גבול נפיצות עליון ועוד

יש לי שתי שאלות 1) מה פירוש המושג: גבול נפיצות עליון( u.e.l ) 2) האם כאשר חומרי פלסטיק מתלקחים הם-מתלקחים בקושי ובוערים בלהבה נקייה יחסית או שהם תורמים לחומרת השריפה או שקל לכבותם ואין בהם סיכון מיוחד או שאינם תורמים לחומרת השריפה מה נכון מכל מה שכתבתי בסעיף 2 ?

גבולות נפיצות הם פרמטרים של נוזלים דליקים המגדירים את הריכוז הקיצוניים שלהם באויר שניתם להצית, כאשר: UEL או גבול נפיצות עליון זה הריכוז המקסימאלי שמקבלים תערובת דליקה. LEL או מגבול נפיצות תחתון המתיחס לריכוז המינימאלי. ככל שערך LEL נמוך יותר כן יש סכנת דליקות גבוהה יותר כתוצאה מדליפה. מקובל שריכוז אדים מעל 25% LEL מהווה סיכון. ככל שהטווח בין שני הפרמטרים גדול יותר כן החומר מסוכן יותר משום שיש יותר סיכוי שתערובת שלו באויר תדלק\תתפוצץ. לגבי השאלה השניה: "חומר פלסטי" או פולימר הוא תחום גדול מאוד של חומרים, כל מה שכתבת יכול להיות נכון או לא נכון בהתאם לסוג החומר. בהצלחה

1) גבול נפיצות עליון הוא: * הריכוז הגבוהה ביותר שאפשר להגיע אליו על ידי פיצוץ גז מסויים *ריכוז גז נפיץ באוויר ב-אחוז שמעליו הפיצוץ אינו אפשרי * ריכוז גז נפיץ באוויר שמתחתיו הפיצוץ לא אפשרי * טמפרטורת הניצוץ הדרושה כדי לפוצץ את הגז מה מכל התשובות נכון לדעתך\דעתכם כמו כן לגבי חומרים פלסטיים כתבתי את השאלה למעלה בהודעה מאתמול ואת 4 התשובות האפשרויות וגם על כך עדיין לא השבתם לי-ממתין לתשובות

ראה תשובתי המפורטת קודם. ובאמרקאית: (ב). רק שמעשית יש כאן בעיה: אם בנקודה מסוימת בחדר יש ריכוז גבוהה מUEL באמת לא ניתן להצית את הגז-אבל מטר מישם הגז נמהל ערכו ירד מ UEL אך גבוהה מ LEL (ערך פיצוץ תחתון) והניצוץ יגרום לשריפה! בקיצור אין להסתמך על UEL שימנע פיצוץ.

התשובה הנכונה ב' גבול נפיצות עליון: הוא הגבול המכסימלי באחוזים בנפח בו יכול להיגרם פיצוץ מעל לגבול זה לא יתכן פיצוץ הפיצוץ יכול להתקיים בין הגבול התחתון ועד הגבול העליון כאשר בתחום זה מתרחש ניצוץ מכל גורם אפשרי מאחל לך הצלחה בכל מבחן שתידרש לו אם תתקל בבעיה שאל אותי אשתדל לענות לכל שאלותיך שנה טובה מאיר בוקאי

1ב 2א

אודה לך ולכם אם תענו על שאלות נוספות מהמבחן האמריקאי להלן: 1) מי מהחומרים הבאים יכול להיות מוגדר כחומר מעקר בתמיסה? א) יוד-500 חל"מ ב) כהל אתילי- 70 אחוז ג) היפוכלוריט- 500 חל"מ ד) אמוניום רביעוני 2) עיקור באוטוקלב ב-121 מעלות צלסיוס למשך שעה: א) משמיד כל כמות של חומר מזהם ב) מתאים לעיקור פסולת רפואית מזוהמת בכמות של 4 ליטר נוזל ג) מתאים לעיקור בעלי חיים מודבקים ד) משמיד פיריונים 3) בעבודה עם חיות מעבדה נושאות גורם מדבק לאדם: א) יש לעבוד עם שני סוגי כפפות לטקס ב) יש לעבוד עם כפפות רשת פלב"ם ג) יש להרכיב מסכת חצי פנים ד) יש לקבע את בעל החיים באביזר מתאים 4) במעבדה ברמת בטיחות ביולוגית 3: א) צריך לסנן את האוויר הנפלט בכל מקרה ב) אין צורך במינגפים ג) יש תת לחץ כלפי הפרוזדור ד) כניסות הצנרת אינן דורשות אטימות תודה מראש על התשובות ל 4 השאלות האלו.....

אשמח לקרוא כבר תשובות לשאלות האלו--מאוד דחוף לי לדעת אם עניתי נכון במבחן האמריקאי. בבקשה שד"ר קויפמן תענה בהקדם ואם יש קוראים נוספים מומחים לביולוגייה כאן אז אשמח גם על תשובתם. אורן

יש פולימרים הניצתים בקלות כמו צללויד! יש כאלו שניצתים די טוב כמו איזופרנים, פוליאתילן וכו. יש כאלו שלא דולקים לבד בכלל-טפלון. ויש באמצע : פוליאמידים, פיויסי. רק שכולם תורמים לנזק כתוצאה משריפה אם על ידי תוספת אנרגיה ו\או על ידי שיחרור חומרים רעילים-דוקא אלו שלא בוערים טוב.

מה התנאי להדלקת החומרים שהזכרת? מה אנרגיית ההצתה שלהם? מה נקרא אצלך ניצת בקלות?

צלולויד הוא למעשה ניטרוצללוז ממותן, היה בין החומרים הפלסטיים הראשונים, עשו ממנו סרטים עד שהפך שם נירדף לסרט קולנוע. בארץ זכור המקרה הנורא שילדים נכנסו לאולם קולנוע נטוש ושיחקו בסרטים ישנים ונישרפו למוות. ניצת מניצוץ או שיפשוף. פוליאתילן זה למעשה סוג של פארפין שלא שונה הרבה מבנזין רק שפלשפוינט שלו גבוה יותר. תן לו פתילה שיכולה להיות כל לכלוך או חומר סיבי והוא יתלקח והחום כבר יעשה את היתר. ערך קלורי כמו של נפט. אם עוד לא הידלקת צינורות של גומי טבעי תנסה בזהירות, נידלק בקלות-גפרור, לא צריך פתיל בוער באש תופת, משחרר גזים וחומרים מסוכנים וניתזי גומי בוער. פיויסי קשה להצית אבל מתפרק בחום וגם תורם קלוריות ובעיקר חומצה מילחית ואפילו דיאוקסינים. אתה רוצה עוד?

כאשר אדים אורגניים נמצאים בתחום הנפיצות ונדרשת אנרגיה של 1 ג'וול להצתתם ולעומתם כאשר מימן נמצא בתחום הנפיצות ונדרשת אנגרייה של 1מיליג'וול להצתתו אנו אומרים שמימן קל להצתה לעומת אדים אורגניים. האם אתה יכול להצביע על גודל האנרגייה הדרוש להצית צלולואיד?

תעזוב את הג'ואלים, פעם יחידה שניתקלתי בהגדרה כזאת בנושא בטיחותי היא באמת לגבי מימן בהשוואה לגזים אחרים. וזה בעיקר לגבי הסיכון מניצוץ אלקטרוסטטי. לגבי מוצקים, תשווה לעץ, מה שיותר קל להצית זה יותר מסוכן מעץ. אז צלולויד "נורא" קל להצית אפילו עם ניצוץ חשמלי, גם מסה שלו,לעומתו, גוש פוליאתילן אולי קשה להדליק עם מצית אבל אם תצמיד אליו גפרור בוער הרי הוא ישמש כפתילה ובסוף הוא יבער. בקליט ממש בלתי אפשרי להצית אך אם ימצא באש הוא יהרוג אותך באדים שמוציא בהתפרקותו. בקיצור כל הגן חיות קיים בפולימרים וקשה ואסור להכליל. הכלל היחידי-פולימרים יקירי, באש זה לא טוב!

הבנתי שאתה יכול להבחין בין חומרים לפי מידת הקלות של הצתתם בלי להתייחס לערך הכמותי של מקור ההצתה.

יש שיטה להבחין בין מספר חומרים פלסטי לפי התנהגותם בחימום: ניטרוצללוז-נידלק בהבזק, נותן ריח של חומר נפץ-(כי הוא חומר נפץ ממותן) פוליאתילן, פוליפרופילן, ניתכים באש ואם יש להם פתילה נדלקים כמו נר ומריחים כמו נר כי עושים מהם נרות... פוליאמידים, נילון, נדלק בקושי, ריח של נוצות שרופות פוליסטירן-נדלק די בקלות בייחוד אם מוקצף ובוער באש מפייחת. פוליאיזופרן-גומי מלאכותי נדלק בקלות, בוער חזק, מטפטף ועושה עשן שחור. פיויסי: נדלק יותר קשה מפוליאתילן והאש שלו ירקרקה (בייחוד אם יש חוטי נחושת,) העשן שלו מאדים נייר לקמוס כחול.

דברתי עם פרופסור לכימיה במקום עבודתי. הוא אמר לי שכל חומר פלסטי וגם צלולואיד עובר בשלב הראשון חימום שבו נדרשת אנרגייה ליצירת אדים אורגניים. בשלב השני כאשר האדים האורגניים נכנסים לתחום הנפיצות אז הוא נדלק בתנאי שאתה מספק ניצוץ בעל אנרגייה נמוכה. בכל מקרה הניצוץ שיש צורך לספק לאדים שנוצרים הוא יותר חזק מאשר להצתת מימן. לכן צלולואיד וכל החומרים הפלסטיים ניצתים בקושי.

שיחזיק צלולויד ביד ואני הדל רק דוקטור בכימיה, בעל דרוג מקביל לפרופסורה במערכת הביטחון וקצת ניסיון בתחומים מעשיים של הכימיה יצית בקלות את הצללויד שבידו. (יכולתי להיות יותר בוטה.) שיצא מהנוסחאות ויבדוק בעצמו-גם אתה מוזמן לבדוק. כך יריעת פוליאתילן גלגל אותה סביב חוט כותנה ותדליק עם גפרור. רק תזהר! אגב, גיבורי החמ"ס מכירים את הנוהל החינוכי להצית צינור גומי ולטפטף גומי בוער על גופות מתנגדיהם. ובוודאי שאי אפשר להשוות למימן שהוא חריג והיה לי ברור שאתה מתכוון אליו. תחשוב על נר.

אחרי שאדוני התהדר בתואר ד"ר - אזי התשובה צריכה להיות במספר כמותי. כאשר אתה קובע דליקות של חומר אתה חייב להשוות אותו עם חומר אחר. לאמר את סף האנרגייה המינ' שניתן להצית את התערובת של חומר אחד לעומת חומר שני ואז לאמר חומר זה שניצת באנרגייה יותר נמוכה קל יותר להצתה מחומר שני שניתן להצתה באנרגייה גבוהה יותר. רוב החומרים המוצקים שאתה צריך לעבור תחילה תהליך של ניזול ולאחר מכן תהליך של איוד - אינך יכול לאמר עליהם שהם נדלקים בקלות. אתן לך דוגמא - אם מימן, אציטלן, אתילן - נדלקים באנרגייה של 1 מיליג'וול. ולעומתם כל הפחמימנים נדלקים באנרגייה של 1 ג'וול ומעלה. ונתון לך שכלי עבודה כמו מפתח פלדה יכול ליצור אנרגייה של 0.1 ג'וול - וכלי עבודה מנחושת יכול ליצור אנרגייה של 0.01 ג'וול - אז המסקנה שלעבודה עם מימן, אתילן, אציטלן אתה חייב לעבוד בכלי עבודה מנחושת ולעבודה עם יתר הפחמימנים אתה יכול לעבוד עם כלי מפלדה. לא תוכל לאמר זאת לגבי עבודה עם צלולואיד. לכן צלולואיד אינו קל להדלקה.

אני המום לטובה מהויכוח המיקצועי שקיימתם בינכם--שניכם ידענים גדולים ויכולים לתרום רבות לפורום הזה ולהביא אתו להיות גורם משפיע ומחנך במדינת ישראל יישר כוח

באמת צביקה, השתמשתי\התהדרתי בתוארי שלא כדרכי משום שנראה שאתה מתרשם מתארים וידע קטלוגי יותר מניסיון והסברים מנומקים. אין הגדרה בטיחותית לדליקות המתיחסת לאנרגית ההצתה למרות שיש נתונים כאלו. ברור שאי אפשר להשוות מוצקים לגזים דליקים ככל שיהיו. אפשר להשתמש בנתון של טמפרטורת ההתלקחות שבו החומר ניצת ללא מקור אש וממש לא מקובל להשתמש בג'אולים. כזכור לך הדיון התחיל בשאלה לגבי פלסטיקים. להשוות בין גזים בג'אולים זה יופי רק שכולם מוגדרים כקבוצת הגזים המסוכנים אם זה מימן ואם זה בוטן ולא משנה איזה ניצוץ ידליק אותם. חוץ מזה צביקה, להזכירך, אצטילן ונחושת לא הולכים ביחד....

לשאלה על החומרים הפלסטיים נתתי לך תשובה ענינית אבל אם מדובר במבחן אמריקאי התשובה היא כמובן שוב (ב) משום שבדרך כלל הם תורמים לחומרת השריפה והיתר תלוי בסוג הפלסטיק.