צילום

מה היחס בין הקרינה בצילום פריאפיקלי יחיד לעומה צילום פנורמי? במילים אחרות כמה צילומים רגילים שווה צילום פנורמי אחד מבחינת הקרינה? שאלה נוספת: האם מקובל לעשות צילומים רק כדי לראות שהכל בסדר או שמצלמים רק כשמתעוררת בעיה? ואם כן, אז כמה צילומים מקובל לעשות בשנה רק כדי לוודא שאין בעייה חדשה?

אנחנו עוסקים ברקמות קשות וובחללים בלתי נראים לעין ולכן אנו נאלצים על פי הטכנולוגיות בהדמייה להשתמש עדיין בצילומי רנטגן .בטוחני שמייד כאשר תפותח טכנולוגיה חדישה יותר רופאי השיניים יאמצו אותה ויעדיפו את השימוש רק בה! היחס בכמות קרינה לכל הגוף (TOTAL BODY RADIATION ) הוא 4:1 לטובת הצילום הפנורמי .מבחינת ההקרנה לגונדות (האשכים המייצרים את הזרע והזקיקים מהן חורגות הביציות) הקרינה בשניהם חייבת להיות 0 בעזרת אמצעי המיגון (סינר עופרת וצווארון עופרת ) .כמות הקרינה בסדרת צילומי סטטוס שווה בערך לקרינת הרקע היומית שאנחנו סופגים מהקרינה הקוסמית ומהסביבה (טלויזיה ,צגי מחשב ,פלאפון ,מיקרוגל ועוד כל מיני מקורות קרינה ).הרבה פחות מהקרינה שאנו סופגים בטיסה לאירופה או לתורכיה 1/10 ועוד פחות מצילום חזה "רוטיני " 1:500 .בצילומים הדיגיטליים כמות הקרינה היא קטנה בסדר גודל מצילומים עם פילם . איןן כמות קרינה מותרת או רצוייה אך מקובל לשקול ברצינות כל צילום אם הוא נחוץ לאיבחון ובהעדר ממצאים מיוחדים של מחלת חניכיים חריפה או עששת דוהרת די בסטטוסס אחת ל3 שנים ונשך ומספר פריאפיקליים אחת לשנה .פנורמיים וCT הם נדירים בפרקטיקה אך יש נטייה כללית להפריז בערכם האבחנתי (הם לא משמשים לאיבחון עששת וגם מחלות חניכיים אינן נראות בהם ברור ) ומשמשים רק לסקרים ולמומחים לכירורגיית פה ולסת ואורטודונטים לקביעת תוכנית טיפול ולאיבחון ולרופאים המשקמים מעל לשתלים למעקב ותכנון טיפול .על כל פנים רופאי השיניים הטובים משתמשים בקרינה מיאנת רק במידה הדרושה ואינם מםריזים בשימוש הרנטגן.

אנחנו עוסקים ברקמות קשות וובחללים בלתי נראים לעין ולכן אנו נאלצים על פי הטכנולוגיות בהדמייה להשתמש עדיין בצילומי רנטגן .בטוחני שמייד כאשר תפותח טכנולוגיה חדישה יותר רופאי השיניים יאמצו אותה ויעדיפו את השימוש רק בה! היחס בכמות קרינה לכל הגוף (TOTAL BODY RADIATION ) הוא 4:1 לטובת הצילום הפנורמי .מבחינת ההקרנה לגונדות (האשכים המייצרים את הזרע והזקיקים מהן חורגות הביציות) הקרינה בשניהם חייבת להיות 0 בעזרת אמצעי המיגון (סינר עופרת וצווארון עופרת ) .כמות הקרינה בסדרת צילומי סטטוס שווה בערך לקרינת הרקע היומית שאנחנו סופגים מהקרינה הקוסמית ומהסביבה (טלויזיה ,צגי מחשב ,פלאפון ,מיקרוגל ועוד כל מיני מקורות קרינה ).הרבה פחות מהקרינה שאנו סופגים בטיסה לאירופה או לתורכיה 1/10 ועוד פחות מצילום חזה "רוטיני " 1:500 .בצילומים הדיגיטליים כמות הקרינה היא קטנה בסדר גודל מצילומים עם פילם . איןן כמות קרינה מותרת או רצוייה אך מקובל לשקול ברצינות כל צילום אם הוא נחוץ לאיבחון ובהעדר ממצאים מיוחדים של מחלת חניכיים חריפה או עששת דוהרת די בסטטוסס אחת ל3 שנים ונשך ומספר פריאפיקליים אחת לשנה .פנורמיים וCT הם נדירים בפרקטיקה אך יש נטייה כללית להפריז בערכם האבחנתי (הם לא משמשים לאיבחון עששת וגם מחלות חניכיים אינן נראות בהם ברור ) ומשמשים רק לסקרים ולמומחים לכירורגיית פה ולסת ואורטודונטים לקביעת תוכנית טיפול ולאיבחון ולרופאים המשקמים מעל לשתלים למעקב ותכנון טיפול .על כל פנים רופאי השיניים הטובים משתמשים בקרינה מיאנת רק במידה הדרושה ואינם מםריזים בשימוש הרנטגן.

האם בצילומים שעושים במרפאות השיניים יש הרבה קרינה ?