ריח של פלסטיק

כן, יש חומרי פלסטיק כאלה. לצערי אין הרבה מה לעשות חוץ מאשר לשים את המוצר למספר ימים בחוץ או במקום בו יש רוח ואוויר חופשי כשי שהחומר יתנדף והריח יפחת. הכמויות במשטח אחד קטנות, לאדם בוגר זה יותר מטריד ממזיק.

הדברים מעט יותר מורכבים. אתחיל בהרגעה - לא סביר שנגרם לך נזק ממעט החומר שנשמת ושאתה עדין נושם. ואפרט יותר בהרחבה באופן כללי על חשיפה נשימתית לחומרים מסוכנים. אנחנו חיים בסביבה מסוכנת הכוללת חשיפה לכמויות קטנות של חומרים מסוכנים. אין דרך להמנע מכל החשיפה. יש גם הרבה חומרים מסוכנים שאין להם כלל ריח ויש בעלי ריח חזק שאינם מסוכנים. כך שריח אף פעם איננו מדד יחיד לרמת סיכון של חומר. החומרים נמצאים בכל מקום ובכל דבר. יש בקרה על חומרים לשימוש על ידי משרד הבריאות, משרד התמ"ת מכון התקנים ועוד. אבל הם לא מטפלים בכל החומרים. מוצר בדרך כלל לא יקבל רישיון אם הוא מכיל חומרים מסוכנים. כמו בבקבוקי תינוקות, יכול להיות חומר כמו ביס פנול אי המדמה הורמון שמסוכן לילדים קטנים ורמת הסיכון שלו לבוגרים אפסית נבדק והיום אסור למכור בקבוקי תינוקות עם החומר הזה – תוסף שתפקידו לשפר את שקיפות הבקבוקים. אכילה של כמויות גדולות של מוצרי סויה שחושפת לנגזרת אסטרוגן שגם משפיע על מבוגרים. אבל אלה החיים. הגוף שלנו בדרך כלל יודע מה לעשות עם כמויות קטנות של חומרים מסוכנים (לא נכון לגבי נגזרות הורמונים). יש לגוף מנגנונים לטפל בסילוק של חומרים מסוכנים מהגוף. כאשר מדובר במעט מולקולות מהפלסטיק, שיש להם ריח חריף (ריח חזק חלש כמו שאמרתי קודם איננו מדד לא לכמות ולא לרמת סיכון) אולי הוא עם סיכון מסויים, אבל מאחר שהכמות קטנה כל כך הגוף מתמודד איתו ללא בעיה. לטווח הארוך ישנם הרבה מאוד גורמים גנטים הסתברותיים מעורבים שלא ניתן להגיד דבר. במקרה זה אם אתה מודאג, תרכוש משטח עכבר אחר תבדוק שאין לו ריח כבר בחנות.