כתבה הערב בטלוויזיה על חגורות בטיחות

הערב שישי הייתה כתבה מצויינת שמסבירה לכולנו שבעבר כאשר לא היו מספיק אוטובוסים משהו החליט להושיב שלושה ילדים על מושב.וכאשר הועלה הצורך להתקין חגורות בטיחות באוטובוסים נאמר שלא כדאי כי אז יצטרכו להתקין שלושה במושב של שניים וזה בלתי אפשרי. בכתבה דיבר מומחה לבטיחות ממשרד התחבורה ואמר שכבר ביקש משרי תחבורה בעבר לבטל את התקנה המאפשרת להושיב שלושה ילדים במושב. ההורים של שני הילדים שנהרגו בעמק חפר וכתב הטלויזיה ומומחה הבטיחות אמרו-שהדרך להתקנת חגורות בטיחות בכל האוטובוסים תתקצר באם התקנה הזו תתבטל ואפשר לבטלה בהינף יד של שר התחבורה. אז אני שואל-מדוע במדינת ישראל תמיד צריך לקרוא אסון ורק אז מתעוררים? מדוע בכלל מלפני 40שנה לא חייבו חגורות בטיחות באוטובוסים?

זיו .. אכן הצדק עמך גלגלי הממסד מתגלגלים לאיטם (לפעמים גם אחורנית).. עד שהדברים ישתנו בבניין הארץ ננוחם.

לאיתן תודה על התגובה המהירה דרך אגב אתה מוזמן להכיר כאן באתר את פורום המכשור הרפואי כעת לשמחתי כאשר אני אקבל בו שאלה שקשורה לבטיחות אוכל להפנות אותה אליכם לפורום-לאחר שתכנס ראה משמאל "דיונים מעניינים" ותוכל כך להכיר את פעילותנו ולראות עד כמה היא קשורה לבטיחות וגיהות ואיכות. יש שם שאלה מעניינת של השואלת גלי על קרינה ממעליות וניסינו לענות לה אולי תקרא אותה ואם יש צורך ענה שם. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1178/xPG/1

למרות מחיקת הודעתי הקודמת אני אחזור ואומר. מסר של מנהל פורום בטיחות האומר, "עד שהדברים ישתנו בבניין הארץ ננוחם", פרושו אנחנו לא צריכים לעשות כלום ושהילדים ימשיכו להיפגע בתאונות דרכים. לגבי מחיקות של דברים שאינם תואמים את דעותיכם הפוליטיות, אני אפנה בתלונה להנהלת אתר Doctors, על פגיעה קשה בחופש הבעת דיעות בפורומים שלהם.

אשמח אם תוכל לראות (מזווית אחרת) "בבניין הארץ ננוחם" כוונה לעשייה אישית של כל מי מאיתנו למען עצמנו / למען הקהילה / למען ארצנו... וזאת במקביל ועד שעשייתם של מחוקקי החוקים והתקנות תתבצע. ביקשנו במכתב הפתיחה שלנו "שמירה על רמת שיחה תרבותית ומתן כבוד הדדי" ואם תוכל לראות (מזווית אחרת) כוונה לשיחה בנושאים הקשורים לתחומי הפורום מבלי לתקוף את זכותו של כל אחד להזדהות כפי שהוא מוצא אל נכון אזי... בבניין הארץ ננוחם.

שלום לכולם לא ראיתי את הכתב, אך אני מכיר את הסוגייה לפרטים. בדרך כלל כתבות כאלו בנויות על אמוציות ופן ריגשי עמוק המשולב בתגובות הורים שכולים, כך שהכתבות אינן אובייקטיביות ואינן מציגות את כל הנושא באון מקצועי ואמין. לפיכך קשה יהיה לי להתייחס לסוגייה זו באופן העונה במדוייק על כל מה שהוצג בכתבה. באשר לעניין עצמו. 1. לפני שלוש שנים, הוקמה במשרד התחבורה ועדה בין משרדית שאמורה הייתה לבחון באופן מערכתי וכולל את בטיחות הסעות ילדים בישראל. תפקידה של הועדה, שבראשה עומד מר יהודה אלבז מנהל אגף תחבורה ציבורית, היה לבחון את התקנות, כלי הרכב, החקיקה, הנחיות משרד החינוך, משטרה ועוד. הועדה אספה חומר מכל העולם ולמדה את הנושא לעומק, כולל את נושא הסעות ילדים במקומות מערביים כמו: ארה"ב, גרמניה, אנגליה, צרפת, נושא החקיקה ובטיחות ההסעות. יתר על כן, הועדה ביקשה לבחון את מאפייני התאונות של הסעות ילדים והלקחים המרכזיים שעלו מהם. 2.עד היום אין עוד דוח מסכם של הועדה שעשתה דרך ארוכה ויסודית מאוד. לצערי לא יצא הדוח המסכם שלה. אינני מבין מה הסיבות לכך. 3. בכל זאת, בין המלצותיה של הועדה שעומדות לדיון ועדיין לא סוכמו, הייתה סוגייה זו. חשוב שמי שעוסק בנושא זה יהיה בקיא בנתונים.ראשית, מתוך מחקרים עולה כי אוטובוס נוסעים המסיע ילדים, הוא כלי רכב בטוח, ואין זה משנה אם יושבים בו 30 ילדים או 70. שנית, מירב התאונות הקטלניות והקשות שבהם נפגעו ילדים בהסעות, היו בירידה לרכב, בעליה לרכב ובחציית הכביש בסמוך לרכב ההסעה. התאונה הקשה שמדובר עליה בה התהפך האוטובוס היא נדירה מאוד. 4. למרות זאת, הועדה דנה גם במשמעויות של הורדת כמות הילדים בהסעה והמשמעות התקציבית של הוספת כלי רכב נוספים למערכת היא בין 50 ל- 100 מליון שקל לשנה. 5. אוסיף ואומר, כי הבעיה באוטובוס המסיע בעיקר ילדים קטנים מגיל היסודי, היא בעיית השליטה בתוך הרכב בזמן הנסיעה.אחת הבעיות הקשות, וכנראה שזה גם מה שהיה בתאונה הזאת, היא שאין מבוגר מלווה לאוטובוס שיש בו קרוב ל-60 ילדים, מכן שילדים שאינם יושבים במושב תוך כדי התרחשות תאונה, סיכויים להיפגע גבוהה פי כמה. לכן, ההשקעה במלווה לעיתים היא יותר משתלמת. 6. לגבי חגורות בטיחות. ברוב המקומות בעולם אין חגורות בטיחות לאוטובוסים, במידה ותתקבל החלטה מסוג זה, שבה יהיו חייבים לחגור ילדים בהסעות ילדים, יצתרכו להקצות עשרות מליונים להסב את המערך לכזה. מקווה שהוספתי קצת לתמונה הכללית, עשיתי זאת בצניעות, בוודאי ישנם אנשים נוספים בארץ שיכולים לתרום לנושא זה לא פחות ממני ואולי יותר. בברכה רותם

הן בתשובה מספר 4 והן בתשובה 6 אתה קושר את הנושא למחיר שיש להשקיע כדי לקיים את התנאים. אנא בבואך לדון באלה, חבוש את כובע הבטיחות ונתק עצמך מנושאים שאינם בטיחות, כמו כסף. תקנה 37 בפקודת הבטיחות דנה במיגון חלקי מכונות המונעים בכח מכני. כיוון שכך אין לנו כבדי אנוש להתגונן בפניהם אלא באמצעות מיגונם. התקנה הינה אבסולוטית, מחייבת ובלי פשרות וקבעו כבר לא מעט הרכבים בבתי הדין ובתי המשפט, כי אם אין אפשרות למגן חלקי מכונה אלה או אחרים, אין להפעיל את המכונה גם במחיר אי ייצור. משמעו עלות כספית. כך גם באשר לחגורות הבטיחות. הוכח מעבר לכל ספק כי אלה חוסכות בחיי אדם ברכב פרטי, אין ספק כי ילד הרתוק לכסא בעת נסיעה באוטובוס מוגן יותר מזה שאינו רתוק. שום מלווה לא יצליח למנוע מעופם של ילדים בחלל האוטובוס במקרה של עצירת פתע או התהפכות. לכן אין משמעות למחיר שיש להשקיע כל עוד ברור כי חגורות בטיחות מצילות חיים. באותה שיטה בחן גם את מיגונם של העובדים בגובה. האם נרשה למעסיק לא לספק לעובד ריתמת בטיחות משום שאין לא כסף לרכוש אותה? אותי לא מעניין מאיפה יבוא הכסף, למדינה יש מספיק אמצעים, וחובה עליה לוודא כי כל ילד המוסע ע"פ חוק והסדר של משרד החינוך, יקבל את המיגון הטוב ביותר הקיים עלי אדמות כדי להבטיח את שלומו ואת חזרתו הביתה בשלום. אפילו בתוך המערכות, עדיפה הפניית אמצעים להתקנת חגורות בטיחות במקום לביצוע בדיקות מבנים ע"י קונסטרוקטורים, אולי תתפלא אך זה לא מעט כסף. בברכה אוריאל

שלום לך אוריאל! כפי שאתה יודע בודאי, כל דבר בחיים, וכך גם בבטיחות, עומד למבחן הסיכון הנסבל. כלומר, יש כאן מערכת שלמה של שיקולים ונתונים שנצברים ויוצרים יחד את הערכת הסיכון.לכן , לאמירה כאילו אין משמעות למחיר, היא אמירה מנותקת מהמציאות. אולי קשה לך לתפוס את המציאות, או אולי אינך מסכים עם מציאות זו, אבל זו המציאות. והיא בודאי קשה ולא קלה. אני אתן לך דוגמה, ברור היום למדינת ישראל שאם היא תשקיע מליארד שקל במוסדות החינוך, בתשתית שלהם ובשיפור המבנים ובטיחותם, יהיו פחות תאונות. מדוע לא עושים זאת? ברור למדינת ישראל שאם יהיו עוד 200ניידות בדרכים יהיו פחות הרוגים ופחות תאונות קטלניות, מדוע לא עושים זאת? ובכן, העניין כאן הוא לא כסף, אלא סידרי עדיפויות. יש כסף, אבל ישנם סידרי עדיפויות אחרים למדינה והיא זו שקובעת אותם. האמירה שלך, כי אותך לא מעניין מאיפה יבוא הכסף, מראה כי אתה מנותק מהשיקולים הכלליים של המדינה ואינך מביט ממעוף הציפור כלפי כל המערכת. כנראה שזו גם הסיבה שאינך מבין. יש דברים שרואים אותם באורך שונה כאשר מגביהים עוף. אם תנסה לעשות כך, יהיה לך גם יותר קל להסתכל ולהבין. שיקוליה של המדינה הם רבים ולעיתים ההחלטות לא פשוטות.אם אומר לך לדוגמא (דוגמא בלבד) שמתוך 200 ילדים שנפגעים קשה בהסעות, רק 8 נפגעו ברכב אוטובוס. האם שיקול הדעת שלך יישתנה? בודאי שכן, ולכן נקיטת עמדה כפי שעשית כאן ללא אינפורמציה ומידע מלא, היא כשלעצמה חסרת אחריות. בברכה רותם בברכה רותם

אבי דוגמאות נוספות לדבריו של רותם זהבי 1) למה לא מחייבים נהגים פרטיים לעבור רענון קורס נהיגה מונעת כל שלוש שנים.זה בודאות יפחית תאונות והרוגים.כנראה שהשתלמויות כאלו עולות כסף או שאיש עד עתה לא הציע את הרעיון. 2) למה עדיין אין רכבת תחתית בתל אביב וכל אזור המרכז כפי שיש בכל המדינות הנאורות-בכך גם נחסוך תעונות וגם נחסוך זמן בבקרים וגם פחות זיהום אויר לאלו שחיים בתל אביב.

שלום לכלם. ראשית אני מתנצל מראש בפני חברי הפורום ומנהליו, אם כתבתי תראה חריפה או בוטה. אך את הסיבה ניתן יהיה לקרוא בהמשך. לרותם שלום רב. התלבטתי רבות אם להשיב לדבריך או להבליג ללא מענה ישיר. אך דווקא שתי תאונות הדרכים של מיניבוסים שהסיעו תלמידים, עוד טרם יבשה הדיו של הודעתך, הם שהכריעו והחלטתי להשיב בכל זאת, כי הדברים בוערים בי. להזכירך נפגעו 13 תלמידים בתאונות המוזכרות, מספר הנפגעים לבטח היה קטן יותר אילו היו חגורים בחגורות בטיחות בעת ההתהפכות. הויכוח בינינו אינו חדש וכוון מבטנו שונה לחלוטין. היטבת לתאר זאת בדבריך מפני שאתה מעופף כציפור ופשוט אינך מצוי על הקרקע על פני האדמה. זכור כי ללא לכל הציפורים עיניי נץ וכדי לראות דברים לאשורם יש לעתים לרדת אל הקרקע. אם היית עושה כן, היית מבחין כי מצב בטיחותם של תלמידי ישראל במוסדות החינוך, אינו טוב ממצב הבטיחות בתחומים אחרים בארץ; בדרכים, במקומות עבודה, במקומות ציבוריים. מה פירוש "למדינה יש סידרי עדיפויות"? האם המדינה אמרה לך במו פיה כי יש לה כאלה? את סידרי העדיפויות קובעים בני אדם ולא סתם בני אדם....פוליטיקאים!!! וסידרי העדיפויות של אלה אינם תמיד ואינם בהכרח מעולמנו ובהתאם לצרכים אמיתיים העומדים במבחנים מ ק צ ו ע י י ם , כן בהדגשה. מהיכן נובעת תעוזתך לקבוע כי איני מבין את המציאות. האמנם באמת חסר כסף? לא ולא השאלה היא מתי יוציאו אותו. אם יושקעו מיליארד שקלים לשיפור מבני מוסדות החינוך והעלאת רמת הבטיחות בהם, לבטח יקטן מספר התאונות בקרב התלמידים. אם מיליארד השקלים לא יושקעו במבנים, הם יוצאו על טיפולים, שיקומים ופיצויים לנפגעי התאונות ועל נזקי התאונות למשק הישראלי. אז יהיו לנו נפגעים ונכים אך המבנים ישארו כקודם מבלי שהושקע בהם שקל אחד. יש כסף אך יש סדרי עדיפות אחרים? איזה סידרי עדיפויות? אנא אל תחזור לנגן על הוצאות בטחון, זה כבר נדוש וגם לא נכון - הרי בשנים האחרונות רק מקצצים בו עוד ועוד, לעתים נדמה כי ללא חשבון אמיתי, אך הוא מתמוטט. אולי ממעוף הציפור הנמלים הקטנות לא כל כך מעניינות, מכאן על הקרקע למטה, הנמלים הקטנות נראות כתלמידים במוסדות החינוך שלנו הזקוקים להגנה בפני החלטות פזיזות. להזכירך גם הם ילדי האזרחים של היום והם אזרחי העתיד ועלינו לוודא כי כמות מזערית מהם תגיע לשלב האזרחות כנכים. לכן בהחלט לא מעניין אותי מהיכן יבוא הכסף - ממגבית, מתרומות, מקיצוץ במקומות אחרים (לא בריאות), מהקצאות חכמות של חכמי האוצר. ממך כמקבל שכר ממשרד ממשלתי, כמי שמופקד על נושא בטיחות תלמידי ישראל, הנמלים הקטנות-זוכר, במוסדות החינוך, ציפיתי לתגובה שונה ולא בנוסח ש"מלמעלה רואים באורך אחר" (סליחה גם את זה איני מבין, אפשר אולי לקבל תרגום לעברית?, תודה). אוריאל