הבריליום במתכות הדנטיות

דר. אתה לא חושב שזריעת הפניקה שלך קצת קצת מופרזת הרי ידוע כי הסכנה העיקרית היא שאיפת אדי בריליום שלה חשופים רק אנו טכנאי השיניים בעת היציקה או עיבוד המתכת ללא סילון מיים וסקשיין. עוד לא שמעתי על אף רופא או מתרפא שסבל מתופעות בריליוזיס מאיזה כיתרון שניסרו או קדחו. אז על מה המהומה??

טכנאי שיניים יקר . רבים מידידי הינם טכנאי שיניים ואינני מוכן לוותר על חברתם כבר עכשיו .הבריליוזיס היא מחלה קשה וסופנית שאיננה יחסית לכמות האדים שנשם האדם הבא במגע עם החומר אלא יותר קשורה במנגנונים לא מוכרים של תגובה לחומר זר מגרה את דרכי הנשימה שהתגובה של הרקמות לחומר איננה כמותית אלא תלויה במנגנוני הגוף של כל אינדיבידואל . לא מדובר באדי הבריליום אלא בשבביו ואת אלו סופג לריאותיו גם מטופל וגם רופא שיניים ווכמובן גם סייעת לרופא שיניים ובעיקר בעבר הטכנאי . לפיכך אינני חושב שמדובר בזריעת בהלה אלא בעידוד הצוותים במרפאות השיניים לנקיטת צעדי מנע וכמובן מאליו לגבי הטכנאים אם הם שומרים על התקנות הרי שהם לא חשופים יותר בכלל לשבבי בריליום ובא לציון גואל . מה קרה עד היום ימים יגידו זו בהחלט צריכה להיות מטרת המערכת הרפואית לערוך ביקורות רפואיות תכופות באנשים שבאו במגע עם עיבוד שבבי של בריליום כדי לנסות ולבדוק כמה מהם חלו בבריליוזיס וכמה מהם לקו בסוגי סרטן או מחלות עצבים וכלי דם כדי לעמוד על מידת הקשר בין הכמות לה נחשף האדם לבין מחלות אלה .בינתיים חובה לנקוט בכל אמצעי שקיים למניעת שאיפה של עיבוד שבבי של הכתרים והתותבות הישנים (בודאי שאין להסיר את כולם בבת אחת (מחשש לזיהום סביבתי גדול ופגיעה נוספפת בצוות הרפואי במרפאות השיניים) .טכנאי שיניים הם רק כמעט כולם נחשפו לחומר זה ובעת הזאת ולאורך עשרות השנים הבאות ייחשפו לחומר בעיקר רופאי שיניים וסייעות . אין צרך בפאניקה אלא באמצעי זהירות קפדניים ואותם אני מבקש לעורר בדחיפות .