ניקוי סיר שנשרף באקונומיקה
דיון מתוך פורום בטיחות גהות ואיכות
האם זה יזיק לבריאותי, אם אני אנקה עם אקונומיקה, סיר שנשרף בו האוכל וכל התחתית שחורה ולא הצלחתי להסיר את הלכלוך בשום דרך? ברור שאני אשטוף את האקונומיקה בהמון המון מים אבל בכל זאת אני שמעתי או קראתי פעם שסבון וכל חומר אחר איתו אנו מנקים כל דבר ואפילו את הפירות והירקות תמיד משאיר שאריות ואף פעם החומר לא נשטף לחלוטין ובגלל שאקונומיקה זה חומר רעיל מאוד אז הפעם זה מטריד אותי יותר מאשר סבון לשטיפת כלים שלא כל כך מטריד אותי.
סיר שנשרף לא יעזור ניקוי באקונומיקה. אקונומיקה משמש לחיטוי ולהלבנה. אקונומיקה הנה חומר מסיס במים באופן מלא, לכן, שטיפה מספר פעמים עם מים ולהשאיר הכלי פתוח להתאוורר יסלק את כל כלור המתקבל מפירוק אקונומיקה ואין שום בעיה. להרחיב מעט בנושא אקונומיקה, הנחית משרד הבריאות להשתמש בריכוז נמוך של אקונומיקה להשריה ולשטיפה של פירות וירקות לסילוק של זיהומים. סבון כלים מכיל חומרים המוצרים למזון שאין בהם סיכון לבריאותנו בכמויות קטנות.
יש ברשתות השונות חומצה לניקוי כתמים קשים בשירותים או באמבטיה האם זה יזיק לבריאותי, אם אני אנקה עם חומצה, סיר שנשרף בו האוכל? ועוד שאלה לגבי משהו שאני קצת מופתע בתשובתך הקודמת: פירות וירקות משרים בריכוז נמוך של אקונומיקה כדי לסלק זיהומים? למה צריך לעשות את זה ומי עושה את זה ? ואיך יודעים שצריך לעשות את זה ? למי מופנית ההנחיה הזאת ממשרד הבריאות? ממש מפתיעה כי בטעות נכנסה לי לפה טיפת אקונומיקה לפני זמן מה ובגלל זה הקאתי. תודה על עזרתך ותשובותייך.
חומצות הנם חומרים קורוזיביים משתכים מאכלים, המשמעות הנה שהם פוגעים בפני השטח של המשטח או של העור שלנו, בעיניים ובמערכת הנשימה ובמערכת העיכול. לכן, חומצות הן חומרים שמתאימים לניקוי מסויים אך בזהירות רבה. הפעילות של החומצה ברשתות לניקוי בשרותים ואמבטיה הנה להסרה של אבנית. כאשר יש אבנית גם שכבה דקה היא סופחת אליה חומרים ונוצרים כתמים. הסרה של האבנית מסיר הכתם. אם תשאיר החומצה הרבה זמן על המשטחים באמבטיה, יתרחש תהליך של פגיעה בפני השטח והרס הקרמיקה, השיש, משטח האמבטיה, הרצפה מהחומר. בעיקרון החומצה תעזור לניקוי הסיר, אך החומצות מגיבות עם מתכת תוך שחרור של מימן, תהליך שהסיכון בו ניכר וגם עלולה להיות פגיעה בסיר עצמו. לא מומלץ. תנסה להרתיח את הסיר עם מים, ולהשאיר ליומיומיים. קצת עבודת גירוד האוכל שנשרף אך לא נורא. הנחיות משרד הבריאות לכל מסעדה, מלון, בית חולים בתי ספר, צבא וכל מקום בו מכינים אוכל למספר רב של אנשים יש לשטוף פירות וירקות עם אקונומיקה מהולה. מוגדר ריכוז הכלור (הנמצא באקונומיקה) הנדרש וזמן ההשריה כדי להבטיח השמדה של זיהומים מיקרוביאליים שעלולים להמצא בפירות ובירקות. זיהומים המגיעים מאדמה, מהשקיה, ומהידיים של העובדים לאורך כל תהליך האיסוף והשיווק של הירקות והפירות. אחרת עלול להיות זיהומים של הרבה מאוד אנשים. כדי להבטיח שלא יהיה מצב שסילקנו הזיהומים ונחשפנו לחומר מסוכן, מוגדר גם תהליך השטיפה במים. כמות גדולה של מים כדי להבטיח שכל הכלור סולק מהירקות והפירות. מתבצעת שטיפה ובדיקה עד שאין יותר אקונומיקה. גם אם נשאר מעט, הכלור המשתחרר בתהליך החיטוי הנו גז המתנדף תוך דקות ולא נשאר ממנו באוכל. כאשר מכניסים אקונומיקה לפה, מכניסים כמות גדולה מאוד, גם טיפה הנה כמות גדולה כאשר מדובר בחומר רעיל ומסוכן. אם דבר כזה קורה הדרך המהירה והטובה להמנע מהרעלה ומפגיעה הנה לשטוף הפה או העיניים והעור עם הרבה מים המוהלים את האקונומיקה ומסלקים אותה. תהליך ההקאה הנו מנגנון מובנה בגוף להגנה מרעל וטוב שהוא הופעל כאשר נחשפת לאקונומיקה.
תודה רבה על תשובתך המורחבת המדויקת היסודית והאחראית.