אקנומיקה וגוף האדם
דיון מתוך פורום בטיחות גהות ואיכות
האם אפשר\יש דרך לחטא דברים שנכנסים לגוף האדם בנתרן תת כלורי? רוקח אמר לי פעם "כל דבר שנכנס לגוף באיזו צורה לא מנקים באקנומיקה". האם זו אמת? אני מתכוון לפתחים בגוף ופחות לכלי דם - אזניים, עיניים, ריריות עיניים, פתח הנרתיק.
הרוקח צודק מאוד. ממש אבל ממש אין לאפשר חיטוי של הגוף עם אקונומיקה. רעיל ומסוכן!! אין מצב יכולים להגיע למצב של סכנת חיים ממשית, הרעלה קשה ופגיעות גופניות בלתי הפיכות.
חיטוי של דברים שאחר כך יכנסו לגוף ולא חיטוי של הגוף עצמו. אם הוסרה כל האקונומיקה מהדבר בעזרת סבון ומים, האם עדיין יש בעיה?
כאשר מפתחים מוצר רפואי לשימוש אנשים, יש לבצע תהליכי ולידציה וניהול סיכונים. אם בתהליך ניהול הסיכונים תראה שאין סיכון למשתמש בחיטוי באקונומיקה, יאושר. אם לא תוכל להוכיל לא יאושר. ואם אתה מבצע תהליך ניקוי במים ובסבון לאחר מכן, שוב תצטרך להוכיח בניהול סיכונים שגם שלב זה מבטיח את בטיחות המשתמש. כמובן תצטרך להראות שהתהליך תקף ומתאים בכל מצב של שימוש אפשרי. אך, יש תהליכי חיטוי וסטריליזציה רבים נוספים (לא משנה איזה תהליך תבחר, תצטרך לבצע ניהול סיכונים וולידציה). ואם מדובר בסיליקון וחומרים דומים, יש לבדוק ולוודא שהם לא נפגמים כתוצאה מהטיפול בחומר מחמצן כמו אקונומיקה.
האם ניתן לנקות משטח כלשהוא, (מניח שמוצרי פלסטיק שונים שעמידים לחמצון ובעלי פני שטח חלקים) ולהשתמש בו בגוף האדם, באופן תיאורתי? כלומר, האם אקנומיקה ניתנת להסרה מוחלטת בשטיפה עם סבון ומים מאיזה משטח כלשהוא?
בעיקרון, אפשר להשתמש באקונומיקה, או שנקרה לה בשמה הכימי בהיפוכלוריט לביצוע חיטוי. בתעשיה משתמשים הרבה מאוד בהיפוכלוריט בריכוזים גבוהים מהריכוז הביתי. היפוכלוריט הוא חומר מחמצן וכך פועל על זיהומים, תוך שחרור של חמצן פעיל ושל כלור. החמצן איננו מהווה בעיה, הכלור הוא הבעיה. לכלור יש נטיה להסתפח אל משטחים. וכמובן יש שיטות להסרתו. רק יש להוכיח באופן חד משמעי והדיר שבוצעה הסרה מלאה של כל שאריות החומר. ויש שיטות בדוקות לבצע את התהליך.