לאוהד
דיון מתוך פורום תמיכה וסיוע לסובלים ממחלות ופציעות קשות
שלום אוהד, אני קראתי את הודעתך המאוד קצרה. כתבת בצורה מאוד קצרה, תמציתית וברורה מה עובר עליך ומה אתה חש ואני קודם כל שמח בכך שמצאת פה מקום בו אתה יכול גם קצת לכתוב מה שאתה מרגיש. רוב חברי הפורום הם כנראה בגילך (אינני יודע את גילך), חלקם החלימו ואחרים עדיין בטיפולים, אני סבור כי אתה תוכל למצוא פה לא רק אוזן קשבת אלא גם כאלו שיבינו אותך. אני בטוח גם שייצא לך בשלב כלשהוא לפגוש פה את אסי, שחוש ההומור שלו המפותח, מסייע לדעתי להרבה מאוד חברים בפורום. אני מבין לליבך ואני מבין את מה שעובר עליך, אני חושב שיהיה לך יותר קל אם אתה תראה את הדברים שעוברים עליך כדברים זמניים. אתה עושה רושם של בחור חזק, תמשיך להיות חזק, תשאב את הכוח גם מהפורום הזה שאני בטוח שהוא יוכל לעזור לך בכך ותמיד אתה מוזמן. אני אשמח גם אם נוכל להכיר אותך קצת יותר. אם יש לך שאלה בעניין רפואי אתה יכול להפנות אותה בפורום לד"ר דני רוזין, המווה גורם מקצועי בפורום. במידה ואתה צריך משהו ואתה לא מעוניין לעלות זאת על הפורום אלא לפנות אלי באופן אישי תוכל לעשות זאת באמצעות המייל. כתובת המייל שלי היא: [email protected] תרגיש טוב ואנחנו איתך, כולנו ! אלון
מה קורה? שמי אסי (זה מזה רשמי כזה להגיד "שמי אסי" ולא "קוראים לי אסי"...) היום נשארתי בבית. לא כי אני לא מרגיש טוב... כי יש היום מתמטיקה ואין לי כח לזה... אני יודע שזה לא בסדר... אז אל תלמד ממני... (: בן כמה אתה? ובאיזה כיתה אתה? אתה מוזמן לכתוב קצת על עצמך... בוא אני אספר לך משהו על עצמי: כשגילו לי את המחלה, חשבתי שאין, אני בטוח לא אשרוד את זה, ובאמת היו ימים שכולם עצבנו אותי, לא היה לי חשק לכלום, לא אכלתי, לא תיפקדתי... כלום! ואנשים כאן בפורום ממש עזרו לי. בעיקר בשעות היותר מאוחר ביום, כשכל החברים כבר חזרו הבייתה. אצלי יש עוד מכה- אני הבן הקטן בבית אז כולם מרגישים שהם יכולים להגיד לי מה לעשות... מה שכן, תמיד כשהרבצתי לאחים שלי שעצבנו אותי (לא רציני, כן?) אז הם פחדו עלי ככה שאני יכולתי להרביץ להם חופשי... פעם אחת כתבתי לאחים שלי ספר חוקים. ככה זה היה נראה בערך: חוק מ"ס 1: האחים הגדולים צודקים. חוק מ"ס 2: האחים הגדולים תמיד צודקים. חוק מ"ס 3: במידה והאחים הגדולים טועים, סעיפים א' וב' נכנסים לתוקף. חוק מ"ס 4: האחים הגדולים אפעם לא שואלים שאלות, הם מעמיקים בעניין. היו עוד כמה אבל אני כבר לא זוכר... מה שכן אני זוכר איך הם נקרעו מצחוק כשהם ראו את זה... (: אתה יודע מה הכי מבעס אצלי? שעד שכבר חשבתי שהחלמתי, בסוף הייתה נסיגה והכל מתחיל מחדש. זה ממש שובר! אבל אפשר להתגבר... אם התגברתי בהתחלה גם עכשיו אני אתגבר... שיהיה לך המשך יום מעולה! תהיה בריא ואל תוותר, ואם צריך תדע לעמוד על שלך! רפואה שלמה, אסי.
אני אשמח אם תוכל ליצור איתי קשר דרך כתובת המסנג'ר החדש שלי: [email protected] אלון
חחחחחחחחחחחחחחחח איזה מצחיק! אני בן 15 בן כמה אתה? ותודה על העידוד, זה ממש עזר.
מה שלומך ילד? איפה נעלמנו בזמן האחרון? אני ממש שמחה לראות אותך שב וכותב בפורום!! זוכר שאמרתי לך לגבי שנת שירות להשנה? ביום שלישי הקרוב אני צריכה להתייצב בפ. תקווה יש מיונים. יש גם סיכוי ממש גדול שאני וחברה שלי בכל זאת נלך לבדוק בשניידר. נראה כבר מה יהיה... ואתה, תמשיך לכתוב, זה מועיל לכולנו! (: עגרבה... חחח
כמה זמן לא יצא לנו לדבר!!! שניייייייםםם! מה קורה? מה איתך? אתה מזה לא נכנס לאייסי בזמן האחרון? מה עם דניאל? וגבריאל? אתה בקשר איתם? וואי כמה שאני התגעגעתי!!! שבת שלום ומבורך! אוהבת פולים, נעמה.
ותזכור מה שאני אומר לך... אתה עוד תהיה מורה למתמטיקה!
מנהלי פורום תמיכה וסיוע לסובלים ממחלות ופציעות קשות
