פחד ממקומות ציבוריים, פחד מהחושך והתנהגות כפייתית

שלום ד"ר מאיר נעמן, מספר בעיות שרציתי להתייעץ בגינן: - כאשר אני נמצאת מחוץ לבית אני חשה חרדה ומתח. אני מפחדת, מתחילה להזיע ולהתנהג בעצבנות הרבה פעמים במקומות הומיי אדם באירועים עם הרבה אנשים. וכך יוצא שאני בקושי עוזבת את הבית מלבד מקרים בהם אני חייבת לצאת (למשל לצבא, ללימודים וכו). אני לא עובדת. - מגיל קטן אני נוהגת לשחק עם שיער הראש שלי לסלסל אותו סביב האצבע ולמרוט את השערות. זה גורם לי לסיפוק והרגשה טובה. הבנתי שלתופעה הזו יש שם, ממה היא נובעת, והאם אפשר להפסיק את זה? - מגיל קטן אני לא ישנה בלילות, יש לי כל הזמן חרדה שמישהו יפרוץ לבית ויהרוג אותי, ואת המשפחה שלי, אני כל הזמן רואה את זה בדמיון, וכל כמה זמן אני קמה לבדוק אם הבית סגור ואם אין פורצים שמסתובבים. באופן נחרץ איני מסוגלת לישון בחושך מוחלט. - אני אדם די פסימי, קורה לי הרבה פעמים שאני מתחילה לחשוב על כל הדברים הכי מביכים ומביישים שקרו לי במהלך החיים, ומתחילה להכנס למעגל של מחשבות רעות, בושה, בחילה, מבוכה עד שאני נכנסת לדכאון. איני רוצה ללכת לפסיכולוג או פסיכיאטר, אודה לך אם תשטח בפניי את החומר שידוע לך בנושאים והתופעות שציינתי. מה הם אומרים, ממה הם נובעים, איך מתמודדים והאם ניתן לפתור בעיות אלו? בתודה והערכה,

רתיעתי בין השאר נובעת מהעובדה שאין לי אפשרות פיננסית להכנס לטיפול כרגע. לכן הגעתי לפה. ובמילים אחרות, המסקנה היא שאקבל עזרה רק כאשר אתחיל לצאת עם דוקטור שעוסק בתחום :) ?