התמודדות עם חרדות ממחלות

שלום, שמי הילה ואני בת 26 וחצי. איבדתי את אבי לפני כ 5 שנים מהתקף לב פתאומי ומאז חיי אינם חיים. כנראה שהחרדה שנוצרה אצלי סביב מותו הייתה מאוד גדולה ולא טיפלתי בה אז. ( טיפול פסיכולוגי וכאלה), אלא פשוט הדחקתי אותה והמשכתי כרגיל.שנתיים אחרי מותו, התחלתי להיות חולה, החלו לי סימפטומים שונים ןמשונים שכל הזמן החליפו אחד את השני. זה התחיל בכאבים בחזה, כאבים ביד שמאל, דפיקות לב מהירות, נימול בפנים, קשיי נשימה ועוד. לא ידעתי מה קורה לי והתחלתי לעשות סבב בדיקות ורופאים מכל התחומים.אורטופד, קרדיולוג, נוירולוגית, מומחה לתפקודי נשימה- אקג, בדיקות הולטר, בדיקות מאמץ, מיפוי עצמות ומה לא... הכל היה תודה לאל, תקין. ואז הודיעו לי שאני סובלת מחרדות ושמדובר בכאבים פסיכוסומטיים... התחלתי טיפול פסיכולוגי ובמקביל טיפול תרופתי שאכן עזר לי וחיי חזרו למעין שגרה נורמלית. לפני כחצי שנה, החלטתי להפסיק את הכדורים הפסיכיאטריים ( שגרמו לי להשמנה...), והפסקתי עוד קודם לכן את הטיפול הפסיכולוגי שכן זה היה יקר לי מידי. לצערי, חודשיים אחר כך, חזרו לי סימפטומים שוב- זה החל בכאבים ביד שמאל, שוב כאבים בחזה- מהלחץ פניתי ישר לאורטופד, לרופא משפחה ולקרדיולוג, עשיתי בדיקות ללב והכל תקין. מהרגע שידעתי שהכל תקין, הסימפטומים די עברו והחליף אותם סימפטום חדש ישן- נימול בפנים אז מה? עכשיו ללכת לנוירולוגית, לעשות הדמיית מוח ואלוהים יודע מה עוד.... אי אפשר לחיות ככה,.אני לא רוצה ללכת ולעשות שוב את כל הבדיקות, אני גם יודעת איפה שהוא שכנראה זאת חרדה ואין לי כלום, אבל הפחד מקנן בי ודורש ממני להיבדק ורק אז אירגע שאדע שהכל בסדר. אני בחורה נשואה, יש לי בעל מקסים, משפחה אוהבת וחברות- איך אני מטפלת בעצמי? ומה אתם חושבים לגבי הישנות הסימפטומים, האם עליי להיבדק שוב? מצטערת על האורך ומקווה מאוד לעצתכם ועזרתכם- כל סימפטום כזה וישר אני חושבת על ההכי גרוע ומאוד נלחצת...מה גם שהדבר היחיד שמרגיע אותי זה לעשות בדיקות ורק אז אני נרגעת, אבל זה לא פיתרון לעשות כל החיים בדיקות , מה גם שהסיפטומים כל הזמן מתחלפים.... אנא עזרתכם, תודה.

הילה שלום קראתי את מה שכתבת ונזכרתי בעצמי לפני 17 שנה שכן אז התחילו לי החרדות. היום אני בת 45 עוד מעט, גם אני הייתי מטופלת ע"י פסיכולוג, ניסיתי גם תרופה וזה רק עשה ליל יותר גרוע, עברתי את כל הבדיקות האפשריות והגעתי למסקנה שאני לא חולה, לאט לאט החרדות פחתו ועבדתי על עצמי הרבה מאד. כיום החרדות שלי מאד ממוקדות, פחד ממקומות סגורים, טיסות, נסיעות לבד למרחקים ואם פתאום אני מרגישה שינוי בגוף או פתאום כאב קטן, ישר אני חושבת שאני בהתקף לב ושוב חוזר הכל, אבל בקטן. אני מנסה לחזור לטיפול אצל פסיכיאטר + תרופות, כי קצתי מהחיים האלה והפחד לפחד. אל תחכי כמוני כל כך הרבה שנים, טפלי בעצמך עכשיו. כשיש ילדים אז זה מאד מאד מקשה. רק שיתפתי אותך, בהצלחה.

היי גם לי יש את אותה בעיה תקראי בפורום"חרדות של נגמרות" אם את מעוניינת לדבר טלפוני שנוכל לשפוך את הלב ואולי לעזור אחד לשני ולעודד אבל באמת ללא כל כוונה רעה חלילה תשאירי פלא או תגובה בפורום שכן אני אכתוב לך את פלא שלי תודה רבה והרבה בריאות מוטי שם אמיתי ביי ביי

046349444 בעבודה בקי את מוטי