פאניקה כרונית,ומחשבות טורדניות
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
היי, אני בשנות ה 20 לחיי, ומצבי הנפשי רעוע ובילתי יציב בזמנים האלה ובזמנים שעברו, ע"פ מיטב ידיעתי ומינסיוני לא הייתה לי מערכת יחסים תקינה עם משפחתי בבית שגדלתי בו בפרט עם הוריי והכי בפרט עם אבי (עם אפשר לקרוא לו ככה), לא היה בינינו שום יחסי קרבה לעולם, גדלתי כול הזמן בבית אבל ליבי לא היה שם מעולם, אני מוצאת את עצמי חיה וחייתי בעולם משלי, עולם מוגן שיצריתי בגלל המציאות הקרה שחייתי בה, כל הזמן אני מוצאת את עצמי מתגוננת כמעט מכל דבר ולכן אני נשארת בודדה בעיקר מבפנים, בדידות כזאת כואבת שאף אחד לא ראוי ליהיות בה,זה גורם לי למכשולים כמו בלימודים, בזוג לחיים, אני לפעמים אומרת עדיף למות מאשר להיות ככה למרות שאני מאמינה באלוהים,איך מתמודדים עם מצוקה כזאת כואבת שלא יוצאת?
כינרת, מצוקתך ניכרת ומעוררת אמפטיה, אך כדברייך, בעייתך מורכבת וממושכת ולכן אין מספיק ב"עצות" של הפורום כדי לפתור את בעייתך באופן יסודי. מצד שני, בודאי שאפשר לעזור לך ואפילו במהירות, אך לשם כך את צריכה לפנות לפסיכולוג ( אפשר גם דרך קופ"ח בתעריף זול מאד ומסובסד ). חבל שתדחי את הענין, אנא תפני ויעזרו לך. אם את זקוקה לפרטים נוספים, את מוזמנת לטלפן אליי לנייד = 054-7549898
מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
