הבדל בין סתימות

ביתי בת שבע וחצי. אתמול, בביקור במרפאת שינים של מכבי הסתבר שהיא צריכה סתימות ב-3 שיניים. רק לאחר שקבעתי את התורים לטיפול עיינתי בחוברת שהיתה במרפאה והבנתי שישנן 2 סוגי סתימות - הסתימה שכולנו מכירים מחומר שנראה מתכתי וסתימה אחרת - בצבע השן או בהירה. לפי הקבלה שקיבלתי הבנתי שהסתימות המיועדות לביתי הן מהחומר המתכתי. אני חוששת לה מבחינה אסתתית, האם כדאי לבקש את הסתימות מהחומר הבהיר יותר? האם הן מתאימות לגילה והאם מחזיקות מעמד? תודה

יעל שלום. נהוג לבצע אצל ילדים סתימות אמלגם אך ניתן לבצע גם סתימות מחומר מרוכב שהן יקרות יותר ומשך ביצוען ממושך יותר אם הילדה סבלנית ואת מוכנה להוצאות המיותרות . לגבי אורך חיי הסתימות אין הבדל בסדרי גודל של שיני חלב שכולן תתחלפנה עד גיל 11-12 כך שניתן לבצע את שני סוגי הסתימות לבתך .

אכן בתכנית הטיפול אני רואה ששם החומר הוא אמלגם, אני מבינה שזה החומר המתכתי. אבדוק לגבי הפרש המחיר בין חומר זה לחומר הבהיר, מה ההבדל במשך הזמן? האם משמעותי? (הטיפול במכבי ניתן בעזרת גז צחוק) ושאלה נוספת - חלק מהשיניים כבר התחלפו אצלה, האם כל השיניים בפה אמורות להתחלף או שיש כאלו שהן קבועות ולא נחשבות "שיני חלב"? בתכנית הטיפול אני רואה מספרי שיניים - 64, 74 ו-86 האם אלו שיניים שעתידות לנשור ולהצמיח חדשות? המון תודה על ההתיחסות, ומהירות התגובה

יעל אני אינני רופא אך מסיבות אישיות יצא לי לקרוא רבות על נושא האמלגם. למרות שלא הוכח קשר ישיר בין אמלגם לבעיות בריאותיות ישנם דיונים בילתי פוסקים בנושא , במיוחד בגרמניה ומדינות סקנדינביה שגם אסרו את השימוש בהן מסיבות "סביבתיות" אך תוך כדי הכנסת סעיפים האוסרים על ההשמה לביינתים בנשים הרות וילדים ... הסיבה לכך היא שסתימות אמלגם פולטות כספית . בין אם זה אטומים בודדים או כמות נכבדה יותר הטוענים נגד אומרים כי אין דבר כ"כמות זניחה" וכי לא כל הכספית נפלטת מהגוף ( חלקה מתרכב עם גשים מסוימים בעיקר במעיים ) . לדעתי עדיף להשתמש בלבנות ולוא רק כדי לנקוט משנה זהירות

אבי שלום. כאשר אדם פשוט קורא מאמר פסאודומדעי בעיתון, הנתונים משכנעים אותו מאוד אך למעשה מסתתרים מאחורי מאמרים כאלה מניעים נסתרים שאינם גלויים לעין אשר לא הוכשרה לכך . האמירה לגבי מדינות סקנדינביה שאכן אסרו את השימוש באמלגם אך ממניעים שונים .עיקר הסיבות לאיסור השימוש באמלגם במדינות אלו היתה האבטלה האדירה בתחומי רפואת השיניים :רופאים סייעות ושינניות עקב הצלחה של תוכניות חינוך לבריאות והפלרה להקטין את התחלואה בשעור עד 60% . הפתרון המיידי היה איסור על שימוש באמלגם שכצפוי הביא למגמת החלפת שחזורי אמלגם בחומרים מרוכבים יחד עם משך זמן טיפול ארוך יותר הנחוץ לביצוע שחזור מחומר מרוכב והעליה בשעור הנזקים למוך השן מהחומר הציטוטוקסי (רעיל לרקמה חיה) המהווה את מרכיבו העיקרי של הקומפוזיט -ביספנול רזין .כך נפתרה זמנית ומיידית האבטלה במדינות אלו (אגב גרמניה לא נמנית ביניהן) . המחיר היה לכאורה (עדיין לא הוכח ) ירידה ניכרת בפריון הגברים בארצות אלו שאין יודעים למה ליחס אותו בדיוק אך אחד המשתנים שקרו דווקא אז היה איסור שימוש באמלגם .עליה קלה בשיעור מקרי הסרטן גם היא נצפתה באותה תקופה . יציאת אדי כספית מסתימות האמלגם הישנות היא זניחה ואינה נחשבת למזיקה לעומת פליטת אדי הכספית הגבוהה במאות אחוזים ,בעת החלפת שחזור אמלגם .ארגון הבריאות העולמי עדיין סבור שאמלגם הוא בין חומרי השחזור המעולים והבטיחותים ביותר . חומרי סתימות שיפותחו עם הזמן יהיו בטוחים יותר וחזקים יותר ואז אולי יבטיחו לנו הן חיוך שובה לב , לעיסה טובה ופוריות לגברברים ובריאות לכל האוכלוסיה .כדאי עדיין להמתין ולא לרוץ להחלפת כל השחזורים מהאמלגם שבפינו .

יעל אני אינני רופא אך מסיבות אישיות יצא לי לקרוא רבות על נושא האמלגם. למרות שלא הוכח קשר ישיר בין אמלגם לבעיות בריאותיות ישנם דיונים בילתי פוסקים בנושא , במיוחד בגרמניה ומדינות סקנדינביה שגם אסרו את השימוש בהן מסיבות "סביבתיות" אך תוך כדי הכנסת סעיפים האוסרים על ההשמה לביינתים בנשים הרות וילדים ... הסיבה לכך היא שסתימות אמלגם פולטות כספית . בין אם זה אטומים בודדים או כמות נכבדה יותר הטוענים נגד אומרים כי אין דבר כ"כמות זניחה" וכי לא כל הכספית נפלטת מהגוף ( חלקה מתרכב עם גשים מסוימים בעיקר במעיים ) . לדעתי עדיף להשתמש בלבנות ולוא רק כדי לנקוט משנה זהירות

כבר חשבתי שאלך על האמלגם (כיוון ששיניים אלה ממילא עתידות ליפול בעוד שנה שנתיים) אך עכשיו אשקול בשלישית.

אבי שלום. אם לא הבנת הרי יש לך בחירה בין נבלה וטריפה :מחד האמלגם המכיל אמנם כספית ופולט כמויות מזעריות של כספית שנחשבות לזניחות ע"י הFDA ויש הטוענים שהוא מרעיל (לא הוכח עדיין ) ומאידך גיסא הקומפוזיט המכיל מרכיב של פולימר ציטוטוקסי (רעיל לרקמה חיה )שישנם טיעונים שהוא אחראי לירידה בפוריות הגבר ולעליה בסוגים מסויימים של סרטן (לא הוכח עדיין). לא הייתי ממהר לשים את יהבי על החומרים המרוכבים דוקא .