עוד חוזר הניגון?

שלום לכולם ובמיוחד לאלון, ד"ר רוזין, ועומר שמנהלים איתי את הפורום. השבוע הלכתי לבדיקות דם פשוטות ,לביקורת כמו שאומרים והבדיקות חזרו לא תקינות..מפה לשם עשיתי בדיקת מח עצם למחרת כבר גילו שהלוקמיה שלי חזרה. אני חושב שזה חשוב שתדעו את זה אז לקחתי נשימה עמוקה וסיפרתי. אני נכנס ל8 חודשים של טיפול כימותרפי שלאחר חודשיים בודקים מה מצב המח עצם שלי ואיך אני מגיב לטיפולים..בתקווה ובאמונה שאגיב כמו שרציך אמשיך לקבל טיפולים עוד כחצי שנה שבסופם אצטרך גם הקרנות לראש. אם לא אגיב טוב לטיפולים ומצב המח עצם לא ימצא חן בעיני הרופאים אזדקק להשתלת מח עצם. בכל מקרה זה שוק גם בשבילי ועניין לא קל ככה שוב באמצע החיים..ממש לקראת סוף השירות הצבאי שלי לפני תיכנונים ודברים כיפים שרציתי לעשות בחיים שלי..אבל אין מה לעשות אילחם שוב והכל יקרה בזמן אחר. מאמין שיהיה טוב ! תשמרו על עצמכם חברים יקרים! את זה שהכל נזיל בחיים כבר כולם יודעים...אני לא מחדש פה לאף אחד כלום. אוהב מאד גיא

אני חייבת להגיד שכבר מזמן התפעלתי ממך, קראתי את הכתבה שיש עליך כאן כמה פעמים טובות, וגם את הכתבה שפורסמה בוואי.נט... ועכשיו לראות הודעה כזו, זה ממש לא קל בשבילי, אבל כל-כך משמח אותי לראות את הדרך שלך ("והדרך עודנה נפקחת לאורך..." :)...ולראות שבחרת בכותרת שהיא שיר... אני מניחה שבין האופטימיות יש גם הרבה רגעים קשים, ואני רוצה לאחל לך שהתקופה הזו תהיה הכי אפשרית בעבורך, ולשלוח לך חיבוק גדול! אוהבים אותך גם. מיתר(:

אני מאחל לך את כל הטוב שבעולם, ושתעבור את התקופה הלא פשוטה כמה שיותר מהר!

קראתי את הודעתך בפורום. ואם להודות את האמת שנפל לי הלב. אבל איכשהו באופטימיות ששידרת זה עודד גם אותי במובן מסוים. לקח לי קצת זמן לחשוב מה לכתוב לך אם בכלל. בכל זאת הודעה כל כך רועשת שלא יכולתי לענות לה במילים ריקות ובמשפטים לקוניים. אבל זה שלא הגבתי להודעה זה לא אומר שלא קראתי או התייחסתי אליה. בעבר כתבתי על השילוב שבין הרגש לנפש והמלחמה במחלה,ואני חושב שאתה בנאדם שיודע להתמודד,ולהצליח בשניהם ביחד במכה אחת, בנשימה אחת , ולבסוף לחזור אלינו עם חיוך של ניצחון כי את החיוך שלך של הניצחון אף אחד לא יכול לקחת. אני מאמין בך. אתה תעבור את זה כמו גדול ותסיים כמנצח. כי זה מה שאתה. מירון