כלור כחומר חיטוי

כלור נמצא בשימוש רב בחיטוי הציוד כאשר יש חולים מסויימים שעוברים ניתוחים ולהם יש מחלות זהומיות. אבקש לדעת אם יש כבר תחליף,חומר אחר , שמסוגל לחסל את הנגיפים האלו מבלי לפגוע בציוד עצמו(מוריד צבע,גורם לקורוזייה וכו..) כפי שלצערי פוגע הכלור.

ברור שיש תחליפים, אתילן אוקסיד הוא מעקר מצוין, לא גורם קורוזיה, חודר לכל מקום הבעיה שהוא רעיל, פציץ וכולם ישמחו אם יעיפו אותו מהשימוש (חוץ מבתי החולים). יש שיטות נוספות כמו עיקור בפלזמה אבל היא לא חודרת לכל מקום. מי שמבין בזה טוב זה צביקה גרינברג שנעלם שוב.

עד כמה שאני יודע ישנם סוגי זיהומים כמו אידס,שחפת,הפטיטיס שלטענת אחיות חדר ניתוח רק הכלור מסוגל לחסל ולכן משתמשים איתו בלבד ולא אם אף חומר אחר. לא צריך לעקר: מיטות ניתוח או מכשיר ליזר או מכונת הרדמה ולכן אין צורך באטילן אוקסיד או סידקס.אבל המכשירים האלו עלולים להרטב מנוזלים שונים שקשורים לחולה הספציפי המנותח ולכן רוצים לחסל את הנגפים שעליהם ולכן טוענות האחיות שכלור הוא הפתרון היחידי לכך המוכר ואשר מורשה עלידי משרד הבריאות. היתרון הוא שמדובר במהילה של קפסולות בגודל של חצי שקל ( נניח 2 קפסולות ל-5 ליטר מים) והקפסולות האלו מאוד זולות.ולכן לבתי חולים עדיף להמשיך בשיטה הזו החסרון זה שהכלור תוקף את הצבע של המכשירים-ואני חושב שהשאלה הנשאלת היא האם כבר יש תחליף לכלור הזה שגם יהיה זול כמוהו וגם יהרוג את הנגיפים המזהמים וגם לא יתקוף את המיכשור--על כך אני מקווה שאולי דר קויפמן תוכל לענות או כימאים ואפדימילוגים שקוראים כאן בפורום.

בקר טוב. נדמה לי כי לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. במקום לרכוש מכשירים ומיטות הצבועים בצבע, ירכשו אלה העשויים פלב"ם, נירוסטה, או לחילופין יארזו כל אלה, נכון מסורבל, בשקיות וירעות נילון שיזרקו לאחר כל ניתוח. זה פתרון לא טוב בהיבט האקולוגי שהרי גם כך יש לנו עודף אריזות פלסטיק באתרי האשפה. אי לכך נכון יהיה דווקא להשתמש בנירוסטה. אינני בטוח כי לאורך זמן העלות אמנם גדולה יותר מתחזוקתם של כלים, מכשירים, מיטות וכיו"ב. אלא שלענינים אלה דרושה החלטה אמיצה שבסיסה הוצאת הסמכות מגזברים ואנשי אוצר בכלל להחליט מה רוכשים ומה לא. ישנם נושאים בהם ההחלטה חייבת להתקבל ע"י אנשי המקצוע ואנשי האוצר והגזברים מתפקידם למצוא את מקורות המימון לשם כך, אך הם אינם רשאים לעכב רכישתם או למנוע כליל. אוריאל