דיכאון חרדה ופחדים
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
בס"ד בתיה כנרת הי"ד ז"ל בתאריך 5/2/2006 אימי נרצחה בפיגוע טרור בפ"ת במונית שירות מאז התהפכו חיי 180 מעלות עם התקפי חרדה ופחד ודיכאון כי חברי נטשו אותי כשהייתי זקוק להם וניתקו איתי כל מגע ואני קצת בדיכאון כי מיום שאימי נרצחה אני בוכה כי נשארתי בודד בעולם כי לפני כן תמיד עבדתי בבית ואולם עכשיו החובות עלו ואין אני יודע מה לעשות כי פניתי וביקשתי כי אין אני יכול לשם את החוב שלי לביטוח לאומי כי אין לי כלום משלי כי זה כואב שכל אדם בעולם הזה בגילי כבר הוא מסודר אולם אני רק מתחיל ולא יודע מה לעשות כי אימי הי"ד ז"ל שדאגה לי הלכה לעולמה והשאירה אותי לבד
מצער לשמוע ולקרוא על סבלך... אני משוכנע שאת/ה יכול/ה לפנות לגורמי סיוע ציבוריים כמו "הביטוח הלאומי", ירותי הרווחה של עיר מגוריך, התחנה לבריאות הנפש העירונית וכמובן שגם למרפאות ברה"נ של קופת החולים אליהאת/ה שייך/ת. בהצלחה
כרגע הרופאה בקופת חולים אומרת לי לקחת כדורי פאקסט ואני מרגיש הקלה במצבי החרדה אולם לפעמים הפחדים חוזרים וזה ממש קשה אבל אני מרגיש שאני נלחם על עצמי השאלה כמה זמן אני אצטרך לקחת את הכדורים האלה ואיך אני מתגבר על הפחדים מהמוות ושאולי אני הולך להתעלף ואז ישר הרגליים רועדות ועובר לי גל של זיעה קרה בכל הגוף ואני מנסה לשכנע את עצמי שאין לי כלום אולם אני מרגיש שמחשבה בנפרד והתגובות של הגוף זה גם בנפרד כי כמה שאני אנסה לכנע את עצמי שאין לי כלום הגוף מגיב אחרת אני רוצה לחזור להיות ככל האדם נורמלי בלי חרדות ופחדים