לא יודעת מה לעשות

אני מרגישה שאני נמצאת בנקודת שפל בחיי. אני בת 40+, נשואה עם ילדים גדולים, עובדת בעבודה קבועה אבל מטורפת. המצב בבית עם בעלי הוא דיי מתוח ולא טוב. הגעתי למצב שבגלל דברים שקרו בעבר עם בעלי אני ממש הפסקתי לאהוב אותו. אני נמצאת איתו כי אין לי עצמאות כלכלית, אבל תכלס מרגישה ממש רע בבית. אני חושבת על מה יהיה עוד מעט כשהילדים יעזבו ואני אשאר איתו לבד וחוטפת דיכאון. למעשה אני מרגישה רוב הזמן דיכאון ושאני מפספסת משהו. אני יושבת ובוהה בטלויזיה ואין לי חשק לעשות כלום. לרוב אני גם עייפה מהעבודה. וחבל לי , כי אני יודעת שבאותו זמן יכולתי לעשות דברים אחרים ולהועיל במשהו לעצמי ובכלל. אבל אין לי חשק לכלום. אופי העבודה שלי הוא כזה: אני עובדת 3-4 פעמים בשבוע, אבל מתוך המשמרות האלה יש לי פעם עד פעמיים בשבוע שאני עובדת 13-15 שעות ביום. העבודה היא בלחץ אדיר וכל האחריות עלי. אחרי משמרת של 15 שעות עבודה בלחץ אני על סף התמוטטות. אז יש לי יום חופשי או סופשבוע אבל לוקח לי יומיים שלושה להתאושש מהלחץ והעייפות. אני מנסה למצוא עבודה אחרת אבל חושש מאוד מכך. מכל המצב , אני מרגישה מדוכאת ושאין לי אנרגיה וכוח להתמודד עם ראיונות עבודה ובהחלטות קשות כמו מציאת עבודה חדשה. האם יש מוצא? האם טיפול תרופתי (משהו ממשפחת הפרוזק החדשים) יכול לעזור? אני ממש מיואשת. תודה