זקוקה לעזרה דחופה

שלום אני בת 29 סובלת כבר כמעט שנתיים מדיכאון רע לי עצוב לי כל הזמן לא טוב לי אני מרגישה ייאוש נורא כאב ששורף ובזמן האחרון נוספו לכך גם חרדות אני אספר על עצמי הייתי ילדת מאד נאה ומוכשרת תלמידה מצטיינת ילדים בכתה הציקו לי מאד ולקחתי הכל ללב וקשה עם השנים זה החריף בסוף בתיכון החלטתי לעזוב אבל כן היה חשוב לי לסיים עם בגרות מלאה חשבתי שללמוד לבד בבית זה קשה אז החלטתי לעשות בגרות חו"ל שהייתה יותר קלה ושוות ערך למקצוע אחד לא היייתה בעייה כלל למדתי בעצמי ועשיתי בחינה בשגרירות זרה לשני הייתי צריכה לטוס בינתיים המצב הכלכלי לא אפשר את ההישארות שלי שם הייתי אז לפני גיוס ומישוה שם יעץ לי שבמקום צבא אעשה שרות לאומי שנתיים מתוכם שנה אחת בקהילה היהודית שם כך אכל גם לתרום וגם לסיים את הלימודים דרך הקונסליה הישאלית שם קבלתי את כל האישורים הנדרשים לכך אך בינתיים הוריי אמרו כי אינם יכולים לעזור לי עוד ועליי לחזור בכל מקרה שבתי מבלי לסיים את הלימודים ובלא אפשרות לעשות צבא על כל החלטתי לעשות שרות לאומי כאן אך הדבר היה באמצע שנת השירות ועל כן לא התאפשר התחלתי ללמוד לתואר בשלוחה זרה בתחילה נאמר לי כי התעודה שהשגתי שהייתה שווה ל12 של תספיק אך בתום שנת לימודים לא איפשרו לי לגשת אפילו לבחינות כיוון שלדבריהם תנאי הקבלה השתנו ואיני יכולה להמשיך שם עזבתי מחוסר ברירה והתחלתי לחפש עבודה אך לא מצאתי לאחר תקופה של ייאוש החלטתי לנסות ללמוד שוב הפעם בקורס הכשרה מקצועית של לשכת התעסוקה סיימתי אותו בהצלחה אך לאחריו שוב לא מצאתי עבודה קבועה חלפו השנים בינתיים גם הופעתי הוזנחה וגם המצב בבית לא היה בכי טוב החלטתי לקחת קורס נוסף באמצעות הלשכה ובינתיים רציתי כל אותם השנים לשוב פעם לחו"ל ולסיים את הלימודים הצלחתי לקבל בסופו של דבר מלגה סיימתי כאן את אותו קורס אך לא נגשתי לבחינות משרד העבודה משום שנסעתי לחו"ל לחזור על אותו קורס שלא סיימתי שנים קודם המלגה היית הללימודים בלבד ובסופו של דבר שלושה חודשים לפני הסיום הוריי הודיעו לי שוב כי עליי לחזור הבייתה חזרתי כשבר כלי קיוויתי בלבי שהדבר יחלוף לאחר תקופה חשבתי המון על הפחד הכי גדול שלי על המוות עליו מה שהכניס לדיכאון עמוק ניסתי לחשוב על משהו שיעזור לי והחלטתי כי אין לי גם חברים וחברות ולא היו לי לנסות דרך הרשת אני גם אדם ביישן מאד עברתי ברשת התעללות נפשיתמידי אדם שאני עצמי לא האמנתי לרשעות שקיימת כמובן שהדבר תרם רק להחרפת מצבי נסיתי בכל הכוחות כן להתאושש לאחר זמן מה כי פתאם כן ההופעה הייתה חשובה לי וירדתי המון במשקל ואני עוסקת בספורט כי חשבתי שזה יועיל לדכאון שלי ואני רוצה מאד ללמוד ולעשות הרבה דברים עכשיו אבל אני מרגישה שכבר מאוחר מידי שאני לא אעבוד במה שחלמתי עליו ולא אצליח בלימודים גם יש לי חרדת בחינות ואין לי ריכוז לכלום עכשיו ושהכל אבוד וכל השנים הלכו להן ועוד שנה אני בת 30 ולא השגתי כלום ולא חייתי בכלל לא ביליתי אף פעם בשום מקום שצעירים מבלים בו ואפילו רישיון אין לי וכל מה שבא לי זה פשוט לקחת כמה כדורים וזהו כי רע לי באופן הכי נורא שיש בבקשה תעזור לי