דאודורנט

הטענה שדאודורנט גורם סרטן השד הנו אגדה אורבנית שהופצה באינטרנט בשנות התשעים. בעקבות השמועות הודיע המכון הלאומי לסרטן האמריקאי (ה-NCI) כי לא ידוע לו על מחקר כלשהו התומך בקיומו של קשר בין השימוש בדיאודורנטים או במונעי הזעה לבין התפתחות סרטן השד וגם במנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הודיעו כי אין כל מחקרים או נתונים מחקריים אשר תומכים בסברה זו. זוהי גם עמדתה הרשמית של האגודה למלחמה בסרטן בישראל. אז זו הזדמנות להפריך שמועה שמפריעה לאנשים ואין בה אמת. לכן, השימוש בדאודורנט טבעי אין בו ממש. הדאודוראנט עדיין מכיל הרבה חומרים ומעט חומרים טבעיים, שלא ממש יעילים ולא עושים את העבודה. בכל זאת יש נקודה חשובה שהיא נוכחות מלחי אלומיניום החשודים כמגבירים הסיכוי למחלות דמנציה. לכן, כדאי למצוא תכשירים שאינם מכילים אלומיניום ויש רבים כאלה. שימוש בתכשירים טבעיים במיוחד אם יש בעיה של הזעת יתר איננו מומלץ כלל. דאודורנט לגברים זהה לזה של נשים, ההבדל הנו בעיקר בבושם, לא בדרך הפעולה. הזעה הנו תהליך קרור הגוף, וזה מים בעיקר. הריח הנו חיידקים אשר מפרקים את הזעה וגורמים לריח. במקרים כאלה, חשוב מאוד לשטוף עם מים את האזור או לנגב עם מטלית לחה, שמסלקים הרבה מהחיידקיםואז לשים שוב דאודורנט. בנוסף על דאודורנט יש אנטיפרספראנט, הוא דאודורנט המכיל חומרים מעכבי הזעה - חומרים המכווצים את הנקבוביות ומורידים את רמת ההזעה, ואז החיידקים מתרבים פחות ויהיה גם פחות ריח. סוג נוסף של דאודורנט הוא משחתי ששמים אותו פעם ב 4-7 ימים, אין לו ריח כמעט (רק בהתחלה) והוא טוב ביותר בהשמדת החיידקים, עליו אפשר להוסיף דאודורנט אם ההזעה מוגברת. אם שום דבר לא עוזר, יש לפנות לרופא, יכול להיות שיש בעיה כמו עודף בלוטות זיעה, ויש טיפולים שונים.

מלחי אלומיניום הם המונעים הזעה - אנטיפרספרנט. דאודורנט נותן ריח טוב. היום הרבה תכשירים הם גם וגם. ללא מלחי אלומיניום הפעילות כמובן יורדת. יש הרבה סוגים, תנסו עוד מספר סוגים. יש כאלה שהם לפעילות של שעות ארוכות, אז אולי לשים פעמיים-שלש ביום (לא גורם לפגיעה). אם לא עוזר, לפנות לרופא/ה. מלחי אלומיניום אינם גורמים לסרטן אלא מצטברים בגוף ועלולים לגרום לפגיעות במערכת העצבים.