קרינת UV

האם קרינת UV היא קרינה מייננת שמסוכנת כמו קרינה רדיואקטיבית? כי הרי קרינת UV (שמש) עלולה לגרום לסרטן בעור למשל

כרמלה שלום הקרינה הינה על סגולית ואינה מייננת השפעות על בריאות האדם כמות הקרינה המגיעה לעור היא מכפלה של עוצמת הקרינה במשך הזמן של הקרינה. היחידה נקראת ג'אול. כמות הקרינה הגורמת לאדמומיות בעור היא שונה עבור אורכי גל שונים. עבור קרינה באורך 350 ננומטר (UVA) יש צורך ברמה של 100 ג'אול. 3 ג'אול של קרינה באורך גל של 310 ננומטר גורמת לאדמומיות ואילו עבור 300 ננומטר מספיק לקבל 0.5 ג'אול כדי שהעור יאדים. השמש נותנת כמות רבה של UVA, כמות קטנה פי 100 של UVB וכמות אפסית של UVC. כאמור, העור רגיש פחות לקרינת UVA לכן היא נחשבת לפחות מזיקה מהשלוש, אולם כיון שהיא ניתנת מהשמש בכמות רבה (וכן במיטות שיזוף) היא עשויה לתרום להזדקנות העור, נזק לדנ"א, ואף לסרטן העור. קרינת UVA חודרת מעבר לשכבות העור ומגיעה לאזורים רגישים. התגלה כי קרינת זאת מעלה את מקרי סרטן העור במיטות שיזוף ואצל מקבלי טיפולי UVA במרפאות. סוברים שהיא הגורם העיקרי לקמטים בעור. משום שאינה גורמת להאדמת העור. קרינות UVB ו UVC מסוכנות לעיניים, וחשיפה לה עשויה לגרום לפוטוקרטיטיס (דלקת עיניים שטחית אך כואבת). קרינת UVC מסוכנת הרבה יותר מאשר קרינת UVB וחשיפת העיניים לקרינת UVC, אפילו במשך כמה שניות, היא הגורם העיקרי בעולם לעיוורון. מנורות UVC נמצאות בשימוש במתקני טיהור מים, טיהור חדרי ניתוחים, טיהור אריזות מזון ועוד. כמות קטנה מאוד של קרינת UVC הורגת כל תא חי כולל חיידקים או וירוסים תוך שניות. קרינות UV-A, UV-B ו-UV-C עשויות כולן לפגוע בחלבוני קולגן ובכך להאיץ את הזדקנות העור, אך קרינת UVC היא ההרסנית ביותר. נורות חוט להט לא פולטות קרינה אולטרה סגולה נורת טונגסטן ונורת האלוגן ורק נורות פריקת גז פולטות קרינה אולטרה סגולה. קרינת UV בעוצמה חזקה גורמת לסוגים מסוימים של סרטן עור. קרינה זו מייננת מולקולות דנ"א בתאי עור, וגורמת ליצירת קשרים קוולנטיים בין בסיסי תימין סמוכים, מה שמוביל בסופו של דבר לעוותים במבנה הסליל של הדנ"א, עיכוב בשכפול, פערים בדנ"א, ועוד. בעיות אלו עשויות לגרום למוטציות, שעלולות להוביל לגידול סרטני. ניתן לראות בקלות את ההשפעה המוטגנית של קרינת אולטרה סגול על תרביות חיידקים. קשר סרטני זה הוא הגורם לדאגה בקשר לחור באוזון. קרינת UV-C היא החזקה והמסוכנת שבשלושה. בעבר לא ניתנה תשומת-לב רבה לקרינת UV-C, משום שהיא מסוננת בדרך-כלל בשכבת האוזון ולא מגיעה לפני כדור-הארץ. כיום, דילול שכבת האוזון והחורים בה גורמים לדאגה גוברת באשר לחשיפה אפשרית לקרינת UV-C. כהגנה מפני אור על-סגול, הגוף (בהתאם לסוג העור) משתזף כשהוא נחשף לכמויות קטנות של קרינה, על-ידי שחרור של הפיגמנט החום מלנין. השיזוף עוזר לחסום חדירת קרני על-סגול ולמנוע נזק לרקמות עור רגישות ועמוקות יותר. קיימים תכשירי הגנה רבים החוסמים קרינה על-סגולה באופן חלקי. רוב המוצרים הללו כוללים "דירוג SPF", המציין את רמת ההגנה שהתכשיר מעניק. דירוג זה תקף רק להגנה מפני אור UV-B. בכל מקרה, מרבית רופאי העור ממליצים להמנע מחשיפה ארוכה לשמש. השפעה חיובית של אור על-סגול היא ייצור של ויטמין D בגוף. מחקר שנערך ב-2002 בידי ויליאם ב. גרנט [1] מעלה את הטענה כי מקרי מוות מסרטן רבים נגרמים בשל מחסור בויטמין D הנובע מחשיפה לא מספיקה לקרינת UV-B. כאשר קרינת UVB פוגעת בעור היא הופכת את הכולסטרול שבעור לויטמין D3. לא ניתן לקבל ויטמין D3 ככדור שבולעים או בזריקה כיון שהוא אינו יציב. קרינת UV-B מהשמש או על ידי מנורות מיוחדות משפיעה לטובה על חולים במחלות עור רבות ומידי זמן נוספות מחלות לרשימה. כיום הטיפול בקרינה זאת מאושר על ידי משרדי הבריאות בעולם עבור מלות עור פסוריאזיס, ויטיליגו, אטופיק דרמטיטיס, ליכנפלנוס (סוג של סרטן) ועוד מחלות. קיימות בעולם עשרות אלפי מרפאות UV-B ובארץ הטיפול בהן מאושר על ידי משרד הבריאות ונמצא בסל הבריאות. בארצות בהן אין שמש חזקה, כמו רוסיה, נורבגיה ועוד, ניתנות באופן סדיר הקרנות UVB לנשים בתקופת ההריון, על מנת להיטיב עם בריאות האשה והעובר. בשנת 2000 התחילו להשתמש במנורות UVB מסוג חדש אשר נותנות קרינה בתחום צר בלבד של 311-313 ננומטר בלבד, זאת בעוד שלפני כן היה שימוש רק במנורות UVB של 290-320 ננומטר. היתרון של מנורות אלה בכך שהן לא נותנות קרינה מתחת ל 300 ננומטר שהיא קרינה מזיקה שאינה תורמת לייצור ויטמין D3 ומצד שני היא גורמת להרס ה DNA. מנורות אלה נקראות נרובנד. בעוד שהשימוש במנורות נרובנד 311-313 ננומטר נעשה על כל הגוף או על שטחים נרחבים במרפאות, טיפול על שטחים קטנים באמצעות לייזר אקסימר הפולט קרינת UVB בתחום 308 ננומטר נמצא כיעיל אף הוא. כיון שהלייזר ניתן בעוצמה חזקה ובאורך גל שקרוב יותר ל 300 ננומטר, מספיקה הקרנה באמצעות הלייזר של שניה-שתיים כדי לגרום לתגובה בעור. שימוש נוסף בקרינה זו הוא כטיפול בקרטוקונוס. טיפול זה מוכר בשם Corneal Collagen Crosslinking. בטיפול זה מוחדר אל תוך העין ריבופלבין אשר תחת השפעת קרני UVA, גורם לחיבור מחדש של רקמות הקרנית ובכך אמור לפעול כמנע עבור מנגנון התפשטות המחלה. שלומי

ואו, זו תשובה! מקיף ומעבר (ידע אישי?) בכל זאת רציתי להבין עוד טיפה אם אפשר, ואם נשאר לך עוד כוח לשאלות נוספות. אומרים שקרינה רדיואקטיבית מייננת לכן גורמת לסרטן, וגם אתה כתבת שקרינת UV גורמת לסרטן - אז איך קובעים אם הקרינה מייננת או לא? הבנתי שקרינת UV בטיפולים עכשיו בטוחה כי משתמשים בנרובנד - זה עדיין UV, למה זה יותר בטוח? האם גם בו קיימת סכנת סרטן העור?

למעשה גם קרינה באור נראה יכולה לגרום ליינון מולקולות מסוימות-עובדה כך עובדת מצלמת וידאו, פוטוסינתזה ועוד אך מתכוונים לינון של מולקולות מים ואויר התוקפים את ה DNA. קרינת UV יכולה לסרטן למרות שהמנגנון לא חייב להיות יינון. יתכן ויש תחום ספציפי בקרינת UV שאינו מסוכן ואז אם מצטמצמים לתחום זה הענין יותר בטוח-אני לא בטוח בכך. אני עצמי מפחד מUV אחרי שנפגעתי לא מעט בגלל בורות של חוקרים ותיקים ממני (פרופסורים) גם קרינת השמש מסוכנת