פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

משום מה אני לאחרונה די התמכרתי לכל מיני סרטי מתח על גבול אימה פעם אהבתי אותם עד שנמאס ועברתי לקומדיות רומנטיות ודרמות ועכשיו זה שוב השתנה מה שאני אוהבת בסרטים זה שהסרט נגמר, סוגרים את הטלוויזיה וחוזרים לשיגרת החיים למה אי אפשר שגם בחיים יהיה ככה?! כשעוברים איזשהו פרק לא טוב בחיים שיסתבר שזה היה רק סרט ואפשר לסגור את הטלוויזיה ולחזור לחיים הנורמליים והנעימים יותר........ הלוואי וזה היה ככה!...... ואז הכל היה כל כך פשוט...... :(

שאני חייה בסרט זאת כבר הפעם השניה שאני משווה את החיים שלי לסרט רק שבפעם שעברה השוותי אותם לאופרת סבון והפעם כבר לסרט אימה כמובן שזה בהגזמה ובכל זאת יש משהו מן ההרגשה הזאת התחושה היא כאילו שהחיים שלי עוברים לידי ואני צופה בהם מהצד ולא ממש שייכת למה שמתרחש

חחחח...... טוב לפחות גם אני כאן עכשיו.... לילה טוב, בלי סרטים מיותרים....

מבינה ........... : \ הלוואי וזה באמת היה כך..

מצטערת שאני לא יכולה כרגע לתמוך אני גם לא מצליחה כל כך להיתמך מקווה שעבר עליכן שבת שקטה ונעימה שיהיה לכן חג שמח

חג שמח לך

זה בסדר.. אנחנו כאן למקרה הצורך............. מחבקת

מחבקת חזרה

http://img246.imageshack.us/img246/6339/2cy9.gif דמעה

פיזית...נפשית... חשבתי שאדע למצוא את המילים לתאר את מה שהיה ולא מצליחה... לילה של טריגרים... לילה של זיכרונות... לילה של יאוש תהומי... אבל עכשיו כבר בוקר... אנסה להסתכל קדימה ולא לפחד.. דמעה

מצטערת לשמוע מקוה שהצלחת באמת לראות קדימה לפעמים עצם האמירה מאפשרת לעשות שינוי בכיוון אני מציע לך להחזיק בהשיג יד בלוק ציור וגירים או טיובות של צבע וכשלא יוצאות המילים אפשר פשוט להסתכל פנימה ללב או לכל מקום אחר שכואב ולהתחיל למרוח צבעים כמו שהם נראים ולאט לאט להוציא את הכאב החוצה. מקוה שהשבת אכן עברה לך הרבה יותר טוב

שהחיים שלי דפוקים???!!!!!!............... ואני לא מבינה בשביל מה בכלל אני חיה אותם....... שילכו החיים הדפוקים האלה לעזאזל!!!!!!!!!!

מקוה שאת ישנה... כן לפעמים החיים דפוקים אבל זה מצב זמני.. מזכירה לך כמה את יקרה... שבת שלום מחבקת דמעה

שחף.. שחף.. יש ימים כאילה שהכל נראה שחור וחסר תקווה ודפוק.. טוב.. מצטערת קל לי להגיד את .. חכמה גדולה- פשוט נהיה לי סבבה השבוע. הכל צחוקים..הכל מדליק.. נראה לי מזה בזכות החברה החדשה שלי- איזה אנרגיות טובות יש לה! איך שאני רואה אותה ישר מתחילה לצחוק.. מעניין איפה תבוא הנפילה... מקווה שלא.. אה.. ויש עוד משהו חדש.. שמדליק אותי בזמן האחרון- מכירה את סרטי האנימציה- תזיזו ת'רגליים, חיים בזרם וכו'. אז בקיצור כשאת צופה בהם באל סי די ענק זו חוויית צפייה אדירה (לא כמו בטלויזיה רגילה) ולאחרונה בעלי קנה לי כזה - ו...גם מלא אנימייטיד פילמס. שלא יהיה לסמויה משעמם בבית.. תודה בעל.. מתה על זה זה מדליק אותי!

מקוה שהשבת עברה בטוב שולחת חיבוק ושחף..יש לך למה לצפות זוכרת התערוכה ועוד מליון דברים על הפרק, את תמצאי את הדרך ואת ההנחיה ותצליחי לבחור בדרך הנכונה - אוהבת , ליז.

נשבר לי לנדוד נשבר לי להיות בלי מקום משלי שבועות בפתח ואין לי איפה להיות כי באים אליה אנשים שיש לי טעם מר איתם הם מהמשפחה של הגרוש והיא הבאירה לזאת שאני אצלה שעדיף שלא אהיה יופי נכון אז התקשרתי לכל החברות וכולם בלי יוצא מן הכלל לא יהיו נוסעים כל אחד למשפחתו הוא בא לי להרים ידים לא יכולה להתמודד כבר עם כל מה שקורה אני תקועה אני מיואשת כבר

נשמע לא פשוט בכלל... שולחת חיבוק למרות שאני יודעת שזה לא מספיק... מקוה שהדברים יסתדרו לך.. דמעה

ראשית מצטערת באמת לקרוא כאן מה עובר עלייך. אני כמעט ולא נמצאת כאן, אבל במקרים הבאמת נדירים כמו עכשיו, צר לי שאני רואה שכלום לא זז איתך כבר שנים. ראשית אני רוצה לאמר לך שכל מה שאכתוב לך כאן לא בא ממקום של שיפוטיות או ביקורת חלילה, אלא רצון אמיתי לנסות לעזור לך. ראשית כל עלייך לשים סוף לנדודים בין אנשים, ברגע שתהייה לך פינה משלך, יהיו לך הרבה דברים נוספים, ובטחון הוא הראשון שבהם. ראשית, איך שנגמר החג ביום שלישי את פונה למשרד השיכון, תבררי לפי כתובת מגורייך להיכן את שייכת. יש דבר כזה שנקרא דיור ציבורי לרווקים מעל גיל 27, ואת אכן זכאית לדיור ציבורי, כי את עומדת בכל קריטריון, הן הנכות הפיזית שלך, והן העובדה שמעולם לא היה רשום נכס על שמך. במשרד השיכון יפנו אותך לכמה מקומות, בניהם עובדת סוצייאלית אשר תיתן ד"וח על מצבך, תאספי הצהרות מקרובים שהלינו אותך בביתם עד עכשיו. גל זאת תהייה תקופה לא פשוטה של תיזוזים, אך אל תתייאשי בבקשה!! תביאי כל מה שייבקשו ממך, כולל דוחות רפואיים, הדבר יקל עלייך מאד וייתן עדיפות לטיפול דחוף במצבך. כל הניירת תעבור למשרד השיכון. תתבקשי בתקופה הזאת לשכור דירה, תנסי להלוות כסף לצורך זה מכל מקום אפשרי. אין לי ספק שבמצבך את תעברי את הוועדה הזאת, ותוך שבועיים תקבלי תשובה חיובית, ואיתה סיוע בשכר דירה בגובה שיכול להגיע ל 80% מעלות שכר הדירה. ברגע שקיבלת את הסיוע, את זכאית לדיור ציבורי. בדרום הארץ יש מאגר גדול של דיור ציבורי ולא תהיה בעייה בשבילך, רק אל תסרבי. גם אם ייתנו לך דירונת במצפה רמון או בבאר שבע. ישנם שם בתי ספר שדה, בשבילך מקורות פרנסה שאת רגילה ואוהבת לעסוק בהם. כעבור מספר שנים תוכלי לרכוש את הדירה בשמונים אחוזי הנחה, עבור דירה בנגב זה יכול להיות מחיר בסדר גודל של שנת עבודה שלך, ואני לא מגזימה! וכך תהייה לך פינה משלך! לא תצטרכי להשפיל את עצמך, ולחלוק את חפצייך ואת עצמך בכל מיני מקומות. לא תרגישי דחוייה ולא רצוייה! גל את חייבת להבין שהצעד הראשון בדרך לשנות את חייך מתחיל במקום משלך להניח ראש בסוף יום. כן אני דואגת לך, וכן אני לא מבינה את חוסר המוטיבצייה לעשות למען עצמך. תנסי לקחת את כל מה שכתבתי כאן למקום של עשייה אמיתית למען עצמך, אין לך מושג לאיזה מחוזות טובים זה ייקח אותך. אם תרצי עוד עצות, קחי את המספר החדש שלי, את יודעת ממי..... בהצלחה יקירה.....

תאמיני לי כל כך מבינה איזה מבאס זה להיות לבד בחג- כשכולם מתלכדים ואת .. נכללת.. לא יודעת, גיליתי שאם אין מה לעשות- ואת דחויה ממילא הכי טוב זה לשים פס. ולשמוח עוד יותר!! ולא להתעצב..ולהתמרמר. זה גם ככה לא יעזור הרי אין במי לבטוח! אף פעם אין!!!!!!!! אין!!!! זה הכל שקר הכל אשליה גמורה!!!! רק על עצמך- הכי טוב לבטוח. כמו שליאור ייעצה לך - הכי חכם והיא צודקת! זה להפסיק לבטוח בתמיכתם העלובה והצבועה של האחרים. שיום הם נחמדים אלייך ואת מרגישה בבית ויום אחר הם מסובבים לך את הגב. ככה סתם בלי שום הודעה מוקדמת.. ובלי סיבה..וזה תמיד קורה.. תמיד מחכה בפינה. תמיד- בכל מקום!!אז כמו שליאור אמרה עדיף לך לקום ולמצוא פינה משלך.. ואז לא תהיי תלויה בכל הצבועים למיניהם.. אל תראי לאף אחד שאת מבואסת מזה - זה גם ככה משפיל.. להיפך, זקפי קומה ותתחפפי משם ומצאי לך פינה משלך.. היי.. אל תתבאסי..מהמילים הקשות שלי - הן מופנות לכל הצבועים למיניהם- ת'שמעו אותי כולכם: אני לא מתבאסת מכם שמעתם!!! אני שמחה ועליזה!!! ו..מוציאה לכם לשון- לי יש פינה משלי, הכי מפוארת משלכם אז...אני לא צריכה אתכם בכלל !!! מהיום אני בטוחת רק בי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני והפינה שלי- וגלוש יקרה, ... שומרת לך מקום אצלי.. אצלי את רצויה.....

את אחלה..... חצופה ונושכת כמונייייייי......

מה איתך? דואגים אידה

תני סימן... בובה

אחת.. התגעגעתי אלייך?? היכן את הימים אילה??

אולי מישהי מכן יודעת איפה אפשר לקנות חבל חום טבעי בעובי של חבל לכביסה או קצת יותר דק? בהום סנטר לא מצאתי :(

תנסי אולי בחנות לחומרי בנין -אינסטלציה -טמבור

אולי חנות לעבודת יד מה?????????????????

http://www.myg.co.il/uploads/phpNohiY2.jpg http://www.myg.co.il/uploads/php55tPiT.jpg את המסכה פיסלתי מנייר עיתון, שמודבק לבד עם מסקנטייפ ועליו תחבושות גבס מעל זה כמובן מרחתי את הצבעים ולבסוף מתחתי את החבלים (או חוטים?) על המסמרים ששמתי בדפנות עבדתי בעיקר על ניגודים מסכה מחייכת עם חורים במקום העיניים והפה והצבעים הצועקים (על זה חשבתי מראש) המסכה מתפרצת מתוך הבד ונעצרת על ידי החוטים (את זה עשיתי בצורה אינטואיטיבית) המורה אמר לנו היום שבעוד שבועיים יעשו לכיתה שלנו תארוכה היא תהיה תלויה שם איזה שבועיים שלושה כל אחת תתלה איזה 2 - 3 עבודות דווקא מתאים לי הרעיון :)

שחפונת אהובה, איזה כיף לך - בא לי שוב לחזור ללימודי אמנות כשאני רואה את העבודות שלך בהצלחה עם התערוכה בטח יהיה ניפלא ותקבלי משוב. יופי, יופי,

בוקר נפלא לך אני מאמינה שתיזכי להמון מחמאות על העבודות שלך אם היה תלוי בי,,,,,,,,,חבל לך על הזמן ,מעריצה של העבודות שלך , המון הצלחה יפתי חטולית

ראויה למחמאות..

אז קיבלנו הזמנה לבוא להתארח ביום שבת אצל אישה מדהימה, אומנית. אוצרת תערוכות בעיר שלנו. היא מצד בעלי..כל העיר מקושטת באומנות המדהימה שהיא עושה.. היא כבר סבתא.. ואיזה חוכמה יש לה! העומק הרב משתקף לה בעיניים .. ואי אפשר לטעות בה שהיא אישה מחוננת... אגב, לפני זמן מה סיפרה לי שיש נפגעת נפש צעירה שבתהליך שיקום שבאה אליה לשיעורים.. ובכלל תמיד מעניין לדבר איתה.. למרות הבדלי הגיל.. ו.. איזה כיף היא בשלנית מעולה אז אנחנו הולכים להנות.. יש לי למה להתרגש השבת.. ו..אגב שמתי לב בזמן האחרון שטוב לי מבחינה חברתית- פתאום יש לי חברות בעבודה - יש לי כבר כמה.. ופתאום גם ידידים וכל זה רק מהזמן האחרון.. בהתחלה הייתי כמו שבלול.. מפחדת.. מתביישת ועכשיו אני התרגלתי פה למס' אנשים שמוצאים חן בעיני ואני נהנית מחברתם.. צחוקים פה שחבל על הזמן! אתמול אמר לי ידיד אתמול-בתגובה לזה שיש לי חברה חדשה ואנחנו מידי פעם כזה נותנות נשיקה בבוקר בטבעיות.. נעשיתי בן אדם חם..אז הם מתחילים להריץ סרטים ולרדת עליי ש.. אולי יש ביננו אהבה??אתן יודעות למה הכוונה והכל בצחוק כמובן.. אז הוא מתחיל: נו ספרי לי.. חופשי אנחנו כבר משפחה.. כל כך כיף לשמוע- אנחנו כבר משפחה.. הדבר הכי יפה ששמעתי לאחרונה..והבחור השני מצטרף לחגיגה..והם מתחילים להטיף לי כמו אחים גדולים..שלי.. ו..צחוקים שנפלאים לנשמה.. ויש את א. הגנוב.. אתמול התקשרו אליו ממילואים. ומפה לשם שאלו אותו איזה מידת נעליים הוא.. והוא מתחיל לחרטט את הפקידה שמלפני עשר שנים הוא קטוע רגל יש לו קב מעץ.. וזה לא יפה שהיא פוגעת בנכה צה"ל בשאלה- מה מידת הנעליים שלו ומתחיל לנזוף בה על העלבון..וההיא מתחילה להתבלבל.. ולהתנצל..ולהסתבך עם עצמה והכל ברמקול.. ואני על הרצפה נקרעת מצחוק צריכים לגרד אותי עם שפכטל.. באמת מתחיל להרגיש לי איתם כמו בית.. אני מתחילה לאהוב ולהיקשר לאנשים..

השארת אותי ללא מילים... וואו...כמה עוצמה.. דמעה

נולדה בשבילך האומנות... מדהים!!! התערוכה פתןחה לקהל? איזה עבודות תבחרי? ומדוע? אם מותר לשאול.... אידה

תודה.... נראה לי שכל מי שרוצה יכול לבוא ולראות את התארוכה אבל זה לא מפורסם או משהו כי זה שייך רק לבית הספר לאומנות אני עוד לא ממש יודעת במה בדיוק אבחר יש 4 עבודות שאני יותר מתחברת אליהם כל העבודות האחרונות שלי על הבד אז נראה שאני אבחר מתוכן אנחנו מביאים ביום רביעי הקרוב את העבודות ובשיעור נדבר עליהן ונחשוב ביחד במה לבחור

חבל על הזמן.. מהמם.. כואב .. ומדהים יחד.. אהבתי .. כישרונית שלי :)

יש רגעים - תיסלם " יש רגעים בהם אדם שוכח לאיזה צד של החיים חולפים ימיו, מיטב שנותיו היו כגן פורח כערפילים של בוקר נמוגו תקוותיו. חומה שחורה כמו הר גרניט ניצבת, על פרשת דרכים שאין לה סוף צינת הליל להלך כבר אורבת ישנן ספינות שלא תגענה אל החוף. עצוב מבט בלילה קפוץ שפתיים. באגרופים קמוצים פועם הלב אשר היה חופשי בלי נחושתיים. הלב פועם אתה מעבר לכאב. הלב פועם אתה מעבר לכאב. רוח לחה עיתים עד מנשבת, החוף קרוב אך הוא מתרחק - כמו קול קורא לאוזן לא קשבת כמו רגעים בהם זמן אכזרי דוחק. לאיזה צד של החיים חולפים ימיך - זאת לא תדע - ורק בכאב תוכל למנות אחד אחד את כל חלומותיך, שבליבך עוגנים כמו ספינות בנמל. שבליבך עוגנים כמו ספינות בנמל. וכאשר משם יפליגו אל הדרך אחד אחד ירחיקו ללב ים. תחוש בדידות וריקנות כמו הלך - שפיו נפער אבל קולו נדם". לא יודעת כבר כלום דמעה

דמעה יקרה - העיקר להצליח לזכור שהיו רגעים כאלה ועוד יהיו והם מחזקים אונו ונותנים את התקוה יש רגעים בהם אדם שוכח (ויש רגעים בהם הוא זוכר) לאיזה צד של החיים חולפים ימיו, מיטב שנותיו היו כגן פורח (ימיו עכשיו קומלים בעצב) כערפילים של בוקר נמוגו תקוותיו. (כנגוהות ירח מתעוררות שוב תיקוותיו) מחבקת - ליז

תחושת בדידות וריקנות ניתנת לשינוי אם מאפשרים , אפשר למנות את כל החלומות ולשאוף עדיין להגשימם הלב פועם אפשר לאפשר לו להיות חופשי מעבר לכאב את החומה השחורה ניתן לנפץ ולהמשיך מעבר לפרשת הדרכים ,,,,ולתת למיטב השנים להכנס לתוך חיינו , צריך אומץ לב כדי לשנות את מה שלא ישתנה מעצמו!!! רוצה להאמין שתוכלי לעזור כוחות כדי לשנות את מה שתרצי לשנות חיבוק מכל הלב חטולית

דמעה יקרה רגעים כאלה רגעים אחרים מקווה שיתבהר ותדעי יותר יותר רגעים של אור תקווה אל תשכחי את הרגעים המאירים....גם כשחשוך הם יחזרו אידה

שולחת חיבוק .. יודעת כמה קשה

היום בבוקר כאשר נגשתי לבדוק איפה השרשור והוא לא היה חשבתי שגם מכאן נוטשים אותי ומרימים ממני ידיים את ההודעה רשמתי באישפוז במחלקה פנמית לאחר נסיון היתאבדות נוסף כאשר הנסיון הקודם לפגיעה עצמית די רצנית היה ביום שישי לאחר אבי ואחותי כעסו אלי ולא רצו לדבר איתי עד ימינו אנו ה"גברת שעוסה הצגות" שמטלטלת את כל המשפחה בלי סיבה ולאחר מכאן כאשר העיפו אותי מאישפוז יום בגלל שניסתי להתאבד הרגשתי ששוב שומטים אותי ואלי כבר עדיף בלעדי.... לא היתה לי כל כוונה לרשום הודעת היתאבדות זה מתסכל כאשר הכלי שמולך הוא פרום ואין הרבה מה לעשות וזה פוגעה באחרות שניסו. זה אולי הסיוט שלי שאני נגע כו קשה שכבר אי אפשר לטפל בו ואולי עדיף לזרוק אותו או כמו שאני מנסה ולא מצליחה למוות ולא רציתי לחוות את זה גם כאן כי המקום מאוד חשוב לי מצטערת בכול משפגעתי זה באמת היה בתום לב

מתוקה-(למה אף אחת ?) קודם ספרי אייך את מרגישה היום ,מה קורה איתך ,,,, אין לנו שום סיבה לנטוש אותך , להפך , אם אפשר לומר מילה או שתיים שלפעמים הופכות את הדברים הרעים למשהו טוב יותר למה לא ? ראית אתמול בעצמך כמה דאגנו לך ולא השארנו אותך לבד , אני נורא מצטערת שעברת כאלה ימים קשים ועוד שכל הסובבים אותך לא מבינים כלום ממה שעובר עליך , הם אומרים לך דברים מאוד קשים-שאת עושה הצגות הם לא מאמינים לסבל שלך -מבינה כמה שכואב לך , אלוהים- כמה אטימות יכולה להיות בתוך משפחה - אייך הם לא רואים כמה רע לך - אנחנו כאן מיד הרגשנו שאת במצב קשה , אולי הם לא יודעים אייך להתמודד איתך ויותר קל להם לומר מילים קשות כאלה שהן ממש ריקות מתוכן , מאיפה הבאת את הטיעון הזה שאת " נגע קשה "??? רק בגלל שקשה לך עם המצב ? או בגלל הסביבה שלך ? אני חושבת שהתחושה הזו שלך באה רק מהמצוקה הקשה שלא מבינים אותך ,ואולי אם תנסי להסביר את עצמך כמה שאת מסוגלת וכמה רע וקשה לך -אולי , רק אולי זה יעזור ? מה יש לך להפסיד ? גם את חשובה כאן למקום , כל אחת ואחת חשובה כאן מאוד מאוד , כאן לא מוותרים על אף אחת ולא חשוב כמה קשה לה -לכן זה פורום תמיכה -אני מאמינה שהיה לך קשה כל כך שחיפשת מקום לזעוק את הכל החוצה ,אני מאוד מקווה שלא נעלבת ממה שכתבתי לך בבוקר ,אלה פשוט כללי הפורום ואין מה לעשות , הלוואי שלעולם לא תרגישי שוב כל כך גרוע כמו בימים האחרונים אלה שמכאן והלאה הכל יכנס שוב לפרופורציות נכונות ותוכלי להמשיך את האישפוז יום שלך בשלווה עד להחלמה סופית בכל צורה ודרך אפשרית ,אין לי ספק- שלא נסית לפגוע באף אחת כאן בפורום , אבל כן פגעת באף אחת שיקרה לנו מאוד וזו את ,,,,,,,,,שמרי על עצמך גם בשבילנו בבקשה, כנסי מתי שבא לך וספרי כמה רע לך - שפכי הכל ,,,,,, אנחנו כאן תמיד בשבילך ובשביל כולנו חיבוק חם ועוטף שיגן עלייך-חטולית

מהאישפוז יום העיפו אותי בגלל הניסיון ההיתאבוד ואחשו אני מרגישה נוטשה ולא יודעת מה לעשות הלאה???

יש השרשור למטה הסבר, חשוב לי להדגיש בפנייך שוב כמה את יקרה וחשובה כאן, אנו דואגים ומקבלים אותך,עם הקשיים והמצוקות , לכן חשוב לנו שתבחרי בחיים!!! מקווים שבקרוב תרגשי יותר טוב... יותר תקווה יותר אור איתך כאן אידה

האם גם מכאן מנסים להיפתר ממני? כנארה באמת אף אחד כלל אותי לא מעונין בי חיה סתם עול אל האנושות

וואלה איזה באאסה.. נעלמה פה הודעה שלך??? באמת מבאס. כנראה בגלל תקלה טכנית . אז עשי מאמץ - כתבי עוד פעם..מה שכתבת קודם.. אני דווקא מאוד רוצה להקשיב לך..

רציתי לחזור לקרוא את מה שכתבתי לך אתמול- אבל זה גם לא נמצא.. כל השרשור.. סתם.. חשבתי שאולי מה שכתבתי לך לא היה הולם (ייתכן??) ואז מחקו את כל העץ בגללי כי אי אפשר למחוק הודעה אחת מתוך שרשור שלם.זה בטח לא בגללך או משהו.. אני זוכרת שאני האחרונה שהגבתי לך - אז זה בטח בגללי! כתבתי לך משהו טיפה ארוך בכנות מהלב. אולי מישהו חשב שזה עלול להזיק לך כי את במצב רגיש , ואולי מה שכתבתי הוא ט' - לא שמתי לב.. וזה רק יכול להיות אני רק מעלה אפשרות.. עד כמה שזה "מעליב" אני מוכנה לשלם את זה בשבילך- כדי שאת לא תפגעי.

טוב גם ההודעה שלי נמחקה...... יתכן שהייתה משורשרת לשלך! מצטערת אני מחקתי את ההודעה עם הסבר שנמחק, חלילה אף אחד לא מנסה להפטר ממך... להפך את יקרה וחשובה כאן מאוד!!! ואני מתכוונת לכך באמת! הפורום פתוח לכל שיתוף ,תמיכה וקבלת עזרה, כך לגבי ההודעה שנמחקה, אולם לא אוכל להשאיר הודעות אובדניות ופרידה, זה גבול חשוב לשמירת הפורום ומשתפיו, מבחנתי זו זעקה לעזרה, בשל כך אנו כאן! וכפי שכבר כתבתי,באחד השרשורים, כל הודעה מעין זו מדווחת ומועברת הלאה להנהלה להמשך טיפול, צר לי שהנפגעת, ולא קבלת הסבר מידי למחיקה,לא זו הייתה הכוונה, מקווה שתקבלי זאת בהבנה, שתשארי עימנו, תתחזקי ותוכלי לראות את האור בקרוב, איתך אידה

אההההההההההההההההההההההההההההה ההההההההההההההההההההההההההההההה ההההההההההההההההההההההההההההה הההההההההההההההההההההההה הההההההההההההההההההההההה ההההההההההההההההההההההההה הההההההההההההההההההההההההה אין כבר מילים לכלום דמעה מרוקנת

יש מקום לחיבוק ? http://i2.bebo.com/037b/4/mediuml/2007/11/14/08/4646203858a6107910383ml.gif מקווה שהיום עוד ישתפר חטולית

http://emeraldscreations.com/commerce/images/group_hug_pooh.jpg מקווה למצוא בקרוב גם את המילים...... כאן איתכן שחף

אהבתי עזר לי לחייך תודה לך מקווה שתמצאי את המילים

http://www.photolight.co.il/photo/2007-11-10/129033.jpg

מצטערת שכרגע לא יכולה לתמוך - כל כך הרבה כאב נכתב פה בימים האחרונים ואין לי מילים לנחם מי יתן ויבואו על כולנו ימים טובים יותר http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=2206498 מחבקת ברוך ליז

מחבקת חזרה תודה לך עזרת לי להבין המון ברכות המדהימה שלך שלך תור

ליזוש שלי גם זו נחמה והשיר המדהים הזה , יש לי אותו במחשב של הבן שלי זה שחוזר בתשובה , כל הזמן שומעים אותו מחבקת המון - אוהבת -חטולית

שכחתי לשאול לשלומך -מה איתך ? רק אם בא לך ויש לך חשק מיאוווווו

ליזוש, גם אני מרגישה בדיוק כמוך..... ואין לי אפילו שיר יפה ומנחם לשים כאן :(

באמת סוער פה בימים האחרונים וזועק מכאב.. כל כך הרבה רגשות קשים נכתבו פה.. בכל כך הרבה כאב.. משותף לכולנו.. אנחנו כואבות.. אבל תומכות! לילה טוב שיהיה לך... מחזירה לך חיבוק..

ליז יקרה שולחת קרן אור עוטפת בחום נעים... מקרינה אנרגיה ...בהדרגה... מחזקת אידה

מצטערת מכולם,כבר לא יכולה לסבול את כל הכאב הזה חושבת אל למות,ורוצה את הילדים שלי ורועה איך הם ניפגעים ואני לא יכולה לעשות כלום,לא רוצה לחיות יותרר,זועקת לשמים אלוהים תקשיב כבר,תעזור לי לגמור את הסבל הזה כי אני לא יכולה יותר לנשום,כואב לי כל הגוף,סורף לי כל העזורים שם,ומשטרה שההיתי היום להשלים את האדות וסיפרתי אל האיומים שלו,ואל זה שהוא יבי את חבר שלו והוא יזיין אותי מקדימה והוא יזיין מאחורה והילדים שלי אם אני ידבר ולא יבו הוא הגרוש שלי יפגע בהם,דיייייייייייי לא אומדת בכל זהההה

1800223966 אל"י תל אביב בקשי שיעבירו אותך לצפון אם את חיה בצפון . חישבי לרגע טוב התאבדת מי יקח את הילדים שלך ? משפחה אומנת זה מה שאת באמת רוצה? אני כאן גם עברתי צרות המון עם הלשעבר שלי אבל כש פניתי לאל"י כל חיי השתנו המטפלת שלי לבנה חלילי קרימינולוגית עזרה לי מאוד לעמוד על שלי ולעצור את הגלגל יש עוד אנשים טובים באמצע הדרך את שווה את זה שומעת את שווה המון יש לך טעם לחיים הילדים שלך לעזזל הכל עשי הכל למענם אני איתך מאה אחוז ואני אגרוף את כולן אם צריך אז תהיי חזקה אל תאבדי תקווה חושבת עלייך הבטן מתהפכת אני כאן ועוד כמובן . את רוצה שגרושך יקח את הילדים ויתעלל בהם ? בבקשה אם אפשר שמישהוא יכתוב מכתב המלצה עלייך לבית משפט אני לא צוחקת עלייך או מה שהוא אם אוכל לעזור איך שהוא כיתבי לי שלך תור .

עמיתוש אני גאה בך שפתחת את הפה וכן סיפרת להם במשטרה הכל ,את תראי שזה יעזור , כיום ישנם במשטרה אנשים שכן מאמינים לכל התלונות של הנשים לא כמו שהיה פעם ויש לך גם את הפרטים שנתנה לך תור - תעשי עם זה משהו , תבקשי שיעזרו לך להגיע אליהם , החיים שלך נמצאים בקבוצת סיכון מידי - את חייבת לחיות במיוחד בשביל הנשמה שלך - הילדים שאת נלחמת עבורם בשיניים ובציפורניים ,אם לא את ,,,,,,,,,מי יציל אותם ? על מי הבן שלך סומך ? שוכרת מה שהוא אמר לך ? הלוואי שיכולתי לעזור במשהו ולא רק במילים , לפחות כאן את לא לבד נכון ? מחבקת המון מכל הלב חטולית

אני אכשיו מבולבלת וחרת מנוחה,אני צריכה שקט,כוחות מחודשים,צריכה חיבוק אמיתי,אלוהים זה כואב לי

עמית יקרה, מצטערת על כל שעברת... זה נורא ויותר מדיי האיומים והכאב שלא מרפה, אל תשכחי כמה כוחות יש לך יקרה... כל מה שעברת... כל צעד קדימה שעשית עד כה... אני מקווה שאת במקום בטוח ויש מי ששומר ומגן עלייך אנחנו איתך מחבקת אידה

לא בעד למות בואי נדבר על זה כאן לפני שתתאבדי אני לא בעד ההורים שלך יפגעו החברים האחים עם יש וכל הסביבה שלך ואת לא תהיי כאן לא כדי לחוות אהבה ולא לחוות אפשרות אחרת לחיים בבקשה תחשבי על זה בבקשה יש על מה ולמה לחיות תשאלי את כולם כאן במיוחד את בובה על במה ואת חתולית ואת כולן כאן בבקשה אל תתאבדי מקווה שאת תחשבי על זה החיים חזקים מהכל . אפילו שאני לא מכירה אותך אני אוהבת אותך ורוצה שניפגש כאן בפורום אפילו שקשה אני כאן ואחרות כאן את עושה לי רע כל כך לא רוצה שתתאבדי יכאב לי מאוד ואת תחזירי לי מה שהוא מהעבר שאני כל כך רוצה לשכוח בבקשה תעזרי לי לשכוח בזה שלא תתאבדי ולא תכאיבי לי בבקשה תחשבי חיובי אפילו שקשה תתני לי סימן חיובי? בבקשה ? שלך תור

אין לי כל כך הרבה זמן, חייבת להתארגן לאירוע. במי מדובר? לחוצה.. ו..אגיב כשאוכל על מה שכתבת.. בכל אופן, תודה לך

מדובר באף אחת אם הכינוי שלה נכון אני מצטערת אם נפגעת ממני לא זו הייתה הכונה שלי באמת שלא . איך היה הארוע? נהנת ממנו ? חשבת על דברים שמחים שאת מזמנת לחיים שלך ? איך היה האוכל ? באיזה ארוע מדובר. סליחה על התקפת השאלות שלי הלב שלי קפץ כשקראתי מה שכתבת אני באמת מבקשת סליחה ממך לא התכוונתי לפגוע בך בחיי יש לי כאבי בטן מקווה שלא נפגעת ממני SORRY לא יודעת עוד מה לכתוב לך בקיצור תקראי למטה בשירשור אני נגד התאבדות כי זה פגע לי במשפחה שלי והרס חלק מהתיפקוד הנורמלי שלה ולקח אותי למקום לא טוב בחיים שלי ולכן כל פעם שאני קוראת על זה זה עושה לי רע יש טעם לחיים אפילו שקשה בבקשה תני לי יד להציל בובה בסדר ?

מדובר באף אחת אם הכינוי שלה נכון אני מצטערת אם נפגעת ממני לא זו הייתה הכונה שלי באמת שלא . איך היה הארוע? נהנת ממנו ? חשבת על דברים שמחים שאת מזמנת לחיים שלך ? איך היה האוכל ? באיזה ארוע מדובר. סליחה על התקפת השאלות שלי הלב שלי קפץ כשקראתי מה שכתבת אני באמת מבקשת סליחה ממך לא התכוונתי לפגוע בך בחיי יש לי כאבי בטן מקווה שלא נפגעת ממני SORRY לא יודעת עוד מה לכתוב לך בקיצור תקראי למטה בשירשור אני נגד התאבדות כי זה פגע לי במשפחה שלי והרס חלק מהתיפקוד הנורמלי שלה ולקח אותי למקום לא טוב בחיים שלי ולכן כל פעם שאני קוראת על זה זה עושה לי רע יש טעם לחיים אפילו שקשה בבקשה תני לי יד להציל בובה בסדר ?

תור יקרה צר לי על החויה הקשה שפגעה בך ובמשפחתך... צר לי על אך שאת מרגישה עכשיו... הלחץ והפחד שתוקף, את חייבת להבי שאת לא תוכלי לקחת אחריות על החיים של מישהו אחר... לא תוכלי לכוון ולעשות דברים במקום...אותו אחר.... אני רוצה להדגיש בפנייך ובפני כולן: שכל הודעה כזו מטופלת מידית, ומקבלת התייחסות מעבר לנכתב כאן, צר לי מאוד שנפגעת ולקחת על עצמל יותר מדיי... מחבקת ומקווה שאת ישנה עכשיו אידה

לאידה יש לי בעיה עם זה ואני כן יכולה לקחת על עמצי יותר ממה שאתן חושבות וכן לעזור זה נושא שהורג אותי כלפעם מחדש ואני נטרפת החיים יותר חזקים מהכל וכך אני רואה את הדברים אני יודעת שזה מפריע לכן אבל הלילה שלי היה סיוט וכאבי הבטן שלי לא מרפים והייתי רוצה לדעת שזו שכתבה כאן את ההודעה עכשיו היא בסדר שאשפשר כאן לפתוח את הנושא ולדבר וירטואלית ולתת מה שאפשר כדי למנוע את הסיפור ולתת זו מצווה גדולה אפילו שלי קשה כש כתבתי את מה שכתבתי התכוונתי לכל מילה נשבעת לך אני יודעת שהיא תפגע בהמון במיוחד בילדים שלה היא תשאיר אותם לפוגע ול.. לא כדאי לחשוב על זה אם אני מפרסמת מספר טלפון שיוכל לעזור זה בסדר? או הפרת כללי הפורום ? אני עצבנית בטירוף בימים הקרובים אני כאן התאבדות אסורה על פי חוקי התנ"ך ובחרת בחיים על פי הקבלה זה מה שהוא צריך תמיד להשתפר ויש מדרגות שצריך לעבור כאדם מאמין אני חושבת שיש המון בדברים יש לנצל את הירידות לצורך עליה שיהיה לכלונו בוקר טוב ונעים ושננצל את הירידות שלנו להתחזקות ולעליה ולעבודה וזו שכתבה כאן את ההודעה האם תוכלי לכתוב שאת חיה ? במה עוד אפשר לעזור לך ? אידה שיהיה לך יום יפה ונעים תור

נכנסת .. קוראת .. והלב שוטט דם. כמה כאב כמה סבל. ולא נותר מה לאמר. לחתוך? לקחת סם .. להתמסטל קצת.. לא, אני לא עושה את זה. כואבת את הכאב שכאן, רק שלא מוצאת את המילים, ומעדיפה לא לאמר כלום. רק שמחבקת. ומקווה שיעבור. בובה.

הכותרת פתאום נראית לא מובנת. אל תקחו אותה אישית, חברות יקרות. סתם נכנסתי לדאון כזה, כשאני קוראת מה חברותיי היקרות עוברות...

היי בובל'ה כמה זמן,,,,, עושה רושם שלכולן יש מן תקופה שכזו לא משו , בכל אופן כייף לראות אותך כאן ולא יודעת - אולי גם דיכאון מדבק ? יש דבר כזה ? לא יודעת אוהבת-חטולית

בובה יקרה מאוד זה בסדר אני מחבקת אותך ונותנת לך קצת מהכוח הנפשי האחרון שלי בתקווה שזה יכול לעזור לך לקום ליום חדש יותר טוב . איך אומרים הביטלס אתמול הבעיות שלי נראות רחוקות אני לא האיש שהייתי . אז כל הכבוד לך שאת לא פוגעת בעצמך וכל הכבוד לך על היותך את אני מקווה שתקראי את הכתוב ותראי שזה בסדר קראתי אותך ורק תגידי איך אפשר לעזור עוד ? אל תשכחי שאת לא אחראית על הכל רק על עצמך ועל הקרובים אלייך . כן כואב מה שעוברות הבנות כאן אבל את לא יכולה לעזור לכולן . ודיכאון הוא לא מחלה מדבקת אוהבת אותך מקווה לטוב בשבילך תור

בובה יקרה אכן דברים קשים,,, שמרי על עצמך מחבקת אידה

תשמרי על עצמך הלילה..

מרגישה דחויה, לא רצויה, לא שווה כלום הבחור שנפגשתי איתו לאחרונה הודיע לי שהוא לא רואה אותנו כמשהו רציני והוא גם חשב בהתחלה שאני לא מחפשת קשר רציני למה הוא לא אמר לי את זה ביום חמישי כשדיברתי איתו על זה? בשביל מה היה צריך לתת לי רושם שמתאים לו קשר רציני? אוף מה זה משנה? אני סתם נסערת ומבולבלת פתאום שוב חושבת שאולי כדאי לחזור לאקס שלי ומרגישה שאין לי ולא יהיה לי כוח להמשיך לחפש ושוב לנסות להתחיל קשרים ושוב לקוות ושוב לרצות ושוב לגלות שזה לא ילך ושוב להיפרד ושוב לכאוב ושוב להרגיש שאף אחד לא ירצה אותי כי אני דפוקה וככה פעם אחר פעם למי יש כוח לזה?????

מה פתאום שחף אהובה.. זה שבחור אחד חושב שהוא לא רואה את הקשר איתך כרציני.. לגמרי לא מעיד.. שיחשוב מה שהוא רוצה. ההפסד כלו שלו.. אם הוא לא רואה איזה בחורה חכמה ונפלאה יש לו בידיים. כנראה שהוא שלא שווה אותך במאום..ולא בשל מספיק.. נכון, זה רע להרגיש ככה דחויה ולא אהובה ונדמה פתאום שכולם חושבים ככה עלייך. אבל הוארק דעה אחת מתוך אלפי דעות אחרות.. וגם אם כל הדעות האחרות כמוהו- אז מה? זה לא מעיד בכלל על מי שאת .. מי שאת- את ואנחנו מכירות אותך..ויודעות באמת..כנראה שהוא לא בשבילך וטוב שכך ואת בכלל לא דפוקה! את נפלאה, חכמה, רגישה, נהדרת וחברה אמיתית בעיקר בעיתות מצוקה..ועוד יבוא האחד- המיוחד בשבילך שישאר - אני כבר מתחילה "לקנא" בו על זה שהוא איתך..אחת מיוחדת כמוך.. תתחילי להפנים את זה שלא ל אחד רגיל יכול להיות איתך. הוא צריך להיות בעל נפש ייחודית- כמו שלך.. לכן אל תרגישי נואשת למהר לחזור לאקס מתוך שברון לב והתפשרות. לא מגיע לך!! את מיוחדת תמיד תזכרי שיש אחר שחושב ככה (למשל אני) .. לא שזה עוזר לך במשהו עכשיו- אבל חשבתי שכרצוי שתדעי מה אני חושבת עלייך בניגוד לדעתו של מישהו אחר..

שחפיתוש מקסימה כנראה שהוא באמת לא חשב על קשר רציני מההתחלה כמו שהוא אמר לך ורק לאחר שהוא חשב על זה , כשאת העלת את הנושא ביום חמישי הוא הבין שלך יש מחשבות שונות משלו הוא אמר שזה לא ,אני מבינה שזה מאוד מבלבל אותך כי היו לך צפיות אחרות מהקשר שלך איתו , אל תקבלי את זה קשה ,אי אפשר לחזות מראש אייך קשרים עומדים להתפתח , מחר מחרתיים הוא פתאום עלול להצטער ולהתגעגע אלייך ואז,,,,,,,,מה שכן , בגלל דבר כזה את לא חייבת לחזור לאקס שלך , הרי בעצמך אמרת שהקשר שלכם לא יעבוד , אל תנסי לברוח בגלל שהכרות אחת לא הניבה תוצאות כמו שצפית , לא תמיד קורה מה שמצפים מפגישה עם משהו חדש ,את לא ממש צריכה לצאת ולחפש מישהו חדש גם את הבחור הזה הכרת דרך,,,,,,,,,אולי תמצאי שם מישהו אחר מי יודע ?וכן , בהחלט כן לנסות ליצור ולחפש שוב קשר חדש , לקוות , לרצות ולהכיר גם אם זה לא יהיה זה , אז מה ? זה לא סוף העולם , המון אנשים נוהגים כך וזה עוזר להם לפתח עוד ועוד קשרים , להכיר עוד כל מיני סוגי אנשים , ובדרך גם ללמוד דברים על עצמך ועל מה שאת מחפשת בפרטנר החדש שלך ,גם אם שוב תיפרדי , כן , כדאי ,זה לא מעיד עלייך ממש כלום חוץ מזה שעדיין לא מצאת את אותו אחד שכן יהיה מתאים , ועם סבלנות זה יכול לקרות ,עדיף לך להמשיך להיות לבד כל הזמן ? חומד , זה רק שיקול שלך מה עדיף לך על פני מה ,לדעתי זה עדיף על הבדידות שבה היית בתקופה האחרונה , כך לפחות את יוצאת - נפגשת עם אנשים ולא רע בכלל , אוהבת-חטולית

זה כואבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( :'( אני לא מסוגלת לעמוד בזה פעם אחר פעם אני לא רוצה לחזור לבדידות אני יכולה לחזור לאקס שאוהב אותי ואז לא תהיה בדידות

אני מתנצלת שלא יכולתי להיות מספיק מנומסת אתמול ולא אמרתי לכן תודה על התמיכה והעזרה היה לי מאוד חשוב לקרוא אותכן הרגשתי כל כך בודדה ומוצפת ואני מודה לכן מכל הלב על כך שהייתן כאן איתי אתמול בערב שחף

מתוקה שלי , אני תמיד כאן בשבילך , זאת אומרת כשאני מרגישה טוב יותר כמו בימים האחרונים , אולי אחרי הכל הכדורים כן מתחילים לעשות את שלהם אוהבת -חטולית

איתי את אף פעם לא צריכה להיות מנומסת! היי הכי טבעית שבעולם.. את תרגישי לא נעים כי שכחת להודות וכאילה.. אני בכלל לא מסתכלת על הדברים הללו! וממשיכה לחשוב עלייך ולאהוב אותך גם שאת כבר לא שם.. גם אני לא תמיד הייתי מנומסת כלפייך..ואפילו - הייתי בוטה ופוגענית .. ואת תמיד מכילה אותי גם כשאני קשה לעיכול.. אז נראה לך שבעת סערת רגשות שלך- אני חושבת לעצמי- וואלה שחף שכחה להגיד לי תודה... נראה לך??? !!!! בכלל... לא חושבת על זה ... גם לגביי כולן פה. לא תמיד יש זמן וחשק לתת משוב.. לפעמים צריכים זמן ומרחק לעכל את התמיכה... את החום האנושי שנופל עליך פתאום בבת אחת ..לא תמיד זה קל לעיכול באותו הרגע. צריך קצת זמן לתת לנפש לקבל ת התמיכה אפילו לישון על זה לילה אחד.. אני כל- כך מכבדת את זה!!! תרגישי איתי הכי הכי חופשי ונוח שבעולם!!!!!!!!! שימי את הנימוס בצד! לעשות מה שאת רוצה ואיך שבא לך בביטחון מלא! נשבעת לך! אגב, מקווה שאת יותר טוב יקרה ומגיע לך כל כך הרבה חום: אז הכי פשוט זה לתת: ((((((((((((((((((((((((((חיבוק))))))))))))))))))))))))))) ממנ, סמויה

הכריות, התחלות, מערכות יחסים.. כרוך במפגשים, הכרויות... ציפיות...רגשות...וגם אכזבות... עד למפגש המיוחל- המושלם הלוואי שהינו יכולים לוותר על כך... ואולי....יש סיבה? מקווה שהכאב והרגשות הכבדים יתחלפו במהרה באופטימים יותר איתך אידה

שיר עצוב-יהונתן גפן "לענת יש שערות שחורות שחורות כמו לאמא ויש לה עיניים חומות מאירות וצחוק מתגלגל בהמון חצרות כמו לאמא. לענת - לפעמים - יש על לחי דמעות כמו של אמא. ואלפי סיפורים, אגדות ושירים כמו לאמא, מילים של שמחה, חברות, חברים, כמו לאמא. אך לכל הילדים יש אימהות, ורק לענת אין אמא." מתי הכאב הזה של ה"אין אמא" עובר? זה מרגיש כמו קרע בנפש.. כואבבב דמעה

דמעה יקרה אני חושבת שלא משנה כמה זמן יעבור , תמיד היא תהיה חסרה לך כי אמא יש רק אחת ,תמיד כואב לאבד אנשים אהובים ותמיד נשאר שם מקום של כאב כי יש שם חלל בשמם , אולי אם תעברי את תהליך האבל והאובדן - השלמה עם החסרון שלה , יהיה לך פחות כאב ,כי הרי אין אפשרות שהמצב ישתנה ושהיא פתאום תהיה , עם השלמת האובדן הכאב אולי יקטן עם הזמן ולא יהיה לך קרע כזה כואב , מחבקת ברכות אוהבת -חטולית

דמעה יקרה מחבקת איתך אידה

אני לא חברה יותר של החופש,אני גם לא חברה של עצמי יותר,אין י בשביל מה ורק מרגישה שנלחמת עוד קצט מהכוחות או השפיות שנותרה לי,אני מזעירה מפני טריגר כי מכאן מה שאני אולחת לרשום קשורים לימים האחרונים שלא ההיתי בפורום... יום שלישי שאבר אברתי אונס נוראי,אונס שהשאיר בו הרבה חבלות,השאיר בו הרבה סימנים,הגעתי אחריי מפגש של כיף אם הילדים שלי,אחרכך ליבו אותי לתחנה ,אבל במקום הכי לא צפוי הוא היה,ובמקום הכי נוראי זה קרה גם,שירותים של קניון.היה לי הרבה אנשים מסביב אבל ההרגשה של הפחד הכל כך עצום היה נוראי,פחדתי לבקש עזרה והיו כל כך הרבה אנשים,וכן אני שופטת את עצמי אל הפחד הנוראי הזה שלקח אותי למקום שפגע בי,יש שישפטו אותי ויש שיבינו,אבל אני עושה את השפיטה לעצמי הכי טוב... הוא עיים אליי וערג לי את הנפש,אני כבר לא בן אדם,המנעלת,השוטרת המדריך דיברו איתי אחד אחרי השני,השוטרת ליבתה אותי בנסיע באוטובוס ולא ההיתי אני,כבר לא אני בכלל,הוא היה שם,הוא עוד הספיק ללכת ולהיות לידי בתחנה המרכזית,לשלוח מבטים מפחידים,השוטרת אמרה לי להיסתכל שהוא לא עולה לאוטובוס,ו... ירדתי בתחנה שהמנעלת והמדריך שלי עספו אותי ומשם ישר לבית חולים,ישר לבית חולים,ישר לבית חולים ומה שהיה שם,אלוהים מה שהיה שם,אני מזעירה שוב שכאן יש טריגר ,אבל אני חייבת לפרוק אותו,הרופא והכרוגית אחת אחרי השניה עשו לי בדיקות לקחו ראיות, הוציאו משם שלוש סיגריות מי... שהוא הכניס אותם דולקות,אני כולי כבויה,אחרכך המשטרה באה ולקחה ממני אדות,לא סיפרתי הכול,גם ההיתי נורא בניתוק מכל מה שקרה,היתה שם עו'ס שלי ושל הבית חולים,היתה שם פסיכיאטרית,אבל ההיתי מנותקת רואדת ומפוחדת,היה לי נורא,ההיתי שם וזאו,בית חולים אחד ואחריו בית חולים שני ועוד יום אבר,הפלפון נילקח אחרי שהוא התקשר ואמר ש... אמר וזה היום אני צריכה להשלים בהדות שלי,שאותו חבר של הגרוש שלי אמר לי את הדבר שהכי הפחיד אותי בעולם,אם אני ידבר אם אני לא יבו שהוא יגיד ,הוא יגיד לגרוש שלי והוא יפגע בילדים שלי,בדבר הכי יקר לי,את זה היום אני צריכה להשלים.... מצטערת ממי שהתקשר ולא הגבתי,המדריכה ענתה לטלפונים שלי,לא נתנה הרבה מידע למי שהתקשר,גם לא אם אני מאושפזת או לא רק בגלל שאי לא יודעת מי מדבר,הטלפון היה מחובר בגלל שחיקו שהחבר של הגרוש שלי יתקשר ן... בכל מיקרה לא ההיתי אני,לא ההיתי ועדיין לא אני,מצטערת מכולם אל מה שמירי רשמה זה לא היה במקום,מצטערת. תודה למי שתמך מרחוק,למי ששלך יד ועדיין שולח יד מרחוק. היום אני מתנדנדת מכאן לשם,עוד מאט כנירה צריכה להגיע המשטרה ואני עדיין בפחד שאם אני ידבר הילדים שלי יפגעו,אבל יודעתשהם אני לא יספר הם בתוח יפגעו,בעיכר ממה שעלה ביום שלישי שאבר,הדברים שהילד שלי אמר ו..... בנוסף לכל זה,באותו יום שלישי ידיד מאוד טוב שמתגורר איתי בהוסטל היתאבד,לא יכולה להרגיש את זה ולדעת שבאותו בוקר של יום שלישי ראיתי אותו ,ראיתי אותו מהחלון שלי איך הוא גורר את הכיסה הלבן לכיבון העץ ולא חשבתי,איך לעזעזל ראיתי והתמונה כל כך צורבת לי וסורפת לי את הראש החולצה הכחולה שלו שהוא נימצה בתנוחה ש... ולא קישרתי ,לא קישרתי,לא קישרתי אני מאורארת ויודעת שהדברים נישמאים נורא קשים,ליפעמים זה נירה דימיוני ,אבל זאת המציעות המחורבנת שלי,אני לא יודעת כמה עוד אני יכולה לאמשיך,רק שכואב נורא,עצוב נורא וסליחה אחת גדולה ותודה אחת גדולה וסליחה וסליחה וסליחה... אסור לי לצאת מהמקום,יכול להיות שאני גם לא ישאר כאן,אולי יאבור למקום מוגן,למקלט,אני לא ירעה את הילדים שלי תקופה ,אני לא ירעה את הילדים שלי אני לא ירעה את הילדיייייייםםםםםםםםםםםםם שלי,חרה של בן אדם,זבל של בן אדםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם והוא לא בן אדם,הוא בן זונהההההההההה,חולה נפששששששששש ודייייייייייייייי

לא יודעת עמית.. אין לי מילים .. הפעם.. אל מול זה.. מקווה בשבילך.. שיקרה לך נס וכל זה ייפסק!לא מגיע לאף אישה לעבור את מה שאת עוברת.. ואת כל כך חזקה בשביל הילדים שלך...מוכנה לעשות הכל למענם.. מקווה שהסבל ייפסק בשבילך ובשבילם.. במהרה!!

ואני חשבתי שלי יש צרות המומה לגמרי מכל מה שעבר עלייך , מתוקה , אל תבקשי סליחה , אני יודעת שעכשיו את לא רואה שום דבר טוב אבל כדי לשמור עלייך ועל הילדים את מוכרחה לספר הכל למי שצריך , מישטרה עו"ס מי שלא יהיה ושיתנו הגנה גם לילדים שלך , תספרי גם על האיומים שהוא יפגע בילדים שהמשטרה תשמור עליהם , אם לא תדברי המעגל הזה לא יגמר אף פעם והוא בחיים לא ישלם על כל מה שעשה ,אני יודעת שאת מפחדת נורא אבל אין ברירה את מבינה ? את חייבת לדבר !!! מחבקת המון-חטולית

נאלמת מול הכאב שלך.... איתך דמעה

בא לי לבכותתתתתתתתתתתתתתתת

מצטרפת למה שכולן אמרו, שזה באמת מזעזע...ממש מזעזע... רק שאלה קטנה כי קראתי ולא כל כך הבנתי.. מי זאת מירי? אמרת שאת מבקשת סליחה בשמה על דברים שהיא אמרה פה. איפה? מי זו?

עמית יקרה כל כך מצטערת לשמוע... ליבי איתך צר לי על הכל כל אשר עברת ועוברת רק לחזק ולחבק זכרי שאנו איתך ושמרי על עצמך מכל משמר אידה

אייך אפשר להציב גבולות לאדם שלא מכבד שום מילה ושום גבולות שמציבים לו ??????? מסתובבת עם ההרגשה הזו כבר כמה ימים ולא מוצאת מנוחה ,,,,,,,,,שונאת אותווווווו עד מתיייייייי????? רוצה לשלוף ציפורניים ולטרוף לו את הצורה המכוערת שלו למה זה מגיע לי ???? למה ????

טוב שאת נותנת לעצמך להרגיש את הכעס....אין לי הרבה מילים...רק רוצה לשלוח חיבוק ולהגיד לך שלא מגיע לך שום דבר כואב או רע...רק אור וטוב דמעה

תודה חומד , מצטערת שאצלך המצב,,,,,, שולחת חיבוק חם חזרה חטולית

חטולית יקרה שלי.. טוב שאת לא שומרת בבטן.. יופי תוציאי את הכעס.. גם אני כועסת עליו! אומרים: כדי לקבל כבוד עליך לתת כבוד.. ישאפשרות שתוכלי להתרחק מאותו אדם הפוגע בך?? לא שווה שתתעצבני בגללו,שמרי על קור רוח וסובבי את הגב..לצד אחר יותר טוב.. טוב טוב לא לגמרי.. ייתכן ומדובר באדם חשוב בחייך.. כן? שאם הוא לא חשוב ומיותר- נפנפי אותו.. מה את צריכה אותו על הגב שלך.. ואם זה אדם ש חשוב לך.. נסי לא להתייחס אליו למרות שהוא פוגע בך כדי שיבין שאם הוא ממשיך בדרכו כלפייך הוא לא יזכה לקבל ממך שום יחס.. כן.. חנכי אותו.. קחי את השליטה ליידייך! תהיי מעליו אל תרגישי נכנעת.. ואם זה חשוב לך.. נסי אולי לדבר איתו על תחושת העלבון- ככה ישר בפנים! בלי לחשבן! לכנות- יש כוח עצום..תציבי לו מראה ישר לפרצוף.. נסי ותראי.. חנכי אותו!

לא מדובר באדם שאפשר לתת לו את הגב וגם לא שאפשר להתעלם ממנו ,היתחסות גרועה שלי כלפיו תגרור תגובת שרשרת שתפגע באדם אחר שמאוד יקר לי ולא יכולה לסכן בגלל מצב בריאותי לא תקין ,כבר הצבתי לו המון פעמים גבולות והוא-או שעושה מעצמו כאלו מטומטם , לא מבין או שאופציה אחרת היא שפשוט גבולות לא מענינים אותו כהו זה ,הוא עושה רק מה שהוא רוצה , מדבר כאלו שמותר לו הכל למרות שחזרתי והזהרתי אותו שוב ושוב , ודייייייייי כבר נמאס ממנו מההתנהגות המבזה שלו , עצם זה שהוא לא שם רסן לפה שלו -זה כבר יותר מידי ,ובאמת שלא מגיע לאף אחד בעולם עונש כמוהו - לאף יצור אנוש - שונאתתתתתת אותוווווווווו- הבטן מתהפכת לי כבר מרוב כאב שלא יוצא , לפני כחודשיים רציתי לכתוב על פוגעים-סליחה ומחילה , חשבתי שאני כבר מוכנה ,אבל הזבל הזה פשוט לא נותן מנוחה -וכל פעם מחדש אני שוקלת - האם באמת אני יכולה לסלוח לו ? זה לעולם לא נגמר ,לכן לא כתבתי כלום על הנושא , אוףףףףףףףףףףףף חטולית

חטולה יקרה מאמינה לך שאת כבר מתפוצצת...מכל הכוונים לוקחת על עצמך... כמו במלכוד... כל צעד - פוגע בך או באחר... אולי זה בלתי אפשרי להשפיע כל האחר... נסי לחשוב מה את יכולה לעשות? בכדי לשמור על עצמל????? אולי לבנות לך גבולות? שישמרו עלייך??? שמרי על עצמך אידה

הכל קשה לי מדי. לא עושה כמעט כלום ולאחרים זה נראה כאילו שאני חיה את החיים הטובים כי אין לי כמעט עומס. כי עובדת רק בבוקר. ורק מעט שעות כל יום. וכי שאר היום חופשי ואני רוב הזמן רק ישנה או סתם במיטה. לאחרים זה נראה כאילו שאני בפסק זמן. אבל אפילו המעט הזה שעושה- עושה אותו בקושי. ממש בקושי. הכל קשה מדי. סוחבת את עצמי בקושי כל שבוע לטיפול. קשה לי לשבת שם. קשה לי לדבר. בשבוע שעבר הייתי צריכה ללכת שוב למיון, כי פגעתי בעצמי, וזה יצא משליטה. לפני שבוע וחצי כמעט שמתי סוף. להכל. פשוט להכל. כבר ממש נמאס לי. לא יודעת כמה עוד אני אוכל להחזיק ככה, בתוך זה. עם זה. לילות לבנים. המון לילות לבנים. ולא ישנה כמעט. ואוכלת בכמויות. בהמה אחת..אחת ענקית...ולא מצליחה לעצור מלפגוע. דרך האוכל. דרך החתכים. ושבוע שעבר שברתי שיאים אישיים בעניין הזה, כשמרוב כל הכעס שהצטבר אצלי, שלא ידעתי איך להוציא אותו- דפקתי את היד בקיר. דפקתי אגרוף ממש ממש חזק בקיר. ולכן גם הגעתי למיון, מחשש לשבר. בסוף זה היה רק סדק. "רק סדק". שהיה יכול להימנע אם לא הייתי מטומטמת. פשוט קשה מדי. מנסה לא להישאב לזה. באמת שמנסה. לא לתת לזה לנהל אותי. אבל פשוט לא מצליחה. לא מוסוגלת. אין לי כוח מול זה. והכל, כל דבר הכי קטן, נראה לי קשה לעשות אותו. הכל. רוצה רק להישאר במיטה הזאת מתחת לשמיכה, ולא לצאת מפה יותר. לא לזוז מפה.

תקופה קשה והתגובות בהתאם את לוקחת משהו נגד הדיכאון שאת נמצאת בו ? סליחה אם השאלה חצופה-לא זאת הכוונה המטפל/ת שלך יודע/ת מה עובר עלייך ? אייך את מרגישה ? ו "רק " סדק זה לא מעט , גם מזה סובלים לא מעט מי שמסוגל לראות אותך כאלו שאת רק ב-פסק זמן ולא רואה את המאמצים הגדולים שאת עושה כדי לתפקד ביומיום גם עם מה שאת כן עושה , פשוט לא רואה אותך, אני חושבת שאת לא צריכה לדפוק חשבון לאף אחד אלה רק להתרכז בעצמך ובמה שאת כן מסוגלת לעשות , כל השאר לא מענין , נקודה וסימן קריאה !!! חיבוק עוטף-חטולית

מנותקת יקרה המון זמן לא ראינו אותך אז אולי זה כבר סימן טוב שאת כאן אולי יש דרך לקבל את הכוח להמשיך הלאה לא לוותר... וטיפול.....זה חלק מהעניין..... המילים יגיעו אולי שווה לנסות כלים אחרים? ציור? פיסול? משהו שיתן בטוי לכל הכאב איתך אידה

שלום בנות זאת אני מי שמזהה אותי בבקשה לא לכתוב את השם שלי התגעגעתי אליכן אני לא נכנסת לפורום בגלל בעלי.הוא לא מרשה לי אם הוא יתפוס אותי זה יגרום לבלגן רציני בבית ברגע זה לא אכפת לי אני בוודאי אתחרט עוד מעט.אני מקווה שאני לא מכאיבה לכן במיוחד אחרי ששכחתן ממני ואני מופיעה שוב וקרוב לוודאי שאעלם במהירות סמויה אני גאה בך! קראתי למטה את השרשור שלך נגמר לי האויר בי

אוהבת אותך המונים - סודית!!! את יודעת את זה ממזמן.. תמיד היה לנו קשר מיחוד במינו.. ידעתי שיבוא יום- ואת תמצאי אותי כאן בעיתות משבר.. ותתמכי בי אהובה.. התגעגעתי אלייך ואת רחוקה ממני בגלל אילוצים.. אני כל כך מבינה אותך שאינך יכולה להיכנס.. כל כך שמחה לשמוע ממך!! מקווה שטוב לך בימים אלה.. ושהכל בסדר עם בעלך.. מאחלת לך הכי טוב שבעולם!!!!!!!!!!!! נשיקות וגעגועים וחיבוקים וכל האהבה "שאישיות מצומצמת" כמוני יכולה להעניק..למישהו.. אבל מבפנים יש לי לב ענק שנחסם בגלל אילוצים בבלוקים מבטון מזויין.. והוא לא יכול להיפתח לגודל האמיתי שלו.. היה לי פעם לב שיודע לאהוב מישהו הכי בעולם בצורה הכי טבעית כמו שרק ילדים יודעים לאהוב..- אבל בגדו בו. וכיום אני כבר לא יכולה. הלב שלי כבה.. חשבתי שהוא מת.. זה הסוד שלי- עם עצמי.. אף אחד לא יודע את זה.. אבל את תמיד ידעת שיש לי לב אוהב..שיכול להזיל דמעות..לא מזמן קראתי שוב על הנסיך הקטן שנפרד מהשושנה שלו.. והלב שלי בכה.. ממש.. נקרע לי הלב מזה! זה אומר שהוא מבריא ..רק לאחרונה.. אולי יש ניצוצות של החייאה.. הנה... הוא מתחיל לפעום מחדש כשהוא שומע עלייך.. ביי ו..מלאן ת'אלפים חיבוקים.. מהלב שלי.. שלומד לפעום מחדש... סמויה

כמה חבל שהמצב קשה כל כך לא שוכחים את מי שחשובה ואת חשובה גם אם אינך יכולה לקחת חלק פעיל הלוואי שהדברים ישתנו ותוכלי לחזור מחזיקה אצבעות חטולית

טוב לראותך כאן את מאוד חסרה כאן ןכמובן שלא שכחנו.... מאחלת רק טוב אידה

גוש בגרון כאב הלב תחושה שאני פשוט מאבדת את זה וכעס לא הגיוני אני הרי ביקשתי לסיים את הקשר ואני שרציתי לבד .... כמו פעם, למה לא הכל הלך על מי מנוחות... מנוחות עדן אני צריכה להזכיר לעצמי מנוחות של אפטיות וחוסר יצירה צריכה להזכיר לעצמי האם באמת היה שווה ללמוד מחדש להזדקק ועכשיו שלמדתי איך צומחים בלי התמיכה בלי המקום שאפשר היה להתפרק בו לא חשבתי שיהיה כל כך קשה ובכל מקרה למי יש כסף להמשיך להתמך עד בלי די בחילה, כאב בטן וחולשה ודי... חייבת לזוז להתארגן לצאת לעבודה מקווה שזה קצת יסדר אותי

כל כך כואב לשמוע אותך ככה.. כל כך קשה לסיים קשר (טיפולי??) בגלל מחסור במזומנים.. כל כך קשה להפסיק את התמיכה.. עכשיו את חייבת ללמוד להסתדר, לצמוח מחדש מהריק מהחלל העצום הזה שנפער.. ליזי, יש לך אישיות גדולה! אני בטוחה שתמצאי את הדרך להצלחה.. בינתיים, אנחנו כאן איתך ובשבילך שתעברי את הכל בשלום.. ובקשר לחולשה- למרות הבחילה וכאב הבטן - שימי לך סוכריית שוקולד בפה שתמריץ לך את הדם.. אני יודעת שזה עוזר- כי עשיתי זאת הבוקר.. ((((((((((((((((((חיבוק))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

אח.. הציפורניים החדשו הללו..

חשבתי על זה שוב.. האם ייתכן שהפסקת קשר שלא קשור למסגרת טיפול ועכשיו שאת לא בטיפול אז קשה לך שבעתיים?? אם כך.. אז מבינה את הקושי של "להיות לבד בעולם בגדול" מחוץ לחממה העוטפת של חדר הטיפולים שתומך ומכיל.. טיפול זה הוצאה שקשה לממן.. אח.. הלב .. הלב.. מסתבר שהוא איבר החישה הכי חכם בגוף המוח נותן הוראה לעזוב.. והלב אח"כ לא מסכים.. שולח אותות ומסרים של מצוקה שנסבול כדי אם לא נקשיב לו.. וחדר הטיפולים לא תמיד נמצא שם כדי לטפל בו ולהעניק לו את תשמות הלב שהוא ראוי לו.. ואז מתחילות תחושות של רעד סחרחורת עילפון ואיך לא? אני למשל- כדי לחסוך לעצמי סבל חסמתי אותו. אבל סבלתי בצורה אחרת. אי אפשר להתחמק מהלב.. כל עוד הוא חי ונושם..

סבלנות יקרה....סבלנות... עוד קצת זה יעבור... יהיה קשה....פחות....לפעמים יותר.... תמיד אפשר מפגש התחזקות תמיד אפשר לשנות... תני לעצמך הזדמנות... וגם בסלנות איתך אידה

עייפה כל כך דמעה

מקווה שהצלחת... אך את?? יום טןב אידה

לא...לא הצלחתי... ושלומי לא טוב... ונמאס לי... מאוד... דמעה

ככה ממש פתאום, סערה.. לא יודעת מה קפץ עליי עכשיו אולי זה בעקבות ההודעה של "סתם אחת" או או אוליי בקבות נק' האור השתייחסתי לזה שוב פעם קפץ עליי טריגר- אני שוב בודדה ודחויה ו..כולם מסובבים לי את הגב אבל למה?!?? מה כבר עשיתי?!? אל תתייחסו..אליי.. אבל, בשורה התחתונה זה לא נעים. גוש כזה אופף לי את החזה חונק אותי מבפנים,שורף אותי מבפנים, אוכל את איבריי הפנימיים קשה לי לנשום ממש מהסרעפת כזה מלמטה.. הגוש כבר לא בגרון אלא למטה יותר עמוק. ההרגשה כבדה, ומן רעד כזה בגוף. ואני כועסת!! זועמת.. תכף אני אתחיל להגיד לכן דברים מגעילים שלא מגיע לכן (מקווה שאני לא אעשה את זה שוב) אבל הפעם אני מנסה לשלוט בעצמי. כי אני יודעת שזה יעבור בעוד יום או יומיים. קשה להפסיק את ההרגשה הזו ברגע שהיא משתלטת. הנה רגע של אמת- אני לא מאמינה שזה קורה לי!! הייתי כל כך חמודה ומצחיקה בימים האחרונים. מה קורה לי פתאום?!?!? עזרה... ו..סליחה שאני קרציה ונמצאת פה יותר מידי זמן בזמן האחרון.. אפילו לכן זה היה נראה חריג. וכתבתן לי על כך.. עם כל הכבוד שאני "תורמת המון" שמשום מה אני נמצאת כאן בזמן האחרון מה זה לא טבעי שגם אני פה?!! כמו כל האחרות כאן .. הלו??

מרוב לחץ לא שמתי לב שאני כותבת על ההודעה של סתם אחת בעצם טעות- "אף אחת" אוףףףף שוב זה קורה לי- אף אחת מקווה שלא נעלבת עכשיו בגללי. איזה פןסטמה את גם ככה את במצב רגיש ואני פתאום משרבבת "סתם אחת" סליחה לא התכוונתילהעליב אני כל כל מטומטמת למה בכלל נכנסתי לפה היום איזה טעות איזה מפגרת אני מה חשבתי לעצמי חבל שבכלל פתחתי היום את המחשב אני לא ראוייה בכלל להיות כאן. לכל מקום שאני מגיעה אני הורסת ואז לא פלא שמסובבים לי את הגב מגיע לי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! עכשיו אני בוכה- אבל מבפנים בטח לא מראה כלפיי חוץכי אני לא גלויה אני חראה של בנאדם צבוע ביותר שלא מראה את הרגשות שלו. שונאת אותי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

יש לי כל כך הרבה דברים להגיד לך על מה שכתבת שאני אפילו לא יודעת איפה להתחיל.... אולי אתחיל מזה שזה לא נורא לטעות בשם של מישהו זה יכול לקרות לכל אחד וזה לא הופך אותך ללא בסדר במיוחד כשאת נמצאת בכזאת סערת רגשות זה טבעי לגמרי לטעות וכשאני כתבתי לך על כך שאת נמצאת כאן יותר לא הייתה שם שום כוונה אחרת בין השורות רק שאלתי אם יש לך יותר זמן פנוי פתאום או שפשוט זה עניין של מצב רוח פשוט התעניינתי...... ואני באמת שמחה לראות אותך כאן יותר! ואני חושבת שאת כבר מספיק מכירה אותי כדי לדעת שאני כותבת מה שאני באמת חושבת ואם כתבתי שאת תורמת המון אז אני באמת חושבת שנוכחותך כאן תורמת המון ולגבי זה שמפנים אלייך את הגב.... כאן בפורום? מי ומתי? תגידי לגבי מה בדיוק הרגשת ככה ואולי אוכל לעזור לראות את הדברים אחרים אולי אפשר לבדוק ולראות את הדברים אחרת אני חושבת שזה טוב שנכנסת וכתבת כי את נסערת ומוצפת ואת משתפת בהרגשתך לא מסתגרת ושומרת את הכל בפנים ואת גם לא באה ומאשימה, אלא מאוד משתדלת לא לפגוע למרות שקשה לך וזה חושבת שזאת התקדמות גדולה מבחינתך את מודעת לכך שאת מוצפת וגם יודעת שזה יעבור לך ואת תרגישי אחרת עם הדברים וכשאת מוציאה את הדברים החוצה ומשתפת זה דבר מאוד מאוד חיובי ולזה בדיוק נועד הפורום לשתף ולהעזר באחרים, לקבל תמיכה מקווה שנצליח לדבר ולברר את הכל ואת תרגישי הרבה יותר טוב עם עצמך שחף

סמויה.... מותר לא להיות נחמדה כל הזמן, אל תהיי כל כך קשה עם עצמך קבלי ששינויים במצבי הרוח הם דבר טבעי ושהסערה הזו שבתוכך מבקשת להגיד לך משהו או לשחרר מתוכך דבר מה חשוב תרשי לה להיות אל תאבקי עימה ותראי שכך היא תעבור יותר מהר, מקווה שכבר עכשיו יותר טוב שבוע מבורך לך - והמקום הזה שלך כמו של כל אחת אחרת בטוב וברע תמיד תרגישי נוח לכתוב, להגיב, וגם לא להגיב - המקום בא לשרת אותך ולא ההיפך

תודה תודה מקרב לב על העזרה הראשונה! לא יודע מה קרה לי! חטפתי 'התקף' משונה כזה של טריגר לא יודת ממה. כנראה בגלל תכנים מסויימים היום בפורום אבל לא חלילה בגלל משהו שמישהי חלילה עשתה או אמרה. היימוצפת והקאתי הכל בבת אחת- ועכשיו אני מרגישה הקלה עצומה.. ולא.. שחף לא את גרמת לטריגר הזה למרות שציינתי משהו מאחת ההודעות שלך- ברגע של כעס עצום, כן? אל תייחסי אליי. זה קרה לפני שעתיים בערך אחריי שסיימתי לענות ל"אף אחת".. ואח"כ עברתי להגיב על נק' האור ושוב הרגשתי לא שייכת.. ומפה לשם ההרגשות התעצמו. דמיינתי ש.. כל מיני שטויות ..ש..סתם סתם לכו תבינו.. אבל דעו לכן שזה מזה כיף שאתן מבינות את זה ומקבלות אותי לא רק אני חמודה ומצחיקה וכותבת יפה מסודר ומאורגן ובחריזה. אולי זה נועד להזכיר לי מה בדיוק הרגשתי כש.. כי אתן יודעות הייתי ממש קטנה ואני זוכרת שלא "היה אכפת לי" שהשלמתי עם זה שהוא סובב לי את הגב אחרי שהוענקה לי תשומת לב כה מיוחדת. לא רק סובב לי את הגב אלא הפסיק לדבר איתי בכלל. כאילו ואני לא קיימת. בלי כעס בלי כלום- אני קיר אויר כלום יותר. איך אני זוכרת את היום הזה שאמא שלחה אותי להביא ממנו את מברשת השניים שלה שנשארה אצלו בדירה אחרי שנפרדו וכשבאתי לשם הוא והוא הוציא לי אותה באמצעות בת משפחה שהייתה אצלו. בל לדבר איתי בלי לשאול לשלומי בלי כלום. ו..נשלחתי הבייתה.. ולא יכולתי לעשות כלום (נניח כמו בחורה שננטשת ע"י גבר: א. כי הייתי ממש קטנה ב. כי לא היה לי בכלל כוח להתנגד לזה ג. לא היה לי אוצר מילים מספיק כדי לבטא את מה שהרגשתי. חבל שלא התנקמתי בו ע"י זה שהייתי מספרת עלינו לכולם. ממש.. שתקתי כמו דג והשלמתי עם מר גורלי. מטומטמת- אם היה לי קצת יותר שכל הייתי מזה יכולה להרוס אותו! אבל הנבלה הזה ידע שיש לו עסק עם אחת שלא תפתח את הפה.. ומאז ועד היום לא פתחתי.. והוא נהנה מההפקר. הלוואי והייתי יכולה להחזיר את הגלגל לאחור או לחזור לאחור בזמן לאותה נק'- ו..לתפוס שכל ולהלשין עליו. או לפחות לאיים עליו שאם הוא מתכוון לנטוש אותי.. אני אספר לכולם.. בכל אופן-קצת נסחפתי היום אבל הנה.. אני מבטאת את עצמי כאן בחופשיות וזה טוב בשבילי..

יפה שלי אייך את מפרשת דברים , רק הכאב שלך מדבר !!!! הוא צועק בכל הכוח לפני שהוא בכלל מגיע לתודעה שזה לא מה שהיה פעם , שזה לא בא מהמקום ששם פגעו בך בצורה כל כך כואבת , לא אנושית , טריגרים לצערי עולים לכולנו בכל מיני סיטואציות שאנחנו קוראות כאן אין מה לעשות , אז מה בכל זאת עושים ? אחרי הקריאה כשהטריגר עולה עוזבים את המחשב לכמה זמן ואומרים- זה לא מכוון לרעה אלי ,אין כאן אף אחת שתרצה לפגוע בי , להפך !!!! רגע , מה היא אמרה ? אולי היא התכוונה ל,,,,,,,,וזה בכלל משהו אחר , אני בכלל הבנתי כמה שחפית שמחה לראות אותך כאןןןןןןןן כי היית חסרה והיא שמחה שאת נכנסת יותר , הרבה יותר כייף כשיש עוד משתתפות-כל אחת לפי יכולתה ,והכאב שלך לקח אותך למחוזות אחרים ,כתבתי לך גם למטה - שלא תעיזי להמעיט מערך עצמך , את שווה המון , את אפילו לא תאמיני כמה המון את שווה ,ואוהבים אותך כאן , אני שמחה על פריצת הכאב שלך החוצה , נתת לזה מקום , זה לא מובן מאליו אפילו מאוד קשה , מעריכה אותך עוד יותר על המאמץ הענק שעשית שנפתחת והוצאת את הכאב החוצה - כל הכבוד , לא פשוט בכלל !!!! גם את -לא דבר מובן מאליו , את אישה מקסימה וחמה עם נשמה גדולה, ענקיתתתת!!! מלאן חיבוקים-אוהבת חטולית

הקפה של אלוהים והספל!!! קבוצת בוגרי אוניברסיטה מבוססים היטב במקצועם נפגשו בביתו של הפרופסור הזקן שלהם. השיחה במהרה השתנתה לקיטורים על הלחץ בעבודה ובחיים. הפרופסור הלך למטבחו להכין להם קפה וחזר עם מגש עמוס בכל מיני סוגי ספלים: מחרסינה, פלסטיק, זכוכית, קריסטל, חלקם פשוטים למראה, חלקם יקרים, וחלקם מעולים. והציע להם למזוג לעצמם את הקפה. כאשר כל הסטודנטים-לשעבר ישבו עם ספלי הקפה בידיהם אמר הפרופסור: "אם שמתם לב, כל הספלים הנראים יקרים נלקחו על ידכם ולא השתמשתם בפשוטים ובזולים" . "אמנם זה אך טבעי שתרצו את הטוב ביותר לעצמכם, אבל זהו המקור לבעיות שלכם וללחץ. תהיו בטוחים שהספל לא מוסיף איכות לקפה. ברוב המקרים הוא רק יותר יקר ובמקרים מסוימים הספל אף מסתיר את מה שאנחנו שותים. מה שכולכם באמת רציתם זה את הקפה, לא את הספל אך במודע הלכתם על הספלים הטובים ביותר....ואז התחלתם להסתכל על ספליהם של חבריכם. תחשבו על זה כך: החיים הם הקפה*. *העבודה, הכסף, והמעמד בחברה – הם הספלים . אלו הם רק כלים להחזיק ולהכיל את החיים וסוג הספל שיש לנו לא מגדיר ולא משנה את איכות החיים שאנו חיים. לעיתים, בהתמקדות רק על הספל אנו לא מצליחים ליהנות מהקפה שהאל מעניק לנו. אלוהים מבשל לנו את הקפה, לא את הספלים... תיהנו מהקפה שלכם! לאנשים המאושרים ביותר אין את הכי טוב מהכול. הם רק מוציאים את המקסימום מהכול" . חיו בפשטות. אהבו בנדיבות. היו מאד אכפתיים. דברו בנועם. השאירו את השאר לאלוהים. בברכת יום נעים, אושר וברכה להפוך את העתיד הרצוי להווה המצוי" לברוא את מציאות חייך

שחור הפוך מר או מתוק :-)

מצטערת שיש לי רק הודעות מדכאות אבל כנראה שאין בי טיפה של משהו טוב אתמול בשלב שבו הרגשתי כבר יותר מידי שאני נגעלת מעצמי והכל מסביב מצפים ממני למשהו (למה הפעם הם לא שותקים כמו בדרך כלל?!) הפגעתי בעצמי חתחתי ובלעתי כמוית רבות של כדורים מה שגרר אחרו טיול לחדר מיון והטפת מוסר מצד הרופאה למה אני כל הזמן עשה את זה לאמא שלי אבא שלי לא מדבר איתי אחשו (לא שלפניכן הוא ידע להגיד הרבה פרט לאלימות כנ"ל אמא למרות שהיא מאוד מנסה) ומחר יעיפו אותי מהאישפוז לא מטפלים ביציורים שמתאבדים (אם כל זה שהפעם לא רציתי להתאבד רק להרגיע את עצמי אבל איך האנשים האלה יבינו) נמעס לי מהמצב הדפוק של החיים שלי אחשו כך אי אפשר לחיות נראה לי שהערב אני אנסה אבל הפעם אם יותר תכנון מקדים מראש ופחות אימפולסיביות אז תודה לכלכן מצטערת שלא עזרתי יותר אבל כנראה ליצורים כמוני אין מקום אל פני כדור הארץ אז שלום

כאב לי לשמוע.. מקווה שעכשיו את יותר טוב.. ((((((((((((((חיבוק))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) מה זאת אומרת יעיפו אותך מהאשפוז?? למיטב ידיעתי זו מסגרת אשפוז היא מסגרת שאמורה דווקא להכיל מקרים יותר קשים וקיצוניים מאילה שאפשר להכיל בטיפול רגיל.. אז לא חושבת שיעיפו אותך.. האם זה אשפוז יום? חייבת לומר לך את לא יצור ויש לך מקום איתנו גם אם כולם ידחו אותך. גם אני מרגישה לפעמים בודדה ודחויה..מבלי שתהיה לי שליטה על כך. אפילו כאן הרגשתי ככה. לכן אני מבינה עד כמה את סובלת.. ושוב... חיבוק ... ושמרי על עצמך..ו..לפני שאת פונה לבליעת כדורים..כי אף אחד לא מבין אותך.. קחי נשימה עמוקה ודברי איתנו.. אנחנו כאן..

אני ממש מצטערת לשמוע על הסבל שלך הקושי והלבד, זה עצוב לקרוא שזה הפתרון שמצאת , שלא יכולת לפנות לעזרה... אני מבקשת ממך לא לחזור על כך, פני לעזרה את חשובה ויקרה לנו... ובטוחה שלעוד ברבה, זה נשמע שההורים שלך אוהבים ורוצים בטובתך אך לר יודעים כיצד להתמודד עם המצב, עדכני מה שלומך וכיצד את מרגישה? איתך אידה

אני לא מאמינה שלמישהו באמת נימאס ממך ,נראה שלאנשים שסביבך קשה מאוד לעזור לך כי הם אינם יודעים אייך לעזור , אולי אם תדברי,,,,,,,,,ותוציאי דברים שקשה לך איתם ,,,,,,,כולל למה את עושה מה שאת עושה הם יבינו שהכל בא רק מתוך כאב מאוד עמוק ושזו רק קריאה לעזרה ולא באמת נסיון התאבדות הם יבינו אותך ולא ידחו אותך , את לא סתם יצור - את אדם בשר ודם עם המון רגשות שכואבים תסבירי את עצמך מתוקה כדי שתוכלי לקבל את העזרה שמגיע לך לקבל כמו לכולן - בבקשה , אל תפגעי עוד בעצמך , כבר נפגעת מספיק !!!!! כנסי לכאן ושפכי מה שרע לך ויוקל , אל תשארי לבד עם כל הכאב חיבוק ענק -חטולית

התעוררתי והיה ג'ק גדול...הוא רץ בסלון...לא יודעת מאיפה היה לי את האומץ...ריססתי אותו...חצי בקבוק של ריסוס...והוא התהפך ומת...שמתי עלין דפי זהב...כבר שעה עברה ואני לא מפסיקה לרעוד....ומפחדת לעצום עיניים שלא יבואו קרובי משפחה שלו לחפש אותו....ובכל זאת....הצלחתי להרוג ג'וק...אצלי בבית!!!!!!!!! מי היה מאמין!!! גאה בעצמי ממש דמעה

דמעה????שם??? מה שלומך????? כל הכבוד לך!!!! זה אומנם מגעיל...אבל רק ג'וק, אני יודעת שזה קשה... אבל תנסי לזכור זאת! גאה בך, אידה

גו'ק גדול או קטן כולם בעיני מגעילים , לא רוצה בכלל לדעת שהם קיימים , לא לראות אפילו צל שלהם , מבינה אותך מאוד, יודעת מה ? אני חושבת שזו הפעם הראשונה שאני שומעת אותך גאה בעצמך על משהו שעשית ולא משנה מה זה היה , יודעת ,אני גאה בך כיפליים !!!! אם את לא מרססת את הבית נראה שתצטרכי לקנות כמות גדולה של מרססים כדי לעבור את הקיץ , כל הכבוד לך !!! חטולית

חיבוק מכל הלב.... דמעה

http://us.123rf.com/168nwm/POOH/POOH0705/POOH070500036.jpg http://farm1.static.flickr.com/153/365122716_f5694585e8.jpg?v=0 http://img.printfection.com/2/1148/693005/s8ote.jpg דמעה

לכתוב כל שבוע על נקודות אור זו עבודה לא קלה , זו עבודה שדורשת, מחשבה וכוחות... לא קל למצוא ולהתחבר... זה בסדר לקחת הפסקה...אבל לא לשכוח את נקדות האור ... לעצמך....כל אחת לעצמה זה חשוב!!!! שבת שלום אידה

שחפונת אם לא איכפת לך... (טוב אני לא מצפה לתשובה) הרי שהעובדה שאת אומרת מה את מרגישה ולא מושכת את ההחלטה עוד ועוד כי לא נעים לך... אני חושבת - בטוחה - שזו נקודת אור :-) שבוע ניפלא לך - ונקודות האור ימשיכו להאיר לך עם או בלי שתעדכני אותנו באופן מסודר

במנהטן ,השמיעי קריאת כיוון

תודה גל הכל בסדר... זה דוקא מקום שאני עוברת בו... מי שראה את זה , אמר שזה היה ממש מפחיד, לא נעים... פעם שניה בתקופה האחרונה. מה שלומך את? אידה

אייך שראיתי את המחט מתקרבת לזרוע שלי החוורתי כמו סיד ועמדתי להתעלף היא היתה מאוד סבלנית ועזרה לי לשכב על המיטה ודיברה איתי והרגיעה עד שהצבע חזר לי לפנים ולא הרגשתי את הדקירה אבל אחר כך הרגשתי עלפון אז היא הרימה לי את הרגלים למעלה שיזרום לי הדם ולאט לאט היא אוששה אותי עם מים גם כל הזמן פחדתי מתופעות הלוואי הנדירות לא פחדתי מהזריקה עצמה כי קראתי על החיסון וגם על מחלת החצבת לא היתה לי הרבה ברירה ומסתבר שבאותו יום שהייתי במיון היו כמה חולי חצבת לכן הם קראו לי להתחסן תודה לאל שזה עבר היא אמרה לי שיכול להיות שאני אחלה אבל בצורה קלה בעקבות החיסון ביום ה5 עד 12 לחיסון נקווה שזה יעבור בשלום

טוב שזה מאחוריך.. שתהיהי לך שבת שלווה דמעה

http://www.3dscreensavers.us/prev/jumping-dolphins3d.jpg דמעה

גאה בך!! שמחה שעברת זאת... ושהאחות עזרה לך והייתה נחמדב ותומכת, תרגשי טוב אידה

פה ליד הירקון-קרן פלס "פה ליד הירקון אשב עד שאמות שוב ושוב לשוב על אותה הטעות ליפול וגם אם לא אוכל לקום עוד למלא חללים בתהומות ושיאים לא יכולה לסבול ימים אפורים פה ליד הירקון אשב עד שאמות שוב ושוב לשוב על אותה הטעות לחיות זה גם כאב לא רק האושר מחפשת אשמים לכל הרעש בתוכי הרבה יותר קשה להאשים את עצמי אם ארצה לא אחשוב גם עליו על ידיו שיגעו בכל מי שיבחר לגעת אם ארצה אתרחק לא אתן שיגיעו אלי זה מסוכן מדי פה ליד הירקון אשב עד שאמות שוב ושוב לשוב על אותה הטעות מילים יתמוססו עם בוא הקיץ איש לא יאסור עליי לפגוע בי רק אני יכולה לנעוץ את החץ בגבי אם ארצה לא אחשוב... שייגע בכל מי שיבחר אם ארצה אתרחק לא אתן שיגיעו אלי כי מסוכן מדי פה ליד הירקו" דמעהן

היי דמעה? שיר חזק, מה איתך? אך חגגת את יום הולדת? האם ההרגשב הזו של יום ההולדת? הרבה פעמים אנחנו מצפים ליום ההולדת, ןדוקא כשהוא מגיע.... בום... אכזבה והרגשת כבדות מקווה שישתפר אידה

מקווה שהיום את עושה רק דברים כיפיים ומצליחה להרגיש שהיום הזה כולו שלך ובשבילך!!! מאחלת לך קודם כל הרבה בריאות הרבה אהבת ונחת מהבנות הרבה ימים נעימים שיגרמו לך להרגיש טוב עם עצמך ועם העולם מומולדת שמחחחחחחחחחחח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שחף

מזל טוב ממני!! שיתגשמו כל משאלות ליבך ושיהיה לך טוב.. סמויה

מזלללללללללללללללל טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב ליוםםםםםםםםםםםםם ההולדתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת מאחלת לך שמעכשיו יקרו לך רק דברים טובים ושכל הדברים יסתדרו ושיהיה לך שקט נפשי שלוה שתהיי מוקפת בהרבה אור וכמובן בריאות מאחלת לך מעומק הלב ומחבקת בעדינות גל

ביליתי היום ממש טוב...ובערב הלכתי עם הבת הגדולה שלי לראות סרט וחשבתי שיהיו שם טריגרים אבל ממש היה כיף.... תודה על הברכות לילה טוב http://dl8.glitter-graphics.net/pub/900/900688h6xwe8rb06.gif דמעה :)

יום הולדת שמח יקרה!!!! יום הולדת עדן מילים: ארצ'י בטלר, ג'קי עובד, יעקב לאמעי ויצחק ברנס לחן: משה דץ, ג'קי עובד, יעקב לאמעי ויצחק ברנס happy birthday זה היום לחלום נתגנב ביחד it's a celebration זה בא לי פעם בשנה. happy birthday to you חלומות יתגשמו אם נחגוג ונרקוד עד הבוקר happy birthday to you שהשנים יעברו בכיף בשמחה ובאושר. מאחלת לך את הטוב שבעולם אושר בריאות הערכה , אהבה עצמית וגם הרבה מסביב מכל הלב אידה

ברכות לך יקרה המון אהבה ואיחולים לימים טובים של אור ותקוה ליז

תודה רבה רבה על הברכות.... קצת מנותקת היום אז אין כל כך מילים חוץ מתודה.... דמעה

יום הולדת שמח זו רק ההתחלה של הברכה. כי בעצם רציתי לאחל לך הרבה מהכל ובעיקר שמחה. ולאחל הצלחה בחיים ואין סוף אהבה שצחוקך יהדהד מהלב וליבך יהיה מלא ידידות וצהלה שכל מי שימצא סביבך יחוש רק אושר וברכה שבריאות ומזל יהיו לך כל חייך לא רק השנה יום הולדת שכולו אהבה וברכת מלאכים לכל השנה http://www.zerli.co.il/ProductDialog.aspx?pid=393&sid=28&lang=he כל שתבקשי לו יהי שבת שלום חטולית

יום דווקא מוצלח מאוד מאוד עמוס כמעט בלי זמן פנוי מהבוקר עד הלילה ואולי זה בדיוק מה שעשה אותו למוצלח יותר במיוחד נהנתי בשיעור ציור היום בכלל לא ציירתי אלא דווקא פיסלתי על הבד בטכניקה מאוד מעניינת שהמורה לימד אותנו והוא הביא לנו בדים ענקיים (יחסית למה שהיה קודם) - בגודל של גיליון אז זה היה ממש כיף לפסל בגדול על בד ענק השלב של ציור יבוא בשיעור הבא בעצם רק התחלתי את העבודה יקח לי עוד שיעור או שניים לסיים אותה מעניין מה יצא מזה בסוף..... והחרדות.... החרדות תמיד שם.... כל יום תופסות גוון קצת אחר כנראה כדי שיהיה פחות משעמם :) אבל בתחלס - הכל אותו דבר

נראה לי שהחרדות הן רק ענין של תהליך הפנמה , של גישה אחרת לעצמך ולמה שבאמת מגיע לך ומגיע רק טוב ,עם מעט סבלנות אני מאמינה שגם זה יהיה מאחורייך לפחות את נהנית מפסול על בד ,ואם ישנם ימים פחות קשים שפשוט עוברים ביעף כי את עסוקה , זה גם משהו טוב לדעתי חטולית

רואים אותך כאן הרבה יותר בימים האחרונים זה הלו"ז נהיה פחות עמוס? או שסתם עניין של מצב רוח? כך או כך, שמחה מאוד שאת כאן את תורמת המון :) איך החיים? מה קורה עם הטיפול שרצית להתחיל?

תודה על ההתעניינות.. נכון.. רואים אותי יותר כאן. אני עליזה כילדה בימים האחרונים.. קורה לי דבר מופלא.. הכרתי בעבודה מישהי.. חברה.. אחרי שנים של יובש ובדידות בלי חברים בכלל. והיא מיוחדת ומצחיקה אותי עד דמעות.. סיפור ההיכרות שלנו מעניין. בהתחלה פחדתי ממנה. לא רציתי בכלל ליצור איתה קשר עין יש לה סטייל גברי לגמרי - קעקועים,עגילים וכו'. פחדתי בכלל לדבר איתה שלא "תאכל אותי" כי אני מזה עדינה ביחס אליה.. שמיים וארץ.. והיא כזו פלפלית ובולטת ואינטיליגנטית מאוד..עם אופי ומורכבת.. ואני כל כך מופנמת.. ותמימה.. ופשוטה..לגמרי.. ויום אחד פשוט התוודענו בפינת קפה.. וזה מדהים כמה אנחנו שונות במראה- כמה דומות בנפש. סתם כזה מפה לשם גלינו ששתינו גדלנו בלי אב מגיל שנה ולשתינו יש אם צעירה מאוד ולשתינו משפחה צעירה מנישואין שניים וכו' וכו'. אה.. ולאחרונה שתנו קנינו ארנק זהה של המעצבת נטע שדה! היא אצל מטפלת באומנויות.. ולא מזמן המטפלת אמרה לה שהיא הולכת לפגוש מישהי עם פצעים כמו שלה.. ו..אני פתאום הייתי שם.. כל כך שונה ממנה וכל כך דומה. בכל מקרה אנחנו עדיין מהוססות אחת ביחס לשנייה שתינו פוחדות להיפגע אז שומרות איזשהוא מרחק. ו..אולי יש מצב (הנה צפייה) ש..נתוודע יותר ואתן יודעות נשתף בסודות יותר עמוקים. ביינתיים זה מוקפא. לא כל כך מהר.... אני לא בוטחת..מפחדת להיפגע ובכל זאת- זה מקום עבודה..לא רוצה להפסיד את העבודה בכלל אכזבה על רקע אישי..

שמה שמושך אותה אליי ומסקרן אותה- זה העובדה שאנחנו בנות אותו גיל בעצם אני יותר במס' שנים אבל היא הייתה בטוחה ע"פי המראה החיצוני שאני איזה פקינג 20 וקצת או אולי פחות?? והיא כל כך הופתעה לדעת את גילי האמיתי..וכשהסתכלה בעיניי התוודתה שהיא משום מה לא רואה בהן את העומק הדרוש לאישה בגילי אלא נשקפת מהן תמימות של ילדה בת 4 וזה חידה בעיניה . כי אמרה שלמרות שיש נשים בגיל כמו שלי שרזות מאוד ונעריות בכל זאת כבר רואים בפנים ובעיניים שהן בגיל שלהן ואצלי גם תווי הפנים ילדותיים ולא מראים בכלל את הגיל. למרות שאני מתאפרת ומטפחת את עצמי לעיתים בקפידה כל זה, לא מבגר אותי בכלל משום מה למרות שאני רוצה.. אז צחקתי ואמרתי בלי להתבייש שמה אני יעשה ככה אני - לא מ'פותחת! וכששמעה שיש לי ילדים אז בכלל..

בלי מילים קשה מדי ;-( יותר מדי.

אפשר לשלוח חיבוק גדול מנחם ? אני כאן אם תחליטי בכל זאת לשתף חטולית

שהחיוך העצוב ששלחת יהפוך עד שקיעת השמש לחיוך ענקי וזוהר.. או לפחות.. עד מחר בבוקר.. תני לעצמך קצת זמן להרגיש יותר טוב.. השמש שוב תזרח... גם אצלך בלב..

איזה כיף לראות אותך כאן שוב תומכת בכולנו שוב ומחזקת - מרפרפת בין כולנו כמו פרפר נהדר בשדה פרחים ומחלקת לנו צוף במקום לקחת מאיתנו.. תמיד מתוק בלב לקרוא אותך.. כבר אמרתי שיש לך יכולת נתינה מופלאה??

מה שלומך? מצטערת שכל כך קשה, נסי לשתף אותנו יותר... מה קורה? דואגת אידה

הכל קשה לי מדי. לא עושה כמעט כלום ולאחרים זה נראה כאילו שאני חיה את החיים הטובים כי אין לי כמעט עומס. כי עובדת רק בבוקר. ורק מעט שעות כל יום. וכי שאר היום חופשי ואני רוב הזמן רק ישנה או סתם במיטה. לאחרים זה נראה כאילו שאני בפסק זמן. אבל אפילו המעט הזה שעושה- עושה אותו בקושי. ממש בקושי. הכל קשה מדי. סוחבת את עצמי בקושי כל שבוע לטיפול. קשה לי לשבת שם. קשה לי לדבר. בשבוע שעבר הייתי צריכה ללכת שוב למיון, כי פגעתי בעצמי, וזה יצא משליטה. לפני שבוע וחצי כמעט שמתי סוף. להכל. פשוט להכל. כבר ממש נמאס לי. לא יודעת כמה עוד אני אוכל להחזיק ככה, בתוך זה. עם זה. לילות לבנים. המון לילות לבנים. ולא ישנה כמעט. ואוכלת בכמויות. בהמה אחת..אחת ענקית...ולא מצליחה לעצור מלפגוע. דרך האוכל. דרך החתכים. ושבוע שעבר שברתי שיאים אישיים בעניין הזה, כשמרוב כל הכעס שהצטבר אצלי, שלא ידעתי איך להוציא אותו- דפקתי את היד בקיר. דפקתי אגרוף ממש ממש חזק בקיר. ולכן גם הגעתי למיון, מחשש לשבר. בסוף זה היה רק סדק. "רק סדק". שהיה יכול להימנע אם לא הייתי מטומטמת. פשוט קשה מדי. מנסה לא להישאב לזה. באמת שמנסה. לא לתת לזה לנהל אותי. אבל פשוט לא מצליחה. לא מוסוגלת. אין לי כוח מול זה. והכל, כל דבר הכי קטן, נראה לי קשה לעשות אותו. הכל. רוצה רק להישאר במיטה הזאת מתחת לשמיכה, ולא לצאת מפה יותר. לא לזוז מפה.

עדיין עם סחרחורות ולחץ עמום בראש אבל הרבה יותר טוב ממה שהגעתי למיון, הדימום הקטן שהיה נספג הפסיקו לי יומים את הכדור לדילול דם וזה עזר באמת קיבלתי ימי מחלה לנוח בבית אני מקבלת הרבה מכות אבל זאת היתה כנראה יותר מידי תודה על כל התגובות החמות שלכם ריגשתם אותי

גלגלושש שמחה לשמוע שאת כבר בבית , בטח הרגשה נהדרת רוצה לשתף במה שקרה לך ? ממש דאגתי לך חטולית

מסוחררת וקצת לחץ בראש ואין כמו מחוץ לבית חולים, הפינה שלך, וכל סדר היום שם בדיקות ובדיקות ובדיקות השתדלו מאוד להיות בסדר והיו מאוד עדינים יאמר לזכותם הייתי בכרורגיית כלי דם אייך הכל התחיל, נסעתי לעבודה במונית שירות הייתי עם תיקים בגלל שעשיתי שבת במקום אחר לא רציתי לשבת בספסלים הקדמיים בגלל כל הקטע שנוגעים בך להעביר את הכסף אז הלכתי ליד החלון בספסל האחורי ולא שמתי לב חטפתי מכה חזקה מהפלסטיק הקשיח בחלק הקדמי של הראש התיישבתי בספסל שמתי מוסיקה וניסיתי לא לחשוב על המכה שהגעתי לעבודה שמתי קרח והרגשתי בסדר פחות או יותר למחרת בבוקר קמתי עם סחרחורת ולחץ בראש חיכיתי וראיתי שזה לא עובר ובעידודה של זאת שאני גרה אצלה קבעתי תור לרופאת משפחה שהלכתי אליה פעם ראשונה כי הלכתי תמיד לרופא שלי איפה שגרתי והיא היתה בסדר אמרה לי שלא מוצא חן בעיניה מה שאני מרגישה ושהיא רוצה שאני אלך למיון ושאני אעדכן אותה למחרת מה קורה לא רציתי לנסוע למיון ולקח לי זמן עד שלקחתי את עצמי וגם זה שהייתי צריכה לעדכן ישב לי בראש במיון הייתי משמונה בערב עד שתיים לפנות בוקר שהעלו אותי למחלקה עשו לי סיטי והודגם דימום קטן חיברו אותי לאינפוזיה של נוזלים כי לא אכלתי כמעט והייתי בהשגחה לא נתנו לי יומים את הכדור לדילול דם ואתמול בערב עשו לי סי טי חוזר ואז הדימום נספג והיום שוחררתי הייתי כל הזמן הזה לבד מרגע הגעתי למיון עד האישפוז וכל הבדיקות לבד כולם באו עם מלווים ואני לבד ולא היה לי קל כל הבלאגן הזה גם נלחצתי מהדימום כי זה לא פשוט אבל תודה לאל זה מאחורי עכשיו קיבלתי להיות במעקב נוורולגי וימי מנוחה

מקווה שהכל יהיה בסדר..וימשיך להיות בסדר ושתחלימי במהרה..ותשובי לאיתנך. פגיעת ראש גם לו הקלה ביותר מאוד מסוכנת.. שמרי על עצמך.. סמויה

צריכה ללכת למיון כי דימום נספג בדרך כלל אבל בגלל שאני לוקחת מדלל דם הסיכון כפול ומכופל לכן הייתי חייבת להיות בהשגחה

דאגנו לך יקרה, מקווה שעכשיו הכל בסדר, החלמה מהירה אידה

ציפיות http://www.tsocktsarina.com/blog/images/2007/01/pillowcase.jpg הן לכריות http://www.germes-online.com/direct/dbimage/50229790/Pillow.jpg בלבד!!!!!!!!!!!!!!!!! אסןר לצפות לשום דבר אף פעם!!!!!!!!!!!!!! ככגודל הצפיה כך גודל הנפילה... תפנימי כבר דמעה דפוקה.. דמעה

חוץ מדפוקה ומטומטמת אני בהחלט מסכימה איתך כגודל הצפיה גודל האכזבה - למדתי ולומדת עדיין על בשרי , וזה לא הופך אותנו לא למטומטמות או לדפוקות , נורמלי לגמרי לאנשים לפתח צפיות ולא חשוב על מה,,,,,,,, חטולית

את לא מטומטמת ולא דפוקה ואכזבה זה חלק מהחיים חיבוק ממני תור והלאווי שכל יתגשם לך כמו שאת רוצה אמן כן יהיה רצון

נכון אמרת- כגודל הציפייה כך גודל האכזבה.. ציפיות הן רק לכריות.. המשפטים הכל כך נכונים הללו גורמים לאנשים לא לרצות בכלל לצפות.. צפייה לדברים שיקרו לאנשים זה הדבר הכי טבעי שבעולם.. אין בן אדם שלא מצפה בדיוק כמו שהוא נושם או אוכל.. ואת לא מטומטמת בכלל או דפוקה שציפית, רצית או קיווית. זה נורמלי בהחלט.. אבל ציפיות לא תמיד מתגשמות ולא כיף ולא נעים בלשון המעטה.. אבל צריך וזה בסדר להמשיך לצפות ולחלום ש... זה טבענו. אבל את יודעת מה הכי הכי כיף? שדווקא שכשאת לא מצפה לכלום- פתאום מגיעה ישועה..או אור.. ממקור לא צפוי , כל כך לפתע ובהפתעה.. אושר גדול!! החיים מלאים הפתעות.. (מאחלת לך את זה..) מסקנה: גם אם נצפה או לא נצפה לדבר שיקרה- מה שצריך לקרות יקרה ועוד איך יקרה! בין אם נרצה או לא נרצה.. ומה שציפינו שיקרה ולא קרה- לא נורא כל עכבה לטובה! ובינתיים נמשיך לצפות...- כריות, שמיכות , כריות עם צמר בפנים כריות עם נוצות אווז אה.. ו.. כריות סינטיות כבר הזכרתי??? סתם.. סתם נכנסה בי רוח שטות..

לא מסכימה...לא מטומטמת וחלילה לא דפורה! לפעמים הסביבה לא תמיד יודעת מה הציפיות שלך, לפעמים צריך לומר בפרוש, האם את אומרת? מבהירה את הצפיות שלך? האם הסביבה יודעת את צפיותך??? מחבקת אידה

זאת שאיכזבה אותי יודעת את הציפיות שלי... עכשיו אני כבר מבינה שטוב שיצא ככה... זאת מישהי שעדיף שלא תהיה חלק מחיי... אבל כשזה קרה אני מאוד נפגעתי.. דמעה

שיר שמתנגן המון בטלויזיה בזמן האחרון , מאמינה שכל אחת יכולה למצוא איזשהו קטע להתחבר אליו מי היה מאמין בועז מעודה ומארינה מילים: קרן פלס לחן: קרן פלס לחכות שיבוא הצלצול כל החופש נעול שם מחוץ לגדר בדירה על הריצפה מתפזרות מחשבות לא טובות שצריך לסדר שעורים בפסנתר, לא פשוט להתמיד את תגידי למי זה עוזר כל הדרך לאט, קצת בשמאל קצת ימין ובכל זאת הגעת מי היה מאמין? ורצית שהעולם ידע למצוא אותך האבודה בין כל המהומות ומכל החלומות הבנת כבר את הדרך שאת לבד בתוך חידה שלא תמיד יש מי שיבין אבל הי מי היה מאמין חלומות שעיניך עוצמות לפעמים רק הבוקר חושף ואתה כבר מתחיל להכיר את השביל הקבוע בנוף החולף זה יכול לעייף ,כבר מזמן אתה כאן ועדיין המשכת לרוץ השפתיים אומרות רק הגוף לא מבין ובכל זאת הגעת מי היה מאמין ורצית שכל העולם יראה שגם אתה קיים בין כל המהומות ומכל החלומות כבר הבנת את הדרך שלפעמים אתה נלחם שלא תמיד יש מי שיבין אבל הי מי היה מאמין ועוד יהיו לך רגעים קשים, אז מה זה לא אומר שלא מגיע לך האושר למה אף שמחה שלך אף פעם לא שלמה אפילו אם שילמת ביוקר תמלאי את עצמך בשמש את צודקת לא תמיד יהיה לך אור תיקח אויר ותצעק עכשיו בקול מגיע לי הכל, מגיע לי הכל מגיע לי הכל, הכל הכל ורצית שהעולם ידע למצוא אותך האבודה בין כל המהומות ומכל החלומות הבנת כבר את הדרך שאת לבד בתוך חידה שלא תמיד יש מי שיבין אבל הי מי היה מאמין זה יכול לעייף ,כבר מזמן אתה כאן ועדיין המשכת לרוץ השפתיים אומרות רק הגוף לא מבין ובכל זאת הגעת מי היה מאמין ליל מנוחה - אוהבת המון חטולית

וואללה, איזה שיר..... מתחברת כמע לכל מילה ומילה ויותר מכל הדהדו לי בראש המילים "בדירה על הריצפה מתפזרות מחשבות לא טובות שצריך לסדר" רק שהן מתפזרות אצלי בראש :) כמה הייתי שמחה לזרוק אותן על הרצפה ולהיות מסוגלת להירדם שיהיה פזורות איפה שבא להן רק לא בראש לי זה מוציא אותי מכלל התיפקוד אני בקושי זוכרת מתי אני צריכה ללכת לעבודה, מתי אני צריכה ללכת ללימודים פעם מגיעה ופעם לא לא מבינה איך אפשר להמשיך ככה ואין טיפול מסודר בגלל שהקבוצה הטיפולית לקחה את היום הקבוע של הטיפול ודווקא עכשיו, כשאני צריכה קביעות לפחות במשהו ובעיקר בטיפול, כי קשה להתמודד עם הכל פתאום אין יום קבוע זה מתסכל ומלחיץ עוד יותר אולי אני אוותר על הקבוצה וזהו?!

גם אני מאוד אהבתי את השיר והתחברתי אליו , אולי גם בגלל כל המצב שלי בזמן האחרון ,אולי גם בגלל כאבי הראש הבלתי פוסקים ואולי בגלל כל המחשבות שלא מרפות והבלגן בראש - מבינה אותך , באמת נכון שכשדברים לא מסודרים בתוך מסגרת שעות או שאין בהם קביעות מאוד קשה מתסכל ומלחיץ , אבל את מבינה שזה לא תלוי בך נכון ? ולמה שתוותרי על הקבוצה ? את הרי יודעת כמה היא חשובה לך ,אולי בתוך זמן קצר זה גם יסתדר ? חכי בסבלנות נשמה , יש לך המון על הראש עכשיו , תני לזה זמן ותראי אייך מתפתחים הדברים חטולית

עייפה בעיקר מותשת מהמחשבות ומהחרדות לגבי מה שיהיה לגבי איך שיהיה מה אני אמורה לעשות, כשהבחור שפגשתי עובד עם אבא שלי? אני אמורה להסתיר ממנו דברים כדי לא להזיק לאבא שלי? גם ככה כבר די הזקתי אמרתי לו שאני נפגעת גילוי עריות הייתי חייבת, כדי להגן על עצמי כדי להסביר לו שלא פשוט לי עם יחסי מין כדי שיהיה יותר זהיר ועדין איתי וחוץ מזה אני אמורה לשתוק? שוב פעם לשמור סודות? איך לאזעזל חיים בעולם הזה? שחף

תאמיני לי כל הכבוד לך שדיברת בגילוי לב.. אני, מעולם לא היה לי אומץ.. ל.. הגיד בפנים לבחור.. היה לי ברור מאליו שצריך להסתיר.. מה השאלה בכלל! אפילו מעצמי הסתרתי.. טוב נו, כבר סיפרתי לבעלי השנה ( כי היום זה כבר משהו אחר..בעקבות הטלטלה..שעברתי..לא מזמן שהביאתני לפורום הזה..) אבל באמת שחף נדהמתי לשמוע את זה! אז מה.. איך בדיוק ממשיכים הלאה אחרי שמספרים? האם הוא יילך.. האם יישאר בסביבה.. מה הוא יחשוב.. איך אני מבינה את החרדות שלך!! את לא מתארת עד כמה.. אוף.. לא פשוט.. הלוואי והייתה ככה הארה בעניין או עצה לשלוף מהכובע.. אבל לא! מצטערת בנישה הזו אני לגמרי סתומה.. אני! שיש לה תמיד מה להגיד על כל דבר ובכמויות! אין לי אפילו דעה..את קולטת? בכל אופן, מעניין לשמוע מה יקרה.. מחזיקה לך אצבעות.. לילה טוב..

שחפיתוש מקסימה שלי מבינה אותך לגמרי ואת כל החרדות שמלוות אותך , רוצה לומר לך שאת אמיצה ביותר שהעזת לחשוף את הפגיעה שלך מול הבחור החדש ,אם הוא באמת מעונין בך הוא ישאר איתך , כיום לא בושה לחשוף פגיעות מכל סוג ויש המון אהדה בקרב הציבור הגברי והבנה למצב, כך שתנסי לזרום עם המשך של המון אומץ כי כמו שאמרת את חייבת להגן על עצמך באיזו שהיא דרך , ואם הוא ישאל שאלות שלא נוח לך לענות פשוט אמרי לו שמוקדם מידי מבחינתך לחלוק איתו את הפגיעה שלך ,שצריך קודם לבנות מערכת יחסים שמתבססת על אמון והבנה למצב , ואם יגיע הזמן שתוכלי להיחשף לפניו תדעי שאת במקום הנכון , הוא עובד עם אבא שלך , הוא יודע שהוא אבא שלך ? את פוחדת שהוא יגלה את הסוד שלך לפני שתוכלי לעשות ???? מה ??? לדבר איתו על,,,,,,,,, את יודעת , תמיד רצים לנו סרטים בראש שמטילים עלינו אימה וחרדות , הייתי שם לפני המון שנים ,לפני שנולדת , כן כן , והיה לי את האומץ לספר לחבר שלי שהפך להיות בעלי על פדיעה אחת בלבד רק בגלל שנורא פחדתי מאותו פחד שלך ,הוא לא נבהל והיה מאוד סקרן לדעת עוד ,עם הזמן כשהוא רכש את אמוני יכולתי לספר לו נתח מאוד קטן על,,,,,,,,וכבר היינו נשואים , אז אל תיבהלי , מבינה אותך מאוד , קשה לחשוף פרטים כאלה קשים בפני אדם חדש , רק תנסי לראות כמה התקדמת ,את מסוגלת היום לבוא ולומר נפגעתי , קרה לי כך וכך , זה צעד עצוםםםםםם , את רואה את עצמך אומרת זאת לפני כמה שנים אחורה ? אמיצה ומקסימה שלי , כל הכבוד לך שאת מעיזה ,אני לפחות גאה בך המון ,זה צעד לא פשוט בכללללללל חטולית

תודה לכן על התמיכה :) רק לא הבנתן נכון את החרדות שלי החרדות הן לא בגלל שסיפרתי זה מרגיש לי בסדר זה מה שהיה נכון לי לעשות וזה לא מה שיבריח אותו לפחות בנתיים הוא עוד לא ברח :) החרדות הן בגלל שאני לא אוכל להגיד שום דבר חוץ מהמשפט הבודד הזה ש"אני נפגעת גילוי עריות" בגלל שהוא מכיר את אבא שלי, עובד איתו באותו מקום ואני חוששת שאם אני אוציא עוד מילה אחת מהפה זה יזיק לאבא לא יודעת איך, אבל אני מפחדת וגם לבחור הזה לא נעים שהוא מכיר את אבא ונפגש איתי עוד לפני שגיליתי לו בנתיים הוא בכלל ביקש לא לספר לאבא שאנחנו נפגשים שגם עם זה יש לי בעיה ואני מתכוונת לדבר איתו על כך שזה לא מקובל עלי אבל מה שכתבתי קודם, זה שאני לא רוצה לשמור סודות וחוץ מגילוי עריות היו עוד דברים, עוד טראומות העבר שלי מורכב מיותר מדי דברים הרסניים ואני מרגישה שאני צריכה להסתיר את זה ואני לא רוצה לא רוצה לשמור סודות כי על סודות לא בונים מערכות יחסים ולא יודעת מה לעשות עם זה ואם הייתי מספרת לו והוא היה בורח אז שיברח כי אז זה אומר שהוא לא מתאים לי רק מי שמוכן לקבל אותי כמו שאני עם כל הדברים החיוביים והשליליים גם יחד מתאים לי בתור בן זוג ואם למישהו יש בעיה עם הפגיעות שעברתי בילדות אז שילך לחפש את החברים שלו

גל מוסרת שהיא מאושפזת מאתמול עקב חבלה בראש. מצאו דימום קטן...לכן היא בהשגחה...תחזיקו לה אצבעות שהכל יסתדר... דמעה

תמסרי לה רפואה שלימה ........... מסכנה! שולחת חיבוק ותודה על העידכון

רפואה שלמה לגל ממני מקווה שהכל יסתדר במהרה והיא תשוחרר שחף

מה ??? מה זאת אומרת חבלה בראש ? מה קרה לה ? יש לך עוד פרטים על הארוע ? אם תוכלי לעדכן אשמח לדעת ,,,,,,,,,, מסרי לה החלמה מהירה , שתרגיש טוב והמוני חיבוקים חמים חטולית

אייך את היום ? הלוואי שיש שיפור ליל מנוחה -חטולית

ד"ש חם החלמה מהירה מחזיקה אצבעות מתפללת אידה

היום גיסתי סוף סוף משתחררת מהבית החולים ומאוד משתוקקת לראות את הילדים. אז הכנתי לה הפתעה חמודה .. (חייבת לציין שזו העבודה הראשונה שלי שאופטימית .. ) וזה מה שיצא : http://www.zix.co.il/viewer.php?id=775825726.JPG ועוד כמה תמונות מהשעה האחרונה.. לראשונה עם קוקיות.......... http://www.zix.co.il/viewer.php?id=431918877.JPG http://www.zix.co.il/viewer.php?id=1016488508.JPG http://www.zix.co.il/viewer.php?id=443600112.JPG זהו.. עכשיו היא נרדמה.. ואני הולכת להתארגן.. יומטוב שיהיה לכן בנות..

http://www.zix.co.il/viewer.php?id=205644528.JPG

בובית.. הי לך יקרה - יופי של משפחה באוירה אופטימית והתמונות עם פו... ממש סטודיו לצילום פתחת לך רפואה שלמה והמון בריאות לגיסתך לך וכל המשפחה 3> ליז

ברוך רופא חולים לגיסתך , הלוואי שתחלים מהר עם בובה כזו וקבלת פנים כזו חמה אין ספק שיתן לה המון כוח נפשי להילחם כדי להחלים לגמרי חטולית

מקסימה.................... וקבלת פנים....כל הכבוד אידה

אפילו על עצמי אין לי שליטה.. סוף לסיפור - יהודית רביץ " שום הפתעות אין בסיפור שוב הדמעות על האיפור החגיגה נגמרת המסכה נושרת ושוב הדמעות על האיפור והחיוך שעוד תפור נפרם משפתותיך נפרד כבר מעליך וסוף לסיפור. כל הקסמים תמו חלפו כל האורות כבר נאספו הזמן שאין רופא לו חמק חלף כמו פלא ורק הזיעה על הפנים כובע מעוך ריק משפנים כל הצופים כבר קמו כל התשואות נדמו פרחו היונים. גם האמת, גם הבדיה מה שהיה, כמו לא היה נמוג כהרף עין ורק אתה עדיין ושוב הדמעות על האיפור והחיוך שעוד תפור נפרם משפתותיך נפרד כבר מעליך וסוף לסיפור." http://www.mardigrasmasks.com/nws-common/mardigras/products/400.jpg דמעה

מצטערת שהמצב קשה כל כך איתך

מי עשה אותך ה'?! ומי נותן לך את הזכות להחליט של מי החיים שווים יותר.. ועל מי אני כועסת? עליו? על עצמי? על ה'? אז היא ברשימת המתנה ואני ברשימת המתנה וגם ההיא ברשימת המתנה וכמונו עוד הרבה רשימת המתנה המתנה למה? בקצב הזה... למוות רשימת המתנה... להצלה רשימת המתנה.. כל החיים הם המתנה.. הם תור ארוך..... ואנחנו מדברות והיא אומרת שהיא רוצה להבריא כי נמאס לה כבר ואני שותקת מהנהנת והשניה אומרת שהיא מעריצה את הרזון הזה ואני מחייכת וההיא כועסת ואני מפשרת ומסכמת אנחנו חולות ואנחנו ממתינות והוא אומר ומדבר על כל הפעמים שהוא נותן לי סיכוי ואני אף פעם לא לוקחת ומי אמר שהפעם זה היה שונה... ואני שותקת.. הוא צודק... והוא אמר שהמצב מסוכן אבל.... יש הרבה בנות ואני אומרת שאני יכולה להמתין והיא אומרת שאולי אין לנו זמן להמתין אנחנו מצלצלות לעדי כרגיל שיבוא שיצעק כי לא שומעים אותנו והן הולכות להתראיין בעוד כתבה שתנסה להסביר שאין מיטות. ואנחנו נמשיך לחכות והיא תצלצל באמצע הלילה כי הלבד המפחיד כי אנחנו ברשימת המתנה ואנחנו מחכות רק לפעמים כבר לא זוכרות למה

רשימת המתנה...לצערי מוכר מאוד...הם אומרים תחכי עד שהמצב שלה יהיה בלתי הפיך ואז תהיה עבורה מיטה....ללא המתנה...אבל אז יהיה כבר מאוחר מידי..ועד אז תמשיכי איכשהו להתמודד ותסתכלי מהצד איך המחלה הזאת גומרת אותה...לאט אבל בטוח.. שולחת חיבוק דמעה

אני באמת לא יודעת על מי לכעוס.... הלכתי לאיבוד בכעס שלי נשאר לכעוס על עצמי עח זה שבכל פעם מחדש מביאה את עצמי לאותו מצב.. הבעיה היא שגם במצבים הקריטים אין מיטה השבוע התאשפזה חברה שלי כשהיא במצב גסיסה אחרי שגם היא חיכתה באותה רשימת המתנה יש פיתרונות ביניים לא יעילים יש את האישפוזים בפסיכאטריה או לשבת ולחכות.... כשכל יום הוא גיהנום... מה שלומך? איך הבת שלך? מצטערת לשמוע שגם את נתקלת באותה חומה. חיבוק

לא יודעת מה לומר מרוב שזה עצוב וכואב מזכיר לי תנאים של " מחנה השמדה " חלילה וחס

היום בערב הקראת לילדי את הסיפור על הנסיך הקטן. הפרק שריגש אותי במיוחד היום הוא הפרק על הנסיך והשושנה. יום אחד גילה הנסיך הקטן בעולמו נבט חדש. הוא חש כי יצא ממנו דבר מופלא ואכן עבר זמן רב כי השושנה לא מיהרה לצאת והתכוננה עוד ועוד להיות יפה. וכך אחרי הכנות מדוקדקות פרחה לה עם זריחת החמה.. הנסיך הקטן היה מסנוור מיופיה,, הוא שירת אותה בנאמנות ודאג במסירות לכל גחמותיה הקטנות והמרגיזות. לבסוף, כיסה אותה בכיפת זכוכית שתגן עליה מפני רוח פרצים וציפורניי חיות טורפות. יום אחד החליט הנסיך הקטן שדי לו ורצה לעזוב..דבר שהתחרט עליו נואשות מאוחר יותר ולא פסק מלהתגעגע אליה. "השושנה שלי מילאה את כל הכוכב בריח הניחוח שלה, אבל אני לא ידעתי להנות מזה.." "עניין הציפורניים החדות הטפשי הרגיז אותי, היה עליי פשוט לחוש את הרוך, מבעד לתחבולות שלה.." הפרק הבא עשה לי עצוב והיה קשה לי לסיים את קריאתו: "כשהשקה את השושנה בפעם האחרונה ועמד לכסותה בכיפת הזכוכית שלה, הרגיש שהוא רוצה לבכות. "שלום", אמר לשושנה. אבל היא לא ענתה לו.. הנסיך הקטן הופתע שאינו שומע הפעם תלונות. הרוך השקט הזה היה בעיניו חידה. השושנה הודתה שהיא בעצם אוהבת אותו ושבאשמתה הוא מעולם לא ידע. ואז ביקשה ממנו להסיר מעליה את כיפת הזכוכית. "אבל הרוח.." אמר הנסיך אך השושנה המשיכה להתעקש.. אף רוח לא תגרום לה לצינון הרי היא פרח. חוץ מזה, הגיע הזמן שיבוא פרפרים לבקר כשהיא תשאר לבד.."והחיות הגדולות- אני כבר לא פוחדת מהן. גם לי יש ציפורניים חדות." והיא הראתה בתמימות את ארבעת קוציה ואז הוסיפה: "מה אתה עומד ככה? זה מרגיז! החלטת ללכת מפה, אז לך." כי לא רצתה שיראו אותה בוכה. שושנה גאה הייתה..... אז אתן- השושנים היפות- הנשים המופלאות תראו כמה אושר, ניחוח וזיו אתן מביאות לעולם בו אתן נמצאות. ובאשר לקוצים- דבר כל כך מופלא לא ראוי שתהיה לו הגנה? אף אם למראית העין בלבד שהרי ידוע לכולן שהקוצים לא ממש עזרו לשושנה.. ובסופו של דבר, השושנה של הנסיך הקטן הצליחה לשרוד לבדה- נגד רוחות הפרצים, נגד ציפורניי החיות הטורפות ו נגד והבדידות התהומית עם ארבעה קוצים בלבד ובלי כיפת זכוכית. לכן, כל אחת מכן היא את האחת והיחידה- השושנה! שלכן באהבה, נשים יקרות, סמויה..

הנסיך הקטן,,,,,,,,,נוסטלגיה שתמיד נעים להיזכר בה ותודה על דימוי השושנה אל תשכחי גם את שאת שושנה מדהימה בפני עצמך ואל תשכחי לשלוף ציפורניים כדי להגן על עצמך חיבוקים-מלאן חטולית

אני רגילה טוב מאוד ללילות מלאים בסיוטים ולילות לבנים התחלתי לא מזמן לקחת כדורי שינה ואני תהוה האם זה בגללם או בגללי אני בשלב של חלום (הלואי והיה אפשר להחליף את הטסריט) ואני יכולה לראות את החדר מסביבי(מהמעט שאני רואה) ולא מסוגלת להפסיק את זה התחושה לאחר מכאן היא נוראית זה קרה לי גם בלי כדורי השינה אבל הרבה פחות אני החיזר היחד שזה קורה לו?

תחושה שאני ממש נמצאת בחדר כאילו שאני ערה רק בד"כ זה משולב עם תחושת סכנה - שאבא שלי איפשהו בסביבה ואני מפחדת שיבוא או שהוא ממש מקרב אלי אחד מהסוגים של הסיוטים שלי ותמיד אני מתעוררת מתוך זה בבהלה נוראית הרבה פעמים עם צרחה אז לא נראה לי שאת "החייזר" היחיד אגב, תחושת ה"חייזר" משותפת להרבה נפגעות, עד כמה שידוע לי ואחד הדברים החשובים הוא להבין שאנחנו כמו שאר בני האדם שגם לאנשים אחרים יש את הבעיות שלהם אנחנו לא שונות במהות מאנשים אחרים מאחלת לך לילה שקט ורגוע בלי סיוטים ובלי תחושות נוראיות פשוט שינה שלווה כזאת.... שחף

כמו שאמרה שחפית את לא חייזרית זו תופעה מוכרת גם בלי לקחת כדורי שינה גמני לוקחת כדוקי שינה , לפעמים ישינה טוב יותר ולפעמים הלילות מרוד לבנים או חלומות מסויטים באים בלי שום קשר לנושאים של פגיעות,,,,,,,אלה על דברים מהיומיום , אתמול בלילה היה ממש דוגמה מושלמת למצב כזה ,וכמו שנרדמתי תוך 5 דקות התעוררתי מתוך סיוט קשה לריח מגעיל של שריפה , ובאמת היה ריח מאוד קשה כאלו הבית עולה באש -הריח הגיע מהחניה ומשך אותי עד חמש וחצי לפנות בוקר והמחשבות על הסיוט גם לא נתנו לי לישון -

אז אני כאן,יושבת במחשב,אחרי מחשבות ארוכות אל למות או לא למות,אל מה יהיה אם הילדים שלי אחריי,לחשוב אל זה שמי שרוצה כל כך להוריד אותי למטע יצליח במה שהוא רוצה,אני הבנתי שכל הפחד שלי,שכל מה שאני מרגישה,עיומים שגדולים אליי,המשטרה שעוד מחפסת אותו,מפחיד אותי שהוא מסתובב חופשי החבר של הגרוש שלי,מפחיד אותי העיומים שלו,מה שאני מרגישה אכשיו,להילחם לכאן או לכאן?אני יודעת שאני לא מסוגלת לזה שיפגעו בי עוד פעם,עוד פעם אחת כזאת תגמור אותי לגמריי.... כל התאליך הזה לוקח יותר מידי זמן... שיחה אם הילדים שלי היום שהורידה אותי למטע,לא נותן לי מנוחה שהם שם,ניזכרת בשיחה אם העו'ס של הילדים שלי ואיתם ומה שהם אמרו שם,הבן שלי אמר לה שאני אמא הכי חזקה בעולם,שיש לי הרבה כוח,ושאלתי את עצמי מאיפה הוא מבי את זה? הילדים שלי כל כך מבולבלים,כל כך מפחדים לדבר ולהגיד מה קורא שם בבית, הם אמרו לי ולעו'ס שהם פוחדים כי אסור להם לאגיד מה קורא להם שם,שהבן שלי פוחד שיוציאו אותם מהבית,גפ הם זה לא בית טוב בשבילם,ואני כל כך מבינה אל מה הוא מדבר,אל הפחד הזה שלו מזה שאני ניכנסתי לאישפוז ההינו צריכים להיפרד,ההינו שנתיים במקלט שיגן אלינו מהגרוש שלי והחברים שלו,עד שמצאו אותי,מצאו אותי וההיתי יותר משבוע מאושפזת בגלל מה שהם עשו לי,עד שהמשטרה מצעה אותי חבולה וארומה ו... אז נפלתי ונשברתי לגמרי,אני רושמת את הדברים האלו ובוכה כי כואב לי כל כך אל מה שהיה,אל איך נשברתי ככה,כמה אני שופטת את עצמי אל זה שההיתי חלשה כל כך,שנכנסתי למצב של ניתוק ,למצבים שלא יכולתי לזעות את הילדים שלי,להיות מאולפת,לאקי כל הזמן,להגיע למשקל של 36,35 ולא להצליח לאמוד אל הרגליים,אני נזכרת בכל זה וזה לא נותן לי כלום אכשיו,זה פשוט עולה בגלל כל מה שקורא אכשיו,מין סבב חוזר של הדברים,מה שהחבר של הגרוש שלי עשה לי ליפנאי חודש וחצי,מה שהוא גורם לי לעשות לעצמי,לא יודעת כבר איך ובמה להחזיק,לא יודעת כמה אני עוד מסוגלת להחזיק מאמד ככה,אני פוחדת... אני לא מרגישה מוגנת כאן כי יש כאן מישהו ולא משנה מי שמציק לי ומציק זה מילה עדינה,ורוצה להגיד ורוצה שזה יגמר,אני לא רוצה להרגיש כמו זונה,וככה אני מרגישה,אנשים מוצאים את החולשות שלי,אני כמו סכנה לציבור,אני סכנה לעצמי... מה עוד יש לי להוסיף אל כל מה שאני אוברת? מחלה שצריך להיתמודד איתה,ואני לא רוצה את כל הזיעומים האלו,זה רק מרגיש לי שאני מזועמת,זה כמו לחדד את זה,ונמאס לי מכל הכדורים האלו שאני לוקחת... מה מחזיק אותי? מה יכול לגרום לי לחייך באמת? מתיי כל זה יגמר? יש לי כל כך הרבה שאלות,אני פוחדת. להיות אישה מוכה זה להיות תמיד בצל של סכנה של הגרוש שלי, והם לא הוא אישית אז הוא שולח את חברים שלו,שההינו יחד כמה שנים הוא ארס אותי לגמרי,הוא השפיל אותי בצורות הכי נוראיות, ואני ניסיתי לגונן אל ילדיי ולא הצלחתי,ואני מרגישה כל כך רע אם זה,ואני יודעת שזה היה אז,אני יודעת שהחזרה החורה לא עושה לי טוב,אבל כל פעם שזה קורא,כל פעם שאני מרגישה קצט יותר טוב,הוא רועה אותי,או ההורים שלו רואים אותי ומפחדים שאני יחזיר את הילדים שלי אליי,הוא מפחד שאני יכניס אותו לכלא,ואין לי כוח לכל הגלגל הזה,אני לא יודעת כבר מה לעשות,באמת שלא יודעת,העיומים האלו,השיחות טלפון ותבוי היום לשם כי אם לא... ואני רושמת כדיי להשאיר אותי יושבת כאן ולא ללכת ולתת לו לפגוע בי,ואני רושמת כדי שהם יקרא משהו לפחות אתם יודעים שניסיתי,יודעים שהיתה פעם אישה כזאת שכן נילחמה... שאני רושמת שאני רוצה למות,אני אומרת בזה שאני לא מוכנה להיפגע מהם יותר,אני פוחדת,שאני אומרת את זה כי אני לא מסוגלת לחשוב אל זה שגם במקום המוגן שלי יש מישהו שלא עושה לי טוב... אני כבר לא יודעת,אני מצטערת שאני מרגישה ככה,אני מצטערת שאני כזאת פחדנית,ואיך אפשר לעזור לי? איך?? אני כבר אובדת עצות,אני כבר לא יודעת איך לצאת מהמעגל הזה ,רוצה ומנסה,כן הגשתי תלונה,כן עזבתי את הבית של אבא שלי,כן עשיתי דברים,אני כבר 10 ימים שלא מקיא ובכוח מנסה לא לרוץ לשירותים אכשיו,אני רוצה דיי אני יודעת ככה מרגיש לי שאף אחד לא ממש יכול לעזור לי,ואני גם יודעת שאם המשתרה לא תתפוס אותו אני כבר לא יהיה כאן,אוףףףףףףףף יש לי ימי הצלחה,אבל זה מתנגש אם ההתמודדות הזאת של המציעות המחורבנת שלי שכבר באמת אני שואלת למה? למה לאמשיך לחיות? למה לאמשיך לסבול? סליחה אל האורך,אבל אני צריכה אותכם,גם אם זה רק חיבוק

עמיתוש אין לי כל כך מה להגיד ואיך לנחם אני חושבת שאת מאוד אמיצה ונלחמת למען עצמך ולמען ילדייך אבל המלחמה הזאת קשה, מתישה ומפחידה והיא כרוכה בהרבה מאוד כאב תהיי גאה בעצמך!!! מחבקת בעדינות ובחום חיבוק מגן, עוטף ומנחם איתך שחף

עמית סליחה ממך וסליחה מכולכן שאני לא נחמדה ומצחיקה היום אבל אני רוצה לשאול שאלה נוקבת שמכעיסה אותי(לא את, עמית חלילה)- מה ככה נראה מעמד ה אישה בישראל שנת 2008? ואף אחד לא עושה כלום?!?!? לא המשטרה, לא הרשויות לא.. מה זה?!?!? זה גרוע יותר מאצל הבדוויםם איזה פחד שגבר יעיז להתנהג ככה? קראתי בעבר כאן את פירוט האלימות הקשה שלו ושל חבריו נגדך(מינית ופיסית ממש מזעזע אי אפשר לתאר..) מה הוא עוד גם שולח את את החברים שלו?! וככה הוא יוצא נקי? בלי עונש בלי מאסר? מה קורה פה לעזאלזל? איפה רשויות החוק? זה סיפור לעיתונות, לכלבוטק לעובדה לא יודעת למה.. אולי אני תמימה אבל למה המשטרה לא עושה כלום נגדו ונגד חבריו?!?!? כשאת מגיעה לביה"ח ככה חבולה ובטח שואלים מה קרה ואיך - אף אחד לא מתערב?! אין אף גורם שמסייע? לא יודעת, אם הציבור היה קורא עלייך בעיתון לבטח היו מזדעזעים מסדר גודל האלימות. ובכן- זהו מעמד האישה בישראל שנת 2008 . בושה!

לדעתי הקטנה מאוד את אמא מדהימה שאת מנסה להגן אליך ואל ילדיך לא כל אמא עושה את זה

עמיתוש פשוט מזעזע מה שעובר עלייך לרגע על תחשבי שלא ימצא עוד פתרון למצב הלוואי שימצאו פיתרון מהר כי את והילדים סובלים המון את מקסימה ואמא נהדרת שמגינה על הילדים שלה גם במחיר החיים שלה וכל הכבוד לך כואב לדעת כמה הבירוקרטיה במדינה שלנו עובדת לאט מחזיקה לך אצבעות שיצליחו לעזור כמה שיותר מהר הבן שך אמר לעו"סית שאת חזקה , אולי בגלל שזה נכון ? כי הוא רואה שאת נלחמת בלי לדעת מה שבליבך ? ואולי גם כי הוא מעדיף לדעת שלא חשוב מה יקרה הוא תמיד יוכל להמשיך לסמוך עלייך ? הוא מעדיף אותך כמו שאת ותאמיני לי שזה המון , באמת המון - יש המון בנות שהיו מוכנות שתהיה להן אמא כזו שנלחמת עליהם ובשבילם כמוך רק שהן לא זכו או לא זוכות לכך , והילדים שלך כן למזלם הטוב, תחזיקי מעמד -שולחת המון כוחות נפשיים וחיבוק ענק

כל כך לא פשוט להתחיל קשר חדש כל כך לא פשוט לוותר על כל ההגנות שבניתי לעצמי במשך שנים לא ממש יודעת כרגע מה עוד להגיד יודעת רק שקשה לי עם עצמי וקשה לי להמשיך עם מה שהתחלתי אבל לא מוכנה לוותר לעצמי

לא נראה לי שאת צריכה להחליט עכשיו על כלום אולי סתם תזרמי עם מה שבא,,,,,,,,,, רע זה לא עושה לך נכון ? וקשיים תמיד יש ,,,,,,,,אז,,,,,,,