מיחזור מיכלי מים גדולים,ושמפו,ואקונומיקה

אני שמחה לקרוא שאנשים שמים עכשיו כל מכלי הפלסטיק במתקני המחזור. ממתקני המחזור המכלים עוברים למפעלים לביצוע מחזור של החומר. בתהליך המחזור של פלסטיק ישנו השלב הראשון החשוב של הפרדה של המכלים לפי סוג הפלסטיק ממנו הם עשויים, ולאחר מכן מתבצע תהליך המחזור. בשום מקרה אין לערבב סוגים שונים של פלסטיק בתהליך, אחרת מערכות היצור יפגעו. לחשש מפני נוכחות חומרים מסוכנים - מתהצע תהליך מחזור, לא תהליך של שימוש נוסף. משמעותו שלא רוחצים הבקבוקים ומחזירים לשימוש אלא כותשים ומתיכים וכל זכר להיסטוריה של החומר המקורי נעלמת. מכלים גדולים של מים מינרלים שחברות המים הוספות מהבתים כן עוברות שטיפה ושימוש חוזר. דעתי האישית - יש סיכון וממש לא נעים לקבל מכלים מבתים אחרים גם לאחר שטיפה.

יש הבדל משמעותי בין חומרים לשימוש חוזר לבין חומרים ממ?ח?זו?ר. שימוש חוזר מהווה בעיה מאחר שלדוגמא מכלים ביתיים של מים מינראליים נאספים מהבתים עוברים שטיפה ומילוי וחוזרים לבתים. במקרה זה תהליך הניקוי לא תמיד מספיק כדי לסלק חומרים שאולי הוכנסו למכלים בבתים השונים. הבעיה נובעת מהטבע של פלסטיק שסופח אליו חומרים שלא תמיד יצאו בתהליך שטיפה רגיל. לעומת זאת חומרים למחזור עוברים תהליך של טיפול בטמפרטורה גבוהה שמטפלת בזיהומים ביולוגיים, לכלוך, שמנים וכדומה. וכפי שגם כתב הממחזר, השימוש של פלסטיק ממוחזר הנו למוצרים נחותים יותר, לא למוצרי מזון. מה שיותר מדאיג הוא החומרים שבונים מוצרי פלסטיק. חומרים שבאים במגע עם המזון ומגיעים לגוף שלנו,או במגע עם הגוף פנולים, פטלאטים, אקרילאטים וכדומה. בקבוקי תינוקות, מוצצים של תינוקות, בנית ציפורנים, שקיות הזנה ועוד. הסכנה היא דווקא בנוכחות של כמויות קטנות של חומרים המדמים הורמונים בגוף וגורמים לפגיעות קשות, וזה לא קשור אם הפלסטיק ממוחזר או לא או חומרים שמגיעים בכמות גדולה יותר והם מסרטנים.