"שחר אדום" וילדה בת שנתיים

שלום, אנו משפחה שחייה בשכירות בקיבוץ באזור עוטף עזה. אנו חיים במציאות של נפילות קסאמים באזורינו ובתוך הקבוץ, התרעות "שחור אדום", פרש תורכי. יש לנו בת בכורה בת שנתיים ואשתי בהריון בחודש שישי. בתינו הולכת לגן בקיבוץ. כאשר יש "שחר אדום" ואנו נמצאים איתה אנו לוקחים אותה בידיים והולכים לחדר ביטחון או למיגונית (אם אנו בחוץ). כאשר יש שחור אדום בזמן שהותה בגן במידה והילדים בחוץ המטפלות מכניסות במהירות את הילדים לתוך הגן. רואים שהילדה מודעת למציאות ומדברת על כך שהיה שחר אדום ו"בום!" גם כאשר לא היה שחור אדום. אנו מנסים לעודד אותה לדבר. אתמול היה שחר אדום בשעות הגן. כאשר אספתי את הילדה בגן היא ביקשה להיות בידיים בצורה חריגה - יותר מהרגליה - וגם כאשר אשתי חזרה מהעבודה וכל הזמן רצתה להיות בידיים של אמא. בעת ההשכבה ושוב רצתה ידיים ורצתה שמישהו יהיה איתה כל הזמן. פרצה לבכי של מספר שעות (כשלוש שעות), לא הצלחתנו להרגיעה ובסוף היא נרדמה. זה בניגוד למצב הרגיל, בו היא הולכת לישון לבד ברצון ובכיף. באותה עת לא הבנו מה קרה אך נתנו לה את החום והאהבה שהיא דרשה להם. הבוקר התברר לנו בדיעבד בשיחה עם הגננת שאתמול בעת שחר אדום בגן הילדה נבהלה מהמצב ובכתה וביקשה ידיים. זאת הפעם הראשונה שהיא מגיבה כך לשחר אדום. אנו שוקלים לעבור דירה. אנו מעוניינים לדעת מה עלולות להיות ההשלכות הפסיכולוגיות על הילדה במידה ולא נעבור דירה – לעניין זה משקל רב להחלטה אם לעבור דירה או לא. תודה, גל