שימוש בחשיש - הרגל והנאה אבל יוצר אי נעימות במשפחה

שלום. אשמח לקבל תגובתך למצבי. אני בת 27, נשואה טרייה, ללא ילדים. יש לי הרגל, אותו אימצתי עוד בתקופת היותי חיילת. לעשן. בהתחלה לעיתים רחוקות רק עישנתי גראס בחבר'ה. במשך הזמן ניסיתי "בקטנה" סמים אחרים, ביליתי במסיבות שבהן נוטלים סמים וכיום,אחרי כמעט 10 שנים מאז שנחשפתי לזה, אני"מעדיפה" לעשן חשיש ולא צורכת שום סמים אחרים, נמנעת מתרופות (אפילו אקמול) ולא שותה אלכוהול. ערב ערב אני מעשנת חשיש, לבד, בבית (בעלי לא מעשן) וזה מרגיע אותי אחרי העבודה. (אני לא "סטלנית" טיפוסית, מהסוג העייף. אני עובדת 9 שעות ביום במקצוע יוקרתי, מתנדבת , ויש לי עבודה נוספת פעמיים בשבוע). כבר כמה שנים טובות שאני מעשנת כאמור ערב ערב וזה נעים ומרגיע. אבל עד מתי? כשניסיתי להפסיק, הצלחתי להחזיק עד שבועיים ברציפות ותמיד נשברתי, למרות ששיכנעתי את עצמי שעדיף לא לעשן. עכשיו אנחנו חושבים להרחיב את המשפחה ואני חייבת להפסיק עם ההרגל הילדותי והמגונה הזה, אבל לא כוס תה, לא כוס מים, לא סיגריה רגילה לא מצליחים לגרום לי להרגיש כמו החשיש- רגועה, בטוחה ונינוחה. אני מבקשת חוות דעת של ד"ר לפסיכולוגיה בפורום הזה, וכל מי שרוצה לייעץ לי מוזמן. השאלה היא- איך מומלץ לי להפסיק בכוחות עצמי? או אולי לא כדאי להפסיק אם זה לא משבש לי את החיים וזה נעשה במינון נמוך ?

את צריכה לבנות לעצמך את הביטחון העצמי שלך מחדש על ידי כך שתורידי את המינון בהדרגה

את צריכה לבנות לעצמך את הביטחון העצמי מחדש על ידי כך שתורידי את המינון בהדרגה ורק כך תוכלי להרגיש רגועה בטוחה ושלווה בדיוק כמו שאת מרגישה כשאת צורכת את החשיש כי הכל קשור להרגל