נמאס לי. החיים האלה כ"כ מגעילים. רק סבל יש בעולם.

שלום לך טל, הרבה כאב יש במה שאתה כותב אבל לא הרבה אמת, ואני אומר לך את זה מניסיון החיים שלי עצמי, כתוב פה בפורום לא הרבה על מה שאני עברתי, אבל תאמין לי שאני עברתי מספיק כדי שאני אכתוב לך את מה שכתבתי פה למעלה. אתה לא מספר על עצמך, אבל אני מניח שיש לך קשר לתחום הזה של הפורום. אתה מוזמן ליטול בו חלק פעיל, ולהתגבש בו. אתה יכול להאמין לי שהפורום הזה יהיה לך למקום בו תוכל לכתוב את כל אשר ליבך, לקבל תגובות מחברי הפורום, כאלו שעדיין בטיפול וכאלה שהבריאו כבר, כמו גיא שהוא מנהל יחד איתי את הפורום. אני חושב שאתה צריך להתמודד. קושי זה דבר שהוא זמני ואחרי שאתה תתגבר על הקושי אתה לא יודע כמה שמחת חיים תיהיה לך. אתה תהפוך לאדם מאושר. תסתכל קדימה, תציב לעצמך מטרה, ותלך איתה - השתמש במה שיש לך, גם בפורום הזה ואני מבקש ממך בקשה אישית - תן חיוך קטן מול המראה שלך אחרי שאתה קורא את מה שאני כותב לך וספר לי האם הרגשתך השתפרה קצת. תסתכל לעתמך בעיניים ותאמר לעצמך שאתה לא מוותר - תבטיח את זה לעצמך ותבטיח את זה גם לי כי אני יודע שאתה מסוגל ואתה יכול. עצם כניסתך לפורום מראה לי שאתה עם כוחות שאלו הם הכוחות שיעזרו לך להתגבר, לנצח ואפילו להיות גם חבר פורום מהצד הפעם שמעודד כמי שהחלים. אני מחכה לשמוע ממך, שלך לאורך כל הדרך, אלון לופוביץ ושאר חברי הפורום ומנהליו