ריבים-האם זה טבעי?
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
היי, אני והחבר כבר כמעט 4 שנים ביחד וביולי אנחנו מתחתנים. ברור שהיחסים שלנו טובים מאוד ובד"כ אנחנו מאוד מבינים אחד את השני. לפי דעתי אתמול פשוט התחיל מרגל שמאל. בבוקר היה כך: היה איזשהו וויכוח קטן שאחריו השלמנו, הבנו אחד את השני, אני הלכתי לעשות משהו במחשב והוא ראה סרט. סיכמנו שכשיסתיים הסרט אנחנו עושים כמה שינויים בבית(תיכננו מה אנחנו מזיזים ולעין, ומה זורקים ). כשהסתיים הסרט, אחרי שעה וחצי בערך, התחלנו. תוך כדי עבודה עלה לי איזשהו רעיון חדש לגבי איזשהו שינוי ופה זה התחיל. הוא התעצבן ואמר שהוא לא אוהב שינויים, אם יש לי רעיונות חדשים שאני יעשה את זה בעצמי. אני מצידי הוא יכל לפסול את הרעיון או לקבל אותו אבל בשביל מה להתפוצץ? ואז הוא גם חזר לאותו וויכוח שהיה בבוקר שמבחינתי כבר היה סגור. חשבתי שזה סגור גם מבחינתו, אבל הוא אמר שמבחינתו זה לא סגור (זה היה ממש משהו קטן ולא משמעותי) ואז הוא גם גלש לנושאים אחרים......... בקיצור אני הגעתי למצב של בכי, נורא נפגעתי, לא דיברנו כמה שעות, הוא המשיך בעבודה לבד. כשסיים אני עזרתי לו לסדר את הספרים וכל מיני דברים קטנים, אבל לא דיברנו. אחרי זה הוא ביקש סליחה והשלמנו. אצלי עדיין זה נשאר בפנים, נוצר אצלי סדק רציני ועוד חודשיים לפני החתונה!!! שלא תבינו, אנחנו מאוד אוהבים ובד"כ זה לא קורה, כמובן שיש וויכוחים לפעמים אבל בד"כ זה לא מסתיים בריב ועוד בכי?!??!!? קשה לי מאוד לעבור האלה ולהתנהג כך כאילו ששום דבר לא קרה ומצד שני אני לא רוצה לדבר איתו על זה ולחזור לזה ולפתוח את זה שוב. אבקש לא לכתוב לי לשקול שוב את עיניין החתונה כי זה לא סיבה לביטול או דחיית החתונה. השאלה שלי האם זה טבעי? כל הזוגות רבים מידי פעם ומשלימים? ואיך ממשיכים הלאה? אולי צריכים לדעת לריב נכון? אם כבר רבים מה עושים כדי שהנזק יהיה מינימלי? תודה, אלגרה