אני עוברת תקופה קשה ואין לי איך לעזור לעצמי

שלום, זאת שוב אני עם הפצע בין העכוזים שלא מתרפא. אני מרימה ידיים. עד שחשבתי שאני מסיימת עם הסיפור חלה רגרסיה וזה פשוט שבר אותי. אני לא מפסיקה לבכות. נמאס לי מהבדיקות ומהאכזבות. עכשיו התחילו לבדוק אותי בשיטה חדשה כשאני כורעת על 4. כך רואים את הפצע הכי טוב... אבל מה איתי בתור בנאדם?? אני לא בובה :(( בנוסף על הכל גיליתי שאני לא זכאית לשום קצבת אכע או ביטוח לאומי למרות שאני משלמת להם כבר שנים אלפי שקלים כל חודש!! בגלל טעות שעשיתי ויצאתי לנופש של חמישה ימים.. למרות שהאיסור אצלי הוא לשבת ולא ישבתי.. הייתי חייבת בשביל הנפש לצאת קצת לחופש.. אבל הביטוח תפסו על זה טרמפ.. אם אני יכולה לצאת לנופש אז אני גם יכולה לעבוד.. למרות שזה לא נכון.. בתחילת החופשת מחלה עוד המשכתי חעבוד כי אני בנאדם של עבודה עד שהרופא ממש אסר.. אחרי הנופש היתה החמרה סתם צירוף מקרים מרגיז והרופא כתב את זה בתיק. אז גם כסף אין לי. מאחת שעבדה כל יום כל היום, עבודה מכובדת, מבוססת ובריאה הפכתי למובטלת בלי יכולת לעבוד, משועממת, בלי משכורת כבר 4 חודשים וחולנית. מדוכאת. בוכה בלי הפסקה. עוברת בדיקות משפילות יומיומיות. ואני פעם הייתי ביישנית. מתה לחזור לעבוד אבל העבודה רוצה אישור רופא. הרופא לא מוכן לתת.. כי הפצע מחמיר.. הוא רוצה מנוחה מלאה.. בביקורת האחרונה היתה ביקורת לא נעימה.. הוא ממש נזף בי.. הוא חושב שאני לא נותנת 100% וזה עצבן אותו.. גם דברים שברור חודשים שאני לא עושה פתאום הוא כעס למה אני לא עושה.. הרגשתי שהוא סתם מחפש אותי.. נראה לי שהוא בעצמו מתוסכל ומיואש... מילא היה לי משכורת עוד הייתי שורדת את זה.. נמאס לי.. רוצה לחזור לעצמי.. הניתוח הזה היה טעות חיי.. דחיתי אותו בגלל ביישנות 4 שנים ועכשיו אני משלמת על זה מחיר פי אלף. עברו על הפצע הזה עשרות אנשים, מאות פעמים. גם הרופא פצע כל פעם אומר שאני בדכאון ולא להכנס לשם.. איך לא? אין אפילו צפי לסיום.. רק החמרות אני מותשת אין לי כסף לפסיכולוגים מרגישה רע כבר כמה ימים לא הלכתי לטיפול היומיומי אין לי כוחות... הוא גם לא עוזר אז מה זה משנה.. אשכרא נשארתי בלי כלום

ביררתי לגבי פסיכולוג בקופת חולים זה עוד חודש וחצי! אני מרגישה מועקה וחנוקה