ביספנול A

ביספנול הוא חומר שניתן להעזר בו ליצירה של פולימרים לקבלת איכויות מיוחדות. אבל, החומר מדמה הורמון אסטרוגן ומכאן הבעיתיות. כדי להמנע מהשפעות של החומר יש להמנע מחשיפה. ההשפעות הן בעיקר הורמונאליות. יש עוד השפעות בחשיפות נרחבות לתקופות ארוכות, אך אין הוכחות מדעיות חד משמעיות, אך עדיף להזהר. הפגיעה העיקרית הנה בתינוקות ובילדים שהחומר משפיע על התפתחותם, בנשים בהריון שעלול לפגוע בעובר. בגברים בוגרים הסיכון נמוך ביותר, אך אין סיבה להחשף לחומר אם לא מוכרחים. החומר לא חודר את העור, אלא דרך מערכת העיכול, או בנשימה במקרה של אדים של החומר. כדאי לעבוד בצורה מתאימה בכל זמן. חשוב שמקום העבודה יספק לך סביבת עבודה וציוד מתאים לעבודה שלא תחשף לחומר. הדבר נכון לכל חומר ולא רק לביספנול. אם מדי פעם נשפך עליך מעט חומר, לשטוף מיד את הידיים היטב עם מים ואח"כ מים וסבון. אם עבדת עם כפפות מתאימות לחומר, לא צריכה להיות שום חדירה. נכון שהחומר לא חודר עור, אך יש אנשים בעלי רגישות ומפתחים אליו אלרגיה בלי קשר להשפעה ההורמונאלית. החומר, אם נחשפים אלין מדי פעם, הגוף מפרק אותו החוצה, אין הצטברות בגוף.

סיבי פחם אינם פוגעים בחשיפה בעור, אלא בנשימה. לא נעים המגע, והוא כמו קוצים, ויש המפתחים בעיה בעור (מידית לא לאחר זמן) כל שזו לא הבעיה. לא נעים וכדאי להשתמש בכפפות מתאימות כי גם קוצים לא נעים. בנוסף, יש בעיה של אבק על הבגדים שיש להחליף ולא לקחת הביתה או לחדר האוכל בגדים מזוהמים שאז הסיבים מתפזרים לכל עבר. הבעיה כמובן היא בנשימה. הסיכון נמוך מזה הקיים באסבסט, אך עדיין לא בריא. אם היו חשיפות בודדות ואקראיות אפשר לקוות שבאמת לא נגרם נזק עתידי. אם זו דרך העבודה היומיומית סיפור אחר. בהרבה מקרים הגוף מנקה עצמו, גם מהריאות - הגוף משחרר ליחה יחד עם סיבים של פחם. למזער נזק, לא להחשף יותר. הגוף ינקה עצמו בדרך כלל. אפשר לבצע שיקוף ריאות, יאשרו לך אותו רק אם יש חשיפה יומיומית ואתה סובל מהפרעות נשימה.

חשוב להקפיד על חשיפה נמוכה ככל שניתן בתקווה לבריאות טובה.