ילדה בת 6
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום רב יש לי ילדה בת 6 שעלתה השנה לכיתה א'. היא ילדה מאוד רגישה, מאוד ערנית לקורה סביבה וכן ילדה דרמתית. (לוקחת קשה דברים). בגיל קטן חוותה הרבה דברים שקשורים למוות, כשהיתה בת 3 מתה סבתה ממחלה, אשר היה להן קשר הדוק ויומיומי (סבתא אחת בכלל לא הכירה) והדבר השפיע עליה רבות, לאחר שנה וחצי מת הכלב שלנו שהיתה קשורה אליו, ולפני חודשיים מתה סבתא-רבא שלה, הסבתא האחרונה שהיתה לה וחשיבה אותה כסבתא שלה לכל דבר. הילדה מתעסקת רבות בנושא המוות, התחילה מסביבות גיל 3 וכל פעם שקורה משהו היא שוב מקשרת הכל למוות. את העליה לכיתה א' והכניסה לבית הספר היא לא קיבלה טוב ועדיין לא הסתגלה, מאז תחילת הלימודים היא מדברת כל הזמן על מוות, מתי היא תמות וכו'. למשל היום, לאחר חופש של 3 ימים מהבי"ס היא שוב שאלה אתמול בערב מתי היא תמות ובוכה מזה וקשה להרגיע אותה. בעוד כשבוע תהיה לה חופשה של שבוע מהלימודים (סוכות) ואז אני בכלל לא יודעת מה יהיה. שאלתי היא : 1. איך מתמודדים עם המצב? 2. מה עושים עם הפחד שלה מדברים חדשים? (עקב כך גם פיתחה חרדת נטישה קלה ממני ומבעלי) 3. מה עושים עם כל השאלות שלה והבכי הרב לגבי מוות ? 4. אני מאוד מקווה שאני שואלת במקום הנכון, אם לא - אנא הפנה אותי למקום הבו כן יוכלו לעזור לי, אני ממש נואשת ומפחדת שהילדה תישא על כתפיה דברים כאלה. בסך הכל היא מקבלת המון תשומת לב, המון אהבה, וכיף. תודה מראש וסליחה על אורך השאלה, שולה
שולה, יש פורום נוסף שאולי תוכלי להיעזר בו - פורום פסיכולוגיה-ילדים - http://www.starmed.co.il/Forum/131 זכור לי שמו של ספר בנושא, של פרופ' שרה סמילנסקי, בשם - "תפיסת (או משמעות) המוות בעיני ילדים". א
גם ילדים זה לא התחום המקצועי שלי.. בכ"א, ע"פ תיאורך, נראה לי שיש מקום להתיעץ עם פסיכולוג לילדים. התגובה עשויה אמנם להיות טיפוסית ואולי אף נורמטיבית, בהתיחס לנסיבות, אך עוצמתה נראית לי גבוהה ומצדיקה, להערכתי וכאמור, התיעצות מקצועית. באשר להתמודדות..עידוד להבעה חופשית, הסברים פתוחים אך מעודדים, תרגילי דמיון חיובי מודרך על ידכם וכד' עשויים להקל. המלצותיה של א. לעיל, רלבנטיות אף הן.