חרטה על מעשה מהעבר הרחוק
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
ערב טוב, אני מקווה שהנושא שאני מעלה כאן רלוונטי לפורום הזה. יש מעשה לא טוב שעשיתי לפני כ-20 שנה שלא נותן לי מנוחה. אני מתחרט עליו רבות מצטער על כך ועדין האירוע לא נותן לי מנוחה. ברצוני לציין שבעקבות הזמן הרב שחלף אני לא משוכנה במאת האחוזים שהמקרה קרה או שמשום מה אני מדמיין אותו אך אספר עליו בכל אופן... לפני כ-20 שנה כאשר ביצעתי שמרטפות ל- 4 ילדים עשיתי מעשה מגונה באחת הילדות שהייתה בן 2 בערך. נגעתי באיבר מינה באמצעות איבר מיני.ברצוני להדגיש כי מדובר בנגיעה ובשום אופן לא בחדירה. האירוע היה קצר מאד. אני די משוכנע שהיא לא הייתה מודעת לזה, הייתי ,נראה לי, בסביבות גיל 14 או 15 ולא עשיתי זאת מתוך כוונה רעה אלא מתוך שובבות/התנסות חד פעמית. מאז עבר זמן רב ולא ביצעתי מעשים כאלו מאז וכמובן שאין בכוונתי לבצע זאת שוב... בכל פעם שאני שומע/רואה בחדשות או באינטרנט וכיו"ב נושאים הקשורים לאונס/מעשה מגונה וכיו"ב - הדבר מעלה מחדש את האירוע הנ"ל למרות שאינני פדופיל או עבריין מין. אני עובד ומתפקד כרגיל רק שהמחשבות לעיתים לא נותנות לי מנוח ולא כל כך יודע מה לעשות בעניין. אני לא מעיז ולא חושב שכדאי להגיד לאותה ילדה שהיום היא כבר בוגרת על האירוע מכיוון שסביר להניח שהיא כלל לא מודעת למה שארע ואינני רוצה להכניסה לטראומה. אני מצד אחד מחמיר עם עצמי כי המעשה הוא מעשה רע אך מצד שני מנסה לשכנע את עצמי שעבר הרבה זמן , לא עשיתי זאת מאז ושבסה"כ אני אדם טוב ולא עבריין וזה היה מעשה של נער מתבגר. נוסף לזה אני בכלל הומו ולא נמשך לנשים שהופך את המקרה למוזר עוד יותר... מקווה שאוכל לקבל קצת מידע/טיפים מה לעשות בעניין... תודה רבה , אביעד
יש לך סיבה טובה מאוד שזה יציק לך וישב לך על הנשמה! וגם אם היא לא מודעת לעברה בטוח יש לה השלכות בחיים שהיא לא יודעת למה ולאן לשייך אותם. מאוד "מרגש"לדעת שאתה מטחרת על הדברים החרטה שלך לא מועילה לה זה בטוח. בת שנתיים? מה בכלל היה לך לחפש אצלה סקרנות זה לא מספיק סיבה טובה!!! אני שמחה שזה מציק לך בתור אחת עם רקע דומה שמחה לדעת שגם לכם זה מפריע לפעמים אתם כנראה לא באמת מבינים את ההשלכות של המעשים שלכם שנעה אחת של סקרנות,יצר רע או השד יודע מה הורסת חיים שלמים של בחורה למה ועל מה?!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לאלמונית, צר וכואב לשמוע על ה"רקע הדומה" שלך.. דברייך חשובים מאד ומן הראוי שישמשו "תמרור אזהרה" מצמרר, לכל הנוטים להתייחס בסלחנות מסוימת, לפגיעות גוף ונפש אילו. יחד עם זאת, כפי שכתבתי לאביעד, נסיבות עניינו שלו ( לפני 20 שנה, עת הוא עצמו היה ילד ) מצדיקות בעיניי לא את סליחת הנפגעת והחברה בהכרח אלא נסיון לשקם את עצמו ממצוקתו הנפשית, הנמשכת לאורך כל השנים הללו. הן לו גם היה נענש בזמנו ע"י גורמי המשפט ( מה שהיה מקל על רגשי אשמתו ומצוקתו ), סביר שכבר לא היה סובל כל כך. אני מקוה שאת עצמך הצלחת במידה רבה להשאיר את "הרקע" ברקע ולהתמקד בהווה חיובי וטוב.
אביעד, חרטתך מובנת ומוצדקת. מצוקתך בהווה, מיותרת.. להערכתי וע"פ תיאורך, "את הנעשה אין להשיב", גם במקרה זה. הנסיבות המתוארות, על ידך, אינן מצדיקות, כמובן, מעשך, אך כן צריכות לאפשר לך, הסתכלות מכילה ומבינה יותר, לגבי עצמך. אני גם לא חושב שיש מקום לפנות ולעדכן את הילדה/בוגרת ( בהווה ), בענין. מנין לך בכלל העדכון לגביה, בהווה ?! באשר למצוקתך הרגשית, תוכל, אני מקוה, להקל עליה, ע"י התנדבות לפעיולויות, לטובת נפגעים וכד', מודעות והשפעה חיובית על חביריך וסביבתך ובמידת הצורך ( כפונקציה של עוצמת מוטרדותך והשפעתה על חייך ), ע"י פנייה לגורם פסיכולוגי מתאים שיעזור לך אולי גם להבין, אם תרצה, שמשיכתך ההומוסקסואלית, אינה "מוזרה", בהכרח, בהקשר זה.