ילדה בת 6 ושמונה חודשים

בתי הגדולה, בת 6 ושמונה חודשים.כ-4 חודשים לאחר שנולד לה אח (היה לה מאוד קשה לקבל את המצב החדש והגיבה בשינויי התנהגות,עצבים,צעקות,חוסר הקשבה וכו'), היא נכנסה לכיתה א'- מה שהיה עבורה צעד קשה ובמשך חודשיים וחצי היא בכתה בכל בוקר,היתה היסטרית כל לילה לפני השינה,לא התחברה ולא שיחקה (בלימודים הצליחה והתקדמה יפה מאוד מהתחלה ועד היום-היא בין המצטיינים בכיתתה בכל התחומים).מספר פעמים היא גם הרטיבה במיטתה, אך לאחר שיחות עם המחנכת,היועצת ואנחנו-ההורים, נראה היה כי הכל נכנס למין שיגרה והסתדר גם מבחינת הפרידות וגם מבחינה חברתית. בשבועיים האחרונים היא מסרבת לישון לבד.היא נרדמת במיטטתה,אך מתעוררת מספר פעמים בכל לילה ואז-או שמעירה אותי או את בעלי ואז אחד מאיתנו נאלץ לשכב איתה במיטטתה, מאחר והיא בוכה ונכנסת להיסטריה (במצב כזה אין אפשרות לדבר להגיון שלה, כי הוא פשוט לא נמצא) או שהיא לא מעירה אותנו ופשוט מתחפרת במיטתנו עד הבוקר (בנוסף, גם הרטיבה במיטתה פעמיים ופעם אחת נוספת במיטתנו,כשנרדמה אצלנו -והיא נגמלה מטיטולים בגיל שנה ו10 חודשים).היא נענשת על כך ,אך דבר לא עוזר.כשאנחנו שואלים אותנו למה אינה מוכנה ומה קרה היא עונה ב"לא יודעת" ולא מספרת דבר.מה לעשות?עונשים לא מזיזים לה והעניין לא משתפר,אלא מידרדר מלילה ללילה.