שאלה לכל חברי הפורום

היי לכולם, עד לפני כ-3 שנים אני הייתי מאוד בכושר, עשיתי קיק-בוקס, שיעורי STEP, שעורי אירובי ברמה מאוד גבוהה. היה לי גוף מאוד יפה וספורטיבי. לפני 3 שנים התחלתי לסבול וכאבי גב חזקים, כך שהפסקתי לעשות ספורט, בקושי יכולתי ללכת. לאט-לאט זה משתפר, אבל עדיין יש לי כאבים לפעמים יותר, לפעמים פחות. כל השנים האלה שיעורי ספורט היו לי מאוד חסרים ולפני כמה חודשים החלטתי לחזור לשיעורי ספורט. התחלתי משיעורים הכי פשוטים ולפני כמה שבועות גם הצטרפתי לבעלי לשיעורי קיקבוקס, שזה שיעור מאוד אנרגטי ודורש הרבה כושר וסיבולת לב-ראה. כמובן שאני בגלל הגב לא יכולה לבצע את כל התרגילים. אז אני עומדת בסוף של העולם, בשורות אחרונות ועושה מה שאני יכולה ובקצף שלי. עכשיו. בעלי הולך באופן קבוע לשיעורי קיק-בוקס פעמיים בשבוע וכל התקופה שאני לא עשיתי את השיעורים, הוא כן עשה. אז כמובן שיש להם שם כבר חברה קבועים, שמכירים אחד את השני, מעודדים אחד את השני תוך כדי שיעור, מדברים וצוחקים לפני השיעור ואחריו, בעלי עומד בשורה הראשונה ליד המדריך ורוב משתתפי השיעור הן נשים וכמובן שיש להן גוף יפה וספוטיבי, הן לבושות בבגדי ספורט יפים וכו'. לעומת זאת אני עומדת מאחורה, עם השומנים שהצטברו ולא מכירה אף אחד. אז נוצר מצב כזה שלפני השיעור עד שבא המדריך בעלי עומד מקדימה ומדבר עם כל מיני נשים, צוחק איתם (אני לא חושדת, אבל זה קצת מעליב אותי), גם מעודדים ומדרבנים אחד את השני תוך כדי השיעור, נהנים ואני כמו מסכנה עומדת מאחורה ועושה רק חלק מהתרגילים. גם מעליב אותי שהוא מדבר ומצחקק עם נשים אחרות ובקושי מתייחס אלי וגם זה שהוא מקדימה ואני מאחורה, הייתי מצפה שהוא יהיה לידי לפחות חלק מהשיעור ויתמוך בי. מה אתם חושבים? אני מגזימה? אני לוקחת את זה יותר מידי קשה? זה בסה"כ רק שיעור כושר ואחריו אנחנו חוזרים הביתה ומקבלת יחס טוב. דיברתי איתו על זה, הוא אמר שזה חלק מהשיעור והוא במקומי לא היה נכנס לשיעור שמראש הוא יודע שהוא לא יכול לתת את ה-100%. אני בכל זאת עושה חלק גדול מהשיעור ומקווה שבמשך הזמן אני אוכל לעשות את הכל ולעמוד שם בשורה ה-1 ליד בעלי עם גוף יפה ובגדי ספורט יפים ולהיות חלק מהחברה. כרגע אני מאחורה ומתביישת מעצמי ומהגוף שלי. מה אתם חושבים? תודה, אילנה

אילנה, הפסקת לעסוק בספורט למשך תקופה של 3 שנים, שזו תקופה בהחלט ארוכה כדי לצאת מהכושר, ובמיוחד לאור הבעיה הרפואית שלך בגב, קצת נועז ולא בדיוק נכון לקפוץ חזרה לאותו מקום כאילו כלום לא קרה. אולי במקום לחזור ישר לחבר'ה ברמה של בעלך, כדאי שתנסי להשתלב בקבוצה אחרת, שתעזור לך לחזור לאט לאט לכושר, עד שתדביקי את הפער ותהיי מתאימה לקצב של הקבוצה שעזבת. ככה גם לא תרגישי לחוצה ולא תנסי להפגין כושר מעבר למה שאת מסוגלת בפועל וגם תצליחי לשלב ספורט עם הנאה (כי בלי הלחץ להוכיח לבעלך ולחבר'ה - פתאום גם תהני מכל העניין. תפרגני לעצמך, את לא חייבת להיות בשורה אחת עם בעלך (תרתי משמע). תחשבי על עצמך ותקשיבי לגופך קצת יותר וכדאי מאד שתפסיקי להיעלב. זכרי שפרופורציה ולראות את הדברים באור ובגודל הנכון - הם המפתח. בהצלחה