הדרך קשה וארוכה -החיים שווים תסבל
דיון מתוך פורום תמיכה וסיוע לסובלים ממחלות ופציעות קשות
שלום לכולם! למרות שאני רואה שהיענות לאחרונה בפורום קצת פחתה וירדה החלטתי לכתוב משהו קצת לעודד את בני הנוער שנכנסים לפורום ועדיין בטיפולים ונלחמים על חייהם. כמה קשה זה ללכת לבית חולים כל יום?כמה קשים הטיפולים?כמה רע מרגישים אחר כך וכמה סובלים? אני כל כך מבין אותכם וכל כך יודע מה אתם מרגישים וכמה מעצבן זה לא ללכת לבית הספר או סתם פשוט להיות ילד רגיל כמו כולם. אז מה שרציתי להגיד לכולכם זה שכל שנייה כל שקה כל שעה של סבל שווה את החיים שלא אחרי. תמיד תשמרו על אופטימיות תתעודדו ושתמיד יהיה לכם כוח להמשיך ולהלחם,ואני יודע איזה מלחמה זאת-מלחמה הכי קשה שיש-על החיים שלכם-אין דבר קשה מזה! אני את הגיוס שלי פיספסתי אבל ששואלים אותי אנשים שאני לא מכיר מה אני עושה בצבא אני עונה "הייתי הכי קרבי שיש" . כל אחד ואחד ממכם גיבור שנאבק על חייו במחלה קשה אבל יש דרך חזרה לחיים את זה אני יכול להבטיח לכם,אל תוותרו אף לא לרגע אחד! תישארו חזקים-אני איתכם לאורך כל הדרך לכל מי שרק צריך אותי מעריך את כולכם ושולח הרבה כוח גיא
כי הילדים חזרו לבית ספר ואין להם אפשרות לשבת פה בפורום לילה. אין ספק שעשית שרות קרבי. נלחמת על החיים שלך וניצחת. הועמדת בסכנה יותר משחייל "אמיתי" עם "עוזי" היה בסכנה. וזה הופך אותך ללוחם. כל מי שעבר את הסיפור הזה הוא לוחם. ו בריאות, אריכות ימים ואושר.
היי גיא, מספר הכניסות לפורום שיש הוא הרבה יותר ממה שאתה מתאר לעצמך, ואחד החיזוקים הבולטים לכך היא העובדה שאני מקבל מיילים רבים - שהוא למעשה מפורסם פה למעלה מתוך כוונה שאם יש לאחרים הערות באשר לפורום יוכל לעשות זאת בצורה ישירה יותר. לצערי, ממה שאני מבין, הפורום לעיתים מהווה "נקודת מפגש" ומכאן ישנם מקרים בהם יש החלפת מיילים / אי סי קיו או כל אמצעי תקשורתי אינטרנטי אחר - שפוגם ביעילות הפורום - על כן אני קורא בהזדמנות זו לכולם - לא לראות בפורום כאמצעי שמשתמשים בו רק כדי להכיר אחרים במצבכם, אני סבור שאם כל אחד יביע את אשר על ליבו, בין אם הוא חולה או לא - הדיון שיכול להיווצר הואר בהחלט דיון שיכול לעזור. מעבר לכך למתעניינים לגבי כל הבטחותיי האחרונות באשר לפרסום הפורום, ובכן ככל הנראה בגיליון של עיתון "גל גפן" - מקומון בתפוצה של מאות אלפי עותקים - במוסף לחג - תיהיה כתבה על שבה יוזכר הפורום בצורה מאוד גלוייה וברורה. אני סבור ומשוכנע כי יהיה לכך אפקט מורגש ומהותי על הפורום עצמו. ולגיא - מחר אני אמור לקבל תשובה שממנה אני מאמין שאוכל לרות ממנה הלאה ויחד איתך לפעול בפעילות מעשית פרקטית להכרת הפורום. חג שמח, אלון
קצת זמן באמת שלא הייתי פה לא חכם מצידי קרו כל מיני דברים גיא קשה ההתמדדות מי מכל אחת מאיתנו יודע אך עם לא נהיה עם הראש למעלה לא נידע כלום נהיה כמו בנו יענה לא שווה בכלל להוריד את הראש מהתחלה הייתי עם הראש טיפה למעלה אבל היו איתי האנשים הנכונים כדי להרים לי אותו למעלה וגיא הוא בין הראשונים בעצם האיש שקיבל אותי למחלקה ....! אם לא נהיה חזקים מי כן יהיה בישבילנו אה ?! אם לא נחזיק את עצמנו כמעט ואף אחד לא יצליח להחזיק אותנו וגם עם כן זה יהיה מינימלי לגמרי כי את הדבר האמיתי זה בעצם הדבר הזה : הסביבה שלך רק נותנת את כל התמיכה האפשרית ואתה משתמש בא ומרים את הראש למעלה אבל אנחנו פה החולים שבינינו אנחנו האמצע של כל זה אנחנו למעלה מחזיקים את כולם כדי שיהיו איתנו. אני יודע שאני נשמע ואולי אומר דברים הפוכים אבל מקווה שכולם יצליחו להבין את המטרה שלי ושל התגובה הזאת ... המון מהכל ממני עומר נעים
אין לי ספק שיש לך כוחות אדירים. עדיין לא הבנתי כ"כ את הקטע הזה של הצבא. אני ממש רוצה להתגייס. ללכת להכי קרבי שיש. יש מצב שבגלל המחלה אני לא אוכל להתגייס? ובכלל, למה למי שהיה את המחלה (נאמר בסיבותגיל 12 וחצי...) והיא נגמרה כשהוא היה בן 14 והיא לא חזרה לו יותר, יהיו בעיות עד שהוא יתגייס אם בכלל? אני מכיר מישהו שהחלים והוא גם רוצה להתגייס ועושים לו בעיות. והוא מזה חזק חבל על הזמן... באמת. איזה עניין מעצבן!
מנהלי פורום תמיכה וסיוע לסובלים ממחלות ופציעות קשות
