לא יודע
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום רב , אני בן 38 , לפני 16 שנה בגיל 22 אובחנתי כסובל מחרדה חברתית + פוסט טראומה עם כאבים פסיכוסומאטיים פוסט טראומטיים (מאירוע חבלני שנכחתי בו ) . קיבלתי טיפול תרופתי של סרוקסט (30מ"ג)+ טיפול פסיכותרפיה במשך שנתיים . והמצב היה מצויין עם קצת כאבים פסיכוסומאטיים שנשארו, מה שאפשר מבחנתי לעבוד ולהתחתן (מה שלא חשבתי שאוכל לעשות לפני הטיפול). לפני 8 שנים (נשוי +2 + עובד ) חשבתי בהתייעצות עם רופא המשפחה להוריד את המינון של הכדורים בהדרגה . כל 3 חודשים הורדתי 10 מ"ג עד למינון 0 . שלושה חודשים לאחר מכן , התחלתי לסבול מחרדה ודיכאון . החזרתי את המינון לקדמותו והמצב לא חזר לגמרי , (בערך 85%) העלנו ל- 40 מ"ג ועדיין לא עזר לגמרי . ניסינו הוספת מלודיל וגם לא עזר , ניסינו הוספת סרווקוול במינון 200 מ"ג ,התחיל קצת שיפור, אבל התופעות לוואי היו בלתי נסבלות . הפסיכיאטר אמר שאפשרות אחת היא להשלים עם המצב, והאפשרות השנייה היא לנסות משהו חדש לגמרי אבל יש את הסיכון ששוב מורידים ל- 0 כדי להתחיל משהוא אחר (וזה ממש מפחיד , אני כבר עם משפחה ו 4 ילדים ) במקביל התחלתי טיפול פסיכותרפיה במשך שנתיים שעזר אבל שוב לא לגמרי . ניסיתי לרוץ שלוש פעמים בשבוע במשך 6 שבועות (אולי זה לא מספיק) ולא הראה שינוי. כיום, המצב הוא , סרוקסט 40 מ"ג . ותחושות יומיומיות ברקע שלא משביתה, אבל מאד מציקה (כמו להיות עם בחילות במשך היום ), הרגשה רעה, לא ברורה לגמרי, בין פחד,חשש,דריכות , כאב נפשי .. בלי שום קשר למציאות. לפעמים ההרגשה עוברת כמו גל ונעלמת , לפעמים אני מתרכז ברגש וזה עובר , לפעמים אני מתעסק עם משהו שממש מסיח את דעתי לגמרי וזה עובר (מה שגורם לי לחשוב שכן יש פה מחשבה מעוותת ברקע ולא רק כימקלים ) ולפעמים לוקח לו זמן לעבור .. הורדתי כמעט כל לחץ אפשרי מבחינתי , עבודה רגועה, הכל באיזי .. אבל הגוף עדיין משדר סכנה במשך היום . וזה מעייף ומתיש . והשאלה שלי , האם כתוצאה מהורדת המינון משהוא "נדפק במוח" כימיקלים שגורמים למצב הזה, ואין ברירה אלא להשלים עם זה ? או שכן יש מקום לנסות עוד טיפול תרופתי בלי לסכן את המצב הנוכחי , או שאולי שווה להיכנס לעוד טיפול פסיכותרפיה (וכן יש פה עיוות בתת מודע שגורם לכל ההרגשה הזאת ) שאולי יעזור ? או שאולי יש לך רעיון אחר מניסיונך ? תודה רבה
אבי, תיארת מצבך בצורה ברורה. כללית, איננו עוסקים בתרופות והשלכותיהן, בשל היותינו פסיכולוגים ולא רופאים. ידוע וסביר שלתרופות פסיכיאטריות יש השפעות נוירולוגיות קצרות וארוכות טווח. יחד עם זאת, סביר לא פחות להערכתי, שהן לא "דופקות את המוח", אם בכלל, לטווח ארוך ובאופן בלתי הפיך. כלומר, עם טיפול מתאים וסבלנות ראויה, ניתן למתן ואף לבטל השפעתן השלילית, אם אכן היתה כזו. רעיונך לשוב ולקבל טיפול פסיכותירפויטי, נשמע לי ראוי ביותר. טיפול פסיכולוגי מתאים, בעל אוריינטציה אינטגרטיבית, עם דגש על CBT, עשוי לייתר את הצורך בתרופות ואף לבטל שאריותיהן השליליות. ד"ר מאיר נעמן > 054-754-9898
תודה רבה !!