמוק מאוד שלא מתאים לי כלל אבל אין עם מי לדבר זה עצוב . שיהיה לך אחלה שבוע טוב נעים נהדר הכי כיף שיהיה לך מכל הלב (((((חיבוק ענק)))))) שלך תור

אם הטיפול מועיל לא כלל לא אבל היכן שאני נמצאת אין הנחות דם יזע דמעות פירוק טוטאלי של האדם . כמו שכתבת את לא חופרת אבל לצערי אני צריכה בטיפול לחפור אחלה חפירה חפיר עמוק מאוד שלא מתאים לי כלל אבל אין עם מי לדבר זה עצוב . שיהיה לך אחלה שבוע טוב נעים נהדר הכי כיף שיהיה לך מכל הלב (((((חיבוק ענק)))))) שלך תור

אם הטיפול מועיל לא כלל לא אבל היכן שאני נמצאת אין הנחות דם יזע דמעות פירוק טוטאלי של האדם . כמו שכתבת את לא חופרת אבל לצערי אני צריכה בטיפול לחפור אחלה חפירה חפיר עמוק מאוד שלא מתאים לי כלל אבל אין עם מי לדבר זה עצוב . שיהיה לך אחלה שבוע טוב נעים נהדר הכי כיף שיהיה לך מכל הלב (((((חיבוק ענק)))))) שלך תור

ערב טוב לך כן אני כאן "הכבדה" מה שלומך קראתי קצת

לא אוהבת ימי שישי...לבד וזה קשה.. ומה שלומך? דמעה

מקווה שאת ישנה עכשיו... .ליל מנוחה חלומות נעימים אידה

רוצה לרקוד ריקוד סלו עם מישהו לשים ראש ושמוע לב פועם להרגיש זרועות מחבקות.להרגיש בטוחה רוצה לשים ראש על ברכיים של מישהי להרגיש אצבעות מלטפות את ראשי לעצום עיניים ולהרגיש אהובה..ובטוחה.. רוצה להיות על חוף הים ולהחזיק ידיים להרגיש את הרוח להתחבק רוצה שיקריאו לי סיפור לפני שינה נשיקה על המצח ולישון לישון לישון רוצה.... אז יופי לי שרוצה... נמאס כבר לרצות משאין סיכוי לקבל דמעה http://f.nau.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/09/07/38/380709/posts/9170895.jpg

http://www.robertsonbrothers.com.au/cantcry.jpg לילה טוב דמעה

זה יגיע כי גם לך מגיעה את לא צריכה לשתוק

שלום לך, אנו מזמינות אותך להכיר את "בית אמיתי". שירות של עמותת עלם עבור צעירות (נשים בלבד) עד גיל 25, נפגעות אלימות-מינית. הבית יחיד מסוגו בארץ, נמצא בצפון תל אביב ויש לידו תחבורה ציבורית. השירות אינו כרוך בתשלום. למי הבית מיועד ? צעירות, נפגעות תקיפה-מינית, עד גיל 25. • במצב תפקודי המאפשר הגעה עצמאית. • במצב נפשי המאפשר קשר עם הסביבה והנאה או תמיכה מחברה. • לא משתמשת לרעה בחומרים ממכרים (סמים, אלכוהול, תרופות). • בטיפול* או לא בטיפול. הדבר הייחודי שבית אמיתי מציע הוא "מרחב-תמיכה". אנו מציעות ליווי אישי-מקצועי לכל צעירה, אפשרות להשתתף בקבוצות מגוונות (אמנות, שיחה, כתיבה, סדנאות חוויתיות / פסיכו-חינוכיות) ולקחת חלק בחיי קהילה – אנחנו מציינות ימי הולדת, חוגגות חגים, מבשלות ואוכלות יחד ולעתים גם מבלות מחוץ לבית. *ההשתתפות בפעילות מושתתת על בחירה ודיאלוג בין הצעירה וצוות הבית תוך התייעצות עם גורם מטפל (במידה ויש). בנוסף לשהות ב"מרחב-התמיכה" ניתנים שירותים נוספים כתיווך לתעסוקה, ייעוץ משפטי, ייעוץ פסיכיאטרי, טיפול פרטני (מעט מקומות ולמשך שנה בלבד), תיווך והפנייה לשירותים בקהילה. הבית מוחזק ע"י נשות-מקצוע ומתנדבות. אנחנו מאמינות ביחס אישי, בגובה העיניים ומשתדלות ליצור אוירה נעימה והתאמה לצרכים והסגנון של כל צעירה. בנוסף, פרטיותך חשובה לנו ואנו מקפידות עליה. נשמח לפגוש אותך ולבדוק יחד האם בית אמיתי מתאים לך. את מוזמנת ליצור קשר בטל' 03-6486184 ולהשאיר הודעה, ואנחנו נחזור אלייך בהקדם. וגם אם לא ניפגש - תרגישי טוב ובהצלחה בהמשך.

חבל שאתם מגבילים עד גיל ,25 מקום כזה יכול להיות גם תמיכה לנשים מעל הגיל הזה, לנשים מעל אין בכלל פיתרון וגם אין מקום תחשבו על זה הגיע הזמן לתת גם מענה לנו הנשים הגדולות יותר,.בכל אופן שיהיה לכן בהצלחה!

תבורכו!

בכמה שנים.. חבל שלא שמעתי עליכם אז..

עלם מטפל מטפל בנוער היום זה מוגדר עד גיל 25 אידה

או שגם אתם רואים שהפורום השתנה ונהיה עוד יותר לא ברור ממה שהוא היה .. הכל גדול מידיי ................................ (וזה לא בגלל שבהגדות שלי הכתב גדול)

אני לא בטוחה שאני הבנתי למה את מתכוונת...... את מתכוונת למראה החיצוני או לתוכן ההודעות?

למראה החיצוני של הפורום.. הוא נראה מוזר וגדול. ונראה לי שרק אצלי זה ככה. אני אבדוק גם מהעבודה שלי איך זה נראה..

נמאס לחכות ולהתגעגע נמאס לרצות נמאס מהידיעה שכלום לא משתנה אף פעם נמאס הלב שלי שבור http://www1.istockphoto.com/file_thumbview_approve/2668449/2/istockphoto_2668449_heart_broken_glassy.jpg דמעה

כן, זה בהחלט לא פשוט לחכות ולהתגעגע וזה שובר את הלב פעם אחר פעם אחר פעם אבל מהניסיון שלי הדברים כן משתנים את הדברים החיצוניים אכן הרבה פעמים אין באפשרותינו לשנות אבל אנחנו יכולים לשנות את התפיסה שלנו של הדברים את דרך ראיתינו אותם את הרגשתינו מולם וזה בעצם משנה את הכל אנחנו יכולים לבחור את זווית הראיה שלנו!!!

מחבקת

נכון...אפשר לשנות את התפיסה אבל אני לא מצליחה..וגעגוע נשאר געגוע איך שאני מסתכלת על זה...לא חשוב מאיזו זווית אני עדיין מתגעגעת עד כאב... תודה שאת כאן ותמיד עונה לי... לילה טוב דמעה

הציפיה והגעגוע אכן קשים.... האם ניתן לעשות משהו להפחתה? או הסחה? לחיזוק? מה עוזר לך? שמרי על עצמך אידהך

צריך ללמוד לחיות עם הגעגוע כמו ששחף אומרת... אולי צריך לקבל את זה שעדיף לא להקשר...לא לאהוב.. צריך ללמוד איך לבנות חומות שיחזיקו מעמד.. קשה לי לשאת את כל הכאב... דמעה

היי, בקרוב תתפרסם כתבה מקיפה במוסף "סופשבוע" מעריב, שתבחן את תופעת גילוי העריות בין אחים. כדי להעלות את הנושא החשוב והכואב הזה על סדר היום בצורה הרגישה והמורכבת ביותר, אנחנו מעוניינים לדבר עם אנשים שחוו על בשרם גילוי עריות בין אחים, בין אם כנתקף, כתוקף או כהורים. הכל באנונימיות מוחלטת, כמובן. אם עברתם את זה ואתם מרגישים מוכנים לדבר על הנושא, בבקשה, פנו אלינו בהקדם. זה הזמן לפרום את קשר השתיקה. תודה רבה, אריק וליטל. [email protected] 052-6052105

הלוואי והייתי יכולה לדבר על מה שקרה לי. הייתי מאוד רוצה לעשות את זה, אולי גם כדי שהמדינה תהיה מודעת יותר לנושא. אבל מאוד קשה לי לדבר . אז בהצלחה לכם.

בובה, אני יודעת שזה קשה, אבל לפעמים דווקא לדבר על זה מחזיר לנו קצת את השליטה בחיים. אני לא רוצה ללחוץ אותך, את בטח יודעת מה נכון לך, אבל אם תחליטי בכל זאת כן לדבר איתי אני מבטיחה שזה יהיה רגיש ודיסקרטי, ואולי אפילו יעזור לך, קצת. אני לא צריכה לדעת איך קוראים לך, אני לא צריכה לראות אותך, אני רק רוצה לנסות לקלף קצת את הערפל מעל נושא שנורא נוח להתעלם ממנו. תהיי חזקה, ליטל.

זה יופי לכתוב כתבה אבל מין הראוי ,במיוחד בפורום כזה, לפנות ולבקש לפרסם את מודעה, זה יותר בטוח עבור מי שנמצא כאן וגם עבורכם אידה,

מצטערת, אידה, חשבנו שזה נהיר מספיק. אני מבינה שאת חשדנית, ובצדק, אבל חשוב שתדעי שאין פה שום אינטרס לנצל אף אחד או לעשות מזה סיפור צהוב. להפך. יש פה הזדמנות לטפל בנושא ברגישות ולנסות להשפיע, חבל לפספס אותה. נשמח אם תעזרי לנו.

אני מרגישה שמפעם לפעם נהיה לי יותר ויותר קשה בקבוצה יותר ויותר מתחברת רגשית ואז צריכה להשקיע מאמצים יותר ויותר גדולים על מנת לא להתנתק על מנת להיות מסוגלת לדבר מפחדת למצוא את עצמי במקום של אחת הבנות המשתתפת בקבוצה שכמעט ולא מצליחה לדבר היום הרגשתי הרבה פעמים שאני ממש קרובה למקום הזה ואני לא רוצה להיות שם נזכרת בעצמי לפני כמה שנים כשכמעט ולא הצלחתי לדבר וזה מפחיד אותי לחזור לשם גם עכשיו זה קורה לי בתקופות מסוימות ואני ממש לא אוהבת את זה ועכשיו זה במיוחד לא מתאים לי כי זאת קבוצה קצרה ואני רוצה לקבל ממנה את המקסימום שאני יכולה ובשביל זה אני צריכה לדבר ולא להתנתק ואוףףףףףףףףףףףףףףףף זה קשההההה :(

איזה גועל נפש!!!!!!!!!!!!! חלמתי שאני ריססתי כמה ג'וקים ואז חלקם מתו ושניים מהם הפכו לחתולים אז כבר לא יכולתי להרוג אותם אבל הם היו חצי ג'וקים עדיין ובכל מקום בו הם היו הופיעו עוד ג'וקים כי הם יצאו מהם ואיכשהו בגללם התחילו לצאת לי ג'וקים מכל מיני מקומות בגוף ובסוף התחלתי להקיא ג'וקים בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע זה כל כך דוחה שפשוט אין לי מילים וסך הכל רק ריססתי היום איזה ג'וק קטן ומסכן במטבח ולא שזה איזה אישו בשבילי הם מגעילים ודוחים ואני שונאת אותם אבל לא מפחדת מהם בצורה היסטרית ועכשיו מה זה חוששת לחזור לישון אבל ישנתי פחות משעתיים ובעוד שעה וחצי כבר צריכה לקום שוב לעבודה מעשית אז ממש כדאי לי לחזור ולנצל את הזמן שנותר לשינה רק שלא יהיו עוד סיוטים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הי שחף בוקר טוב לך חלומות סיוטים את רוצה להיפטר ממה שהוא שהוא לא רצוי לך . אז במקום זה את צריכה לעבוד על מה שאת לא רוצה עם כל הקושי החלומות שלנו באים להראות לנו ממה אנו בורחים . בקשר לקבוצה תנסי לא לתהנתק מבינה כמה כואב לגעת גם לי היה קשה עם המטפלת הנוחכית להוציא היום יש לי פגישה איתה ונראה מה יהיה גזר הדין ולא לא שיחרר אותי שהיא יודעת מכל הסיפור אלא עשה לי יותר רע אז לפעמים יש מטפלים כאלה שחושבים שהם יכולים להושיע גם אם לא ביקשת ספרי מה שאת יכולה גם מעט זה הרבה אז שיהיה לך אחלה בוקר טוב תנסי דמיון מודרך תראי את עצמך משחררת תוך כדי קודם בדמיון ואחרכך בקבוצה . מקווה שאיך שהוא עזרתי לך .

באמת סיוט- לחלום דבר כזה אני מזה מבינה את ההרגשה הזאת. מי לא שונא גוקים וסיוטים וששניהם באים יחד בחלום אז זה ממש דוחה... אומרים שג'וקים הם טפילים שמטרידים וזה אומר שיש דברים שנטפלים אלינו, הורסים לנו ומקלקלים כמו במציאות שג'וק נכנס אלינו הבייתה.. האמת ישנתי אתמול מזה נפלא. בהתחלה, פחדתי לישון שהסיוט עם הכלב לא יחזור על עצמו אבל תפסתי אומץ ואמרתי מה כבר יכול להיות מכסימום אני אצרח מתוך חלום ובעלי ישמע ויעיר אותי. הוא כבר רגיל לזה.. הוא טוען שיש לי עוד מלא לילות כאילה שהוא נאלץ להעיר אותי כי אני מדברת או קוראת לעזרה..(וואלה לא זוכרת) ואני מעירה אותו והוא לפעמים נבהל. אבל החלום עם הכלב היה כזה ברור! ואת זה כן זכרתי. בניגוד לכל השאר שלא מפריעים לי....

שחפית. קודם כל רציתי לאמר לך, בלי קשר למה שכתבת- שהתגעגעתי אלייך.. באמת! :) כמה זמן לא נפגשנו.. ? אהמ.. מהפגנ נגד Xנסי קצב..? ועכשיו .. גוקים. זה מכה . בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע... יכולה לתאר את הפחד, מהם....... והחלום שחלמת, באמת סיוט. מקווה שלא היו עוד סיוטים בלילה .. ושהצלחת לקום לבוקר טוב באמת! תעדכני. בובה

ניסתי לחזור למטפל הקודם שלי מתאם הקופה והוא אמר שהוא מסים לעבוד במקום ביולי ועבר למקום אחר הכל די הוסיף לתחושת הבילבול שלי וחסר הידעה הכל נראה לי הפוך מסדרת משהו אחד והשני מתבלגן החג בבית היה נורא והלימודים שכל כך מנקרים לי בראש אפילו להתאמן במוסיקה שאני אהבת אני לא מצריכה כמו שצריך ולרוב אני טיפוס די פעיל תחושה שהידיים והרגלים הלכו לאיבוד ברצף האירועים של השבועות האחרונים

אז בואי נעזור לך להפעיל את הידיים המדהימות שלך פסנתר ואי עשית לי צמרמורת ניגנתי פעם היום אני יותר בכתיבה וציור מופשט וריקודי בטן אבל נתקעתי אז את יודעת מה עשיתי התעקשתי וכל פעם קצת אז כל יום תנגני רק חמש דקות רק ולאט לאט תוכלי יותר הרגליים לא זזות אין בעיה כל יום קחי החלטה ל15 דקות אפילו פחות בואי נסדר אותך כך שהרגש השלילי יהפוך להיות חיובי מה את אומרת ? בעזרה שלי אלייך ובעזרה שלך לעצמך נוכל יחד לסדר את העניינים שתחזרי לפעילות . אז המטפל לא יכול לעזור לך אז בסדר תנסי מה שהוא אחר . מקווה שעזרתי לך מקווה שיהיה יותר טוב היי תהיי בקשר כאן בפורום די מפחיד את יודעת מה ואני יש לי גם בעיה עם המטפלת שלי בתקווה שזה יפתר מתי שהוא איך שהוא בכוחותשלי . מקווה לטוב נפלאה אחת תהיי חזקה חשבי על המוסיקה כעל כלי לשיחרור כעס וחרא על הנשמה ואז תבוא מוסיקה טובסה יותר שלך תור

מה דעתך לשנות כינוי ? מתאים לך ? אני לא חושבת שאת לבד בסיפור הזה ראי כמה נשים יש כאן מקווה שעזרתי לך איך שהוא .כאבי בטן ענקיים זקוקה למה שהוא אנא השמיעי קול

מתארת לעצמי שמאוד קשה. מקווה שימצאו לך מטפל/ת אחר/ת. אל תשארי לבד לא במצב שאת נמצאת בו עכשיו.. איתך

היה כל-כך כיף.. אמנם לא הוזמנו לשום מקום.. קצת ביאס.. לדעת שכולם שם יחד חוץ ממני כרגיל.. אבל- סמויה החליטה לשים הפעם פס!!! אז הלכתי לקניות וקניתי מכל טוב והכנתי מטעמים שחבל על הזמן..ממש הצליח לי הכל לא יאומן! הייתי מאושרת שאני לא תלויה באיש כדי להנות ולהכין בעצמי ולשמח את בני ביתי.. בערב היה השולחן מקושט לתפארת והילדים כל-כך התרגשו.. הבעל ליקק את האצבעות.. ורצה עוד מנה ועוד מזה..הייתי מאושרת.. למחרת עשינו לילדים בריכה בדשא וסמויה בטן גב על מיטת שיזוף.. עם פירות ואבטיח וכולם.. כל כך נהנו וזו פעם ראשונה שלא התבאסתי והייתי שמחה באמת (לא העמדת פנים) וזה הקרין על כל הבית.. בערב שטפתי וסידרתי הכל והבית היה מתוקתק.. להמשך השבוע.. והלכתי לישון כרגיל.. ואז קרה דבר לא צפוי- לא היה שום טריגר במשך היום שום כלום ופתאום זה- חלמתי חלום מוזר בו אני חוזרת לשכונה הישנה שלי. לילה בשכונה, הכל חשוך. חבר של אמא שהחלום נתן לו שם- מייק (וואט דה פאק??) רוצה עכשיו שאצא איתו לקניות. הסופר פתוח..באמצע הלילה ואנחנו קונים. אנחנו לבד בסופר.. בחלום אני לא ילדה אלא כמו עכשיו עם ילד..משלי פתאום אני שומעת את הבן שלי בורח החוצה לתוך הלילה לשכונה. אני אומרת" בטח יראה חושך יחזור" אבל לא! נעלם לי באמצע הקניות באמצע הלילה. אני מתחילה לרוץ אחריו ואני ומייק מחפשים. אני בהיסטריה- איפה הילד?? מייק לא מתרגש. אני מתחילה להילחם עם עצמי אני חייבת לספר למייק שיש פדופיל בשכונה ש... ילדים ואני פוחדת שהוא לקח את הבן שלי ואני לא רוצה שזה יקרה לו! אבל איך אני אספר לו שזה קרה לי פעם?? הרי הוא לא יודע... לספר לא לספר איך לספר.. בינתיים הציע שנחזור הבייתה אולי הילד חזר. כשנכנסנו הוא עדיין היה חסר. מה אני עושה עכשיו?? רוצה לחזור לחפש אבל עכשיו לא יכולה כי בכניסה יש רוטוויילר ענק של מייק. אמנם בן בית לא תוקפני בבד"כ אבל עכשיו הוא מתרגז ונובח ושמתי לב שהוא קשור היום בחבל דק. אני קוראת למייק שיבוא להרגיע את הכלב העצבני שלו- ו..גם הוא פתאם נעלם! איפה מייק הזה?? אני והכלב לבד.. מפחד שיתקוף אותי אני מתחילה לקרוע שקיות של קניות ולתת לכלב מעדנים- שוקולד - שיירגע.. כשהוא מסיים לזלול הוא נעשה עוד יותר תוקפני כלפיי והחוט שקושר אותו עומד להיקרע.. עוד קצת.. ועוד קצת.. עכשיו הרוטוויילר לגמרי משתולל. ואני יודעת שהחוט ייקרע וזה רק עניין של שניות. מחליטה לברוח.. רצה נסה בבהלה החוצה ו.. הרוטוויילר (או אמסטף) בעקבותיי.. רוצה לקרוע אותי לגזרים ממש חיית טרף אין לי סיכוי לברוח אז אני מתחילה לצעוק בחלום- בעצם במציאות ומזל שבעלי שמע והזיז אותי. נגמר..הסיוט. חזרתי לישון.. כאילו כלום לא קרה. ממש מזיז לי זה הרי עבר.. ואז בחמש בבוקר התעוררתי שוב אחרי שינה "מתוקה" ו.. גיליתי דבר משפיל ביותר- עשיתי פיפי במיטה הזוגית שלנו- ממש בריכה..כמה משפיל. הייתי צריכה להחליף את כל המצעים שמיכות וכו' בלילה. מזל שיש לי קבוע מגן מזרון כי המזרון לאללה יקר וחבל.. מי חשב שעלול לקרוא דבר כזה.. ממש לא צפוי.

ראי איזה יופי יצא לך עם המשפחה ביחד איזה כיף לקרא את מה שכתבת כל הכבוד לך על היוזמה זה רק מראה לי שאני בדרך הנכונה עם הילדים שלי שהם בבית אז זה כיף אנחנו עושים המון דברים יחד נהנים באמת . עכשיו שיש כלב בחלום זה אומר מה שהוא החלום שלך הוא סיוט כלב הוא ידיד האדם זה גם חלום שהוא מסמל מה שהוא הגנה חסות האם את מרגישה מוגנת מספיק ? שיהיה לך אחלה שבוע תהני לך עם המשפחה את נהדרת נפלאה

תור חמודה,,,, העלית פה נק' שאני לא חשבתי עליה.. כל היום אני חושבת עם עצמי מה פשר החלום המחורבש הזה.. נכון שברור לי שהוא קשור לתקיפה מינית - כי הוא נחלם בבירור על הפחד מפני הפדופיל הידוע מהשכונה הישנה. אבל מה פתאום כלב תוקפני?? אף פעם לא הותקפתי ע"י כלב! עכשיו אני יותר מבינה בעקבות מה שכתבת לי- שהחלום מדבר על חוסר הגנות. על מי שאמור להיות ידידו של האדם לפי החלום:" הכלב של מייק בן בית לא תוקפני בד"כ ופתום נהייה עצבני.." חלמתי אולי על תחושת הנטישה והבגידה של מי שמור היה להגן (כדוגמת הכלב שאמור להגן על בני הבית ופנה נגדי). מייק עזב בחלום ונעלם לי אה..ונזכרתי באמא שגם היא נעלמה לי בחלום, הלכה למשמרת לילה..שכתי לספר שגם עליה תהיתי לאן נעלמה לי בזמן המצוקה..בעצם כולם נעלמו לי ואני נשארתי לבד בלילה עם הכלב הזה שלמראית עין חביב אבל יכול להפוך גם ל..- בדיוק כמו ה..הוא שתמיד העמיד כלפי חוץ פני חביב. אבל שנשארתי איתו לבד בלילות- לא היה לי סיכוי מולו כנראה. מצטערת- אני יודעת שפה זה לא פורום פסיכולוגיה לניתוח חלומות אבל אני חושבת תור שבמילותייך תרמת לי רבות הערב. תודה יקרה- את נהדרת.. באמת חשבת פה על דבר שבכלל לא התקרבתי לחשוב עליו. תודה!

http://www.myg.co.il/uploads/phpjVrMwW.jpg האקס שלי השיג לי חבל שהתאים לי הרבה יותר מהחוטים שהיו הם היו דקים מדי, ביחס לגודל העבודה האמת שאת העובי שאני חיפשתי אין להשיג אבל הוא מצא לי חבל מאוד עבה, שאפשר לפרום אותו וליצור ממנו את העובי המתאים במקור זה נראה כמו חבל לקשירת סירות בנמל :)

עבודה מדהימה שחף ואי התפעלות משהוא את נראה טוב עם החבל ...........

מדהים שחפית.. תמונה בלי הרבה מילים.. פשוט, מביאה את כל מה שאת סוחבת איתך חיבוק?

לאידה אור הנפש דמעה חטלוית בובה על במה שחף גל אחת של אף אחד עמית ליאור וכולן אם טעיתי .........אז חג שמייח לכן עם המון המון אהבה

פיספסתי את ההודעה שלך בערב החג. מקווה שעבר עלייך בטוב. תודה רבה לך בובה ..

את יודעת מה כמה מוזר פיספסו אותי כל חיי כולם אז קצת מוזר לי שאת כותבת את הדברים אני כל כך התרגלתי שמפספסים אותי את מצחיקה אותי ואת נוגעת לי במקום הכי טוב שיש זהו עשית לי תרגיל נחמד ואני אצטרך להתמודד מחר עם המטפלת שלי בדיוק על הנושא הזה איך ידעת ????????????? איך עבר עלייך החג? מקווה שמעולה תספרי איך היה? תור.

חג שמח לכל יקירות הפורום, משהו למחשבה: לאישה סינית זקנה היו שני כדים גדולים, כל אחד נתלה מקצה מקל שהיא תלתה על צווארה. לאחד הכדים היה סדק, ואילו הכד השני היה מושלם, ותמיד העביר כמות מלאה של מים. מהדרך הארוכה שבין הבית לנהר – הכד הסדוק הגיע רק חצי מלא. כך זה המשיך על בסיס יומי במשך שנתיים, כשהאישה מביאה הביתה רק כד וחצי של מים. כמובן שהכד המושלם היה גאה בהישגיו. אבל הכד הסדוק היה מסכן ואומלל, הוא התבייש בחוסר שלמותו, ובכך שיכל לעשות רק חצי מהעבודה שהוא נועד לעשות. יום אחד, ליד הנהר, אחרי שנתיים של תחושת כישלון מוחלט, פנה הכד הסדוק אל האישה הזקנה: "אני מתבייש בעצמי! בגלל הסדק שבי המים נוזלים כל הדרך מהנהר לביתך!" האישה הזקנה חייכה ואמרה: "האם הבחנת שבצד הדרך שלך יש ערוגת פרחים? ולא בצד השני?" "זה בגלל שתמיד ידעתי על הפגם שלך, לכן זרעתי זרעים בצד הדרך שלך. ובכל יום שבו חזרנו מהנהר לבית – השקת אותם" "במשך שנתיים יכולתי לקטוף את הפרחים היפים הללו ולקשט את השולחן" "אם לא היית כפי שאתה, לא היה החן הזה בתוך הבית" לכל אחד מאיתנו יש את הפגמים המיוחדים לנו. אבל אלו הסדקים והפגמים של כל אחד ואחד מאתנו שעושים את חיינו יחד כה מעניינים ומספקים. צריך להסתכל על כל אדם בזכות מה שהוא, ולהתבונן בטוב שבו.

לאור הנפש חג שמח מקווה שהיה באמת . אני מבטיחה לך שאני אתרום לפורום שלך מאה אחוז ממני ויותר מכך . ראי סחטת ממני הבטחה . אני לומדת תוך כדי תהליך ריפוי עצמי ותוך כדי עזרה לאחרים ביודעי שאין מושלם ושהכל בעצם כן מושלם מפגמים שלנו כי יחד אנו יוצרות את השלם . שלך תור הדאגנית פחדנית פריקית של שליטה ועוד .........

http://skytheater.unt.edu/AnybodyLogo.jpg סתם לבד נמאס נטושה עזובה וקצת שתיתי וקצת שרטתי וקצת רע לי טוב...הרבה רע לי.. והחומות לא משהו היום כבר לא בונה חומות כמו שצריך והכל פרוץ ושוב מתגעגעת ושוב רוצהההה חיבוק ושוב כמובן אין ןאוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף כותבת שטויות שוב אפילו לבכות לא מצליחה.. אולי עדיף לשתות לשתוק ולא להרגיש כלום... חג אלקקקקקקקקק נא לא להתתיחס דמעה

הנה הגעתי...... מי אמר שחג היום? אל תתיחסי מישהו פשוט התבלבל והחומות.... מה הן בעצם נתנו לך? הרי גם כשהיו החומות, היו הגעגועים, היה הכאב, הייתה הכמיהה לחיבוק.... אולי משהו מתחיל להבריא שם מבפניםפ בתוך תוכך? אם החומות מתפוררות.... והחיבוק, יכולה כרגע לתת לך רק אחד וירטואלי.... אבל זה עדיף מכלום, לא? אז הנה, שולחת.... http://www.happypawskennel.com/images/give%20me%20a%20hug.jpg לילה טוב לך, יקרה http://blog.tapuz.co.il/imagenet/images/2099117_1505.gif ומקווה שמחר בבוקר החג ירגיש לך הרבה יותר שמח :) שחף

מצטערת לשמוע. מכירה את הימים האלה את המצבים האלה .. יודעת שקשה לך וכואב שכך את מרגישה .. וזה לא עובר. מאחלת לך ימים שקטים יותר.. חיבוק? בובה

http://hydepark.hevre.co.il/upload08_2/060601_100443-287_חג%20שבועות.jpg דמעה עם זר על הראש

וחג שמח לכלן

וזה יותר מחג שמח זה החג הכי לבן שיש מאחלת לכן ולכם את הכי שיש מכל הלב מצטערת שאני לא כאן תמיד ולא יכולה לגלות דברים כואבים יש סודות אפלים שישארו כן רק אחת שיודעת נפגעה ואני לא ביקשתי ממנה אז חג שמח לכן הכוח והחוזק הוא שלכן תהנו מהלבן . הוא לא רק צבע הוא המון .

לך, דמעונת ולכולכן כאן http://www.zooloo.co.il/love/FLAregards_1255.asp?FN=flash/shavuot3.swf שחף