פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

חוזרת לשקט חוזרת לניתוק חוזרת להתרחקות חוזרת לבור המוכר שם פחות מפחיד תשמרו על עצמכן דמעה

http://www.evaborka.co.nz/the_hiding_place.jpg http://static.flickr.com/105/301382392_4f119491f1.jpg דמעה

מצטארת שכל כך קשה עד שאת מרגישה צורך לחזור לבועה שלך מקווה שלא ליותר מדי זמן שתמצאי את הדרך החוצה מחכה לך כאן בחוץ שחף

כדי לצבור כוח ורצון שוב לצאת דמעונת גיליתי אתמול שאנחנו באותו גיל ואותו חודש ... טוב אני הזקנה אבל רק בכמה ימים עם כל הקושי אני מאמינה שכמו שחתולית אמרה הגיל הזה הוא גיל של התחלות חדשות מאחלת לך שתצליחי לאגור כוח ולראות את האפשויות שניצבות לפנייך בצומת הזו שבחייך מחבקת ליז

מקווה שתחזררי לכאן בהקדם כי תחסרי לי מאוד ורק לומר עוד משפט אחד קטן בנוגע לענין הגיל הייתי צעירה ממך רק בשנה מגילך כיום כשהתחלתי טיפול , הלוואי שתמצאי את הכוחות להילחם בעד עצמך כי החיים עוד לפנייך , באמת ! שבת מנוחה -חטולית

מחכים לך אידה

שהכל כל כך טוב, שנקודות האור של השבוע הקודם - (הפרידה המרגשת מהמטפל, העבודה החדשה בתחום שאני אוהבת, הודעת בני על חתונתו הקרבה) לא נעלמו ... ואפילו אורן זורח ומאיר מסביב, אבל... מרגישה ריקנות גדולה ? ? ? ולא מצליחה להשאר כאן יותר מכמה דקות בקושי לקרא אותכן שלא נדבר על לענות.... איתכן הסליחה - אוהבת מכל הלב - ליז

אני רואה ששתינו לא ישנות..... איך זה? כבר דיברנו (התכתבנו) על זה, לא? ההתמכרות לכאב, לסבל..... התמכרות פיזית של ממש שקשורה לכימיה של המוח ומצד שני הפחד ממנו לכן קשה לקרוא מעגל שמאוד מאוד קשה לפרוץ!!! מקווה מאוד בשביל שתלמדי להנות מהטוב!!! שהוא ימלא אותך לא פחות מהכאב...... שחפית

לא חשבתי על זה... היום הלכתי עם חברה לקבוצה שהמטרה שלה לשחרר מתלות כל הזמן אמרתי לעצמי שאין לי תלות שאני בעצם כבר במקום ממש טוב... ועכשיו כשאת כותבת... אולי זה הדבר שעלי ללמוד להשתחרר ממנו - התלות בכאב שהשכל בוודאי לא רוצה בו אבל הגוף עדיין לא מבין

כנראה שזה יושב חזק על קרקע יציבה הרבה יותר מהעבר טוב לקרוא אותך שבת שלום אידה

לראות עצמי ממבט אחר - תודה על שאת מראה לי את חצי הכוס המלאה <~<~@ שבת שלום @~>~>

ליזושש יקרה את שוכחת שלא מזמן סיימת טיפול הדברים אינם נעלמים מעכשיו לעכשו לוקח זמן לעבד את כל הנתונים , להגיע להבנות שבין הראש לרגש ,להפנים את כל הנתונים ולזכור שאת עדיין נמצאת בתוך תהליך ,,,,,,,,,,זה שהטיפול הסתיים לא אומר שהגוף הרגש והראש יתחילו מיד להסכים עם הכל ולקבל את הכל הדברים עדיין טריים לגמרי ,הריקנות באה בגלל שכל מה שהיה בפנים יצא החוצה , זוכרת שאמרתי לך שפתאום תרגישי חלל ריק בפנים ? אז ככה זה מרגיש , עכשיו מגיע הזמן למלא את החלל הזה בדברים נפלאים שאת תבחרי למלא , זה אומר שמותר לך להרגיש את החלל כי באמת יש שם ריק אחד גדול מותר לך למשל להתמסר לגמרי למחשבה על החתונה של הבן תנסי רק לחשוב אייך יהיה , מה תלבשו , אייך יראה מקום הארוע ,מה יגישו וכו' , תנסי לזרום עם הדמיון שלך עד לאן שיקח אותך ,,,,,,,,,את יודעת , מותר לך גם לרחף ,,,,,,,,,, ואני מקווה שזה יעזור לך לעורר את ההתרגשות , אחר כך תנסי עם שאר הדברים אותו הדבר ,לגבי הרעידות , אל תדאגי עם הזמן הכל יעלם מבטיחה לך , למה ? כי תהי עסוקה עם דברים אחרים נפלאים שימלאו לך את כל הריק , אל תתיאשי ואל תרימי ידיים , יפה שלי , ככה התהליך עובד אי אפשר לדלג על שום צעד , הכל מחכה לך להתרחש שבת מנוחה ומבורכת-חטולית

תודה שאת מזכירה לי אמא חתולה :-) תודה - מקוה שהבריאות טובה היום חיבוק לשבת שלום

מנסה להבין למה אני בנפילה מתמדת...למה אני לא מצליחה להרים את הראש. אז בסדר...הייתה לי ילדות לא ממש טובה...בסדר קיבלתי מכות..ספגתי קללות..פגעו בי מינית..או קיי אבל זה היה מזמן מזמן אז למה אני לא מצליחה לשים את זה מאחורי??? למה אני לא מצליחה לסבול מגע? למה אני מתנתקת? לא יוצרת קשרים כמו שצריך? קיבינימט אני אהיה בת 47!! בעוד שבוע והחיים שלי בזבל..מתי אחיה כמו שצריך..בגיל 90?? הכל כל הזמן קשה ומסובך...לא מצליחה להתייצב כלכלית..או בריאותית...או נפשית.כל כך כל כך כמהה למגע...לחיבוק..אבל לא...מה פתאום?? שאני אצליח להתגבר על הפחד?? למה אני ממשיכה לחיות בפחד???איך הגעתי למצב של לחיות ללא מגע כמעט באופן מוחלט כבר כמעט 15 שנים?? איך אני חיה כהה בכלל??? רוצה יותר...אוףףףף...אז מה אם פגעו בי בילדות?? אז מה אם נגעו בי והכאיבו לי? עד מתי אני אמורה לשלם את המחיר?????? דמעה

יקירתי כנראה שעדיין לא הוצאת הכל החוצה !!! טכנית-את יודעת מה עברת עד שלא תוציאי הכל אבל ממש הכל , לצערי דברים עדיין ישבו לך על הנשמה !!! רק כאשר תתנקי מהכל ובאמת ובתמים תביני שאת לא אשמה בכל מה שעברת תוכלי להתחיל לסלוח לעצמך , להבין שלא היה מי שיגן עלייך ולא משנה מה היו הסיבות !!!!! כשהכל יהיה לך לגמרי ברור תגיעי למקום שאת מייחלת לו תוכלי להרגיש כל מה שאת משתוקקת לו ,,,,,,,,,,הכלללל לוקח זמן להבין , להפנים ואחר כך לתת לזה ללכת ממך , פשוט לשחרר ,עם הזמן הכל יסתדר , מבטיחה לך ודרך אגב,,,,,,,47 ,,,,,,,כל החיים עוד לפנייך יפה שלי אני כבר עברתי את הגיל הזה מזמן ,,,,,,,,,,, אל תשכחי לעשות לנו תזכורת ליום ההולדת שלך , המינימום- לפחות שנוכל לברך אותך -מגיע לך מחבקת ברוך-חטולית

לא רואה את עצמי מסוגלת אי פעם להוציא את הכל... מרגישה שזאת מלחמה אבודה מראש.. תודה על החיבוק... איך את מרגישה? דמעה

ניסיתי לישון..לא ממש הלך לי אז דיברתי עם מרכז סיוע ולא משמ עזר לי אז אכלתי שוקולד והקפצתי סוכר ואז אמרתי יאללה אם כבר אז כבר אז גם שתיתי ועכשיו מרחפת מנותקת מסוחררת ממש ועדיין לא רגועה ולא שקטה ולא כלום ונמאסססס לי לחיות ככה....דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי[ רק עןשה נזק לעצמי...כל כך כל כך רוצה לפגוע עכשיו בעצמי אבל מתאפקת...כל הכבוד לייי..מטומטמת שכמותי...טוב די חפרתי נמאס.. זהו דמעה http://www.radicalcongruency.com/archives/candle.jpg לזכר החיים שאבדו לי....

גם אני שתיתי רוצה לעשות חגיגת שיכורים? סתםםםםםםםם דואגת לך!!!!! שחף

לא רוצה נקודה. דמעה

דמעה יקרה אני שולחת לך חיבוק מחזק אני יודעת שקשה...מתסכל איתך אידה

תודה אידה לא רוצה כבר חיבוקים וירטואלים מרגישה זוועה אבל תודה בכל אופן דמעה

שוב אין כסף שוב בלגן אין עזרה ודווקא היה בסדר אתמול בטיפול אבל... הכל מרגיש כבד מידי ואבוד ואני לא מצליחה לישון בכלל דמעה

http://www.phonographique.nl/oostvoorne_invisible.jpg בלתי נראית דמעה

http://artfiles.art.com/images/-/I-Need-A-Hug-Poster-C12179055.jpeg דמעה

הייתי היום מפורקת לגמרי בכיתי ובכיתי ובכיתי...... ממה שקורה לי עכשיו מול האקס שלי או יותר נכון ממה שהוא עושה לי ואיך שהוא גורם לי להרגיש והייתי חייבת ללכת לשיעור ציור כי כבר הפסדתי פעמיים ואם אני אפסיד עוד פעם אחת לא אקבל את האישור על כל השעות של הקורס ואני חייבת אותם לא בדיוק הייתי מסוגלת אבל לא הייתה לי ברירה אז יצאתי מהבית ככה עם דמעות בדרך קפצתי להום סנטר וקניתי לי קופסה שלמה של מסמרים חלודים הייתי האמת בהלם כשמצאתי אותם לא ידעתי שמוכרים מסמרים חלודים והגעתי לשיעור עם האוצר (אומנם באיחור, אבל הגעתי!) לקחתי את הבד שהיה מוכן עוד מהפעם שעברה עם טקסטורה של תחבושות גבס עליו מרחתי עליו צבעים איך שיצא והתחלתי להתעלל בו שיפדתי אותו עם עשרות מסמרים ובסוף לקחתי סכין וגם חתכתי זה פחות או יותר מה שרציתי לעשות לעצמי כנראה והוצאתי את הכל על הבד כרגיל, בתמונה קשה לראות... אבל איכשהו, פחות או יותר.... http://www.myg.co.il/uploads/phpPwdNiE.jpg http://www.myg.co.il/uploads/phpgE6KW5.jpg

ותליתי על הקיר http://www.myg.co.il/uploads/phphbazpx.jpg http://www.myg.co.il/uploads/php1eEa0d.jpg אה, ואני לא הולכת מחר ללימודים!! זהו, מבריזה, אין לי כוח!!!! ומחר הולכת להיפגש עם הבחור החדש הולכת להשתקר ולהנות מהחיים

עבודות מדהימות...המסמרים קצת הפחידו אותי.... אני מצטערת שכך את מרגישה... בכזו סערה... במיוחד שחשבת שהכל הסתדר.... והשעת למנוחה ולנחלה... תשמרי על עצמך מחר... אל תעשי דברים מכעס ונקמנות... חבל שתפגעי.. נפגעת מספיק איתך אידה

העבודה שלך זועקת מהמסך...כמה כעס וכאב יש בה...ובך...מצטערת שכל כך קשה..מקוה שהיום יהיה טוב יותר מחבקת דמעה

כי התוכן מדבר או יותר נכון זועק בעד עצמו.. חייבת להתייחס ל- "..והתחלתי להתעלל בו שיפדתי אותו עם עשרות מסמרים ובסוף לקחתי סכין וגם חתכתי זה פחות או יותר מה שרציתי לעשות לעצמי כנראה"- מצטערת שאת מרגישה כל-כך הרבה כעס כלפי עצמך דווקא. בעצם ..אולי שנאה עצמית וזעם רב??? בגלל מי?? זה קשור לאקס? מזל שהוצאת את הכעס רק על התמונה.. מגיע לך- להיות - רק מלוטפת מחובקת ואהובה.. ואם משהו כמו האקס שלך גורם לך לחשוב אחרת .. אז שייל לעא.. יש אחרים רבים שיעניקו לך אהבה. כי אנחנו חושבות שאת נפלאה! ואף אחד לא יגרום לנו להרגיש אחרת!

לא מתוקה - בכלל לא חייבים כותרות לשם דבר חייבים לדאוג לרווחה הפימית והנפשית שלך חייבים לדאוג להיות מאושרים חייבים להוציא החוצה כל מה שמפריע בחיים ואם זה האקס שלך,,,,,,,את יודעת כבר מה לעשות אני שמחה שהצלחת להוציא את הכעסים שלך על הבד עם או בלי המסמרים , העבודות שלך כל כך מדהימותתת פשוט מעריצה אותך על הכוח שלך לבטא המון כאב , לחץ נפשי ותקופה שבכלל לא קלה עבורך לפחות תתגאי ביצירות שלך כי יש לך על מההההההה מלאן חיבוקים מקסימית שלי ותהני לך בפגישה עם,,,, מגיע לך הכי טוב שיש - זוכרת ? חטולית

התחלתי להיפתח לחברה סוף סוף.. צ'מעו קטע.. אני מגיעה בבוקר לעבודה. כולי כמובן מתוקתקת, עם דאאווין ופאסון כאילו.. והכל הצגה, כמובן. עומדת בפתח חבורה של אנשים צעירים שאת חלקם אני מכירה בפנים מסביבת העבודה.. וכמובן שאני מתכווצת מבפנים מתה להעלם או לפחות למצוא פתח אחר שנכנסים אליו לעבודה. אבל שם זו הכניסה! ואז אני עוד יותר ננעלת בתוך המשקפיים השחורים שלי. ו"נעלמת".. אני שומעת אחריי הדים של "בוקר טוב" כאילו מעולם אחר ואז קריאות של "סנובית "סנובית". והכי קטע שאני בכלל לא מקשרת את הארוע אליי. בטח מדברים על מישהו אחר- לא על "חללית כמוני" מי בכלל רוצה להגיד לי בוקר טוב?מי אני היום? אני לא קיימת בכלל. ואז הפתעה.. בכניסה לקיוביק שלי עוצר אותי בחור נחמד- שאומר לי בפנים- פגעת בי לפני כולם בכניסה אני אומר לך בוקר טוב ואת מסובבת את הראש.. וכל החברה צחקו עליי. ואז פתאום נפתחתי בלי להתבייש בעצמי אמרתי לו בביטחון: תשמע, אל תתייחס אליי יותר מידי כי יש לי אופי חרא! יש לי קווים אוטיסטיים באישיות ובכלל אל תיפגע ממני מצטערת על העלבון בואנה הבחור תפס צחוק על הבוקר.. וזה הקל על הסיטואציה המביכה. מסקנה מהסיפור הטפשי הזה: לאחרונה השלמתי עם מי שאני ותפסתי ביטחון עצמי. בגלל המודעות שלי לעצמי.כשאני מקבלת את עצמי - כמו שאני אז גם הסביבה. מה לעשות- יצור חברתי אני כבר לא אהיה בגלגול הזה. אוף.. מותר לי לעאזאזל להיות "מוזרה" בלי נקיפות מצפון וגם כבר לא אכפת לי- ראיתם איך דיברתי בביטחון לבחור ולא התביישתי במי שאני באמת מתחת למשקפיים השחורים. יש לי זכות להיות "אחרת".

יש לך זכות להיות מי שאת מוזרה??? מיוחדת!! בשבילנו אחת ויחידה, לומדת להתמודד עם אנשים, חברה ןבעיקר עם עצמך אז קבלי עצמך, תאהבי את עצמך כמו שאת, פשוט נפלאה אידה,

שיהיה לך סוף שבוע נפלא... ל"ג בעומר היום.. אז שיהיה לכולן חג שמח.. וכיף במדורות..

וואלה... כלכבוד, כבדי את עצמך, אל תתביישי במי שאת, והכי כל הכבוד שלא הסתגרת אלא הסברת לבחור אז ... לא חברותית אבל מדברת, מתקשרת, מסבירה פנים ... אופססס בסוף עוד תהפכי לחברותית - ראי הוזהרת :-) שבת שלום ליז

ומאחר ולא נרדמתי כי יושבים לי שני טונות של מחשבות על הפדחת , החלטתי להישאר כאן בנתיים , ערב שבת עבר בכייף ,הראש לא כאב לשם שינוי והייתי כמו במין אופוריה , לא יודעת להסביר , הילדים אמרו לי שביום ראשון יביאו אלינו את אספי וישאר אצלנו לישון אז בכלל ,,,,,,,ריחפתי , יום ראשון אספי הגיע ונהנינו איתו פשוט מכל רגע שעבר ,בערב הבן שלי בא לקלח אותו כי אני לא מסוגלת לשבת על הבירכיים ושיחק איתו , אחר כך הלך הביתה -אההה , בכלל שכחתי לציין שהביאו לי אותו כי לכלתי היה ארוע בעבודה שדרש את הנוכחות שלה והיא לא ידעה מתי תחזור , והיא הלכה כבר בצהרים כשהבן שלי היה בעבודה , לכן הוא בא בערב,,,,,, ביום שני לקחתי אותו עם העגלה לטיול , שנינו לבד והוא געגע כמו ברווז מרוב שמחה כשראה מפרשית שטה בים הכל עבר נהדר עד שאספי הלך ובדקה האחרונה לפני שהם יצאו כמעט רק כמעט היה לי ויכוח עם כלתי , סתם על משהו חסר ערך , לא משנה , הם הלכו וכאבי הראש שלי חזרו בשביל כל הימים שהם נפקדו ,אסור לי להתעצבן פשוט כך , אם אני מתעצבנת הראש שלי תכף נדלק ,,,,, תגידו , אפשר לפתח אלרגיה לאנשים שמעצבנים ???? או שאלה אולי סימפטומים של ,,,,,,,לא יודעת איזו כותרת לתת לזה ,זהו , וסוף סוף אישרו לי דמי אבטלה -שנחשבים באמת לכמה גרושים עלובים שלא סותמים אפילו שן אחת , שבוע הבא מגישה טפסים לנכות לבטוח לאומי , סופי !!!!! ( מקווה ) ליל מנוחה לכולן חטולית

ברור שאפשר לפתח אלרגיה לאנשים מעצבנים. עצם נוכחותם מטריפה את הדעת.. מנסיון תרגישי טוב

איזה כייף של נכד.... ובהחלט אסור לך להתעצבן!!! הגוף שלך מאותת! אידה בהצלחה ןתרגישי טוב

" הכינותי מראש " צהלולים יפה שלי http://static.flickr.com/94/236852560_8cfe25dfe2.jpg http://www.livluv.org.il/_Uploads/217מסייר%20-%20ירקות%20כבושים%20לובי041204%20047.JPG http://www.livluv.org.il/_Uploads/273דבלה%20שושני%20דבש%20לוביות%20004.JPG וכמובן אבני החושן למזל טוב תמיד http://blog.tapuz.co.il/love331/images/2446782_165.JPG רק אושר ואושר ועכשיו להתחיל לרוץ להכנות ,,,,,,,,,,, איזה כייףףףףףףף חטולית

גם אני מזל טוב... ??? לא בטוח שיודעת למה אבל משהו טוב! אידה

קשה ורע יש בעיות כלכליות...שוב... יש בעיות בריאותיות...שוב... מחר אני אמורה להתחיל טיפול חדש במקום שמתמחה בטיפול בנפגעות...חיכיתי כמעט שנה להתקבל לשם...ומתברר שזה בכלל לא מקום טוב כמו שחשבתי. הייתי בשיחת אין טייק...וקבעו לי פגישה...וכמה ימים אחרכך התקשרו שוב לדחות את הפגישה שקבעו...ואז התברר לי שהם התקשרו למטפלת שלי לשעבר...בלי הרשות שלי...בלי להחתים אותי על וויתר סודיות..ואמרו לה שהם שוקלים לא לקבל אותי לטיפול כי הם נבהלו ממה שאמרתי בשיחת האין טייק. המטפלת שלי לשעבר כעסה על זה...וסיפרה לי...ואני לא רוצה להיות בטיפול במקום שכבר מההתחלה אני לא רצויה שם..מקום שתמיד אצטרך לצנזר את המילים שלי כדי שלא יבהלו ויחליטו לזרוק אותי..מקום בו תמיד אהיה על תנאי...רוצה לחזור למטפלת לשעבר ולא יכולה להרשות לעצמי כלכלית...אוףףףףףףףףףףףףףףףףף...תמיד לא רצויה...נמאס וכואב.. דמעה

חומד - זה פשוט לא נגמר נכון ? באמת חוצפה גדולה מצידם לפעול כך מאחורי גבך טוב לפחות שנוכחת בזמן עם איזה סוג של אנשים היית אמורה להפגש לפני שתיפגעי שוב מתגובות לא מתאימות , אני לא מאמינה שאת לא רצויה שם , זו רק הרגשה שלך בלבד , יתכן והם רצו לדעת עלייך פרטים נוספים ,,,,,,, מבינה אותך לגמרי בענין הכלכלי ,,,,,,גמני במצב ח,,,,,, ובריאותית , מקווה שהבעיה פתירה , שתרגישי טוב בהקדם רוצה לשתף ? מלאן חיבוקים יפה שלי חטולית

את מאוד רצויה ןבמיוחד מי שמכיר אותך!!!! ומי שנבהל ממך משיחת אינטק אחת.... מפסיד לא הוגן ולא לעניין! ושוב כאן את מאוד רצויה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אידה

יותר מדי נסערת!!!!!!!! לא מצליחה להירדם אפילו עם שני כדורי שינה!!!! :((((( מה יהיה? ככה זה ימשיך? יום ישנה, יום לא?

אתמול התקשרתי לאקס שלי ואמרתי לו שלא מתאים לי לחזור אליו, שזה לא ילך ויצרתי שוב קשר עם הבחור שפגשתי לפני שבוע וחצי כנראה ניפגש ביום חמישי והיום הייתי בפעם הראשונה בקבוצה למטפלות/נפגעות הכיסא שישבתי עליו היה לא נוח, אז קיפלתי אותו והתיישבתי על הרצפה כבר שכחתי איך זה מרגיש להיות בקבוצה של נפגעות ונזכרתי עד כמה זה היה חסר לי בשנתיים האחרונות רק חבל שזה ימשך רק 4 חודשים :(

עושה רושם שיש לך מספיק סיבות לא לישון בלילות , ישנם דברים שפשוט דרשו את ההחלטות שלך כמו למשל אם לחזור לאקס שלך ( לפני כמה ימים חשבת שיהיה בסדר ) ועכשיו את החלטת שלאט מתאים , כנראה שזה גם גרם לחוסר שינה זה הטריד אותך במידה מספקת ,,,,,,,,ההצטרפות לקבוצה של המדריכות של נפגעות ( אם הבנתי נכון ?) להיות שוב שם בנקודות הכואבות שלך באופן אישי ולשמוע את הדברים האחרים של הנפגעות האחרות , האמת , נשמע ממש לא פשוט , צריך עצבים של ברזל ,,,,,,,וכמובן שזה לוקח מחיר ,לא אתפלא אם גם זה השפיע עלייך לא מעט ,,,,,,,,,הלחץ להגיש עבודות הלחץ להיות כל יום ביומו סביב כל העבודה והתהליך שאישי שאת עוברת בתוך ומחוץ לכל זה , חייבת לומר שזזה בכלל לא מובן מאליו , אז גם אם את " כאלו " שמה את עצמך בצד בכל זאת הכל משפיע עלייך , את אדם בשר ודם עם יכולות מופלאות ויחד עם זאת גם מלאת רגשות ,,,,,,,,כשכל הניגודים מופעלים ביחד ולוחצים מכל הכיוונים ,,,,,,,,,נראה לי שבעית השינה היא הפחותה שבבעיות שאיתן את מתמודדת , מבינה למה השינה הלאה ממך ? כי יש לך המון דברים להתמודד איתם בבת אחת , קחי אוויר יקירתי , ונסי להתמודד בכל פעם עם בעיה אחרת בנפרד , מקווה שהלילה תשני טוב יותר אחרי ההחלטה שלך לחדש את הקשר עם הבחור ההוא ,,,,,,,,,,, בהצלחה יפתי , וזכרי תמיד , שמגיע לך את הטוב ביותר שיש כי אין עוד אחת כמוךךךךךךך !!!!!!! ליל מנוחה מתוקה חטולית

מקוה שתתחילי לישון יותר טוב בלילות... לילה טוב דמעה

מה ההבדל בין אונס נאנסת סידרתית?? חשוב לי תודה

את מתכוונת לאנס סדרתי?? עייני ערך בגוגל - "בני סלע.." האם את מחפשת חומר מקצועי בנושא? לפי הידוע לי - אנס סדרתי זה אנס שמחפש כל הזמן סוג מסויים של נשים ומבצע את האונס שלו בשיטתיות. ז"א כל פעם באותה צורה. וכך הוא משאיר אחריו עקבות למשטרה שמדובר באותו אנס הפועל לפי שיטת עבודה הייחודית לו ומשאיר את החותם הייחודי לו שלו בזירת האונס. ייתכן ומדובר בפסיכופת/שונא נשים סוציופת לא יודעת הרבה מזה ומהם מניעו. ידוע לי שזה לא קשור למשיכה מינית דווקא אלא יותר להשפלת הקורבן. צורך ההשגה ע"י השפלה. כך הוא חש קיים ומנצח. בלי זה הוא לא יכול. ברור שזאת סטייה ושצריך לשים את כולם מאחורי סורג ובריח. או לתת להם טיפול. לא יודעת. שנים חוקרים את הנושא זה מאוד מורכב.

לגבי אנס סידרתי כבר ענו לך לגבי נאנסת סידרתית -נראה לי שזו מישהי שנאנסת באופן קבוע ע"י אותו אנס כל הזמן בלי יכולת להגיב או לשנות את המצב ,למרות שלא ניתקלתי במונח של נאנסת סידרתית ( אם זו הכוונה שלך ) רוצה אולי לשתף במשהו,,,,,,,,,,,, את מתלבטת ? כאן המקום לשפוך את הלב את מומנת חטולית

מוזמנת להשאר וגם לספר לשתף... אנחנו כאן אידה

אני הוגדרתי כנאנסת סידרתית מטופלת אבל לא מצליחה להבין את המושג הזה שהוגדרתי בו אותו אנס? או שונה? מוזר לי תודה לכן תור

ואין חבל הצלה אין רשת ביטחון פשוט נופלת לתהום http://i30.photobucket.com/albums/c334/jrandy/HangOn.jpg דמעה

גלגל הצלה שיתפוס אותך ותוכלי להאחז בו עד שתגיעי לחוף מבטחים אייך אפשר לעזור לך אל תשאירי אותי מחוץ לתמונה אל תשארי בתוך גן נעול פתחי את השער החוצה גם שהכל נראה שחור ואין תקוה תמיד יש שינויים אפילו ברגע האחרון וזה לא קלישאה אני מדברת מתוך ניסיון מחבקת אותך תנסי לשתף מה עובר עלייך יש לי כתף חזקה ואוזן קשבת את זוכרת את הציור שציירנו ביחד איפה שלא תהיי אפילו במצולות אני תמיד אהיה שם בשבילך תזכרי את זה

http://www.brokertov.net/images/themes/wl.jpg

אין לי מילים...רק רציתי להגיד תודה דמעה

דמעה יקרה רשת ביטחון מחבקת אותך שלא תיפלי לתהום http://blog.tapuz.co.il/kenloaoly/images/739238_89.jpg מחזיקה אותך צמודה לעץ החיים ולחיים עצמם מחבקת ברוך יקירתי- איתך תמיד חטולית

בפרדוקס הזה שוקראים לו חיים אני מנסה להבין מה הולך כאן מסביבי היום היתי צריכה להגיעה לרופא ועקב בעית הראיה הביאו אותי לשם והשעירו אותי שם (לא שרציתי חברה אצל הרופא) אך אני פוחדת באזורי מגורי הורי אני מהאנשים שתקף אותי גר באיזור ואני אפילו לא יודעת איפה. ובחזור למרות שבקשתי שיגעו בזמן ואני לא אחכה לבדי במקום שאני לא בטוחה בו כרגיל איחרו ומביטיבם אלי בפלא למה את תמיד פחדנית שכזות???? למה את לקחת את הכל בעודף???? אז אולי אני באמת פסכית אבל למה אסור לפחד????

אני חושבת שזה טבעי מאוד לפחד בסיטואציה כזאת במיוחד כשאת לא רואה טוב זה עוד יותר מלחיץ אבל הרבה אנשים לא יכולים להבין את זה לא יכולים לשים את עצמם במקומך טוב מאוד שאת שומרת על עצמך ומבקשת שילוו אותך וגם אם יוצא לך לחכות לפחות את לא נאלצת ללכת לבד ברחוב

קודם כל את בכלל לא פסיכית !!!!! אייך את מדברת על עצמך ? ולמה שיהיה אסור לך לפחד ? אנשים פוחדים מהרבה דברים קטנים בחיי היומיום גם בלי שתהיה להם תזכורת מפגיעה -לפחד גם בריא , זה עוזר לחדד את החושים ולהיות עירניים ולמה בכלל אכפת לך אייך אנשים מסתכלים עליך ? את יודעת מה באמת חשוב ? שהעזת להכנס לאזור שהיה טעון ברגשות מאוד קשים עבורך מעברך , ושביקשת ליווי , ביקשת עזרה , את לא מבינה בכלל כמה אמיצה היית נכון ???? גם אם האחרים לא מבינים , מספיק שאת תדעי שהיית חזקה אמיצה ונהדרת למרות שפחדת , ואת יודעת עוד משהו - כל הכבוד לך שהעזת !!!!! תהיי גאה בעצמך שעמדת בנסיון הלא פשוט הזה בכבוד רב ! מלא חיבוקים יפתי , ואל תתיחסי לתגובות האחרים , הם לא ממש נחשבים , רק את החשובה !!! חטולית

מותר.... הפחד בא לבדן אליינו.... הוא חשוב ...עד שמפריע במהלך החיים... מעקב , מונע...מפריע... אך הוא אצלך? אידה

כן מותר לפחד במיוחד שיש לך בעית ראיה ואת לבד מותר לפחד זה בסדר לפחד זה לגיטימי למה לא ביקשת שמישהוא יהיה איתך ? לא הבנתי . אני לא פוחדת לומר שיש לי התקפות פאניקה ברמה גבוהה כזו כמו התקפת לב ולא פחות מזה ואני מודעת אני משתפת את אמא שלי או חברה טובה וזה בסדר .

כן מותר לפחד במיוחד שיש לך בעית ראיה ואת לבד מותר לפחד זה בסדר לפחד זה לגיטימי למה לא ביקשת שמישהוא יהיה איתך ? לא הבנתי . אני לא פוחדת לומר שיש לי התקפות פאניקה ברמה גבוהה כזו כמו התקפת לב ולא פחות מזה ואני מודעת אני משתפת את אמא שלי או חברה טובה וזה בסדר .

רוצה ל-י-ש-ו-ןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ולא מצליחה להירדם :(((( לא רגועה מותרדת ולחוצה אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

בסוף ישנתי שעתיים :( לא מבינה איך בכלל הצלחתי לקום בזמן ללימודים אבל לקום זאת רק המשימה הראשונה המשימה היותר קשה זה לתפקד עכשיו במהלך היום......

איך עבר עליך היום מקווה שהלילה תשני טוב ותזכרי... הכל לטובה - אמן:-)

לא ידעתי באיזה מהעצים להגיב לך, אז החלטתי לפתוח עץ מיוחד לכבודך! :) רק רציתי להגיד לך שממש כיף לראותך כאן בפורום :) מלאאאא מלאאאא זמן שלא היית כאן!!! ומאוד משמח לקרוא על כל השינויים הטובים שמתרחשים בחיים שלך!!! נראה שאת לקחת את החיים בידיים שלך ורק מטפסת ומטפסת ומטפסת כלפי מעלה.... אין ספק שהטיפוס הוא לא פשוט בכלל, דורש להשקיע הרבה כוחות ויכול מאוד להתיש ולפעמים צריך לקחת איזה פסק זמן ולנוח... ובסוף הכל ישתלם, מבטיחה לך!!! גאה בך מאוד מאוד!!! שחף

מסכימה עם כל מה ששחפית כתבה לך , נכון שהיא נהדרת ? ובאמת , מה הניפקדות הארוכה הזו ? באמת , תשתדלי להכנס יותרררררר חיבוק חם מראש יפתי חטולית

טוב , אז הבדיקות שעשיתי ביום רביעי יצאו תקינות אבל,,,,, הרופאה הנוירולוגית אמרה שמערכת העצבים שלי תקינה ומגיבה היטב -רק הוסיפה לי עוד כדור הרגעה שגם עוזר לכאבי ראש , וחיזקה את מה שהרופא שלי אמר -דיכאון עמוק ולחץ נפשי רופאת העיניים אמרה שאין גורמים חדשים שמשפיעים על הראיה-גם לא סכרת רק-שכנראה מפאת גילי המופלג ישנם שינויים רגילים - חייבת להחליף משקפיים !!!! והיום , אחרי יומיים שאני לוקחת את הכדורים החדשים באמת מרגישה קצת יותר טוב ולא אבודה בתוך כאבי ראש בלתי נפסקים ,מקווה שימשיך כך !!!! הערב יבואו כל הילדים שלי לארוחת ערב ויש לי המון מה להכין ,,,,,,,,אז אומר לכן כעת שבת שלום , תהנו ותבלו כי החיים קצרים וחבל לבזבז אותם אוהבת -חטולית

שמחה שדברים מתבהרים והחיים, באמת צריך לחיות אותם יום יום כך שנוכל כל יום להסתכל לאחור ולהגיד שלא ביבזנו אותם-שתמיד היינו בשאיפה לטוב יותר חטולית אהובה - המון בריאות אושר ושמחה שבת שלום תהני עם המישפוח'ה

ממ.. במה להתחיל.... שמחה להיות כאן, תכינו את הצהלולים ... הבן שלי הודיעה על חתונה :-) היתה לי פרידה מרגשת מהמטפל מצאתי עבודה חדשה בתחום שאני אוהבת מאחלת לכלם למצא את האור - רק תתמידו , לצעוד, לצעוד, לא לוותר שבת שלום לכלכן יקרות

לחטולית המון בריאות וכייף מהילדים לליז מזל טוב על העבודה החדשה במה היא? ומזל טוב והמון אושר מחתונת הבן ו.. ניסיון לחשוב אל נקודת האור שלי השבוע (אחרי ליליה שגם הוא היה גדוש בסיוטים) למרות שאני עדין בהטילבטות לקחת קורס במוזיקה שזה תכום שאני מאוד אוהבת ומסוגלת להביאה את עצמי בתוכו אז אולי זאת נק' אור ואלי סתם גחמה קטנה

כל כך מרגש לשמוע על החתונה :))) ועבודה חדשה שאת אוהבת זה כל כך חשוב!!! שיהיה בהצלחה!!! ואיך את מרגישה עם הפרדה מהמטפל? איך ההרגשה לסיים סופית את הטיפול? שיהיה לך שבוע מעולה ומלא בכל טוב! :) שחף

איזה כייף לקרא אותך כאן ולקרא את כל החדשות הנפלאות שהבאת איתך - ראי למעלה כותרת עבורך מייאווווווו

נקודות אור? אין לי שמץ..... אולי מצטרפת לקבוצה למטפלות שעברו תקיפה מינית שזה יכול להיות מצויין בשבילי אבל זה רק אולי... כי זה תלוי עוד בכמה גורמים.... ולא ברור עדיין מה קורה עם החיים האישיים שלי כי עדיין אין החלטות עדיין בבירורים.... בקיצור, לא פשוט לי בכלל עם כל הבלאגן הזה קשה לי כשיש יותר מדי דברים לא סגורים צריכה להגיש מחר עבודה ולא מצליחה לסיים אותה לא מרוכזת בגרוש האמת שהייתי צריכה להגיש אותה עוד בשבוע שעבר אבל אז זה היה בכלל בלתי אפשרי אז פשוט ניגשתי למרצה והסברתי לה את הסיטואציה וסיכמנו שאני אגיש השבוע רק שהכל יסתדר כבר ויהיו לי את התשובות!!! שאני אוכל קצת לנשום ולהירגע!!...

שחפית מצחיקית אין לך שמץ של מושג ? כאלו שזה כזה פשוט להצטרף לקבוצת מטפלות ,,,,,,,,,,,,,, בלי הכישורים שלך והיכולות שלך זה בכלל היה עומד על הפרק ? וזה שקיבלת דחיה להגשת העבודה , מה שמוריד ממך מעט מהלחץ ? זו לא נקודת אור ? רוצה לינשום ? הנה פווווווווווווווווווו עושה לך רוח חחחחחחח את הרי לא יכולה בלי כל הלחץ הזה , תרגיעי חומד , הכל יהיה בסדר תהיי גאה בהישגים שלך -הם באים בזכות הלחץ שלך אני גאה בך מאוד חטולית

קודם כל מאוד מאוד שמחה לשמוע שכאבי הראש פחתו!!!! (או שנעלמו???) ולגבי הכדורים.... אם את בדיכאון, למה נותנים לך כדורי הרגעה ולא אנטידפרסנטים? הרי צריך להוציא אותך מהדיכאון!!!! ואת יודעת מה הכי חשוב בשביל שזה יקרה (בנוסף לכדורים, כמובן)??? טיפול!!!! וחוץ מזה.... איך עברה הארוחה המשפחתית? מקווה שנהנית!.... :) מחבקת בחום תשמרי על עצמך!!! שחף

במקרה יצא כך ואם אתן שמחות אז גמני שמחה כאבי הראש לא לגמרי נעלמו , הם נמצאים שם אבל ממש ברקע , לא ממש מציקים כמו קודם , לגבי הכדורים,,,,,, באמת שאין לי מושג למה הרופאה נתנה לי מה שנתנה אולי כי היא לא רוצה להפציץ מהתחלה עם משהו חזק , עוד שלוש שבועות אהיה אצלה שוב וראה עד אז אייך זה משפיע , אולי זה רק תוסף לכדור הלוריוון שאני כבר מקבלת בלאו הכי בבקרים ,וכמובן שאת צודקת , גם אידה אמרה לי שאני זקוקה לטיפול , רק שאין עכשיו תקציב,,,,, על יום שישי כתבתי למעלה ,ומשתדלת לשמור על עצמי תודה מקסימה שלי חטולית

שני אנשים יצאו לדייג. האחד, דייג ותיק ומנוסה, והשני חדש בתחביב. בכל פעם שהדייג המנוסה תפס דג גדול, הוא הכניס אותו לצידנית עם קרח, כדי שלא יתקלקל. בכל פעם שהטירון תפס דג גדול, הוא זרק אותו חזרה למים. הדייג הוותיק הסתכל בסקרנות על האיש שלצידו, וראה איך הוא חוזר על המעשה שוב ושוב, לאורך כל היום. בסופו של דבר, כשממש כאב לו בעין לראות את הבזבוז המשווע הזה של דגים גדולים וטובים, הוא שאל 'למה אתה עושה את זה?? למה אתה זורק את כל הדגים הגדולים בחזרה למים?' ענה לו הדייג החדש: 'כי יש לי בבית רק מחבת קטנה' לפעמים, גם אנחנו, בדיוק כמו אותו דייג, זורקים מאתנו והלאה הזדמנויות, חלומות, הצעות עבודה, תוכניות, שנקרות על דרכנו, בגלל שאנחנו חושבים שהמחבת שלנו קטנה מדי עבורם. למעשה, זו לא המחבת קטנה. כי הרי תמיד אפשר ללכת לשוק ולקנות מחבת יותר גדולה. זו האמונה שלנו בעצמנו קטנה.. או אם לא קטנה, אז לפחות לא מספיק גדולה בכדי להתמודד עם דברים שנראים לנו גדולים.

שבת שלום ומבורך גמלך אידה אהבתי את סיפור הדייגים , לי יש כל מיני סוגי מחבטות בבית רק שכעת איני יכולה לעשות בהם שום שימוש,,,,,,,,, חטולית

וואייייי.... אידה - זה כלכך יפה ונכון בדיוק לפני זמן קצר סוף כל סוף קניתי לי סט מחבתות מחבתות בכל הגדלים ונגמרו לי התרוצים - תודה שבת שלום

הממממ............ יש לי מחבת גדולה אבל אני כמעט תמיד מתגנת על הקטנה לפחות מאז שאני לבד..... מעניין מה זה אומר עלי?.....

http://fracas.files.wordpress.com/2007/04/poison_sign.png?w=200&h=165 רעליה בלתי ניתנת לטיפול הורסת כל דבר שאני נוגעת בו תתרחקו תברחו רעילה עדיף כבר להעלם עדיף לכולם דמעה (רעל)

סתם מיואשת מהכל ומאוכזבת דמעה

שביר - אריק איינשטיין "שביר, מתפורר בקלות מעמיס על עצמו את כל העולם, נושב כמו עלה למשב כל רוח קלה, בקיצור, שביר מתפורר בקלות. שביר, מתפורר בקלות מחפש את עצמו, מחפש כל הזמן, לוקח כבד, חושב זה סוף העולם, בקיצור, שביר מתפורר בקלות. " http://z.about.com/d/graphicssoft/1/0/F/0/2/shattered.png דמעה

תודה על המילים הלוואי ויכולתי להאמין הרגשתי היום קצת יותר טוב אבל זה כבר הספיק לחלוף באמת מרגישה רעילה מזיקה לא רצויה אין לי כוחות להלחם בהרגשה הזאת דמעה

http://rdr.zazzle.com/img/imt-prd/pd-235007123813692934/isz-m/tl-UnlovedandUnwanted.jpg מפחדת ללכת לישון... דמעה

אולי אפשר לא לנסות להילחם.... אלא פשוט לחכות בסבלנות עד שההרגשה תחלוף? הרי היא לא תישאר שם לנצח, זה בטוח!!!

וראינו תארוכה מאוד מרשימה ומעניינת אך יחד עם זאת גם בוטה, קשה, מזעזעת.... וזה עורר בי שוב את נושא הפגיעה שהיה רדום לאחרונה לא פשוט בכלל.... :)))) מרגישה עכשיו צורך ליצור גם משהו מזעזע, חודר לעצמות... לא בטוחה שאצליח אין לי רעיון מגובש עדיין

כולם חשנים.... טוב... לפחות רוב האנשים..... ואני התעוררתי אחרי פחות מ-4 שעות שינה ולא מצליחה להירדם :( ויום ארוך לפני.... לימודים ואחר כך עבודה.... מה יהיה???

הממ מוכר לי רק שאני לא מעיזה לצאת מהמיטה אני יכולה פשוט לבלות שם שעות כל הלילה בכל הזוויות האפשריות, נראה לי שאם קמים הלך לגמרי על הלילה.. יכולנו כמעט לעשות "מסיבת פיגמות".. מה שלומך עכשיו?

נשמע מעניין ומבטיח.... ופתאום... זה משאיר עוד רשמים אישיים שעולים מעלה...

תני לזה זמן לעלות ולהתבשל מוכשרת כמוך יכולה גם יכולה וגם אם לא ,,,,,,לא קרה כלוםםםםם חטולית

כנראה אני חוזרת לבעלי המצב בינינו ממש השתנה שנינו התעוררנו רגשית והתחלנו להרגיש עד כמה אנחנו אוהבים אחד את השני והתקשורת בינינו כבר לא כמו שהיתה פעם אנחנו מדברים המון ובפתיחות ורוצים להיות ביחד ונהנים להיות ביחד מוכנים להשקיע בקשר שלנו ולא לתת לו להתדרדר המצב נהיה דומה לזה שהיה לפני 13 שנה, כשרק הכרנו ולא, הרצון לחזור אליו לא בא מהמקום של לחזור למוכר והבטוח אלא מהמקום של הרצון לבנות ביחד משהו חדש ומוצלח יותר ממה שהיה זה די כמו להתחיל מהתחלה כמובן יש חששות שאולי זה לא יצליח ויתדרדר אבל חששות כאלה תמיד קיימים גם כשמתחילים מערכת יחסים חדשה עם בן זוג חדש זה פשוט משהו שהוא בלתי נמנע וחייבת להגיד שאני מרגישה עכשיו טוב שמחה ומחוייכת הרבה יותר רגועה ממה שהיתי בימים האחרונים ולכל הבנות המיואשות שלא מאמינות בשינוי ובריפוי ולא רואות את הוא בקצה המנהרה תאמינו לי שאני לא תמיד היתי כמו שאני עכשיו הייתי פעם דיירת קבע בתוך הבור השחור וממש לא יכולתי לראות את השינוי האפשרי ואת האור פחדתי מגברים ולא הייתי לחשוב על קיום יחסי מין ותראו לאן הגעתי עכשיו הכל התהפך ב-180 מעלות אין ספק שזה דרש המון השקעה שנים של עבודה מאומצת ומתישה וכואבת רצח אני לא אומרת שאין בכלל נפילות היום אבל הן מזעריות לאומת שהיה בעבר וגם הרבה יותר נדירות אז תאמינו בכוחות שלכן, ביכולות שלכן, תאמינו בעצמכן!!!! ועם הזמן תראו שהשמיים הם הגבול!!! שחף

ומילים שפיספסתי :( אבל אני מקווה שניתן להבין למה התכוונתי :) המחשבות רצות מהר יותר ממה שאני כותבת....

נשמע שקיבלת החלטה נכונה עבורך ואם את מרגישה טוב זה הרי הכי חשוב.. כיף לקרוא אותך עם כל כך הרבה תקוה... תודה ששיתפת אותנו...לי אישית תמיד עושה טוב לקרוא דברים חיוביים כאלה.. איתך שחפונת...גם בטוב... http://www.westsidephotography.com/images/beach_birds/seagull-flight.jpg דמעה

יקרה... לא ארבה במילים מברכת אותך בכל הטוב שבעולם שמחתי לקרא אותך - נשיקות

שחפיתוש כמה מרגש וכיף לקרא אותך ככה נשמע שהחלטת מה שהכי נכון לך, שאת שלמה ושמחה עם זה רק את יודעת מה טוב עבורך ונשמע שאת בהחלט יודעת רק טוב יקרונת חיבוקים גדולים גדולים (ומתגעגעים) :-) אני

מה איתך נשמה ? אייך את מרגישה את חסרה המון חברה יקרה חטולית

כל הכבוד תענוג לקרוא ולהבין את השנוי שעברת!!!! גאה בך!! הרבה בהצלחה אידה

שחפיתושש אם זו ההחלטה שהגעת אליה נותר לי רק לברך אתכם שהכל יתחיל ברגל ימין , ושכל הסבל שהיה מנת חלקך מאז אותו היום שנפרדתם ועד הרגע שהגיע ההחלטה לחזור , יהיו נחלת העבר ומעכשיו רק טוב והמון אהבה , בהצלחה בדרכך , מקווה שנשמע מכם רק טוב !!!! חטולית

קצת מוזר לי לספר חלומות לילה ולרוב אני משתדלת לשכוח אותם אם הידיעה שהם יבוא במהלך היום.... אני רואה אותי מהצד ו4 גברים ודי קשה לי לתאר את מה שהם עשו לי ואמא אומרת אם זה מה שקרה אז יש סיבה לפחד ואני בתוחי רוצה לצעוק לאמא אבל זאת אני שם ואף אחד לא מאמין שלי זה קרה ואני תמיד "לקוחת דברים בעודף" מגיבה בצורה לא נורמאלית אני החיזר שאף אחד לא מבין איך הוא נהיה כזה דפק נפשית ובמקבלי בעל כזאת יכולת אינטלקטואלית קמתי כועסת אל כך שאף אחד לא מבין אותי ולבד בעיקר

מצטערת מתוקה שחלומות מסויטים פוקדים אותך בלילות יש לך עם מי לדבר על החלומות האלה ? מבינה שמאוד קשה לחוות את ה,,,,,,,,דרך חלומות ,מבינה אותך ואת מה שאת מרגישה כולל הלבד הזה הגדול ,,,,,,,איתך מתוקה חטולית

אויש כמה אני שונאת את הסיוטים האלה!!!!! מאוד מבינה עד כמה קשה וכואב להתעורר מכזה חלום!.... אבל אומרים שבחלומות אנחנו מעבדים את מה שמתרחש אצלינו בפנים ואם כך זה מסייע לנפש לשקם את עצמה לאט לאט ועוד יותר טוב להביא את החלומות לטיפול ולעבד אותם יחד עם המטפל/ת כי התכנים של החלומות מאוד משמעותיים ומשקפים את המצב הרגשי הנתון בצורה האוטנטית ביותר

חלומות הם חלון לנפש יש אפשרות לראות מה קורה שם הפנים... לנסות למצוא את הכוחות מבפנים.. להמודד לתגבר עלהם יש לך את הכוח לכך נצחי בחלום ותרגישי מנצחת גם בחיים. איתך אידה

את יום העצמאות העברנו בבית בעלי ואני כי פחדתי לצאת לטיילת שם המוני אדם היו עלולים לדחוף אותי או להפיל אותי בתוך כל ההתרגשות שאנשים חוגגים להם -60 שנות עצמאות למדינה , לי עדיין אין את העצמאות הזו ולא מעיזה לקחת סיכונים שנראו לי לגמרי מיותרים עוד בשלב שאני מתהלכת ברחוב עם מקל הליכה , אז היה נחמד על גבול המשעמם כל התכניות שהיו בטלוויזה , והאמת , שפרשתי מוקם למיטה , נקודות אור ? לא יודעת , ביום שישי הלכתי לרופא כי לא עמדתי בלחץ , בנוסף גם התחילו לי כל מיני כתמים כאלה ירוקים או אדומים בזמן שתליתי כביסה וזה כבר מאוד הדאיג אותי , הרופא שלי גם נראה מאוד דואג ויש בדק לי לחץ דם וסוכר , הכל היה תקין ,הוא הפנה אותי לעשות בדיקה אצל רופא נוירולוג כך שהוא יוכל להפנות אותי לבדיקת סי.טי -רופא משפחה כבר לא מוסמך לתת כאלה בדיקות , לפחות בקופת חולים הלאומית , וגם הפנה אותי לבדיקה אצל רופאת עיניים כדי לעשות בדיקת קרקעית העיין , אז יש לי ביום רביעי את שתי הבדיקות לעשות אחת אחרי השניה וגם אישר לי לקחת כדורי אופטלגין בזוגות כל פעם כשהכאב כבר בלתי נסבל , משהו כמו כל -4- שעות ,בנוסף יש לי גם ברונכיטיס אז ברור שיש עוד כדורים של אנטביוטיקה -קארין 500 - מישהי מכירה .? הכדורים וורודים ( לא בפלסטיק ) וכמובן סירופ נגד שיעול - הכי מגעיל שבעולם ברונכו-7 , דברים ממש מוזרים ,אז אם יש כאן משהו שנראה כמו נקודת אור תגידו לי כי אני לא רואה ,עכשיו מחכה ליום רביעי לראות מה יצא בבדיקות , וכמובן סיבה נוספת למתח,,,,,,,,,,שחלילה וחס לא יעזוב הכאב ראש ,אההההההה כן מצאתי משהו טוב , הנה , היום בעלי הפתיע אותי , הוא חזר מוקדם יותר מהעבודה והוציא אותי מהבית לטיול בטיילת , ישבנו שם ושוחחנו על דה ועל הההההא והיה נחמד לשם שינוי חטולית

חטולית- מאחלת שתבריאי במהרה וכל הבדיקות יצאו תקינות בעזרת השם..

תודה חומד , גמני מקווה

מחר הבדיקות.... מקווה שיאפשרו להבין מה לא בסדר ויהיה ברור איך ניתן לטפל ושסוף סוף הכאבים יאלמו!!!! כי כמה אפשר כבר לסבול ולכאוב??!!!! ואז גם רגשית תוכלי להרגיש הרבה יותר טוב!! וזה שפנית לרופא והוא הפנה אותך לרופאים אחרים כדי לאתר את הבעיה אני חושבת שזאת נקודת אור..... מה את אומרת??? ואני מאוד שמחה שחזרת אלינו לא רק ליום אחד!!!! :))) תעדכנה לגבי הבדיקות!!.... לילה טוב שחף

יש נקודת אור והיא יכולה להאיר עולם... הרבה הראות חזקי ואמצי מקווה שבקרוב הכל יהיה מאחורייך איתך אידה

יהי זיכרך ברוך 18.9.05 אההההההההההההההההההההההההההההההה צורחת! הצרחה עילמת.. אין לה קול.. לא שומעים כלום.. אך אחד לא שומע אף אחד לא רואה. אף אחד לא מרגיש מה שיש שם בפנים. כמה כבר אפשר לסבול? מה עשיתי ? למה הוא לא סובל ? למה אני צריכה לסבול? הכל שחור מסביב.. חיים שחורים אף פעם לא משתנים ככה אמשיך לחיות? בפינת החדר ילדה קטנה שוכבת בפינה החדר,, מקופלת וסובלת אף אחד לא מבחין בה אף אחד לא מתעניין בה סובלת.... סובלת... כך גדלה לה הילדה ונהיתה לנערה, אישה, ועדיין, אף אחד לא מבחין בה אף אחד לא רואה את אשר עוללו לה. בפינת החדר ילדה קטנה שוכבת בפינת החדר מקופלת וכואבת יהי זכרך ברוך ילדה [ שכחתי לקחת כמה ימים רסיטל ועכשיו התופעות לוואי. עומדת למות מרוב כאב. אוף. חודש + אני בסדר גמור. חי נושמת.. ומתפקדת.. אבל עכשיו שוב ..

כל כך קשה לחזור לכאב הזה אחרי שתקופה ארוכה היית כבר בסדר והרגשת טוב הנפילה אחרי תקופה טובה אפילו עוד יותר כואבת, מאשר הכאב שקיים שם כל הזמן ומתרגלים אליו אבל תזכרי שאלו הן רק תופעות לוואי שזאת רק נפילה זמנית שאחרי שתקחי את הכדור בצורה סדירה הכל יתאזן ושוב תוכלי להרגיש טוב ובנתיים תנסי להרגיע את הכאב ע"י כך שתעשי דברים שאת אוהבת ונהנת מהם, שמרגיעים אותך, שעושים לך טוב מחבקת אותך בחום שחף

כן , הגיהנום שוב מופיע עם כל הכאב כששוכחים לקחת כדורים , יש המון תופעות לוואי וחלק מהם ,,,,,,,,הכאב הבלתי נסבל של הזכרונות ,אולי כדאי שתעשי לך תזכורת בפלאפון כל יום לשעה קבועה שיזכיר לך לקחת כדור והבעיה תיפתר , מחבקת לך המון מתוקה ומקווה שתרגישי טוב בהקדם אפשרי אוהבת חטולית

או באיזה סרט אמריקאי אחרי שאתמול הכרתי את הבחור החדש שממש נדלקתי עליו היום האקס שלי בא אלי ואמר לי שהוא רוצה שנחזור ונביא ילדים ואני נקרעת בין הרצון לחזור אליו לבין הרצון להמשיך הלאה עם הבחור שהכרתי אני מבולבלת ונסערת וכואבת כי כל החלטה שאני אבוא אליה זה אומר לוותר על משהו משמעותי או על עתיד חדש שאולי יהיו בו יותר חיות ואנרגיות והתרגשות או על הבן אדם שאני מאוד אוהבת אותו אבל שהחיים ביחד איתו יכולים להוביל אותי למקום של דאיכה וכניסה לבועה אבל יכול להיות שנוכן גם לבנות ביחד משהו חדש ויפה עם זוגיות מאוד חמה ותקשורת הרבה יותר טובה מאשר בעבר לא יודעת מה יצא מזה בסוף ולאיזה כיוון אני אלך אבל מה שאני יודעת זה שעכשיו אני מרגישה מאוד מאוד רע כאילו שקיבלתי עם הפטיש על הראש אני ממש מפורקת לחתיכות קטנות וזקוקה לכך שמישהו יעזור לי לאסוף את החתיכות האלה ביחד

אינ לא מאמינה שאפשר לשנות אנשים..לפחות לא את המהות שלהם. היית עם האקס המון שנים ואת יודעת איך נראית הזוגיות איתו...אם אתם כבר לא ביחד כנראה שזה לא התאים לך. אני לא יכולה כמובן להגיד לך במי לבחור...אני רק יכולה להגיד לך שמהנסיון שלי קשה מאוד לשנות דברים..אנשים..מערכות יחסים. ברור שלהתחיל משהו חדש זה סיכון אבל אולי שווה לקחת סיכון..להמר על חיים אחרים. נכון שיש משהו מפתה מאוד בלחזור למה שמוכר אבל אם זה לא התאים לך קודם סביר להניח שגם עכשיו זה שוב לא יתאים. לא יודעת...סתם מחשבות... תשמרי על עצמך דמעה

אני לגמרי מסכימה עם מה שדמעה אמרה לך , מה גם שאת אומרת שאם תחזרו לזוגיות תכנסי שוב לבועה ולמצב של דעיכה , אם הדברים האלה מתנגנים לך בראש לדעתי זו נורה אדומה בשבילך שבאה להתריע על משהו מוכר אבל לאו דווקא חיובי גם אם את עדיין אוהבת אותו , כדי לדעת אם תוכלו לבנות משהו חדש שלא היה שם לפני כן עליכם לנהל כמה שיחות מאוד רציניות ולראות אם באמת יש מקום ל " שינוי הגדול " שלו את מייחלת ,לא מבינה מה פתאום עכשיו הוא " נזכר " שאיתך הוא רוצה להקים בית עם ילדים וכל השאר , מה עשה עד עכשיו ? הוא גמר לבלות ורוצה לחזור הביתה ? זו באמת שאלה קשה מה לעשות , אני חושבת שכדאי לך בשלב זה להמשיך עם החדש עד שתגיעי להחלטה מגובשת ,להכיר עוד אנשים שלא היו קשורים לחייך הקודמים יכולים רק לעזור לך לראות דברים בפרספקטיבה אחרת , אולי אפילו להגיע להחלטות ממשיות , נראה לי שאל האקס שלך-תוכלי לחזור גם בשלב מאוחר יותר , קחי זמן ואל תילחצי להחליט שום החלטה ,אז מה אם הוא הציע ? את חייבת לקפוץ דום ולהחליט מיד ? לא !!!!! ממש לא !!!!! אוהבת חטולית

זה עוזר לי לשמוע את הדעות השונות של אנשים אחרים. מתוך זה אני מצליחה לחדד לעצמי כל מיני נקודות ולקחת את הדברים שנכונים לי לא, אני בהחלט לא חייבת להחליט מיד. אנחנו גם סיכמנו שאני לא אחליט מיד, אלא אקח לי זמן. ומה פתאום הוא נזכר? הוא פשוט קלט שהוא מאבד אותי סופחת ושזאת ההזדמנות הארונה שלו להחליט, כשאמרתי לו שאני מתחילה לחפש בן זוג. ולא, הוא לא בילה עד עכשיו... הוא היה בתוך הבועה שלו עם חוסר ההחלטיות שלו ועם האשליה שאני עדיין אישתו...

אצל הדודה של הגרוש שאני לבד עכשיו כי היא בחול אני כבר מ7 לאפריל לבד לא מצליחה להגיד יותר מזה

גל נעלמת לנו.... מה קרה עם נסיון הפריצה? אני מבינה שאת מתמודדת עם המון דברים... אני מתארת שלא קל עכשיו לבד... ספרי לנו יותר דואגת אידה

מתארת לעצמי שהיה מפחיד מאוד , מקווה שלא קרה לך כלום אייך את עכשיו ?

ביום ראשון נרשמתי לאתר הכרויות והיום כבר מצאתי מישהו שאני מתכוונת להמשיך איתו את הקשר בחור מקסים יש לנו ממש שפה משותפת ותחומי עניין משותפים וזה היה רק הדייט השני שלי זה פשוט לא יאומן!!!!

אז אני מוותרת על פתיחת עץ נוסף

את מאוד אמיצה..... תזרמי... שמרי על עצמך ובהצלחה אידה

את מאוד אמיצה..... תזרמי... שמרי על עצמך ובהצלחה אידה

יפתי , לאנשים מדהימים קורים דברים מדהימים שמחה בשבילך ומחזיקה אצבעות שהכל ילך לפי הצפיות שלך ,ובכלל , שיהיה לך כייף חיבוק לבילוי מהנה וראש קל להנות חטולית

ההיתי אמורה להיפגש איתו היום ואמרתי כאן ליפנאי שאני יוצאת ככה חסופה אליו,מפוחדת ובלי הגנה,סיפרתי ונתתי שיעזרו לי,אני פוחדת,ממש ממש פוחדת, אולכים ליתמון לו מלכודת ביום שבו אני אמרוה להיפגש אם הילדים שלי,אני לא יהיה לבד,המישטרה תיהיה גם בעזור,אני לא מעמינה שאני עשיתי את הצעד הזה,שכן נותנת שיעזרו לי. אבל זה מכניס אותי ללחץ נוראי, ישבתי ליד חומצה ורציתי לשתות אותה וליפגוע בעצמי,אוף אני מתוסכלת ומפוחדת ולא יודעת כבר אם זה נכון או לא נכון אם אני יעמוד בכל זה אד יום... מפחיד לי,אולהים לא רוצה ליפגוע בעצמי,רוצה שקט,רוצה שיגמר,אוףףףףף

את קולטת כמה כוחות יש לך?!!!!! רק לחשוב על האפשרות הזאת..... את מדהימה!!!! זה יצא לפועל בסוף? ואם כן, איך זה עבר??? איך את עכשיו? אפילו קשה לי לתאר לעצמי עד כמה קשה לך עם זה...... מחכה לשמוע ממך בהקדם האפשרי.... חיבוק ענק ממני שחף

בהצלחה זה באמת נלחיץ ומפחיד זב יעבור ויהיה מאחורייך את לא להד שישמרו עלייך והכל יהיה בסדר את כיבורה גדולה אל תוותרי אידה

עמיתוש גאה בך בלי סוף שהצלחת לבקש ולקבל תמיכה ועזרה כל הכבוד , מחזיקה אצבעות שהכל יעבור בשלום חטולית

חג עצמאות שמח אתן מרגישות עצמאות? מתי התחלטן להרגיש? מה קרה?אך?? חג שמח אידה

אני הרגשתי את יום העצמאות טוב מאוד היום כאשר כל המסוקים עשו לי רעש מעל הבית במצעד האווירי רק חיכיתי שזה יגמר כבר!!! וחוץ מזה... מה זה עצמאות? זה מושג יחסי ביותר.... אני יכולה להגיד שאני יחסית עצמאית כי אני גרה לבד אני לא לגמרי עצמאית כי כרגע אני מפרנסת את עצמי רק באופן חלקי ביותר וגם כי אני מאוד תלותית וכל הזמן זקוקה לתמיכה רבה בכל מיני מישורים ומובנים

השבוע הייתי בסופר, מה אני רואה? דוכן של נוסטלגיה.... כל מיני דברים, שהחליטו להלביש להם אריזות מתקופת שנות השישים והשיבעים. שוקולד חלב עם עטיפה שבפעם האחרונה ראיתי כשהייתי בגן חובה.... מסטיק עלמה צהוב ואדום, אוי אלוהים.... היינו אוספים את העטיפות ומשחקים איתם.... אהההה והכי חשוב ביסלי גריל עם המספר למעלה.... את זוכרת פעם כשהיינו צריכים לאסוף מוצרי אוסם עם המספר למעלה, וכשמגיעים לכמות של 500 נקודות שולחים לאוסם, ומקבלים חבילת מוצרים? אוי איך הייתי סוחבת איתי את כל הילדים בשכונה, מגיעה לכמות הרצויה ו "אמא שלי" הקמצנית לא הסכימה אף פעם לקנות לי את המעטפה הגדולה הזאת, כדי לשלוח לאוסם..... בקיצור נוסטלגיה... אה ואתמול היתה אצלנו אילנית, גם סוג של נוסטלגיה.... (הלוואי עלי להראות כמוה בגילה...) והזיקוקיםםםםם...... אה ואני בדבר אחד ממש לא ישראלית.... לא אוכלת בעלי חיים שרופים על איזה אי תנועה.... חג שמח לך יקרה שלי, אפילו שאת ב גולה.......חחחחח....גולה.... אז ברוח הגלותיות נאחל לך "לשנה הבאה בירושלים הבנויה......"

עקב שיפוצים בחדר הילדים לא הייתה לי גישה לאינטרנט... וחג העצמאות הזה היה די שמח בשבילי.. הלכנו לחגיגות עם הילדים, ראינו זיקוקים ואני כמו תינוקת קניתי לעצמי שערות סבתא וזללתי אותם עד למקל.. די נהניתי.. ולמחרת עשינו פיקניק.. ביער והיה מזה כיף.. ו..היה בפיקניק דבר שמשך את תשומת ליבי. היה שם אקס (בעל לשעבר)של דודה שלי שהצטרף השנה. בחור מדהים יפה תואר ויפה מראה(בלונדיני תכול עיניים) ומצחיק מאוד ואינטיליגנטי. אבל.. הבחור הזה נפל בעבר לסמים. כיום הוא בגמילה ונראה טוב. למיטב ידיעתי הוא גם ישב בגלל הסמים בכלא תקופות מסויימות בחייו. יצא ונכנס לגמילה. באמת חבל על הבחור..הזה שיש בו הרבה דברים טובים אבל הסמים קלקלו אותו. מכל מקום, בגלל שדודתי כנראה יודעת עליי (מדודה אחרת שסיפרתי לה) אבל כמובן הכל נשמר בסודי סודות ביננו נראה לי שהוא כזה יודע עליי למה הוא התייחס אליי כזה מוזר. לא יודעת, כמו לילדה קטנה. הביא לי ארטיקים על מקל. ביחס מיוחד כזה כמו שמביאים לילדה סוכריה על מקל. וזה גרם לי להנות.. למרות שחלק במשפחתי יודעים הם ממשיכים להתעלם וטאטא מתחת לשטיח. אבל במקרה שלו שמתי לב שהוא מכיר את הצד האפל של הירח ושליבו.. איתי. לא שהוא מרחם עליי או משהו אלא דווקא הוא- מבין אותי ומזדהה איתי מפני שגם הוא שייך לצד השני. ומכיר את כל החרא הזה ויש לו נסיון חיים אחר.. והמעניין הוא- שדווקא הוא, המכור לסמים יותר מכל האנשים הנורמליים מבין. וגם מתייחס אליי בהתאם. מאוד הופתעתי! והדבר הקל עליי בפיקניק בין כל אלה שמתעלמים. לקבל קצת יחס.. כזה אחר.. זה חיזק לי את הביטחון העצמי. וחוץ מזה היה לי כיף וקל ושום דבר לא העיק עליי. והחלטתי לא לתת לשום דבר לקלקל לי את המצב רוח..

עדיין עם כאבי ראש בלתי נסבלים , ימים רבים לא מצליחה להרים ראש מהכרית ולא מסוגלת לדבר , ובכלל , והרופא טוען שהכל בא רק מלחץ נפשי מאוד קשה ומדכאון , יכול להיות שהוא צודק , בכלל לא מבינה את עצמי ולא את מה שקורה לי בחודש וחצי האחרונים ,לא מסוגלת לחשוב ויחד עם זאת המוח לא מסוגל לטחון מחשבות ביום ובלילה ,לא מצליחה להגיב , בקושי מתפקדת , כאלו שהמוח התרוקן ולא נשארו שם מילים כדי לומר,,,,,,,,,כדי לנחם ,,,,,,,,כדי להרגיע ,,,,,,,,או בכלל,,,,,,,,בלק אאוט מוחלט , כאלו התרוקנתי מכל צורת חשיבה ומכל ומכל הגיון כלשהו , אפילו מזערי ,לא יודעת , מעולם בכל ימי חיי לא הייתי במצב כזה , קיבלתי עוד כדורים להרגעה וללחץ דם , גם הסכרת ,,,,,,,,,,,,,אז אין לי באמת משהו טוב לומר ,,,,,ולא רוצה להעמיס עליכן את חוסר האונים שלי וגם לא להיות לכן למעמסה , פשוט שום דבר טוב אין לי כרגע , כלום , ממש כלום , ולכן ממש לא חסר על הראש את הצרות שלכן , לפעמים פתאום הלחץ נרגע ואני רוצה להכנס אפילו רק לקרא מה שלומכן ו,,,,בום , הכאב ראש שוב מכה , והיום כבר שנה, כן בדיוק היום שנה לנפילה שלי עם הרגל ,עדיין צולעת ויתכן וכך ישאר המצב ,הרופא אומר שאצצטרך ללמוד לחיות עם הכאבים כי זה מה יש ,עדיין מחכה לתשובות מבטוח לאומי , מייאש לגמרי , ובמקביל מחפשת כבר עבודה לשולשה ימים בשבוע -לא מוצאת כלום , אז מקווה שאתן מבינות ,מצטערת שאין לי מילים חמות לומר לכן ,מצטערת שלא יכולה לעודד אתכן , מצטערת שלא יכולה להיות אתכן ובשבילכן כאן כשאתן זקוקות ,אני פשוט על הפנים כמו שמעולם לא הייתי ,פעם שמעתי משהו אומר , אם אין לך משהו טוב לומר , עדיף לא לומר כלום , פשוט לשתוק , וזה מה שאני עושה , פשוט שותקת !!! שולחת לכולכן המון המון חיבוקים ומאחלת לכן ליל מנוחה מקווה שהמצב ישתפר בקרוב ואחזור אליכן במיטבי - כשאוכל לעזור ולתמוך חטולית-אוהבת אתכן

תיקון - המוח לא מסוגל להפסיק לטחון

מצטערת לשמוע שכל כך קשה...חטולית את יודעת שיש תקופות כאלה שהכל נראה שחור והגוף מתנהג באופן לא ברור...לפעמים כשיש סכרת..ולחץ דם..ומי כמוני יודעת...זה יכול לגרום גם לירידה במצב הרוח...לדכאון...ואפילו לכאבי ראש. אל תתיאשי...זאת תקופה וכמו שבאה ככה תחלוף... שולחת לך חיבוק עוטף...ומזכירה לך שאני כאן אם תרצי לדבר... תחזיקי מעמד דמעה

מצטערת לשמוע על הדברים שעימם את מתמודדת לאחרונה. מקווה שהכאבים יעלמו בקרוב.. ושבמקום תהיה רק שמחה ועליזות.. לכולם יש תקופות כאילה נוראיות שקשה לצוף עם הראש מעל למים.. הכי חשוב לשמור על אופטימיות וכבר הוכחת לי בעבר כמה חטולית הנפלאה יכולה להיות אופטימית.. אז שיהיה לך שבוע נפלא.. וכמה שפחות כאבים.. אוהבת.. סמויה..

בוחרת להשאר בעילום שם. על שאר הדברים דיברנו ועוד נמשיך לדבר. לכן, אני רוצה להתייחס למה שכתבת בהמשך.. ציטוט : "אז מקווה שאתן מבינות ,מצטערת שאין לי מילים חמות לומר לכן ,מצטערת שלא יכולה לעודד אתכן , מצטערת שלא יכולה להיות אתכן ובשבילכן כאן כשאתן זקוקות ,אני פשוט על הפנים כמו שמעולם לא הייתי ,פעם שמעתי משהו אומר , אם אין לך משהו טוב לומר , עדיף לא לומר כלום , פשוט לשתוק , וזה מה שאני עושה , פשוט שותקת !!!" את לא צריכה להצטער על שום דבר. את לא צריכה לשתוק על כלום. אומנם לכולם קשה כאן- אך כמו שלכולם יש תקופות בחיים שאין מה לעשות.. אבל- לא יכולים כרגע לתמוך בשני. והפורום הזה הוא כאן במטרה לתמוך .. ! לתמוך בך כרגע - את שתמיד ייודעת מה לאגיד .. ואיך להגיד .. את שתמיד יש לך מה לאמר .. ויודעת מה- גם אם לא היית אחת שתומכת . זה בכלל לא הפואנטה. ואני בכל אופן - (ואני מניחה שגם כל השאר) לא מסתכלות על זה בדרך הזו.. פשוט מה שאני מנסה לאמר ואני מאמינה שכולם יסכימו איתי זה .. שמותר לך עכשיו להיות בצד השני.. רק לכתוב ולהוציא מהלב .. שלא תשאר לך המועקה - ושלא תרגישי שאת לבד בתחושותייך. ואל תרגישי שלא בנוח .......הבנת גב' .. **?! בבקשה, זה בשבילך נשמה . כל כך דואגת לך מאמי שלי. הלב שלי איתך. כשהלב שלך כואב - גם שלי .! אוהבת ואיתך תמיד .. אני!

כתבתי לך אתמול בלילה הודעה מה זה ארוכה..... ופתאום האינטרנט הפסיק לעבוד והכל נמחק :( אנסה לשחזר את לא מאמינה עד כמה כואב לי לשמוע על מצבך הלוואי והיתי יכולה להקל עלייך בדרך כלשהי הלוואי והיו לי את המילים שהיו מרגיעות אותך וגורמות לך להרגיש טוב יותר נפשית ובעקבות זאת גם פיזית ולא פחות כואב לי מכך שאת מנדה את עצמך מהפורום דווקא כשאת כל כך זקוקה לתמיכה ולאוזן קשבת תנסי להיזכר כמה פעמים אמרת כאן לבנות שהן לא צריכות להתנצל אם אין ביכולתן לתמוך באחרות ושמה שחשוב זה שימשיכו לכתוב ולהוציא את מה שעל ליבן שלא ישמרו בפנים שכל אחת עושה את מה שהיא יכולה נכון להיום את תמיד תמכת כל כך בכל אחת ואחת מהבנות כאן עכשיו הגיע תורך לקבל את התמיכה מאיתנו ועוד משהו שרציתי להגיד לך זה שבכל התקופה הזאת שלא היית כאן מאוד מאוד דאגתי לך ומאוד רציתי לדעת מה שלומך אל תיאלמי ככה רק בגלל שאת חוששת להכביד ולא תומכת הפורום הזה נועד על מנת לקבל תמיכה תוציאי את כל מה שכואב אנחנו כאן בשבילך!!!! מחבקת בעדינות כדי לא להכאיב שחף

חטלטולית.. תמיד את תומכת בכולן.. והפעם..את לא מרגישה טוב.. חשבתי עלייך היום אז קפצתי לבקר אותך.. ולבדוק איך את מרגישה.. מקווה שיותר טוב.. חיבוק- ממני.. סמויה..

נכנסתי הערב למיטה מוקדם כי לא יכולתי להחזיק את הראש יותר על הכתפיים והתעוררתי לא מזמן ,נראה שהלילה הזה אבוד לי ,קראתי את כל מה שכתבתן לי ואני יודעת שאתן לגמרי צודקות כולל אותך שבחרת לכתוב בעילום שם , עמיתוש -אייך אפשר להיגעל ממך ??? סבלת ואת עדיין סובלת את כל הטראומות האיומות שעברת ,את לא זונה של אף אחד ! אני מבינה את ההרגשה שלך שאת כאלו מזוהמת , מלוכלכת משומשת ולא שווה , אל תשכחי ששום דבר מכל הדברים שעברו עלייך לא היה מבחירה אישית שלך - עשו לך את כל הנזק , את רק הקורבן שלהם , אל תעשי לעצמך את מה שהם עשו לך ! אם הם היו בני אדם כלום לא היה קורה , את לא אשמה !!! והכדורים , הם רק כדי להגן עלייך מלפגוע בעצמך , כדי לשמור עלייך ועל השפיות שלך ,לפחות עכשיו שומרים עלייך , תאפשרי להם להגן עלייך , זה מה שאת צריכה עכשיו נכון ??? ואני שולחת המוני חיבוקים חמים כי מגיע לך מתוקה דמעונת יקרה שלי-כלום לא ברור-הכל עטוף בערפל , המחשבות , הרגשות ,התקוות , הרצונות , שברי הזכרונות ,והכאב הבלתי פוסק , תמונה מדהימה (גם בלינק ) מבינה אותך מאוד כי התמונה מתארת בדיוק את מה שעובר גם עלי עכשיו ,לא ידעתי ששילוב של הלחץ דם עם הסוכרת יכול גם לגרום לדכאון לפעמים , שמחה שאמרת זאת כי לפעמים נדמה שהשפיות ממני והלאה ,תודה על המילים החמות והמנחמות מתוקה מנותקת -אין לי הרבה אם בכלל מה להוסיף על מה ששחפית כתבה לך אלה רק לחזק את דבריה ולומר לך כל הכבוד שלא הגעת למיון !!! ולומר שגמני גאה בך מאוד , חיבוק גדול לחיזוק מתוקה סמויונת חומד -למה את עושה לעצמך לינץ '??.את בכלל לא נשמעת שקרנית , בהחלט ישנם מצבים שה"דברים" נמצאים בזכרון - משם הם אף פעם לא נמחקים אלה רק מסתתרים , הם לא תמיד עולים בזמן שרוצים ,הם עולים כשהמוח מאפשר זאת -והם גם מסוגלים להציף עם כל הסיטואציה שהיתה כולל הרגשות , מבטיחה לך שזה קורה לכולן אל תתרגשי מזה יותר מידי זכרי שתעתועי המוח הם חלק מההגנה של המוח עלינו , וגם שהם נחלת כולם ,מתי תתחילי לסמוך על עצמך ? תודה על המילים החמות חומד ועל ביקור החולים אף אחת-השתיקה היא אויב מס'-1 , הכי נורא מכל אויב אחר ,גם אמי שלחה אותי אליו למרות שהוא לא אבי הביולוגי אלה בעלה,,,,,,,לא נעשה השוואות כי לכל אחת הגיהינום הפרטי שלה , אל תיעלמי ואל תשתקי , תצעקי את עצמך בכל הכוח החוצה , מגיע לך לחיות !!! קבלי את עצתן החכמה של שחפיתוש ושל אידה , תתיעצי ורק אחר כך תחליטי , אבל לפני הכל את חייבת להחליט שאת צריכה לחיות !!! ואז להחליט אייך לחיות !!! שחפיתוששש מקסימה-אהבתי את האנימציה של סיפור גן עדן , אפילו גרם לי לחייך , ולחלום על פילים כאלה יצירתיים נשמע ממש כייף ,לגבי הלימודים שלך , את הרי יודעת כבר מתי את יכולה לאפשר לעצמך להילחץ ומתי לאפשר לעצמך בריחה , כבר הוכחת זאת בעבר ובסופו של דבר הכל בא על מקומו בשלום ,מה קורה לך בשעות הלילה שאת לא נרדמת ?למה השעות הופכות מאפור לשחור והכל פתאום נהיה מדכא ? התקווה מתפוגגת ? מה קורה חומד ? נדבקת מהדכאון שלי ? מאוד מקווה שלא !!!! יש לך עוד המון דברים מענינים לעשות והלימודים רק התחילו אז,,,,,,,,,,, ולענין שלי , אני לא מנדה את עצמי מהפורום , יצא כל שלא הייתי מסוגלת גם להכנס ולא מצאתי מילים ,,,,,,,אני הפטפטנית הכי גדולה מכולן , ודמעה כתבה לי שזה מצב ,,,,,,,,,בטח כבר קראת , מה את עושה כשאת רוצה לומר משהו והמילים לא יוצאות , המוח נראה כמו דף חלק ולבן ואין עליו אפילו נקודה אחת ? כמו עיוור בלי מקל הליכה , תודה חומד על כל המילים החמות , שלא תחשובנה , גם עכשיו המוח שלי מרחף במחוזות אחרים , אני פשוט מנצלת את הדקות של השקט והרגיעה מהכאב ראש ומהאי אישפיות הזמנית שלי והצלחתי להגיע לכאן רק בגלל שאני אוהבת אתכן מאוד , ובאמת , מכל הלב , המון תודה על התגובות החמות שלכן , על כל המילים המקסימות והנהדרות שלכן , על כל החיבוקים שלכן , לא יודעת למה , אבל הזכרון שלי הולך ומתכווץ , הולך ולאט נמחק ,אולי אצטרך לעבור בדיקות של סי.טי בראש , בשבוע הבא שוב יש לי תור לרופא , המון המונים של חיבוקים לכולכן ליל מנוחה חטולית

אל תשתקי.... אל תחנקי את עצמך יותר ממה שאת חנוקה... חתולה יקרה אני מסכימה עם הרופא שלך ומנסה שוב.... פני לטיפול במרכז יש עוד מטפלות שיכולות לעזור... פני למרכז אחר... יש עוד מקומות ציבוריים... דואגת אידה

מהבוקר להיות שם ,בבית חולים,להיות שם במקום אחר ולספר אל מה שקרה איתי מגיל 5 ואד היום וזה מוצף מידי,אני מאבדת את עצמי,שעה יושבת בשירותים ומקיא למוות ורוצה שכל הגועל יגמר כבר,לא הצלחתי לאכול כלום היום,שוב מתחיל הצום ואני כל כך לא רוצה,אני באפס כוחות,נעלמת לאנשים ולא רוצה יותר את כל הכדורים האלו שמזכירים לי את מה שהוא עשה,אבר שלוש שבועות ועדיין לא טפסו אותו ואני חייה בעיום שהוא יפגע בי,אני מרגישה שהעולם שלי נלקח ממני. דיברתי היום יותר משעה אל הפגעיות שלי,אל אבא שלי,אמא שלי, אל הגרוש שלי,אל החברים שלו והיא יושבת ובוכה,אל כל הכאב העצום הזה,רוצה לחבק אותי ואני לא מאפשרת,רועה את הרזון שלי וכל כך רוצה יחד איתי שמהיום זה יהיה התחלה חדשה ובאמת אני מנסה אבל נישברת,נשברתי היום לאלפי חלקים,מרגישה כמו סמרטוט שלקחו ממנו את כל הטיפות האחרונות ... אני לא רוצה את עצמי,אני מרגישה זונה וזה מרגיש לי ואני רועה את זה אל עצמי כל פעם,במקלחת ,בשירותים,בכל מקום,מסומנת אל ידי כולם,רוצה שיכחו ממני קצט את הכאב הזה,ההצפה הנוראית הזאת,אין לי מנוחה ומסממים אותי,נתנו לי את הכדורים בסוף בכוח,רק כך שאולי זה יקל קצט ושוב זה מרגיש לי שאין לי שליטה,אז רוצה לא להיות בהרגשה הזאת שאני ככה אכשיו, רוצה חיבוק שיכול ובאמת להגיד לי שלא ניגעלים ממני,כי אני לא באמת זונה שלהם,כי אני לא באמת מפלצת גם אם אני אומרת ככה,אני מרגישה שהכל כואב,רוצה מנוחה,לא רוצה לארו,רוצה להחלים כבר מהכל, שיהיה לי טוב ואין לי את זה,אין לי... אני יושבת ובוכה,הדמעות לא יבשו, הכאב הוא עצום ,המילים הם כואבות וחדות כמו סכין,תעזרו לי רק קצט

יום אחד היא ישבה כך בשקט, ילדה קטנה שרק שיחקה אם הבובה שלה,מלטפת את השער,מי קנה לי אותה? אני כבר לא זוכרת,רק יודעת שהאבתי אותה מאוד,בובה כזאת שאפילו נתתי לה שם,חני, ילדה שרק ישבה בשקט,ואז הוא הגיע לחדר,צעדיים,אני זוכרת שהחזקתי חזק את הבובה שלי,בלב אמרתי לה שתשמור אליי,שתדן אליי שלא יקרא לי כלום, אני זוכרת שכנירה דימינתי שהוא שכב אליי כאילו ירדו לבובה דמעות,אני לא בכיתי,אני לא צעקתי,אני רק אמרתי בלב לאלוהים שיגמר,כי לא עשיתי כלום רע כמו שהוא אומר,לא ההיתי ילדה רעה,ההיתי כל כך בשקט,אני וחני הבובה,אחרכך כבר לא רציתי לגעת בה,כאילו היא עשמה... ילדה קטנה בת 8 9 שגודלת ונייהת אישה בגיל צעיר כל כך,ואבא אומר שהוא אוהב אותי,שאני הנסיכה שלו... אמא את,את שהוא אנס אותך צעקת לו שהוא אורג אותך ושכואב לך ושתלך לבת שלך,את שההית אמורה לאגן אליי... חשבתי ללכת לבית הקברות ביום הזיכרון,רציתי לבקר אותך,אבל היום שדיברתי אם הפסיכולוגית שיחה של רק הקרות,של שעה וחצי,ניזכרתי במילים שלך,ששלחת אותו אליי. ילדה אני כבר לא,אישה אני גם לא, אני רק עצמות שלא יודעת איך עוד מחזיקות אותי בחיים,ילדה קטנה אם בובה ששמה חני,מעניין מה עשיתי איתה????

לקרוא אותך כל פעם, אוי אוי אין מילים, אין. זה אולי נשמע נורא, אבל הסבל שעברת בחיים, מכניס מעט פרופורציות לחיים שלי. כואב לי הלב עלייך יקרה. ואני שולחת לך חיבוק ואהבה ענקיים, עד אלייך יקרה. טוב שאת במסגרת טיפולית. תאפשרי לסובבים אותך לעזור לך. הלוואי שכל הפוגעים בך ישלחו לאש הגהנום אמן.

עמית יקרה מצטערת לשמוע על מה שאת עוברת הרזון...הקאות...הרבה דמעות על מה אמא שבגדה ולא הגנה על לבד ובובה אחת שהייתה שם...חני מחזקת אותך גיבורה אל תוותרי.... אל תרימי ידיים מחבקת אידה

השעות הקשות והמבלבלות ביותר השעות בהן הלבן הופך לאפור ואז בהדרגה לשחור שעות של תיסכול, יאוש וכאב כל מה שהיה קל ומהנה פתאום נהיה קשה ומדכא התקוות מתפוגגות הבדידות בולעת את מרחב המחייה החיים מאבדים את ערכם לילה ט ו ב ? ? ? ? ? ? ? ? ? . . . . . . . . . . . . שחף

למה הלילות מעוררים את כל הצללים והשדים???????????????????? שחף

ובחוץ שמש... מקוה שבכל זאת הצלחת קצת לישון מחבקת http://fc04.deviantart.com/fs11/i/2006/225/0/1/I_will_hug_sun_by_my_hands____by_sergey1984.jpg דמעה

אכן קשה.. מקווה שהלילות הבאים יהיו שלווים יותר..

מה יכול להבריח את השדים? לתת שלוה ומנוחה? מה עוזר בד"כ? ומקווה שהלילות עכשיו יותר רגועים.... ונעימים אידה

http://www.naturalsciences.org/education/Yellowstone/2007/images/023a_Shadows%20in%20the%20Mist.jpg כלום לא ברור דמעה

מה קורה דמעונת? זה ברור שכלום לא ברור..... אבל מה הוא ה"כלום" הזה? מה בדיוק לא ברור? שיהיה לך לילה טוף ושמחר בבוקר ה"כלום" יתבהר..... שחף

מה קורה דמעה יקרה? זקוקה לקרן אור שתבהיר ותרחיק את הערפל??

חוץ מהיום שהיה הזוי לחלוטין - ישנתי כל היום והתעוררתי ב-7 בערב היה שבוע נחמד ודי שיגרתי בלי נפילות עם מצב רוח טוב השינה קצת צולעת, אבל יהיה בסדר טוב לי בעבודה החדשה התחילו הלימודים אחרי שבועיים וחצי של חופשת פסח שמחתי להיפגש עם הבנות מהכיתה :) האמת שעוד לא הצלחתי להיכנס לאווירת הלימודים אבל לא נורא, לאט לאט אתמול נפגשתי עם בן דודי שלא ראיתי מזמןןןןןןןןןןן וזה היה מאוד נחמד הייתי פעמיים אצל הורי הברזתי משיעור ציור - סתם לא התחשק לי ללכת :-/ וזהו, לא יודעת מה עוד אפשר לכתוב על השבוע הזה

נרשמתי לפסיכומטרי. לקורס שמתחיל ביולי. התחלתי ללמוד מילים לקראת הקורס. החלטתי להפסיק לעשן. זאת החלטה משבוע שעבר, אבל עכשיו צריך גם ליישם.. פתחתי "דף חדש" בטיפול. שמה בצד את כל מה שהפריע לי בטיפול ולא נתן להיפתח. ו..עד כמה שזה נשמע לא קשור, כי זה לא "נראה" כמו שאר הדברים- לא וויתרתי למחשבות להיעלם. בינתיים. והיו ממש ממש הרבה כאלה השבוע. היו כמה נפילות אבל לא משהו שהתפתח למיון או התערבות מבחוץ. וזה למרות שהייתי ממש על הקצה בחלק מהנפילות האלה. הסתדרתי.

מנותקת יקרה אין לך מושג כמה שימחת אותי עכשיו!!! אני רואה שהטיפול כבר התחיל להביא תוצאות חיוביות בהיותר....... זה נשמע שהחלטת לקחת את הדברים בידיים שלך החלטת לקחת אחריות על החיים שלך כל הכבוד לך על ההחלטות החשובות ועל כך שאת מצליחה להתמודד טוב יותר עם הנפילות אני מאוד גאה בך!!! מקווה שגם את :))) שחף

לא שמוצאת מילים...

מה שלומך? איך הלימודים? החיים? מלא מלא זמן לא היית כאן!..... מעניין.... בדיוק אתמול נזכרתי בך וחשבתי מה איתך....... שחף

לא כל כך יודעת מה לכתוב... התלבטתי מלכתחילה אם לשלוח תהודעה הקודמת... מה איתי? גם אני שואלת לימודים? אהמ.... אם אני אתחיל לכתוב סביר להניח שלא אפסיק או שלא אדע מהיכן להפסיק ואולי רק הרגשתי לרגע שצריכה להניח תראש כבר תקופה ארוכה ארוכה מידי שאני שוב באישפוזים חוזרים שוב המשקל שירד וקצת עלה וירד ועלה וכו... והלימודים הופסקו... וכנראה שנכשלתי... ..........

היוום אחרי שאתמול בערב אחרי מספר של פלשבקים וניתוקים רב חתכתי את עצמי באישפוז יום זה אסור ואני כמו אידיוט אמרתי להם את זה וגם הגעתי נוראה הפוכה ופשוט רציתי למות כבר חשבתי אל יום המוחרת לאחר מכאן הם זימנו ואמרו היום את לא תהיה כאן היום וים ראשון נראה אם תוכלי להמשיך ... לאחר מכאן הלכתי לים קניתי אלכהול וכדורים בעודף תמיד יש לי בתיק וחשבתי שכל העולם שומט אותי מימנו דיברתי אם המטפלים הקודימים שלי והם אמרו שאם אני אותר אל האישפוז הם יקבלו אותי לטיפול בחזרה אבל במקביל הם חושבים שחבל מצד אחד הכול מגיע לקיצוניות גדולה מדי בשבילי ואני לא חשובת שהיה נכון להמשיך באישפוז ובמקביל הדעה של המטפלים הקודמים שלי שחבל מה לעשות????

אני מציאה לך לחשוב, איך קל לך יותר להתמודד כשאת כל היום מתמודדת לבד עם עצמך? או כשאת נמצאת באישפוז יום? ודבר שני שהייתי מציאה לך לעשות זה לדבר עם המטפלת שלך באישפוז ולהתייעץ איתה מה היא חושבת שנכון יותר עבורך לשאול אותה גם למה, מה הסיבות ולשאול גם את המטפלים הקודמים שלך למה הם חושבים שעדיף לך להמשיך כלומר, לחשוב עם עצמך על הדברים ולקבל את דעתם המנומקת של אנשי מקצוע השונים שמטפלים בך ככה יהיה לך "שדה ראיה" רחב יותר וזה יקל עלייך להבין מה באמת נכון עבורך מקווה שסערת הרגשות תעבור בימים הקרובים ושתרגישי הרבה יותר טוב שיהיה לך סוף שבוע רגוע ושקט שחף

אחת יקרה ראשית אם את רוצה לעזור לעצמך, את חייבת להוריד את אופציית הכדורים והאלכהל! נשמע שכולם רוצים לעזור לך, ואת מבולבלת... אולי בגלל שיש הרבה אפשרויות?? ואולי שלמרות הכל, את מרגישה עדיין לבד? אם כל זאת..את היחדה שיכולה לקבל את ההחלטה עבור עצמך. חשבי, תתיעצי... תחליטי מה נכון בשבילך איפה תרגשי הכי פחות לבד בהצלחה אידה

אני חייבת הסברים לגבי פרטי מידע סותרים שמסרתי בהודעותיי האחרונות- סליחה יוצא שאני כאילו מזה שקרנית ואני חייבת לתקן- מצד אחד כל חיי אכן פרטי הפגיעה היו בזכרון שלי. כמו שזוכרים עובדות לגבי עצמך. ומצד שני בהודעה אחרת לפני כתבתי שזה נמחק לי מהזיכרון! שבעצם לא לגמרי אלא היווה לי עוד סתם- עוד פרט שולי בחיי וחסר חשיבות. על זה אני מדברת שהיא נמחקה מהתודעה שלי.- אבל אף פעם לא מהזיכרון. נכון שזה סותר? עכשיו- המודעות לזה באה בסערה לפני שנה בעקבות הייעוץ עם הפסיכולוגית והשתלשלות אירועים בלתי נעימה. ואז הזיכרון והמודעות התחברו ביחד. וזה היה- ממש לא טוב! ולראשונה זה הזיז לי. מזה הזיז לי.. אי אפשר לתאר. עכשיו בגלל שאני לפעמים כותבת- שזה נמחק מהזכרון ולפעמים שזה תמיד נשאר בזכרון אז זה מראה שאני שקרנית. גם אם אני לפעמים קוראת ואומרת וואלה..פעם אני אומרת ככה ופעם ככה אז אולי אני שקרנית? אבל לא- מצד אחד יוצא שכן אבל מצד שני לא כי זה כן בזכרון ולפעמים לא בזכרון בתקופות מסויימות של חיי אבל באופן כללי- כן- זה כן בזכרון. ואם אני אומרת שזה נמחק אז זאת אומרת- שזה כן קיים בזכרון אבל לא אכפת לי מזה. לכן- זה כמו תעתוע, כמו אשליה,כמו שקר,כמו פנטזיה ובכלל כמו משהו שלא קיים במציאות. אתם זוכרים את הסיפור על הבנות שעבדו בזנות ואני ראיתי הכל? אז שהלשנתי למשטרה שתתפוס אותן באמצע הלילה המשטרה פרצה לדירה ו.. לא מצאה שם שום נערות! כזה מתעתע והזוי. אבל לא דמיינתי את את זה אז לאן הן נעלמו לעזאזל? אני ראיתי הכל- איך הן באות לשם ואפילו נערה אחת דפקה אצלי בדלת לפרוט שטר של 100 לחמישים. וגם בעלי ראה איך..והכל..מהצצה לדירה מן המרפסת שלנו, אז(אחרי נדנודים מצידי שיבדוק מה הסיפור) אבל לא היה אכפת לו כמוני. אבל לפחות במקרה הזה יש סוף טוב- לאחר שמונה חוד' החבורה הזו נתפסה והיה לזה אפילו כיסוי תקשורתי (רק שבגלל שהן קטינות לא פרסמו את השמות והתמונות)- אבל לא היה לי ספק שלפי כל הפרטים שכתבו בעיתון ובטלויזיה- מדובר בהן. והן כמובן הועברו לגורמים המטפלים. אז בעצם יצא ששיקרתי(כי כשהמשטרה באה לשם לא מצאה דבר) ומצד שני לא. כי כן היו כאלה נערות. לא דמיינתי את זה אני לא עד כדי כך לא שפויה. ובסוף הן נתפסו..

לי אישית, ממש לא הייתה הרגשה שאת משקרת בהתחלה לא הבנתי בכלל על מה את מדברת.... איזה פרטי מידע סותאים?.... כי שום דבר לא הרגיש לי כסתירה לזכור ולא לזכור זה דבר יחסי הרבה פעמים משהו נמצא במאגר הזיכרון שלנו אבל רוב הזמן אנחנו לא זוכרים אותו - לא מפנים אליו את הקשב שלנו ונזכרים רק בסיטואציות מסוימות ככה שזה נשמע לי מאוד מובן מה שאת מתארת ו..... אל תתרידי את עצמך יותר מדי עם המחשבות על מה שהאחרים יכולים לחשוב עלייך...... כי מה זה משנה בעצם?! את יודעת מי את ויש לך את האמת שלך! וזה מה שחשוב!!! ומה שהאחרים חושבים זה כבר הבעיה שלהם..... שיהיה לך סוף שבוע נעים ושמח שחף

היי שחף, לא שאכפת לי מה חושבים אבל פעם אומרת- ככה ופעם אומרת -אחרת. גם אני עצמי מבולבלת מממה שאני מספרת. וזה שאני כביכול מספרת כאן בפורום לאחרים זה בעצם- לי לעצמי, לנסות לעשות סדר בסיפור ובהשתלשלות העניינים. אבל זה חומק ממני. אני בוחנת את עצמי ומגלה שאני כאילו משקרת בעצם או לא מוסרת נכון את הפרטים. וכמה שאני מנסה לדייק זה יוצא עוד יותר מבולבל. כמו דבר שאי אפשר לתפוס על חם. למשל, בהקבלה אליי תאמיני לי כמה מעקבים עשיתי על הבנות הללו מהדירה ממול (לשעבר, ברוך השם!) ואז חיכיתי לשעת כושר ומצאתי אותה באמצע הלילה איך זה התאים לתפוס אותן על חם ! והייתי בטוחה שהפעם- תופסים את הדבר הזה על חם אני אצליח! אז והזמנתי משטרה שהגיעה תוך זמן קצר אבל כשפרצה לדירה- תארו לכם- לא מצאה דבר פרט לתאילנדים שברחו מהמרפסת אל הים. אז היכן הבנות? איך הן נעלמו לאן?!? הן לא קפצו, הרי. מי החביא אותן?!? אני ראיתי שנכנסו לדירה. וכל הזמן הצצתי בחריץ הדלת למדרגות. לא ראיתי שיצאו. מדובר בנערות קטנות בנות 12-15 גג! (כך גם היה כתוב בעיתון מאוחר יותר) כך שהניחוש שלי על-פי מראן היה נכון ביותר. אז בנות יחסית קטנות - איך יכלו ברוח ולחמוק מהמשטרה? תאמינו לי- יש דברים בלתי נתפסים. לכן- המסר מהסיפור עם הבנות- שבמקרה שלנו אי אפשר לתפוס על חם ולהוכיח את הדברים כמה שלא ננסה. זה מסוג הפשעים המושלמים שאי אפשר לתפוס. בטח לא המשטרה.

סמויה יקרה את נשמעת מאוד מבולבלת, לא לגמרי מאמינה בעצמך? במציאות שלך... באמת שלך... מה נכון ןמה לא.... מה גרם לך לא להאמין לעצמך? מי לא האמין? מי נתן לך את ההרגשה שלא ניתן להאמין לך? אני לא הרגשתי שאת משקרת... לא עלה בדעתי איתך אידה

תודה על האמון.. אידה יקרה.. אכן יש כאן מקום לכל הסיפורים הזויים ככל שיהיו. אני זוכרת שעוד בהתחלה שהייתי זקוקה לעזרה בפעם הראשונה וכתבתי בצורה מבולבלת ולא ברורה כי לא ידעתי איך להתבטא ואפילו בנוסף לסיפור ההזוי ערבבתי את הכינוי שלי עם זה של שחף וכולן נבהלו וחשבו שאני טרול. אני זוכרת שכתבת בתגובה לאחת הבנות שהתקוממה בעילום שם נגד הסיפורים ההזויים והמבולבלים שלי, שזה מסוכן קצת לכתוב את מה שכתבה כי אז זה לוקח למקום שלא מאמינים לנפגעות. ושהסיפורים של הנפגעות, מן הסתם "משונים" ולא רגילים. ולפעמים זה שמספר את מה שעבר עליו מבולבל בעצמו אז גם הסיפור (העדות)- יוצאת ככה. לכן, כבר בהתחלה הבחנתי שיש לך טביעת עין שיודעת להבחין מה "אמיתי" בפורום ומה לא (כגון טרולים למינהם). כי בהתחלה באמת פניתי כמו טרול - לא בכוונה, כמובן. אבל את ידעת כמובן להבחין שיש משהו אמיתי שמסתתר מאחורי הפנייה המבולבלת שלי. מצאת לנכון להעיר על כך למשתתפות שנבהלו מאוד שמא זה טרול , דבר שהוביל אותן לבחון מחדש כי במקרה הזה לא כך היה המצב. אה! ושכחתי גם את שחף- שבהתחלה נבהלה כמו כולן כי התחלפתי עם הכינוי שלה אבל בסוף הבינה כמו אידה שזה לא טרול ונתנה לי הזדמנות שנייה להתבטא כמו שצריך.. תודה, שחף!

רציתי כמה ימים להוציא את זה ממני המילים נעתקו מהיכולת להגיע ולצאת החוצה אולי זה הרוצח הכי גדול שלי השתיקה זה אולי פרדוקסלי אבל כאלו לא קורה לי דבר אך בטוחי הכול גואש אמא אמרה:"לא להגיד לאבא שלא ידע" ובמקביל המציאות שלי היתה לצאת יום יום למקום שבו אחד תוקף נמצא אבל אני צריכה לקבל את הכול בשקט כילדה כאשר 4 גברים מצאו בי בבות משחק שהאמת מכאן אני לא זוכרת דבר אך אני זוכרת את אותה פעם שהם ניסו לחטוף אותי(השד יודע איך זה לא קרה)אמרו לי שזה שום דבר ..... שום דבר עד שאני נהית בבות סמרטות למשחקם של אותה חבורה ועוד כילה קטנה יותר כאשר אבא הרביץ מי שצירך לשתוק זה אני ומי שצריך לשתוק כאשר את אמא שברת אלי ואל אחי הקטן שאלו ניסתי להגן וכרגיל לא הצלחתי מקל מטאטא או כל דבר אחר... היה צריך לשתוק לשתוק ולשתוק ופשוט להעלם לא להרגיש לחיך בבוקר ולתפקד כרגיל והכי חשוב לשתוק

כל כך מוכר...וכל כך קשה..וחשוב שהיום לא תמשיכי לשתוק...וזה שאת באה לכאן ולא שותקת זה המון...איתך...שולחת חיבוק דמעה

אחת יקרה אל תשתקי יותר זה נגמר לאף אין זכות לפגוע בך לשלוט בך אני מצטערת על שעברת כל כך קשה תני לעצמך מקום לשחרר הכל לצרוח..... לדבר.. לשתף אידה היא יודעת, אנשים תמיד אומרים לה אנשים רק מתערבים לה מה ללבוש, מה לאכול מה נכון, מה לא נכון מלחשים מה הם חושבים לה משתפים מה הם רוצים לה איך אסור, כמה מותר אם אפשר או אי אפשר תעשי ותלכי, תלמדי ותראי איך ברגע, ברגע כובשים ת'עולם תצרחי, תשתקי רק תבואי, בואי חזרי אלי

http://redir.mivzakon.co.il/use/use.aspx?id=20325 לילה טוב שחף

http://www.youtube.com/watch?v=_LHoyB81LnE

לילה טובבבבבבבבבבבבבבבבבב חלומות נעימים אידה

כשאני בנפילה אני לא מצליחה ללמוד כי רע לי וכשאני בהיי אני לא לומדת כי כל הזמן נראה לי שיש עוד מלא זמן ואני עוד אספיק אז במקום זה אני מבלה או רואה סרטים כלומר אני מתכוונת ומתכננת ואומרת שהיום אני חייבת ללמוד אבל כשמגיע הרגע אני תמיד מוצאת משהו יותר חשוב לעשות ואומרת אהה.... יהיה בסדר.... אני עוד אספיק אחר כך..... אז מה יהיה איתי בסוף? מתי אני אלמד??? היום?! אני מאוד מקווה שאני אצליח להושיב את עצמי!!!!! אחרי שאני אחזור מהעבודה.....

לא נורא שחף.. תני לעצמך קצת פסק זמן כשרע לך.. הרי זה מאוד קשה ללמוד ולהתרכז כשיש תחושות שמציפות אותך.. אני למשל מראש ויתרתי על לימודים אקדמאיים למרות כולם שהיו בטוחים שסמויה תלמד בעתיד. בכל מקרה - סיימתי רק שנה א'. מאוד היה קשה לי בקטע החברתי. פתאום מלא סטודנטים בדשא, על המדרגות.. וסמויה מחפשת לה רק מקום טוב להתחבא.. אני אוהבת להיות לבד. או שאם הייתה לי שם חברה או בת-דודה שצמודה אליי אז הייתי מסוגלת לשאת את זה. אבל את יודעת איך זה במקומות האלה- זה לא ביה"ס יסודי. צריך הרבה בגרות וביטחון בהתאם לגיל. הדבר הזה הכשיל אותי. בעבודה קל לי כי אני בקיוביק שלי לבד מול מחשב בד"כ. וגם.. דודה שלי עובדת כאן והיא "גב" בשבילי בקטע החברתי. אבל מה אני אעשה- ככה סמויה מסוגלת להיות. לא יותר מזה. בכל מקרה כמובן- אל תקחי דוגמא ממני חלילה ותמשיכי ללמוד ולהתקדם בנחישות ובחריצות. ממש מצדיעה לך בקטע הזה!

סמויה יקרה בעצם מה את אומרת? קבלי את עצמך כמו שאת! עם היכולות שלך אני שמחה לשמועי זאת ממך!!!!!!!!!!!!!! אידה

את אף פעם לא מוותרת אידה

הפעם נעלמת להרבה זמן..... מה שלומך? איך את מרגישה? דואגת.... ומתגעגעת!!!!! שחף

קוקוריקו תרנגול.. או מיאו?

הזמנתי לי כורסת מנהלים למחשב משום מה באתר האינטרנט זה נקרא כסא אבל זאת בהחלט קורסה, כמו שכתוב בחוברת הישראקרט כזאת..... http://www.usexport.co.il/Product.asp?productid=251&afid=3 יביאו לי אותה הבייתה תוך 21 יום אני כבר מחכה בחוסר סבלנות להתיישב בתוכה ולהתפנק לי על כוס קפה מול המחשב כי כבר די נמאס לי מהכסא שלי עם חור במושב שדרכו מציץ בורג זה די כואב כשאני בתעות מתיישבת על הבורג :( זה היה פעם כסא טוב אבל זה היה לפני די הרבה שנים ובכורסה החדשה יהיה גם הרבה יותר מקום לחתול שלי שכל הזמן מתעקש לשכב לידי על הכסא, אם אני לא מרשה לו לשכב אצלי על הידיים בזמן שאני מנסה ללמוד מול המחשב אז אני צריכה כל הזמן להצטופף היא יותר רחבה מהכסא אז בטח לשנינו יהיה יותר נוח מזל שבעולם הזה קיים ישראקרט ותשלומים!!!!!!

לא נרדמת :( רק מפנטזת על הקורסה רוצה שהיא תגיע כבר!!!!!!! איזה מזל שמחר עוד לא מתחילים הלימודים ובעבודה אני צריכה להיות רק ב-1

איזה כייף תתחדשי

כיסא של חשובים

כיסא של חשובים עולה אלף שקל וזה רק 300 אז זה כיסא של מתחזים לחשובים :)

ובכן , אני בעצם יודעת מה שלומכן נמצאת כל הזמן כאן אבל בקושי מצליחה לתמוך בעצמי. המומחים אומרים שהמקומות האלו של הקושי הם השלב שלפני פריצת דרך אז אני משננת את זה לעצמי עוד ועוד עוד כי ההרגשה היא ששום דבר לא ממש זז. אין ספק שה"אני" של היום היא "אני" אחרת מזו של לפני ארבע שנים כשהטראומה החליטה להתעורר בי אבל הרצון הזה שהכל יסתדר, שפתאום יהיה קל... הוא ממש לא ריאלי ומצד שני כלכך חזק. וההסבר הזה שאלו הם החיים האמיתיים ולא אותם חיים שחייתי לפני - באטימות, בלי ציפיות, בלי התרגשות, בלי להרגיש, ההסבר הזה לא ממש עוזר - החיים האלו המרגשים המאתגרים המספקים דורשים המון עבודה והמון תירגול של שמירה על איזון - הלוואי היה איזה קסם אבל אין ואני לומדת, ומתנצלת שאני לא כאן לתמוך, פשוט בעצמי קצת אבודה. ולפעמים נדמה לי שזו סתם התפנקות, ואיזו זכות יש לי ככה להתבכיין, ומתאפקת מליצור קשר עם המטפל כי - מה??? אני לא יכולה לבד???? וחוץ מזה שדי , מספיק , הגיע הזמן לסיים טיפול. התלות הזו מטופשת - כך אני אומרת לעצמי, וחוזרת לדפוסים הישנים להרגשה של הלבד, לחויה הזו שאף אחד לא מבין או יבין אותי לעולם - אבל זה לא כך - או שכן .... http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1236364 הלואי והייתי יכולה לתמוך קצת, אני קוראת פה דברים מאוד קשים - מתנצלת שלא במקום הזה כרגע שולחת חיבוק כח ותיקוה לכלן, אוהבת ליז

היי ליזוש אני שמחה לדעת שאת עדיין כאן למרות שלרוב לא רואים אותך עצוב לי לשמוע על התקופה הקשה שעוברת עלייך עכשיו ואני אישית לא חושבת שיש משהו לא טוב בלהרים פעם ב... טלפון למטפל שלך אם מרגיש לך שזה יכול לעזור אני מבינה את הרצון להסתדר לבד ולא להיות תלויה באיש אבל לפעמים כל אחד מאיתנו זקוק לעזרה ואין שום דבר פסול בכך אל תחמירי עם עצמך החיים הם לא שחור ולבן וגם אם את לא חושבת שנכון עבורך להישאר בטיפול עדיין את יכולה להיעזר במטפל שלך מדי פעם בעת הצורך זה לא חייב להיות או כל הזמן עם או לגמרי בלי אפשר גם משהו באמצע מקווה שהתקופה הקשה תעבור מהר ותרגישי שוב מלאת כוחות ואנרגיות שיהיה לך שבוע רגוע שחף

ליז יקרה עכשיו הזמן להשתמש בכל מה שלמדת בטיפול, אחד מהם : הוא לא להיות לבד, לבקש ולקבל תמיכה . ... לדבר , לשתף... אנחנו כאן אידה

אני מזה מבולבלת. הפסיכולוגית במכון המליצה לי מפורשות ללכת לפסיכולוג קליני עם שימת דגש על - אישה - מבוגרת והכשרה- קלינית- חובה, ורצוי קליניקה פרטית ולא מכון. מעניין למה דווקא זה. ומצד שני מצאתי את המכון (מכון שחר) שהמנהלת שלו היא בעלת ההכשרה הבאה: MSW עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת. מיסדת ומנהלת המכון. מוסמכת האוניברסיטה העברית בלימודי עבודה סוציאלית ולימודי טיפול משפחתי בתל"ם סמינר הקיבוצים. מטפלת בנפגעי אלימות וטראומה מינית,ובטראומות לאומיות מטעם משרד הביטחון, נט"ל, מרכזי הסיוע לנפגעות/י תקיפה מינית ומענים (טיפול במפוני חבל עזה). עובדת עם EMDR - שיטת טיפול ייחודית ממוקדת לטיפול בטראומה וחרדות.מנחה קבוצות מטעם משרד הביטחון להורים שכולים,אלמנות צה"ל ונכי צה"ל. מדריכה צוותים של עובדים סוציאלים וצוותים טיפוליים במסגרות שונות-פנימיות והוסטלים טיפוליים.מדריכה מטפלים בתחום העבודה עם טראומה.מתמחה בטיפול מיני. כמי שיש לה רקע בפסיכולוגיה- מה את אומרת? האם מישהי שהיא עובדת סוציאלית יכולה לטפל? האם זה כדאי? או שאולי אני באמת צריכה פסיכולוג קליני- אבל החיסרון הוא שרובם בכלל לא מתמחים בנפגעות מהסוג שלנו..אבל הם פסיכולוגים קליניים. איזה בלבול.

תשמעי, לרוב מי שמתמחה לעבוד עם נפגעות אלו הן עובדות סוציאליות. יש ביניהן מטפלות מדהימות ומאוד מקצועיות. זה לא משנה מה בן אדם למד. פסיכולוגיה או עבודה סוציאלית או טיפול באומנות או כל סוג אחר של טיפול. בין אלה ובין אלה יש מטפלים טובים יותר ופחות. זה תלוי בבן אדם עצמו. טיפול בנפגעות במקרים רבים נעשה במכונים והם דואגים לגייס מטפלות טובות. אני אישית הייתי בטיפול אצל פסיכולוגית קלינית שהמליצו לי עליה והיא נחשבת לטובה מאוד. וזה היה מאוד גרוע. ואחר כך עברתי למטפלת עו"ס שמתמחה בעבודה עם נפגעות ואני התקדמתי (ועדיין מתקדמת) בטיפול מעל ומעבר למה שהיתי יכולה לצפות. אז אין לי שום ספק בכך שהמטפלת שעליה את כותבת היא האופציה האידיאלית עבורך. כמובן צריך שתהיה גם כימיה ביניכן. אבל את זה את תוכלי לדעת רק אם תנסי להתחיל אצלה את הטיפול או לפחות תבואי אליה לפגישת היכרות. מבחינת הרקע המקצועי שלה היא נשמעת לי מעולה. שיהיה בהצלחה רבה רבה שחף

בקשר לבעלך על מנת שהוא יבין טוב יותר במה מדובר ויפסיק להתנגד לטיפול שלך אם את לא מצליחה להסביר לו במילים שלך למה את זקוקה לטיפול הייתי מאוד ממליצה לך להדפיס עבורו ולתת לו לקרוא כמה מאמרים מאתר מקום שמסבירים מה הן ההשלכות של פגיעה מינית יש שם גם מאמרים כאלה המיועדים לבני משפחה ושם מוסבר גם שאי אפשר פשוט לעבור הלאה ולהשאיר את הכל מאחור ושחייבים טיפול http://www.macom.org.il/ אופציה נוספת היא לבקש ממנו לבוא איתך למטפלת על מנת שהיא תסביר לו מה היא חשיבות הטיפול עבורך. כמובן לפני כן כדאי לברר זאת עם המטפלת. ואני מניחה שעדיף שזה יעשה כשהמטפלת כבר תכיר אותך קצת. אבל את יכולה לדבר איתה ולהתייעץ איתה גם מראש.

על עזרתך! ועל עצותייך המועילות.. ועל המאמר.. תודה על המאמץ שעשית למעני! המשך שבוע נעים ורגוע..

היי לכולם סופ"ש בלי אינטרנט... והינה אני פה...עם כמה דברים ממולצים.... אני אהבתי... קטע מאלף שכתב חנוך דאום במעריב מ-10.6.05 : 1. קבעו לכם דייט חודשי קבוע עם כל אחד מילדיכם. הקדישו אותו לדרישה אמיתית בשלומם. הקשיבו להם באמת. דברו איתם. השיאו להם עצה. אחת לחודש, בלי חיפופים ותירוצים, קיימו את הדייט הזה. גם אם אתם גרים באותו בית. גם אם נדמה לכם שאתם פוגשים בהם בכל יום. 2. כתבו מכתב שבו אתם מסבירים לאדם קרוב מדוע אתם אוהבים אותו. אל תתקמצנו במילים. נמקו. רדו לפרטים. כתבו לו על כל מה שטוב בו. על כל מה שיפה. ספרו לו כמה הוא חשוב לכם. כמה הוא יודע להקשיב. כמה הגון, מעניין, מתחשב ומשעשע הוא. ספרו לו כי הוא חשוב לכם. ולבסוף, גם אם הוא שכן, בן משפחה, או עמית שאתם פוגשים כל בוקר בעבודה, שלחו לו את המכתב בדואר. 3. כתבו מכתב כזה גם לעצמכם. 4. אל תקראו עיתון כאשר אתם אוכלים. אל תראו טלוויזיה. אל תעמדו ותאכלו מהסיר. כאשר אתם אוכלים, אכלו. התלבשו לארוחה, חממו אותה, סדרו אותה יפה בצלחת, הסתכלו על האוכל בטרם הוא נכנס לפיכם. לעסו היטב. טפלו בחשבונות אחרי הארוחה. דברו בטלפון אחריה. כאשר אתם אוכלים, אכלו, השאר יחכה. 5. הקדישו לעצמכם חצי שעה ביום. קבעו את זה בפגישה ביומן. פגישה עם עצמכם. עצמכם זקוק לזה. עצמכם נואש לזה. מגיע לו. צאו מהבית, צאו מהמשרד ושבו חצי שעה בחוץ, בלי גג או קירות. שבו בחוץ, על ספסל ציבורי, על אבן נוחה, על גג משרד גבוה, על דשא ירוק עם מעט צל. שבו והשקיפו על העולם וראו את דמותכם משתקפת בו. אל תחשבו על המשך היום. אל תחשבו גם על ראשיתו. חשבו רחוק. הפליגו עם מחשבותיכם אל מקום בלתי נראה, בלתי מושג. נסו לחלום, לייחל, לקוות. את רוב חייכם אתם מקדישים לאחרים. חצי שעה ביום הקדישו לעצמכם. רק לעצמכם. 6. נסו ליצור, נסו לצייר, לפסל, לכתוב שיר, נסו לרקוד. נסו לנגן בחלילית או בפסנתר. הרכיבו פאזלים. התמודדו עם משחקי חשיבה חמודים. נסו לבנות קערה מחימר. לא נולדתם כדי לנייד עכברי מחשבים. יש לכם שימושים נוספים. גלו אותם. 7. לכו. לכו שלא על מנת להגיע. לכו שלא על מנת לקבל פרס. לכו שלא על מנת לרזות. לכו כדי להרגיש את הרגליים. לכו כדי ללכת. לכו להנאתכם. לכו. פשוט לכו. 8. קנו ערסל. הרשו לעצמכם להתערסל בו. הרשו לעצמכם להתרכבל בו. הרשו לעצמכם לשקוע בו באמת ולחזור למצב העוברי שבו החלו חייכם. יש הרבה מטלות ומשימות כבדות בחיים הללו, אבל ישנם רגעים שבהם כל מה שצריך כדי להסתדר, זה לשכב בערסל ולהנדנד. 9. הרשו לעצמכם להיות פחות זמינים. כבו את הסלולרי כאשר אתם בבית. כבו את הסלולרי כאשר אתם במשרד. כבו אותו בנסיעות. היו פחות קלים להשגה, קשה לחשוב, להרגיש, לתכנן, לקוות, לאהוב ולחיות כאשר הסלולרי מייבב בהתמדה. כבו את הסלולרי ותמצאו שיש חיים. 10. בחרו ערב אחד בכל שבוע שבו הטלוויזיה מכובה. הוציאו אותה מהשקע ושימו עליה כיסוי. ערב אחד בשבוע התייחסו אליה כאל טלוויזיה מקולקלת. ערב אחד בשבוע פנו לעצמכם את כל השעות הארוכות הללו. ערב אחד בשבוע דברו עם בני משפחתכם כאשר פניכם מופנות אליהם ולא אל המסך. ערב אחד בשבוע, רק ערב אחד בשבוע, חפשו את ההתרחשות בדמיונכם ולא במכשיר הטלוויזיה. 11. סמנו את קיומה של השבת. תעשו קידוש בליל שישי. הדליקו נרות. ערכו ארוחה משפחתית. סמנו את זכותכם לקיים ערב לא שגרתי אחד בשבוע. לא משנה אם אתם שומרים או לא שומרים שבת, תנו לה לשמור עליכם. 12. הכינו רשימה מפורטת של כל הדברים הטובים שיש לכם בחיים. הבריאות, המשפחה, הבית, מזג האויר, יכולות הבישול של חמותכם, הכדורגל ביום שישי, בעל המכולת שמסביר פנים. כל דבר שגורם לכם רגע של נחת. כל דבר שנותן לכם תקווה קטנה לעתיד סגול. קראו בה ועדכנו אותה מעת לעת. 13. הוציאו מאה שקל מהכספומט, חפשו עני הפושט ידו ברחובה של עיר, גשו אליו, לחצו את ידו ותנו לו את השטר. העני ירגיש טוב, אבל זה כלום לעומת איך שאתם תרגישו. 14. דברו על מה שכואב לכם. אל תטייחו. אל תנסו להתמודד לבד. אל תחשבו שאיש לא יאזין לכם. אל תחששו להיראות חלשים. אל תחששו להטריח. גשו לחבר קרוב, לבן משפחה אהוב וספרו לו מה כואב. שתפו אותו במה שקשה. חלקו איתו את מה שטורד, שרודף, שמאיים, שמטלטל, שמפריע לישון. אל תתמודדו עם הכל לבד. איש לא יתן לכם תעודת הצטיינות על כך שלא בקשתם עזרה, שלא התייעצתם. מותר להיות חלשים. 15. בכו. כאשר עצוב, בכו. כאשר לחוץ, בכו. כאשר קשה, בכו. כאשר אתם רוצים לבכות, בכו. אל תחסמו את זה, אל תתביישו בזה, אל תנסו לגבור על זה. אם יש דמעות שרוצות לזלוג, צריך לתת להן לעשות זאת. זה מזכך. 16. רכשו כורסה חדשה או כיסא נוח מתנדנד ושימו אותו בחדר השינה שלכם. לא בסלון, לא במרפסת, לא בשום מרחב ציבורי בבית. בחדר שלכם. איכשהו, כאשר אנחנו נהיים הורים, החדר שלנו הופך להיות מקום אפור של מבוגרים, בעוד חדרי הילדים נעמסים בכל טוב. הפכו את החדר שלכם למקום שנעים להיות בו גם כשלא הולכים לישון. 17. בקרו את סבתא שלכם. אל תסתפקו בשיחת הטלפון השבועית. סעו לפגוש בה, בקרו אותה, לא כדי לעשות עימה חסד. בקרו אותה כדי לעשות טוב לעצמכם. כדי להיכנס לפרופורציה. כדי להיזכר שהחיים לא תמיד ממהרים. שעה עם סבתא היא המדיטציה הטובה ביותר. 18. שתו הרבה מים קרים. 19. הכינו לעצמכם דיסק אוסף פרטי. שימו בו את השירים שלכם. רק את השירים שלכם. הכניסו לדיסק את השירים שמעוררים בכם עצב מתוק, שירים שמזכירים לכם איך פרחה בכם האהבה, שירים שיחזירו אתכם לימים של חופש. זה לא יהיה עוד דיסק אוסף, זה יהיה פסקול, פסקול המורכב משירים שאוצרים זכרונות. פסקול שדוקר את לבכם. פסקול החיים שלכם. 20. ותגלו שלא כל כך נורא פה.

איזה קטע רק עכשיו קראתי את זה עד הסוף ופתאום גיליתי שכתוב פה לקנות כיסא נוח ולשים אותו בחדר שינה וזה בדיוק מה שעשיתי היום אומנם עוד לא שמתי אותו בחדר שינה כי עוד לא הביאו לי אותו אבל הוא מיועד לחדר שינה כי שם עומד המחשב כי זה גם חדר הלימודים שלי :)

לכל מי שקופץ לכאן מדי פעם לבדוק מה עניינים...... http://img168.imageshack.us/img168/236/21cid5fdca44cfe2db9302duu9.gif http://img95.imageshack.us/img95/4043/5882205200470067ub3.gif http://www.cachette.co.uk/Sweet%20Dreams.jpg שחף

קפצתי לכאן הלילה אחרי בילויי החג עם המשפחה. תודה על תשובותייך מקודם.. והייעוץ לגבי בחירת מטפל. מקווה שאת מרגישה טוב.. ושהכל בסדר.. אז ליל מנוחה..

המקום בגן- העדן נהיה קצת צפוף, והוחלט לשנות את מדיניות הקבלה: כדי להתקבל לגן- העדן היה עליך להוכיח שביום מותך עבר עליך יום מזופת במיוחד . התקנה אמורה הייתה להיכנס לתוקף משעה 12 בצהרים למחרת. למחרת בצהרים בשעה 12.01 הגיע האיש הראשון לשערי גן העדן. המלאך, שומר השערים, נזכר בתקנה החדשה ואמר לאיש: " לפני שאני מכניס אותך, עליי לדעת איך עבר עליך יומך האחרון". "ובכן ", ענה האיש, " הגעתי במפתיע הביתה מהעבודה לדירתי בקומה ה-25 ותפסתי את אישתי ערומה. היא נראתה לי משום- מה כמישהי שלפני כמה דקות היה לה משהו עם גבר , אבל לא ראיתי איש בדירה. מיד פתחתי בחיפושים מדוקדקים אבל לא מצאתי זכר לגבר זר . אישתי התחילה לצעוק עלי בכעס, ואני הייתי כבר מוכן לוותר, כשמבטי נפל במקרה על מרפסת ביתי, וגיליתי אצבעות ידיים של גבר הנאחזות במעקה המרפסת , והוא תלוי באוויר מצדו החיצוני של הקיר. נתקפתי זעם רצחני, רצתי למרפסת, דרכתי על אצבעותיו של האיש מספר פעמים, עד שהמנוול הרפה, בצעקות אימים, מאחיזתו במעקה ונפל מהקומה ה 25- למטה. אבל רצה הגורל, והאיש נחת על הגדר-החיה הצפופה שלמטה , שבלמה את נפילתו, והוא לא נהרג. זה הרתיח את דמי עוד יותר, רצתי בחזרה לדירה כדי לתפוס את החפץ הראשון שיזדמן בדרכי כדי לזרוק אותו עליו .. מוזר, אבל הדבר הראשון שנתקלתי בו היה המקרר. ניתקתי אותו מהשקע, דחפתי אותו למרפסת וגלגלתי אותו מעבר למעקה המרפסת . המקרר צנח מגובה של 25 קומות, נחת על המנוול וריסק אותו .. התרגשותי הייתה כה גדולה שקיבלתי התקף לב ונפחתי את נשמתי . המלאך חשב בלבו שבעצם לאיש היה יום קשה במיוחד , ועשה את מעשהו בסערת רגשות עצומה ופסק: "בסדר אדוני , ברוך בואך לממלכת השמים!", ונתן לאיש להיכנס. כעבור מספר שניות התדפק האיש הבא על שערי גן העדן .. אמר לו המלאך: " לפני שאני מכניס אותך, אני צריך לשמוע איך היה יומך האחרון. "אין בעיות ", ענה האיש הבא בתור, "אבל אתה לא תאמין לסיפור שלי . הייתי במרפסת דירתי שבקומה ה- 26 ועסקתי באימון הגופני היומי, השגרתי שלי. היה לי יום מלחיץ במיוחד ורציתי לשחרר קצת את הלחץ .. כנראה נסחפתי קצת בתרגילי הקפיצות שלי, מעדתי והחלקתי מעבר למעקה המרפסת והתחלתי ליפול . למזלי, וגם הודות לתרגילי האקרובט יקה הקשים שהייתי רגיל לעשות בעבר , הצלחתי להיתפס בקצות אצבעותיי במעקה המרפסת של הדירה שמתחתיי . אבל לפתע יצא מהדירה, בריצה מטורפת איזה משוגע, התחיל לקלל, ומעך ברגליו את אצבעותיי שנאחזו במעקה. כמובן שצנחתי למטה. נחתתי על שיחים צפופים שבלמו את נפילתי ולא נהרגתי מיד . וכשאני שוכב שם, עם הפנים למעלה ובייסורי תופת, אני רואה את המטורף הזה דוחף מקרר עם כל התכולה שלו מעבר למעקה . המקרר צנח למטה מהקומה ה 25, נחת ישר עלי והרג אותי במקום. המלאך לא היה מסוגל להסתיר את חיוכו כשהאיש גמר את סיפורו וחשב שלאיש הזה היה באמת יום מזופת והודיע : "אדוני , ברוך בואך לממלכת השמים!", והכניס אותו. כעבור שניות אחדות הופיע האיש השלישי. אמר המלאך: " ספר איך הגיעה שעתך האחרונה?" פתח האיש: " ובכן, אני מתחבא במקרר , ערום לגמרי ופתאום ... ...

http://disabilitiesunlimited.org/blogs/media/HumourLaughingKitten.jpg דמעה

http://www.golda.co.il/sadna/94/img/1.jpg

לשחפונת...חטולית...ליז...גל..עמית...ליאורי...בובה...מנותקת...סמויה..אף אחת...שרון וכמובן אידה היקרה...(מקוה שלא שכחתי אף אחת אבל יש לי תירוץ...אני עם חום גבוה) אני מאחלת לכוווולם בוקר טוב וסוף שבוע נהדר http://www.grandprofile.com/Myspace_Comments/Date_Comments/Weekend_Comments/images/Have-A-Great-Weekend-13.gif דמעה מסטולית מחום

לדמעה המסטולית http://shawnwilson.files.wordpress.com/2007/12/sick.jpg http://blogspace.mweb.co.za/Portals/_Liewe_Heksie/images/default/stoned%20baby.bmp ולמרות הכל....... http://www.zwani.com/graphics/good_day/images/3.gif http://cache31.sfo1.imeem.com/g/21ecc5d9d4e8fb3dac2bba6cbfdb54f8.jpg http://www.zwani.com/graphics/good_day/images/10.jpg http://www.jellymuffin.com/images/good_day/images/13.jpg שחף

מקווה שיש שיפור למרות שלא רואה אותך כאן...

http://z.about.com/d/graphicssoft/1/0/F/0/2/shattered.png http://soundchick.typepad.com/blog/images/thru_shattered_glass_1.jpg מרוסקת שבורה מנופצת מצטערת דמעה

הקול שלי נעלם... יש לי חום... שונאתתת להיות חולה.... מעצבןןן דמעה

:((( את צריכה לקחת באופן קבוע משהו שמחזק את מערכת החיסון כי את כל הזמן חולה לי באופן אישי מאוד עזר פרוטק מאז שהתחלתי לקחת אותו בחורף לא הייתי חולה כמעט

היי דמעה מה שלומך? יש שיפור? ידה

אם אידה לא נכנסת לפורום אולי מישהי מכן יכולה לפרסם את המספר או המייל העדכני שלה? תודה שבת שלום,תרגישו טוב

אידה נכנסת פעם בכמה ימים ובאתר שלה מופיע גם המספר וגם המייל העדכני שלה בתחתית העמוד רק אם את מנסה לחייג, שימי לב שלפני כן צריך לחייד את הקוד של ארה"ב http://www.hebpsy.net/community.asp?id=33

בקוד התכוונתי לקידומת

http://img.123greetings.com/eventsnew/gen_morning/1012-016-22-1042.gif דמעה

יווווווווו איזה בוקר טוב מקסים :))) !!!!!! איפה השגת אחד כזה? http://www.area.co.il/pin/98973images/%F9%E1%FA1.gif שחף

שמחה שאהבת דמעה