המשך

היי כתבתי שלשום שאלות בקשר להיפנוזה ואני חושבת שלא הבנת את הכוונה בשאלה הרביעית שלי.. קראתי בגוגל ששן שעוברת נמק לא תכאב יותר ורציתי לדעת האם אני קרובה לזה. ואתה כתבת שכדאי לטפל בכל בעיה רפואית מוקדם ככל האפשר. אני יודעת שבמצב אופטימלי זה ככה. אבל אני כבר גם ככה התמהמהתי עם הטיפולים. הסיבה היחידה (באמת היחידה) שאני רוצה לטפל זה הכאבים הקשים שאני מרגישה. הכאבים האלה נשלטים ע"י משככי כאבים. האבחנה לטיפולי שורש בשתי השיניים נעשתה לפני כחצי שנה ולפני כן היו כמה חודשים שסבלתי בבית עד שהיה לי "אומץ" ללכת לבדוק. לכן אם תכתוב לי ששן עוברת נמק תוך שנה (תכתוב פלוס מינוס) מאז שהחלו כאבים אז לא יהיה אכפת לי לחכות חודשיים שלוש ואז הכאבים ייפסקו מעצמם. עדיף לי מלעשות טיפולי שורש. אני מקווה שאתה מבין אותי. דבר נוסף, לא ברור לי איך ההיפנוזה פועלת לפי מה שכתבת.. מצד אחד אני בהכרה ומצד שני לא אכפת לי מה עושים לי? זה שונה ממה שאני מכירה מסרטים לדוגמה. ואם זה באמת כמו שכתבת אני לא חושבת שמתישהו אני אהיה אדישה לזריקה הזו... כך שזה לא יפעל עליי. גז צחוק ניסיתי.. לא הלך. ואז נשארו שתי אפשרויות: סדציה והרדמה כללית (הרופא העמיד מולי את כל האפשרויות מהקל אל הכבד). בשתי האפשרויות יש שימוש במחטים וזריקות... איך אני יעבור את זה אם בסוף אצטרך? (מבחינתי זה תלוי בתשובה לשאלה הראשונה). תודה רבה לך.

קבעתי תור למהפנט לעוד כמעט חודש. כך שיוצא שאני מתעכבת עם הטיפול עוד חודש גם ככה.

תודה ד"ר חיים נוימן. אני אודה לקבלת תשובה נוספת לשאלה נוספת (לא רפואית). קראתי שפחד מרופא שיניים זה נפוץ.. אבל כל מי שאני משתפת אותי בקושי שלי לא מבין אותי. אני מרגישה לא נורמלית. זו בעיה נפשית? אני בנאדם נורמטיבי לחלוטין (אפילו אקדמאית עם מקצוע מכובד). והקושי הזה פשוט מפיל אותי. כל היום אני חושבת על זה. אני אפילו לא יודעת להגדיר למה אני כל כך מפחדת. זה משהו שהוא לא נשלט. האם בתור רופא אתה נפגש עם זה הרבה? זה באמת נפוץ כמו שאומרים? או שזה חריג שדורש טיפול פסיכולוגי?