מילים חמות של תודה +שאלה להמשך

תודה רבה לך. בשביל זה יש פורום לענות על שאלות. מי שאין לו סבלנות או רצון שלא ינהל פורום. אם אני מצליחה לעזור, אני שמחה מאוד. כל שמן כאשר נטגן בו או נאפה בו יתרחש תהליך של חמצון. יותר או פחות, אך תמיד יהיה חמצון. גם אם בקבוק שמן נשאר בארון במשך תקופה ארוכה מאוד (שנתיים-שלוש) ותריחי אותו יש לו ריח לא נעים כי חלק מהשמן התחמצן. אלה החיים, כך מתנהגים החומרים. שמן כמו קנולה ושמן זית הם מעט טובים יותר. אך כולם מתנהגים באופן דומה. הדרך לצמצם החמצון קודם כל לא לטגן, לאדות לבשל במקום. אם מטגנים, טיגונים קצרים, ולא בשמן עמוק. ואם בשמן עמוק לא להשתמש בשמן עמוק שוב ושוב. דבר נוסף לא לחמם השמן עד שהוא מעלה אדים, אז החימום בטוח מוביל להתחמצנות מהירה ובכמות גדולה. אם עדיין, אפשר להשתמש במחבתי טפלון, ולהוסיף השמן בשלב מאוחר של הטיגון אז החמצון נמוך יות רוכמות השמן הנצרכת נמוכה יותר. כלל נוח לבישול ולחיים בכלל הוא קצת מכל דבר לפעמים אין בו בעיה. אז, לפעמים תטגני אבל לא יותר מדי, וכל פעם באיזה שמן שתרצי וזה בסדר כי הגוף שלנו יכול ומסוגל להתמודד עם חשיפה שלו לרעלים ולחומרים מסרטנים עם מנגנוני ההגנה הנמצאים בגוף. להגיש גם ירקות טריים, עוזרים להלחם ברעלים ובחומרים החודרים לגוף, לגבי תפוחי אדמה, ובכלל טיגון ואפיה של פחמימות. בישול איננו בעיה כי טמפרטורת הבישול הנה עד 100 מעלות, רתיחה של מים (ולכן, גם אין בעיה עם בישול רוטב עם שמן). טיגון ואפיה בטמפרטורה גבוהה יותר, מעל 120 מעלות. כמה שהטמפרטורה גבוהה יותר, והזמן ארוך יותר יווצר יותר אקרלאמיד (רק חומר מסוכן אחד מני רבים שאנחנו נחשפים אליהם). לכן, טעים, טעים, אבל רק לפעמים. לא להכין להם כל יום תפוחי אדמה בתנור או מטוגנים. לפעמים זה טוב. הגוף מתמודד, ואפילו חשוב שמנגנוני ההגנה בגוף שלהם יתפתחו בדומה למערכת החיסונית (לא אותו הדבר, דומה). הבעיה איננה השמן אלא עצם הפחמימות וחומצות אמיניות שבאוכל עצמו שיוצרים את האקרילאמיד בחימום גבוהה, לא קשור לשמן. יקרה גם ללא שמן. לגבי הבריאות של תפוחי אדמה מטוגנים או אפויים, לעומת דברים אחרים. אקרילאמיד נמצא בעוד מאות של מוצרי מזון. אין בעיה עם זה. המטרה לא להחשף לכמות גדולה ולא להחשף כל הזמן, אז הגוף יכול להתמודד. מעט מכל דבר מדי פעם אין בעיה. בריאות לכולכם