הגיוני לחוש חרדה בגלל בני סלע ?
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום לחברי הפורום . אני אישה בת 52 גרושה . יש לי בן זוג שגר בנפרד ואני ישנה לפעמים לבד. מעולם לא חשתי פחדמלישון לבד אם כי מידי פעם הייתי יותר עירנית לרחשים וחשתי אי נוחות מסוימת. מאז שבני סלע ברח(אני גרה באזור ת"א) אני ממש חרדה. סוגרת את התריסים גם כשאני בבית( אני גרה בקומה ראשונה) וממש פוחדת. פניתי לחבר שלי בבקשה שעד להודעה חדשה נישן יחד ונעניתי בחיוב. שאלתי היא: האם זה נורמלי? האם זה טבעי? מה עלי לעשות בעניין? אודה לכם על תשובתכם. אסתי.
כמו כל חרדה, גם חרדתך הגיונית, בשרתה פונקציה הגנתית מסוימת. השאלה היותר רלבנטית, לטעמי, הינה האם היא מותאמת לנסיבות ועד כמה היא אכן משרתת אותך, בהתקיימה בעוצמה, משך ושכיחות מסוימים, או שמא היא מגבילה אותך וגורמת לך לסבל מיותר. במובן זה, חרדתך נשמעת לי רלבנטית, אך מוגזמת בעוצמתה, במיוחד בהתיחס להסתברות התרחשות חששך בהשואה, למשל, להסתברות ההפגעות בתאונת-דרכים לא עלינו.. וכד' וכד' . הגברת האינטימיות בינך לבין בן-זוגך, עשויה להיות תוצאה חיובית ביותר של הענין ולהקלה נוספת של חרדתך, הייתי ממליץ על לימוד ותרגול של טכניקה ל"הרפיה-עצמית". ( חפשי חומר בנדון, גם בפורום הנוכחי ). אשמח לשמוע גם תגובות קוראים/גולשים אחרים בנושא אקטואלי זה.
תודה לך ד"ר מאיר נעמן. אני חשה קצת פחות פחד היום. אתה צודק- לגבי ההסתברות. אבדוק את נושא ההרפיה העצמית. האם הדרך להפחית את הפחד היא דווקא לא ע"י פתרון חיצוני אלא התחזקות פנימית? תודה וערב טוב. אסתי.
חברי הפורום, שלום. האם כל רופא רשאי לתת מרשם לקלונקס ולתרופות מסוג זה, או שמא רק פסיכיאטר רשאי לכך?