בבקשה תעזרו לי! : ( ...

אז ככה, עברתי טסט לפני איזה חצי שנה, והיו לי שלושה חודשי מלווה. כל הנסיעות עם אבא שלי בתפקיד המלווה עשו לי ממש רע. כל הביטחון אבד בדרך והשיא היה ביום שנגמר לי המלווה שבו רציתי להוכיח לו שאני מסוגלת לנהוג לבד. כל הלחץ שהיה עליי השפיע בצורה נוראה (גם עליי, גם על הנהיגה). מאז כמעט ולא נהגתי. לא לבד ולא עם אנשים מהמשפחה שלי בגלל הלחץ וחוסר הבטחון שנשאר מאז תקופת המלווה עם אבא. אני ממש רוצה לחזור לנהוג, עברתי שיעורים, טסט ובלאגן שלם, ועכשיו פשוט קשה לי לנהוג. אני פוחדת שאם אני לא אתמודד עם הבעיה עכשיו אני בחיים לא ינהג יותר. לא יודעת מה לעשות, בעיה שממש מטרידה אותי.. עזרה.................................................................................................

את בהחלט צודקת בתפיסתך - הדרך הכי פחות טובה להתמודד עם חרדה היא על ידי התנהגות המנעותית מהסוג שאת מתארת (לא לנהוג). כשמטפסים על עץ גבוה של חרדה קשה לעיתים לרדת ממנו ולפיכך, מציעה לך לחפש כל דרך לשוב ולנהוג, אם זה על ידי חיפוש אחר מלווה אחר (מישהו קצת פחות מלחיץ ומאיים), או על ידי כניסה לרכב ונסיעות שיהיו בתחילה למרחקים קצרים ויתארכו עם הזמן כשהביטחון יעלה. ניתן לשלב בין השניים. התמודדות עם חרדה מהסוג שתארת הינה על ידי חשיפה הדרגתית לארוע המלחיץ אך עם גורם תומך שאינו מגביר את החרדה אלא מבינה ותומך עד כמה שניתן. במידה ואת זקוקה ליותר - פני ליעוץ אצל פסיכולוג התנהגותי שילווה אותך את הדרך (גם אם לא בנסיעה ממש אז לפחות במהות וברעיון). בהצלחה, טל.

תודה רבה על עזרתך, אני בהחלט אנסה לחזור לנהוג קצת בסביבה.. מקווה להצליח..