בעיית חרדה משולבת, כבר כמה שנים
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום. אני בת 21 ואני סובלת מחרדות ומחשבות אובססיביות כבר כמה שנים. הכל התחיל כשהייתי בת 13-14, היה לי סך הכל וירוס בבטן אבל הוא השפיע עליי בצורה קיצונית. בערך לחצי שנה הייתה לי חרדה אדירה מהקאות, בצורה שהייתי חושבת על זה כל היום ונמנעת מלאכול בגלל זה. לאחר מכן זה התחלף בפחד משלשולים (מתוך ידיעה שאני לא תמיד מצליחה להתאפק). החרדה מופיעה כמעט תמיד כשאני יוצאת מהבית, אני אתעסק בה עד שאחזור לחדר שלי, שם אני מרגישה מוגנת. לפעמים היא כוללת תסמינים פיזיים של הזעה, בחילה, דפיקות לב ופחד נורא. אבל מחשבות מופיעות לאורך כל הזמן שאני שוהה מחוץ לבית. מאז ועד היום- החרדה הזאת לא עוזבת אותי. ניסיתי הרבה "טקסים" כדי לנסות להתגבר עליה, כמו לא לאכול, לאכול מאכלים מסוימים או כמה שעות לפני שאני יוצאת מהבית, מעקב אובססיבי על היציאות שלי בניסיון לחזות את זה מראש. החרדה הזאת לוכדת אותי ואני לא מתפקדת כבר כמה שנים, השתחררתי מהצבא ואני לא עובדת או לומדת. אני בטיפול פסיכיאטרי (נוטלת מודאל וציפרמיל) ובטיפול פסיכולוגי. רוב הזמן אני חושבת שהפחד הזה הגיוני ושזו לא באמת חרדה. ואני חושבת שהדבר היחיד שיכול לעזור לי הוא פתרון קסם שיבטיח לי שהפחד שלי לא יקרה לי בחיים, ורק ככה אני אוכל לתפקד. הפסיכלוגית שלי חושבת שהחרדה מכסה על דברים אחרים (כל מיני אירועים מלחיצים שיש מחוץ לבית) אבל לי זה לא מרגיש ככה, זה מרגיש שהחרדה קיימת בזכות עצמה. אני אובדת עצות ולא יודעת מה יוכל להחזיר את החיים שלי למסלול שלהם.
ירדן כיון שאת כבר נמצאת בטיפול משולב פסיכולוגי- פסיכיאטרי, נראה שמה שאת זקוקה לו בעיקר, כדי "להחזיר את החיים שלי למסלול שלהם", זה התמדה (!). כלומר, להתמיד בטיפולים ולא לוותר. על פי הניסיון הקליני והממצאים המחקריים, בעייתך יכולה ואמורה להסתייע משמעותית על ידי התמדה בטיפול המתאים. באשר לטיפולים עצמם, ראוי להתיעץ, עם הפסיכולוג המטפל, האם חרדותייך הן "רק" אובססיביות או שבהתיחס לטקסים שאת מציינת, מדובר בתסמונת הקרויה OCD ? זה לא מעיד על חומרה וסבל שונים אלא יותר על כיוון טיפולי, שבאופן כללי, רצוי שיהיה אינטגרטיבי (שילוב של גישה דינמית והתנהגותית)במהותו.