התייעצות
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום רב ד"ר אני בת 35, נשואה+1 לפני 3 שנים עברתי הפסקת הריון יזומה עקב מום שהתגלה בשלב מאוחר של ההריון. עברנו תקופה קשה מאד. מאז נולד לנו בן חמוד בעלי כמעט לא מדבר על מה שקרה, לאחרונה התחיל לדבר ולשתף אותי ברגשותיו מרגיש רגשות אשם על מה שעשינו וכשהוא מדבר על הנושא הוא מדבר בהרחבה בעצב ובהאשמה עצמית,אני מנסה להגיד שלא היתה ברירה ועשינו זאת לטובת העובר שלא יסבול בחייו, כמובן שהכאב הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו ואני מרגישה שהכאב מכרסם בבעלי. איך מתמודדים? תודה רבה תודה
לעניות דעתי, נראה לי שהחלטתכם היתה נבונה ונכונה... אין צורך להלחץ מתגובתו, אף כי "מאוחרת", של בעלך. סביר שהוא "מעבד" בדרכו ובזמנו את תחושותיו וטוב שכך. דברייך המלווים בתמיכה עדוד ואמפטיה עשויים בהחלט להקל ולעזור.