משמעות תאריך תפוגה

זיו אין דין תרופות כדין מוצר יבש.כאן אנחנו עוסקים בבריאות ובבטיחות ולא בטעם לואי של מוצר ישן. תרופות חלקן ניתן להאריך את תאריך התפוגה שלהם - ניגשים לרוקח או לרופא המשפחה עם התרופה, ושואלים אותם אם ניתן להמשיך ולהשתמש בתרופה לאחר התאריך המוגדר. הם יגידו כן/לא, ואם כן, כמה זמן ניתן. הרבה מאוד תרופות שפג תוקפן נמכרות לעולם השלישי שם ממשיכים להשתמש בהם ללא בעיה. אחת הבעיות היא שכמות החומר הפעיל יורדת, אז אם היו 500 מ"ג לאחר תאריך התפוגה הכמות יכולה לרדת מעט. לנו בעולם הראשון מקפידים, בעולם השלישי גם תרופה שפג תוקפה טובה. אבל!!! יש סוג נוסף שלתרופות שבתהליך הפירוק משחררים חומרים שאינם בריאים לנו, ואפילו מסוכנים (למשל אינסולין). תרופות אלה אין לקחת לאחר תאריך התפוגה. לא מדובר באקמול או באספירין. בכל מה שקשור לתרופות, אנחנו כצרכנים אין לנו שיקול דעת. אנחנו צריכים לבדוק את התאריך לפני שלוקחים את התרופה. אם התאריך עבר לא לקחת אותה. אין מקדם בטחון. זה לא פלוס-מינוס. זהו קו חד. אם היה אפשר להגדיר זמן ארוך יותר מבחינת חוקי רישום תרופות ובטיחות, חברות התרופות היו מגדירות זמן ארוך יותר.

גיל שלום שיקול הדעת שלך מדויק למדי תאריך התפוגה על גבי מוצרים יבשים שאינם נוטים לפתח מיקרואורנזימים מסוכנים הנו בעיקר מההבט האיכותי ולא מההיבט הבריאותי-בטיחותי. בהתאם לתקן הישראלי לסימון מוצרים יבשים נדרש לסמן תאריך תפוגה על המוצרים למשל של שנתיים, שלאחר תאריך זה יתחיל למשל טעם לואי, מוצר יתייבש קצת, עלול לפתח תולעים וכדומה. וכפי שאמרת הדבר בעיקר להגן על היצרנים מתלונות על טעם לא נעים לאחר תאירך התפוגה ולהבטיח שהלקוחות יקבלו מוצרים בטעם טעים ואיכותי. 4 ימים אחרי תאריך התפוקה - זניח לגמרי. במוצרים שאינם בשר, דגים, מוצרי חלב, מוצרים עם מיונז ומוצרים דומים חוש הטעם בליווי חוש הריח בהחלט עובד טוב כמדד להחליט אם המוצר תקין או לא. הסיכוי לקלקול קיבה או בעיה אחרת קטן.