איך להמנע משריפות

בעיר לה-פז בבוליביה אין במעט שריפות. העיר ממוקמת 3,600 מטר מעל גובה פני הים וכמות החמצן באוויר לא מספיקה בשביל לתמוך בשריפות רציניות. יש בעיר מכונית כיבוי אש, אבל היא לא בשימוש אף פעם.

יעקב הקטן שלום נו........ו .....מה אתה רוצה לאמר? שנגביה את המדינה לגובה של 4000 מ' ונבנה שם מפעלים. ואז יבוא לציון גואל, נסגור את רשות הכיבוי ולא ישלמו עוד אגרות כיבוי מנופחות. והארץ תשקוט לבטח.

אחי מה שכתבתי לא היה בצחוק,עוד משהו שלא ידעתי עד שקראתי אותו. וכמו שכתב אחי ח. משולש האש אמיתי - אין מספיק חמצן אין שריפות גדולות. אין מספיק חומר אין שריפה, אין מספיק חום אין שריפה. אז להגביה את המדינה שבה אוויר הרים צלול כיין - לא, אבל להקטין מטעני אש אפשר - אז לעבודה.

ליעקוב כתבת מידע מעניין מאוד--כלומר מדברייך משולש האש: חמצן ,חומר דליק,וניצוץ לא יכול להתקיים.כי אין חמצן.

אני לא מבין איך מתקיים שם משולש החיים:אדם-חמצן-חום? רק בשביל הכיף, לא הייתי שם אבל נראה לי שבגובה זה גם הצמחיה דלילה אז אין הרבה דלק וגם די קר שם לכן אין חום והעצים לא מתיבשים בקלות. אם מנועים עובדים שם, ומדליקים אש בתנורים ובני אדם ובלי חיים חיים אז צריך להבין טוב למה אין שריפות? אולי הם לא משאירים מנגלים בוערים בשטח?

דורון אז לקחתי "טיול באינטרנט" לבוליביה ולעיר לה-פז עיר גדולה ופורחת שהגובה בעיר משתנה בין 3500-4100 מטר מעל פני הים שמהווה בעיה בפני עצמה. מצאתי הרבה חומר על הסיכונים והבעיות שם למטיילים בריאים ולאנשים עם בעיות בריאות. בכל מקום אזהרה למי שלא רגיל להזהר כי האוויר מאוד דליל בחמצן, ויש גם משפטים כאלה thin air of high plateau is obstacle to efficient fuel combustion שאומר שבעירה בעיר למעלה בעיתית בגלל המחסור באוויר. אז אין טוב בלי רע, אולי אין הרבה שריפות אבל גם הנשימה קשה למי שלא רגיל.

תחום הנפיצות שאנו יודעים מתקיים בלחץ אטמוספירי שעל פני הים. נאמר גפ"מ 1-10%. כאשר הלחץ האטמוספירי יורד משמעות הדבר שיש פחות חמצן. או באופן יחסי יש יותר אדים דליקים. כלומר 1% גפ"מ בגובה של 2000 מטר פירושו באופן יחסי יותר גפ"מ נאמר שווה ערך ל-2%. היות והגפ"מ נדלק ב-1% הרי שבגובה נדרש פחות גפ"מ כדי להדלק. לכן לדעתי תחום הנפיצות התחתון ירד נאמר ל- 0.5%. מה שקורה ביערות זה דבר אחר. ידוע שכאשר ריכוז החמצן עולה בגובה פני הים ל-25% יכולה לפרוץ שרפה ספונטנית ביער. זה אכן קורה אצלנו. אבל שם בגבהים 25% זה פחות משמעותי ולכן צריך ריכוז יותר גבוה של חמצן כדי לגרום לשרפות ביערות שם. היות וזה לא קורה כי כמות החמצן המיוצרת תלויה בשטח הפנים של העלים הרי המספר הזה זהה פחות או יותר ממה שקורה כאן בגובה פני הים. כלומר צריך לשים לב לשתי תופעות שונות. 1. תחום נפיצות של אדים דליקים. 2. השפעת עליית רכוז החמצן באוויר והיכולת שלו להדליק עצים. כל מה שכתבתי זה בדימיוני ולא מסתמך על שום מקור אני מקווה שאמצע חיזוקים לטענותי. צביקה גרינברג

בדקתי ולהלן התוצאות Pressure Effects of Flammability Limits Pressure has only a slight effect on LFL. Lower limits are essentially constant down to about 5 kPa generally, below which pressure flame does not propagate. The effect of higher pressures on LFL AND correspondingly on MOC is slight. On the other hand elevated pressure greatly increases the UFL. צביקה גרינברג

אני מגיע למסקנה שצדקתי Why is the pressure in the air important? The pressure in the air determines the amount of oxygen present in the ullage. The pressure in the atmosphere decreases with increasing altitude. As the pressure decreases, the ratio of fuel to air increases AND the lower flammability limit is exceeded. That is why fuel tanks are more hazardous during climb than on the ground. The pressure at 14 kft is lower by a factor of 0.585 than the standard atmosphere at sea level. Laboratory tests of flammability AND explosion were carried out at this pressure. צביקה גרינברג

צביקה כאן מדובר על מיכל סגור! כאשר עולים בגובה באמת ריכוז הדלק עולה ומגיע לLEL משום שאין לו לאן לברוח! אותו כנ"ל החמצן ולכן ריכוזהחמצן לא משתנה ואילו ריכוז הדלק גדל! אז אל תתבלבל

לא התבלבלתי. אין הבדל משמעותי לגבי ההצתה בין כלי פתוח לכלי סגור. כאשר מתקיים תנאי של המצאות בתוך תחום נפיצות תפרוץ שרפה. ההבדל היחידי הוא עליית הלחץ עם פרוץ השרפה. בכלי סגור הלחץ עולה מהר ואילו בכלי פתוח יש התפשטות מהירה של הלהבה והלחץ נשאר אטמוספירי. הדבר החשוב הוא שכאשר עולים לגובה והלחץ החלקי של החמצן יורד זה אומר שתחום הנפיצות צריך להשתנות. כלומר אם מכניסים 1% גפ"מ לתערובת שבה הלחץ האטמוספירי הוא 50% מהלחץ על פני הים זה אומר שיש 50% מהמולקלות של חמצן ממה שצריך כדי להכנס לסף נפיצות תחתון. כדי לקיים את סף הנפיצות התחתון צריך על כן להוריד את כמות הגפ"מ ל-0.5% ואז התערובת תתחיל להדלק. כלומר על פני הקרקע התערובת נפיצה החל מ-1% גפ"מ. ואילו בגובה התערובת נפיצה החל מ-0.5% גפ"מ. אם ממונה בטיחות ומערכות התראה נדרשות להתריע 50% מסף נפיצות תחתון הרי שעל פני הקרקע המערכת תהיה אמינה ובגובה היא לא תענה על הדרישות. צביקה גרינברג

ריכוז=נפח הגז חלקי הנפח בו הוא נתון!(ולא משקל הגז ביחס למשקל כל התערובת-גם לא ישנה את התמונה) לפי חוק הנפחים החלקיים נפחהמרכיב אינו תלוי בנפח גזים אחרים:"כאילו היה לבדו במערכת" ברגע "שהיכנסת 1% גז" למיכל הוא ישאר 1% גם אם הלחץ ישתנה לכל כיוון כל עוד לא הוספת לו אויר חיצוני. במובאה שלך מדובר על הסיכון שבמיכל שבו יש דלק נוזלי! משום שבלחץ נמוך הדלק רותח או לפחות לחץ אדיו עולה ואיתו הריכוז עד מעבר ל LEL (ריכוז החמצן יורד באיטיות בלבד באותו זמן) זה עונה לחוקי הכימיה הפיסיקאלית. חוץ מזה בכלל לא מדובר על FP בכלי פתוח\סגור. כדי למנוע בלבול פשוט תזכר במשולש האש: חמצן הוא ידיד הבעירה לא אויבה! ככל שעולה עוצמתו של כל מרכיב במשולש כן עולה סכנת השריפה (אם כי קשה לנבא כמה) ולענין בטיחות: 1.יש סיכון במיכלי דלק כשעולים לגובה, 2. יש עליה מסוימת בסיכון בכלי פתוח ובשפך בגלל עלית לחץ האדים וריכוז בצורה דומה. 3. אין! ירידה בערך הLEL עצמו ולדעתי הוא עולה. 4. לדעתי יש ירידה בערך הUEL כך שתחום הסיכון מצטמצם. 5. מכשירי הגילוי למיניהם עלולים לזייף

נראה שצביקה קצת הולך תיאורטית רחוק מפתח תהליכים חדשים שאינם קיימים ואין הוכחה להם. העובדה היא שבגובה רב ריכוז החמצן יורד ואיתו גם יכולת של החמצן לתמוך בשריפה כי ה - אחוז (%) שלו באוויר יורד - מה לעשות כך גם בדיווחים השונים שניתן למצוא בספרות לגבי אזור ההרים הגבוהים (בוליביה, טיבט). מדובר במערכת פתוחה ולא סגורה. סתם כך אתה יודע מתחשק לעשות מנגל בחצר, אז האש לא כל כך תופסת כי יש מעט חמצן שלא מבין את התיאוריה החדשה.

כאשר נתון מיכל ומזרימים אליו אוויר מצד אחד וגפ"מ מצד שני. המקור שדוחף את האוויר הוא בלחץ יותר נמוך ולכן ידחוף פחות אוויר לתוך המיכל. ואילו הגפ"מ שבא בלחץ גבוה יותר ידחוף יותר גפ"מ לתוך התערובת. לכן כאשר דוחף 1 ליטר של אוויר בלחץ של 0.5 בר לתוך כלי בלחץ של 0.2 בר ומצד שני דוחף לתוך אותו כלי 1 ליטר גפ"מ בלחץ של 1 בר, הרי שיהיה באופן יחסי יותר גפ"מ בתערובת לאחר שישתוו הלחצים. כלומר - האוויר שמגיע בלחץ נמוך יוצר בתערובת אחוז גבוה יחסית של גפ"מ. כלומר אם על פני הים היה נעשה התהליך של דחיפת אוויר בלחץ אטמוספירי והיינו מקבלים יחס תערובת של 1%, הרי בגובה היינו מקבלים יחס תערובת של 2%. לכן באופן מעשי תחום הנפיצות גדל ככל שעולים בגובה. לגבי מכשירי מדידה מזייפים - אתה פוגע בכל הסוכנים שמבטיחים שהם מודדים בכל "מזג אוויר". לסיכום - תחום הנפיצות זז קדימה כאשר התערובת נמצאת בלחץ יותר גבוה או שחמצן עשיר מחליף אוויר וכן יורדת למטה כאשר אנו מקבלים אוויר בלחץ פחות מאטמוספירי או אוויר בריכוז פחות מ- 21%. צביקה גרינברג

אם נסתכל על התהליכים הללו ברמה מולקולרית - אזי ישנן מולקולות של חמצן ומולן מולקולות של חומר המכיל פחמנים. הן עוברות אחת ליד השניה ולא קורה שום דבר. כאשר בסביבה שלהן יש קשת חשמלית נפתחים קשרים ונוצרים אלקטרונים חופשיים ואלה מתאחדים עם פרוטונים. תהליך האיחוד הזה פולט חום. פליטת החום מאיצה את תנועתם של מולקולות של החמצן והמולקולות המכילות פחמן והן מתנגשות ביניהן ברמה שנפתחים קשרים ונוצרת ראקציה חדשה וכך התהליך נמשך. כאשר אני נמצא בגובה התנועה מולקולרית של החמצן היא איטית יותר וקשה לה לפגוש את "הפילגש" המיועדת. אבל כאשר מגיעה מולקולה עם פחמן שלא יודעת שאנו נמצאים בגובה כי היא מגיעה מתוך מיכל סגור היא מביאה באופן יחסי "הרבה חברה" איתה. המולקולה הבודדה של החמצן רואה לנגד עיניה קבוצה של "גברים פחמנים" ואומרת לעצמה, "לא חשבתי שתבואו כל כך הרבה חברה". ואז היא אומרת לי מספיק אחד מכם אני לא צריכה את כולם. והם עונים לה בהכנעה - "OK נוריד לך את תחום הנפיצות בתחתון ונבטיח לך שרק אחד יבוא מולך". ולהיפך כאשר לחץ החמצן גבוה, מסתובבת קבוצה של מולקולות חמצן רעבות לאיזה מולקולה המכילה פחמן. הן פוגשות מולקולה כזו בודדת והן רבות ביניהן מי יתלבש על מולקולת הפחמן. הפחמן אומר "בנות - לא שמתן לב שתחום נפיצות תחתון עלה - חכו אני צריך להביא כמה חברה איתי". הוא מביא כמה מולקולות פחמן ואומר עכשיו נכנסו לתחום הנפיצות התחתון "יאללה אפשר לחגוג". צביקה גרינברג

צביקה אתה עושה חישובים תיאורתיים מאוד מעניינים, אך הקשר שלהם לטבע ולמה שקורה באמת בחוץ נראה מקרי לגמרי! אתה שוכח כל הזמן לקחת נתון חשוב שנקרא צפיפות. צפיפות האוויר בגובה המדובר נמוכה יותר. לכן משולש האש - משולש ברמודה החדש שלנו יותר קשה לו להחזיק מעמד בגבולות, וזה בלי סיכסוכים פוליטיים, גם אם רגעית נקודתית אולי יש עליה קטנה בריכוז - עדיין יש בעיה לתמיכה בבעירה של שריפות גדולות - זכור צפיפות האוויר! מערכת פתוחה. לא שלא יהיו בכלל שריפות, רק הן מועטות ולשמחתם קשה להן להחזיק, וזה נתון עובדתי שכל חיפוש פשוט יעלה לך הנתונים. אפילו אתרים רשמיים של בוליביה לתיירים מציגים נתון זה ומתגאים בו.

יעקב הקטן שלום הסברתי את ההבדל בין סכנת השרפה של יערות שהיא קטנה יותר במקומות הגבוהים ויחד עם זה את הגדלת תחום הנפיצות עקב ירידת לחץ האוויר. כל זה נובע רק בגלל הגובה וכל ההתייחסות שלי נבעה בגלל הגובה. צביקה גרינברג

פעם אמר ט. אבי טנק המרכבה ל ת-כ-מ.קצין גבוה תרתי משמע שהיה שחקן כדורסל מפורסם... "אתה כל כך גבוה שהחמצן לא מגיע לך למוח בגלל זה אתה מדבר שטויות" אז אולי הוא צדק.... ובהמשך לכך הינך מופנה לפרקים בכימיה פיסיקאלית: תורת הגזים, וקינטיקה בסיסיים.

או קי בו נתאפס - תסביר לי בבקשה את הטענה המרכזית שהועלתה פה לגבי הקטנת סכנת השרפה ביערות שנובעת מהקטנת לחץ האוויר ולהשלמת טענתי שעליית לחץ האוויר או הגדלת רכוז החמצן באוויר מעל 21% מעלה את הקלות של הצתת חומרים. צביקה גרינברג

אני אכתוב משהו באתר שלי. בנתיים בניתי פונקציה של מכפלת הריכוזים של הגז והחמצן. זאת פונקציה בעלת מקסימום שמדגימה יפה את הטווח הרחב של מימן לעומת פחמימנים כמו C8H18 (בנזין) המוגבלים בטווח הריכוזים. בקיצור הריכוז האופטימאלי וטווח הריכוזים רגישים לאחוז החמצן ככל שהפחמימן גבוה יותר. מסבירה את ההבדלים בין הפחמימנים שלמעשה אין כמעט הבדל בחוזקי הקשרים ואנרגיה הדרושה להתחיל את התגובה. לגבי בקשתך להסבר-זה כבר הוסבר, ככל שהתערובת עשירה בחמצן אז באותו ריכוז דלק יש יותר חמצן ומאחר ויש כאן רגישות בחזקות גבוהות יש סכנת התלקחות גבוהה ביערות. לעומת זאת בגובה, ריכוז החמצן יורד וכדי לשמור על מכפלת מסות צריך להגדיל את ריכוז הדלק. לגבי שריפת עץ התהליך מורכב בגלל שיש כאן מוצקים.

כל הפורנוגראפיה המולקולארית הזאת היא קישקוש מוחלט: .1אלקטרונים חופשיים זה מושג ממצב מוצק 2. פרוטונים אלו אטומי מצימן טעונים חיובית-מאיפה הבאת אותם? 3.מהירות התנועה אינה תלויה בגובה אלא בטמפרטורה 4. מושג של "להביא חברים\חברות" זר ומוזר לחלקיקים בפאזה הגזית. 5. 6. 7. 8. . . .

או קי במקום אלקטרונים חופשיים זמינות החומר לראקציה כימית. כנ"ל לגבי פרוטונים - היינו זמינות החומר לראקציה כימית. האם לחץ לא קשור בטמפרטורה ולכן זה לא משנה. או קי בלי פורנוגרפיה מולקולרית. הטענה המרכזית שלי שאם יש לנו שני מקורות. אחד של חומר דליק והשני של חומר מחמצן. החומר הדליק נמצא בתוך כלי סגור ולו זה לא משנה אם הוא נמצא בגובה נמוך או בגובה גבוה. הנוזל הזה מפתח את לחץ האדים בתלות בטמפ' בלבד. ואילו החומר המחמצן מגיע מהאוויר שזו סביבה חצונית אשר מושפעת מהגובה. מכאן שנתונים לנו 2 מיכלים כל אחד בלחץ שונה. אחד לפי לחץ האדים של הנוזל הדליק והשני לפי לחץ האוויר באותו גובה. עכשיו סוגרים את הכלי שפתוח לאוויר ופותחים את המעבר בין 2 המיכלים. מתחילה להיות זרימה מהמיכל עם לחץ האדים הגבוה אל המיכל עם לחץ האוויר הנמוך. הטענה שלי שאם היה התהליך הזה נעשה על פני גובה הים, עבור אותו נפח שנכנס מהמיכל עם לחץ האדים הגבוה אל המיכל עם לחץ האוויר היינו מקבלים יחסי תערובת שונים. במיכל על פני הקרקע היינו מקבלים יחס תערובת יותר עני מאשר בגובה. כתוצאה מכך אם היינו במנה שיוצרת גבול נפיצות תחתון בגובה פני הים, היינו מגיעים למצב שנמצא בתוך תחום הנפיצות בגובה של 2000 מטר. לכן מצב שהוא בטוח על פני הים יכול להיות מסוכן בגובה 2000 מטר. האם הטיעון שלי הגיוני? צביקה גרינברג

צביקה לא הצלחתי לתמוך בטענותיך. הגדרת הריכוז אינה נובעת מיחס חומר לחמצן אלא מוגדרת ביחס לנפח מסוים: 1% אדי דלק כלומר בליטר נתון יש 10מ"ל אדים. תובנה נוספת: מי שגדיל את FP של גז דליק זה לא החמצן אלא ריכוז הנמוך של הדלק. אם ריכוז החמצן ירד ה FP יעלה ויכול לעלות הרבה מאוד. למשל: CH4+2O2-->CO2+2H2O מכימיה בסיסית תראה שמהירות התגובה תהיה יחסית לריכוז המתן אך יחסית לריבוע ריכוז החמצן. בדלקים כבדים יותר התלות בחזקה גבוהה יותר. אולי זה לא מדויק אבל ממחיש את העובדה שFP רגישה לריכוז החמצן! אתה בעצמך הבאת ראיה לכך שב25% יש שריפות ספונטאניות.

אינני רואה דרך הראקציה הכימית שהבאת את הטענה. יש תחום נפיצות של אדים דליקים באוויר ויש תחום נפיצות של אדים דליקים בחמצן. היות ואווירה של חמצן היא תערובת עשירה יותר בחמצן זה אומר שבאופן טיבעי אחוז האדים הדליקים יורד. כלומר אם תחום הנפיצות באוויר על פני הים של גפ"מ הוא 1-10% הרי תחום הנפיצות של גפ"מ בחמצן הוא שונה והוא יזוז קדימה כלומר נאמר 2% עד 11%. לגבי ה-FP הרי מדובר בנוזלים ולא בגזים. לנוזלים יש אדים שהריכוז שלהם תלוי בטמפ'. למשל בנזין בטמפ' של מינוס 20 צלזיוס נכנס לתחום הנפיצות זה אומר שבטמפ' של מינוס 20 צלזיוס ריכוז האדים מעל פני הנוזל הוא 1% ואם הוא בתחום הנפיצות הוא יעלה באש. מה שקורה ביערות שיש שם שחרור גדול של חמצן ולכן ריכוזו עולה עד 25% במהירות ואז הנקודה השלישית בצלע של "ברמודה" היא הקובעת והיא אנרגיית ההצתה המינ'. אם למשל תערובת נפיצה באוויר נדרשת אנרגיה של 1 ג'וול כדי להצית גפ"מ, הרי נדרש 0.1 ג'וול כאשר התערובת הנפיצה היא בחמצן. מקורות הצתה כאלה ואחרים ישנם ביערות ואז בשלוב עם רכוז חמצן גבוה של 25% יותר קל לו להצתה. הנושא נקרא - Oxygen Enriched Atmosphere יש לי כבר 700 כניסות צביקה גרינברג

אתה מבלבל מושגים של ריכוז. נושא היערות אינון רלוונטי ולא מוסיף תובנה לדיון אתה צודק לגבי המינוח צ"ל LEL ולא FP לא יכול להיות שעם ירידת לחץ התערובת ירד ערך ה LEL לגבי הנוסחאות שהבאתי-חבל להטריד את הפורום. אך בעיקרון מהירות התגובה עולה עם עלית מכפלת הריכוז של כל מרכיב בחזקת המכפיל: מספר המולקולות הדרושות לתגובה (שתי מולקולות חמצן על מולקולת מתן )

דורון שלום שים לב על השפעת אווירה של חמצן על תחום הנפיצות בדרך כלל (חוץ מאמוניה המאהבת שלך) LEL זז מעט קדימה ו-HEL זז הרבה קדימה. כלומר תחום הנפיצות משתנה בהשפעת תנאי החמצן בתערובת. אם לקחת את מה שאתה אומר "מהירות הראקציה" אזי החמצן משפיע בחזקה. הדיון שלנו הוא על קיום ראקציה מינ' שמוגדרת Sustain . כלומר כאשר מתחילה ראקציה ותנאי הראקציה משתנים, צריכים להכנס מוצרי הבסיס מחדש לתוך התערובת ולקיים את המצאות בתחום הנפיצות. אם הראקציה התחילה עם 1% גפ"מ, ומן הסתם הזרמתי אוויר לתוך הראקציה, יש לי עודף חמצן, אך רכוז הגפ"מ ירד מתחת ל-1% והלהבה מפסיקה. כשאתה נותן את הנוסחה הכימית לראקציה אתה נותן את התנאים האופטימליים לקיומה. אבל גבול נפיצות תחתון הוא התנאי המינ' של קיום הראקציה מצד אחד בתערובת עניה ומצד שני בתערובת עשירה. http://www.tc.gc.ca/canutec/en/articles/documents/confined.htm הטיפול בהדלקת יערות הוא בחלק הגבוה של תחום הנפיצות. כלומר כאשר פחמן נמצא בריכוז גבוה בשכבת הגבול הקרובה לקליפה הוא מחוץ לתחום הנפיצות היינו מעל HEL של אוויר 21% אך מתחת ל-HEL של אוויר 25%. ולכן הוא נדלק. אם נלך צעד אחד קדימה אזי כושר החדירה של מולקולות החמצן כאשר האוויר הוא 21% הוא יותר קטן מאשר כושר החדירה של אוויר 25%. כאשר 21% חודר הוא לא נמצא בתחום הנפיצות, כאשר 25% חודר הוא נמצא בתחום הנפיצות. נ.ב - הכל מהדימיון שלי ואני מקווה שזו לא פיזיקה הפוכה. בכל אופן אתה לא נתת הסבר מדוע היערות נדלקים - ויש מקום להתייחסות זו. צביקה גרינברג צביקה גרינברג

דורון שלום ידוע לך שבני אדם אינם יכולים לתפקד כאשר ריכוז החמצן יורד מתחת ל-16%. אבל צפורים ובמיוחד מגביהי עוף יכולים להתקיים גם בריכוז חמצן של 12%. בסיבה זו בני אדם היו מתים על המקום. כלומר ראקציות כימיות הן לא רק נוסחה כימית. יש עוד תנאים שמאפשרים או מונעים את קיומה. ידוע לך שהוראת בטיחות קובעת שכדי להבטיח שאווירה היא בטוחה מחוץ לתחום הנפיצות יש דרישה להוריד את ריכוז החמצן עד ל-5% ובמצב זה נעקפו כמעט כל הראקציות הכימיות בלחץ פני הים. צביקה גרינברג

חרגנו מתחום הענין והסבלנות של ידידינו חובבי הבטיחות ושונאי הפילוסופיה

דורון וצביקה שלום לכם ידידים יקרים הנושא מאוד מעניין. תמשיכו......אני רוצה לדעת מי צודק.... לצביקה..אנחנו באנו מעולם המכונות וההבנה שלנו בתורת הכימיה די מוגבלת. לדורון...ככימאי אתה רואה זאת בזוית מקצועית ברורה לחלוטין. לסיכום!! יש מה ללמוד. שלומי

אני מרגיש את עצמי במעמד של מקבל הבהרות מדורון.

מכל הדיון הזה עולה דבר מענין! כנראה שה FP של נוזלים דליקים יורד עם עלית הגובה! זה משום שלחץ אדי הנוזל עולה בצורה יותר משמעותית מאשר ירידת לחץ חלקי של החמצן וניתן להגיע לLEL בטמפרטורות יותר נמוכות (מזל שגם קר שם). אולי לזה התכוון צביקה מלכתחילה... אבל כמובן שזה חסר משמעות לגזים דליקים. לינק נוח על בעירה: http://en.wikipedia.org/wiki/Combustion